Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר חסד לאברהם

קטע 4

קטע 4 מתוך 49

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

היסוד למלכות, וגם אינם נפתחים בענין אחר וכאילו מעולם לא נפתחים שהוא קושי מאד, אמנם מה שהיו נוצחים היה על ידי שהשביתו הקליפות. וגם כן חסידותם ומעשיהם הטובים היה גורם אותה ההנהגה המוצלחת מצד כושר הדורות לפי מעשיהם, ואין ענין זה נוגע בדבר זה כי כל ההנהגות הנזכרים ומה שנזכיר כולם יעלו וירדו לפי טובתם ורעתם, וכשרותם וזכותם, או בעון חטאתם ורשעתם, כי השכר והעונש הוא ענין לעצמו, ובזה נכלל גם הזמן התשיעי, והעשירי דהיינו הצלחתם בזמן השופטים, שהיו תלוי גם ברשעתם ובצדקתם, אם יוכשרו אותם השופטים, ואם היו הדורות חוטאין ובפרטות בעון ע"ז נמסרו לקליפות, והקליפות גוברין וישראל זורעין ואינם אוכלים כי החיצונים נוטלים את השפע, והכל תלוי בהנהגה הנזכר בשליטת החיצונים על ישראל או בהכנעת החיצונים הכל לפי טובתם או רעתם, וכן היה אחר כך בימי דוד ושלמה המלך ע"ה, אמנם קודם לכן היו שופטים, ואחר כך מדרגת

2

נביאים ושמואל, ואחר כך מדרגת מלכים כמו שאול, אך הכל הוא בההנהגה הנ"ל, וזמש"ל: מעין א - נהר טו נהר טו - הזמן וההנהגה הי' הי"א הי"ב הי"ג הי"ד: בזמן העשירי בנין בית המקדש, יא, חורבנו וגלות בבל, יב, בנין בית שני יג, גלותינו זה: ענינים אלו נתבארו כלם בתוך דרושים הנזכרים, ועכ"ז אפרש בהם במקצת, הנה רז"ל פירשו כי בימי שלמה המלך עליו השלום עמדה הלבנה בעצמה במילואה ר"ל כדפירשנו שלא היתה ההנהגה בתיקון השכינה באור העליון עד בנין הבית, כי אז נתקנה השכינה עם כל תיקונה כמ"ש ותרב חכמת שלמה, והיינו שהאירה מן החכמה העליונה ע"י אור הבינה, והאירה הבינה אורה בשש קצוות, ושש קצוות האירו אור הבינה המאיר מחכמה במלכות, ומשם נשלמה חכמה תתאה במילואה. ואמנם בית ראשון הוא אור הבינה כנזכר, ועכ"ז עון חטא אדה"ר במקומו עומד שלא פסקה מיתה מן העולם ולא יצא העולם מעונש חטא אדה"ר, אמנם היה קרוב אל התקון דהיינו מדרגה אחד היותו מאיר אור החכמה מן הכתר:

3

וכשחטאו ישראל בעון ירבעם היה אז זמן התיקון שנשלם עון העגל, והתחילו בחטא ב' עגלים במקום עגל אחד כמש"ה ברפאי לישראל ונגלה עון אפרים כנזכר בזוהר בלק בינוקא, כי סוד עגלי ירבעם ועגל דור המדבר הכל ענין אחד, והתחיל אור זה של השכינה להתחשך מעט מעט והתחיל חסרון הלבנה, ואותו אור העליון שהאיר נחשך במאורו, האמנם לעולם היה אור בבית ראשון אור הבינה, וכפי שנוי הבחינות מדין לרחמים היו ישראל עולים ויורדים, מצליחים ונוצחים, או גולים ונדחים, עד עת גלותם ונמשך ע' שנה כנגד ירידת המדריגות מאור הבינה עד אור המלכות, ובגלותם נמשכו כפי מנהגי הדין, והגלות הוא בסוד אופן, והיה ההנהגה בהנהגת שפע הספירות ודינם, אמנם מטעם זה היה להם נבואה והצלחה קצת בצדיקי ישראל במלכות בבל עד שהגיע קצם, ואילו לא ערבו זרעם בזרע גויי הארץ בבנות אל נכר, אז היתה ראויה להיות גאולתם בנסים ולא כניסי מצרים אמנם קרב אליהם, שהרי גאולתם

4

היתה מצד השמיטה אלא שטמאו עצמם בגויי הארץ כנזכר בזוהר, והשכינה האירה כשיעור אותה האור מה שהאירה בבנין בית ראשון במציאותה: אמנם בנין לואה ויגע מקטרוגין עליו החיצונים, מפני שהמדה גורמת כך, כי המקטרגים תחתיה וסביב לה כמה אויבים, ומה גם שלא הוכנו כלם לגאולה מטעם זה, ועמד אז הבית מה שעמד קצת בגלות וקטרוג האויבים, וקצת בנחת, הכל לפי מעשיהם בהנהגת אור השכינה שהוא בדין ממוזג לפעמים כך ולפעמים כך, וכמה צרות סבבום כל זמן הבית, ואחר כך נחשך אור השכינה מכל וכל ונתלבשה באופן וגלתה גלות שלמה אל גלות אדום, והתחילה השכינה לירד באור ההנהגה בהיכל נוגה והיכל עצם השמים והיכל לבנת הספיר בסוד האופן וירדה אז השכינה עד תחתית המדרגות הנז' שם בהיכלות דפ' פקודי, וזמן נפילתה היא כשיעור משך זמן גלותנו, וגלותה והנהגה בין זה לזה בהנהגת אור אופן הנזכר, והעולם ניזון בספיחים ובספיחי ספיחים בכח סעד וסמך מתפלתינו כנ"ל, וכשישתנה לפעמים מצרה לרוחה בזמן הגלות

5

יהיה כפי טובתם וכשרותם בגזרה עליונה. וזמש"ל: מעין א - נהר טז נהר טז - לבאר שיש בכח הצדיק להוסיף עוד בהנהגה: עם היות שדברנו לעיל בההנהגה סתם, עכ"ז כבר ביארנו שיש כח ביד הצדיק להוסיף אור בההנהגה, לכן היה זמן אשר שלשה צדיקים שנו זמן ההנהגה שינוי גדול, ומשם נקיש לכל דור ודור אשר הצדיקים משנים ההנהגה ומאירים אור העליון, והם יוסף, משה, דוד, כדאיתא בזוהר בענין צדקתך בשבת. והענין הוא כי יוסף משה דוד מצד הרכבתם הנהיגו השכינה מאור העליון הנהגה גדולה, ופתחו אורות המקורות לפי חסידותם, ולכן יוסף מצד מעשיו היה פותח לשכינה אור היסוד, ולכך נקרא דבר האיש אדנ"י הארץ ודאי בעלה דמטרוניתא מצד היסוד, ולא בעל ממש, כי הבעל ממש הוא יעקב או משה שהם בקו האמצעי, האמנם יעקב כשמת לא החשיכה אורה מכל וכל שנשאר יוסף, אמנם כאשר מת יוסף החשיכה אורה מכל וכל, ולכן אנו אומרים צדקתך מחמת צידוק הדין על המקור הידוע:

6

כי יוסף פתח להשכינה מצד נשמתו עם היות שהיא מצד עצמה היתה מתנהגת בהנהגת התחתונים מצד הגלות, היה כח אל יוסף לנהוג אור היסוד, וכשמת נסתם ונחתם אותו מקור ואותו בחינה נעלמה ונסתמה, ועוד כל ימות העולם לא נפתח כי הצדיק נתעלם. וכן מרע"ה עם היות שהשכינה היתה מתנהגת למטה, היה מאיר בה אור הדעת ע"י טוב מציאות מרכבתו, והיתה שכינה מאירה מאור זה מצד ייחוד יוסף עמו וכמש"ה ויקח משה את עצמות יוסף עמו, להמשיך אור יחודו [לשכינה] ממדרגת מרכבתו אל דעת העליון, וכשמת משה רבינו ע"ה נסתם ונעלם המקור ההוא ושוב לא נפתח ולכן אנו מצדיקין עלינו את הדין. וכן דהע"ה בטוב הנהגתו בסוד מרכבתו אל השכינה, האיר השכינה וקשטה בסוד קשוטיו האורה נחמדת כל ימי חייו, עד שבחר הקדוש ב"ה בתיקוניו ובשיריו וזמריו יותר מבנין הבית. והארת הבינה למעלה באמרו כי טוב יום א' בחצריך מאלף, מאלף עולות כמשארז"ל, ולכן כאשר מת דוד המלך ע"ה נסתם

7

ונעלם המקור ההוא ושוב לא נפתח חשכו מאורות השכינה, עם היות שנפתח אח"כ מצד בנו שלמה ע"ה בבנין הבית מ"מ אינו דומה אור לאור: ואלו שלשה אורות נפתחו [נסתמו (עב)] בשבת בשעת מנחה, ולכן אנו מצדיקין עלי' את הדין במנחה, כדי לפתוח קצת המקורות מה דאפשר להאיר מלמעלה בשעה זו ע"י הזכרת צער העליון, להאיר השכינה אז ממצח רצון העליון ית' מן המקורות אשר נסתלקו ונעלמו ברצון העליון, שהם יוסף שהוא יסוד, ומשה הוא הדעת, ודוד שהוא המלכות, וזהו על ידי מה שאמרנו כי מציאות אלו מצד מרכבתם הוא ענין לעצמו שאינה משתלם בשום תמורה בעולם, ומכאן נלמד שהצדיקים דבכל דור ודור הם מתקנים השכינה בחסידותם, ופותחין לה מקום האצילות כל ימי חייהם לפי מציאות מעשיהם [בעולם.], ומה שבארנו בנהרות הקודמים בענין של הנהגה ההוא זהו לפי הכולל, אמנם פרטי הצדיקים שבכל דור ודור הם משנים ההנהגה כפי מעשיהם ומחשבותיהם במרכבה עליונה, והשכינה תמיד משתנית לטוב בטובת של הצדיק וכשרותו:

8

מעין א - נהר יז נהר יז - הזמן וההנהגה הט"ו והט"ז: בסוף גלותינו זה קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו צרות לישראל תכלית החיזוק ויצר להם שישנאו בחייהם ויאמרו אל ההרים כסונו, ואל הגבעות יאמרו שיפלו עליהם, מפני צרות הגדולות שיסובבום מכל צד ופינה, ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו האבות אל הבנים, וכל מי שימצא את עצמו לו שלל, גבור ונוצח יקרא, והטעם כי השכינה תדין את ביתה ויביאה על מסורת הברית כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המוכנת לנו ע"י הנביאים, וטוב השיעור לא יכלוהו רעיון, באופן שלא יזכר עוד גאולת מצרים, והניסים ההם לפני גאולת ישראל ונסים ונפלאות שיהיה לנו כמש"ה ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את ישראל ממצרים כ"א חי ה' אשר העלה את ישראל מכל הארצות, ויהיו אז הנסים וגילוי השכינה אל ישראל בהפלא ופלא, ויאמרו כולם אשר יזכו אליה הנה אלקינו זה קוינו לו ממש מורה באצבע על גילוי השכינה: ולכן מי ומי הזוכים לזה באותן הימים יראה הרבה צרות, וכל זה לצרף ולזכך את ישראל

9

כפי הראוי והדין, וכל אחד ואחד יצטער כפי חיובו וכל מי שיקשה עורף ולא ישוב יאבד ומי שיתן צוארו בעול התשובה וקבלת הצרות עליו בסבר פנים יפות ויתן את שכמו לסבול (כדי ש)יצטרף ויזכה לקבל הטוב, והענין הוא שהגיע עת ביטול הקליפות מן העולם וכל עוד שישראל מקצתם הם רשעים אז הקליפות נאחזים בהם ואם כן היאך אפשר שיתבטלו החיצונים והרשעים עדיין ברשעתם, והש"י הוא בעל דין ישר ואמונה אין עול עמו ולכן יצטרפו בצירוף אחר צירוף עד שישראל יהיו אז ככסף נקי טהור ומזוקק, והנהגה הזו יהיה בתכלית קושי הדין כי הקליפות יגבו חלקם כל מה שאפשר להם: ובימים ההם ובעת ההיא יהיה מלחמה רבה גוי בגוי איש ברעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער גדול כי כל אחד ואחד רצונו לגזוז רחלה זאת ולאכול את בשרה, וה' יתברך ירחם עליהם בזכות שלשת אבות הקדושים ויצרפו ויתלבנו מתוך גודל הצרות ודין זה, ומתוך כך יכלה הקדוש ברוך הוא זרע עמלק מן העולם וימחה שמו מתחת השמים, ואחר כך יתחיל בדין של עשו

10

הרשע עד אשר לא יהיה לו תקומה, וכבר התחילו ישראל לצאת מתוך צרתם מעט מעט. ואחר כך יתחיל הקדוש ברוך הוא בדין או"ה ויצטערו ישראל בצער גדול כמו שאמר הכתוב ביחזקאל כי רוצה הקב"ה לנער את ארץ ישראל וירושלים כאשר ינער אדם את טליתו, וינער כל עובדי ע"ז, וגם הע"ז בעצמה שבירושלים וגופ' הטמאים הנקברים סביבות הקדש וכל המקומות המטונפים שבו: ובעת ההיא יצאו כל קיבוץ עם ה' אל המדבר ויהיו שם ברעב מ"ה ימים ואז יצרפו ויתלבנו, ויתראה אליהם אליהו הנביא ז"ל ויתגלה עליהם משיח בעוני גדול, וגם מרע"ה יתגלה להם עם בני דור המדבר והשכינה יתגלה אליהם ויתקנו הדגלים בהשכינה, וירד בית המקדש בנוי למטה ויבואו ישראל לירושלים הבנויה והשכינה עמהם כימי צאתך מארץ מצרים, וירבו אז הנסים ויגדלו אשר אין הפה יכולה לדבר והשכל לשער הריבוי נסים ונפלאות שיהיו לישראל ויפתחו את מקורי החכמה וזאת תהיה ההנהגה בגאולה בס"ד. וזמש"ל:

11

מעין א - נהר יח נהר יח - ההנהגה הי"ז והי"ח: בזמן גאולתן של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאירה בבינה מאור הכתר, ולכן הנסים יתגברו על הטבע תגבורת גדולה מאוד ויצליחו ישראל אז בהצלחה גדולה יותר מהצלחתם שבימי שלמה המע"ה שהיה מאיר הבינה מאור החכמה כנזכר, אמנם אור זה הוא אור כח החכמה מן הכתר כי כבר התחיל העולם להתקן מחרפתו, אמנם לא יש תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן מה עד שיתבטלו החיצונים, ובזמן ההוא אין תשובה מועלת כלל, מפני כי התשובה היא מן הבינה וכיון שאור של הבינה אינה מנהגת אלא עד אור החכמה בימי המשיח ולכן אין בהם תשובה כלל, ולא יתקבלו אז הרשעים אלא יאבדו וימותו, אמנם בסוד הגלגול ימותו ויחיו בני אדם עד תשלום מ' (הע') שנה שכלה הגלגול מן העולם ויהיה תחיית המתים, אז ויצרפו ויתלבנו המתים אז ויקומו ויחיו: אמנם יש בסוד זה דברים רבים שיתבארו במקום אחר בס"ד, והעיקר בכאן הוא רק לבאר סוד

12

ההנהגה שיהיה בזמן ההוא אור החכמה מאיר בבינה, ובני אדם יחכמו בתכלית החכמה וישיגו סודות התורה, ויזדככו אז, ויצדקו בצדקות גדולות, וישיגו מדרגה רבה בנבואה, ויהיה להם ידיעה בסודות התורה מה שלא יוכל לשער ויוסיפו תוספות אורות מעת לעת. וזמן זה ימשוך עד תשלום אלף הששי זה אשר אנו בו, ואח"כ ישוב ההנהגה העליונה בסוד הכתר, ואז יתחדש העולם אחר אלף השביעי ואז יהיה מעלת העבוד מאירה אור לא ישוער ויהיה האדם במעלה שלא יכילנו רעיון וימשוך העולם עד רצון הבורא היודע האמתיות: מעין א - נהר יט נהר יט - מונה לשבח מעלות א"י לע"ל וענין ע' שרים ופרק שירה: והנה בנהרות הקודמים בארנו כמה בחינות בהנהגה דרך כלל והם רבות מאד: אמנם הכלי המוכן לקבל כל ההנהגות אלו היא ארץ התחתונה הזאת וכל אשר בה תסבול כל מיני הנהגה, אם מצד ההנהגה המעוטה הפשוטה ועניי' הוא הנהגת גלותינו זה תסבול ותמצא כל פירות העולם [פחותים ופחוסים] מאוסים כחושים ויבישים, ואם ההנהגה גדולה תמצא אז

13

פירות העולם בשבח וגדולה ומעלה, ע"ד משארז"ל עדשים כדינרי זהב, וחטה ככליות השור וכיוצא, ואשכול הענבים כמו העגלים, וכיוצא בזה משארז"ל בפירות א"י, והדין עמהם כי א"י אינה כנגד שר כלל אלא שהוא מכוונה נגד פתח היכל לבנת הספיר שלא ע"י אמצעות שר כלל, וע"כ הברכה מצוייה בה בלתי מצומצמת ויבאו הנמצאים המתברכים מטבע המציאות והנהגת העולם, מפני היושר והכשרון המעש' שבעולם שלמט' המעורר הברכות למעלה והם משופעים בהנשפעים הטבעיי' ויצאו ומתפשטים יותר מן המציאות הנהוג לפי כשרון מעשה האדם, ויאמרו שזה הדבר מתמיה גובר הטבע על מנהגו: והענין בהיפך כי הטבע נוצר מהחכמה עליונה כמש"ה כולם בחכמה עשית, ויש בכלי זה לסבול הרבה ברכות אמנם נתמעט מציאות' מחמת עון התחתונים שגורמים הצמצום בברכות, ומיעוט טבע של הנמצאים בהמציאות וכן פי' בגמרא צררום כדי להראות לדורות הבאים [להודיעם] כמה החטא גורם, ר"ל כי טבע המציאות של הכלי המחזיק להיות עדשים כדינרי זהב וחטים

14

ככליות השור ויותר מזה, אמנם החטא גרם שצמצם הכלי את עצמו ואינו נותן כדי ברכתו כי הכלי נתרוקן, והוא ע"ד משארז"ל לעתיד לבא שתוציא גלוסקאות יפות וכו', ר"ל כי יש כח בחיטים לגדל פירותיו ולתקנן בחלב כליות חטה בלי מוץ ותבן וסובין ומורסין כי אלו הם מחטא אדם הראשון, ויהיה שיעורו כמו פירות המתגדל באילן כמו פת אפוי בגידולו ובתיקון יפה המתוקן אז ביותר ממה שהוא עכשיו ומנופה בכמה מיני נפה מן הטעם שפירשנו, וזה הוראה כי כלי התחתון הזה אין זה טבעו אלא (כי גוף) [שהוא כפוף] קומתו ושיעורו הרבה יותר מזה שלפנינו, והנה החטא של אדה"ר מעטה טעם הפירות, ועוד החטא של בני אדם מן הדורות שאחריו גרמו עוד יותר מיעוט אחר מיעוט עד הפחיתות הזה שאנו בו כעת, וכאשר ישוב העולם לימי עלומיו ולברכתו בהכרח הוא שישוב לטעמו וליפיו ולהודו, ואז ההנהגה עליונה הנזכ'(יכריח לכל אחד ואחד)יוכיחו כי אם יש איזו ברכה בנאצלים ובנבראים

15

ובנוצרים ובנעשים, הארץ יריקו, והארץ תתן יבולה משוער אל הברכה הנשפעת, וכפי שיעור הברכה כך נמצאו המעדנים והפירות וצמחי האדמה וכל המציאות כולם, ולכן לא יסופר בדברי רז"ל דבר ממה שעתיד להיות ולא ממה שעבר שיהיה דבר המתמיה כלל: ואמנם אחשוב שלא יסבול ברכה התכליתית אלא א"י מפני שבח הברכה אשר בה, ואמנם שאר העולם אינו שותה אלא מתמצית דא"י ויהיה ג"כ בשבח ומעלה אבל לא כמו א"י, וע"כ אמרו רז"ל המעלה ההיא דוקא לא"י כמ"ש רז"ל עתידה א"י להוציא כלי מילת וכו', ולא ניתנה מעלה זו לח"ל מפני שח"ל אינה כלי מחזיק ברכה ההיא, אמנם כן בברכת של א"י יתברכו גם שאר הארצות, והנה מעלות א"י הוא שהוא ת' פרסה על ת' פרסה כולם מכוונים נגד פתח היכל לבנת הספיר כאשר יתבאר בעין הארץ בס"ד, ושאר הארצות יש להם שרים סביב לא"י והם שואבים שפע הקדושה ומשפיעים לחוץ, כמ"ש, אשר כל שר ושר שואב חלק השפעתו ממקום שפעתו

16

להחיות עם רב שתחת ממשלתו, איש איש ממלאכתו אשר המה עושים ומשמרים את תפקידם צורת הנברא וטבעו ושיעורו ופעולתו, ולא ישתנה שום נברא ממציאותו ע"י משטרו (נ"א שירו), וזהו כלל של סוד פרק שירה הנזכר, וזהו ההשגחה הראשונה אשר הקדוש ברוך הוא משגיח על הנמצאים כמשרז"ל שהקדוש ברוך הוא יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים, והכל הוא בהשגחה גמורה בהשפעה הנשפעת ע"י השוטרים המופקדים עליהם שהם צורות אל השפע לקבל מציא' ההשגחה מכל מין ומין שיהיה (מפני) [ממיני] ההשגחה הנ"ל: והנה אותן השוטרים יש להם ב' בחינות, הא' הם שוטרים הממונים בא"י שהם קדושים המופקדים על כל מיני המציאות כולם, ולכן אמרו רז"ל בנוסח ברכתם על הארץ ופירותיה כי הם קדושים ופעולתם בקדושה, הב' הם השוטרים הממונים שבח"ל שהם הככבים והמזלות שאינם פועלים כלל בא"י, כנז' (בזהר) בפ' תרומה למגנא קיימא רקיעיא בארעא דישראל ואינם משתמשים רק כעין כל טבעי המשתמש כפי מציאותו, אמנם כן בח"ל הם פועלים פעולות כל ככב

17

וככב בכל מין ממיני הדשאים והצמחים והאילנות וכיוצא, ויש ככבים על הבהמות וגם יש מיני ככבים ממונים על כסף וזהב, אבל בא"י אין הככבים ממונים על שום דבר כ"א מלאכים הקדושים הנזכרים: ואותן המלאכים שואבים מן ההנהגה עליונה כפי (בחינתם) [בחינתה] אמנם הככבים והמזלות והרקיעים לא יוכלו לשאוב עד שישתלשלו כמה מדריגות ויותן בדרך הקליפות לשר מחוז ההיא, ואותו השר ישפיע שפע ההוא דרך גלגלים והככבים אל עבר ארצו ונחלתו ושפעו נגד גבולו בלבד, וכאשר יעבור הזמן שכוכב ההוא יעבר דרך ארצו לא ישפיע דרך בו אלא דרך הכוכב אשר נגד גבולו, וכן על הדרך הזה כל שר ושר דרך הככבים אשר נגד גבולו, ומפני שהכוכבים ההם הם כלים למעשים ידועים, לכן יש שר שימצא בארצו צמח פלוני ולא ימצא שם צמח פלוני האחר, מפני שאין שאין כוכב ההוא עובר דרך ארצו וכיוצא בזה ענינים אחרים