Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר — עותק נוסף

קטע 31

קטע 31 מתוך 92

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

בעלמא במטרוניתא אשתכח. אמאי. אמר ליה למלכא דהוה ליה בר ממטרוניתא. כל זמנא דההוא ברא עביד רעותא דמלכא מלכא עביד מדוריה במטרוניתא. וכל זמנא דלא הוה ההוא בר עביד רעותא דמלכא. מלכא פריש מדוריה ממטרוניתא. כך קב"ה וכ"י כל זמנא דישראל עבדין רעותא דקב"ה. קב"ה שוי מדוריה בכנ"י. וכל זמנא דישראל לא עבדין רעותא דקב"ה קב"ה לא שוי מדוריה בכנסת ישראל. מ"ט בגין דישראל הוא ברא בוכרא דקב"ה דכתיב בני בכורי ישראל. אימא דא היא כנסת ישראל דכתיב ואל תטוש תורת אמך. ת"ח כל זמנא דישראל רחקין מהיכלא דמלכא כביכול מטרוניתא אתרחקת עמהון. מ"ט בגין דמטרוניתא לא אקדימת קיסטא להאי בר לאלקאה ליה למיהך בארח מישר בגין דמלכא לא אלקי לבריה לעלמין אלא שבק כלא בידא דמטרוניתא לאנהגא היכלא ולאלקאה ברה ולדברא ליה בארח קשוט לקבליה דמלכא

2

זוהר חלק ג דף עד/ב ורזא דמלה דכתיב דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. (אמו ודאי) דא בת שבע והא אתמר. כתיב משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו. תוגת אמו ודאי חמי מה כתיב בן חכם ישמח אב. בעוד דהאי בר אזיל בארח מישר והוא חכימא ישמח אב (כלל) דא מלכא קדישא לעילא ישמח אב סתם. אשתכח האי בר בארחא תקלא מה כתיב ובן כסיל תוגת אמו. תוגת אמו ודאי דא כנסת ישראל ורזא דמלה כתיב ובפשעכם שלחה אמכם. ת"ח לא אשתכח חדוותא קמי קב"ה כיומא דסליק שלמה לחכמתא ואמר שיר השירים כדין נהירו אנפוי דמטרוניתא ואתי מלכא למשרי מדוריה עמה הה"ד ותרב חכמת שלמה וגו'. מאי ותרב דסלקא שפירו דמטרוניתא ואתרביאת בדרגהא על כל שאר דרגין בגין דמלכא שוי מדוריה בה. וכל כך למה בגין דאפיקת ברא חכימא דא לעלמא (נ"א למלכא). וכד אפיקת ליה לשלמה לכל ישראל אפיקת וכלהו הוו בדרגין עלאין זכאין כשלמה (ס"א בשלמא) דקב"ה חדי בהו ואינון ביה. וביומא דשכלל שלמה

3

ביתא לתתא. אתקינת מטרוניתא ביתא למלכא. ושוו מדוריהון כחדא ונהירו אנפהא בחדוה שלימו. כדין אשתכח חדוותא לכלא לעילא ותתא. וכל כך למה בגין דכתיב משא אשר יסרתו אמו דדברת ליה לרעותא דמלכא. וכד האי בר כמה דאמינא (ס"א דאצטריך) לא אתדבר לרעותיה דמלכא. כדין היא ערייתא דכלא. ערייתא דכל סטרין. דהא מלכא פריש ממטרוניתא ומטרוניתא אתרחקת מהיכליה ובג"כ ערייתא היא דכלא. וכי לא ערייתא היא מלכא בלא מטרוניתא ומטרוניתא בלא מלכא. וע"ד כתיב ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא. אמך היא ודאי. ושריא עמך. בגיני כך לא תגלה ערותה. ר"ש אקיש ידוי ובכה. ואמר ווי אי אימא וגלינא רזא. ווי אי לא אימא דייבדון חברייא מלה. אהה יי' אלקים כלה אתה עושה את שארית ישראל. מאי אהה ומאי כלה אתה עושה. אלא רזא דמלה בזמנא דה' תתאה אתתרכת מהיכלא דמלכא ה' אחרא עלאה בגינה מנעת ברכתא. וכדין כתיב אהה כלה אתה עושה. בגין דכד איהי

4

(נ"א האי ה') אתמנעת מברכאן ה' אחרא מנעת לון מכלא. מאי טעמא בגין דברכאן לא משתכחי אלא באתר דשריין דכר ונוקבא. ועל דא כתיב יי' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו. על נוהו ממש. דא מטרוניתא ודא הוא ודאי. ומאי אומר אוי שהחרבתי את ביתי וכו' ביתי זווגא דמטרוניתא ודא הוא ודאי ערות אביך וערות אמך לא תגלה דהא מכל סטרין ערייתא הוא וכדין לבשו שמים קדרות ושק הושם כסותם. דהא אתר אחסנת ברכאן דמבועין דנחלין דהוו נגידין ושקיין כדקא חזו אתמנעו. תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא משתכחן. כדין אקרי וי' מ"ט וי' דתניא רישא דיסוד י' דהא יסוד ו' זעירא הוא וקב"ה ו' רברבא עלאה וע"ד כתיב וו' תרין ווין כחדא ורישא דהאי יסוד י' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו ממלכא וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד נטיל ו' עלאה להאי רישא דיסוד דהוא י' ונגיד ליה לגביה כדין הוא וי וי לכלא לעלאין ותתאין.

5

וע"ד תנינן מיומא דאתחרבי ירושלם ברכאן לא אשתכחו בעלמא ולית לך יום דלא אשתכח ביה לווטין דהא ברכאן אתמנעו בכל יום. אמר ליה או הכי או"י או הו"י (נ"א או וה') מהו. אמר ליה כד מלה תליא בתשובה ולא תייבין כדין ה' עלאה נטיל לון. ואנגיד לוא"ו וי' לגבה זוהר חלק ג דף עה/א בגין דלא תייבין כדין אקרי הוי. הוי כד אסתליק מלכא לעילא לעילא. וצווחין בני נשא ולא אשגח בהו וההוא עלאה אהיה טמירא סליק לו' וי' לגביה בגין דלא אתקביל צלותיה כדין אקרי אוי דהא א סליק לגביה דו' וי' (ס"א דהוא אלף סליק גביה לה' לו' לי') וכדין תשובה לא אשתכח. וע"ד אסתלק מאלין אתוון ה' דהא בתשובה לא תלייא. ודאי כד אסגיאו חובי עלמא טפי ותשובה הוה תלייא בקדמיתא ולא בעו כדין אסתלק ה' וא' סליק לו' יו"ד לגביה ואקרי אוי. וכד חריב בי מקדשא ותשובה אסתלקת (ולאו מעלייא) כדין צווחו ואמרו אוי לנו כי פנה היום. מאי כי פנה היום. דא הוא יומא עלאה דאקרי תשובה דאסתלק

6

ואתעבר ולא שכיח ההוא יומא דאשתמודע לפשטא ימינא לקבלא חייבין והא אתפני מכלא ולא אשתכח ועל דא אמרו אוי ולא הוי. כי ינטו צללי ערב. דהא אתיהיב רשו לרברבי ממנן דשאר עמין למשלט עלייהו. תאנא סליק ו' לעילא לעילא והיכלא אתוקד ועמא אתגלי ומטרוניתא אתתרכת וביתא אתחרבת. לבתר כד נחית ו"ו לאתריה. אשגח בביתיה והא אתחרב. בעי למטרוניתא והא אתרחקת ואזלת. חמא להיכליה והא אתוקד. בעא לעמא והא אתגלי. חמא לברכאן דנחלין עמיקין דהוו נגדין והא אתמנעו. כדין כתיב ויקרא ה' אלקים צבקות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק. וכדין לבשו שמים קדרות. כדין ו' ה' (ס"א ו' י') אתנגיד חד לקביל חד. וה' עלאה נגיד מבועי לסטרא אחרא. וברכאן לא משתכחין. דהא דכר ונוקבא לא אשתכחו ולא שריין כחדא. כדין שאג ישאג על נוהו. בכה ר"ש ובכה רבי אלעזר אמר רבי אלעזר בכייה תקיעא בלבאי מסטרא חדא וחדוותא בליבאי מסטרא אחרא. דהא שמענא

7

מלין דלא שמענא עד השתא זכאה חולקי: ערות אשת אביך לא תגלה מאן אשת אביך. אמר רבי שמעון הא תנינן. כל מילוי דאורייתא סתים וגליא כמה דשמא קדישא סתים וגליא. אורייתא דהיא שמא קדישא הכי נמי סתים וגליא. הכא כלא באתגליא ידיעא סתים כמה דאוקימנא. והא קרא הכי הוא. אשת אביך תאנא כל זמנא דמטרוניתא אשתכחת במלכא וינקא לך אקרי אמך. השתא דאתגליא עמך ואתרחקת מן מלכא אשת אביך אתקרי. אנתו היא דמלכא קדישא לא אתפטרת בתרוכין מניה. אנתתיה היא ודאי כמה דכתיב כה אמר יי' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה אלא ודאי אנתו היא דמלכא אף על גב דאתגלייא. ועל דא פקיד עלה תרי זמני חד כד יתבא במלכא בזווגא חד ואתקרי אמך דכתיב ערות אמך לא תגלה. לא תעביד דיתרחקון דא מן דא ותשתלח על חובך. כמה דכתיב ובפשעכם שלחה אמכם. וחד כד היא בגלותא עמך ואתגלייא מהיכלא דמלכא ואתקרי אנתו דמלכא. אע"ג דאתרחקת מניה לא תעביד בגין דתעדי מבינך וישלטון בך שנאך ולא תסתמר עלך

8

בגלותא. הה"ד ערות אשת אביך לא תגלה. מאי טעמא. בגין כי ערות אביך הוא. אע"ג דאתרחקת מן מלכא אשגחותא דמלכא בה תדירא ובעיא לאסתמרא לקבלה יתיר ולא תיחוב לגבה: רבי שמעון פתח כי יי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו'. כי יי' אלקיך דא שכינתא דאשתכח בהו בישראל וכל שכן בגלותא. לאגנא עלייהו תדירא מכל סטרין ומכל שאר עמין דלא ישיצון להו לישראל. דתניא לא יכלין

9

זוהר חלק ג דף עה/ב שנאיהון דישראל לאבאשא להו עד דישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבי ממנן דשאר עמין. כדין יכלין להון שנאיהון דישראל ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין. וכד אינון תייבין לקבלה היא מתברת חילא ותוקפא דכל אינון ממנן רברבין ותברת חילא ותוקפא דשנאיהון דישראל ואתפרעא להו מכלא, וע"ד והיה מחניך קדוש דבעי בר נש דלא יסתאב בחובוי ויעבר על פתגמי אורייתא. דאי עביד הכי מסאבין ליה כמה דכתיב ונטמתם בם בלא א'. ותאנא מאתן ותמניא וארבעין שייפין בגופא וכלהו אסתאבן כד איהו אסתאב כלומר כד בעי לאסתאבא וע"ד והיה מחניך קדוש מאי מחניך אלין אינון שייפי גופא. ולא יראה בך ערות דבר מאי ערות דבר ערייתא נוכראה להאי (ס"א דהוי) דבר רמז כמה דאוקימנא. דאי הכי ושב מאחריך ודאי וע"ד ערות אשת אביך לא תגלה. מ"ט בגין דכתיב ערות אביך הוא כמה דאוקימנא. תאנא על ג' מלין מתעכבין ישראל בגלותא. על דעבדין קלנא

10

בשכינתא בגלותא. ומהדרי אנפייהו מן שכינתא. ועל דמסאבו גרמייהו קמי שכינתא. וכלהו אוקימנא במתניתא דילן: רבי אבא הוה אזיל לקפוטקיא והוה עמיה ר' יוסי עד דהוו אזלי חמו חד בר נש דהוה אתי ורשימא חד באנפוי. אמר ר' אבא נסטי מהאי אורחא דהא אנפוי דדין אסהידו עליה דעבר בערייתא דאורייתא. בגיני כך אתרשים באנפוי. א"ל ר' יוסי אי האי רשימא הוה ליה כד הוה ינוקא מאי ערייתא אשתכח ביה. א"ל אנא חמינא באנפוי דאסהידו בערייתא דאורייתא. קרא ליה ר' אבא א"ל אימא מלה. האי רשימא דאנפך מה הוא. אמר לון במטותא מנייכו לא תענשו יתיר לההוא בר נש דהא חובוי קא גרמו ליה. א"ר אבא מהו. א"ל יומא חד הוינא אזיל בארחא אני ואחתי. שרינא בחד אושפיזא ורוינא חמרא. וכל ההוא ליליא אחידנא באחתי. בצפרא קמנא ואושפיזאי קטט בחד גברא. עיילנא בינייהו וקטרו לי דא מהאי גיסא ודא מהאי גיסא ורשימא דא הוה עייל לבי מוחא ואשתזבנא ע"י דחד אסייא דאית בגוון. אמר

11

ליה מאן הוא אסייא. אמר ליה ר' שמלאי הוא. א"ל מאי אסותא יהב לך. א"ל אסותא דנפשא. ומההוא יומא אהדרנא בתשובה. ובכל יומא חזינא איפאי בחד חיזו ובכינא קמי קב"ה דהוא רבון עלמין על ההוא חובה ומאינון דמעין אסחינא אנפאי. אמר רבי אבא אי לאו דאתמנע מנך תשובה אעברנא מאנפך ההוא רשימא. אבל קרינא עליך וסר עונך וחטאתך תכופר. אמר ליה ג' זמנין אימא. א"ל ג' זמנין ואתעבר רשימא. אמר ר' אבא ודאי מארך הא בעא לאעברא מנך דודאי בתשובה אשתכחת. אמר ליה נדרנא מהאי יומא לאתעסקא באורייתא יממא וליליא. אמר ליה מה שמך. א"ל אלעזר אמר ליה אל עזר ודאי שמא גרים דאלקך סייעך והוה בסעדך. שדריה ר' אבא וברכיה. לזמנא אחרא הוה ר' אבא אזיל לגבי ר"ש עאל במאתיה אשכחיה דהוה יתיב ודריש איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. איש בער לא ידע וגו'. כמה טפשין אינון בני עלמא דלא משגיחין ולא ידעין ולא מסתכלין למנדע אורחוי דקב"ה על מה קיימין

12

בעלמא. מאן מעכב להו למנדע טפשותא דלהון. בגן דלא משתדלי באורייתא. דאילו הוו משתדלי באורייתא ינדעון אורחוי דקב"ה וכסיל לא יבין את זאת. דלא מסתכל ולא ידע זוהר חלק ג דף עו/א נימוסי דזאת בעלמא. (דאף על גב) דדאין עלמא בדינוי וחמאן לדינוי דהאי זאת דמטאן על בני נשא דאינון זכאין ולא מטאן על רשיעייא חייביא דעברין על פתגמי אורייתא דכתיב בפרוח רשעים כמו עשב וגו'. דהאי עלמא ירתין ליה בכל סטרוי ודינין לא מטון עלוי בהאי עלמא ואלמלא דדוד מלכא אודעיה בסופיה דקרא לא ידעינן דכתיב להשמדם עדי עד לשיצאה להון מההוא עלמא ולמהוי עפרא תחות רגליהון דצדיקייא דכתיב ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. תו פתח ואמר ויקם בי כחשי בפני יענה. במאי קא מיירי. אלא זכאה חולקיה דבר נש דאשתדל באורייתא למנדע אורחוי דקב"ה. דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו אשתדל בשמיה ממש. מה שמיה דקב"ה עביד נימוסין אוף אורייתא הכי נמי. תא חזי האי מאן

13

דעבר על פתגמי אורייתא אורייתא סלקא ונחתא ועבדא ביה בב"נ רשימין באנפוי בגין דיסתכלון ביה עלאי ותתאי וכלהו אושדן לווטין על רישיה. ותאנא כל אינון עיני יי' דאזלין ושאטין בעלמא למנדע אורחוי דבני נשא כלהון זקפין עיינין ומסתכלין באנפוי דההוא בר נש וחמאן להו וכלהו פתחין עליה ווי ווי. ווי ליה בהאי עלמא ווי ליה בעלמא דאתי. אסתלקו מסוחרניה דפלגיא דהא סהדותא באנפוי ורוחא דמסאבא שריא עלוי. וכל אינון יומין דאשתכח רשימו באנפוי לסהדותא אי אוליד בר אשליף ליה רוחא מסטרא דמסאבא. ואלין אינון חייבי דרא תקיפי אנפין. דמאריהון שביק להון בהאי עלמא לשיצאה להו בעלמא דאתי. תנינן האי צדיקא דאשתדל באורייתא יממא וליליא קב"ה משיך עליה חד חוטא דחסד ואתרשים ליה באנפוי ומההוא רשימא דחלי עלאי ותתאי. הכי נמי מאן דעבר על פתגמי אורייתא משכאן עליה רוחא דמסאבא ואתרשים ליה באנפוי ומניה ערקין עלאי ותתאי וכלא מכרזי עליה

14

אסתלקו מסחרניה דפלניא דעבר על פתגמי אורייתא ועל פקודי דמאריה ווי ליה ווי לנפשיה. האי אשליף רוחא דמסאבא דאשתכח עמיה ואורית ליה לבריה והאי הוא דקב"ה לית ליה ביה חולקא ושביק ליה לשיצאה ליה לעלמא דאתי, אמר ליה רבי אבא שפיר קאמרת מנא לך האי. אמר ליה הכי אוליפנא ואוליפנא דהאי ירותא בישא אחסינון כלהו בנוי אי לא יתובון דהא לית מלה קיימא קמי תשובה ואנא הכי אוליפנא דאסוותא דא יהבו לי זמנא חדא דהוינא רשים באנפאי ויומא חד הוינא אזיל באורחא ואערענא בחד זכאה ועל ידוי אתעבר מנאי ההוא רשימא. אמר לי מה שמך. אמר ליה אלעזר וקרי עלי קל עזר אחרא. אמר ליה בריך רחמנא דחמינא לך וזכינא למחמי לך בהאי. זכאה חולקך בעלמא דין ובעלמא דאתי (א"ל) אנא הוא דאערענא לך. אשתטח קמיה אייתיה לביתיה אתקין קמיה קורטיסא (ס"א טרכוסא) דנהמא ובשרא דעגלא תליתאה. בתר דאכלו אמר ליה ההוא גברא רבי אימא ליחד מלה. חדא תורתא סומקא אית

15

לי אימא דעגלא דבישרא דא דאכילנא ויומא חד עד לא אתעברת ואולידא אזלינא בתרהא למרעא למדברא עד דדברנא לה אעבר קמאי חד גברא. אמר לי מה שמה דתורתא דא. אמינא מן יומא דאתילדת לא קרינא לה בשמא. אמר לי בת שבע אם שלמה אתקרי אי תזכה לכפרה. ואנא בעוד דאהדרנא רישאי לא חמינא ליה. וחייכנא מההוא מלא.

16

זוהר חלק ג דף עו/ב והשתא דזכינא באורייתא אתערנא על ההיא מלה ומן יומא דאתפטר ר' שמלאי מהכא לא הוה בר נש דינהיר לן באורייתא כוותיה ואנא דחילנא למימר מלה דאורייתא דלא אוליפנא ומלה דא דאסתכלנא דמלה דחכמתא היא ולא ידענא. א"ל ודאי מלה דחכמתא היא ורמיזא עלאה יא לעילא ולתתא. אבל ת"ח בת שבע אתקרי ממש ברזא דחכמתא. בג"כ כתיב בה כלא בשבע. שבע פרות. ז' שרפות. ז' הזאות. ז' כבוסים. ז' טמאים. ז' טהורים. ז' כהנים. ומשה ואהרן בחושבנא. דהא כתיב וידבר יי' אל משה ואהרן וגו'. ושפיר קאמר ההוא גברא דאמר בת שבע וכלא רזא דחכמתא היא. א"ל בריך רחמנא דשמענא מלה דא. בריך הוא דהא אקדים לי שלם בקדמיתא למזכי להאי דכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יי'. אנא כד הוינא רחוק קבה אקדים לי שלום למהוי קרוב. קרא עליה ר' אבא אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: ערות אחות אביך לא תגלה. רבי חייא פתח ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו

17

וראה את ערותה וגו'. תמן תנינן מאה ותלתין שנין אתפרש אדם מאתתיה ולא הוה אוליד. מדקטל קין להבל לא בעא אדם לאזדווגא באתתיה. ר' יוסי אמר משעתא דאתגזר עליה ועל כל עלמא מיתה אמר אמאי אנא אוליד לבעתותא. מיד אתפרש מאתתיה. ותרין רוחין נוקבין הוו אתיין ואזדווגן עמיה ואולידו. ואינון דאולידו הוו מזיקין דעלמא ואקרון נגעי בני אדם. ואלין סאטן לבני אדם ושריין בפתחא דביתא. ובביראי. ובבתי כסאי. וע"ד בר נש דאשתכח בפתחא דביתיה שמא קדישא שדי בכתרין עלאין. כלהו ערקאן ואתרחקן מגיה. הה"ד ונגע לא יקרב באהליך. מאי ונגע לא יקרב אלין נגעי בני אדם. ותאנא בשעתא דנחת אדם בדיוקנא עלאה בדיוקנא קדישא וחמו ליה עלאי ותתאי כלהו קריבי גביה ומלכוהו על האי עלמא. בתר דאתא חוויא על חוה ואטיל בה זוהמא לבתר אולידת קין מתמן (ס"א נתייחסו) נתחייבו כל דרין חייבין דעלמא ומדורא דשדין ורוחין מתמן אשתכחו ומסטרוי. ובגיני כך

18

כל רוחין ושדין פלגותא אית בהו מבני נשא דלתתא. ופלגותא ממלאכי עלאי דלעילא. וכן כד אתילידו מאדם אינון אחרנין. כלהו אשתכחו כהאי גוונא פלגו מתתאי ופלגו מעלאי. בתר דאתילידו מאדם (ס"א אהדרו ליה קצת מאינון רוחין דנפקו מתיאובתיה בחלמא) אוליד מאינון רוחין בנתן דדמיין לשפירו דעלאי ולשפירו דתתאי וע"ד כתיב ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובת הנה וגו' וטעאן כלא בתרייהו. וחד דכורא אשתכח דאתא לעלמא מרוחיה דסטרא דקין וקרון ליה תובל קין, וחדא נוקבא נפקת עמיה והוו בריין וטעאן בתראה ואתקרי נעמ"ה מינה נפקו רוחין ושדין אחרנין. ואינון תליין באוירא. ואודעין מלין לאינון אחרנין דשכיחין לתתא. ודא תובל קין אפיק זייני קטולא לעלמא. ודא נעמה אתרגישת בריגשהא ואתדבקת בסטרהא. ועד כען היא קיימא ומדורהא בין ריגשי ימא רבא. ונפקת וחייכת בבני נשא ואתחממת מנייהו בחלמא בההוא תיאובתא דבר נש ואתדבקת ביה.

19

תיאובתא נטלת ולא יתיר ומההוא תיאובתא אתעברת ואפיקת זיינין אחרנין לעלמא ואלין בנין דאולידת מבני נשא משתכחין לקבלי נוקבי בני נשא ומתעברן מנייהו ואולידן רוחין וכלהו אזלין ללילית קדמיתא והיא מגדלת לון. והיא נפקת לעלמא ובעיא זוהר חלק ג דף עז/א רבייהא וחמת רביי בני נשא ואתדבקת בהו לקטלא להו ולאשתאבא ברוחייהו דרביי בני נשא והיא אזלת בההוא רוחא (נ"א רביא) ואזדמנן תמן ג' רוחין קדישין וטאסין קמה ונטלין