Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ הדעת טוב

קטע 112

קטע 112 מתוך 113

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אפשר זה אשר נניח אלקינו אשר קולו שמענו ואותותיו ראינו ונעבוד ח"ו ע"ז ולזה נתן טעם אל זה והוא אומרו כי אתם ידעתם וכו' ולכן אני חושש וכמו שיתבאר בעז"ה: או שנפרשהו שהוא הצעה אל העתיד וכאלו יאמר כי לפי שכבר ידעתם וכו' ולכן אני חושש פן יש בכם איש וכו' ושניהם דרך אחד להם וענין אחד כמו שיתבאר. וזה כי הנה אמת הוא כי אדרבה ישיבתינו במצרים ומה שעברנו וכו' וראינו גדולותיו ית' זה ירחיק מחשבותינו מן הבל המה מעשי תעתועים אמנם יש קצת בחינות אשר מסיבתה אפשר שתטעו ח"ו ה"ה כי הנה לא תשגיחו אל זמן צאתם מארץ מצרים כי אז ניכר כי גדול ה' מכל אלהים אבל תשגיחו אל זמן ישיבתכם בקבע ארבע מאות שנה עבדים נמכרים להם ואם אין ממש בע"ז איך היה זה ולא עוד אלא שהוצרכו מופתים גדולים נהוציאכם וזה יורה ח"ו היות ממשות גדול בע"ז ואף אם אינה כ"כ יקרת הערך כה' אלקינו: גם אח"כ ראיתם זאת העברה שעברנו בקרב הגויים הפרעים והם שעיר עמון ומואב אשר יצא

2

אדום לקראתינו והוכרחנו לסבוב את ארץ אדום ותקצר נפשינו בדרך ולא הניחנו לרשת ארצם כי אם מעבר בלבד וז"ש אשר עברתם וגם זה יורה כי ח"ו יש ממש באלהיהם הגם כי אינם כה' אלקינו וכ"ז אינו אלא בבחינת אלהיהם והשרים שלהם אשר בשמים, והנה גם ראיתם טענה אחר' הפכית הלא הוא תמונות הע"ז אשר להם בארץ עמהם וז"ש עמהם והנה אלו כל הרואים יכירום כי הם שקוצים גלולים ולא אלקים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן כסף וזהב ונמצא כי בבחינת הע"ז אשר ראיתם בעיניכם אין בהם ממש כלל וז"ש ותראו את שקוציהם וכו ובבחינת השרים שלהם הנקראים צבא המרום אין בהם ראי' רק ידיעה בעין השכל כמו שבארנו על כי אתם ידעתם וכו' וכפי זה יש בהם ממשות קצת. ואמנם כיון שיש בחינות נוטות לכאן לכאן אין להסתפק על כל ישראל שח"ו כולם יעבדו ע"ז אבל מה שיש להסתפק הוא על יחידים וז"ש פן יש בכם איש או אשה וכו', והנה גם ביחידים האלה ימצאו שני אופנים הא' הוא

3

אשר עד עתה ראה והאמין בה' ית' כי גדול הוא מכל האלקים אלא שחושב ג"כ שיש קצת ממשות בע"ז כנ"ל ונצערף לזה כי ראה היום הזה אשר בו אני מת ויחשבו כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא בהכרח מצד היצה"ר ומי יוכל לעבוד ולצאת ידי חובת' האלקים האדירים האלה וגם משה מת ואין מי שישיב חרון אפו ית' מעל החוטאים לכן הי' לבדו פונה היום להיותו מת בו כנז' משא"כ עד עתה וילך אחר אלקים אחרים לסבות הנז' וז"ש פן יש בכם וכו' אשר לבבו פונה היום וכו', האופן השני פן כבר יש בכם לשעבר שורש מושרש מיום יציאתם ממצרים פורה ראש ולענה כופר בעיקר ומעולם לא האמין בהש"י ולא שייך לאמר בו אשר לבבו פונה היום וכו' כי תמיד הי' לבו מרוחק ממנו י"ת והי' כמחריש ולא היה מגלה. דעתו כלל, וא"ת א"כ מה חידוש יתחדש בו עכשיו להראות את אשר הי' בלבו תמיד שורש וכו' לז"א והי' בשומעו וכו' ר"ל זה אשר בלבבו שורש הרע כי האחר אשר לבבו פונה היום ולא מתחלה

4

והיה כשומעו וכו' ישוב בתשובה וה' יסלח לו אבל זה והי' בשומעו וכו' יתפעל ויאמר מה לי ולצרה להיות אויל מחריש כמו עד עתה ולקבל אלות וקללות מפי עצמי במה שאיני מאמין ואז יתברך בלבבו היפך מקבלתו האלות הנז' וכיון שאינו מאמין כלל יאמר כי שלום יהי' לי בזמן אשר בשרירות לבי אלך ומלת כי בשרירות פי' כמו כאשר ועי"כ יוסיף על חטאתו פשע כי בתחלה היתה מחשבתו זו הרעה שורש מושרש בלבבו ואינו מוציא פרי' המר לחוץ והי' אותו השורש נקרא צמאה כאדם הצמא ומתאווה למים ואינו מוצא ועתה שיוציא מחשבתו בפיו כמ"ש לאמר שלום וכו' עתה נקרא רווה כי כבר הוציא מחשבת תאוותו לפועל וז"ש למען ספית הרוה את הצמאה וזה עצמו הוא פירוש מה שאמר שורש פורה ראש כי השורש אשר עמון בלבו עתה יוציא פריו הרע ומר לחוץ, לא יאבה וכו' כבר אמר כי כוונתו עתה בכריתת הברית הזאת לשתי לבות הא' לאותו אשר יהי' היום הזה לבבו פונה לסבת היותי מת וכאשר יכנס

5

עתה בברית יתוודה וישוב לקדמותו כיון שאין בלבבו שורש מר ולאיש כזה יאבה ה' סלוח לו אבל למין השני והוא אותו אשר מקדם טמון בללבו שורש מר אלא שעתה פורה ראש והוציא פירותי' הטמונים בלבו אשר עליו נאמר והי' כשומעו כנ"ל לא יאבה ה' סלוח לו כמ"ש השמן לב העם הזה וכו' דלתי תשובה ננעלין בפניו וז"א לו אבל אל הראשון יאבה לסלוח כנז' וטעם הדבר כי לאיש כזה אין בו תקנה כלל. והודיענו כי לא נאמר שיספיק לו במה שלא יסלח לו העון הנז' של הע"ז ויענישהו אמנם עונש החרם והאלה הזאת אשר לא רצה לקבלה עליו אין לו שום עונש לסבתם והודיע כי אינו כן אלא ורבצה בו כל האלה וכו' וכאלו קבלה ועבר עליה. וא"ת והרי עונש האלה בעל במיעוטו כפי ערך עונש הע"ז לזה הודיע כי נהפוך הוא כי אדרבה עונש הע"ז יש לו שיעור וקצבה אבל עונש האלה הוא החרם שיחרם שמו ומחה ה' את שמו וכו' וכנזכר עונשו העצום בפרקי ר' אליעזר ולהיות הדבר תימה כי מאחר

6

שלא קבל עליו האלה למה ענוש יענש לז"א העעם והוא כי אז יעשן וכו' ירצה כי אלו מה שיטבוד ע"ז יהי' לאיזה סיבה כמו הראשון שנזכר במה שאמר אשר לבבו פונה היום וכו' או שיהי' לסיבת תועלת לא יהי' עונשו כ"כ אבל זה אשר כופר בעיקר וחושב כי אדרבה אין כמו אותה הע"ז אז יעשן אף ה' מחמת וקנאתו כי אין קנאה גדולה מזו אשר יכפור באלהי האמת ויאמין באלהים מעשי תעתועים וכמ"ש אל קנא הוא: או ירצה כי הרגיש כי כיון שמתחלה הי' שורש פורה ראש ולענה בלבו ונודע כי מחשבת ע"ז נתפס עליה כמעשה כמ"ש למען תפוס את ישראל בלבבם א"כ למה עד עתה לא הענישו הש"י לז"א כי אז יעשן וכו' כלומר בשחטא במחשבה כבר עלתה אף ה' וקנאתו בו אמנם להיותו ארך אפים הי' מאריך אפו ועכשיו שמחשבתו יצאתה לפועל כמ"ש והי' כשמעו וכו' הנה גבי דיליה ואף ה' שכבר מקדם היתה מוכנת אז כשהוציאה לידי מעשה אז יעשן האף ויתגלה גם היא עשנה ממה שהיתה טמונה בתחלה כדרך שעשה הוא ג"כ וזה יהי' מדה כנגד מדה. והבדילו וכו' להיות

7

נודע כי העולם או האומה המדינה נידון אחרי הרוב למה היחידי' האלו יענשו העונש העצום הזה ולא יספיק לו זכות אבו' רוב שבטי ישראל כדרך החלבנה בסמני הקטור' לז"א והבדילו וכו' כי נודע עונש מדה כנגד מדה' וכמו שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר במ"ש שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך גם הש"י יבדילנו לרעה מכל שבטי ישראל ולא יגן זכותם עליו: או ירצה פן יש בכם וכו' נתן טעם אל האלה הזאת הלא היא אולי יש איזה פרטי איש או אשה וכו' כי מכללות ישראל אין חשש כ"כ. וא"ת אם פרטי הוא ילכד בעונו כשאר הרשעים בשאר מצות התורה לז"א פן יש בכם שורש וכו' ירצה כי בשאר עבירות כל יחיד הולך אחר מראה איש לדרכו יפנו כפי תגבורת תאוותו יש בעריות ויש בגזל וכו' ולא כולם ישוו בעבירה אחת אך בע"ז אני דואג פן בהיות האיש ההוא או האשה פונה ללכת וכו יהי' שאור שבעיסה לחמץ זולתו וכדמיון השורש הרע אשר משרשו יפרו פארות וענפים של ראש ולענה וכמו

8

שמצינו בענין הע"ז כי יסיתך אחיך וכו' ולא כן נכתב אצל עבירות אחרות ונמצא שהיחיד יאסוף רבים אתו. וא"ת אף גם היחיד איך ימצא שיניח אל גדול ונורא וירדוף ההבל לזה הודיע מדרגות המביאות אותו לחטוא הא' כי גם כי ישמע החרם והאלה הזו' לא יפחד וז"ש והיה בשמעו וכו' יאמר בלבבו שלום יהי' לי ולא חרם לפי שבשמעי האלה מחיתי' ולא קבלתיה עלי ואיני מחוייב להסכים עמהם וז"ש כי בשרירות לבי אלך וכיון שלא אקבל את האלה לא תחול עלי וא"ת גם אם לא תקבל החרם הינך עובד ע"ז ויענישך הש"י לז"א למען ספות וכו'. משל לשדה גדולה והיא בית השלחין הצריכה להשקות אשר באמצעיתה מועט כל שהוא רוה ואינו צריך השקותו כי לא ימנע בעל השדה מלהשקות את כל שדהו הצמאה בשביל אותו המעט הרוה אבל אדרבה יוסיף עוד מים להשקו' את הרוה כפי שיעברו המים וישקו גם את הצמאה: וכן המשל בזה כי הש"י מוכרח להשקות שדהו וכרמו הם כללות ישראל ולהשפיע עליהם

9

ובהיותי בתוכם ימשוך השפע גם אלי. והנה אין זה חוטא להכעיס כ"כ במרד ומכיר קצת בהש"י והי' אפשר לסלוח לו לזה הודיע כי אינו כן אמנם לא יאבה ה' סלוח לו כלומר לו בפרטות אף אם הוא יחיד לא יתבטל בתוך ישראל הצדיקים אלא אדרבה אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא כלומר אף כי הוא פרטי ויחידי ורבצה בו כו'. וא"ת כי עדיין הקושיא במקומה עומדת למה לא יתבטל ברוב מאחר שכולם בני איש אחד הם ובספר קהל ישראל נכתב ונמנה עמהם לזה הודיע את אשר יעשה הלא הוא כי בתחלה ומחה ה' את שמו מכלל עדת ישראל אשר בעה"ז תחת כל השמים ואחר שנמחה שמו אז כבר יהי' אפשר כי גם בבא טובה על כל ישראל יבדילו ה' מאתם ויתן לו רע בפני עצמו כי איננו מכללם וז"ש והבדילו וכו' לרעה מכל שבטי ישראל. וז"א ככל אלות וכו' כי כמו שלענין אלות הברית נבדל מכל ישראל ואמר כי בשרירות לבי אלך כן לענין הרעה והבדילו וכו': או ירצה כי הנה לכל הרשעים בשאר עבירות מאריך אפים וענין זה נקרא סליחה מועטת לפי

10

שעה אבל לזה לא יאבה ה' סלוח לו לענין שיאריך אפו עליו לזמן רב אלא אדרבה כי אז תיכף ומיד יעשן וכו' נמצא כזי זה כי והבדילו ה' לאיש העושה הרעה הזאת בדווקא "מכל שאר העבירות שבכל שבטי ישראל כי בהם יש אריכות אפים משא"כ בזה וז"ש והבדילו וכו'. אומר הדור וכו' ירצה זולת היית עצומו של העונש הגדול ההוא כאשר יראו את מכותיה ותחלואיה המשונים בהה עצמן ובהמשך אריכות זמנם וגם כאשר ישמעו את מה שיאמרו אז כל הגוים על .מה עשה וכו' אז ישיבו הדור האחרון להם תשובה ואמרו על אשר עזבו וכו' הנסתרות וכו' הרגיש הכחוב עצמו על הנ"ל כי בשביל 'היחידים יענשו כולם כמ"ש ויתשם ה' מעל אדמת' וכמ"ש גפרית ומלח שריפה כל ארצה וכו' כל הארץ בכללות לזה השיב משה ואמר הנסתרות וכו' ירצה אם היחידים ההם היתה חטאתם בסתר אין אנו נענשים עליהם ועונשם בידי שמים וז"ש לה' אלקינו. אבל הנגלות עונשם יהי' לנו ולבנינו אם לא נמחה בידם עד

11

שיעשו גם היחידים את כל דברי התורה כי כל ישראל ערבים זה לזה: או ירצה עם משז"ל מזמור לאסף קינה מבעי ליה ותרצו כי הזמר הוא כמש"ה כילה ה' חמתו במה כי ויצת אש בציון ולא על אנשי ציון טצמן וז"ש ואמר הדור האחרון כאשר יראו את מכות הארץ ותחלואיה עצמה אחר זמן רב שנתגרשו ישראל מעליה וא"כ מה חטאה הארץ עצמה להכות' במכות וחלאי' עצומים ואף גם אחר שגם עם ישראל אינן בה ואז יאמר הדור האחרון כי זה אינו במדת הדין רק מדת רחמים שם הויה הוא אשר חילה אותה וכל התחלואים הי' בה כדי שלא ישפוך על ישראל כל חמתו באופן כי מאמר הדור האחרון הוא אשר חילה ה' בה כנז' והראי' הוא כי הרי כל התחלואים לא היה בעוד ישראל על אדמתם כי גם כל ארצה גפרית ומלח לשלא תזרע ולא תצמיח אפי' לזולתם אפי' אל שאר העמים אשר אז יושבים בה והיתה כמהפכת סדום וכו' שהיא עצמה הארץ נהפכה. ואז יתמהו כל הגוים ויאמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת בעצמה עה שאין בה בני ישראל אז ישיבו על אשר עזבו וכו' וכדי שלא

12

לכלותם לא חרה אף אלקים מדת הדין רק ויחר אף ה' מדת הרחמים כדי לרחם על ישראל ושפך חרון אפו בארץ ההיא עצמה וז"ש ויחר אף ה' בארץ ההיא. וזה היה לסיבת להביא עליה את כל הקללה הראויה להביא עליהם אבל להם ויתשם מעל אדמתם במדת הרחמים וישליכם אל ארץ אחרת טלטול בלבד כדי שיהי' קיימים כיום הזה המאפיל ומאיר ויחזירם לארצם. הנסתרות וכו' הכתוב הרגיש אל האמור כי זה נראה ח"ו עוות הדין אם בני אדם חטאו למה תלקה הארץ ולא עוד אלא שלהקל עונש החוטאים שפך אפו על מה שלא חטאה והיתה גפרית ומלח וכו' לז"א הנסתרות וכו' ר"ל הטעמים והסודות הנסתרים אשר יש בענין הזה הם לה' אלקינו ואין לנו כח לגלות מה שכסה עתיק יומין אבל הטעמים הנגלים שיש בנו רשות לגלות הוא מפני לנו ולבנינו וכו' לעשות וכו' ר"ל לתועלתינו ולתועלת בנינו כי כאשר נתקיים אנחנו בעולם אפשר שנשוב בתשובה ואם לא אנחנו ישובו בנינו ותקנה זו יומשך עד עולם עד אחרית הימים

13

כמ"ש והי' באחרית הימים וכו' ושבת עד ה' אנקיך וכו' ואז נעשה את כל דברי התורה הזאת כמ"ש כי כולם ידעו אותי וכו' ויש תקוה לאחריתנו משא"כ אם הי' שופך חמתו ח"ו עלינו והיינו כלים מן העולה ותתבעל התורה לגמרי ח"ו: או ירצה ואמר הדור וכו' הרגיש קושיא עצומה והיא כי מאחר שהש"י צופה ע"ס כל הדורות למה הטריח עצמו להוציאנו ממצרים ולהרבות נפלאותיו אז ובמדבר וגם הכניסם לארץ והכל הי' לבטלה כי הארץ עצמה היתה כסדום ועמורה מהפכת עולם וגם יושביה ויתשם מעל אדמתם וישליכם לעולם וכמ"ש כיום הזה לכן בא להודיע כי יש תקוה לאחריתנו כדרך האב המוכיח את בנו עד ישוב ולא ח"ו דרך נקמם וראוי לאב לטרוח על בנו ואין הענין כפשוטו אשר הפך ה' באפו ובחמתו כי אז ח"ו אין תקוה אלא ע"ד שפירשו רז"ל כי בעת אפו אירע כך ואמנם ישוב אפו וינחמנו בדור האחרון, ולכן הודיע כי זו התמי' עצמה אשר אנו תמהים הוא עצמה אשר יאמר הדור האחרון וז"ש ואמר הדור האחרון וכו' ואמנם עיקר מאמרם אינו רק מ"ש

14

הנסתרות לה' אלקינו וכו' והמשך הכתוב יהי' כך והדור האחרון עתידים לראות את מכות הארץ וז"ש וראו את מכות וכו' וגם עתידין לשמוע דברי הגוים הלועגים על ישראל וישאלו זיתנו בדבר הזה והנה שאלתם הוא כמ"ש ואמרו הגוים על מה עשה ה' ככה וכו' להארץ עצמה וז"ש לארץ הזאת ומה חרי האף וכו' וביאר ענינה מ"ש לארץ הזאת הנה הוא כי גפרית ומלח וכו' ואז ישובו הן עצמן ויאמרו כי הכל בשביל ישראל וז"ש ואמרו על אשר עזבו וכו' והראי' הוא כי גם הם ויתשם וכו' וכוונת הגוים בזה לאמר כי לא יש ח"ו עוד תקוה לישראל. והנה הדור האחרון הרואים המכות כנז' והשומעים לעג הגוים כנז' עתידין לאמר אז פסיק זה והוא הנסתרות וכו' ירצה אין בנו כח לעמוד על דעתו ית' מה היתה בכל מה שאירע עד עתה כנז' ואמנם הטעמים הנגלות שאנו יודעים הוא כי הכל הי' לסיבתינו לנו ולבנינו כי גאולה זה תמשך עד עולם ואין עוד גלות אחריה ותמיד נעשה את כל דברי התורה

15

לא נעדר דבר קען שלא יקיים ובשביל זה טרח הקב"ה עד עתה בשביל האחרית והתקוה הטובה והעצומה הזאת ועוד לא נחטא כמ"ש כי מלאה הארץ דעה וכו'. ואמר הדור האחרון דרך רמז. הדור האחרון הם הדור אשר אחר החורבן שני הוא אחרון לכל החורבנות אשר אין עוד חורבן אחר אחריו והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה זה נירו"ן קיסר אשר הוא התחיל לבא בחורבן שני' קודם טיטוס ואספינוס וממנו התחיל החורבן כנודע. והנה הי' תחלתו נכרי ר"ל גוי ובא מארץ רחוקה הוא רומי וכאשר ראה הוא עניני ירושלים נתגייר והכיר כי מאת ה' היתה זאת כמ"ש לא האמינו מלכי ארץ וכו' והודה זה באומרו אשר חילה ה' בה ובאומרו על מה עשה ה' ככה. וכו' והודה בהשגחה ולכן זכה שיצא מזרעו ר' מאיר הנרמז בר"ת "אשר "יבא "מארץ "רחוקה ואם נרצה נפרשו על ר' מאיר עצמו כי הוא הי' אחר חורבן שני ונודע כי הוא הי' בתחלה נכרי ונתגייר והי' גר צדק כנז' בהרמב"ם ז"ל: כי המצוה הזאת אשר וכו' למעלה מזה העמיק הרחיב באורך הגלות האחרון וברוב הקללות עד

16

אין קץ עד אשר ישוב בכל לבו ובכל נפשו והן אמת יוכלו ישראל לאמר לפניו רבונו של עולם למה אתה בא בטרוניא עם בריותיך כח הנה כפי זה קוה לשלום ואין קץ כי התורה ומצותיהן עצמו מחול ימים ומי יכול לשמור דקדוקיה ופרטיה כולם ומה גם אם נחטא אליך אין תקוה לאחריתנו כי איך יתכן שנוכל לסבול אורך הגלות ורוב צרותיו ולא עוד אלא שאחר בא עלינו כל הקללות לא נשוב לנחלתינו עד אשר נשוב בכל לב ובכל נפש וזה לא יתכן משתי סבות הא' מעומק המושג והב' מקוצר המשיג כי חלילה לנו שנמרוד בך להכעיס כי כבר ידענוך אשר מי אל בשמים ובארץ וכו' ואם נחטא לא מרצונינו הוא כי אם באונס מחמת העבודה עצמה אשר תכבד עלינו גם מסיבה שלנו אנחנו תשי כח ואין בנו יכולת לעבדך, לכן רצה הקב"ה וגילה עיניהם על ב' הדבריה הנז' וסלקם מדעתם והתחיל בראשונה הוא עומק המושג ואמר כי המצוה הזאת והתחיל במלת כי כדרך נתינת טעם כלומר גם אם תתנצל בטענה

17

הנז' מחמת קוצר המושג אינו כן כי הרי המצוה הזאת וכו'. ונכאורה נוכל להקשות כי הרי איוב ומשה המחבר ספר איוב כנודע העידו והחכמה מאין' תמצא וכו' ארוכה מארץ מדה וכו' לא ידע איש וכו' ודוד אמר גל עיני ואביטה וכו' פלאות עדותיך וכאלה רבות ואיך אומר לא נפלאת היא וכו' והרי כתיב לא ידע אנוש ערכה גם מ"ש ולא רחוקה היא הלא כתיב ולא תמצא בארץ החיים וכו', לכן לא אמר כי התורה רק כי המצוה כלומר אמת הוא שהתורה עצמה נפלאת היא אבל מה שנקרא מצוה שהם תרי"ג המצות ופרטי דיניהם כפי פשטם לשמור בעה"ז וז"ש ג"כ אשר אנכי מצוך היום ר"ל בעה"ז ולא למחר לעה"ב כי אין מעשה וחשבון וכו' בשאול אשר אתה הולך שמה כי אין קיום המצות בעה"ב ולא נפלאת היא כי דבר פשוט הם ומצות פשטיות כגון לא תאכל חלב לא תאכל דם וכו' ונודע כי ענין עונש הגלות ושאר הקללות לא על מניעת ידיעת רזי התורה הם רק על בטול המצוה דרך פשט הוא וחייבין אתם