ספר חסד לאברהם
קטע 33
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
ולא לאכול כמנהג הבהמות. ואמנם מי שהוא עם הארץ אינו מתקן שום מדריגה כלל, ולא די שאינו יכול לתקן במדריגה הרחוקה ממנה הרבה, אלא גם במדריגה הקרובה אליו אינו יכול לתקן, כמו מי שהיה מגולגל בבעל חי ונתגלגל בו שאינו רק מדריגה א', עם כל זה לא יוכל לתקן כלל, ולזה אסור (עם הארץ) לאכול בשר, אבל שאר דברים יכול לאכול כי אין מענישין אותו על זה רק כשאינו יכול לתקן אפילו מדריגה א': ודע כי התלמידי חכמים שיודעים בתורה אבל אינם יודעים חכמת האמת והקבלה בסודות התורה, אלו יכולים להעלות המגולגלים מדריגה אחת והוא מבעל חי לאדם, והיודעים חכמת האמת והקבלה יכולים להעלות ב' מדריגות שהם מצומח לאדם, והמופלאים בחכמת האמת מאד מאד אלו הם יכולים להעלות אפילו מן הדומם עד האדם. ובזה יובן מאמר רב חסדא שאמר אנא לא בעניותאי אכלי ירקא, ולא בעתירותאי אכלי ירקא, אדמלאי כרסי ירקי אכול בשרא וכוורא ואשבע, והנה דיבור זה לא יאות אלא לכסילים הזוללי בשר וח"ו להאמין על קדוש
כזה הדברים האלה, גם הדברים אינו יוצא מידי פשוטן, אמנם ביאור הדברים הוא שאין עני אלא מן התורה ומן המצות, ולכן היה אומר רב חסדא כי לא בעניותי פי' בהיותי עם הארץ קודם שהיה חכם בתורה, ולא בעתירותי פי' אחר שנתחכם בתורה מעולם לא רצה לאכול ירקות ודבר הצומח, הטעם כי כשהיה עני עם הארץ לא היה יכול בודאי להעלות מצומח לאדם, ומכל שכן שלא היה אוכל בשר כי עם הארץ אסור לאכול בשר, וגם בעשירותי שהיה חכם והיה יכול להעלותו אפילו שני מדריגות כגון מצומח לאדם, לא היה רוצה להטריח עצמו ולאכול ירק ולתקן ב' מדריגות ביחד, כי צורך טורח גדול, ולכן היה אוכל בשר שבטורח מועט יכול לתקן מעלה א' לתקן כמה מגלגולים של אותה המדרגה: אמנם אם יפגע המגולגל במי שאינו יכול לתקנו, כגון מגולגל מב"ח באדם עם הארץ, או מצומח באדם תלמיד חכם שאינו יודע חכמת האמת, הנה יזיק לו מאד ויסיתהו בכל דרכיו וימנעהו מכל המצות, וזה סוד שתראה כמה אנשים צדיקים ויש להם איזה מעשה רע שאינם
יכולים ליפרד ולהמנע ממנו, והוא לסיבה זו כנזכר, כי פגע בו מגולגל א' שהיה דרכו באותו העבירה והוא מרגילו כמוהו באותו העבירה, ולפעמים שיתגלגלו כמה מגלגולים ביחד רחמנא ליצלן ולשזבן. וזמש"ל. מהר"יא זלה"ה. ועיין מ"ש לעיל בעין הקורא נהר מז: וכפי חטאו של אדם כך יתגלגל: והנה הרשעים אחרי פטירתם הם נענשים בגיהנם ומתכפרים, והטעם לפי שהאל יתברך רואה שבכל גלגול וגלגול יעשה הרבה עבירות יותר מזכיות, ולזה אחר שרואה שעשה הזכיות הצריכות לו אינו חוזר לגלגולו, והעבירות שלו ממרקם בגיהנם. אך הצדיקים והחכמים אינם יכולים לכנוס לגיהנם, כמו אלישע אחר, ולכן צריכין להתגלגל בעולם הזה למרק איזה עון. ודע כי הצדיק מוכן אחר פטירתו לעלות במעלות ואינם שוות, כי תחילה ימרק קצת עוונותיו ואז יתנו לו מעלה אחד, וכשירצו להעלותו מדרגה אחרת יותר גדולה יענישוהו וימרק חטאיו היותר קטנים וקלים כדי שיעלה שנית, אחר כך מענישין אותו על דקדוקי מצות כחוט השערה
כדי להעלותו במעלתו האמיתית: ודע כי רוב בני האדם לא ימלטו מלהתגלגל כל כך זמן בכל מיני הנבראים, כדי שיקבל עונשו בגוף ונפש כי צריך להגשימו כדי שיסבול וירגיש הצער על עונשו, ולכן אפילו הת"ח והצדיקים יש בהם קצת מי שנתגלגלו בכמה מיני גלגולים הנזכרים, מחמת שבא לידם עון אחד גדול, ולא די זה אלא גם אחר כמה שנים שנחו בעולם הבא כאשר רוצים להעלותם יותר חוזרים שנית להענישם כנזכר, ואין להאריך בפרטים האלו כי הם כבשי דרחמנא ועיני בשר לנו עינין סתימין, והצדיקים הגדולים כדוד המלך ע"ה וכדניאל הוצרכו להתבשר שינוחו בעולם הבא ולא יצטרכו להתגלגל, כמ"ש ואתה לך לקץ ותנוח, ובדוד אמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וגו', ועכ"ז מצינו איך היה ירא ומצטער כל ימיו מן הפחד הזה, כמ"ש לולא האמנתי לראות בטוב ה' וגו', קל וחומר לשאר בני אדם, ועכ"ז מצינו דוד שישב ז' שנים אחר מיתתו שלא נכנס לירושלים של מעלה למחיצתו העליונה, ואין להאריך במקום
שאמרו לקצר: ודע כי אין שום אחד מאלו המגולגלים שאין לפניו כרוז שמכריז עונשו ועוונו כל אותו הזמן של אותו הגלגול הנגזר עליו, גם יש עמו מלאך שוטר א' המחניקו בתוך המים, או בגלגול ההוא ואינם נפרדים ממנו עד תשלום עונשו, גם יש לפניהם ב"ד א' שדנין אותו בכל עת, ומשנים אותו מעונש לעונש כפי הדין הראוי לו. וזמש"ל. מהר"יא זלה"ה: מעין ה - נהר יט נהר יט - בסוד הגלגול: דע כי כשחטא אדם הראשון או הבל או קין, הנה כל ניצוצי נפשו ורוחו ונשמתו נפגמו אז, והנה הנפש היא דוגמת הגוף ממש מרמ"ח אברים, ויש ניצוצות בראש וניצוצות בעינים וכיוצא עד הרגלים, וכן אל הרוח וכן אל הנשמה. ודע כי כל אלו האברים והניצוצות נתערבו בקליפות, וזהו סוד גלות הנשמות, ובכל דור ודור יוצאים אותם הניצוצות ובאים לעולם כפי בחינת הדור, או מניצוצי הראש וכיוצא כנזכר: ודע כי לפעמים יחטא האדם בגלגול ההוא ויחזור להשתקע בקליפות הוא וניצוצות הנמשכות
ממנו ונכנסים בעמקי הקליפות, ולזה כשהנפש מתגלגלת אין עיקר גלגולה רק באותו חלק הניצוץ הראוי לגוף ההוא, והשאר הוא בסוד עיבור, ואם יעשה האדם ההוא איזה מצוה יהיה לנפש ההיא ג"כ אחיזה בה, כי היא מסייעת אל אותו הניצוץ לעשות אותה המצוה, ואחר שהיא סובלת אותם היסורים בגוף הזה בזה, וגם עונש המיתה ושאחריה, בזה יתכפרו עוונותיו הראשונים, וכבר קדמו לו זכיות מצות מן זמנו הראשון, וגם החלק שלוקח עתה מן המצות שעשה ניצוץ זה ובזה היא נשלמת, וכה דרכה בכל הגלגולים עד שיושלמו ניצוציו עד הרגלים וכדין ייתא משיחא: ודע כי בענין העבירות שעושה עתה זה הניצוץ אין לשאר הנפש עונש עליהם, רק מן הזכיות כי היא מסייעת עתה במצות דווקא, ונמצא כי כל הנפש היא מתגלגלת בכל חלקיה, אמנם מה ששייך אל זה הגוף הוא אותו חלק הניצוץ ההוא, ובו תלוי העונש. אמנם בסוד הייבום מתגלגלת כל חלקי הנפש בעצמה לצורך עצמה, והענין כי המתגלגל מחמת עבירה יש לו תקנה
ביסורים וכיוצא, אך מי שאין לו בנים לא הצליח כלל ועיקר והרי הוא כאלו אינו, וצריך להתגלגל הוא עצמו בגוף השני הזה והוא גופו העיקרי, ולא ישוב בעת התחיה אל הגוף הראשון, ולא יזכה רק אל אותו רוח דשבק ביה באנתתיה, וכמו שזכרנו בענין הנפש כן ג"כ נוהג בחלקי הרוח והנשמה גם כן: ודע כי מה שאמרו רז"ל כי הרשע אינו מתגלגל אלא עד ג' גלגולים הוא סוד הנפש המתגלגלת תחילה לבדה ג' פעמים, ואם בפעם הג' לא התחיל לתקן שום תקנה אז ונכרתה הנפש ההיא לגמרי, אמנם אם התחילו לתקן אז חוזרת להתגלגל אפילו עד אלף דור: ודע שאם בגוף הראשון עסק הרבה בתורה ולא נשאר לו רק דבר מועט להשלים, הנה איש כזה ודאי שכל מה שעוסק בתורה או במצות בגוף השני הכל הוא לצורך תיקון נפשו לבד, והנפש תחזור לגוף הראשון העיקרי, כי השני הוא השאלה לבד, וז"ס שמחת רב ששת כשהיה עוסק בתורה היה אומר חדאי נפשאי לך תנאי לך קראי, והענין כי רב ששת כבר היה בגלול ראשון
אדם גדול, כי היה גלגול החסיד בבא בן בוטא, אמנם נתגלגל על דבר מועט והיה עצב על גופו כי יגע לריק, לכך היה אומר על נפשו חדאי נפשאי פי' אני הגוף איני יכול לשמוח על שאני קורא בתורה, רק השמחה היא לך לבדך כי לך קראי לך תנאי והכל לתועלתך, ולא לתועלת הגוף הזה כי אתה תחזור בגוף הראשון ולא בגופי זה: ודע כי המתגלגל על הבנים גופו הראשון נחשב כאלו אינו כנזכר, ולא כשיחזור להתגלגל יוכרחו לבא נפש רוח ונשמה יחד שלשתן, כי הוא דומה לבנין חדש, וזה אם יעשה מעשים הראוים לזכות אל ג' חלקי נפש רוח נשמה. ודע כי מי שהוא חוזר להתגלגל מחמת שלא היה לו בנים, ואפילו יהיה כשמעון בן עזאי שלא הוצרך להתגלגל על בנים, עכ"ז כשיבא להתעבר באיזה אדם, או להתגלגל באיזה תיקון אחר שחסר ממנו, או לתועלת אחרים, א"א לבא יחידי כי הוא פלג גופא, וצריך לבא בשיתוף אחר בהכרח: ואמנם כל שאר המגולגלים אינם יכולים להשיג ביחד נר"נ, רק תחלה יתגלגל נפשם עד
שיזדכך וימות, ואז הרוח מתגלגל לבדו וכו' וסוד הנפש מתגלגל עמו בסוד עבור לבד להשלימו, ולוקח ממעשיו הטובים ולא מן הרעים כנ"ל, וכן בנשמה וכו'. ודע כי לפעמים אפשר שיזכה האדם אל הג' נר"נ בפעם א' ובגוף א', וזה כאשר נתגלגלה הנפש לבדה תחלה, אם אז היא מזדככת כל כך יש לה תקנה, כי כשישן בלילה ומפקיד נפשו ביד הש"י ע"ד נפשי אויתיך בלילה כמו שנתבאר אצלנו, אז נפשו נשארת למעלה בסוד באר עליון בסוד מ"נ, וכשהוא נעור משנתו נכנס בו הרוח לבד, וזה נחשב לו כאלו נתגלגל פעם אחרת, והולך ומשלים הרוח, ואז תבא נפשו ותהיה מרכבה אל הרוח, ואז אפשר להיות שניהם יחד בזה הגוף, וכן הענין בחלק הנשמה, כי יצא הרוח ותכנס הנשמה, ואחרי שנשלמו אז יבא נפש ורוח ויעשו לה מרכבה: ודע כי מה שאמרנו שלא יוכל המתגלגל לזכות בנפש רוח נשמה ביחד, היינו דוקא למי שהשיג פעם אחת סוד נפש ורוח ונשמה, ואח"כ פגם אותם, ולזה כשיצטרך להתגלגל אח"כ לא יוכל
לחזור לקחת נר"נ בגלגול א', אמנם מי שמתחלה לא זכה אלא לחלק הנפש בלבד, והוא פגם אותה והוצרך להתגלגל, אז אפשר לו להשיג נפש ורוח ונשמה יחד בגלגול א', והנה הוא יורש את הראשון ולוקח ממנו נפשו ורוחו ונשמתו, ואין לראשון רק אותו החלק מן הניצוץ שתיקן הוא שזכה בו, אמנם אם לא זכה זה השני, הנה אח"כ מתגלגלים בגלגול כפול, ר"ל כי הם מתחברים עם ניצוץ נפש אחרת, ואח"כ חוזרין אל הראשון וכו'. ודע כי אחר שאין בדורות אלו מי שיזכו אל הנשמה ולא אל הרוח, והם צריכים ליתקן א"כ איך יעשו, וביאר כי הנשמה שאינה יכולה לשרות בנפשה היא מבקשת נפש הגר כדי להשתלם על ידה, ולעתיד לבוא משתתפת עם נפשו ממש: ודע כי יש יכולת בנפש או ברוח או בנשמה לעלות וללקט ניצוצת נפשו ורוחו או נשמתו אשר הם למטה בקליפות ויש להם תקנה על ידה, וז"ס עשרה הרוגי מלכות כי ע"י הריגתם זכו ללקט כל הניצוצות שתחתיהם ולהעלותם אל מציאות יותר מובחר ולתקנם. ודע כי כל א'
מהניצוצית של שורש הנשמה צריך לקיים כל התרי"ג מצות, כי אין לך אבר שאין כלול מכולם, אף אינו דומה מי שכבר קיים שרשו כל המצות אע"פ שהוא לא קיימם, למי שלא קיימו עדיין מן השורש שלו. ודע כי המצוות שאינם יכולים לקיימם בעה"ז, כמו הקרבנות וכיוצא, הנה לזה צריכין להתגלגל כל אותן שלא קיימו מצות אלו אחר שיבנה בית המקדש במהרה בימינו לקיימם, וז"ש ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג כשהטה את הנר בליל שבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה. אמנם שאר המצות כמו יבום וכיוצא, אשר אין יכולת באדם לקיימם אם לא שהקב"ה אינה אותם לידו, הנה כאשר איזה אדם שבא לידו מצוה זו ולא קיימה צריך להתגלגל לקיימה, לפי שבאה לידו ולא עשאה, אבל מי שלא באה לידו יתעבר בזה האחר דרך עיבור ולא גלגול ממש ואז יקיימנו: ודע כי מי שנתגלגל מפני שנתעצל מלקיים המצוה ולא קיימה, זהו יותר מובטח שלא יחטא, אבל מי שבא לידו לעשות מצוה ולא עשאה ועבר עליה זה ודאי אינו מובטח שלא יחטא. ומי
שלא נשלם בכל התרי"ג מצות במעשה בדיבור ובמחשבה יתגלגל בהכרח. גם מי שלא עסק בפרד"ס שהם 'פשט 'רמז 'דרוש 'סוד יחזור להתגלגל לקיים כולם: ודע כי ע"י חטא קין והבל ואדם וחוה נתערבו כל הנשמות זה עם זה, ולזה ימצא נפש א' מקין ובאה עם רוח של הבל, וכדומה בזה מצד הנשמה, והנה כשיהיה הרוח שוה במעלתו אל הנפש ויתקן האדם את נפשו אז יכול אותו הרוח לבא בו אע"פ שאינו מן סוג הנפש, וזה יהיה עד ביאת המשיח, אמנם אח"כ ישובו כל אחד אל שרשו, כי זה הנפש של קין תלך אצל הרוח של קין, וזה הרוח של אדם ילך אצל הנפש של אדם, וז"ס והשיב לב אבות על בנים וגו' כי ענין זה יעשה אליהו, לפי שאליהו היה כן, כי רוחו היה מצד אדם ונפשו מצד נדב ואביהו שהם משורש קין, ואז הוא ישוב כל אחד לשרשו. וזמש"ל. מהרי"א ז"ל: מעין ה - נהר כ נהר כ - לבאר סוד הגלגול והעבור: הענין כי תחלה תבא הנפש מיום הלידה, ואם יוכשרו מעשיו יזכה לרוח ביום שנת י"ג, ואם
יוכשרו מעשיו עוד תבא אליו הנשמה בשנת העשרים, ואם לא יוכשרו מעשיו ישארו הנפש והרוח בלתי נשמה, ולפעמים לא יזכה אלא אל הנפש לבדה (ונשאר) בלי רוח ונשמה, ואח"כ נשארים הרוח ונשמה באתר מסותר ידו לקב"ה, ותחלה תתגלגל הנפש כ"כ עד שתזדכך כל צרכה, ואינה יכולה לקנות רוח עד אשר תתגלגל פעם אחרת אחר אשר נתקנה, ואז תזכה אל הרוח הראשון שלה, ואח"כ תתגלגל עם הרוח ההוא כ"כ פעמים עד שיתקן פגם הרוח ג"כ לגמרי, ואז צריך שתתגלגל בפעם אחרת אחר שנתקנו ואז ישיג אל הנשמה ותתגלגל כמה פעמים עד שיתתקנו שלשתם ואז אין צורך עוד לגלגול. ודע כי אחר שנתקנה הנפש ונתגלגלה עם הרוח לתקן את הרוח, אם יעשה איזה עון ופגם ברוח אינו נקרא פגם בנפש, כדי שנאמר שצריכה הנפש להתגלגל עוד פעם אחרת יחידית, והפגם ההוא לרוח לבד עד יתתקן, וכן הדין בנשמה, שאחר שנתקנו הנפש והרוח ונתגלגלו עם הנשמה לתקן את הנשמה, אז אין הפגם מכונה אלא על
הנשמה לבדה כנ"ל לגבי הרוח: ודע כי לפעמים יהיה כ"כ שנתקנה הנפש את מעשיה שא"צ לגלגול כלל ותשאר למעלה במקומה, ואז הרוח יבא בגלגול מלובש בנפש הגר עד שיתתקן, ואח"כ יבא בגלגול עם הנפש ג"כ כדי לקבל את הנשמה עד שיתתקן הנשמה, ולפעמים ג"כ יבא הרוח לבדו עם הנשמה ויתחברו שלשתם יחד למעלה. והנה אותו נפש הגר להיותו שכן הנפש בהאי עלמא יוכל להתעלות במדריגות הנפש הנז' ויהיו שכנים בההוא עלמא ג"כ. ודע כי לפעמים כאשר תתגלגל הנפש להתתקן תהיה כ"כ מתקנת ומכשרת מעשיה עד שתהיה זוכה אל מדריגת הרוח, ואז אין יכולת לרוח שלה לבא, כי ראוי לך לדעת כי אין שלשתם או ב' יכולין להצטרף בגלגול אחד, אם לא בתיקון גדול כל א' וא' לבדו כנ"ל, א"כ זאת הנפש שנתקנה עד שראויה לקבל הרוח מה יעשה ממנו: דע כי אז כפי הזדככות ומעלת תיקון הנפש ההיא אז בגוף ההוא בחיים חיותו, יתגלגל נפש א' מצדיק א' אשר כבר השלים גלגולו, ולא היה צריך להתגלגל, ואז נכנס שם, וז"ס
העיבור, ונעשה נפש אותו הצדיק במקום רוח אל נפשו. ודע כי לפעמים שיתגלגלו הנפשות עד אברהם וכיוצא, או כמרע"ה וכיוצא, ויתגלגל שם בסוד העיבור כנ"ל כפי ערך זיכוך הנפש ההיא, וכן אפשר להיות שיזכה הנפש הזאת אפילו בזמננו זה אל רוח מן הרוחות הראשונים עד האבות כנ"ל, והכל תלוי כפי ענייני מצות האדם ההוא, כי יש מצות זוכים להשיג נפש, ויש מצות להשיג רוח. ולפעמים יתעבר שם נפש איזה צדיק, ואח"כ זוכה יותר ומתגלגל שם נפש צדיק אחר יותר גדול מן הצדיק הראשון, והוא במקום נשמה, כי נפשו מלובשת בנפש צדיק הראשון אשר הוא במקום הרוח, ונפש זה הצדיק יהיה לה במקום נשמה. ודע כי לפעמים יתקן כ"כ עד שישיג עוד לרוח צדיק אחר יותר גדול מכולם, והוא בחינת רוח ממש, ויכול להיות עד שישיג רוח אברהם אבינו ע"ה, כי כפי בחינת תיקון הנפש ההיא תזכה להשיג נשמת צדיקים ראשונים עד תכלית האחרון, וזה מה שאמרו רז"ל דבכל דרא אית כגוונא דאברהם
ויצחק ויעקב ומשה וכו'. ודע כי ענין עיבור זה הוא לב' פנים, א' הוא כי על ידי עיבור נפש הצדיק ההוא תזדכך הנפש ההיא דוגמת הצדיק ההוא, ותוכל לעלות במעלת הנפש של הצדיק ההוא, גם כי הצדיק ההוא גם כן זוכה ממעשה המצות של הנפש הזו, כיון שסייע את האיש הזה להזדכך, וזה שאמרו רז"ל גדולים צדיקים שאפילו במיתתם זוכים לבנים: ודע כי ג"כ אחר אשר נתגלגלו הנפש והרוח ונתקנו שניהם, אז ג"כ כפי הזדככותם מתעבר עמם נפש צדיק א' או רוח א' או נשמה, והיא להם במקום הנשמה שלהם, וגם עתה יש כמה פרטים דוגמת מה שכתבנו לעיל בהיות הנפש לבדה וכו', וכן הענין לפעמים אחר גלגול שלשתם יחד, אפשר כפי הזדככותם להתעבר שם נפש או רוח או נשמת צדיק א' לסייעו כנ"ל. ודע כי הצדיק ההוא אשר נתעבר שם הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד, ואם יתמיד האיש ההוא בצדקתו ג"כ הצדיק ההוא יתמיד שכונתו עמו, ואם חזר וקלקל אז הצדיק ההוא הולך משם כי
אינו דבוק שם ממש כמו נשמת האיש בעצמו כי אינו שם רק בהשאלה, ולזה אינו סובל כלל מיסורי הגוף, ואינם מגיעים לו כלל ועיקר. ודע שיש עיבור בחיים, כי אם יש צדיק אחד בדור ההוא, אם יעשה האדם מצות אשר הם מתייחסות אל הצדיק ההוא, אז מתעברות בו בהיות שניהם בחיים בסוד ותדבק נפש דוד ביהונתן וגו': ודע כי יש אנשים מתגלגלים על עבירה, ויש אחרים על חסרון מצוה, ויש שמתגלגלים לתקן אחרים ולזכותם. והנה הראשון מהם קרוב לחטוא, והשני רחוק לחטוא, אך השלישי ודאי שלא יחטא, ולפעמים יתגלגלו ליקח את בת זוגו, ולפעמים שלקח את בת זוגו וחטא והוצרך להתגלגל ובא יחידי, ולפעמים יש לו זכיות ומביאין אשתו עמו אף על פי שהיא אינה צריכה להתגלגל, גם זה צודק אע"פ שאשתו אינו בת זוגו. ודע כי האדם כשבא בפעם ראשונה והיה חדש ואז בא בת זוגו עמו כנודע, וכאשר בא לישא אשה אז מזדמנת לו בת זוגו בלי שום טורח כלל, אמנם אם חטא האדם ונתגלגל, והוא מאותם שנתגלגלה אשתו עמו, הנה אדם כזה