ציצית א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות ציצית
According to the Torah "Tik'u — Tochachah" (cited in Hilchos Hashkamas HaBoker, Halacha 5): 1
הלכה א
For it is explained there in the teaching, in paragraph 6, that the rectifications accomplished through tefillah in the aspect of din are the aspect of refuah [healing] drawn through the forgiveness of sins — which one merits through the complete prayer prayed by the holy kibbutz [congregation] of Yisrael with the addition of many neighbors (toseifes shecheinim). For when another neighbor from Yisrael is added to the congregation and prays with them, the holy houses of prayer multiply without end — for "three letters build six houses, four build 24, five build 120," and so on until the mouth cannot speak. See there well what is written on the verse: "Uval yomar shachein chalisi" — "And the neighbor shall not say, 'I am sick'" (Yeshayahu 33:24). 4
אות א
For through the gathering of souls to holiness, holy garments are made — in the aspect of: "S'i saviv einayich ur'i kullam nikbetzu ba'u lach; chai ani n'um Hashem ki chullam ka'adi tilbashi" — "Lift up your eyes round about and see: they all gather and come to you. As I live, says Hashem, you shall don them all like an ornament" (Yeshayahu 60:4). This is the aspect of tzitzis, which gather the scattered — they are the essential holy garments. And: "Uri uri livshi uzech Tziyon" — "Awake, awake, don your strength, Tziyon" (Yeshayahu 52:1) — for the holy garments, the aspect of tzitzis, are made through the mateh oz [staff of strength], the tefillah in the aspect of din, which is itself the prayer with the addition of neighbors through which all the scattered are gathered — the aspect of tzitzis. 7
ציציתח של צמר ופשתים פוטרין בכל מיני בגדים חוץ משל צמר לפשתים ופשתים לצמר בזמן הזה דליכא תכלת משום כלאים. ויש אומרים שאין לעשות ציצית של פשתן כלל והכי נהוג (שולחן ערוך אורח חיים סימן ט' סעיף ב'). עיין מאמר המתחיל מאי חזא דאזיל להיכא דמיידלי' מיני' (בסימן כ"ט) עיין מה שכתוב שם שצריך לשמור מאד את הבגדים מכתם ולכלוך ושיהיו נקיים. כמו שכתוב (קהלת ט) בכל עת יהיו בגדיך לבנים. כי הבגדים הם בחינת מלכות בחינת (תהלים כד) מלך הכבוד וכו'. ואזי השכינה בבחינת (ישעיה ס"ג) מדוע אדום ללבושיך בחינת דם נדות. וזה בחינת פגם העבירות הבאים משס"ה גידין. ולתקן אוטתן צריך לתקן דוקא תיקון הכללי בחינת ברית בחינת כנשר יעיר קנו. שמעורר המוחין ונמשך משם לבנונית לכל השס"ה גידין וכו'. ונתלבנין העונות בבחינת (שם א') אם יהיו חטאשיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו בחינת לשון של זהורית שמלבין העונות כו' עיין שם היטב:
See what I wrote in Hilchos Piryah vireeva, Halacha 6, §12–13, where it is explained that through the addition of neighbors to the holy congregation, one can fulfill the vast number of brisos [covenants] that every Jew is obligated in. For there is no mitzvah upon which 48 brisos were not established — "baruch bichlal, baruch bifrat… to learn and to teach, to guard and to do" — as explained in Sotah 37b, where it concludes that each Jew obligated himself through the arvus [mutual guarantee] for 600,000 and more — myriads upon myriads of brisos (see there the enormity of the calculation — arva v'arva d'arva). All this can be fulfilled through bringing a soul close — a neighbor — to the holy congregation, multiplying the houses immeasurably. 10
וזה בחינת ציצית. כי הכלל שצריך לשמור מאד את הבגדים שלא יתאחזו בהם החיצונים. כי דרכן להאחז בהבגדים. כמו שאמרו רז"ל (ברכות ו') הני מאני דרבנן דבלו מינייהו. כי הם מדריגה התחתונה והחיצונה של הקדושה ושם דרכן להאחז. ועל כן נכרים ונרשמים בהם כל הפגמים של כל העוונות ח"ו. וכן להיפך כל המצות הם נרשמים גם כן בהבגדים. כי על ידי המצות נעה מהם חלוקא דרבנן שהם לבושים וכיסויים להנשמה שלא יתאחזו בה כי כשהלבושים נקיים הם שמירה גדולה כמבואר במקום אחר (סימן קכ"ז) ועל כן צריך לשמור מאד את הבגדים כנ"ל. ועל כן צותה התורה על ציצית שהם תלוים בהבגדים. כי ציצית הם שמירה להבגדים שלא יתאחזו בהם החיצונים. ועל ידי זה נשמר כל התורה כולה הן מצות עשה הן מצוות לא תעשה, כי בה נרשם הכל כנ"ל. וזה שכתוב (במדבר ט"ו) וראיתם ~ אותו וזכרתם את כל מצות ה' כנ"ל. כי על ידי הציצית מרים המוחין ונמשך מהם לבנונוית לכל השס"ה גידין בבחינת (קהלת ט') בכל עת יהיו בגדיך לבנים בגידיך דיקיא. כמו שכתוב שם. כי ציצית הם בחינת תיקון הכללי בחינת (דברים לב) כנשר יעיר קנו נשרא דא רוחא זה בחינת ציצית בחינת מארבע הרוחות בואי הרוח שהם בחינת ד' ציצית כמו שכתב רבינו (בסימן ח') וזה שכתב רבינו (בסימן ז') שצירצית הם שמירה לניאוף. וה שאמרו רז"ל (שבת קנ"ג) בכל עת יהיו בגדיך לבנים זה ציצית וכנפי הציצית הם בחינת כנפי נשרים בחינת (שמות י"ט) ואשא אתכם על כנפי נרים. ועל ידם מעיר המוחין ונמשך מ הם לבנונית אל השס"ה גידין. וזה בחינת ל"ב חוטין של הציצית הם בחינת המשכת הלבנונית הנשמך מן הלב לכל השס"ה גידין. כי כל הגידין תלוין בלב ויונקים משם. ועל ידי שמרים את המוחין על ידי זה נמשך הלבנונית מן המוח אל הלב ושם נעכר הדם ונעשה חלב. כי הלב הוא בחינת בינה לבא שהיא אם לבינה והוא מקום החזה ומשם נמשך הלבנונית בחינת נעכר ונעשה חלב. ומשם הציצית בחינת ל"ב חוטין דייקא לבנים ואז נעשה בחינת בגדים לבנים כנ"ל בחינת טלית לבן. וזה בחינת (ישעיה א') אם יאדימו כתולע כצמר יהיו כצמר דייקא בחינת ציצית של צ מר, וזה בחינת תכלית הוא מרמז שהדם נעכר ונעשה חלב. כי תכלת הוא התחברות שחר ולבן. ושחור הוא בחינת דם נדות כמו שאמרו רז"ל (נדה כ) האי שחור אדום הוא כו' והתכלת מורה שכבר נתעכר הדם ונתהפך השחרות ללובן. וזה בחינת ציצית של צמר ופשתים. כי הבגדים הם בחינת מלכות. ועיקר בניינה ותיקונה על ידי חסד ודין. וה בחינת ציצית של צמר ופשתים. כי צמר הוא בחינת חסד בחינת לשון של זהורית שמלבין ענונות. ופשתים הוא בחינת גבורות כמו שכתוב (יחזקאל ט') וגבריאל לבוש בדים (עיין שבת נ"ה) ועל כן סתם בגדים האמורים בתורה הם צמר ופשתים (מנחות ל"ט), כי עיקר בנין ותיקון הבגדים שהם בחינת מלכות הם מצמר ופשתים דוקא שהם חסדים וגבורות כנ"ל. וזה בחינת איסור שעטנז צמר ופשתים יחדיו. כי עיקר התיקון הוא כשיש הכרעה ושלום. דהיינו כשיש כח להמתיק הגבורות ולהפכן לחסדים בבחינת דם נעכר וכו'. ואזי נעשה מהם בחינת דעת [וזה שאמר רבינו (חלק א' סימן נ"ו) שהשלום תלוי בדעת. כי הדעת הוא בחינת התחברות שני הפכים שהם חסד וגבורה] שעל ידו עיקר בנין ותיקון הבגדים שהם בחינת מלכות כנ"ל, וזה נעשה על ידי ציצית שעל ידם נתרומם המוחין ונמשל לבנונית לתוך הגידין להמתיק הגבורות והעיקר על ידי תכלת, כי עיקר הכח להמתיקם על ידי תכלת. כי צריך להמתיקן בשרשן והוא בחינת תכלת שהם כורסייא דדינא, ועל ידה המתקתן שהיא גם כן בחינת תכלת שהוא התחברות שחור ולבן היינו הכרעה ושלום בין חד לדין. ועל כן כשיש תכלת של ציצית אזי יש הכרעה ושלם בין חסד ודין בין צמר ופשתין. ואזי נשלמין הבגדים על ידן. אבל כשאין תכלת של ציצית אסור לבוש צמר ופשתים יחדיו כי החיצוטנים נאחזים בהבגדים. ועיקר כחם ויניקתם כשאין שלום ויש מחלוקת כמו שאמר רבינו (חלק א' סימן ס"ב) שעיקר יניקתם ממחלוקת שהוא בחינת עכירת הדעת היפך השלום. וזהו איסור שעטנז. אבל כשיש ציצית מותר שעטנז כנ"ל. וזה דוקא כשיש תכלת שהוא בחינת ההכרעה אז מותר שעטנז בציצית כנ"ל. אבל בזמן הזה דליכא תכלת כי אין בנו כח בזמן הגלות להפך הגבורות לחסדים להלבין האדמימיות, ועיקר הציצית שלנו הם רק ציצית לבנים שהם בחינת שמירה שלא יתאחזו בנו יותר. על כן בזמן הזה שאין תכלת אסור כלאים בציצית. כי אין בנו כח להכריע ולעשות שלום מחמת שאין תכלת מחמת שאנחנו בגלות כנ"ל. ועל כן עיקר הציצית שלנו הם רק של צמר כמו שמסיק הרמ"א (סימן ט' סעיף ב') כי די לנו להפקיע עצמנו להמשיך לבנונית לעצמינו שלא יתאחזו יותר. אבל אין בנו כח עדיין להפוך את הגבורות לחסרים. כי ציצית של פשתן אינו נוהג רק בזמן שהיה תכלת שאז יש הכרעה ושלום כנ"ל:
This is the aspect of the tallis katan and tallis gadol. At the start of each day, one dons the tallis katan at home — for oneself, to merit through its tzitzis binding himself to Hashem, to His holy Torah, and to all the souls of Yisrael — the essential purpose of tzitzis: "Ur'isem oso uz'chartem es kol mitzvos Hashem… l'ma'an tizkeru va'asisem es kol mitzvosai" (Bamidbar 15:39–40). Through this one merits to become a neighbor to the holy congregation of Yisrael who gather every day in synagogues and study halls to unify His Name and to pray properly. 13
וזה בחינת ה' קשרים כפולים שיש בהציצית הם בחינת ה' חסדים וה' גבורות שמהם נבנים הבגדים שהם בחינת מלכות. והנה היוצא מכל הנ"ל שציצית הם בחינת תיקון הכללי בחינת שמירת הברית, וזה שאמר רבינו במקום אחר (חלק א' סימן ז') גם כן שציצית הם שמירה לניאוף, ועל כן יש בהם ל"ט כריכות זה בחינת שמירת הברית שהוא בחינת וא"ו בחינת תוספת קדושה, כמו שאמר רבינו במאמר אני ה' הוא שמי (בסימן י"א) וזה שכתוב בציצית (במדבר טו) והייתם קדושים לאלקיכם. והוא"ו הוא בחינת טל אורות כמו שכתוב שם. והם בחינת הל"ט כריכות. והי"ג חוליות הם בחינת הוא"ו. ושיעור האורך הוא י"ב אצבעות רמז שעל ידי זה שזכה לתיקון הכללי נכלל נשמתו בי"ב שבטי י"ה שזה הוא על ידי תיקון הכללי. כמו שכתב רבינו (בסימן ל"ו) ועל ידי ציצית שהם תיקון הבגדים בחינת תיקון הכללי. אז הדיבור מותר ואז יכולין לדבר דיבור המתקבל. ועל כן עיקר התפלה בעטיפת ציצית, ועל כן למד הקב"ה את משה סדר התפלה בעטיפת ציצית, כמו שאמרו רז"ל (ראש השנה י"ז) מלמד שנתעטף הקב" בטלית ולמדו למשה י"ג מדות כי י"ג מדות הם בחינת תיקוני דיקנא בחינת צמר בחינת מן המצר קראתי בחינת טלית של צמר וזה פירוש (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. היינו על ידי עטיפת ציצית שהוא לבוש השכינה שהיה עניה בגלותא כמו שכתוב בזוהר הקדוש, על ידי זה לפני ה' ישפוך שיחו בתפלה, כי על ידי זה יכולין לדבר כנ"ל:
"Leimor: lecha etein es eretz Kena'an chevel nachalaschem" — "Saying: To you I shall give the land of Canaan, the cord of your inheritance" (Tehillim 105:11). For the essential gathering of the scattered is to Eretz Yisrael and Yerushalayim: "Im yih'yeh nidachacha biktzeih hashamayim, misham yekabetzcha… vehevi'acha el ha'aretz hatovah" (Devarim 30:4–5). And we beseech daily: "V'kabetzeinu yachad mei'arba kanfos ha'aretz l'artzeinu." The essential building of Yerushalayim comes from the multiplication of the houses — to which all the scattered are gathered: "boanay Yerushalayim Hashem, nidchei Yisrael yechaneis." 15
ועל כן צריך לדקדק ביותר שיהיו הבגדים נקיים בשעת התפלה. כי כשהבגדים נקיים הוא בחינת תיקון הכללי. ואז יוכל לדבר דיבור המתקבל וזה שכתוב בספרים שמי שלבוש שעטנז אין תפלתו עולה. כי שעטנז הוא בחינת פגם הבגדים ואזי אין יכול לדבר דיבור המתקבל כנ"ל.
Therefore Korach, who was an evil neighbor — as our Sages said (Bamidbar Rabbah 18): "Woe to the wicked, woe to his neighbor" — for he disputed Moshe and the holy congregation, wanting to separate from them ("vayikach Korach" — v'isplig Korach — "Korach separated"), greatly damaging the wondrous rectification accomplished through the addition of neighbors. Therefore he damaged the mitzvah of tzitzis specifically — for he dressed them in taleisim of entirely techeiles (Bamidbar Rabbah ibid.). His entire blemish was in this matter of tzitzis — adding good neighbors to the holy congregation and binding together the holy cord of Yisrael. He damaged this — therefore he challenged the mitzvah of tzitzis specifically. 17
Loading comments…