Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ חיים

שער מג פרק ב

קטע 122 מתוך 139

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שער מג פרק ב באור שמים דעשיה: הנה י' רקיעים הם ונזכר פ' ויקהל והם סוד ט"ס עלאין דעשיה כנ"ל ונוסף בהם וילון הוא נגד עטרת היסוד המכניס ומוציא והבן זה שאינו משמש כלום אלא כניסה ויציאה והרקיע הוא יסוד דעשיה ובו קבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות וילון הנ"ל הוא מכסה ליסוד זה כי יסוד נקרא בוקר ועטרת היסוד שהוא בחינת דוד חופה בסוד בוקר אערך לך ואצפה כנזכר פ' בלק דר"ד ולכן דוד לא היה לו חיים כי וילון לית לה מגרמה כלום והבן זה לכן נכנס שחרית ויוצא ערבית בסוד ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה דאתכסיא ביממא ואתגליא בליליא ובזה הרקיע יש בו כל הט' גלגלים הקיפים העולם והם שהזכירו הפילוסופים בספריהם ובז"ת הם ז' כוכבי לכת ובח' שאר הכוכבים והי"ב מזלות ובט' גלגל היומי המקיף כולם בכ"ד שעות ממזרח למערב וכל אלו הט' גלגלים קבועים ברקיע רמז לדבר ויתן אותן אלהים ברקיע השמים ולא אמר ברקיעים וזה יובן מברייתא דשמואל הקטן שכתב שהרקיע עשוי כאהל כמ"ש

2

בפרקי ר"א וקאמר אח"כ שהגלגלים סובבים ובזה יצדקו דברי חכמים הם התוכניים והבן זה ואלו הגלגלים הם י' בחי' יסוד דעשיה ולמעלה מהם שחקים כו' עד ערבות כו' וכ"ז בעשיה ואלו הם הז' רקיעים שנתבאר בספר הרזים בסוד המלבוש. ודע שאלו הרקיעים הם כולם בסוד העגולים דעשיה ובהם עצמות וכלים ואורות מקיפים ויושר הכל זה תוך זה וסביב כל א' מהם יש ג"כ רקיע דס"א שהם אחוריים ואלו אינם נקרא שדים ומזיקין אלא מקטרגים סטרא דמסאבותא ובכח אלו היו דור אנוש עובדין לחמה ולבנה ולאלקים אחרים שכבר ביארנו שכל עשיה מעורבת מטו"ר בסוד הלבושים לבד ולכ יש מלאכים שהם בחי' לבושים והם טו"ר לכן אסור להשתמש בקבלה מעשיות וכנזכר בתיקונים תקון ס"ו דצ"ז ודף ק' וכ"ז עולם העשיה נק' עולם האופנים סנדלפו"ן כי הוא סנדל של השכינה והשכינה מבפנים וזהו סנדלפו"ן כי השכינה נקרא רגל בסוד והארץ הדום רגלי וזהו סנדלה והבן זה. אמנם סוד אור היושר הוא

3

באמצע הרקיעים כולם בנקודה האמצעית של כל רקיע ורקיע כנ"ל בהקדמה ונמשך עילא לתתא ושם באמצע יש ז' היכלין קדישין דעשיה וכנגדן ז' היכלין דמסאבא כולם בבחי' יושר כמ"ש ג"כ ברקיעים שהם עגולים כנ"ל וכמו שהוא למטה בארץ כן הוא למעלה שכל מה שהוא נגד א"י הוא קדושה וסביביו ארצות עמים וכן נגד ג"ע הארץ יש למעלה ברקיע בסוד זרוע ימין שהוא מכון לשבתך פעלת ה' ונגד גהינם זרוע שמאל הארץ מוון למעלה זרוע שמאל ששם הקלי' נאחזין ושם מדורין דילהון ונגד א"י יש פתחי הרקיעים נזר פרשה ויקהל דר"א ע"ב ובסיום שער ההוא יש פתח א' הנקרא מגדו"ן אך באמצע השער ההוא שהוא נגד א"י יש פתח גדולה וסביב פתח ההוא יש ע' שערים שמשם נזונין ע' אומות מתמצית פתח ההוא ובאותו פתח יש פרות דקדושה דלא שביק לסט"א שיזונו משם נזר פרשה תרומה קמ"א והוא לבוש ג" אלא שהוא קדוש לן אין הקדושה מתגלית בזמה"ז וגם הפתח הזה הוא באמצא הרקיע ונשפע אח" לארץ

4

התחתונה דרך פתח ההוא ויש ג"כ פרוכת אחר לעכב סט"א שלא ינס לא"י וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחי' היסוד שבמלכות נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסייא קדישא ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולין למעלה בלילה ואע"פ שאמר בפרשה ויקהל דר"א ע"ב שהתפלות סלקין במזרח ומערב כו' זהו בעליית האוירין אבל אח"כ כולם נכנסים תוך פתח ההוא האמצעי והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועים לכן תמיד הפתח מכוון נגד א"י אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים ונמצא כשאנו אומרים שרקיע קבוע על אלו הרקיעים ושאנו אומרים גלגל חוזר הוא הגלגל ולא הרקיע ור"א ור"י אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שהוא המזל שבו ואמרו שכל מזל חוזר ורקיע קבוע וכן הוא האמת כי גלגל וכוכב שבו הכל נקרא על שמו ע"ש הכוכב כי הכוכב הוא נקודות הגלגל ונשמתו וגלגל הוא גוף בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל וזהו הטעם שאינו נזכר

5

ברדז"ל תנועת גלגל אלא תנועת כוכב לבד ורקיע קבוע במקום אחד כאהל: שער מג פרק ג ביאור ג"ע הארץ כבר נתבאר שהוא נקודת האמצעי של קו שוה היום של כל העולם והוא לדרום א"י והוא נגד בינה דמלכות עשיה כנ"ל שהוא עולם הבא הצפון לצדיקים לעה"ב ונודע שהס"א אין לה אחיזה בבינה ולכן אין סט"א בג"ע משא"כ בבהמ"ק שאע"פ שהוא נקודת היסוד הוא יסוד דמלכות וג"ע הוא בינה דמלכות ונודע שהחצונים אין להם אחיזה בבינה וגם בחסד שהוא זרוע ימין אך ביסוד דנוקבא לפעמים יש בהם דם נדות ח"ו שהוא ימי החורבן שאז שלטה בה סט"א ובכלות הדם תכף אזלא לה וכן כשיש הלנת מת בירושלים אך לא בעיקרו אך בג"ע אין לה אחיזה כלל. ואמנם קרקע הגן שהוא הארץ שלו שהוא בינה דמלכות נוגעת ואינה נוגעת בזאת הארץ שלנו והיא יותר זכה במאד מאד כערך היסוד אל בינה ורקיעים שלה הם ט"ס ראשונות שלה ע"ד שבארנו בעה"ז שלנו והנהר הוא היסוד שבה ועץ החיים הוא ת"ת שבה

6

ועץ הדעת עטרת היסוד שבה שהנהר יוצא מתחתיו ועץ הדעת סמוך לו ולהיות ג"ע ארציי יש בו קצת אחיזה כל שהוא משם להחצונים והוא טו"ר אלא אין נכנסין בתוכו ובחטא אדה"ר גרם שיכנס הנחש עד עץ הדעת ונגע בו וצעק העץ ואמר רשע אל תגע בי והיה האתרוג שהוא נגד עטרה כמבואר אצלינו בסוד הלולב שהוא עץ החיים ע' תמרים ע' ענפים י"ב עיינות י"ב שבטים ושאר ספי' אשר שם הם שאר עצי הגן כמ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל והיכל קן צפור שבו משיח בין לאה העליונה היא בינה שבינה מבחי' המלכות שבה בסוד והאם רובצת והרקעים ט"ס עלאין דילה ובאמצע אותן הרקיעים נקודה חדא הנקרא עדן שהוא חכמה ובו כלול כתר ובזה נשלם כל הי"ס דמלכות דעשייה ולהיות רקיע הגן הנ"ל בחי' הדעת ונקודת אמצעי חכמה עדן והוא בסוד זרוע ימין שאין בו קליפה לכן רקיע זה יותר מעולה מרקיע עה"ז כנזכר פרשת ויקהל דר"ט שנעשה מאש ומים עלאין והנה זה הרקיע הוא תוך הרקיע דעה"ז דעשיה

7

והוא רקיע החופף נגד הגם ולא יותר והוא תחת הרקיע דעשיה דבוק עמו בתוכו וז"ש שם עביד מינייהו מתיחו דרקיעא חדא ומתחבר גו רקיע אחרא ולא אמר ברקיע אחר אלא גו רקיע ר"ל הוא בתוכו ממש ומחובר עמו וז"ש כד עביד קב"ה רקיע אייתי אש ומים כו' עד דמטי להאי אתר דגנתא דעדן ויתבי פי' כי נטיל אש ומים מבחי' כסא דבריאה ומשם בלבד הוא השתלשלותו ועשה מהם שמים דעה"ז עשר יריעות וז"ס אתפשטו ר"ל זה לתוך זה עד דמטי להאי אתר ולא ירדה יותר ואח"כ הביא אש ומים עלאין מושפעים מחו"ג דאצילות ומהם עשה הרקיע דעל גנתא גו האי רקיע אחרא הנ"ל בתוכו ומכח סיבוב הרקיע שעל הארץ הזאת שהוא על הרקיע ע"י מוסבב ג"כ רקיע ג"ע תרין זמנין בכל יומא כנזכר פי' ויקהל דר"י ע"א ושיעור זה הרקיע מכוון נגד שיעור הגן ולא יותר ובזה רקיע יש ד' גוונין חורא בדרום סומקא בצפון ירוק במזרח אוכם במערב ובאלו הד' גוונין שב' רוחות הרקיע יש ד' פתחין ובכולין

8

יש נהורין כפי אותן הגוונין ונמשכין כל הד' נהורין מפתחא דאמצעיתא ובתוך נהורין ההם באמצע כל א' וא' יש אות א' גנוז שם והם בחי' ד' חיות הקודש של אותו רקיע שהם חו"ב תו"מ שבדעת והם אות ב' במזרח ולזמנין אתחזייא אות א' ואות מ' בדרום ואות ג' במערב ואות נ' במערב והם שרשי הד' חיות הנאחזין בדעת הוא הרקיע הזה הנקרא רזא דאורייתא ולפי שבמזרח כלול צפון ודרום לכ כאשר גובר בו החסד נקרא רפאל וכשינק מהדין נקרא בוא"ל כנזכר פרשת תרומה קמ"ז ובדרום מיכאל ובצפון גבריאל ובמערב נוריאל ורקיע זה להיותו סוד הדעת נשרשים בו כל כ"ב אותיות התורה דוגמת יסוד תחתון ומטל עליון הנמשך מג' מוחין דעתיקא לרישא דז"א משם נמשך אל הדעת הזה בכ"ב אתוון אלו כי ג' מוחין הם סוד יה"ו מלא באלפין כי כן הז"א בחינת אלפין והם גימ' ט"ל ומשם יורד המזון אל הנשמות שבג"ע הארץ כי התורה הוא המזון והמצות הם הלבושים והבן זה כמ"ש במקומו ובזה

9

הרקיע שהוא סוד הדעת ממנו נמשך עמודא חדא והוא סוד חוט השדרה היורד מן הדעת מבחי' יסוד שבו שהוא פתחא אמצעיתא ונמשך עד קרקע הגן היא מלכות ומשם עולין ויורדין הנשמות תדיר ובו ג' גווני קשת כי היסוד קשת איקרי הכלול מחג"ת ג' גוונין אילין וכפי שורש הנשמה עולה בא' מאותן הגוונין ובעת הזווג שהוא בריש ירחא ובשבת אז מתגלין ג' נהורין מחג"ת שבדעת ונגלין להאיר בג' גוונין דבההוא קשת שהוא העמוד ואז עולין בו הנשמות בסוד מ"נ אל זה הרקיע דעת דנוקבא ומשם מקבלים טפת מ"ד ומאירין ומתענגים שם וזה השעשוע האיתי הנזכר תמיד בזוהר וז"ש פ' ויקהל דר"י כמה דהאי נהר אתפריש ונפיק כו' הכי נמי מגו פתחא כו' ר"ל שכמו שהנהר שהוא בחי' יסוד התחתון הוא כולל כל ד' בחי' ולכ אתפרש לד' נהרין דגנתא כן האי פתחא דאמצעיתא שהוא יסוד הדעת העליון שהוא הרקיע גם הוא חד נהורא שם באמצע ומשם יפרד לד' נהורין בד' פתחין האחרות כנ"ל כי זה העמוד

10

הוא באמצעיתא ויורד עד עץ החיים שגם הוא באמצע הגן והוא בחי' הת"ת ומתחת עץ החיים יוצא האי נהר שהוא היסוד הרי שהנשמות נכנסין דר ך האי נהר ומשם נכנסות תוך עץ החיים ומשם עולין דרך האי עמודא לפתחא דאמצעיתא עד העדן שהוא חכמה דנוקבא דעשיה ואז סליק תמן מ"ן בסוד המחשבה ההוא וכדין צדיק העליון דיצירה אריק בה מ"ד והוא שעשוע דנשמתין וז"ש כדין אלביש קנאה מנהורין דחד צדיק עילאה כי יסוד דיצירה הוא נהורא עילאה דאצילות כנודע דו"ס מקננן ביצירה וההוא נהורא דצדיק עלאה מלביש קנאה ובא להזדוג עמה: מ"ב החילוק שיש בין עה"ב ובין לעתיד לבא ששניהן באמא אך יש בינה ותבונה והתבונה היא נכנסת בבחינת מוחין גו רישא דז"א ותבונה זו נקרא עה"ב כנודע שהנוקבא נקרא עולם ואמנם עולם התבונה זו בא תמיד בסוד מוחין ונמשך אל רישא דז"א וז"ש בספר הבהיר שאלו תלמידיו מהו עה"ב א"ל עולם שכבר בא פי' שכבר נמשך ובא ברישא דז"א ותמיד נמשך ובא

11

עה"ב כתרגומו עלמא דאתי ופי' דאתי תדיר ואתמשיך ברישא דז"א אך בינה נקרא לעת"ל שעדיין לא בא אמנם עתידין לבא אח"כ שאז יגדל מעלת ז"א ויהיה לו תמיד מוחין דבינה ולא מתבונה וזהו ענין אמרם לעתיד לבא: שער מג פרק ד ענין ז' כוכבי לכת בספר נוף עץ חיים נוף ב' פרשה ויצא ענין שמות בני יעקב ע"ש:

12

שער מד פרק א מ"ת השער הרביעי שער השמות ובו ז' פרקים: דע כי האצילות הם י"ס ונחלקות בזה הסדר ספי' ראשונה כתר והוא א"א ספי' ב' וג' הם חו"ב ונקרא או"א ו' ספירות אחרונות הם חג"ת נה"י הם הנקראי' ז"א דכורא ומתחלקים לי"ס פרטות שבו כמ"ש בע"ה ספירה י' היא מלכות הנקרא נוקבא דז"א וגם היא מתחלקת לי"ס פרטות שבה. (והענין כי הנה אין בכל מי שיהיה בהם היכא פרצוף וחילוק פרטי איברים כמו אלו ה' ספירות שהם כח"ב תו"מ ואף ע"פ שכל ספירה כלולה מי' נ"ל כי כמו שהזרוע של אדם עם היותו כלול מאברי הגוף ובתוכם כולם כנודע שיש בו וורידי הראש ושל לב וכבד ושל כל הגוף כנודע לרופאים שמקיזים דם ממנו לתועלת חולי כל הגוף אבל הגובר בזרוע הוא בחי' חסד ועד"ז בכל ספירה וספירה אבל בה' ספירות הנ"ל יש פרצוף בכל אחד מהם וכל פרטי איברים יש בכל א' מהם כי כל הפרצוף מתגלה ומתבאר בכל אחד מהם וכ"ז נק' אצילות) והרי

13

נתבאר ענין י"ס דאצילות ואח"כ מאלו הי"ס דאצילות האירו והוציאו ניצוצין והם סוד החותם והם נקרא י"ס דבריאה וגם בעולם הבריאה יש בו י"ס הנחלקות לא"א ואו"א וזו"נ דבריאה ע"ד הנ"ל באצילות רק שאלו הם חותם דאצילות אשר נתפשט ממנו אח"כ מכח אלו י"ס דבריאה האירו והוציאו ניצוצין והם הנקרא י"ס דיצירה והם בחינת חותם ב' הנחתם מבריאה המתפשט ממנו וגם הי"ס אלו נחלקין לא"א ואו"א וזו"נ דיצירה ע"ד הנ"ל ואח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה נחתמו י"ס דעשיה והם חותם לאותן של יצירה וגם בזה יש א"א ואו"א וזו"נ דעשיה ע"ד הנ"ל והנה כל ספירה אלו הנ"ל כולם הם אלהות אחדות גמור מתחלת י"ס דאצילות עד סוף י"ס דעשיה אמנם צריך שתדע כי בעולם הבריאה אור אותם הי"ס שבה הם נגלין ומאירין להיות יותר עליונים מיצירה ועשיה לכן הג"ר שבה הם מאירין ואין האור הז"ת ניכר ונחשב ולכן אמרו בתקונים ג' ספירות עלאין מקננן בבריאה שהם הנקרא' כורסייא

14

כנודע וזה שאנו אומרים שג"ר דבריאה מאירין אינו רק על ג"ר דנוקבא דז"א דבריאה כי גם היא כלולה מי"ס כי כל הג' עולמות בי"ע הם דוגמת עולם האצילות כנ"לוהענין הוא כי כל הג' עולמות בי"ע הם חלקי אצילות כי הם חיילות המלכות ואע"פ שאנו אומרים שג"ר מקננה בכורסיא ר"ל שהם הג"ר של הנוקבא דז"א של עולם הבריאה עצמה ובעולם היצירה אין הג"ר של נוקבא דז"א דיצירה מתגלה רק אור ו"ק שלה לבד הם מתגלים ומאירים בה ולא אור ג"ר שלה וכן העשירית שבה אינה מתגלית מחמת רוב אור הו"ק שלה וז"ש בתקונים ו' ספירות מקמן במטטרו"ן ובעולם עשיה אין ט"ס ראשונות מתגלין כלל רק העשירית של נוקבא דז"א בלבד וז"ס אמא תתאה מקננא באופן ודו"ק והרי נתבאר כללות אבי"ע ונתחיל לבאר י"ס דנוקבא דז"א בבחינת ד' עולמות אבי"ע ודע כי הנה הנוקבא דז"א דאצילות יש בה י"ס ובכל ספירה יש ג' מדרגות פנים ואחור ואמצעי וכל אלו הם בחי' הגוף של נוקבא דז"א דאצילות

15

כי הם י' תוך י' וי' אחרים בתוכם והם ג' לבושים כל אחד כלול מי' והנה ג' מדרגות אלו שאמרנו הם ל' שמות שיש אל נוקבא דז"א שהם גוף שלה כמ"ש בע"ה. והנה אלו ג' מדרגות הנ"ל הם מתלבשין בבי"ע (והענין הוא מיעוט הירח) פי' כי כאשר נטרדה השכינה וירדה למטה להיות ראש לשועלים שהם בג' עולמות אלו הנקרא בי"ע הנה הלבוש הפנימי שהם י"ס הפנימי של נוקבא דז"א דאצילות הם ירדו ונכנסו ונתלבשו תוך י"ס הבריאה והיו נשמה להם לי"ס דנוקבא דבריאה וי"ס אמצעים שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס דנוקבא דז"א דיצירה ולבוש החיצון שהם י"ס אחור שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס דנוקבא דעשיה והיו נשמה להם ואח"כ יש בחי' רוחין ונפשין כמ"ש בע"ה. ועתה נבאר ענין נר"ן של הנוקבא דז"א דאצילות כי הנה י' הויו"ת הם כדאיתא בתקונים הוי"ה בקמץ בכתר הוי"ה בפתח בחכמה כו' והוי"ה עשירית בי ניקוד היא בנוקבא דז"א דאצילות והוי"ה הזאת היא נשמה של כל אלו הל' כיצד הרי ל'

16

הנ"ל הם ג' לבושין שלה והם הנקרא גוף דנוקבא דז"א והוי"ה שהוא בלתי נקוד הנה ה' אחרונה שבה מתלבשת תוך הי"ס הנקרא אחור ואות ה' זו נקרא נפש דנוקבא ואות ו' נכנס תוך י"ס אמצעי שלה ונקרא רוח דנוקבא ואות ה' ראשונה נכנס תוך הי"ס פנימית שלה ואות זו נקרא נשמת הנוקבא כי כמו שהנר"נ הם ההמתלבשים במוח לב וכבד כן ג' אותיות הו"ה אלו הם נר"ן שלה ומתלבשין כל א' מהם במלבוש א' כנ"ל ואות י' הוא בפנים מכולם והיא נקרא נשמה לנשמה של הנוקבא. ודע כי כל אות ואות מאלו ד' אותיות הוי"ה הנ"ל. מתחלק לי' ואלו הם בחי' אותן ד' אותיות הנזכר בזוהר פרשה תצוה ופרשת בראשית בכת"י בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות מאלו הד' והבן זה וזכרהו ואלו הי' סמכין שיש לכלם אות ואות מאלו הד' (הם מתחלקין בי"ס שבכל לבוש ולבוש מאלו הג' לבשים דנוקבא דז"א ודע כי אלו י' סמכין הנ"ל) הם מתלבשים בי"ס דנוקבא שבכל עולם מג' עולמות בי"ע כנ"ל והנה

17

אע"פ שאמרנו כי ג' אותיות הו"ה הם נר"נ הנה הם רק בבחי' נר"ן אל הנוקבא דז"א עצמה אשר באצילות אמנם בבחי' בי"ע כבר ביארנו לעיל כי אותן הל' ספי' של נוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשית בחי' נשמה ממש להם ומכאן ואילך ר"ל מבחי' נשמה שיש בבי"ע משם ואילך אינם בחי' אלהות רק בסוד ומשם יפרד והיה לד' ראשים ונקרא פירוד ר"ל כי יש ג"כ בחי' רוח בבי"ע וכן בחי' נפש וכן בבחי' המלבושים ג"כ כמ"ש בע"ה נמצא כי חלקי הנשמה שיש בבי"ע הן אלהות אך מבחינת רוח ואיך הוא בחינת עולם הפירוד בין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה. ודע כי אותן הרוחין הנזכר בז' היכלות פרשה פקודי אשר שם בכל היכל והיכל יש חד רוחא הם בחי' הרוחין שיש בבריאה ועוד יש בחי' נפשין ובחי' מלבושים וכן ביצירה ועשיה. אמנם אותן שבפרשה פקודי הם בחי' רוחין של בריאה ועיין פ' משפטים (נ"א בראשית) דכ"ג ע"ב ובדף מ'. והנה כל הנ"ל הוא בענין נוקבא דז"א דאבי"ע (והנה כמו שיש

18

כל בחי' אלו בנוקבא דז"א כנ"ל כן יש כל בחי' אלו בא"א ובאו"א ובז"א כי הם מתפשטים בד' עולמות אבי"ע עד"ז שנתבאר בנוקבא ואמנם לא זכיתי לשמוע רק בחי' זו"ן לבד. ונבאר עתה ענין בחי' אלו בז"א דאצילות הנה הנוקבא יש לה ג' לבושין הנקרא גופא דילה וכל לבוש כולל י"ס כנ"ל אבל הז"א אין בכל לבוש מאלו ג' לבושים שבו רק ט"ס לבד כי המלכות היא משלים אותו לי"ס וזכור כלל זה א"כ נמצא כי אי גופא דז"א רק ג' לבושים וכל אחד כלול מט"ס שהם בין הכל כ"ז מדרגות ובדרך שביארנו איך שמתחלקין ומתלבשים אותן ל' מדרגות דנוקבא י"ס פנימית בבחי' נשמה לי"ס דמלכות דבריאה וי"ס אמצעית בבחינת נשמה לי"ס דנוקבא דיצירה וי"ס דאחור בבחי' נשמה לי"ס דנוקבא דעשיה כן עד"ז ט"ס פנימים דז"א דאצי' מתלבשין בבחי' נשמה לט"ס דז"א דבריאה וט"ס אמצעית בבי' נשמה לט"ס דז"א דיצירה. וט"ס דאחור בבחי' נשמה לט"ס דז"א דעשיה. וכ"ז בבחי' נשמה ואח"כ יש בחי'

19

רוחין ונפשין ולבושים בז"א דבי"ע וכבר נת"ל כי הנשמות בלבד הם בחי' אלהות אך מרוח ואילך הם עולם הפירוד. והנה ענין נשמה לנשמה ונר"ן של אלו לבושים הנ"ל שהם גופא דז"א הנה הם אותן הט' הויות אחרות הנ"ל שהזכירו בתקונים הוי"ה ראשונה בכתר ז"א בניקוד קמץ הוי"ה ב' בחכמה ז"א בפתח כו'. וזה עניינם כתר של ז"א שלו הוי"ה בנקוד קמץ כולו י' שבה בניקוד קמץ הוא נשמה לנשמה תוך הכל ה' ראששונה בקמץ הוא נשמה תוך לבושי הפנימי של כתר ו' נקוד בקמץ הוא רוח תוך הלבוש אמצעי של כתר. ה' אחרונה נקוד בקמץ הוא נפש תוך לבוש חיצון של כתר ועד"ז הוי"ה ב' כולו בפתח בחכמה דז"א והוי"ה כולו בצירי בבינה דז"א ודעת ז"א בחולם צירי קמץ צירי והוא שם המפורש הנזכר בכ"מ ומתחלק ג"כ ע"ד הנ"ל והוי"ה בסגול בחסד הוי"ה בשבא בגבורה הוי"ה בחולם בת"ת הוי"ה בחירק בנצח הוי"ה בקבוץ בהוד והוי"ה בשורק בוא"ו ביסוד כי כבר ביארנו כי המל' משלמת

20

לי"ס) ועוד נבאר בע"ה בחי' ז"א ובחי' אמא ובחי' אבא וא"א של אבי"ע כי הם ג"כ ע"ד הנ"ל ממש בנוקבא שכל אחד מהם מתלבשת בבי"ע ע"ד הנ"ל ממש. גם דע כי לג' בחי' שיש בז"א דאצילות שהם נחלקים לכ"ז בחי' שהם פנימי אצעי אחור כנ"ל הנה לכל ט' בחי' שיש בכל אחד משלשתן יש ט' מקיפים כנודע אצלינו בהקדמה אמיתית שכל בחינת אורות עליונים יש בהם בחי' או"פ ואו"מ נמצא כי בט' בחי' דאחור דז"א יש ט' בחי' מקיפים וכן בט' בחי' אמצעית יש ט' מקיפים וכן בט' בחי' פנימים יש ט' מקיפים נמצא כי בג' בחי' של או"פ של כתר דז"א יש ג' מקיפים וכן בכל ספי' מט"ס דז"א. גם דע כי כמו שביארנו שבבחי' או"פ יש שם הוי"ה אשר מתחלק לבחי' נשמה לנשמה ונר"ן בג' בחי' שבכל ספירה וספירה מי"ס דז"א כך יש בג' מקיפים שבכל ספירה וספירה מהם יש שם אהי"ה בכל אחד מנוקד ע"ד הנ"ל כיצד א' מבחוץ על כולם מקיף על כולם והיא נקודה בקמץ בספירה כתר של

21

ז"א והיא נשמה לנשמה שלה ואח"כ בתוכם יש ה' קמוצה והיא מקפת לבחי' חיצוניות של כתר דז"א ונקרא נשמה שלה ואח"כ אות י' קמוצה והיא בחי' רוח למקיף של בחי' אמצעי שלה ואח"כ ה' אחרונה קמוצה נפש למקיף בבחי' פנימי' וכן עד"ז אהי"ה כולו פתח בחכמה דז"א ואהי"ה בצירי בבינה דז"א וכן עד"ז כפי הסדר הנזכר בתקונים תיקון ע' בענין עשרה הויות וכמ"ש בע"ה והם קמץ בכתר פתח בחכמה צירי בבינה כו' שורק ביסוד הוי"ה או אהי"ה בלי ניקוד במלכות גם ענין זה הנ"ל במקיפי נוקבא דז"א כי שם יש ל' לבושים ויש בהם הוי"ה א' בלתי נקוד מתחלקת בסוד נשמה בכל ל' בחי' הנ"ל וכן בענין המקיפים שלה הם ל' גם יש שם אהיה בלי ניקוד א' של אהי"ה בלי נקוד הוא נשמה לנשמה מחוץ לכולם ואות ה' נשמה לי' מקיפים חיצוניים ואות י' רוח לי' מקיפים אמצעים ואות ה' אחרונה נפש לי' מקיפים פנימיות (נ"א חיצוניות) (והענין הוא כי מקיפים הם היפך הפנימים כי הפנימים

22

מי שהוא יותר עליון הוא פנימי מכולם ובמקיפים היותר עליון הוא החצון מכולם וזכור זה ובפנימים הפנימים הם יותר זכים וגדולים מן אמצעים ואמצעים זכים מן האחור ו במקיפים להיפך כי היותר חצון הוא יותר גדול הערך כנודע כי או"מ גדול מאו"פ אבל מקיף החצון הוא גדול מהמקיף שבפנים ממנו והבן זה. גם מקיפים אלו יש להם נר"ן וגם הם בסוד מקיפים היפך הפנימים כי שם הנפש בכלים חצונים ורוח באמצעים כו' וכאן הוא להיפך כי הנפש הוא במקיף פנימי ורוח במקיף אמצעי ונשמה במקיף חיצון וחיה חוץ מכולם ויחידה חוץ לכולן ועד"ז בנוקבא ז"א דאצילות ושלשתן הם חוץ מג' בחי' של הכלים הנ"ל וגם יש להם בחי' אור מקיף לזו"נ ביחד כמ"ש ואע"פ שאמרנו ל' כלים ול' מקיפים וי' אורות עצמות פנימים וי' אורות מקיפים כו' אמנם הענין כי בז"א אינו י' רק עם הנוקבא אך ז"א בעצמו יש לו כ"ז כלים וכ"ז מקיפים וט' אורות פנימים וט' אורות מקיפים אך המלכות יש

23

לה ל' כלים כנ"ל אבל בכלים יש הויות ושמות אלקים ויש עוד מיני שמות הרבה כו' ויש שם ק"ך צרופי אלקים):