רעיא מהימנא
קטע 15
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
אלא בלילה ארח צנעא. ובגין דא מתי אתעביד לינה כי בא השמש דאתפני שמשא מעלמא. ובגין דא אוף הכי דצריך לאתכסייא מן שמשא והכי צריך לאתכסייא מאלין מלאכין דאינון מיצר הטוב מימינא בכמה משריין. ומיצר הרע דאזיל לשמאלא בכמה משריין. ובגין דא בתר דאתא צפרא אמר כאשר ראם ומסטרא דיעקב דהוה איש תם לא הוה עמיה אלא חיילין דמלכא ומטרוניתא ובגין דא ויקרא שם המקום ההוא מחנים אינון מלאכין דיממא כתיב כאשר ראם מחנה אלקים זה. וכד אתו מלאכים דליליא דאתכנשו בהדיה לנטרא ליה אמר ויקרא
ספר במדבר פרשת פנחס דף רכו/א שם המקום ההוא מחנים בגין דצלותא איהי כלה הה"ד אתי מלבנון כלה אתי וגו' אתקרי הכא אתי ובאורייתא דבכתב אתמר עלה הנה מקום אתי ובגין דאיהי אתקריאת מקום בעלמא דין אתמר בה ויפגע במקום וילן שם ובג"ד איהי אמרת מי יתנני במדבר מלון אורחים דהות רשו בפני עצמה ולאו עם אינון דקבעין לה חובה עמהון בלא חתן דילה. ובכל שעתא דב"נ מצלי קב"ה אקדים ונטר ליה ורא דמלה והאיש משתאה לה ולית איש אלא קב"ה הה"ד יי' איש מלחמה. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת כגון ויצא כברק חצו. ואי תימרון דהא אוקמוה רבנן לעשרה קדמאה שכינתא ואתיא לאחד עד דיתיב לעשרה דהיא י' קדמה ה' לאחד דאיהו ו' עד דיתיב לא אתיא לגביה ה' תניינא ורזא דמלה דבאתר דלית תמן ידו"ד לא אתיא תמן ה' ומאן דבעי ליחדא אתוון צריך בתחנה ובתחנוני ובג"ד ואתחנן אל יי' באלקים לשכינתא בתחנונים ולקב"ה ברחמי עד הכא. את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה
בין הערבים. דאיהו רזא דכבשי דרחמנא דאוקמוה עלייהו רבנן גבי כבשי דרחמנא למה לך אלא מלין דיהון תחות כבשוני דעלמא יהון מכוסין תחות לבושך. מה לבוש איהו מכסה על גופא אוף הכי צריך לכסאה רזין דאורייתא כ"ש רזין דקרבנין דאינון כגוונא דקריבו דאתתא לגבי בעלה ומה קריבו דתרווייהו צריך באתכסיא אוף הכי צריך קרבן לכסאה לון מבני עריין רשיעייא חצופין דלית לון בשת פנים ולא ענוה. וכמה מיני ממזרין אינון בני עריות בני נדה דנד ה' מנה ואשתכח באתרה שפחה בת אל נכר זונה. והא איהו רזא תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם ושפחה כי תירש גבירתה. דנד ה' מאתראה דאיהי מטרוניתא יצהט ועאלא באתרהא שפחה יצהר ורזא דמלה כנגע נראה לי בבית היינו דם טמא דנדה ומה התם והסגירו הכהן שבעת ימים אוף הכי שבעת ימים תהיה בנדתה. (ולית מצורע וכו' עד ליי' אלקיכם זכאין אינון אברים דמתקדשי בשעת תשמיש דאינון עצי
ספר במדבר פרשת פנחס דף רכו/ב העולה דאחידן בהון אשין קדישין שם ידוד דאחיד באשין דלהון ובג"ד באורים כבדו יי' ע"ד כבשי דרחמנא דהיינו את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. שלימו דקרא. ועשירי' האיפה סלת. זכאה איהו מאן דאנגיד ממוחיה טפה סלת נקיה בלא פסולת ואיהי רמיזא באת י' מן אדנ"י כלילא בעשר ספיראן דאיהי בלולה בשמן כתית רביעית ההין ואיהי בלולה במקרא במשנה בתלמוד בקבלה (כאן שייך מ"ש בדף רמד א אר"מ ועשירית האיפה) יחזקאל כד חמא שכינתא מגו קליפין חזא עמה עשר ספיראן בלא פרודא כלל ואלין אינון מוחא מלגו כלהו חזא לון מגו נהר כבר דלתתא איהי רכב אלקים רבותים כל רבוא עשר אלפין רבותים כ' אלף אפיק תרי שאינן אשתארו תמני סר בחושבן ה"י עלמין דכליל עשר ספיראן דאתלבש בט"ט מן מטטרון ט"ט מן טטפת ואתמר ביה והיו לטטפת בין עיניך מאן עיינין אלין לעילא דאתמר בהו נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. מאן מראות אלין אינון
עשרה מראות דמטטרון דחזא כשרגא בגו עשישיתא תשע באתגלייא וחד סתים מראה חדא דאיהו חזי קדמאה מאלו עשרה דא איהו דאתמר ביה (שם) וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ואע"ג דאתפרש לעילא צריך לחדתא עליה מלין דחדושין. אמר קב"ה למשריין דלעילא מאן דמצלי בין יהא גבור בין יהא חכם בין יהא עשיר בזכוון גבור חכם בתורה ועשיר במצות לא ייעול בהיכלא דא צלותיה עד דתחזון ביה סימנין אלין דיהב גרמיה ביה תקונין דילי ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין אם הרב דומה למלאך יי' צבאות תורה יבקשו מפיהו למאן דיהא רשים באלין סימנין בלבושיה תקבלון צלותיה סימנא חדא דיהא רשים בצלותיה בתכלת בכנפי מצוה ציצית דאיהו דמי לרקיע דאיהו מטטרון דיוקנא דיליה תכלת שבציצית ובגין דא שיעור הציצית אוקמוה רבנן טלית שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו. והאי איהו דאתמר ביה ונער קטן נוהג בם והאי איהו נוהג בד' חיון דאינון ד' ואיהו כליל שש
מעלות לכסא דאינון ו' ובגין דאיהו כליל עשר מתלבשין ביה עשר ספיראן י' וביה הוה אתחזי קב"ה בשכינתיה דאיהי כלילא מעשר ספיראן לנביאי ומסטרא דשכינתא דאיהי עשיראה תכלת שבציצית איהו תכלת דכל גוונין דאיהי תכלית די' ספיראן וביה ותכל כל עבודת אהל מועד ואיהי לשון כלה הה"ד ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן ואוקמוה רבנן כלת כתיב ואיהו תכלת דשרגא דאכיל תרבין ועלוון ועליה אמר יחזקאל דמות כמראה אבן ספיר דמות כסא סגולה דהאי אבן מאן דירית לה לא שלטא נורא דגיהנם עליה לית נורא בעלמא מקלקל לה ולא כל מיני מתכות כל שכן מיא דלא מזיקו לה מאן דירית לה אתקיים ביה כי תעבור במים אתך אני וגו'. וכל עלאין ותתאין דסטרא אחרא דחלין מניה. תכלת דימא בגיניה אתמר כי תעבור במים אתך אני דבסגולה דא סוס ורוכבו רמה בים דא ממנא דמצרים. מגוון דא דחלין עלאין ותתאין משריין דימא דחלין מניה ומשריין דרקיעא דאיהו תכלת מניה דחלין משריין
דתכלת (ס"א ומשריין דרקיעא משריין) דנורא דגיהנם דחלין מניה והאי תכלת ספר במדבר פרשת פנחס דף רכז/א איהו דין דינא אלקים דינא דמלכותא דינא ותרין גוונין רשימין בטלית חד חוור וחד תכלת ועל תרין גוונין אלין אתמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר לבנת לובן דספיר דאיהו כליל בתרין גוונין רחמי ודינא חוור ואוכם אוכמו דתכלת ועל תרין גוונין רמיזו רבנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן למהוי ברתא דמלכא ק"ש יחודא דקב"ה כליל מתרין גוונין אלין דאינון ידו"ד אדנ"י רחמי ודינא כגוונא דקב"ה כליל ב' גוונין ידו"ד אלקים רחמי ודינא כגוונא דקב"ה כליל ב' גוונין ידו"ד אדנ"י למהוי רחמי ודינא כסא דין וכסא רחמים (מטטרון) כמראה אבן ספיר דמות כסא מאי דמות כסא אלא לקבל כרסייא דאית ליה ע"ב גשרים דיהא ב"נ רשים בע"ב קשרים וחוליין דציצית לקבל ע"ב גשרים דכרסייא דאינון ח"י קשרים וחוליין לכל סטרא דכרסייא דאיהו ה' לכל סטרא בד' חיון
דכרסייא דאינון ד' ושית דרגין דכרסייא דאינון ו' ודא מטטרון איהו כליל ד' חיוון הה"ד ונער קטן נוהג בם ואינון מיכאל גבריאל נוריאל רפאל מטטרון שש מעלות לכסא דסלקין שית מאה. ציצית בתרין יודי"ן ואי הסר יוד הא חירק באתריה הכי סלקא בכל סטרא בד' כנפי ציצית ותלת עשר חליין דציצית אינון תרי"ג. ועוד שש מעלות לכסא ברזא דא וא"ו סליק לחשבן י"ג דאתרמיז בתלת תיבין ויסע ויבא ויט דאינון והו אני והו חמש קשרין ה' לכל סטרא א' טלית ח"ד לכלהו ובאת ה' אשתלים ח"י דאינון ט"ט למהוי חיה לכל סטרא כליל ד' חיות ולכל חיה ארבע אנפין וארבע גדפין אינון ל"ב אנפין וגדפין ואינון תליין מחיה דאיהו אדם ואינון ל"ב כחושבן יו"ד ה"א ה"א שלימו דלהון וא"ו תליסר חוליין בכל ד' כנפי והוא"ו מתייחד עם כל ארבע חיות ואשלים לעילא אשלים לתתא עמודא דאמצעיתא איהו מטטרון לאשלמא לעילא כגוונא דתפארת שמיה כשם רביה בצלמו כדמותו אתברי
דאיהו כליל כל דרגין מעילא לתתא ומתתא לעילא ואיהו אחיד באמצעיתא הה"ד והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה ואיהו כליל ד' אנפין וארע גדפין דכל חיה וחיה דלעילא דאינון. יאדדונדי. אז ישיר משה בכל חיה ארבע אנפין וארבע גדפין כגוונא דא א"ז. באריה. א"ז בשור. א"ז בנשר א"ז באדם דאינון ל"ב אנפין וגדפין בחושבן א"ז ד' זמנין ואינון ד' אנפין ידו"ד ארבע גדפין אדני לקבל ד' בגדי זהב וארבע בגדי לבן דלביש כהנא לכפרא על ישראל לקבל אדני שפתי תפתח. וצלותא דתפלה ידו"ד בחתימה ח"י ברכאן דצלותא ותמני סרי זמנין ידו"ד אית בהון ע"ב אתוון בחושבן ויכלו דכלילן בצדיק ח"י עלמין ובארבע חיון ידו"ד אדני תמני לכל סטרא אינון ל"ב אתוון וי"ג אתוון דאשתכחו מן וה"ו אני וה"ו הא תלת עשר דכלילן עילא ותתא בהון אשתלים אדם דאיהו מ"ה עמודא דאמצעיתא לעילא באילנא דחיי לית קליפין כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק לתתא
אית קליפין במטטרון דאיהו בדיוקנא דעמודא דאמצעיתא דבזמנא דקודשא בריך הוא לבר ממלכותיה אתכסי בגדפין ואנפין דעבד דיליה הה"ד וירכב על כרוב ויעף ואינון קליפין דסחרין לד' חיון דמטטרון אינון תהו והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברוח יי' בה"ו ואחר הרוח רעש לא ברעש יי' הא תרין קליפין ירוק וחוור דקליפין דאגוזא חד תהו קו ירוק. תניינא בהו אבנין מפולמין קליפא תקיפא כאבנא מפולמא לקבל תרין קליפין אלין מוץ ותבן דחטה קליפא תליתאה דקיקא לקבל סובין דחטה דהכא איהו מתדבק בחטה ולא יכיל לאתפרשא מתמן עד דטחנין ליה בריחייא דאינון לקבל טוחנות דפומא דב"נ דצריך למטחן בהון מלין דאורייתא עד דיהון כקמח סלת נקיה ובנפה דאיהי שפה אתבריר פסולת דאיהי סובין (דאורייתא) עד דישתכח הלכה סלת נקיה. בההוא זמנא נטיל לה לבא ומוחא וכל אברין דגופא דאתפשט בהון נשמתא ואתפרנסת בה נשמתא כגוונא דגופא אתפרנסת
במלין דעלמא דזה לעומת זה עשה אלקים נחמא דגופא ונהמא דאורייתא הדא הוא דכתיב לכו לחמו בלחמי והאי קליפא איהו כקליפא דמתדבקא במוחא דאגוזא ובזמנא דאגוזא איהי רכיכא אתפרש ההיא קליפא ממוחא דאגוזא בלא קושיא ובזמנא דאגוזא איהי ספר במדבר פרשת פנחס דף רכז/ב יבשה קשה לב"נ לאעברא ליה מתמן כי עדיין הקושיא במקומה עומדת ובגין דא מני קב"ה לב"נ לאהדרא בתיובתא בבחרותיה קודם דיזקין ביה יצר הרע הה"ד מפני שיבה תקום. קודם שיבה דילך. והאי קליפה איהי אש ואתמר בה ואחר הרעש אש לא באש יי'. רביעאה תהום חלל דאגוזא ביה קול דממה דקה תמן קא אתי מלכא ומתוכה כעין החשמל מתוך האש ואינון קליפין אינון רשימין בד' אברים דגופא. בריאה תמן ליחא דמינה אשתכחו סרכות דריאה רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו ותמן רוח חזק מפרק דדפיק בכנפי ריאה דב"נ והאי איהו רוחא דאסעיר גופיה דב"נ מה דכפף ליה אליהו תחותוי וסליק לעילא ביה הה"ד ויעל אליהו
בסערה השמימה והאי דפיק על ריאה דשותה כל משקין ובהון ורוח אלקים מרחפת על פני המים האי איהו קליפה לרוחא דקודשא. לשמאלא רוח סערה עלייהו אתמר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו דוד אעבר ליה מלבוי וקטיל ליה הה"ד ולבי חלל בקרבי ובגין דא זכה לנשבא רוח צפונית בכנור דיליה ואתמר ביה כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח והוה מנגן ביה בכנוד בד' מיני נגונין בשיר פשוט דאינהו י' ובשיר כפול דאיהו י"ד ובשיר משולש דאיהו יד"ו ובשיר מרובע דאיהו ידו"ד הא אינון עשר אתוון דעבד דוד לקבלייהו י' מיני תלים וסלקין לע"ב אנפין כחושבן י' אתוון אלין ומתי סליקו בע"ב מיני נגונא כד אתעבר שולטנותא דעון משחית אף וחימה דבהון דפיק רוח סערה בארבע סטרין דסלקין ליה כתרין ולע"ב אומין הה"ד ובאבוד רשעים רנה דמיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל שלטין על ד' סטרין (ס"א יסודין) טבין דב"נ דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא וכל חד אית ליה ד' אנפין עון משחית
אף וחימה תליין (ד"א שלטין) על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות דאתמר בה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות. ובמרה שחורה לילית שבתי שולטנותא בטחול דאיהו עציבו שאול תחתית עניותא וחשוכא בכיה והפסדא ורעבון מיד דמתעברין אלין קליפין מב"נ שלטא עליה אילנא דחיי בע"ב אנפין דאינון י' י"ד יד"ו ידו"ו דאשתכחו עשרה תליין מארבע רוחות באי הרוח דא הוא רוחו דמשיח דאתמר ביה ונחה עליו רוח יי' כד איהו מנשב באזן ימינא דלבא דתמן חכמה מסטרא דחסד דביה הרוצה להחכים ידרים בחכמה וחס"ד נשב בבינה דבחכמה י' בבינה ה' בתפארת ו' במלכות ה' ידוד דפיק בכלהו ארבע דסלקין לעשר ולע"ב מחשבה דלבא דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ימינא איהו מים ואיהו יד הגדולה משמאלא אש ואיהי יד החזקה בעמודא דאמצעיתא י"ד רמה דאיהי רוחא דקדשא וכלא בן י"ד כי רוח החיה באופנים אל אשר יהיה
שמה הרוח ללכת ילכו ביה מתנהגים מיא ואשא דאחיד בתרוייהו ודפיק בערקין דמוחא דאיהו מים ובערקין דלבא דאיהו אש ורוח בכנפי ריאה בכל אבר ואבר דגופא אשתכח גלגלי ימא דאורייתא וגלגלי רקיעא דאינון אשא כלהו סלקין ונחתין ביה ואיהו אתריה בין רקיעא וימא מאנא דיליה ארעא דאיהי שכינתא. וכגוונא דעופין פתיחו גדפייהו לקבלא רוחא לפרחא ביה הכי כל אברים דגופא פתיחן בכמה מקורין בכמה פרקין בכמה ארקין בכמה אדרין דלבא אדרין דמוחא לקבלא ליה דאי לאו דנשיב בבתין דלבא הוה נורא דלבא אוקיד כל גופא וכמה סולמין ואדרין דערקין דקנה דלבא דריאה כלהו מתתקנין לגביה כד סליק דבורא על כנפי דריאה אתעביד קול. בההוא זמנא כי עוף השמים יוליך את הקול קול יי' על המים מסטרא דמיא דאיהו מוחא דתמן סליק בכנפי ריאה קול יי' חוצב להבות אש מסטרא דלבא כד נפיק מפומא אתקרי דבור ולקבל תרין כנפי ריאה דפתחין גדפין לקבלא ליה הדא הוא דכתיב
ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. הכי שפוון נטלין ליה לדיבור. ופרחין ליה לעילא וכגוונא דאינון חמשה כנפי (ס"א ענפי) ריאה כלהו פתיחן בלא סרכא לקבלא האי קול הכי נמי צריכין למהוי חמשא תקונין דפומא כלהו פתיחן בלא סירכא בחמש תקונין דאינון. ספר במדבר פרשת פנחס דף רכח/א אחהע בגרון. בומף בשפוון. גיכק בחיך. דטלנת בלישנא. זסשרץ בשינים ודבור דיהא בהוןב לא סרכא ועכובא כלל הה"ד ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת דא צלותא דאיהו דבור ובגיניה אתמר אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל ואי אית סרכט ונפקא בעכובא יודע אני שמטורף בגין (ס"א כגון) סרכא בריאה דאיהי טרפה. וקול דא שמע ישראל דביה ואשמע את קול כנפיהם ודא ידו"ד דאיהו קול כד נפיק לקבלא שכינתא בצלותא בחשאי דאיהו דבור דביה אדנ"י שפתי תפתח כל אברין פתיחן כלהו גדפייהו ברמ"ח תיבין דאינון בד' פרשיין דק"ש דבהון נחית קלא וכד נחית כמה צפרין מצפצפין לגביה בכמה מיני נגון כלהו
על אברין דגופא דאינון ענפי אילנא ובכל גדפין דכל אבר דתמן דיורא דצפורא דאיהי אדנ"י בכל ענפא וענפא אשתכח פתיחא לגבי דבעלה אדנ"י שפתי תפתח איהו פתחא לגביה בצלותא דעמידה לית אבר מרמ"ח אברים דשכינתא דלאו איהי פתיחא לקבלא ליה ובג"ד אתקריאת שיחת מלאכי השרת איהו צפצוף עופות דאינון נשמתין דשריין באברים. איהי שיחת דקלים דאינון ענפין דאילנא ובההוא זמנא דנחית ידו"ד לגבי אדנ"י בכל אבר אתמר בהו בעמדם תרפינה כנפיהם והאי רזא דחשמלי חיות אש עתים חשות ועתים ממללות ואמרו מארי מתניתין במתניתא תנא כשהדבור יוצא מפי הקב"ה חשות וכשאין הדבור יוצא מפי הקב"ה ממללות בההוא זמנא דמתייחדין קול ודבור כחדא דאינון יאהדונהי חשות אבל בזמנא דפניהם וכנפיהם פרודות ידו"ד מן אדנ"י בפרודא איהו אשתכח בארבע אנפי חיון כלהו פתיחן לקבליה ממללות למשאל מזונא בגין דמזון לכלא ביה אדנ"י אשתכח בכנפי החיות כלהו פתיחן
לגבי חיון שאגין בקולד איהו ידו"ד כלהו בימינא אופנים מצפצפן בדבור דאיהו אדנ"י בשמאלא בשרפים מתחברים קול ודבור באמצעיתא. יאהדונהי בהון ועוף יעופף הה"ד ויעף אלי אחד מן השרפים ואתמר בהון ועוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר ושרפים שש כנפים לאחד מסטרא דאת ו' דאיהו עמודא דאמצעיתא כליל ימינא ושמאלא ואיהו כליל שית תיבין בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף סימן תקונא תניינא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה רשימו דס"ת ואיהו כתפארת אדם לשבת בית ואוקמוה רבנן כל הקורא ק"ש ערבית ושחרית כאילו מקיים והגית בו יומם ולילה דטלית לבנה איהו לימינא מסטרא דחסד ואתמר אלמלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות והוכן בחסד כסא חסד סליק ע"ב חוליין וקשרין דטלית. ואית טלית מסטרא דמטטרו"ן דאיהו ט"ט כליל ח"י בין קשרין וחוליין לכל סטרא ה' קשרין לקבל ה' חומשי תורה ותליסר חוליין לקבל תליסר
מכילן דרחמי דאורייתא דאתמר בהון בי"ג מדות התורה נדרשת ובגינה אתמר כמראה אדם עליו מלמעלה בדיוקנא דתפארת דאיהו ת"ת אדם עליו מלמעלה ואתקרי בשמיה יו"ד ה"א וא"ו ה"א כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ולעילא כמראה אדם דא שכינתא דאיהי כחיזו דעמודא דאמצעיתא בד' אנפין ובעשר ספיראן דאינון אדם וארבע אנפין דאדם ארבע אתוון ואינון י"ד אתוון ובהון וביד הנביאים אדמה ועוד אתקרי ח"י מסטרא דצדיק וביה קב"ה ושכינתיה אתקרי אז אדם דאיהו עמודא דאמצעיתא ט"ל ושכינתיה ה' ובה' איהו אדם בגין דט"ל הכי סליק בחושבן יו"ד ה"א וא"ו והאי איהו מוריד הט"ל לגבי ה"א קשר דטלית