תּוֹרָה טו
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה טו
Torah 15
א. מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, וְהֵם דַּרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת נִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה' בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, עַל־כֵּן נִמְצָאִים גַּם כֵּן שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִין גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִים אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם, וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל־כֵּן הֵם מִתְדַּמִּים אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, וְהֵם נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם עוֹשִׂים טוֹבָה לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים וְנוֹאֲפִים, וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָרְשָׁעִים הַנַּ"ל פּוֹנִים אֲלֵיהֶם בְּצִדְקָתָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְּנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לְהַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם:
See the main text for the answer to the question that was asked in such-and-such place — why when a person asks for livelihood — one's livelihood is not given immediately — but only through causes — each person according to their particular cause. [The primary honour and greatness of the kingdom or a leader and ruler is through humility. And the more humility the king or ruler has — the more one's kingdom and dominion spreads. (Old "Kuntres Leshin", 11)]
ב. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי צְדָקָה:
[continued]
Loading comments…