תּוֹרָה סב

תּוֹרָה סב א. עַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְכַפְּרִים עַל פְּגַם אֱמוּנָה: ב. קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאָז חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּפֵּר הַפְּגָם הַזֶּה כַּנַּ"ל, נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא בְּחִינַת: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" (בְּרֵאשִׁית מג, יד), לָכֶם דַּיְקָא, שֶׁיִּמְסֹר הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים (עַיֵּן פְּנִים):