נטילת ידים שחרית ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ד
And this is the aspect of tzitzis. For tzitzis are the aspect of the thread of Chesed that is woven and twisted from the 72 strands (nimin) upon which the song of Chesed will be played in the future — which is the voice that waters the garden, where all the yiros [awe/fears of Heaven] and all the fragrances grow. Through this voice specifically, the mochiach [one who rebukes] can rebuke Yisrael without damaging through his rebuke; on the contrary, he gives and adds good fragrance to their souls through his rebuke with this voice. This is the aspect of the rebuke of Moshe, who rebuked them over the golden calf, and through his rebuke he added and gave them good fragrance — in the aspect of: "Nirdi nasan reicho" — "My spikenard gave forth its fragrance" — "azav" [abandoned] is not said, but "nasan" [gave] (Shabbos 88a). See there all this well. 7
אות א
For tzitzis are the aspect of the harp of David, as brought in the holy Zohar and in the Tikunim, Tikkun 10. And this is the aspect of: "Mikanaf ha'aretz zemiros shamanu" — "From the wing of the earth we have heard songs" — as brought in the words of our Rebbe, of blessed memory (Siman 8, Likutay I). "Mikanaf ha'aretz" specifically — these are the aspect of the wings (kanfei) of the tzitzis. From there specifically are all the songs and melodies — the aspect of "zemiros shamanu." For the threads of tzitzis are the aspect of the thread of Chesed upon which the song will be played — from which all songs and melodies are drawn. For all the songs and melodies and niggunim of the present are all drawn from the song of the future, which will be played upon the thread of 72 strands — which is the aspect of the thread of tzitzis. 10
על פי התורה ויאמר בועז אל רות (בסימן ס"ה) עיין שם כל התורה היטב. והכלל שהאדם צריך תמיד להסתכל על התכלית שהוא כולו טוב כולו אחד. ששם מתבטלין כל היסורים וכל הצרות שבעולם. כי הכל לטובה. אך אי אפשר להסתכל על התכלית הזה כי אם בסתימוט דעיינין מחיזו סהאי עלמא לגמרי וכו'. ועל כן מ וטבע בנפש האדם כשיש לו יסורין גדולים ח"ו. הוא סותם ועוצם עיניו בחזקה מאד וכו'. כדי לברוח אל התכלית וכו' עיין שם כל זה היטב. אך אחר כך כששב מהביטול חוזרים ומתגברים היסורים ביותר מבתחלה. כמו שני אנשים שנלחמים זה עם זה שכשאחד רואה וכו'. אך אחר כך מקררין ומנבטלין היסורים על ידי התורה ששואבין על ידי היסורים על ידי שנתבטל אל התכלית שעל ידי זה מאיר הזריחה של הרשימו לתוך המוחין ומקבל תורה על ידי השמחה שהוא כלי לקבלת התורה שעל ידי ה מכבין צמאון הנפש שהוא בחינת יסורים בבחינת (ישעיה נ"ה) הוי כל צמא לכו למים וכו' עיין שם כל זה באר היטב. ואז יכולין להתפלל כראוי ולעשות אחד מכל התפלה וכו' וכו' עיין שם היטב:
This is the aspect of techeiles in the tzitzis. For techeiles is kursaya d'dina [the throne of judgment], as written in the holy Zohar. For the essential thread of Chesed — the voice of the niggun of the future, the thread of tzitzis — is drawn from the aspect of tefillah in the aspect of din [judgment] of the ba'al koach [the man of great power], as explained well in the teaching. 11
אות ב
The essential purpose of tzitzis is to rectify the garments. For the root of tzitzis, which is the niggun — the thread of Chesed — is drawn from tefillah in the aspect of din. Through this one merits the spirit of prophecy (ruach nevuah), through which one rectifies and clarifies the medameh [the imaginative faculty]. Through this one merits complete emunah, and through emunah the renewal of the world (chiddush ha'olam) is revealed — for renewal of the world cannot be understood through intellect but only through emunah. Through emunah, the renewal of the world will come in the future, and then the song will be aroused — a song of wonders — which is the thread of Chesed, the root of tzitzis. 14
וזה בחינת נטילת ידים שחרית כי השינה הוא בחינת ביטול אל התכלית בסמימא דעיינין ומשם שורש השינה (כמובא בהתורה ויהי מקץ זכרון סימן נ"ד) שבשעת שינה מתדבקין בעלמא דאתי שהוא בחינת ביטול וכן בהתורה כי מרחמם ינהגם סימן ז' על מאמר רז"ל והיה ר"א ישן, מובן ם גם כן ששינה הוא בחינת ביטול בחינת עין לא ראתה עיין שם כי עיקר השינה שהשם יתברך מפיל על האדם הוא בשביל בחינת הנ"ל המבואר בתורה הנ"ל. דהיינו כדי לברוח בכל פעם מהדינים והיסורים שכולם נמשכין מבחינת בלבול הדעת כמובא בדברינו במקום אחר. ומחמת שהאדם בא לזה העולם רק בשביל המלחמה ללחום מלחמת ה' עם התתאוות והבלבולים ולדבק מחשבתו בהשם יתברך תמיד. על ידי זה המוחין מתייגעים. בכל פעם. ועל כן הטביע השם יתברך בנפש אדם שכשהבלבולים מתגברין ביותר והמוחין מתייגעים שיפול מעליו שינה שהוא סתימות העינים וביטול המוחין. היינו שיסתוך עיניו ויבטל מוחו ודעתו לגמרי שזהו בחינת ביטל הנ"ל. היינו ביטול אל התכלית הטוב ושם מתבטלין כל הבלבולים שהם בחינת כלל כל הדינים והצרות והיסורים והמניעות. כי כולם מתבטלים על ידי הביטול אל התכלית כנ"ל. ומשם נטבע השינה על כל אדם ועל כל הברואים. ועל כן באמת מי שזוכה יכול להשיג בשעת שינה דברים גבוהים מאד מחמת שאה הוא בבחינת ביטול אל אור יתברך שמו. ועל ידי זה משיג מה שמשיג כמובא בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל דף קצ"ה) על פסוק מי יעלה בהר ה' וכו'. ועל כן כשקמים מהשינה צריכין ליטול ידיוף במים. כי כשקם מהשינה זה בחינת שחוזר מהביטול. ואזי רוצים הדינים שהם הבלבולים שמהם כל הטומ~ אות הם רוצים להתגבר יותר ויותר כמבואר בהתורה הנ"ל. ואז צריכים להתגבר יותר ויותר כמבואר בהתורה הנ"ל. ואז צריכים להתגבר ביותר לבטלם על ידי התורה שממשיכין מהרשימו וכו'. שהוא בחינת מים כנ"ל.וזהו בחינת נטילת ידים במים תיכף כשקמם מהשינה. כי אז כשקמי מהשינה שהוא בחינת שחוזרים מהביטול אז צריכים תיכף ומיד להמשיך מימי התטורה כדי לגרש רוח הטומאה השורה על הגוף. ועיק על הידים דהיינו כחות הדין והבלבולים העומדים ואורבים ושורים על הגוף בשעת הביטול. שתיכף כשיחזור הדעת מהביטול יהיו נאחזים בו יותר וכנ"ל. ועל כן צ ריכין ליזהר לגרשם תיכף כשעומדים מהשינה על ידי הטהרה במים שעל ידי זה ממשיכין טהרה וקדושה מימי התורה שנמשכין מהרשימו של הביטול שמבטלין היסורם והדינים כששבין מהביטול וכנ"ל. וזהו בחינת התחדשות התורה שצריכין לקבל בכל יום ויום שהוא התחדשות המוחין שנמשכין בכל יום בבחינת חדשים לבקרים וכמו שאמרו רז"ל (דברים ו') אשר אנכי מצוך היום שיהיו דברי תורה בכל יום בעיניך כחדשים. (ספרי שם) נמצא שבכל יום צריכין להמשיך על עצמו קבלת התורה מחדש היינו כנ"ל. כי על ידי השינה הוא בחינת ביטול ומשם צריכין לקבל התחדשות התורה כדי לבטל הדינים והטומ~ אות וכו' הרוצים להתגרות אז דייקא ביותר וכנה"ל.ומי שזוכה לזה בשלימות לחדש בתורה חידושים אמתיים בכל יום אשרי לו. אך אפילו שאר בעיני העולם שאינם זוכין לזה. צת ריכין על כל פנים להתגבר לעסוק בתורה בקר בהקיצו משנתו כמבואר בכל סרים לעמוד באשמורת לעסוק בתורה כדי לכבות על ידי זה צמאון הנפש דהיינו לגרש כל היסורים והדינים והסטרא אחרא וכל מיני בלבולים על ידי התורה שמקבלין מהרשימו. ועל כן באמת אפילו מי שאינו זוכה לחדש בתורה ממש. צריך על כל פנים להתגבר בכל יום ויום לעסוק בתורה בחשק חדש וחיות חדש. ויהיה בעיניו כחדשם ממש. כי זהו גם כן בחינת התחדשות התורה כמבואר במקום אחר היינו כנ"ל. וזהו כל בחינת ציצית ותפילין וקריאת שמע ותפלה שכולם הם בחינת התחדשות המוחין שנמשכין על כל אחד מישראל בכל יום שכל זה נמשך מבחינת הזריחה והרשימה של הביטול אל התכלית שהוא בחינת שינה וכנ"ל:
For it is explained at the end of the teaching, on the verse "l'yom chageinu" — "on the day of our festival" — that all the descriptions and praises with which we praise and glorify Him are in the aspect of the medameh. For in the inner depth of the intellect, He is exalted and elevated beyond all descriptions and praises. The essential descriptions and praises are only in the aspect of the medameh. All the descriptions and praises, which are in the aspect of the medameh, are all in the aspect of levushin d'malka [garments of the King] — in the aspect of: "Hod v'hadar lavashta" — "You have clothed Yourself in splendor and majesty" (Tehillim 104:1). For Rabbi Yochanan called his garments mechabdusa [honor] (Shabbos 113a). It follows that the garments are the aspect of kavod — the honor, splendor, and praise with which we honor and praise Him. All of this is in the aspect of the medameh — the aspect of garments, which are called kavod. 18
אות ג
Therefore, the essential beginning of accepting the yoke of Torah and mitzvos is through tzitzis. For when a child begins to be educated in mitzvos, the first mitzvah he is taught is tzitzis. And likewise, every day in the morning upon waking, the first mitzvah one fulfills is tzitzis. For tzitzis rectify and clarify the medameh — the rectification of the garments — through which the holy emunah is clarified, the foundation and root of the entire Torah and mitzvos. 21
וזה בחינת תוקף הנס של חנוכה עד שזכינו למצוה חדשה להדליק נר חנוכה בביתינו בכל שנה. כי הדלקת נר חנוכה מדליקין מ הזריחה של הרשימו הקדושה של הביטול אל התכלית שמשם כל קבלת התורה והמצות. שהם בחינתכ לל כל האורות הקדושות בחינת כי נר מצוה ותורה אטור. של ידי זה מבטלין כל הצרות והסטרא אחרא שמהם יניקת מלכות עובדי כוכסים כי מלכות עובדי כוכסים עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו'. כי ידעו שעיקר ההתגברות כנגדם הוא על ידי התורה כנ"ל. על כן רצו להכח התורה ח"ו. בל הצדיקים שב~ אותו הדור שהם מתתיהו כהן גדולובניו ביטלו עצמם התכלית הביטול אלה שם יתברך והשליכו נפשם מנגד ומסרו נפשם בשביל ישראל שזהו בחינת ביטול. כי זהו עיקר העצה הגדולה האמתיית בכל הצרות ח"ו שעוברין על ישראל בכלליות או מה שעובר על כל אדם בפרטיות רחמנא ליצלן שאין שום עצה נכונמה לברוח מהם כי אם על ידי הביטול אל התכלית. דהיינו לסתום עיניו בחזקה ולעשות עצמו כישן ולבטל עצמו בתכליתה ביטולן כאלו אין בו שום הרגשה כלל. רק לדבר ולבטל מחשבתו אל אור האין סוף יתברך.וזה יכול כל אדם לעשות כאשר שמעתי מפיו הקדוש. כי אף על פי שאינו יכול לזכות לביטול בשלימות כמו גדולי הצדיקים השלימים. אף על פי כן יכול כל אדם לבטל עצמו איזה שעה אם ירצה באמת. ועל ידי הביטול יתבטלו ממנוף היסורים והצרות. אך אחר כך יכול להיות שיתגברו יותר ח"ו. וצריך להתגבר לבטלם על ידי חידושי התורה. או על ידי עסק התורה בחשק חדש וכנ"ל:
For the entire Torah is contained in the aspect of garments: "B'chol eis yih'yu vegadeicha levanim" — "At all times let your garments be white" (Koheles 9:8) — which refers to the totality of Torah and mitzvos observance, through which one merits white garments, the chaluka d'rabbanan — the garment of the soul that each one merits in the World to Come according to the Torah and mitzvos he merited to accumulate in this world. The essential rectification of garments is through tzitzis. This is what our Sages said (Shabbos 153a): "'At all times let your garments be white' — these are tzitzis." For tzitzis are the totality of Torah and mitzvos observance — the aspect of white garments — as written: "L'ma'an tizkeru," etc. 29
אות ד
This is what our Sages said (Rosh Hashanah 17b): "This teaches that the Holy One wrapped Himself as a prayer leader and arranged before Moshe the 13 attributes of mercy." For the 13 attributes of mercy revealed to Moshe after the sin of the golden calf — this is the aspect of revealing to him the ways of His goodness and abundant mercy, forgiving sins. Therefore He revealed this to him wrapped in tzitzis, for the thread of tzitzis is the thread of Chesed through which all sins are forgiven, even transformed into merits giving good fragrance. This is why one wraps in tzitzis on Yom HaKipurim at its onset, for the essential forgiveness of sins is through tzitzis — the thread of Chesed. 37
ועל כן עיקר קבלת התורה היה על ידי בחינה זאת. על ידי שהיה תחלה בצרה גדולה במצרים. עד שבא משה רבינו וביטל עצמו בתכלית הביטל. כמו שכתוב (במדבר י"ב) והאיש משה עניו מאד וכו'. שזהו בחינת תכלית הביטול שהוטא בחינת ענוה אמתיית. ועל ידי הביטולן הזה ביטל כל הצרות וגאל ~ אותנו מצרים ומכל הטומ~ אות והסטרא אחרא. ומבחינת הביטול הזה המשיך לנו אש התורה לגרש הסטרא אחרא והקליפות שלא יתגברו ביותר אחר כך כנ"ל. ועל כן הוכרחו לברוח ממצרים מחמתש היה קודם קבלת התורה. ובמצרים לא היה אפשר ליתן התורה. כי היה מליאה גילולים. על כן באמת היה קשה וכבד מאד לצאת ממצרים. כי בכל פעם שביל משה את עצמו והאיר על ישראל בחינת ביטל כי הודיע להם שמו יתברך. והאיר עליהם או האיסן סוף ולמדם להתדבר ולהתבטל אליו יתברך. אך כל מה שביטל את עצמו ביותר התגברו המצריים ביותר והכבידו את לבם ביותר. מחמת הביטול צריך להיות ברצוא ושוב וכו' כנ"ל. כי אז היה קשה המשיך תורה בכל פעם. אך בחמלת ה' עשה עמנו נסים ונפל~ אות גדולות ונור~ אות עד שהאיר על ישראל הארה גדולה ועצומה מאד בליל שמורים. כמו שכתוב (שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים וכו' ותרגומו ואתגליתי וכמובא בהכוונות. עד שמגודל ההארה נפלו ומתו כל בכורי מצרים שהיו אורבים להתגרות ולהתגבר על ידי זה דייקא. כי לא היו יכולים לסבול אפילו מרחוק התנוצצות האור הגדול הזה. כי אז בחמלתו האיר עלינו אור גדול מאד כל הלילה הקדושה הזאת שהוא ליל שמורים. עד שנתבטל כח הסטרא אחרא שהוא בחינת מלכות מצרים אז מאד וכנ"ל. ואז ברחו ישראל תיכף. כיהוכרחוט לברוח מחמת שבהכרח שישובו מהביטול אף על פי שנמשך הרבה. ואז יוכלו המצרים להתגבר ביותר כנ"ל. ועל כן הוכרחו לברוח מחמת שלע היה באפשר אז עדיין להמשיך תורה אחר כך לבטלם על ידי התורה כנ"ל. ועל כן באמת רדפו מצרים אחר כך כשהוגד לפרעה כי ברח העם. כי אף על פי שנתבטל ונכנעו פרעה ומצרים ב~ אותו הלילה מאד. אף על פי כן אחר כך התגבר מחדש מאחר שלא היה עדיין קבלת התורה לבטלו בשלימות על ידי התורה. כי עיקר היטלם לגמרי בשלימות הוא על ידי התורה שממשיכין אחר כך מהרשימו של הביטוטל וכנ"ל. ואז לא היה אפשר עדיין לקבל התורה. על כן התגבר והכביד לבו ורדף אחריהם עד הים. על כן היו אז באמת בסכנה גדולה מחמת שהתגבר אז ביורת ויותר ולקח את כל חילו שש מ~ אות רכב בחור שהם כלל כל הכחות של הסטרא אחרא והדינים רחמנא ליצלן כמובא. כי אז אחר הביטול מתגברין יותר ויותר כנ"ל. אבל השם יתברך בחמלתו חמל עלינו בזכות אבות ובכחו של משה ובקע מים מפניהם בזכות קבלת התורה שעתידין לקבל שיא בחינת מים כנ"ל. ועל ידי זה ברחו המים הגשמים מפניהם ועברו בתוך הים ביבשה. והמצרים נטבעו בהם. והכל בכח התורה שעתידין קלבל שהיא בחינת מים וכנ"ל:
It follows that tzitzis are the thread of Chesed, the voice that waters the garden where all the fragrances grow. This is the aspect of: "Hakol kol Yaakov" — "The voice is the voice of Yaakov" (Bereishis 27:22). Therefore it says of Yaakov: "Re'eh reiach beni k'reiach sadeh" — "See, the fragrance of my son is like the fragrance of a field" (Bereishis 27:27), as explained in the teaching. 38
אות ה
For the garments that Yaakov wore then were the garments of Adam HaRishon that Hashem made for them after the sin (see Pirkay diRabbi Eliezer ch. 24), as written: "Vaya'as Hashem Elokim l'Adam ul'ishto kasnos or vayalbisheim" (Bereishis 3:21). From these garments that Hashem made for Adam, all garments in the world are drawn. All garments are subsumed in the mitzvah of tzitzis that depends upon garments — which is the vitality, root, and rectification of all garments. 40
ועכשיו בגלותינו הארוך המר הזה שהוא קשה יותר מגלות מצרים ומכל הגליות כמובא. כי על הגלות הזה נאמר (איכה א') ותרד פלאים. וכן בכל מקום שמדברים הפסוקים וחז"ל מזה הגלות כולם מפליגים בעוצם אריכות ומרירות זה הגלות כמבואר במדרשים. ולפי אריכת מרירת הגלות לא היה אפשר לסובלו לולא ה' שהיה לנו שהקים רפואה למכה שכבר זכיהו לקבלת התורה במעמדהר סיני וגם עכשיו אין דור יתום. והשם יתברך שולח לנו צדיקים גדולים ונוראים שממשיכין עלינו בחינת הארת אור האין סוף ומלמדים ~ אותנו להתבטל אליו יתברך בכל פעם ובפרט בעת צרה רחמנא ליצלן. והעיקר מה שממשיכין לנו חידושי תורה נפלאים מאד שבזה הם מחיין ~ אותנו ונותנין לנו כח לעמוד כנגדם ולבטלם כשמתגברים ומתגרים אחר כך ביורת ויותר. כי בכל פעם מבטלין ~ אותם על ידי התורה הקדושה שכבר זכינו לקבלה על ידי משה רבינו עליו השלום. ועל ידי החידושים הנפלאשים שחידשו הצדיקם הגדולים שבכל דור בבחינת (תהלים קי"ט) זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני וכנ"ל)
This is the aspect of: "Vayikach shaim v'Yefes es hasimlah vayasimu al shechem sheneihem" — "And shaim and Yefes took the garment and placed it on the shoulder of both of them" (Bereishis 9:23) — this is tzitzis, as our Sages said (Tikunim 18) and as brought in our Rebbe's words (Siman 7). 43
אות ו
For wine brings sleep — the aspect of the medameh. Therefore wine has two powers: if he merits, it gladdens him; if he does not merit, it devastates him (Yoma 76b) — the joyful wine and the intoxicating wine. For the intoxication of wine is the confusion of the medameh — through which one speaks foolish and mad words, drawn from the confused medameh. The main factor is the rectification of the bris [covenant], as brought in our Rebbe's words elsewhere. The essential rectification of the bris comes through tefillah in the aspect of din of the ba'al koach, through which the walls of Da'as are restored. Then the medameh is clarified, and the wine is in the aspect of "merited — made head, merited — gladdens" — joyful wine — for his Da'as is elevated through the wine, and he merits joy, which is the aspect of the song and niggun that is drawn from the clarified medameh — from which all joys come — "Alay asor va'alay navel… ki simachtani Hashem b'fo'olecha" (Tehillim 92:4–5). Therefore "one says song only over wine" (brachos 35a). 46
וזה בחינת הדלקת נר חנוכה שמתתיהו ובניו וכל הצדיקים שב~ אותו הדור זכו לביטול הנ"ל בשלימות עד שהמשיכו אחר כך הארה גדולה מהרשימו הנ"ל שהוא בחינת קבלת התורה שעל ידי זה התגברו על מלכות עובדי כוכבים הרשעה וכנ"ל. ומגודל ההארה הזאת זכו להמשיך לדורות הארה גדולה בכל שנה בימים ההם בזמן הזה וקבעו לנו שמונת ימי חנוכה אלו ותיקנו להדליק בהם נר חנוה שזאת ההדלקה הקדושה הוא בחינת המשכ האור והזריחה של הרשימו מהביטול שמשם קבלת התורה. שעל ידי זה מתגברין כנגד כל הקמים עלינו שמתגברין ביורת ויותר בכל פעם כדרך שני אנשם הנלחמים זה בזה כנ"ל. אבל על ידי בחינת קבלת התורה מאור הרשימו הנ"ל. שהוא בחינת הדלקת נר חנוכה על ידי זה מתגברים עליהם כנ"ל. ועל כן הם שמונת ימי חנוכה. כדי להמשיך הארת קבלת התורה משרשה שהוא בחינת יום השמיני שהוא בחינת בינה שכלול מג' ראשונות ששם נאחז ונתפס אור הזריחה של הרשימו. כי בינה לבא שהוא בחינת שמחה בחינת (תהלים ד') נתת שמחה בלבי שהוא כלי לקבלת התורה שנמשך לתוך ז' ימי הבנין שהם בחינת הז' מדות שהם בחינת כלל התורה בחינת (משלי ט') חצבה עמודיה שבעה כידוע:
Therefore Noach, who did not merit tefillah in the aspect of din, when he came to the wine he became drunk — for the medameh was not fully clarified. Therefore the rectification was through the aspect of tzitzis: "And shaim and Yefes took hasimlah" — this is tzitzis. For tzitzis are the thread of Chesed, the song and niggun drawn from the clarification of the medameh. Therefore through this they rectified Noach's blemish of the medameh through drunkenness, for they drew the rectification of the medameh through tzitzis. 49
אות ז
This is the aspect of the wine of the libations (nesachim) over which song is said — for "one says song only over wine." All the sacrifices are the aspect of clarifying the medameh, for sacrifices come from animals and birds, which have the imaginative faculty — the animalistic power, as brought in our Rebbe's words (Siman 54). Therefore one brings animals as sacrifices to clarify the medameh — for all sins come from the medameh. Therefore one brings wine for libations and says song over it — for wine is the aspect of sleep, the medameh. Through the holy wine of the libations, the medameh is fully rectified, through which one merits the song of the future — from which all songs are drawn. This is the song said over the wine specifically — for the essential song comes through clarifying the medameh, which is the aspect of wine. 50
וזה בחינת חלום פרעה שתיקונו על ידי יוסף שפתר ~ אותו שקורין זאת הפרשה בימי חנוכה. כי פרעה ראה בעת שינה שנמשך מבחינת ביטול כנ"ל. ראה אז איך שבע פרות הרעות בולעים שבע פרות הטובות.וכו'. שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב. היינו התגברות הז' מדות רעות על ז' המדות הטובות עד אשר (בראשית מ"א) ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי כל כך מתגברת הסטרא אחרא בכל עם עד שרוצה להשכיח את האדם בכל פעם כאלו לא ראה טוב מעולם אף על פי שבתחלה בעת הביטול ראה רק את הטוב שהם בחינת ז' פרות הטובות. אך ראה שתיכף אחר כך סמוך להקיצו דהיינו כשמתחיל לשוב מהביטול חוזרים ומתגברים אחר כך שבע פרות הרעות. שהם הרע שאורב ומתגרה ומתגבר ביותר אחר כך וכנ"ל וזה שנסמך התגברות הפרות רעות להקיצו כמו שכתוב שם ומראיהן רע וכו' ואיקץ. וכן בכל הפרשה. היינו כנ"ל. ותיקונו על ידי יוסף שזכה לתכלית הביטולן בשלימות כראוי בבחינת (שם מ"ט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין עולה עין. שיוסף בחינת הצדיק האמת עולה על העין. כי הוא סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואין לו שום הסתכלות בזה העולם אפילו ?כהרף עין ועל כן נקרא עולה עין. כי הוא עולןה על העין ומושל עליו.כ י מי שיש לו הסתכלות בזה העולם. כפי הסתכלותו כן הוא תחת העין. כי העין מושל עליו מאחר שנמשך אחר עיניו כמו שאמרו רז"ל (סוטה ט') על כמה שהלך אחר עיניו. שזהו בחינת (במדבר ט"ו.) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שלא תהיה העין רואה והלב חומד שולטין עליו. רק הוא יתגבר עלי העין והלב ויעלה עליהם וימשול בהם בבחינת עולי עין. שלא יהיו לו שום הסתכלות בזה העלום שזהו בחינת יוסף שנקרא עול עין. ועל כן הוא מבטל כל החרפות והבושות שהם כלל התאוות שוהסטרא אחרא בבחינת (בראשית ל') אסף אלקים את חרפתי. ועל כן זכה יוסף לתכלית הביטול בשלימות. ועל ידי זה פתר ותיקן חלום פרעה והגביר הטוב על הרע שבע שני השבע על שבע שני הרעב. וזה בחינת (שם מ"ו+) ויוסף ישית ידו על עיניך. ידו דייקא בחינת קבלת התורה שמקבלין מהרשימו שעיקר הקבלה על ידי בחינת ידים בבחינת (דברים ט') ושני לוחות הברית על שתי ידי. בחינת כתובים באצבע אלקים הנאמר בהתורה הנ"ל על מאמר רז"ל (תענית ל"א) וכל אחד מראה באצבעו. כי עיקר התיקון הוא על ידי התורה שמקבלין אחר כך כנ"ל. והתורה מגינה על העינים שאפילו כשחוזרין מהביטול לא יתגברו הסטרא אחרא כי נופלת על ידי התורה בבחינת (תהלים י"ט) מצות ה' ברה מאירת עינים. וזהו ויוסף ישית ידו על עיניםך. ידו דייקא עיניך דיקיא וכנ"ל היינו שאפילו כשחורין מהביטול שהוטא בחינת פתיחת העינים אף על פי כן לא יהיה להם כח להתגבר עוד. כי יתבטלו על ידי התורה וכנ"ל. כי הצדיקים והכשרים אפילו כשחוזרים מהביטול ופותחין את העינים אינם מסתכלים ח"ו על הבלי עולם הזה. רק שומרים עיניהם על ידי התורה שמקבלין מהביטול כנ"ל. ועל ידי זה מתבטלין כל הדינים והצרות וכל הסטרא אחרא וזהו בחינת ויוסף ישית ידו על עיניך וכנ"ל:
This is the aspect of the cup of wine for Kiddush, Birkas HaMazon, and Havdalah — all in the aspect of "one says song only over wine." For the essential holiness of Shabbos and Yom Tov comes through the revelation of emunah — for Shabbos is the aspect of emunah in the renewal of the world. This is the essential Kiddush, saying Vayechulu — testifying that Hashem created the world in six days and rested on Shabbos. And Yom Tov is also the aspect of Shabbos, testifying to the renewal of the world — for all the festivals are a remembrance of the Exodus from Egypt, when emunah in the renewal of the world was revealed to all through the miracles and wonders and awesome signs. 51
אות ח
This is the aspect of the cup for Birkas HaMazon. We must elevate our eating to mezona d'nishmasa, which one merits through the song — the thread of Chesed. Therefore, the essential Birkas HaMazon is through Eretz Yisrael: "V'achalta v'savata uveirachta es Hashem Elokecha al ha'aretz hatovah" (Devarim 8:10). For Eretz Yisrael is through "koach ma'asav" — "Bereishis bara," etc. — as explained in the teaching. Eretz Yisrael and the future renewal of the world are one aspect, from which the song is aroused, through which mezona d'nishmasa prevails. 54
וזה בחינת ציצית שהם תיקון הלבושין שהם בחינת הכלים של המוחין. כי צריכין תחלה לתקן ולזכך מאד את הכלים שהם הלבושים כדי שיוכלו לקבל אור הזריחה של הרשימו מהביטול אל האין סוף. ולא תעבור ולא תשכח מהם. כי כל אחד מישראל בפנימיות נפשו הוא משתוקק ובוער מאד מאד להשם יתברך מחמת שבפנימיות הוא מסתכל בכל עת אל התכלית שהוא אור האין סוף שמשם שורשו ורוצה להדבר ולהכלל שם. אך מחמת שבחינה זאת הוא תמיד בבחינת והחיות רצוא ושוב. וכשהוא בחינת ושוב אין הכלים של המוחין שהם בחינת הלבושין יכולים לקבל אור הזריחה משם. ועל כן אין לו במה לקרר הצמאון שלו. ואז על פי רוב נשכח ממנו לגמרי. ועל כן היצר הרע וחיילותיו מתרין בישראל ביותר מחמת שרואין שרוצה לברוח בכל פעם אל התכלית בפרט בהתלמידי חכמים הכשרים החפצים ומשתוקקים ביותר אל התכלית שבהם מתגרה ביותר כמו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב). היינו מחמת בחינת הנל כנ"ל. כי יש בענין זה של בחינת ביטול והסתכלות אל התכלית כמה וכמה אלפים ורבי רבבות בחינות ומדריגות בין כל אדם ואדם. ואפילו באדם אחד בעצמו יש כמה שינויין בין כל זמן ועת. ועל כן ציצית הוא מצוה ראשונה בבוקר שתיכף בוקר בהקיצו משנתו שהוא בחינת ביטול אל התכלית. תיכף צריכין להתלבש בציצית להמשיך אור הציצית לתקן בחינת המלבושים שהם בחינת הכלים כדי שיוכל לקבל אור הזריחה של הרשימו מן הביטול כנ"ל. וזה בחינת (במדבר ט"ו) וראיתם ~ אותו וזכרם את כל מצות ה' וכו'. כי אור הציצית בשרשם נמשך מבחינת הסתכלות אל התכלית שמשם שורש כל התורה כנ"ל. וזה בחינת תכלת שבציצית. כי תכליתבחינת התכלית כמבואר (בסין י"ח) ועל זה נאמר וראיתם ~ אותו שעיקרו נאמר על התכלית. היינו שצריכין לר~ אות ולהסתכל מאד על התכלת שהוא בחינת התכלית כיתכלת דומה לים וכו' עד כסא הכבוד ששם שורה כבודו יתברך בחינתאור האין סוף שהוא בחינת התכלית. וזהו (שם) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר את זונים אחריהם. דהיינו שלא יסתכל מן הצד על הבלי עולם הזה. רק יכווין ראייתו והסתכלותו אל התכלית לבד שהוא בחינת תכלת כנ"ל. ועל ידי זה ממשיכין אור מהתכלית לתקן בחינת המלבושים שהם הכלים כדי שיוכלו לקבל אור הרשימו כנ"ל שמשם כל התורה כנ"ל. וזה וראיתם ~ אותו וזכרתם את כל מצות ה'. כי כל המצות שהם כלל התורה נמשכין מאור הרשימו הנ"ל:
Therefore Yaakov, when he brought the savory food to his father — wanting to make mezona d'nishmasa prevail, the aspect of fragrance — therefore it is written: "va'yavai lo yayin vayeisht" — "And he brought him wine and he drank" (Bereishis 27:25). And then specifically: "va'yarach es reiach begadav" — "And he smelled the fragrance of his garments." For through the wine specifically, the song is aroused — "one says song only over wine" — through which the good fragrance is aroused, which is mezona d'nishmasa. 56
אות ט
Cham, who caused damage during Noach's drunkenness — for Cham is the aspect of the yetzer hara, the contamination of the serpent, wanting to strengthen during drunkenness, during the confusion of the medameh — his primary grip. Therefore, when Noach awoke from his wine and knew what his youngest son had done to him — he understood all his intention, that the entire purpose of the Sitra Achara was to strengthen the contamination of the serpent, the confusion of the medameh, in order to overpower Eretz Yisrael, the aspect of emunah in the renewal of the world drawn from the clarification of the medameh. 57
ועל כן הוקשו כל התורה לתפילין כמו שכתוב (שמות י"ג) ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כמו שדרשו רז"ל (קדושין ל"ה). כי אור הרשימו מן הביטול הנ"ל הוא בחינת תפילין שהם עיקר הדביקות להשם יתברך שהם עיקר אור הזריחה של הרשימוט כמובן בכמה מקומות. וזה בחינת כל התורה והצות שנמשכין משם כמבואר בהתורה הנ"ל על מאמר רז"ל וכל אחד מראה בעצבעו וכו' עיין שם. וציצית הוא בחינת תקון הלבושין שהם הכלים כדי שיהיו הכלים זכים ויוכלו לקבל אור הרשימו ולא תעבור מהם כי אם היה האדם זוכר היטב אור הזריחה של הרשימו הזאת שמאירה בכל אדם בכל יום לכל אחד לפי מדריגתו בוודאי היה דבוק בהשם יתברך תמיד אך מחמת גשמיות ועכירת הכלים אינו יכול לקבל אפילו אור הרשימו. ועל ידי זה עוברת ונשכחת ממנו. על כן צותה עלינו התורה להתלבש בציצית בכל יום כדי לזכך הכלים והלבושים כדי שיוכלו לקבל אור הרשימו שהיא כלל מצות התורה וזהו וראיתם ~ אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכו'. כי על ידי ציצית שהם בחינת תיקון כלי המוחין על ידי זה נקשרת היטב הזריחה של הרשמו במוח וזוכרין ~ אותו יתברך היטב שזהו בחינת כלל מצות התורה שיוצאין משם כנ"ל.ו זהו בחינת סמיכת ציצית ותפילין שישראל לובשין בכל יום טלית ותפילין. כי תפילין הם בחינתאור הזריחה של הרשימו כנ"ל. וציצית הם בבחינת תיקון הכים והלבושין כדי שתהיה הרשימו קשרת בהם ולא תעבור מהם בבחינת למען תזכרו בחינת וראיתם ~ אותו וזכרתם וכו' כנ"ל.ועל כן ציצית קודם לתפילין כי תחלה צרשיכין לתקן ולזכך הכלים כדי שיוכלו לקבל אור הזריחה של הרשיו. ואחר כך ממשיכין הזריחה של הרשימו שהם בחינת תפילין שהם עיקר הדביקות בו יתברך שנמשך מאור הזריחה הנ"ל. ועל כן מצות תפילין גם כן בעינים כמו שכתוב (שמות יג) ולטוטפת בין עיניך. כי עיקר אור התפילין נמשך על ידי תיקון העינים על ידי הסתכלות העינים אל התכלית שמשם ממשיכין אור הזריחה של הרשימו הנשאר משם שמשם אור הגדול של התפילין וכנ"ל:
This is the aspect of the ten knots in each of the tzitzis, corresponding to the Ten Commandments, which are the ten levels of prophecy — the clarification of the medameh, through which the garments are rectified — the essential aspect of tzitzis. 59
אות י
This is what is found in the Zohar and the Writings: tzitzis correspond to pesukay dizimra. It explains there how one rectifies and elevates the four worlds through action and speech, and that tzitzis correspond to the world of Yetzirah, which is the aspect of pesukay dizimra. For tzitzis are the thread of Chesed upon which the song and niggun of the future will be played — from which all songs and melodies are drawn — which is the aspect of pesukay dizimra. 60
ועל כן המצוה בתכלת שהוא התחברות שחור ולבן כידוע וכמו שכתוב במקום אחר (סימן י"ח). היינו בחינת כלל התורה שהיא בחינת אש שחורה על גבי אש לבנה. כי כל התרוה נמשך משם מבחינת הסתכלות אל התכלית שהיא בחינת לתכלית שמצוה לר~ אותו תמיד כמו שכתוב וראיתם ~ אותו וזכרתם וכנ"ל:
Therefore there are four tzitzis corresponding to the four letters of הוי״ה — the aspect of the shir pashut, kaful, meshulash, meruba [simple, double, triple, quadruple song] equaling 72 — the song of the future, the thread of Chesed, the threads of tzitzis. For the mitzvah of tzitzis is in the aspect of simple, double, triple, quadruple: first one takes four simple threads — the simple song; then one folds them through the corner — the double song; then one ties and winds them, making them triple (one-third gadil and two-thirds anaf) — the triple song; and doing this in all four corners — the quadruple song. Thus tzitzis allude to the simple, double, triple, quadruple song — for from there is their root. 61
אות יא
This is the aspect of the 39 windings that equal "Hashem Echad" — "Hashem is One" — as is brought. For the essential tzitzis are to draw the completeness of emunah, the aspect of "Hashem Echad" — the essence of emunah. As brought in the Tikunim: tzitzis are the aspect of emunas hayichud [the faith of the unity], the aspect of Shema Yisrael. 62
וזה לשון מצוה שהוא לשון התחברות. מלשון צוותא וחיבור. כי על ידי כל מצוה ומצוה ממצות התורה מצוותין ומקשרין ומחברין אור הזריחה של הרשימו אל כלי המוחין. שעל ידי זה מקושרין בו יתברך ולהיפך עבירה ח"ו הוא לשון חלף ועבר שעל ידי העבירה ח"ו חולף ועובר ממנו אור הרשימו הזאת. ועל כן מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. כי על ידי המצוה מקשרין ומחברין לעצמו אור הזריחה של הרשימו הנ"ל. שעל ידי זה נתקשר ונתדבק להשם יתברך. ועל ידי זה נמשכין עליו בכל פעם אור קדושת שאר המצות וזוכין לקיימן כי כל המצות נמשכין משם. וכן להיפך בעבירה ח"ו. כי עיקר קדושת ישראל הוא לזכות להתכלית הנ"ל. היינו להתקשר ולהכלל באור האין סוף על ידי קדושת התורה והמצות שנמשכין מהזריחה הנמשך משם. אשרי המשתדל בכל עת להמשיך על עצמו אור הזריחה הזאת אשרי לו והבחירה חפשיית בכל אדם. כי בכל אדם מאיר בו אור הזריחה הזאת. כי אפילו במדריגות התחתונות מאיר אור האין סוף. כי אורו האין סוף אינו נפסק לעולם וכמובן בכתבי האריז"ל שאפילו בתכלית העשיה מלובש בחינתקו המאורהנמשך מאין סוף עיין שם. רק שהוא בהעלם גדול ובלבושים רבים מאד. אבל כל מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך יכול לדבק את עצמו מ"מ שהוא כמו שאמר אדומו"ר ז"ל בכמה וכמה לשונות בכמה וכמה מקומות ועל זה נאמר אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי צריכין התאמצות והתחזקות גדול מאד לזה וכל מי שהוא במדריגה נמוכה ביורת צריך להתחזק ולהתאמץ בזה יותר ויותר. כי גם בתוקף החשך בגיא צלמות יכולין להמשיך על עצמו אור האין סוף על ידי שיסתום עיניו ויבלה עצמו איזה שעה בבחינה הנ"ל. ועל זה נאמר (תהלים כ"ג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי וכתיב (שם קל"ט) גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה וכתיב (מיכה ז') אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי. והבן היטב למעשה:
Therefore the tzitzis are 32 threads — the aspect of the totality of the Torah, which begins with the ב of Bereishis and ends with the ל of li'ainay kol Yisrael. For tzitzis are the aspect of emunah, the totality of the Torah from Bereishis to li'ainay kol Yisrael. Therefore the Torah begins: "Bereishis bara Elokim es hashamayim v'es ha'aretz" — to make known that the foundation and beginning of the entire Torah is through emunah in the renewal of the world — believing that Hashem created the heavens and the earth yeish me'ayin hamuchlat [something from absolute nothing]. This is the foundation of the entire Torah: "Ba Chavakuk v'he'emidan al achas — v'tzaddik be'emunaso yichyeh" (Makkos 24a); "Kol mitzvosecha emunah." This one merits through tzitzis — therefore they are 32 threads, corresponding to the totality of the Torah from ב of Bereishis to ל of li'ainay kol Yisrael. 63
אות יב
And as explained above, through tzitzis one draws the good rebuke of the worthy mochiach. This is the aspect of: "Heenai hu lach kesus einayim… v'es kol v'nochachas" (Bereishis 20:16). "kesoos einayim" — this is tzitzis, the rectification of the garment and covering. For tzitzis are the aspect of eyes — named tzitzis from the word "meitzitz min hacharakim" — "peering through the lattices" — as Rashi explains. "kesoos einayim" — this is tzitzis. Through this: "v'es kol v'nochachas" — this is the aspect of rebuke (tochachah), for through tzitzis one merits the good rebuke of the worthy mochiach. 64
וזה בחינת צמר ופשתים. שעיקר הבגדים הם של צמר ופשתים. (עיין מנחות ל"ט) ומהם עיקר הציצית. כי עיקר הבגדים נעשו אחר חטא אדם הראשון. כי מקודם כתיב (בראשית ב') ויהיו שניהם ערומים וכו'. ואחר כך (שם ג') ויעשה ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. ומשם נמשכין כל המלבושים שבעולם כי מקודם היו יכולים לכלול ולהתבטל באור האין סוף בכל עת בנקל ולהמשיך האור משם בלי לבושים עבים רק בלבושים זכים וצחים מאד בבחינת כתנור אור. כי קודם החטא הושיבו השם יתברך בגן עדן לעבדה ולשמרה שיזכה שם להתענג על ה' לחזור בנועם ה' להכלל באורו האין סוף ברצוא ושוב בכל עת בלי יגיעה ולהמשיך האור משם על ידי לבושים זכים מאד בחינת כתנות אור, כי זה היה עיקר ישיבתו שם בגן עדן. כי שם מתענגים על ה' כי גן עדן הוא בחינת ביטול הנ"ל. ומשם ממשיכין האור ונרשם בבחינת הגן שהוא מקום זך מאד ששם יכולין לקבל בקלות אור הזריחה של הביטול הנ"ל וכמבואר בסוף התורה הנ"ל שזה בחנית גן עדן בחינת משה ואהרן עיין שם. כי הגן עדן הוא בחינת השדה הקדושה המבוארת בתחלת התורה הנ"ל. ששם גדלים כל הנשמו וכו' שזה שייך לענין ביטול הכתוב שם. כי הגן עדן הוא השדה אשר ברכו ה' כמו שאמרו רז"ל (זוהר בראאשית דף קכ"ח). כי עיקר תיקון הנשמות שבשדה הוא שיזכו להכלל באור אין סוף ולהתענג על ה' שזה עיקר תכליתינו עיקר תענוג עולם הבא שהוא שעשוע גן עדן שהוא עולם הנשמות. ומתחלה קודם החטא היה יכול לזכות לזה בחיים חיותו. ובשביל זה הושיבו השם יתברך שם לעבדה ולשמרה בפקודין דל"ת. (זוהר בראשית דף כ"ז) דהינו שהיה צריך רק לקיים ולשמור את התורה שעל ידי זה היה יכול להכלל באין סוף ולהמשיך האור משם בלי התעבות הלבושים רק בבחינת כתנות אור כנ"ל. אך על ידי החטא אדם ביקר בל ילין (תהלים מ"ט) ונתגרש מגן עדן (בראשית ג') וישם ה' את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. שהם בחינת נטורי תרעא שאין מניחין לכלול בקלות באטור האין סוף ששם עיקר החיים הנצחיים. כי מבלבלין המחשבה בכמה מיני הסתות ובלבולים שנמשכין מבחינת הלהט החרב המתהפכת וכו'. ואז צריכין יגיעה גדולה קודם שנכללין שם ואי אפשר לקבל האור משם כי אם על ידי התלבשות בכמה לבושים וצמצומים בבחינת כתנות עור שמהם נשתלשלו ונתהוו הלבושים גשמיים. והם עיקר התיקון. כי בלי תיקון הלבושים אי אפשר לקבל שום אור כידוע. ועל כן הסטרא אחרא והקליפות כרוכים ביותר אחר המלבושים כמו שאמרו רז"ל (ברכות ו') הני מאניה דרבנן דבלו מינייהו מחמת שעל ידם עיק המשכת האור על כן הם כרוכם שם כי הם כרוכים תמיד לקלקל ח"ו בחינת התיקון שעל ידו נמשך ונתגלה אורו יתברך. וגם כי הלבושים סמוכים אליהםף. כי הלבושים הם חוץ לאדם והם בבחינת החשמ"ל שסמוך לבחינת נוגה כידוע כי הלבושים הם המפסיקין בין הקדושה ובין הקליפה.ה על כן הם כרוכים אחריהם. על כן צריכין לשמור המלבושים מאד מאד. וזה בחינת ציצית שהם תיקון המלבושים שעל ידי זה עיקר קבלת האור מהרשימו מהביטול וכנ"ל. וזה בחינת צמר ופשתים שאסור לחברם יחדיו שלא במקום מצוה כמו שכתוב (ויקרא י"ט) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לךוכו'. כי צמר שרשו נמשך מבחינת הביטול הנ"ל המבואר בהתורה הנ"ל דהיינו כשיש לאדם יסורין וצרות ח"ו. אזי סותם עיניו וכו' שזהו בחינת ביטול אל התכלית ששם כולו טוב ושם מתבטלין כל היסורים והדינים וכו' וזהו בחינת צמר שהוא בחינת תקוני דיקנא בחינת (תהלים קי"ח) מן המצר קראתי יה. וזהו (שם) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך היינו שלפי עוצם ההתלהבות והתשובה הגדולה הזאת היה אפשר שיתגרו יותר ויותר ח"ו וירצו להפיל ~ אותי ח"ו על ידי זה וכנ"ל.על כן אמר חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. שאני מחשב דרכי בכל עת ובכל יום ובכל שעה מה שהתכלית מכל העולם הזה. והבליו. ולפי חשבוני ומחשבתי בוודאי אני מתלהב בכל עת לבטל עצמ לגמרי אך חלילה וחלילה שאפול מזה נפילה כל שהוא ח"ו כשאני רואה שאינו עולה בידי. רק ואשיבה רגלי אל עדותיך. לנחם ולהחיות עצמי על ידי העדות שהוא התורה שקבלנו ולהזהר לבלי לצאתעל כל פנים ח"ו מדרכי התורה בפשיטות וכנ"לן. וזהו (שם) חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך. שתיכף אני מזרז עצמ בזריזות גדול מאד לשמור מצותיך בפשיטות שעל כל פנים. כי מחמת שהם מתגרים אז ביותר כנ"ל. על כן צריכין להתגבר להזדרז מאד בזריזות גדול נגדם לשמור מצותיו יתברך וכנ"ל. וזהו (שם) חבלי רשעים עודוני תורתך לא שכחתי. כאן מפרש ומבאר בהיטב כל ענין הנ"ל שהם מתוועדין עליו ומתגרים בו ביותר מחמת בחינת גודל ההשתוקקות בחינת ביטול הנ"ל שהוא בחינת חלקי ה' שאמרתי וכו' כנ"ל וזהו חבלי רשעים עודוני. שהרשעים שהם הסטרא אחרא והקליפות מתוועדין ומתגרים בי ביותר מחמת הנ"ל. אבל אני תורתך לא שכחתי. כי אני מחליה עצמי בכל עתעל ידי ה תורה שמקררת הצמאון ומשברת ומבטל ~ אותם כנ"ל. וזהו (שם) חצות לילה אקום להודות לך על משפט צדקך. כי כל דברינו המבוארים בכל ההלכה הזאת הכל סובב והולך על ענין קימת חצות שאז הוא התעוררות השינה שנמשך בשרשו מבחינת ששבין וחוזרין מהביטול וכנ"ל. ואז הסטרא אחרא רוצה להתגבר בשינה גשמיית שהיא סטרא דמותא שהוא בחינת סטרא דמסאבא דשריא על ודוי כנ"ל. ואזי צריכין להתגבר להתעורר מהשינה בזריזות ולקום בחצות ולעסוק בתורה. ועל ידי זה ממשיכין כח התורה שנמשך מאור הזריחה של הרשימו ועל ידי זה עומדים כנגדם ומכניעים ~ אותם כנ"ל וזה בחינת חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך שנסמך לפסוקים אלו המתחילים חלקי ה' שמדברים מענין התנוצצות של הביטול הנ"ל שצריכין להחיות עצמו רק על ידי התורה שזה בחינת חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך כנ"ל. הלכות נטילת ידים שחרית הלכה ה' נכלל בהלכות השכמת הבקר הלכה ה':
"V'ha'eer Shushan tzahalah v'sameicha, u'Mordechai yatza milifnei hamelech bilvush malchus techeiles vachur" (Esther 8:15). The greatness of Mordechai — the great and awesome miracle of Purim — was all through tefillah in the aspect of din of the ba'al koach, through which Amalek (Haman the wicked, may his name be blotted out) is subdued — the aspect of the splitting of the sea and the war with Amalek, as explained in the teaching. 67
Loading comments…