תּוֹרָה עב - חַיִּים נִצְחִיִּים
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה עב - חַיִּים נִצְחִיִּים
Torah 348
א. עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה, וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה הוּא שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ', וְעִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד, שֶׁיָּקוּמוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בַּתְּחִיָּה לֶעָתִיד. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל אֶחָד, וּכְפִי שֶׁמְּבַטֵּל וּמַשְׁפִּיל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, יִזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא:
One who wishes to merit teshuvah — should be accustomed to the recitation of Psalms [Tehillim]. For Tehillim is a special remedy [meyuchad l'teshuvah]. For there are many many obstacles to teshuvah. There is one who has no arousal at all for teshuvah. And even one who is aroused to teshuvah — there are many obstacles to it. For there are people for whom the gate of teshuvah is closed before them. And there are those who do not know how to reach the particular gate that belongs to them — through which specifically one must return to Hashem Yisborach. And similar other obstacles that prevent a person from teshuvah — until one can spend one's days and die without teshuvah — G-d forbid. And for all this — recitation of Tehillim is the special remedy. For even one who has no arousal whatsoever for teshuvah — through reciting Tehillim one will merit to be aroused for teshuvah. And also to reach the gate belonging to one's soul and to open the gate — until one merits complete teshuvah. Therefore in the days of Elul and the Ten Days of Repentance — all Israel are occupied with the recitation of Tehillim — in order to merit through it teshuvah. But one must also be occupied throughout the entire year with the recitation of Tehillim — in order to merit teshuvah as above.
ב. עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מֹחוֹ:
The forty-nine days of the Omer are the aspect of the forty-nine gates of teshuvah — which are the aspect of the forty-nine letters in the names of the Twelve Tribes. Through these letters and gates — we must return to Him, may He be blessed. And Shavuos is the aspect of the fiftieth gate — which is the aspect of the teshuvah that Hashem Yisborach must return to us with compassion — in the aspect of: ""return to Me and I will return to you."" And all these gates — one merits to reach them and open them through the recitation of Tehillim as above. Therefore one must be especially careful during the forty-nine days of the Omer to say Tehillim with devotion — in order to merit through this all forty-nine gates of teshuvah above — which correspond to the forty-nine days of the Omer. During which we must purify ourselves from our impurity and return to Him, may He be blessed — so that He, may He be blessed, returns to us on Shavuos — in the aspect of: ""and Hashem descended on Mount Sinai.""
ג. עַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה עַל כָּל אֶחָד. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד, כִּי עֲבֵרָה הוּא בְּוַדַּאי בּוּשָׁה רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי עֲבֵרָה אֵינָהּ שַׁיָּכָה וּרְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל. וּבְוַדַּאי אֵינוֹ נָאֶה כְּלָל לְיִשְׂרָאֵל לְפִי קְדֻשָּׁתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲבֵרָה, אֲבָל גַּם מִצְוָה כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם כֵּן בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, כִּי אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְאֵיךְ יָעֵז פָּנָיו לִכְנֹס בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וִישַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ לִפְנֵי מִי הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, וְגַם גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּצְוָה, כִּי עֹצֶם יְקַר כָּל מִצְוָה אֵין לָהּ שִׁעוּר, וּבְוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה כְּשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, וְאֵיךְ הוּא בָּא לַחֲטֹף הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וּלְהַנִּיחָם פִּתְאֹם עַל הָרֹאשׁ, בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, וְאִם הָיָה לְהָאָדָם בּוּשָׁה הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ לִקַּח הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ פִּיו, כִּי אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֹכֶל, וְעִקַּר הַבּוּשָׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וּמְקַבֵּל גְּדֻלָּה וְזוֹכֶה לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁהִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר שָׁם (שְׁמוֹת כ, טז): "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" וְכוּ', וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'זֶה הַבּוּשָׁה' (נְדָרִים נ.):
[continued]
ד. עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה לְבַל נֶחֱטָא עוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" (שְׁמוֹת כ, טז) - זוֹ הַבּוּשָׁה (נְדָרִים נ.) - "לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שָׁם). וּתְשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ" (יְחֶזְקֵאל יח, לב). וְעִקַּר הַחַיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ"ל וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה חוֹזֵר וְנִחְיֶה וְקָם בִּתְחִיָּה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ בְּכָל רַמַ"ח אֵיבָרָיו הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבָל הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת נֶעֱלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הַשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מִשִּׁפְלוּת הַזֹּאת, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה גַּם בְּעַצְמוֹ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְזוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְיָה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאֶה וּמַרְגִּישׁ כָּל אֶחָד שִׁפְלוּתוֹ:
[continued]
ה. צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה אֲמִתִּיּוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה וְעָצֵל (שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵים מַזְלְנִיק), כִּי הָעֲנָוָה עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי אֵין הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא לִהְיוֹת נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ' חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזֹר לוֹ לִזְכּוֹת לַעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל:
[continued]
ו. הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁל הַדּוֹר שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ וְקָדוֹשׁ מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת גְּדוֹלָה מִתַּאֲוַת מִשְׁגָּל, וְאָז הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל יִתְנוֹצֵץ מֹחָם, וְיֵחָלֵק לָהֶם גְּדֻלָּה כָּרָאוּי לָהֶם, וְיִזְכּוּ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא וּלְבוּשָׁה וְלִתְשׁוּבָה וּלְשִׁפְלוּת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים הַנִּצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וְגַם נִמְשָׁךְ עַל יָדוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד גַּם כֵּן קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה זֹאת, אֲבָל כְּשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מַנְהִיג כָּזֶה, אָז כָּל הָעוֹלָם מְבֻלְבָּל וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל:
[continued]
ז. כְּלַל הַדָּבָר, כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק וְשָׁמַע מִפִּיו דְּבַר תּוֹרָה וְנִמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה, וּמַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ, זֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בָּא לְאֵיזֶה מְפֻרְסָם וְשׁוֹמֵעַ מִפִּיו תּוֹרָה וּבָא עָלָיו גַּדְלוּת, עַל־יְדֵי־זֶה וְכוּ' (הַהֵפֶךְ מוּבָן מִמֵּילָא):
[continued]
Loading comments…