Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר

קטע 85

קטע 85 מתוך 109

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

דא איהו אתר יקרא דקדושה דא, דהא מניה לבר אתר דאלהים אחרים איהו. ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, כבוד יהו"ה דלעילא, ממקומו, דא כבוד דלתתא, ודא איהו רזא דעטרא דשבתא, בגין כך אל יצא איש ממקומו, בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. כתיב (שם לג כא) הנה מקום אתי, מקום אתי ודאי, דא איהו מקום טמיר וגניז, דלא אתיידע כלל, משמע דכתיב אתי, אתר דלא אתגליא, וקיימא טמירא, ודא איהו אתר עלאה לעילא לעילא, היכלא עלאה טמיר וגניז, אבל דא איהו אתר לתתא כדקאמרן, ודא איהו מקום דאתפרש לעילא ואתפרש לתתא, ובגין כך אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' (במדבר לה ה) הא אוקמוה, באינון רזין עלאין, אבל אלפים באמה, דירתה תרין סטרין לכל סטר, ואיהי מתעטרא תדיר בתרין סטרין בין לעילא בין לתתא, וסימניך שכינה לא שריא לבר מתחומא דאתחזי לה. כד נפק שבתא, צריכין ישראל דלתתא לאתעכבא, דהא יומא רבא עלאה

2

איהו, (ואצטריך לאתעכבא עליה), ובהאי יומא אושפיזא רבא ויקירא קא שריא עליה, בגין כך בעי לאתעכבא, לאתחזאה דלא דחקין באושפיזא קדישא. כדין פתחי ישראל, ואמרי (תהלים עח לח) והוא רחום יכפר עון וגו', דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא, כיון דדינא אתהדר לאתריה, מה דלא אתחזי כד עייל שבתא, דדינא אסתלק ולא אשתכח. בשעתא דפתחי ישראל ויהי נעם וקדושתא דסדרא, כל אינון חייבין דגיהנם פתחין ואמרי, זכאין אתון ישראל עמא קדישא, זכאין אתון צדיקייא דנטרי פקודי אורייתא, ווי לון לחייביא דלא זכו למיטר אורייתא, כדין דומ"ה קדים, וכרוזא אתער, ואמר (שם ט יח) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהי"ם, וכל אינון חבילי טהירין טרדין לון בגיהנם, ולית מאן דמרחם עליהון, זכאין אינון כל נטרי שבתא בהאי עלמא, וקא מענגי לההוא ענג דשריא מלעילא כדקאמרן. האי מאן דשרי בתעניתא בשבתא, תרי מתערי עליה קמי מלכא קדישא, חד ההוא רוחא עלאה

3

קדישא דאצטריך לאתענגא ולא אתענג, וחד ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא וסנגרי"ה שמיה, וסלקין קמי מלכא קדישא ומתערי עליה. וההוא רוחא אסתלק גריע מההוא אתהנותא דלתתא, וכד האי רוחא לא אשתלים לתתא, רוחא אחרא דלעילא לא אשתלים, כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא, כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא, אלא כיון דאשתלים זמנא אחרא, וההוא ממנא דאתמנא על ענוייא

4

זוהר חלק ב דף רז/ב ותעניתא אשתלים, גו אינון ממנן אחרנין בענוגא דלעילא, קורעין ליה כל גזר דינא דאתגזר מאינון שבעין שנין עלאין. למלכא דחדי בהלולא דיליה, וכל בני נשא חדאן עמיה, חמא חד בר נש יהיב בקולר, פקיד עלוי ושרייוהו, בגין דישתכחון כולא בחדוה. ולבתר מתהדרין אלין ממנן דענשין לבני נשא, ואתפרעין מניה דבר נש, על דאשתכח בגיניה גריעותא עילא ותתא, מאי תקנתיה, ליתיב תעניתא על תעניתא, מאי טעמא, דא בטיל ענוגא דשבתא, יבטל ענוגא דחול. ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא, וקא מתענג בחול, דמי כמאן דחשב למלה אחרא, יתיר ממה דחשיב ליה לקודשא בריך הוא, רוחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה לא עניג, ובטיל ליה מניה, רוחא אחרא דחול דשריא לבתר על עלמא, חשיב וקא מענגא ליה, כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בגין כך אצטריך תעניתא אחרינא ביומא קדמאה דחול, בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול, ובהאי אית ליה

5

אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול, וסימניך (ויקרא ה כג) והשיב את הגזלה אשר גזל וגו', גזלן לא חשיב לקודשא בריך הוא לא חשיב לבני נשא, בגין כך לית ליה עונשא כגנב, גנב דחשיב לבני נשא יתיר מקודשא בריך הוא, אית ליה עונשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, זכאה איהו מאן דאשתלים לתתא לההוא עונג עלאה כדקא חזי. יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה קדישא אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין, וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה. קדושה דמעלי שבתא, דא איהי קדושה דשבת בראשית, דהא אתקדש מתלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין, ובעינן לאדכרא על האי קדושה כללא דעובדא דבראשית, ונייחא ברזא דתלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דאתכלילן בהו. רזא דסהדותא דעובדא דבראשית, דהיינו (בראשית ב א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו', ויכל אלהי"ם, דאית בסהדותא דא תלתין וחמש תיבין, תלתין ותרין שבילין, ותלת

6

דרגין דתפוחין קדישין, תלת דרגין דאינון שביעי שביעי שביעי, אית ביה רזא דעלמא עלאה, ורזא דעלמא תתאה, ורזא דכל מהימנותא, תלת זמנין אלהי"ם, חד עלמא תתאה, וחד פחד יצחק, וחד עלמא עלאה קדישא קדש קודשין. ובעי בר נש למסהד סהדותא דא, בחדוה ברעותא דליבא, לאסהדא קמי מאריה דמהימנותא, וכל מאן דיסהיד דא, וישוי לביה ורעותיה לדא, מכפר על כל חובוי. ברוך אתה ה' אלהינ"ו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו', האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא, ואינון תלתין וחמש תיבין אחרנין כמה דאית בויכלו, כלא סלקין לשבעין תיבין, לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא, זכאה חולקיה דבר נש דיכוון רעותיה למלין אלין ליקרא דמאריה. קידושא דיומא, הא אוקמוה, בורא פרי הגפן ולא יתיר, דהא ימא קאים לקדשא ליה, מה דלית הכי בליליא, דאנן צריכין לקדשא ליה בהני מלין, כמה דאוקימנא, ולא אתקדש האי ליליא, אלא בעמא קדישא לתתא, כד

7

שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה, ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי, ויומא איהו קא מקדשא ליה, וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה בהאי יומא, זכאין ישראל עמא קדישא, דאחסינו יומא דא אחסנת ירותא לעלמין. לבתר דנפיק שבתא, בעי בר נש לאפרשא בין קדש לחול, אמאי, דהא אתיהיב רשו לממנן דלתתא לשלטאה על עלמא, ובכל עובדין דעלמא, לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושה עלאה, ולאפרשא לתתאי מיחודא עלאה.

8

זוהר חלק ב דף רח/א ולברכא על נהורא דאשא, בגין דכל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא, בר אשא חד דקדושה עלאה דאתגליא, ואתכליל בקדושא דשבתא, וכד האי אשא אתגלייא, כל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו קמיה, והאי אשא איהי דעקידה דיצחק, דאתלהטא על גבי מדבחא. בגין כך בעי לברכא על נהורא דאשא, והאי אשא לא בעי אשא דחול, אלא אשא דשבת, והאי אשא איהו אשא דנפיק מההוא אשא דלעילא, ודא איהו אשא דסביל אשא, וכיון דהאי אשא דנפיק מאשא דלעילא אתברכא בברכה דנהורא, כדין כל שאר אשין אחרנין נפקין, ואתמנן בדוכתייהו, ואתייהיב לון רשותא לאנהרא. בההיא שעתא דקא מברכין על אשא, אזדמנן ארבע רתיכין ארבע משריין לתתא, לאנהרא מההוא אשא מברכא, ואינון אקרון מאורי האש, בגין כך בעינן לאכפיא ארבע אצבעאן דידא דימינא, ולאנהרא לון מגו ההוא נהורא דשרגא דמתברכא, ואינון אצבעאן רמז לאינון מאורי האש, דנהירי ושלטי מההוא נהורא דשרגא דמתברכא.

9

ובגין דאינון דרגין לתתא, כד אחזי בר נש אצבעאן קמי ההוא נהורא דשרגא, בעי לאכפייא לון קמיה, בגין דההוא נהורא שלטא עלייהו, ואינון נהרין מניה, בשאר ברכאן בעינן לזקפא לון לאצבעאן, בגין לאחזאה קדושה עלאה דדרגין עלאין דשלטין על כלא, דשמא קדישא אתעטר בהו ואתקדש בהו, ואתברכן כלהו דרגין כחדא, ונהרין מגו בוצינא עלאה דכלא, ובגין כך בעינן לזקפא לון לעילא, והכא בעינן לאכפייא אצבעאן קמי שרגא, בגין לאחזאה דרגין דלתתא, דנהרין מגו בוצינא דלעילא, ומהכא שלטין ונהרין מינה, ואינון מאורי האש. בכל יומא אנן מברכינן מאורי אור, דאינון נהורין עלאין דקיימן בההוא אור קדמאה, ואתברכן כלהו דרגין, ונהרין כלהו כחדא מגו בוצינא עלאה, והני אקרון מאורי האש, ובגיני רזא דא מברכין בורא מאורי האש. ואי תימא אמאי בורא, ולא אמרו מאיר מאורי האש, הואיל וקא נהרין מההוא אש, מההוא בוצינא מברכא, אלא כיון דעאל שבתא, כל אינון

10

דרגין דלתתא, וכל אינון דנהרין ושלטין, כלהו עאלין ואתכלילו בהאי שרגא, ואתטמרו ואתגניזו ואתנטרו ביה, ולא יתחזון ביה, אלא ההוא נקודא בלחודהא, וכלהו אתטמרו בגווה כל יומא דשבתא, כיון דנפק שבתא, אפיק לון לכל חד וחד, כאילו ההיא שעתא אתבריאו ונפקו כלהו, ואתבריאו כמלקדמין, ואתמניאו על דוכתייהו לשלטאה, כדין אתברכא האי שרגא, ואתכפיין קמיה לאנהרא, כיון דנהרין, כדין אתמנון כל חד וחד על דוכתיה. כגוונא דא אינון דרגין עלאין דאקרון מאורי אור, שלטין ביממא, ונהרין מגו בוצינא עלאה, בשעתא דרמש ליליא, ההוא בוצינא עלאה כניש לון, ואעיל לון בגויה, עד דנהיר יממא, כיון דמבריכן ישראל על נהורא ביממא, כדין אפיק לון בשלימו דנהורא. ועל דא מברכין יוצר המאורות, ולא אמרי בורא (ס"א אלא יוצר), והכא בורא מאורי האש, בגין דאינון דרגין לתתא. וכלא איהו רזא דאצבעאן, בהו רמיז דרגין עלאין ודרגין תתאין, דרגין

11

עלאין אשתמודעאן בזקיפו דאצבעאן לעילא, ובזקיפו דאצבעאן אתברכן דרגין עלאין ודרגין תתאין כחדא, ובמאיכו דאצבעאן אתברכן לאנהרא דרגין תתאין לחודייהו. ורזא דא טופרי דאחורי אצבעאן, ואצבעאן לחודייהו לגו, טופרי דאחורי אצבעאן אינון אנפין אחרנין, דאצטריכו לאנהרא מגו ההוא שרגא, ואינון אנפין דאקרון

12

זוהר חלק ב דף רח/ב אחוריים, אצבעאן לגו בלא טופרין, אלין אינון אנפין פנימאן אתכסיין, ורזא דא (שמות לג כג) וראית את אחורי, אלין אחורי, אצבעאן לאחורא בטופריהון, ופני לא יראו, אלין אצבעאן לגו בלא טופרין, דאינון אנפין פנימאין. וכד מברכינן על שרגא, בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין, לאתנהרא מגו ההוא שרגא, ופנימאי דאצבעאן לא אצטריכו לאכפיא (נ"א לאחזאה) לון, לאתנהרא מגו ההוא שרגא, דהא אינון לא נהרין אלא מגו שרגא עלאה דלעילא לעילא, דאיהי טמירא וגניזא דלא אתגלייא כלל, ואינון לא נהרין מגו שרגא דאתגליא כלל, בגין כך בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין, ופנימאי דאצבעאן לא בעי לאחזאה קמי האי שרגא, טמירין אינון ובטמירו אתנהרין, פנימאין אינון ומפנימאין אתנהרן, עלאין אינון ומעלאה אתנהרן, זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. ובעי לארחא בבוסמין כד נפיק שבתא, על דאסתלק ההוא רוחא, ונפשא דבר נש אשתארת בערטולא

13

(ס"א אשתנית בקרטופא), בגין ההוא סליקו דאסלק רוחא מניה, והא אוקמוה. כתיב (בראשית כז כז) וירח את ריח בגדיו, הא אוקמוה. תא חזי כתיב וירח את ריח בגדיו, הא אוקמוה, אינון לבושין דאדם קדמאה הוו, דיהב ליה קודשא בריך הוא לאלבשא לון, בגין דהא כד חב אדם, אתעדי מניה ההוא לבושא יקירא דאתלבש ביה בקדמיתא, כד אעיל ליה בגנתא דעדן, ולבתר דחב, אלביש ליה בלבושא אחרא, לבושא קדמאה דאתלבש ביה אדם בגנתא דעדן, איהו הוה (מאינון מלבושין) מאינון רתיכין דאקרון אחוריים, ואינון לבושין דאקרון לבושי טופרא. וכד הוה בגנתא דעדן, כל אינון רתיכין וכל אינון משריין קדישין כלהו סחרין ליה לאדם, ואתנטיר מכלא, ולא הוה יכיל מלה בישא לאתקרבא בהדיה, כיון דחב ואתעדו מניה אינון לבושין, (ס"א ואתלבש בלבושין דחול, ממלין כו') דחיל ממלין בישין ורוחין בישין, ואסתלקו מניה אינון משריין קדישין, ולא אשתארו ביה אלא אינון ראשי טופרי

14

דאצבעאן, דסחרין לון לטופרין סחרנו דזוהמא אחרא. ובגין כך, לא ליבעי ליה לבר נש לרבאה אינון טופרין דזוהמא, דהא כמה דאסגיאו, הכי נמי אסגי עליה קסטורא, וידאג בכל יומא, ובעי לספרא לון, ולא ירמי לון, דלא יעביד קלנא בההוא אתר, דיכיל ההוא בר נש לאתזקא, וכלא כגוונא עלאה, דהא לכלהו אחוריים סחרא סטרא אחרא, ולא אצטריך ליה באתר דעלמא. לבתר עבד ליה לאדם לבושין אחרנין, מטרפי אילנין דגנתא דעדן דארעא, דהא בקדמיתא הוו אינון לבושין, מאינון אחוריים דגנתא דלעילא, והשתא מגנתא דארעא, ונפק מגנתא, ואינון לבושין הוו סלקין ריחין ובוסמין דגנתא, דנפשא מתיישבא בהו וחדי בהו, הדא הוא דכתיב, וירח את ריח בגדיו ויברכהו, דהא אתיישבא נפשיה ורוחיה דיצחק בההוא ריחא. בגין דא כד נפק שבתא, בעי לארחא בבוסמין, לאתישבא נפשיה בההוא ריחא, על ההוא רוחא עלאה קדישא דאסתלק מינה, וההוא ריחא מעליא דבוסמין איהו הדס, דהא קיומא דאתר

15

קדישא דנשמתין נפקין מניה הדס איהו, ודא איהו קיומא דנפשא כגוונא דלעילא, לאתקיימא מההוא ערטולא דאשתארת. כד נפק שבתא, אתלבש אדם באינון לבושין דגנתא דעדן דארעא, דסלקין ריחין ובוסמין, לקיימא נפשיה על ההוא רוחא קדישא עלאה יקירא דאסתלק מניה, והדס איהו קיומא דנפשא ודאי, כגוונא עלאה דאתקיימא קיומא דנפשא. ההוא רוחא עלאה דנחית עליה דבר נש בחדו, וחדי לנפשיה, כדין קיימא נפשא דבר נש כגוונא דעלמא דאתי, דזמין

16

זוהר חלק ב דף רט/א לאתהנאה מניה, כמה דבר נש אהני להאי רוחא בעלמא דא, הכי ההוא רוחא אהני ליה לבר נש לעלמא דאתי, דכתיב (ישעיה נח יד) אז תתענג על יהו"ה וגו', וכתיב והשביע בצחצחות נפשך, כמה דבר נש רוי לההוא ענוגא ואהני ליה, הכי נמי איהו רוי ליה לעלמא דאתי, כדין כד בר נש זכי ואשלים שלימו דיקרא דשבתא כדקאמרן, קודשא בריך הוא קארי עליה, ואמר (שם מט ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. קם רבי אבא ושאר חברייא, ונשקו רישיה, בכו ואמרו, זכאה חולקנא דארחא דא זמין קודשא בריך הוא לקבלן, אמר רבי אבא, לי זמין קודשא בריך הוא ארחא דא, בגין לאתחברא עמכון, זכאה איהו חולקי דזכינא לארחא דא. אמר להו, אימא לכו מה דחמינא יומא דא, נפקנא לארחא וחמינא נהורא חדא, ואתפלג לתלת נהורין, ואזלו קמאי ואתטמרו, ואמינא ודאי שכינתא חמינא זכאה חולקי, והשתא אינון תלת נהורין דחמינא, אתון אינון, ודאי אתון נהורין ובוצינין עלאין,

17

לאנהרא בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר רבי אבא, עד הכי לא ידענא דכל אלין מרגלן סתימין הוו תחות ידייכו, כיון דחמינא דהא ברעותא דפקודא דמאריכון אתאמרו מלין אלין, ידענא דכלהו מלין סלקין יומא דא לגו כורסייא עלאה, ונטיל לון ההוא מארי דאנפין, ועביד מינייהו עטרין למאריה, ויומא דא מתעטרין שתין (נ"א שבעין) רתיכין קדישין ליקרא דכרסייא, באלין מלין דאתאמרו הכא יומא דא. אדהכי זקף עינוי, וחמא דאערב שמשא, אמר רבי אבא, נהך לגבי האי כפר דאיהו קריב לגבן במדברא, אזלו וביתו תמן, בפלגות ליליא קם רבי אבא ושאר חברייא לאשתדלא באורייתא, אמר רבי אבא, מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן, דהשתא איהו זמנא דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא. פתח רבי אבא ואמר, (תהלים קטו יז) השמים שמים ליהו"ה והארץ וגו', האי קרא אית לאסתכלא ביה, והכי אצטריך למימר, השמים

18

ליהו"ה והארץ נתן לבני אדם, מאי השמים שמים, אלא הכא אית לאסתכלא, בגין דאית שמים, ואית שמים, שמים לתתא וארץ לתתא מנייהו, שמים לעילא וארץ לתתא מנייהו, וכל דרגין עלאין ותתאין כלהו כגוונא דא אלין באלין. שמים לתתא אינון עשר יריעות, כמה דאת אמר (שם קד ב) נוטה שמים כיריעה, וקודשא בריך הוא עבד לון, ומשריין די בגווייהו, לאנהגא ארעא תתאה, תשיעאה אנהיג לתתאי, דסחרן כקופטרא דקולטא, עשיראה איהו עיקרא, ובכלהו משיריין ממנן עד שביעאה, משביעאה ולהלאה אית נהורא דאתפשט לתתא מגו כורסייא עלאה, ונהיר לעשיראה, ועשיראה מההוא נהירו דנקטא יהיב לתשיעאה, ואיהו לתמינאה ולתתא. האי תמינאה, כד אתפקדון חילי דכוכביא ואפיק לון, ההוא נהירו קיימא, ויהיב חיליה לכל חד וחד, לאתמנאה בההוא אתר דאצטריך, דכתיב (ישעיה מ כו) והמוציא במספר צבאם וגו', מרב אונים, דא איהו זהרא דלעילא דאקרי רוב אונים. ובכל רקיעא ורקיעא אית ממנא, ואתפקד

19

על עלמא ועל ארעא לאנהגא כלא, בר ארעא דישראל דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא, אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, והא אוקמוה. ואי תימא היך שריא למגנא רקיעא על ארעא דישראל, והא מטרא וטלא מרקיעא נחית עלה כשאר כל ארעא אחרא, אלא בכל רקיעא ורקיעא אית ממנן שלטין על עלמא,

20

זוהר חלק ב דף רט/ב וההוא ממנא דשלטא על ההוא רקיעא, יהיב מחילא דאית ליה לההוא רקיעא, (בגין למיהב לתתא), וההוא רקיעא נקיט מההוא ממנא, ויהיב לתתא לארעא, וההוא ממנא לא נקיט אלא מתמצית דלעילא, אבל ארעא קדישא, לא שליט על ההוא רקיעא דעליה ממנא אחרא, ולא חילא אחרא, אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, ואיהו פקיד לארעא קדישא בההוא רקיעא. בכל רקיעא ורקיעא אית פתחין ידיען, ושולטנו דכל ממנן מפתחא לפתחא רשימא, ומההוא פתחא ולהלן לא שלטא אפילו כמלא נימא, ולא עאל דא (אפילו) בתחומא דפתחא דחבריה, בר כד אתיהיב ליה רשו לשלטאה חד על חבריה, כדין שלטין מלכין די בארעא חד על חבריה. באמצעיתא דכלהו רקיעין, אית פתחא חדא דאקרי גבילו"ן, ותחות האי פתחא אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנין נטרין מרחיק תרי אלפין אמין, דלא קרבין לגביה, ומההוא פתחא ארחא סליק לעילא לעילא, עד די מטא לגו כורסייא עלאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיעא, עד תרעא

21

דפתחא דאקרי מגדו"ן (ס"א מנדו"ן), דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל. וכל אינון שבעין פתחין, דרשימין גו ההוא פתחא דאקרי גבילו"ן, כלהו רשימין בכורסייא