Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר — עותק נוסף

קטע 35

קטע 35 מתוך 92

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

רוחא אחרא לשלטאה בך. ואצטריך ליה לב"נ לאחזאה עובדא דכשרא כמה דיאות ובההוא עובדא שריא עליה רוח קדישא רוח עלאה לאתקדשא ביה. אתא לאתקדשא מקדשין ליה דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יי'. כתיב ומעץ הדעת טוב ורע ומה על דא גרים אדם מיתה בעלמא מאן דאחזי עובדא אחרא דלא אצטריך על אחת כמה וכמה. שור וחמור אוכחן. מסטרא דא אקרי שור ומסטרא דא אקרי חמור. וע"ד כתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. לא תעביד ערבובייא כחדא בגין דאתער לאתחברא סטרא אחרא כחדא לאבאשא עלמא. ומאן דפריש לון אסגי שלמא בעלמא. אוף הכא מאן דפריש לון בההוא גוונא כמה דאמרו דלא אשתכח שוע

2

זוהר חלק ג דף פז/א טווי ונוז כחדא האי ב"נ אסגי שלמא עליה ועל כל עלמא. קרבנא דקין הוה פשתים וקרבנא דהבל הוה צמר לאו דא כדא ולאו דא כדא. רזא דמלה קין כלאים הוה ערבוביא דלא אצטריך. סטרא אחרא דלא זינא דחוה ואדם וקורבניה מההוא סטרא קא אתיא. הבל מזינא חדא דאדם וחוה ובמעהא דחוה אתחברו אלין תרין סטרין. ובגין דאתחברו כחדא לא אתיא מנייהו תועלתא לעלמא ואתאבידו. ועד יומא דין סטרא דלהון קיימא. ומאן דאחזי גרמיה בעובדא דחבורא דא אתער עליה אינון סטרין כחדא ויכיל לאתזקא ושארי עלוי רוחא אחרא דלא אצטריך. וישראל בעאן לאתערא עלייהו רוחא קדישא למהוי קדישין לאשתכחא בשלמא בעלמא דין ובעלמא דאתי. כתיב ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור אמאי אקרי בד יחידאי בגין דלא בעי לחברא להאי פשתים באחרא. ועל דא לא כתיב מדו פשתים אלא בד יחידאה. וכהנא אמאי איהו בעי לאתחזאה בהאי. אלא אלין מאני בד בעי

3

לאתחזאה בהו על מזבח העולה כד הוה מפני קטרא (ס"א קיטמא) דדשנא דעולה דהא עולה מסטרא דעכו"ם והרהורא בישא קא אתיא ובג"כ בעי לאתחזאה בהו בלחודייהו ולא בערבובייא כמה דאמרן בגין דיתכפר ליה לב"נ כל אינון חובין דאתיין מההוא סטרא. וכד עייל למקדשא אתר דשלימו אשתכח וכל אינון פולחני דשלימותא אע"ג דאתחברו לית לן בה כמה דאמרן בציצית בגין דתמן אשתכחו ואתחברו כל אינון זיינין דלעילא וכל אינון מאני מקדשא משתכחין ביה כמה זיינין משניין דא מן דא וכלהו אתכלילו תמן כגוונא דלעילא. זכאין אינון ישראל דקב"ה יהיב להו אורייתא דקשוט אורייתא דמהימנותא וריחם להו מכל שאר עמין עכו"ם דכתיב אהבתי אתכם אמר יי': פתח ר' חייא אבתריה ואמר כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו'. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליי'. כי תבאו אל הארץ הא אוקמוה חברייא אבל ת"ח דהא אילנא לא עביד פירין אלא בארעא. וארעא אפקי להון ואחזי ההוא איבא לעלמא. וארעא לא עבדא

4

פירין אלא מגו חילא אחרא דעלה. כמה דנוקבא לא עבדא פירין אלא מגו חילא דדכורא וההוא איבא לא אשתלים באשלמותא עד תלת שנין וחילא לא אתפקדא עליה לעילא עד דאשתלים. בתר דאשתלים אתפקדא עליה חילא וארעא אתתקנת ביה. דהא עד תלת שנין ארעא לא אתתקנת ביה ולא (אשתכחת) אשתלימת (ס"א אתבסמת) (נ"א אסתכמת) עמיה. בתר דאשתלים ואתתקנו כחדא כדין הוא שלימותא. ת"ח נוקבא עד ג' זמנין דאתעברת איבא דמעהא לא אשתלים. בתר ג' עידואן נוקבא אתתקנת בההוא איבא ואסתכמו כחדא. כדין ההוא איבא שלימו דכלא ושפירו דכלא. בתר דנפק עד ג' שנין לא אית ליה חילא לעילא דהא כדין אשתלים בשולא דיליה לוי אתרעי מכלא תליתאה לאמיה דאתתקנת ביה ואסתכמת (ס"א ואתבסמת) בהדיה. בתר ג' שנין אתפקדת עליה (נ"א אתפקד עלה) חילא עלאה לעילא. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים. מאי קדש הלולים תושבחן לשבחא ליה לקב"ה עד הכא. מכאן ואילך רזא דמלה דבשנה

5

זוהר חלק ג דף פז/ב הרביעית מזדווגת כנסת ישראל לקב"ה והלולא חד אשתכח. דכתיב קדש הלולים הלולא וחדווא בזמנא (ס"א בזווגא) חדא. מאי שנה (הרביעית) דא קב"ה. ותנינן שנה הרביעית דא כנסת ישראל דאיהי קיימא רביעאה לכורסייא וכלא חד דהא כדין קב"ה מזדווג בה בכ"י וכדין היא קדש והלולא קדישא אשתכח (וקב"ה אזדווג בהדה) וכדין חיילין אתמנן על עלמא על כל מלה ומלה כדקא חזי ליה. מכאן ולהלאה מתברכאן כלהו ושארי למיכל דהא כלהו בשלימותא דכלא. בשלימותא דעילא ותתא. ועד לא אשתלים בכלא מתתא ומעילא אסיר למיכל מניה. ומאן דאכיל מניה כמאן דלית ליה חולקא בקב"ה ובכ"י דהא ההוא איבא בלא רשותא עלאה קדישא קיימא דלא שארי עליה עד דישתלים. ובלא רשותא תתאה דהא לא אסתכמת (ס"א אתבסמת) חילא דארעא ביה וההוא דאכיל מניה אחזי גרמיה דלית ליה חולקא לעילא ותתא. ואי בריך עליה ברכה לבטלה הוא. דהא קב"ה עד כאן לא שרייא עלוי ולית ביה חולקא רחמנא לישזבינן מאינון

6

דלא משגיחין ליקרא דמאריהון. זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב ואורח צדיקים כאור נגה. בגין דבההוא זמנא יסתלק חויא דשריא בנוקבא בקדמיתא וייתי דכורא למשרי באתריה כד בקדמיתא וכלא יהא שלים: תאנא בזמנא דזכאה שארי בעלמא וכו' עד צדיק כתמר יפרח: רבי יוסי פתח קרא ואמר. לא תאכלו על הדם. הא בכמה אתר אוקמוה חברייא וכל הני קראי אבתריה. וכל חד וחד באתגליא. אבל האי קרא אית לאתערא ביה דכתיב מפני שיבה תקום וגו'. מפני שיבה שיבה דאורייתא סתם. תקום דבעי ב"נ למיקם בקיומא (מכאן דבעי ב"נ למיקם) מקמי ס"ת והכי רב המנונא (ס"א ייסא) סבא כד הוה חמי ס"ת הוה קם מקמיה ואמר מפני שיבה תקום. (כד הוי חמי חומש דאורייתא הוה קם מקמיה (ס"א עביד ליה הדורא) והוה אמר והדרת פני זקן) כגוונא דא בעי ב"נ למיקם בקיומיה לקמיה דת"ח בגין דאיהו קאים בקיומא (נ"א בדיוקנא) קדישא עלאה ורמז לכהנא עלאה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קדישא

7

עלאה דכתיב והדרת פני זקן דאיהו בעלמא. אר"ש מכאן רמז לתורה שבכתב ורמז לתורה שבע"פ. ותו תנינן. האי קרא לדרשה הוא דאתא מפני שיבה תקום כמה דאתערו ביה חברייא מפני שיבה תקום. אזהר ליה לבר נש עד לא יסתלק בסיבותא דיקים בקיומא טבא בעלמא בגין דדין הוא הדורא ליה אבל לסוף יומוי לית שבחא ליה לב"נ כ"כ כד איהו סיב ולא יכיל למהוי ביש. אלא שבחא דיליה כד איהו בתוקפיה ואיהו טב ושלמה מלכא צווח ואמר גם במעלליו יתנכר נער וגו'. כגוונא דא כתיב וזכור את בוראיך בימי בחורותיך. א"ר אלעזר ודאי (הכי הוא) ארחא דא מתקנא קמן והאי אורחא דקב"ה הוא פתח ואמר כי יודע יי' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. מאי כי יודע יי' אלא קב"ה יודע ואשגח באחרא דצדיקייא לאוטבא להו ולאגנא להו והוא אזיל קמייהו לנטרא להו. ובג"כ מאן דנפיק לארחא בעי דלהוי ההיא ארחא דקב"ה וישתתף ליה בהדייהו. ובג"כ כתיב כי יודע יי' דרך צדיקים ודרך

8

רשעים תאבד היא מגרמה בגין דקב"ה לא זוהר חלק ג דף פח/א אשתמודע ליה לההוא ארחא דלהון ולא אזיל בהדייהו. כתיב דרך וכתיב ארח מה בין האי להאי. אלא דרך דשאר קרסולי בני נשא אזלו בה. ארח דאיהו אתפתח מן זמנא זעירא (דא ארח כד"א וארח לחברה עם פועלי און) ועל ארחא דא כתיב וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום אכי"ר. בילא"ו יילא"ו: ויאמר יי' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו. א"ר יוסי מ"ט דא לקבל דא דכתיב לעילא ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו וסמיך ליה אמור אל הכהנים. אלא (משמע) כיון דאזהר להו לישראל לקדשא להו בכלא אזהר להו לכהני לקדשא לון וכן ללוים. לכהני מניין דכתיב אמור אל הכהנים. ללואי מנין דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם. בגין דישתכחון כלהו זכאין קדישין דכיין. אמור אל הכהנים בני אהרן מ"ט הכא בני אהרן וכי לא ידענא דבני אהרן נינהו. אלא בני אהרן ולא

9

בני לוי. דאהרן דהוא שירותא דכל כהני דעלמא דביה אתרעי קב"ה מכלא בגין למעבד שלמא בעלמא ובגין דאהרן ארחוי סליקו ליה להאי. דכל יומוי דאהרן הוה משתדל לאסגאה שלמא בעלמא. ובגין דארחוי כך סליק ליה קב"ה להאי למיעל שלא בפמליא דלעילא. ובגין כך אמור אל הכהנים בני אהרן. אמור אל הכהנים ואמרת אליהם. רבי יהודה פתח מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. מה רב טובך כמה עלאה ויקירא ההוא נהורא עלאה דאקרי טוב דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב ודא הוא אור הגנוז דביה עביד קב"ה טב בעלמא ולא מנע ליה בכל יומא בגין דביה מתקיים עלמא וקאים עליה. אשר צפנת ליראיך דתנן נהורא עלאה עבד קב"ה כד ברא עלמא וגניז ליה לצדיקיא לזמנא דאתי. הה"ד אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. פעלת בזמנא דאתברי עלמא ההוא נהורא הוה קאים ונהיר מרישא דעלמא לסייפי דעלמא. כד אסתכל קב"ה לאינון חייבין דזמינין לקיימא בעלמא גניז ליה לההוא נהורא דכתיב

10

וימנע מרשעים אורם. וזמין לאנהרא לצדיקיא לעלמא דאתי ודא הוא צפנת ליראיך וכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ת"ח בשעתא דבר נש קאים למיהך לההוא עלמא והוא בבי מרעיה אתיין עליה ג' שלוחין וחמי תמן מה דלא יכיל בר נש למחמי כד איהו בהאי עלמא. וההוא יומא יומא דדינא עלאה הוא דמלכא בעי פקדונא דיליה. זכאה ההוא בר נש דפקודא אתיב למלכא כמה דאתיהיב ליה בגויה. אי ההוא פקדונא אתטנף בטנופי גופא מה יימא למארי פקדונא. זקף עינוי וחמי למלאך המות קאים קמיה וסייפיה שליפא בידיה קסטר בקטרין בקוטמא דההוא בר נש ולית לה לנפשא קשיו בכלא כפרישו דילה מן גופא ובר נש לא מית עד דחמי לשכינתא ומגו סגיאות תיאובתא דשכינתא נפשא נפקת

11

זוהר חלק ג דף פח/ב לקבלא לשכינתא. בתר דנפק' מאן איהי נפשא דאתדבק בה (ס"א ותתקבל) ויקבל בגופא (ס"א בגווה) והא אוקמוה להני מילי. בתר דנפקא נפשא מן גופא ואשתאר גופא בלא רוחא אסור למשבק ליה בלא קבורתא דכתיב לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא. בגין דמיתא דישתהי כ"ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב"ה מלמעבד. דאפשר דקב"ה גזר עליה בגין למיתי בגלגולא אחרא מיד בההוא יומא דאתפטר לאוטבא ליה. וכל זמנא דלא אתקבר גופא נשמתא לאו עאלת קמי קב"ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. ודא דמי לב"נ דמיתת אתתיה לא אתחזי ליה למיסב אתתא אחרא עד דקביר לקדמיתא ובגין דא אמרה אורייתא לא תלין נבלתו על העץ. דבר אחר כד אתפרשא נשמתא מן גופא ובעיא למיזל לההוא עלמא לא תיעול לההוא עלמא עד דיהבין לה גופא אחרא מנהורא ולבתר

12

יכלא למיעל ומאליהו תנדע דהוו ליה תרין גופין חד דביה אתחזי לתתא לבני נשא וחד דביה אתחזי לעילא בין מלאכין עלאין קדישין. וכל כמה דגופא לא אתקבר צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשרייא עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן לא מבעי ליה לאינש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר וע"ד אזהר לכהני ואמר לנפש לא יטמא בעמיו. בגין דאינון קדישין ולא ישרי עלייהו רוח מסאבא ולא יסתאבון: אמור אל הכהנים ר' יצחק אמר אמור אל הכהנים בלחישו כמה דכל עובדיהון דכהני בלחישו כך אמירה דלהון בלחישו. אמור ואמרת זמנא חד ותרין זמנין לאזהרא להו על קדושייהו בגין דלא יסתאבון. דמאן דמשמש באתר קדישא בעיא דישתכח קדישא בכלא. לנפש לא יטמא כמה דאוקימנא דגופא בלא רוח מסאבא הוא ושארי עליה רוח מסאבא. דהא תיאובתא דרוחי מסאבא

13

לגבי גופיהון דישראל איהו בגין דאתרק מנייהו רוחא קדישא ובמנא דקודשא אתיין לאתחברא וכהני דאינון קדישין קדושתא על קדושתא לא בעיין לאסתאבא כלל בגין דכתיב כי נזר אלקיו על ראשו. וכתיב כי שמן משחת אלקיו עליו אני יי' והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא. דכתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו האי קרא אוקמוה אבל כשמן הטוב על הראש. דא משח רבות קדישא עלאה דנגיד ונפיק מאתר דנהרא עמיקא דכלא. ד"א דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין. על הראש. על הראש ודאי רישא דאדם קדמאה. יורד על הזקן דא דיקנא יקירא כמה דאוקמוה. זקן אהרן. דא כהן גדול דלעילא והא אוקמוה וההוא שמן

14

זוהר חלק ג דף פט/א יורד על פי מדותיו דמאינון משיחין נגיד ונפיק ונחית לתתאי וכגוונא דא נגיד ואתעטר כהנא תתאה במשח רבותא לתתא. האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. כתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא. לא יטמאו מבעי ליה מהו לא יטמא. אלא על ההוא כהן עלאה מכלהו קאמר א"ר יהודה והא כתיב והכהן הגדול מאחיו (כאן חסר) אלא ודאי הכי הוא כמה דאתמר. וא"ר יצחק כהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא בקדושה אצטריך לאשתכחא יתיר מכלא כמה דאתמר: ולאחותו הבתולה הקרובה אליו וגו' מאי כתיב לעילא כי אם לשארו הקרוב אליו וגו'. ר' אבא פתח מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו' מי זה בא מאדום זמין קב"ה ללבשא לבושי נוקמא על אדום דאחריבו ביתיה ואוקידו היכליה וגלו לכנסת ישראל ביני עממיא ולמעבד להון נוקמת עלמין עד דישתכחון כל טורין מטורי עלמא מליין מקטולי עמין ולמקרי לכל עופא דשמייא עלייהו וכל חיות ברא יתזנון מנייהו תריסר ירחי ועופא דשמייא שבע

15

שנין עד לא תסבל ארעא ניוולא דידהו. הה"ד כי זבח ליי' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום עד דאינון לבושין יסתאבון הה"ד וכל מלבושי אגאלתי. חמוץ בגדים מבצרה בגין דמנה נפקו אכלוסין דעלמא לחיילא על ירושלם ואינון שרו לאוקדא היכלא ובני אדום מפגרין שורין ורמו אבני יסודא הה"ד זכור יי' לבני אדום וגו' האומרים ערו ערו עד היסוד בה. זה הדור בלבושו באינון לבושי דנוקמא דזמין לאלבשא. צועה ברוב כחו. מה צועה מתבר כמה דכתיב עמים תחתיך יפלו וגו'. אמרו ישראל לישעיה מאן הוא דין דיעביד כל כך. פתח ואמר אני מדבר בצדקה. ההוא דאיהו רב להושיע ההוא דכתיב ביה אוהב צדקה ומשפט ואיהו צדקה ממש ואיהו רב להושיע. וכל כך למה. בגין דגרמו לכ"י למהוי שכיבת לעפרא בגלותא ולמנפל לארעא כמה דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ובגין כך קב"ה ילבש לבושי נוקמא עלייהו לסאבא לון בסגיאו דקטולייא דכתיב וכל מלבושי אגאלתי. וכל כך למה דכתיב

16

ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש. דלאו חולקיה דעשו ולא הוות בעדביה דההוא דכתיב ביה איש יודע ציד איש שדה. לה יטמא באינון לבושין דנוקמא דזמין לאסתאבא בין אינון אכלוסין דכתיב ביה לה יטמא בגינה בגין דאיהי שכיבת לעפרא והוא בעי לאקמא לה הה"ד קומי אורי כי בא אורך (ס"א וכתיב ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת וגו': לא יקרחה קרחה בראשם. ר' יוסי אמר לא יקרחה בה"א מ"ט. אלא ההוא שמן עלאה דאיהו משח רבות קודשא דאשלים לכל שבה יומין כמה דאתמר דכתיב כי שבעת ימים ימלא את ידכם ההוא שמן עלאה אתעדי מניה ואתקרח אי איהו אפגים רישיה. בגין דרישא דכהנא עלאה ההוא שמן עלאה הוי ועל דא לא לבעי ליה לכהנא דלתתא לאחזאה ביה בגרמיה פגימו כלל והא אתמר ובג"כ כתיב בה"א. פתח ואמר בשוב יי' את שיבת ציון היינו כחולמים. בשוב יי' את שיבת דא בגלות בבל אתמר. דלא אשתכחו יתיר בגלותא אלא שבעין שנין דכתיב כי לפי מלאת לבבל

17

שבעים שנה אפקוד אתכם. וכתיב היינו כחולמים מאי כחולמים אלא הא אתערו חברייא דאיכא שבעין זוהר חלק ג דף פט/ב שנין בחלמא. ות"ח כתיב כי שבעת ימים ימלא את ידכם. מאן שבעת ימים הא אתמר. ההוא אתר עלאה דהיא כללא דכל שיתא אחרנין אקרי שבעת ימים ואקרי תשובה. תנינן מאן דיתיב בתעניתא בשבתא קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה ושבעין שנה אינון שבע אנפי מלכא דאפילו אסתכמו עליה (כלא) לביש ההוא גזר דינא אתקרע. מ"ט בגין דאחיד ביה בההוא יומא בכללא דכלהו דאקרי שבעה ואקרי תשובה בגין כך בכלהו אחיד ואהדר בתשובה ואתקרע גזר דינא בכלהו ועל דא ודאי שבעין שנין איכא בחלמא. כגוונא דא כהנא אתעטר בשבע דאקרי שבעת ימים אי פגים רישיה ההוא שבעה דאיהו כללא דכלהו אקרח מניה כל ההוא קדושה דכולהו דשריא עליה. ועל דא אזדהרו דלא יקרחה קרחה בראשם וישתכחו פגימין מכלא. ובגין כך כהנא בעי לאשתכחא בשלימו יתיר מכלא כ"ש ההוא דאיהו עלאה מכלהו. א"ר אבא כאן בה"א

18

תתאה כאן בה"א עלאה כ"ג דאיהו עלאה מכלהו בה"א עלאה דכתיב אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'. ומלא ידו וגו' דכתיב שבעת ימים ימלא את ידכם. כהנא אחרא בה' תתאה. דכתיב לא יקרחה קרחה בראשם וכתיב בתריה ולא יחללו שם אלקיהם והאי שם הא ידיעא איהו ובגין כך כתיב והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ללבוש את הבגדים כמה דאמרן. ובגין דאיהו קדישא כגוונא דלעילא כתיב ומן המקדש לא יצא. ר' אבא פתח ואמר לך יי' הצדקה ולנו בושת הפנים כהיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעי בהו מכל עמין עכו"ם ומגו רחימותא דלהון יהיב להו אורייתא דקשוט למנדע ארחא דמלכא קדישא. וכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו אשתדל ביה בקב"ה דאורייתא כלא שמיה דקב"ה הוי. ובגין כך מאן דאתעסק באורייתא אתעסק ביה בשמיה ומאן דאתרחק מאורייתא רחיקא הוא מקב"ה. ת"ח לך יי' הצדקה כד"א לך יי' הגדולה והגבורה.