Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

פירוש הגרא לספרא דצניעותא

קטע 24

קטע 24 מתוך 25

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

המלאך כי עתה ידעתי כו' ולא חשכת את בנך את יחידך ממני מאי ממני וע"כ בשם הקב"ה אמר כמו בכל דיבור של המלאכים כמו בהגר הרבה ארבה את זרעך כו' לגוי גדול אשימנו והרבה כיוצא בזה ואח"כ אמר בי נשבעתי נאם ה' וזה מיותר דהא עד הנה הכל בשם ה'. אלא דע"ק קאמר זה ואמר בשם ז"א נאם ה' ז"א. ועדיין אינו מוכרח שע"ק אמר שמא פרצוף אחר ואמר מכאן מוכח דזה יצא ללמד על הכלל כלו דכ"מ שנאמר מאמר בשם אמרו דע"ק קאמר כמו כאן דע"כ ע"ק קאמר כמש"ו: לא ידון רוחי באדם דלעילא משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא משיך לתתאי - ר"ל דע"ק אמר דרוחי דנשיב מנוקבין דפרדשקא לז"א כמ"ש לעיל בפ"ב ה' בין יו"ד ליו"ד דיה"י נשבא דפרדשקא דעתיקא לז"א ובא"ר שם ע"ב פרדשקא דביה נשיב רוחא לז"א כו' ע"ש אמר לא ידון האי רוחי בז"א עכשיו משום דהאי רוחא נשיב לתתאי בבני אדם ומשם אורכא דחיין לראשונים באלף שנים קודם דור המבול כמ"ש בתיקונים

2

ת"ע דף קל"ו ע"ב אר"א אמאי הוו קדמאין חיין יומין סגיאין כו' עד דיומין ושנין מז"א ע"ש. ורוחא דחיי הוא מנוקבין דפרדשקא כמ"ש בא"ר מחד נוקבא חיין כו' ע"ש ולכן לעתיד בלע המות לנצח שיתער רוחא דע"ק בשלימות כמ"ש שם. ובג"כ והיו ימיו כו'. ר"ל משום שלא ידון רוחי באדם שמשם אורכא דחיים לכן יהיו ימיו רק מאה ועשרים שנה כמש"ו: יו"ד שלים ולא שלים - ר"ל שיו"ד דע"ק הוא י' דלא מתחברן ביה ו"ד ויו"ד דמוחין דז"א שהוא חכמה עלאה בחיבור ו"ד דנפקין מניה כמש"ל סוף פ"ב יו"ד אזיל ליו"ד דסתים מכל סתימין דלא מתחברן ביה ו"ד וכמש"ל ולכן יו"ד מלא שלים ולא שלים וזה היו"ד הוא מתלבש בז"א וע"י מתלבש ע"ק בז"א וז"ש שא"ס מתלבש בז"א ע"י חכמה ולפיכך הוא רק מאה ועשרים שנה כמש"ו: י' בלחודוי מאה תרין אתוון תרין זמנין ר"ל ש י' דכאן הוא י' פעמים י' הוא מאה ו"ד הוא שני אותיות ונכפל בהם ה י' ב"פ הוא עשרים שלכן נתחלק ו"ד שהוא י' לב' אותיות

3

להורות על ב"פ י' וס"ה ק"ך וז"ש מאה ועשרים שנה ואמר י' בלחודוי כד אתגלייא בזעירא אתמשך בעשר אלפין שנין - דשם הוא בע"ק המספר באלפים שנין שלכן היו חיין אלף שנין כנ"ל לכן י' דע"ק הוא עשר אלפין שנין. ושם הוא יומו של הקב"ה אלף שנין שלכן שית אלפי שנין הוו עלמא נגד ו"ק שהעולם מתנהג בהן כמ"ש בפ"א שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי כו' ויתנהג עוד עד עשר אלפי שנין כמ"ש בברית מנוחה (בהקדמה). דג' אלפי שנין יהיו בסוד ג' מוחין שנתחדשו לו אחר עולם התהו ולכן יהיו אחר התחדשות העולם כמש"ל שם. אבל בז"א כל ספירה אין נכללת רק בעשר שלכן יו"ד שהוא ע"ס נכללין ממאה. וז"ש מכאן כתיב ותשת עלי כפכה ר"ל כמ"ש (חגיגה י"ב א') וכיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו והעמידו על מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפכה וכן בז"א דמשיך לתתאי כנ"ל שע"י מתנהג העולם וכל שבו דוגמתו באדם כנ"ל. ומ"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה הוא עם חו"ב עצמן

4

והוא רומז על מרע"ה שימיו ק"ך שנה כמ"ש בשגם זהו משה כידוע שמדרגתו עד או"א כידוע והוא דרגא דז"א כידוע בזוהר ובתיקונים בהרבה מקומות והיה ראוי לבא בזמן זה אלא שהשחיתו דרכם בדור המבול ונגנז אור זה מהם וז"ס ותרא אותו כי טו"ב הוא שנפרד ונשאר בטוב. והוא סוד שגם זה הבל בסוד הנפילים והבל אתבסם במשה כידוע: הנפילים היו כו' עד בלא רוחא - ר"ל דהנפילים הן בני אלקים עם בנות האדם שהן ארבעה וז"ש מאתר דאתפרש גנתא אקרו נפילים - ר"ל ומשם יפרד בעלמא דפרודא שם ד' חיות הקודש שהן ראשים לכל העולמות כמ"ש בתז"ח במתני' בסופו דף צ' ע"ב ארבע מלכין מצטיירין מגווה בהו שלטא עלמא כו'. וכנגדן ארבע הנ"ל שני מרגלים ושתי זונות. והן הנפילים ארבעה ראשים שהן הענקים כמ"ש וגם הנפילים בני ענק מן הענקים כו' והן ארבע ענקים שע"ש נקרא חברון קרית ארבע האדם הגדול בענקים אחימן ששי ותלמי ואביהם כידוע. והן באתר דאתפרש גנתא ולכך ארבע מלכיות שכנגדן כמ"ש (ב"ר פט"ז) פישון זו בבל כו' נקראין

5

חיות שהן אינן בכללא דאדם כמ"ש (דניאל ז') וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא כו' שהן כנגד ד' חיות הקדש כנ"ל. ולעתיד קטילת חיותא והובד גשמא שהוא שחיטת הס"א וביטולו כידוע וארו כו' כבר אנש אתא משיח בכללא דאדם מלכות שמים כלל אדם. וחיה הרביעית שקול נגד הכל כמ"ש במ"ר והוא נגד דמות אדם שכולל הכל. וכן כל הפרשה יתבאר ע"י זה: היו בארץ בימים ההם אוף לבתר זמנא עד כו' כצ"ל כמ"ש וגם אחרי כן ובימי משה היו ג"כ כמ"ש וגם ראינו את הנפילים כו' עד יהושע. וז"ש עד דאתא יהושע ובני האלקים אתטמרו - כנ"ל וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים וכתיב ותצפנו ואתטמרו במקומם כמש"ל בא"ר (קמ"ג ע"א) דטמרם לקין והבל בימא רבא ובת"ר כנ"ל: עד דאתא שלמה ובנות האדם אתכללא - ג"כ כנ"ל אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך כו' ונכלל בכללא דאדם דבתחלה כד חב אדם אתפשט רוחא דשמאלא ואתפשטו אינון כנ"ל ובימי שלמה אתתקן עקימו דאדם כמ"ש בזוהר ש"ה (ד' נ'

6

ע"ג) ושאר מקומות ונכללו בכללא דאדם. ולכן כאן אמר אתכ"ללא ולעיל אמר אתטמ"רו: הה"ד ותענגות תענגות קארי תענוגים לא קארי - ר"ל דשלמה אמר כנסתי לי כו' ותענגות בני אדם והן שתי זונות הנ"ל שכל תענוגיהן הוא לידבק באדם שכ"ד חשקו לידבק בשרשו וכמ"ש בזוהר דהן נקראין תענגות כו' ע"ש. וז"ש תענוגים לא קארי ר"ל דכורין לא קאמר והלא הכל אתבסם בימיו כידוע רק שבימי יהושע כבר אתטמרו והביא זה ראיה להנ"ל: בני האדם דאתרמיזו מהאי רוחין אחרנין דלא אתכללו בחכמה עלאה - ר"ל דכתיב כאן ותענגות בני האדם והן נגעי בני אדם שיוצאין מהתחברות הזונות בדכורין ונוקבין של ב"א ונפקין מינייהו שדין זכרים ונקבות כמ"ש בזוהר וזהו תענגות בני האדם שדה ושדות ואמרו (גיטין ס"ח א') שידא ושידתא. והן יוצאין ע"י התענגות בני אדם והתחברות עם הזונות כמ"ש שאינה נוטלת אלא האי תיאובתא דב"נ ומשם נעשים השדים וזהו ותענגות. וז"ש בני האדם

7

דאתרמיזו בהאי ר"ל בפ' זה. רוחין אחרנין כו' ר"ל אותן נגעי ב"א הנ"ל שהן אינן באין מזו"נ רק מזכר לבד וכן הן הנשמות דעושקות למעלה באין רק מדכורא לבד. ונוקבא נק' חכמה עלאה ויו"ד זעירא דבגווה דנחתא לבריאה נקראת חכמה זעירא דשם אתחכם שלמה שישב על כסא ה' כמש"ל והנשים זונות נכללו באדם ע"י חכמתו של שלמה שירש את הכסא כנ"ל (בפ"ד) בגיניהון כתיב כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו והוא של כסא שנקרא אלקים כמ"ש שם. והני רוחין אינן נכללין בחכמה עלאה הנוקבא לכן לא קאמר ותענגות ובני האדם כו' שמשמע שגם הן נכללו בו רק ותענגות בני כו' שמשמע רק תענגות של בני האדם כו' וע"י נכללו כלן בו. וז"ש דלא אתכללו בחכמה עלאה ר"ל בנוקבא כנ"ל ולכן לא נכללו אלו לבדם כנ"ל: ומפ"ו דכתיב וה' נתן חכמה לשלמה וכתיב ויחכם מכל האדם - ר"ל דאתחכם מכללא דאדם ולכן הזונות נכללו שהן מכללא דאדם כמש"ל אבל אלו נגעי ב"א לא כנ"ל וז"ש משום דהני לא

8

אתכללו באדם: ומפ"ו שנתחכם מחכמה עלאה וז"ש וה' נתן חכמה לשלמה ה' עלאה - ר"ל ה' עלאה מלכות דאצילות כמש"ל בסוף פ"ג י' דכר ה' נוקבא וה' אחרונה הוא בבריאה כנ"ל: ויחכם מכל האדם דמינה אתחכם לתתא - ר"ל שלא נתחכם בבחינת מלכות שבאצילות רק בבריאה ששם מקומו כנ"ל וזהו ויחכם מכל האדם ששם הוא כלל האדם כנ"ל וכמש"ל פ"ד חד בכללא דאחרא משתכחא בהמה בכללא דאדם כו' כנ"ל: המה הגבורים אשר מעולם עולם דלעילא - ר"ל שבאו מסט' דאצילות שנקרא עולם כמ"ש בא"ר דף קמ"ד ע"א אשר מעולם וגו' ההוא דאקרי עולם כדתנינן ימי עולם והוא ז"א שנקרא עולם כמ"ש שם דף קל"ד ע"ב ואינון דאשתכחו בז"א אקרון ימי עולם והמה הגבורים נגד ששים גבורי ישראל שיצאו מישראל שהוא ו"ק שהן ששים כ"א מעשר. וכן הן הנפילים ששים ג"כ מעולם ו"ק כנ"ל וכמ"ש בפרשת בראשית דף ל"ז ע"א המה הגבורים שתין הוו כו' ע"ש. ושם הוא מקומן שלכן אמר מעולם לא אנשי עולם וכאן אמר אנשי השם. וכ"ז הנפילים הן בני של

9

בני אלקים ובנות אדם כמ"ש אשר יבאו בני האלקים אל כו' וכמ"ש בא"ר דף קמ"ד ע"א הנפילים עזא ועזאל דהוו בארץ בני האלקים לא הוו בארץ אנשי השם דאתנהגן בשמא מאי שמא שמא קדישא דאתנהגן ביה דלא קדישין לתתא ולא אתנהגן אלא בשמא - ר"ל שם סתם הוא שם אלקים כמש"ו אנשי השם סתם ולא אנשי ה' והוא בעולם הכסא ע"ה טו"ר שם אלקים כנ"ל. ובשם הזה מתנהגין כל המדרגות אפילו כתרין תתאין דמסאבותא כמ"ש בסבא פרשת משפטים דף צ"ו ע"א ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה כו' עד ושמא דא מלך על גוים ע"ש וז"ש מאי שמ"א שמ"א כו' ר"ל לא שם הוי"ה אלא שמא דמתנהגין ומ"מ אנשי השם דמתנהגין בשמא קדישא וז"ש ול"א אתנהג"ן אל"א בשמ"א: לאו מסתם סתימא אלא גריעותא. ולאו גריעותא - ר"ל דאינו סותם רק בשביל גריעותן שלהם לא בשביל מעלותן שהן מתנהגין בשם והוא שם המיוחד רק לגריעותא שמתנהגן בשם סתם ומ"מ לאו גריעותא כ"כ דהל"ל שם אלקים דהשם סתם משמע ג"כ

10

שם הוי"ה: ולזה אמר אנשי השם סתם מכללא דאדם נפקו ר"ל לכן נכללו קצת בשם הוי"ה וכמש"ל בתחלת פרק זה. ור"ל לכן כתיב השם סתם והוא בה' תתאה שמתלבש בע"ה טו"ר שלכן גם מלכות נקראת ע"ה טו"ר כידוע וזהו השם סתם. וכמ"ש בפרשת אמור דף ק"ו ע"א ויקוב בן האשה הישראלית את השם מהו ויקוב כו' עד בעלמא דין ובעלמא דאתי ע"ש. והענין כי היה מסטרא דקין כידוע בסוד המצרי שהוא קין שלכן הרגו משה על דאטפת כו' והוא בע"ה טו"ר דכאן וה' תתאה מתלבש כנ"ל ולכן לייט לה' תתאה. ונקב כמ"ש שם שהיא מעין חתום ואיש לא ידעה וערות אמך לא תגלה והוא היה הרע של קין ורצה להקרב הרע לשם כנ"ל בפ"ג אתא חויא כו' וקינא דזוהמא כו'. וזהו השם סתם כנ"ל ה' שם ה' דאתלבש בשם: וז"ס דור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם שהן היו מסט' דקין כידוע והן בארץ. ומסטרא דהבל הן אותן שתלוין באוירא כמו שכתוב בא"ר (קמ"ג ב') ובזוהר. ורצו להתחבר יחד שלכן רצו

11

לבנות מגדל גבוה עד ההוא אוירא וז"ס עיר ומגדל שהן דכורא ונוק' כידוע והן קין והבל. ורצו להביאו כל השם אלקים דקדושה להם כידוע דהן נכללין בשם זה וזהו סוד אתא חויא כו' כידוע. ואלו היו מתחברין היו מחריבין את העולם כמש"ל (סוף פ"ד) בסוד התנינים. וז"ש ונעשה לנו שם. וז"ש סבי דבי אתונא (בכורות ח' ע"ב) בני לן ביתא באוירא אמר שם כו' והוא שם הנ"ל. ואמר אסיקו ליבנא וטינא הוא חומר ולבנים דדור הפלגה. והוא ע"י חיבור מי ואלה למי זהב התפרקו ויאמרו אלה אלהיך ישראל והבן זה הענין שהיה דוגמת דור הפלגה. וכן צלם דנ"נ ולכן היה רומיה אמין שתין שתין גבורין כנ"ל: תליסר עד בדוכתייהו - עכשיו מפ"ו פרטים של הבריאה והן כמו באצילות כל התיקונין. ואמר תליסר מלכי קרבא - הן י"ג תיקוני דיקנא דא"א והן מלכי קרבא לאכפיה כמש"ל סוף פ"ד במזלא הוה תלי דבעא לאוקיר דיקני': בשבעה - הוא שבעה תיקונין דגלגלתא דע"ק:

12

שבעה מלכין בארעא אתחזיאו נצחי קרבא הן ז' דגלגלתא דז"א דהן נצחי קרבא ששם הוא כבחור במלחמה ושם הוא הנצחון ומשם נמסר למלכות שהיא ארעא כמ"ש בזוהר דכל זייני קרבא דמלכא בידהא מסירין: וכנגדן הן המועדים שבתורה שהן זכר ליציאת מצרים שהיא בבריאה ששם מקנן אימא שמסט' נפקו ממצרים כמ"ש בזוהר. ולכן כל התורה תלוי ביצ"מ שהתורה היא בבריאה כמ"ש לעיל (דף מ"ג ע"ג) ותליס"ר מלכ"י קרב"א בשבע"ה הוא בז' ימי הפסח ביום השביעי קריעת ים סוף דבעא לאוקיר דיקניה: ונגד התליסר הן י"ג חדשים כמש"ל פ"ב משתכחי ירחי אלין ע"ש. שבע"ה מלכי"ן כו'. הן ז' ימי הסוכות בד' מינין שבלולב שהן נצחי קרבא בארעא כמ"ש (בהרבה מקומות במ"ר) בר"ה באין ישראל וא"ה לדין ואמרו מאן נצח קרבא ואומר הקב"ה מאן דנקט סימנא דידי בידא הוא נצח קרבא כו': תשעה דסלקין בדרגין דרהטין כרעותהון ולית דימחי בידהון - הן תשעה תיקונים דדיקנא דז"א שבהן אשתכח גיבר תקיף מאן דאשתכח כמש"ל פ"ג. וכנגדן הן ט' ימים של עשרת ימי

13

התשובה עד ערב יה"כ שבהן שערי תשובה פתוחין וכל הרוצה לשוב ולית דימחי בידיהון כמש"ל פ"ב ופ"ג בזמנא דמטא ירחא שביעאה משתכחו כו' בההוא זמנא דרשו ה' בהמצאו כתיב כו' ועניתם את נפשותיכם כו' ותוצא הארץ כו' תשעה אלין כו' וכמו שכתוב לעיל עיין שם: חמשה מלכין קיימין בבהילו לקמי ארבע לא יכלין למיקם - עכשיו מפרש פרטיות של התיקונים ור"ל חמשה כו' הכל תיקונים דחוטמא דז"א ודע"ק. וחוטמא דז"א הוא חמשה מלכין קיימין בבהילו כמ"ש בא"ר דף קל"ז ע"ב תאנא כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא כו' וכלהו גבורן שריאן לנחתא מחוטמוי כו' והן ה"ג הידועים שמתחברן בחוטמא כידוע ולכן אמר שם ומהאי תליין אלף אלפין וארבע מאה רבוא כו' והן ה"פ פ"ר גבורות כידוע ואמר שם וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא כו' ע"ש. ואמר שם תאנא האי חוטמא זעיר וכד שארי תננא לאפקא נפיק בבהילו ואתעביד דינא ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא חוטמא דע"ק דהוא א"א

14

כו' ע"ש כל המאמר ועיין בא"ז דף רצ"ד ע"א חוטמא כו' ע"ש כל המאמר וז"ש קיימי"ן בבהי"לו והן ה"ג חמשה מלכין. ומאן מעכב לון חוטמא דע"ק כנ"ל ושם הוא ארבע רוחין כמ"ש שם דף ק"ל ע"ב ומההיא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממ"ס כו' הא הכא ארבע רוחין כו' עד רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממ"ס לנוקבא דחוטמא ואלו ארבעה מעכבין לחמשה דז"א דלא יפקון. וז"ס מלחמת ארבע מלכים את החמשה בימי אמרפל ונצחו ארבעה את החמשה כי החמשה מלכים מלך סדום ועמורה כו' הן סטרא דחוטמא דז"א ששם תננא ואשא אף וחמה ומשחית ששולחו לחמשה עיירות האלו לשחתה וכידוע שכל דבר נשחת במקורו מלמעלה וכמ"ש בא"ר שם דף קל"ז ע"ב עלה עשן באפו בהאי תננא אתכללא אשא וגחלי דנורא כו' וקרינן ליה אף וחמה ומשחית כו' משחית מנ"ל דכתיב לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה ושחת המשחית בנורא דליק מוקד' כו' וכד שארי גבורה דא כו' כתיב כי משחיתים אנחנו כו' וכתיב לפני שחת כו'

15

וכתיב וה' המטיר כו' אלא הכי תאנא כו' עד בז"א אתמר. וכן אף וחימה שבחוטמ' כמ"ש שם היו בסדום כמ"ש כמהפכת סדום ועמורה אשר הפך ה' באפו ובחמתו. והתגלות חוטמא דע"ק הוא ביום הכפורים שע"י סולח לכל עונות כמ"ש בא"ר דף ק"ל ע"ב האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא לז"א וקרינן ליה סליחה כו' ע"ש ובדף קל"ג ע"א תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין כו' עד ורוח עברה ותטהרם והוא ביה"כ שאז ועובר על פשע סלחתי מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ואז כתבנו לחיים שממנו חיים כמ"ש בא"ר דף ק"ל ע"ב ובא"ז דף רפ"ט ע"א ודף רצ"ד ע"א ואז חמשה מלכין קיימין בבהילו שאז דנין את כל האדם וקיימין כל המקטרגין וממתינין עד שיצא הדין כמ"ש בפרשת פקודי עד שמתגלה חוטמא דע"ק ואז מוחלין לכל העונות ואז לקדם ארבע לא יכלין למיקם כנ"ל: והענין כי בחוטמא אשתמודע פרצופא כמ"ש בא"ר דף ק"ל ע"א ודף קל"ז ע"ב ובא"ז דף רצ"ד

16

ע"א וכמ"ש לעיל דשם ניכר בין ע"ק לז"א. וכידוע שכל הפרצוף הוא ע"ש החוטם שלכן נקרא ע"ק אריך אפין אורכא דחוטמא וז"א נקרא זעיר אפין ר"ל זעירא דחוטמא וכמ"ש למעלה וידוע שע"ק נקרא הוי"ה וז"א אלקים כמ"ש בא"ר דף קמ"א ע"ב וכתיב וייצר ה' אלקים את האדם עד תקונא דשמא שלים ה' אלקים ובדף קל"ח ע"ב ותנינן אימתי אקרי שם מלא כו' ע"ש ובדף קכ"ט ע"ב אלקים הבין דרכה דא עדן דלתתא דידע ז"א כו' והכל בחוטמא כנ"ל. ובחוטמא דז"א אלקים סוד הדין כנ"ל ה' גבורות והן ה' אותיות אלקים. ובחוטמא דע"ק הוי"ה ד' רוחין ד' אותיות הוי"ה כמ"ש שם דף ק"ל ע"ב תלת כלילן בתלת שהן נה"י בחג"ת שהן שלש אותיות יה"ו כידוע והשביעית ה' שהוא רוחא דמ"ס דחוטמא ששם ה' כמ"ש בא"ז דף רפ"ט ע"א ולמעלה פ"ב והוא נגד מלכות שהן שבעה דכלילן בד' כידוע בסוד ד' חיות. וכ"ז הוא ביה"כ כמ"ש למעלה: ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע בהון תליין כענבין באתכלא צרירן בהו - ר"ל ד' גווני

17

עינא חיור וסומק ואוכם וירוק כמ"ש בא"ז דף רצ"ג ע"ב ארבע גוונין אתחזיין באינון עיינין כו' והן תליין בארבע מוחין כמש"ש מאינון נהירין ד' בתי דתפילין דנהרין ברהיטי מוחא: והן שלשה גווני עינא דז"א סומק ואוכם וירוק וא' חיוור הוא דע"ק דנהיר בז"א ואתעבידו ד' גוונים כמ"ש בא"ר דף קל"ו ע"ב וקל"ז ע"א ובשעתא דסלקי אינון כסותא אתחזי כו' עד ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור כו' גוונא קדמאה כו' גוונא תניינא כו' גוונא תליתאה כו' עד בר ההוא חוורא דנהיר מע"י. והן תולין בארבע מוחין ג"כ כסדר הזה ג' מוחין דז"א ומוחא דע"ק כליל לון כמ"ש שם דף ק"מ ע"א כתיב חכמות בחוץ תרונה מאי בחוץ בהאי ז"א עד ובג"כ אינון ארבע ור"ל בחוץ בז"א דהוא לבר כמש"ל בפ"ב. והן תליין זה בזה כנ"ל בא"ז ומאינון נהרין כו' וכמש"ל (פ"ב ל"ו) בסוד החיות שהן ד' מוחין ד' חיות וד' אופנים הן ד' גווני עינא ועיין מ"ש לעיל וכתיב (יחזקאל א') ובלכת

18

החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים וז"ש ארב"ע מלכי"ן נפקי"ן לקדמו"ת ארב"ע. וכתיב (שם) בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו