תּוֹרָה ח - תִּקְעוּ תּוֹכָחָה
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה ח - תִּקְעוּ תּוֹכָחָה
Torah 1023
א. אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת נִשְׁמָתָם, וּמַפְסִיק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כִּי אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹסִיף וְלִתֵּן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מוֹכִיחָם, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגַּן עֵדֶן, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְכָל הַיְרָאוֹת, שֶׁהוּא קוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד וְכוּ' (עַיֵּן פְּנִים): [מוּבָן בָּזֶה עִנְיַן קִטְרוּג הַשָּׂטָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַזְהִיר עַל־זֶה, כְּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת אַחֲרֵי: 'צָרִיךְ אַתָּה לָתֵת עַל פִּיו שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג', וְהוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כַּאן, דְּעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּיר עִנְיַן הָעֲבֵרָה עִם כָּל פְּרָטֶיהָ, הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָרֵיחַ רַע, וּכְדְאִיתָא בִּסְפָרִים שֶׁהָעוֹלָמוֹת שֶׁמַּזְכִּירִין בָּהֶם אֶת הָעֲבֵרוֹת, מַטְּבִילִין אוֹתָן בְּנָהָר דִּינוּר, וְהוּא לְהַעֲבִיר אֶת הַסִּרְחוֹן שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַזְכָּרָתָם].
The true leaders of the generation — the Tzadikim — are the aspect of wind [ruach]. As it is written [Numbers 27:18]: ""a man in whom there is spirit"" — who knows how to walk according to the spirit of each person. And Israel is the aspect of the heart — for they are ""the heart of all the world"" [holy Zohar, Pinchas 221b]. And the leaders of the generation must blow through the aspect of their spirit upon every single person of Israel — to blow from them the dust [afruriyus]. That is — the melancholy and sadness that falls upon them — G-d forbid. For through this the Jewish man — who is the aspect of the heart — cannot burn and blaze for Hashem Yisborach. And through this the true Tzadikim ignite the hearts of Israel for Hashem Yisborach.
ב. עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְנִפְגָּם הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב שֶׁהִיא עִקַּר מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא:
And also sometimes a person blazes for Hashem Yisborach beyond measure — and this too is not good. For this comes from the aspect of a stormy wind and is called destruction. And the true Tzadikim watch over this too — to subdue the stormy wind — so that no one blazes more than the measure. Rather the heart of every person of Israel shall blaze for Hashem Yisborach fittingly — in even measure.
ג. הַמֹּחַ וְדַעַת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין בָּאָדָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹּאת הוּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וְלִזְכֹּר זֹאת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַהִרְהוּרִים אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, יִבְרַח מִיָּד מֵהָרוּחַ שְׁטוּת אֶל הַדַּעַת, וְיִפְרֹשׂ מְחִצּוֹת הַמֹּחִין בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כִּי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מֵגֵן בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִצָּה מַמָּשׁ. וְהָבֵן זֹאת כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת, רַק כָּל אֶחָד יָבִין מֵעַצְמוֹ אֵיךְ לִבְרֹחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ"ל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵיהֶם כַּנַּ"ל:
And there are also wicked people who are the aspect of the "erev rav" [mixed multitude]. And when they fall upon the heart — that is — upon Israel — this too is the aspect of dust. For just as when dust falls on a lamp — the particles of fire in it separate from the fire foundation. And they cannot burn. And through this the lamp is extinguished. And when one blows on it — the spirit blows the dust from the lamp. And the particles of fire return and join together — and begin to burn. And sometimes one reignites the lamp that was extinguished — by blowing the spirit on it as above. And likewise one extinguishes the lamp through the spirit that blows and separates the fire from the lamp. Likewise the leaders of the generation must blow away all the above-mentioned aspects of dust from the heart — from every single person of Israel. And the particles of fire in each and every person of Israel return and join together. And Israel are bound together — and become the aspect of the heart. And every single person of Israel becomes the aspect of the heart — for the place where there needs to be the aspect of the heart. And returns and blazes for Hashem Yisborach fittingly.
ד. עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְעִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, וּכְשֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנֶקֶת מֵהָרַחֲמָנוּת חַס וְשָׁלוֹם (שֶׁהִיא מְרַחֶמֶת עַל הָאָדָם בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלָּהּ לִפְרֹק עֹל הַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק רַק בְּלִמּוּדֵי לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח, אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי רַחֲמָנוּת שֶׁלָּהּ מְסִיתָה אֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ עֲרַאי וּמְלַאכְתּוֹ קֶבַע) אָז נִפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְטָן הַדַּעַת, וְאָז מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין (הַיְנוּ שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵּל מִצַּד הַדִּין, וְאֵינָהּ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וּכְשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל חָפֵץ לִפְטֹר הַתְּפִלָּה מֵעָלָיו.) וְאָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנֶקֶת מֵהַתְּפִלָּה וּבוֹלַעַת אוֹתָהּ, וְאָז צְרִיכִים בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין לַעֲשׂוֹת פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ, וְהַסִּטְרָא־אָחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ גַּם הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, אַךְ הַתְּפִלָּה הַזֹּאת שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, וּמֻכְרַחַת עַל־יְדֵי־זֶה לְהָקִיא כָּל מַה שֶּׁבָּלְעָה, וְגַם מוֹצִיא עַל־יְדֵי־זֶה גַּם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, וּמְתַקֵּן הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, וְאָז הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ:
[continued]
ה. עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן שֶׁנִּתּוֹסֵף לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן כְּשֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹסְקִין בִּתְפִלָּה, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד נֶפֶשׁ אַחַת, אָז נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בָּתֵּי הַתְּפִלָּה, כִּי נִתְרַבִּין הַצֵּרוּפִין קְדוֹשִׁים מְאֹד מְאֹד וְנִבְנִים בָּתִּים הַרְבֵּה מְאֹד בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לְמַעְלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְחָלִין וְנִסְלָחִין הָעֲווֹנוֹת, וְנִמְשָׁךְ רְפוּאָה וְנִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי חוֹלַאַת:
[continued]
ו. כָּל מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר אֲנָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק בָּאֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּנָקֵל יָכוֹל אַתָּה לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אָז אַדְּרַבָּא בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל וְכָל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּזֶה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע"ב (שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם) נִימִין, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיְרָאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה:
[continued]
ז. עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיק הָאֱמֶת נִפְסָק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהִפּוּךְ עַל־יְדֵי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר מִתְגַּבֵּר הַזֻּהֲמָא חַס וְשָׁלוֹם:
[continued]
ח. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לַחֲסָדִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְאָז יִתְעָר שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל:
[continued]
ט. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַחִיּוּת שֶׁבָּלְעָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל, מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִקִּרְבָּהּ כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, וּלְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְשֶׁיִּתְבַּטְּלוּ אֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת. וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַטֶּבַע, שֶׁיִּתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקוֹל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא:
[continued]
י. עַל־יְדֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר: 'תְּקִיעָה' 'שְׁבָרִים' 'תְּרוּעָה', נִתְתַּקְּנִין גַּם כֵּן תִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה זוֹכִין לְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי תְּרוּעָה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי שְׁבָרִים זוֹכִין לְבַטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת וּלְתַקֵּן הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, גַּם זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁבָרִים לְבִטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ" (תְּהִלִּים קמה, טו), וּשְׁאָר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל, כֻּלָּם מְרֻמָּזִים בְּעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְתִשְׁרֵי (עַיֵּן פְּנִים):
[continued]
יא. יֵשׁ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת: "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (יִרְמְיָהוּ י, טו), בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וּצְרִיכִין לָצֵאת מֵאֵלּוּ הַהֲבָלִים וְלִזְכּוֹת לַהֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְזֶה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל:
[continued]
יב. כָּל הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה. כִּי בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל הוּא יִתְבָּרַךְ מֻפְשָׁט לְגַמְרֵי מִכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמְדַמֶּה מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, אָז יְכוֹלִים לְסַדֵּר שְׁבָחִים וּתְאָרִים לוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאֵין הַמְדַמֶּה מְתֻקָּן, אָז אֵין יוֹדְעִים כְּלָל לְתָאֵר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל:
[continued]
Loading comments…