Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר

קטע 82

קטע 82 מתוך 109

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

וכל יומך הוו כחגין וכמועדין, ומסכני הוו כנפין דלא אכלו בהדך, טול מה דיהבת בי, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב ג) וזריתי פרש על פניכם וגו', והא אוקימנא. לבתר דא, מתלתא יומין ולהלאה, כדין אתדן בר נש, מעינוי, מידוי, ומרגלוי, ואוקמוה עד תלתין יומין, כל אינון תלתין יומין אתדנו נפשא וגופא כחדא, ובגיני כך אשתכח נשמתא לתתא בארעא, דלא סלקת לאתרה, כאתתא דיתבת לבר כל יומי מסאבותא, לבתר נשמתא סלקא, וגופא אתבלי בארעא, עד ההוא זמנא דיתער קודשא בריך הוא למיתייא. וזמינא קלא חדא לאתערא בבי קברי, ויימא (ישעיה כו יט) הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, וארץ רפאים תפיל, אימתי יהא דא, בזמנא דיתעבר מלאך המות מעלמא, דכתיב (שם כה ח) בלע המות לנצח וגו', כיון דבלע המות לנצח, לבתר ומחה יהו"ה אלהי"ם דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כדין כתיב ויאמר יהו"ה לדג, ויקא את יונה אל היבשה. כיון דאתער

2

ההוא קלא ביני קברי, כדין כל קברייא יקיאו לאינון מתייא דבהון לבר, הדא הוא דכתיב וארץ רפאים תפיל, מה תפיל, דיקיא לו לבר, רפאים, מהו רפאים, דקבילו אסוותא כמלקדמין, ואתסיאו גרמין בגרמין, ואלין אקרון רפאים. ואי תימא, הא כתיב (שם כו יד) רפאים בל יקומו, אלא ודאי כל עלמא יתסון גרמין בבי קברי, אבל מנהון יקומון, ומנהון לא יקומון, ועל דא כתיב רפאים בל יקומו. זכאה חולקהון דישראל, דכתיב בהו נבלתי יקומון, ובהאי נונא אשכחנא מלין לאסוותא דכל עלמא, האי נונא כיון דבלע ליונה מת, וביה הוה יונה תלתא יומין, לבתר אתקיים כמלקדמין, ואקי ליונה. לבר והא אוקמוה, דכתיב ויתפלל יונה אל יהו"ה אלה"יו ממעי הדגה, כתיב הכא הדגה, וכתיב התם (שמות ז כא) והדגה אשר ביאור מתה, והא אוקמוה, כגוונא דא זמינת ארעא דישראל לאתערא בקדמיתא, ולבתר וארץ רפאים תפיל. והא אוקימנא, דשבעה דינין יחלפון עליה דבר נש, כד נפיק מהאי

3

עלמא, חד ההוא דינא עלאה כד נפיק רוחא מן גופא, ב' כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה ומכרזי עלוי, ג' כד עייל לקברא, ד' דינא דקברא, ה' דינא דתולעתא, ו' דינא דגיהנם, ז' דינא דרוחא דאזלא ושאטת בעלמא, ולא אשכחת אתר נייחא, עד דישתלים עובדוי, בגין דא בעי בר נש לאסתכלא תדיר בעובדוי, ויתוב קמי מאריה. וכד אסתכל דוד מלכא בדינין אלין דבר נש, אקדים ואמר, (תהלים קד א) ברכי נפשי את יהו"ה, עד לא תפוק מן עלמא, בעוד דאנת אשתכחת עם גופא, וכל קרבי את שם קדשו, אינון שייפא גופא דמשתתפי כחדא ברוחא, השתא דתשתכחון עמה, אקדימו לברכא שמא קדישא, עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ולאתבא בתיובתא, ועל דא אמר ברכי נפשי את יהו"ה הללויה, אתו אינון חברייא ונשקו רישיה: רבי חייא פתח ואמר

4

זוהר חלק ב דף ר/א קחו מאתכם תרומה ליהו"ה, תא חזי, קודשא בריך הוא כד ברא עלמא, לא ברא ליה אלא בגין דייתון ישראל ויקבלון אורייתא, באורייתא אתברי עלמא, ועל אורייתא קיימא, הדא הוא דכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. אורייתא איהי ארכא דחיי בהאי עלמא, וארכא דחיי בעלמא דאתי, וכל מאן דאשתדל באורייתא, כאילו אשתדל בהיכליה דקודשא בריך הוא, דהיכליה עלאה דקודשא בריך הוא אורייתא איהי, וכד בר נש עסיק באורייתא, קודשא בריך הוא קאים תמן ואצית לקליה, כמה דכתיב (מלאכי ג טז) ויקשב יהו"ה וישמע וגו', ואשתזיב בר נש מתלת דינין, מדינא דהאי עלמא, ומדינא דמלאך המות דלא יכיל לשלטאה עליה, ומדינא דגיהנם. ויכתב ספר זכרון, מאי איהו, אלא אית ספר לעילא ואית ספר לתתא, זכרון אתר (נ"א את) קיימא קדישא, דנטיל וכניש לגביה כל חיין דלעילא, ספר זכרון, תרין דרגין דאינון חד, ורזא דא שם יהו"ה, שם חד יהו"ה חד, וכלא

5

מלה חדא. בגין דאית שם ואית שם, שם לעילא, דאיהו אתרשים (ס"א אקרי שם) ממה דלא ידיע ולא אתרמיז בידיעה כלל, ודא אקרי נקודה עלאה. שם לתתא דאקרי שם, (דברים ד לב) מקצה השמים ועד קצה השמים, בגין דקצה השמים אקרי זכרון, והאי שם איהו נקודה דלתתא, דאיהו שם מההוא זכרון דאיהו קצה השמים, דנטיל כל חיין דלעילא, ודא איהו קצה השמים דלתתא, ושם דיליה איהי נקודה דלתתא, נקודה דא איהו ספר דקיימא בחושבנא, ודא הוא לחושבי שמו, ספר דקאמרן, ושם, חד מלה הוא בכל סטרין. נקודה דא בגין דקיימא באמצעיתא, איהי עלאה על כל דאתאחדן בה, ושית סטרין אתאחדן בספר עלאה, ואיהו עלאה עלייהו, שית סטרין אתאחדן בספר תתאה, ואיהו עלאה עלייהו, ועל דא ספר עלאה ספר תתאה. וכלא אקרי תורה, מה בין האי להאי, אלא ספר עלאה איהו תורה שבכתב, בגין דאיהי סתימא ולא קיימא אלא בכתב, דתמן איהו אתר לאתגלאה לתתא, ומאן איהו עלמא דאתי. ספר תתאה, דא תורה, דאקרי

6

תורה שבעל פה, ומאן איהו על פה, אלין רתיכין דלתתא דאיהי קיימא עלייהו, ובגין דלאו אינון בכללא דכתיבה דלעילא, אקרון על פה, ותורה דא קיימא על פה, בגין דכתיב (בראשית ב י) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ותורה עלאה אף על גב דאיהי קיימא לעילא, לא אקרי על הכתב, אלא שבכתב, דקיימא בכתב, וההוא כתב אתעביד היכלא לגביה, ואיהי קיימא גו ההוא היכלא ואתטמרת תמן, ובגין כך אקרי תורה שבכתב, ולא על כתב. אבל תורה דלתתא, איהי קיימא על רתיכהא, ואקרי על פה, דקיימא עלייהו, ובגין דלא אתחשיבת (נ"א אתיהיבת) מלגו מכללא דכתיבה, לא אתעבידו היכלא להאי נקודה, כההיא נקודה עלאה, ובגין דקיימא עלייהו, אקרי תרומה. תו שמענא מבוצינא קדישא, תרומה, מהו תרומה, כמה דאוקימנא תרי ממאה, תא חזי, כל אינון דרגין קדישין די ברזא דמהימנותא, דקודשא בריך הוא אתגלי בהון, אינון עשר דרגין, ואינון עשר אמירן כמה דאוקמוה, ואלין עשר סלקין

7

למאה, וכד אצטריך לן להאי נקודה תתאה לארמא לה, אסיר לן לנטלא לה בלחודהא, אלא לה ולבעלה, ואינון תרי מאינון מאה דקאמרן, בגין דלא אצטריך לאפרשא לון כלל, אלא ליחדא לה ולבעלה, ועל דא אתקרי תרומה בכללא חדא. ותא חזי, בכל יומא כרוזא קארי, כל בני עלמא, בכו קיימא מלה דא, ודא הוא:

8

זוהר חלק ב דף ר/ב קחו מאתכם תרומה ליהו"ה, ואי תימא דקשיא מלה עלייכו, כל נדיב לבו יביאה. מהו יביאה, אלא מהכא אוליפנא רזא לצלותא, דבר נש דדחיל למאריה ומכוין לביה ורעותיה בצלותא, אתקין תקונא דלעילא כמה דאוקימנא. בקדמיתא בשירין ותושבחן דקאמרין מלאכין עלאין לעילא, ובההוא סדורא דתושבחן דקא אמרי ישראל לתתא, איהי קשיטת גרמהא ואתתקנת בתקונהא, כאתתא דאתקשטת לבעלה. ובסדורא דצלותא, בההוא תקונא דצלותא דמיושב, אתקינו עולמתהא וכל אינון דילה, ומתקשטן כל אינון בהדה. לבתר דאתתקן כלא ואתסדרו, כד מטו לאמת ויציב, כדין כלא מתתקנא, איהי ועולמתהא, עד דמטו לגאל ישראל, כדין אצטריך למיקם כלא על קיומייהו. בגין דכד בר נש מטי לאמת ויציב, וכלא אתתקן, עולמתהא נטלי לה, ואיהי נטילת גרמה, לגבי מלכא עלאה, כיון דמטו לגאל ישראל, כדין מלכא קדישא עלאה נטיל בדרגוי, ונפיק לקבלא לה, ואנן מקמי מלכא עלאה בעינן לקיימא על קיומנא באימתא

9

ברעדה. דהא כדין אושיט ימיניה לגבה, ולבתר שמאליה דשוי לה תחות רישה, ולבתר מתחבקו תרווייהו כחדא בנשיקו, ואלין אינון תלת קדמייתא. ובעי בר נש לשוואה לביה ורעותיה, ולכוונא בכל הני תקונין וסדורין דצלותא, פומיה ולביה ורעותיה כחדא. השתא דמלכא עלאה ומטרוניתא אינון בחבורא בחדוה באינון נשיקין, מאן דאצטריך למשאל שאלתין ישאל, דהא כדין שעתא דרעותא איהו. כיון דשאיל בר נש שאלתוי מקמי מלכא ומטרוניתא, כדין יתקין גרמיה ברעותיה ולביה לתלתא אחרנין, לאתערא חדוה דטמירו, דהא מאלין תלת אתברכא בדבקותא אחרא. ויתקין בר נש גרמיה למיפק מקמייהו, ולאנחא לון בחדוה גניזא דאלין תלת, ועם כל דא דיהא רעותיה דיתברכון תתאי, מאינון ברכאן דחדוה טמירא. וכדין אצטריך למנפל על אנפוי, ולממסר נפשיה בשעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין, כדין איהי שעתא לממסר נפשיה, בגו אינון נפשין דאיהי נקטא, דהא כדין צרורא דחיי איהו כדקא יאות. מלה דא

10

שמענא ברזין דבוצינא קדישא, ולא אתייהיב לי רשו לגלאה בר לכו חסידי עליונין, דאי בההיא שעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין ברעו דדביקותא חדא, איהו ישוי לביה ורעותיה לדא, ויהיב נפשיה בדבקותא בההוא רעותא, לאכללא לה בההוא דבקותא, אי אתקבלת בההיא שעתא, בההוא רעותא דאינון נפשין רוחין ונשמתין דאיהי נקטא, האי איהו בר נש דאתצריר בצרורא דחיי, בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ותו דבעיא לאתכללא מכל סטרין מלכא ומטרוניתא, מלעילא ומתתא, ולאתעטרא בנשמתין בכל סטרין, אתעטרת בנשמתין מלעילא, ואתעטרת בנשמתין מתתא, ואי בר נש יכוין לביה ורעותיה לכל דא, וימסר נפשיה מתתא בדביקותא ברעותא כמה דאתמר, כדין קודשא בריך הוא קארי ליה שלום לתתא, כגוונא דההוא שלום דלעילא, ההוא דבריך לה למטרוניתא, ואכליל לה ואעטר לה בכל עטרין, אוף הכי האי בר נש קודשא בריך הוא קרי ליה שלום לתתא, כמה דאת אמר (שופטים י כד) ויקרא לו יהו"ה שלום, וכל יומוי

11

הכי קראן ליה לעילא שלום, בגין דאכליל ואעטר למטרוניתא לתתא, כגוונא דההוא שלום לעילא. וכד אסתלק ההוא בר נש מהאי עלמא, נשמתיה סלקא ובקעא בכל אינון רקיעין, ולית מאן דימחי בידה, וקודשא בריך הוא קרי לה ואמר, (ישעיה נז ב) יבא שלום, ושכינתא אמרה ינוחו על משכבותם וגו', ויפתחון לה

12

זוהר חלק ב דף רא/א תליסר טורי דאפרסמונא דכיא, ולא יהא מאן דימחי בידה. ועל דא זכאה איהו מאן דישוי לביה ורעותיה לדא, ועל דא כתיב כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהו"ה לגבי מלכא עלאה, כמה דאתמר. ארים רבי אבא קליה ואמר, ווי רבי שמעון, אנת בחיין ואנא בכינא עלך, לא עלך בכינא, אלא בכינא על חברייא ובכינא על עלמא, רבי שמעון כבוצינא דשרגא, דאדליק לעילא ואדליק לתתא, ובנהורא דאדליק לתתא, נהירין כל בני עלמא (נ"א נהיר לעילא), ווי לעלמא כד יסתלק נהורא דלתתא בנהורא דלעילא, מאן ינהיר נהורא דאורייתא לעלמא. קם רבי אבא ונשיק לרבי חייא, אמר ליה, מלין אלין הוו תחות ידך, ועל דא קודשא בריך הוא שדרני עד הכא לאתחברא עמכון, זכאה חולקי: רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר, וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו וגו', האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, בשעתא דאמר קודשא בריך הוא למשה, (דברים א יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים, אשגח בכל ישראל ולא אשכח נבונים, הדא הוא דכתיב, ואקח את ראשי שבטיכם

13

אנשים חכמים וידועים, ואלו נבונים לא כתיב, ואי תימא דנבון איהו דרגא עלאה מחכם, הכי איהו ודאי, מה בין האי להאי. חכם הא אוקמוה דאפילו תלמיד המחכים לרביה אקרי חכם, חכם דידע לגרמיה כל מה דאצטריך, נבון כמה דרגין אית ביה, דאסתכל בכלא וידע בדיליה ובאחרנין, וסימנך (משלי יב י) יודע צדיק נפש בהמתו, (ש"ב כג ג) צדיק מושל יראת אלהי"ם. והכא חכם לב דייקא, בלב חכם, ולא באתרא אחרא, בגין דקיימא בלב, ונבון לעילא ותתא, אסתכל בדיליה ובאחרנין. פתח ואמר, (ישעיה מט ג) ויאמר לי עבדי אתה וגו', הכא בצלותא דבעי בר נש לצלאה קמיה דקודשא בריך הוא, דאיהי פולחנא חדא רבא ויקירא, מאינון פולחנין דמאריה. תא חזי אית פולחנא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא, דאיהו פולחנא דקיימא בעובדא דגופא, ואיהו פולחנא, ואית פולחנא דקודשא בריך הוא דאיהו פולחנא פנימאה יתיר, דאיהו עיקרא דכלא, קיימא בההוא פולחנא פנימאה דאיהו

14

עיקרא דכלא. בגופא אית תריסר שייפין, דקיימין בעובדא דגופא כמה דאוקימנא, ואינון שייפין דגופא, ופולחנא דקודשא בריך הוא דעובדא קיימא בהו, בגין דפולחנא דקודשא בריך הוא בתרין סטרין, בשייפין גופא לבר, ואית תריסר שייפין אחרנין פנימאין לגו מן גופא, ואינון תקונין פנימאין לגו מן גופא, לאתתקנא בהו תקונא דרוחא, דאיהו פולחנא יקירא פנימאה דקודשא בריך הוא, כמה דאוקימנא גו רזין פנימאין דקאמר רבי שמעון, ואינון רזא דחכמתא עלאה, ואתידיעו ביני חבריא, זכאה חולקהון. צלותא דבר נש איהו פולחנא דרוחא, ואיהי קיימא ברזין עלאין, ובני נשא לא ידעין, דהא צלותא דבר נש בקעת אוירין, בקעת רקיעין, פתחת פתחין וסלקא לעילא. בשעתא דנהיר נהורא, ואתפרש נהורא מן חשוכא, כדין כרוזא אזלא בכלהו רקיעין, אתתקנו מארי דפתחין, מאריהון דהיכלין, כל חד וחד על מטריה. בגין דאינון דשלטניהון ביממא, לאו אינון דשלטניהון בליליא, וכד עאל ליליא

15

אתעברו שולטנין דיממא ואתמנון שלטנין אחרנין דשליטין בליליא, ואתחלפן אלין באלין, ורזא דא (בראשית א טז) את המאור הגדול לממשלת היום וגו', וממשלת היום וממשלת הלילה שולטנין אינון די ממנן ביממא, ושולטנין אינון די ממנן בליליא, ואלין אקרון ממשלת היום, ואלין אקרון ממשלת הלילה. כד עאל ליליא כרוזא נפקא אתתקנו שולטנין דליליא כל

16

זוהר חלק ב דף רא/ב חד וחד לאתריה, וכד נהיר יממא כרוזא נפקא אתתקנו שולטנין דיממא כל חד וחד לאתריה, (כדין מתעברין שלטנין דליליא, ואתפקדון שלטנין דיממא), וכד כרוזא אכריז, כדין כלהו כל חד וחד אתפקד על ההוא אתר דאתחזי ליה. כדין שכינתא קדמא ונחתא, וישראל עאלין לבי כנישתא לשבחא למאריהון, פתחין בשירין ותושבחן, דבעי ליה לבר נש, כיון דאתקין גרמיה בפולחנא דעובדא, בתקוני דמצוה וקדושה, ליחדא לביה בתקונא דפולחנא פנימאה דמאריה, ולשואה לביה ורעותיה בההוא פולחנא דאינון מלין (ד"א דקאמר). דהא מלה סלקא, ואינון ממנן דקיימין באוירא אתמנון לארבע סטרי עלמא. לסטר מזרח אתמנא ממנא חד דקיימא באוירא לההוא סטרא, גזרדי"א שמיה, ועמיה סרכין ממנן אחרנין, דאינון מחכאן לההיא מלה דצלותא, וסלקא באוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא, אי היא מלה כדקא יאות, הוא וכל אינון סרכין נשקין לההיא מלה, וסלקין עמה עד ההוא אוירא דרקיעא לעילא, דתמן

17

ממנן סרכין אחרנין. בשעתא דנשקי לההיא מלה, פתחי ואמרי זכאין אתון ישראל דידעיתו לאעטרא למאריכון בעטרין קדישין, זכאה איהו פומא דמלה דעטרא דא נפקא מניה. כדין פרחין אתוון דקיימין באוירא, דבשמא קדישא דתריסר אתוון, דההוא שמא שליט באוירא, והאי איהו שמא דהוה טאס ביה אליהו עד דאסתלק לשמיא, והיינו דקאמר עובדיה לאליהו (מ"א יח יב) ורוח יהו"ה ישאך, בגין דבשמא דא הוה אליהו טאס ביה באוירא, והאי איהו שמא דשליט באוירא. ואינון אתוון פרחין וסלקין בההיא מלה, וההוא ממנא דמפתחן דאוירא בידיה, וכל אינון ממנן אחרנין, כלהו סלקין ביה עד רקיעא, ואתמסר בידא דממנא אחרא לסלקא לעילא. לסטר דרום אית ממנא אחרא דשלטא באוירא לההוא סטר, וכמה ממנן אחרנין וסרכין עמיה, פסגני"ה שמיה, וביה מתאחדן (נ"א וליה אתמסראן) מפתחן דאוירא לההוא סטר, וכל אינון מארי דעקו דצלאן צלותא למאריהון מגו עקתא, מגו תבירו דלבא, אי ההיא

18

מלה כדקא יאות, סלקא לאוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא, ונשיק לה, (ס"א בגין דסלקא בההוא סטרא), כד נשיק לה, פתח ואמר קודשא בריך הוא יחוס לקבלך, (נ"א ועלך) ובגינך יתמלי רחמין. סלקין עמה כל אינון ממנן קדישין, וכל אינון סרכין דההוא סטרא, ופרחין אתוון דשמא קדישא דאינון ארבע אתוון דמתעטרין, ושלטין בההוא סטרא דאוירא, וסלקין בההוא סטרא דאוירא עד רקיעא, עד ההוא ממנא דרקיעא דשליט בההוא סטרא. לסטר צפון אית ממנא אחרא, ועמיה כמה סרכין ממנן דשלטין באוירא, וההוא ממנא פתחי"ה שמיה, והאי אתמנא באוירא לההוא סטרא, וכל אינון דמצלאן צלותין על בעלי דבבו דעקין לון, וכד מלה דההיא צלותא סלקא לאוירא בההוא סטרא, אי זכאה הוא, נטיל לה האי ממנא, ונשיק לה. כדין אתער רוחא חדא דנפקא מגו תהומא בסטרא דצפון, וההוא רוחא קארי בכל אינון אוירין, ונטלי כלהו ההיא מלה, וסלקין לה עד רקיעא, ונשקין לה, פתחי ואמרי מרך ירמי

19

שנאך לקמך. ואזלא וסלקא ובקעא רקיעין (ס"א ואוירין), עד דסלקין עמה לגבי רקיעא קדמאה, סלקא צלותא ומטאת לגבי חד ממנא דאתמנא לסטר מערב, ותמן קיימין תשעה פתחין, ובהו קיימין כמה סרכין וכמה ממנן, ועלייהו ממנא חד די שמיה זבוליא"ל, ודא איהו דבעי לשמשא בהאי רקיעא ביממא, ולא אתיהיב ליה רשו עד דסליק נהורא דסיהרא, וכדין אפיק כל אינון חילין וכל אינון ממנן. וכד נהיר יממא, עאלין כלהו בפתחא חדא דאינון תשעה פתחין, דאיהי פתחא עלאה על כלהו, וכד צלותא סלקא,

20

זוהר חלק ב דף רב/א עאלת בההוא פתחא, וכלהו סרכין וכלהו ממנן נפקין מההוא פתחא, ועליהון זבוליא"ל ההוא רב ממנא, ונפקי כלהו ונשקי לה. ומטאן עמה עד רקיעא תניינא, (ס"א ברקיעא תניינא סלקא צלותא עד ההוא רקיעא, ואתפתחו), וכד סלקא צלותא עד ההוא רקיעא, אתפתחו תריסר תרעין דההוא רקיעא, ובההוא תרעא דתריסר, קאים ממנא חד דשמיה ענא"ל, והאי ממנא על כמה חיילין על כמה משריין, וכד צלותא סלקא, קאים האי ממנא וכריז על כל אינון פתחין, ואמר (ישעיה כו ב) פתחו שערים וגו', וכלהו תרעין פתיחין, ועאלת צלותא בכל אינון פתחין. כדין אתער חד ממנא סבא דיומין דקאים לסטר דרום, דשמיה עזריא"ל סבא, ולזמנין