Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ חיים

שער ט פרק ח

קטע 33 מתוך 139

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שער ט פרק ח ודע כי באצילות המלכים לא יצאו בזו"ן רק הז' מלכיות שבב' בחינות החיצונה והתיכונה והם המלכות דנה"י חג"ת ולכן נקרא המלכים נקודות כי נקודה היא מלכות כנ"ל (ולכן) ולא די בזה אלא שאפילו אלו לא היו מלובשים זה תוך זה ומקושרים יחד גם לא היו נחלקים לקוין כל הרחמים לקו ימין וכל הגבורות לקו שמאל והמכריעים לקו אמצעי אמנם היו כל א' וא' נחלקין בפ"ע לכן מתו אך עתה שנתלבשו זה בתוך זה וכן היה ע"ד קוין לכן נתקיימו ושים מעייני דעתך בזה. ודע שהמלכים יצאו תחלה בחי' העגולים שבהם לבדם שהיא בחי' ז' מלכיות שבהם ולכן נקרא מלכים שהם בחי' ב"ן של מלכות והם בחי' נפש לבד ויצאו הו' נקודות שבז"א (נ"א שבזו"ן) שהם הז' מלכיות שיש בזו"ן כי השש מלכות הם בז"א והז' הם מלכות שבמלכות ולכן לא נתקיימו ואח"כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד כנודע באד"ר והוא גבוה מהז' מלכים שכולם בחי' מלכות שיש בזו"ן ולכן יצאו המלכות

2

בסוד העגולים בסוד נקבה תסובב גבר ואח"כ יצא הדר שהוא בחי' יסוד שבכל א' מז"ת והיה כלול מהו"ק כולם שהם חג"ת נה"י שבהם והרי הם עתה ז' מלכים ראשונים שמתו וז' שניים דהדר וכולם כלולים בו שהוא התחתון שבהם והם סוד ב' שבתות ז' וז' והבן ככתוב אצלינו וזהו הדר הכולל ו"ק נקרא שם מ"ה והוא רוח והוא יושר והוא זכר ונקבה שגם בחי' חג"ת נה"י שבמלכות יצאה עמו עתה כי המלכות שבמלכות היא שיצאת תחלה והיתה מלך האחרון שמת ונמצא שבחי' ז' מלכיות שיש בו"ק דז"א ובספי' מלכות דנוקבא דז"א אלו הם הז' מלכים שיצאו תחלה ומתו ואח"כ יצאו בחי' חג"ת נה"י שבז"א נקרא הדר ויצאו בחינת חג"ת דנה"י דנוקבא ונקרא מהיטבאל אשתו ואלו יצאו בתיקון אדם כנזכר באדרא דקל"ה ע"ב והבן זה מאוד. וב' בחי' אלו הם ביושר דרך קוין ולכן נקרא אדם כנודע ושניהם נקרא שם מ"ה הכללי ועכ"ז נחלקין לב' שגם בשם מ"ה יש בחי' ב"ן כנודע ומ"ה הם ו"ק דז"א וב"ן הם

3

ו"ק נוקבא ואמנם שבעה מלכיות דזו"נ שהם בחי' ז' מלכים קדמאין הם מ"ה וב"ן דב"ן הכללי שגם בשם ב"ן יש מ"ה וב' בחי' אלו נקרא ב"ן ונעשה מהם עגולים. כלל עולה ששם ב"ן הכללי הוא הנפש והוא ז' מלכיות שיש בזו"ן ואלו יצאו בבחי' עגולים והם מ"ה וב"ן שבשם ב"ן הכללי ואח"כ יצאו הדר ומהיטבא"ל והם מ"ה וב"ן שבשם מ"ה הכללי והם ו"ק זו"ן ואלו נעשה פרצוף אדם ביושר ובסיבתם נתקיימו גם העגולים כי הם בחי' רוח המקיים הנפש. והנה בעת העיבור שהוא התיקון אז אותן המלכים נתבררו ונתקנו בסוד העיבור תוך העגולים דאו"א והבן זה ואח"כ נעשו עגולים ג"כ ולא נשברו פעם ב' וגם בחי' הדר מהיטבאל היו בחי' ו"ק ונכנסו בעיבור בתוך או"א ביושר (שלהם) ויצאו זו"ן דיושר בבחי' ו"ק לבד שהוא ענין הרוח לבד לקיום הנפש שהם העגולים ואח"כ בהגדלת ז"א נגדלו גם ג"ר ז"א וג"ר דנוק' שהם בחי' יחידה חיה נשמה ואז נשלמה בכל הפרטיה. ובזה תבין למה הז"א אין בו רק

4

ט' ספי' שהמלכות שבו הוא בחי' עגולים ויושר אין בו רק ט' ספירות וכן בנוקבא: שער י פרק א מ"ת שער השלישי שער התיקון ויתחלק לחמשה פרקים: והנה כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים ולתקן את המלכים האלו הנשברים והנפולים בעולם הבריאה גזר והעלה מ"ן מתתא לעילא וע"י כך היה זווג עליון דחו"ב דא"ק פנימי' והוציא שם מ"ה החדש ונתקנו המלכים וכבר נתבאר לעיל כי ז' אורות של מלכים דב"ן נתעלו ונתכללו ונתלבשו בג' קוי חו"ב וכתר שנתפשטו עד סוף המקום הנ"ל שהם חג"ת והנה עתה חזר התפשטות הנ"ל להאסף למעלה וחזר להיות כבראשונה שלא היו רק ג"ר במקומן למעלה והעלה עמהן למעלה במקומן את הז' אורות התחתונים ונמצא עתה כל הז' אורות התחתונים למעלה במקום הבינה כי היא אם הבינה ושם הוא מציאת מקום הריון ועיבור וכאשר עלו הז' אורות למעלה עלו גם הכלים שירדו בבריאה למעלה באצילות אך לא נתחברו יחד וכמו שהז' אורות היו בבחי' עיבור וג' כלילין בג' ונקודה מלכות היתה שביעית אליהם בסוד פסיעה

5

לבר כמ"ש למטה בע"ה גם הכלים היה באופן זה ג' כלילין בג' והמלכות עמהן והיה באופן זה כי הכלים של נצח וחסד עלו דרך קו ימין באצילות ושניהן עמדו וישבו במקום ספי' נצח דאצילות וכלים של הוד וגבורה עלו באצילות דרך קו שמאל ועמדו בספי' הוד דאצילות והכלים של הדעת ות"ת עלו מן הבריאה אל אצילות דרך קו האמצעי ועמדו במקום היסוד דאצילות והכלים של היסוד והמלכות עלו מבריאה לאצילות ועמדו במקום מלכות דאצילות ונמצא שגם הכלים היו כלולים ג' בג' והמלכות עמהם ולא היה מרחק בין האורות והכלים יותר מג' ספי' ריקנית שהם חג"ת כי האורות כולם בבינה הן עומדים כנזכר ואמנם הכלים הז' אלו לא עלו יחד כולם בפעם א' רק כשיעור מ' ימים של יצירת הולד באופן זה כי בכל י' יום היו עולין ב' ספי' כי בי' ימים הראשונים עלו חסד ונצח ובי' שניים עלו הדעת ות"ת ובי' השלישים עלו גבורה והוד בי' הרביעים עלו יסוד ומלכות. אמנם בחי' המ"נ

6

שאמרנו לעיל שעלו לצורך הזווג העליון הוא עצמו ענין עליית ז' אורות למעלה בבינה וזכור הקדמה זו מה הוא ענין העלאת מ"נ והנה בזווג זה צריך שיתוקנו כל הי"ס מכתר עד מלכות כי אפי' ג"ר אינן מתוקנים ולכן בחי' העלאת מ"נ אלו היה למעלה בע"ב ס"ג דא"ק כמ"ש בע"ה וע"י זווג ועיבור זה נתקן כל עולם האצילות כולו מעתיק יומין עד מלכות ובתחלה נתקן ע"י. ואח"כ היה הזווג בעתיק יומין והיה תיקון לא"א. ואח"כ היה הזווג בא"א והיה תיקון לאו"א. ואח"כ זווג לאו"א והיה התיקון לזו"נ. ואח"כ זווג לזו"נ דאצילות והיה תיקון לכל העולמות האחרים. ולכן הוצרך בחי' עיבור זה להשתהות ולהתאחר שיעור י"ב חודש כנזכר בתיקונים במאמר הנקרא קו המדה והטעם הוא כדי להתתקן כל אצילות שהם י"ב בחי'. עתיק ונוקבא. א"א ונוקבא. ואו"א עלאין. ויש"ס ותבונה. וזו"נ. ויעקב ולאה. אלו הם י"ב פרצופים שלימים לכן הוצרך זמן העיבור זה להשתהו' יב"ח ושכחתי מה

7

שנאמר מפי מורי זלה"ה אם היב"ח העיבור היה בזווג ראשון העליון (נ"א הראשון של העליון) שהוא לצורך עתיק לבדו כנ"ל או אם נאמר כי עתיק נגמר בחודש א' ונוקבא בחודש ב' וא"א בחודש ג' כו' אמנם פי' הראשון נראה עיקר שהיב"ח הם לצורך עתיק לבד כי הרי נתבאר אצלינו כי בזווג או"א לצורך תיקון זו"נ היו ג' עיבורים או די"ב חדשים וא' דט' חדשים וא' דז' חדשים:

8

שער י פרק ב מ"ת והנה ע"י עליית מ"נ הנ"ל שהם (נ"א ששם) האורות הנ"ל נזדווגו בחי' הוי"ה דע"ב דיודי"ן אשר הם כללות בחי' המוחין דא"ק עם בחינת הטעמים דס"ג שהם אח"פ כנ"ל כי אלו הטעמים דס"ג לא היה בהם שום שבירה ולכן הם נזדווגו יחד עם בחי' הע"ב דא"ק ואין הכוונה על האורות היוצאין מן הבל אח"פ רק על בחי' עצמן ופנימותן ממש וכאשר נזדוגו יחד נולד מהם אור חדש ע"י הזווג הזה וזה אור חדש הוא בחי' מ"ה דאלפין וגם הוא נחלק לד' בחי' טנת"א הכוללי' כל האצי' והוא כזה כי הטעמים דמ"ה הוא בחי' ע"י והנקודו' דמ"ה הוא א"א והתגין דמ"ה הם בחי' או"א ואותיות דמ"ה הם זו"נ וכמ"ש היטב כ"ז לקמן וזה מציאות שם מ"ה דאלפין הזה יוצא מן המצח דא"ק וכבר ביארנו לעיל כי הדברי' הולכין במדרג' כי הבל האזן אינו נרגש ומועט מן הבל היוצא מן החוטם והבל החוטם מועט מהבל הפה אמנם בזה נשתוו שלשתן שמעלין הבל אך העין אין לו הבל אלא הסתכלות בלבד וטעם

9

השינוי זה לפי שהג' הם בחי' טעמים אך העין הוא בחי' נקודות ס"ג שהוא למטה ממדרגות הטעמים והנה אור שם מ"ה החדש הזה היוצא מן המצח דא"ק הוא אחרון מכולם לכן אין בו לא בחי' הבל כמו הג' ולא בחי' הסתכלות כמו נקודת העין ואין בו רק בחי' הארה לבד וזו שנזכר תמיד בזוהר באדר"ז במצחי אתגלי כו' כי אין בה רק גילוי הארה לחוד גם זה מ"ש בזוהר במקומות רבים כד סליק ברעותיה למברי עלמא דאצילות פי' כי מצח הרצון דא"ק סליק ברעותיה למברי עולם האצי' ע"י אור מ"ה חדש היוצא ממנו אשר ע"י נתקן כל האצי' כמ"ש בע"ה ונמצא כי פי' רעותא הוא סוד מצח הרצון הנז' כי תרגום רצון רעותא והנה לפי שבחי' ע"ב הוא בראש א"ק שהם בחי' המוחין ומקומם הנז' הוא מבפנים כנגד מקום המצח ושם נזדווגו המוחין שהם בחי' ע"ב עם בחי' ס"ג שהם אח"פ הטעמים דס"ג שהם למטה מהמוחין בסוף הראש ולכן מרוב האור שיש שם בזה המצח ע"י הזווג הנ"ל יצא אור חדש ממנו ולמטה

10

שהוא שם מ"ה החדש. והנה כאשר יצא זה האור החדש שם מ"ה דאלפין בירר מהנקודות דס"ג שבהם היתה השבירה מה שיוכל לברר מהם ונשתתפו ונתחברו עמו ואז נעשה המ"ה בחי' דכורא וס"ג נעשה בחי' נוקבא אלא שלהיות שהס"ג זה נעשה נוקבא אל המ"ה לכן קנה לו עתה שם אחר והוא שם ב"ן דההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה ואינו נקרא עתה בשם ס"ג אלא בשם ב"ן. והענין הוא כי שם ס"ג הוא כללות טנת"א אמנם אלו שהם נקודה דס"ג בלבד אינו נקרא ס"ג כמו הכלל כי אינם אלא פרט א' שבשם ס"ג ולכן כאשר זה הפרט שהם הנקודה נתחבר עם שם מ"ה ונעשה אליו בחי' נוקבא ולכן נקרא עתה בשם ב"ן כנ"ל. ואמנם אעפ"כ בהכרח הוא שאפי' שהם בחי' הנקודות לבד בהכרח הוא שיש בהם בחי' המתחברת עם הטעמים דמ"ה ובחי' המתחברת עם הנקודה דמ"ה וכן בשאר חלוקות עם היות כולם יחד בחי' נקודות לבד דס"ג וע"י חיבור שם מ"ה עמו נתקנו עתה אלו הנקודות ונעשו נוקבין אליהם ולכן נקרא בשם

11

מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מ"ה דאלפין (נ"א כי הם בחי' נקודות נעשה נוקבא בשם מ"ה) נמצא כי כאשר עלו אורות הנקודות דס"ג למעלה העלו מ"נ ואז יצא אור מ"ה החדש ונתחבר עם הז' אורות האלו ובירר מהם מה שיוכל לברר ובהם נעשה תיקון אל כל האצילות ולכך לעשות תיקון זה הוצרך עיבור כנ"ל וכבר ביארנו כי מן הטעמים דמ"ה נעשה עתיק יומין בחי' הדכורא ואמנם מבחי' הטעמים דב"ן שנעשה משם ס"ג זה כאשר אמרנו שאע"פ שבכללות הם נקודות עכ"ז נחלקים גם הם בעצמם לד' בחי' טנת"א של ב"ן הזה וטעמים אלו שיש בשם ב"ן נעשה נוקבא דעתיק יומין וכן מנקודה דמ"ה נעשה צד הדכורא דא"א ומנקודת של ב"ן נעשה צד נוקבא של א"א וכעד"ז בשאר חלוקים האצילות כמ"ש בע"ה במקומו כל פרט ופרט:

12

שער י פרק ג מ"ת והנה מציאת מקום התפשטות כל אלו פרצופי הזכרים והנקבות הנעשין מהתחברו' מ"ה וב"ן כנ"ל הנה מקומם במקום שהיו תחלה הנקודות שיצאו דרך נקבי העינים והוא מטבורא דא"ק עד סוף רגליו ואור המצח הנקרא שם מ"ה אע"פ שיצא מלמעלה מן המצח הנה מתפשט משם ולמטה ומתחיל מציאותו מן הטבור עד סוף סיום רגליו כנ"ל אבל מה שנשתנה עתה מבראשונה בעת יציאת נקודות העינים הוא זה כי אז היתה נקודת הכתר במקומה לבד בפ"ע ואחריה נקודת החכמה לבדה בפ"ע וכעד"ז היו כל הי"ס אבל עתה נתוסף תיקון גדול והוא כי נקודת הכתר נמשכה ונתפשטה ממקומה עד למטה קרוב אל סיום רגלי א"ק כמ"ש בע"ה וזה ההתפשטות הוא כל שיעור הנקרא בשם עולם אצילות ונקודה זו היא נקראת נוקבא (נ"א נקודת) דע"י וכעד"ז עתיק יומין דדכורא הנעשה מטעמים דמ"ה כנ"ל גם הוא מתפשט לשיעור הנ"ל וכן עשו כל השאר א"א ונוקבא ואו"א וזו"ן והלבישו זה את זה עד בחי' זו"ן באופן שכל רגלי

13

הפרצופים דאצילות בין דעתיק בין דא"א בין דאו"א בין דזו"ן כולן שוין בסיומ' והם מסתיימים יחד מעט למעלה מסיום רגלי א"ק ושם הוא סיום האצילות כולו ועי"כ נעשה נשמה זה לזה וזה מלביש לזה. וגם כי עי"ז יוכלו הנבראים לקבל אורות העליונים שהם עתה מכוסים ומתלבשים זה תוך זה וגם כי הכלים שלהם הגדילו ע"י שנתפשטו עד למטה ובזה יש בהם כח לקבל האורות שלהם בהיותן כלים גדולים. והנה האור הזה דמ"ה החדש היוצא מן המצח כנ"ל הוא סוד המלך הח' הנזכר בפ' וישלח הנקרא הדר אשר לא נזכר בו מיתה בתורה כי לא מת כמו האחרים אדרבא הוא מתקן ומקיים הז' מלכין קדמאין שמתו הקודמין אליו כנ"ל כי כבר הודעתיך כי אלו המלכים כולם הם מלכים הנזכר בפ' וישלח ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום ולפי שכאשר יצא התחיל תיכף לברר בחי' אלו המלכים לעשות בחי' נוקבא אליו שהם נקרא עתה ב"ן דההי"ן כנ"ל לכן נאמר בו וימלוך תחתיו הדר ושם אשתו מהיטבאל

14

כמ"ש בזוהר דעד השתא לא אידכר דכר ונוקבא כלל בר השתא ובג"כ אתקיים כלא דהשתא הוי דכר ונוקבא כדחזי ונזכר באד"ר. והענין כי הם בחי' מ"ה וב"ן הנ"ל והשתא נקרא אדם לפי שאדם כולל זו"ן ולכן תמצא כי שם מ"ה בגימטריא אדם. וא"ת והלא בשם מ"ה לא נעשה רק הדכורין שבאצילות ובחי' הנוקבא נעשה משם ב"ן ואיך נקרא אדם והענין הוא כמ"ש כי שם מ"ה בצאתו היה מברר משם ב"ן ומחברו אליו ונתקן עמו ונמצא כי אז היה אור הנוקבא טפל אליו והיה יונק ממנו כדמיון הבן עם הבת שהכל נקרא ע"ש הבן והוא יורש הכל ואינו נותן לבת אלא מה שיוטב בעיניו כרצונו וא"כ נמצא כי הבת טפלה וכלולה בבן ולכן שם בן שהיא הבת נוקבא וטפלה לשם מ"ה שהוא הבן הזכר והיא כלולה בו כי שם מ"ה הוא המבררו עמו והוא נתקן ע"י המ"ה ולכן כאשר מברר הוא לוקח תחלה מה שמברר לעצמו כנודע בסוד תרין עטרין דירית ברא ב' חסדים וגבורה דמ"ה ודב"ן ולבתר יהיב ברא לברתא בשעתא דמזדווג

15

עמה עטרה דגבורה וכאלו ניתן לה משלו דמי ולכן הוא לבדו נקרא אדם כלול תרוייהו והרי עתה כי ב' בחי' יש לנוקבא דז"א א' בהיותה כלולה בתחלה עם הזכר הב' כשנפרדת ממנו והוא נותן לה עטרה דגבורה וזה סוד הכתוב ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד כי הנה בשם זה יש כללות מ"ה (ובן) וי"ט שהוא המלוי של ד' אותיות הראשונים שבו כי אדם הוא שם מ"ה והנקבה י"ט בהיותה כלולה עמו כי אז נוקבא נקרא מילוי שם מ"ה גימטריא י"ט כמו ענין אדם וחוה כי אדם שם מ"ה וכאשר היתה הנוקבא עמו היתה נקרא חו"ה שהוא גימטריא י"ט שהם בחי' מילוי דשם מ"ה כי כל בחי' מילוי הוא גימטריא (נ"א בחי') אלהים שהיא בחי' הנוקבא שהוא דינין ובזה תבין למה בחי' הנוקבא היא תמיד דינין והוא לפי ששרשה הוא בחי' המלכים שמתו שעי"כ נקרא מלכים מלשון מלכות. ואמנם כאשר נפרדת מעליו ונעשה בחי' לעצמה ואז שניהן בסוד בעל ואשתו דכורא לחוד ונוקבא לחודה אז נקרא מהיטבאל כי שם זה

16

נחלק למ"ה יטבאל כי מ"ה הוא דכורא כנודע ויטבא"ל גי' ב"ן שהוא נוקבא בהיותה לעצמ' הוי"ה דההי"ן המתבסם עמו זה עם זה דכורא ונוקבא ולכן נקרא בשם טוב להורות שיצא מהם הרע והוברר מהם הטוב וז"ש ואתבסמו דא בדא כו'. ואמנם צריך לתת טעם אל הנ"ל כי הרי אלו הנקודות הנ"ל הם בחי' ס"ג ואיך יהיו גרועים וטפלים לשם מ"ה החדש ויהיה מ"ה זכר ונקודות ס"ג נקבה ונודע בכמה מקומות כי בחי' שם ס"ג גדול משם מ"ה. והתשובה היא כי שם מ"ה החדש הנ"ל יצא מבחינת הזווג דע"ב וס"ג כנ"ל לכן כיון שהוא נמשך מכח ע"ב עצמו לכן הוא גדול מס"ג. ועוד טעם אחר כי בשם מ"ה לא היה בו מיתה ושבירה כמו שהיה בשם ס"ג עצמו ועוד טעם ג' והוא כי אלו בחי' נקודות לבד של ס"ג אבל המ"ה החדש הוא כולל טנת"א כנ"ל וכיון שיש בחי' טעמים ודאי שהוא מעולה על הנקודות דס"ג אבל לא על הטעמים דס"ג. ועוד טעם ד' כי ס"ג יש בו גרעון גדול עתה והוא כי עדיין לא הושלם להתברר

17

כנודע ולכן עתה מ"ה גדול ומעול ה ממנו אבל לע"ל אשר יתוקן כל בחי' ס"ג ויחיו כל המלכים ויתבררו לגמרי בסוד בלע המות לנצח אז יחזור שם ס"ג לקדמותו ולתועלתו (נ"א ולמעלתו) ושם ס"ג ישלוט ויאיר בעולם ואז יתבטל שם מ"ה אשר זהו ענין חזרת העולם לתהו ובהו כנזכר בדרז"ל לימות המשיח ואז יתבטל מ"ה ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג ודי בזה: