קריאת שמע א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות קריאת שמע
All of this is the aspect of Pesach — the prohibition of chametz and the mitzvah of eating matzah. As explained above regarding the statement of our Sages: "The difference between chametz and matzah is only a mashehu." The mashehu is the aspect of the holy nekudah — the aspect of Moshe who stands between sh'mad and ratzon. For it is brought in all the sefarim that chametz on Pesach is the aspect of avodah zarah, ail achair, kefiros — which is the aspect of sh'mad, the aspect of the contamination and tumah of Mitzrayim, which is the aspect of the totality of the seventy nations. And Yisrael were chosen from among them at that time as a treasured nation and were included in His Name, which is the aspect of ratzon — which is the aspect of matzah. 2
הלכה א
However, at the time of Yetzias Mitzrayim — before receiving the Torah — it was not possible to ascend to there, as understood in the Kavanos. And the contamination of Mitzrayim was clinging to them greatly. Therefore the geulah was very difficult. But Hashem illuminated upon them great and mighty mochin in an exceedingly wondrous illumination — not in the usual order — and through this they were redeemed. 8
אות א
For chametz and matzah are the aspects of teva [nature] and hashgachah [divine providence]. Matzah is the aspect of hashgachah — the aspect of man [manna], bread from heaven — as Rashi explains (Kiddushin 38a): the dough that Yisrael brought out of Mitzrayim had in it the taste of man. For it was baked in haste without elaborate measures to leaven and flavor the dough as they do with chametz bread. Matzah is the aspect of bitachon in His hashgachah alone, without any enterprise or labor — as it is written (Shemos 12): "They baked the dough... cakes of matzos, for it did not leaven... and also provisions they did not make for themselves." 11
על פי התורה ויאמר בועז אל רות וכו' (בסימן ס"ה) עיין שם כל התורה. כי קריאת שמע הוא בחינת הביטול אל התכלית כמו שכתוב ה' אלהינו ה' אחד שהוא בחינת ביום ההוא וכו' כמו שפירש רש"י והוא בחינת כולו טוב בחינת ה' הוא האלקים. כמו שכתוב (תהלים נ"ו) בה' אהלל כו' באלקי אהלל כו'. וזהו ה' אלהינו ה' אחד שכולו אחד כולו טוב. וזה פירוש שמע ישראל היינו השמע לאזניך כו' כמו שדרשו רז"ל (ברכות ט"ו) ואם כן יצרטך לישאר ב~ אות ראשונה. על כן התיקון לזה להסתכל על התכלית וזהו ה' אלהינו כו' כנ"ל. וזה שדרשו רז"ל (שם י"ג) גם כן מפסוק זה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון כי שמע בכל לשון שאתה שומע כי מאחר שצריך להתבטל אל התכלית ושם כולו אחד כולו טוב ואין שם שום רע כלל. על כן הרע של הלשונות נופל ונתבטל ונשאר רק הטוב המלובש ב~ אותו הלשון כי בוודאי בכל הלשונות יש שם טוב הנסתר שם רק שהרע מכסה עליו ועל כן מהראוי שלא לומר דבר שבקדושה בשאר לשונות. אבל קריאת שמע שהיא בחינת ביטול שהוא כולו טוב וכו' כנ"ל ועל כן מותר לקרותה בכל לשון. כי הרע נופל ונתבטל ונשאר רק הטוב כנ"ל. ועל כן מרומז בקריאת שמע דייקא שיש טוב בכל הלשונות כמו שכתוב והיו לטטפת בין עיניך ודרשו רז"ל (מנחות ל"ד) טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים שזה בחינת הטוב של לשון הקדש שמלובש בלשונות העמים כמו שאמר רבינו (סימן ל"ג). להורות שעל ידי קריאת שמע שהוא בחינת הביטול כנ"ל. על ידי זה נתגלה הטוב היינו ה~ אותיות של לשון הקדש המלובש בשאר לשונות העמים כנ"ל. ובזה נתיישב הדין שהקשו הפוסקים מה ראו רז"ל לדרוש ובשכבך ובקומך שקריאת שמע של לילה זמנה כל הלילה כל זמן שכיבה וקריאת שמע של יום הוא רק בזמן קימה דהיינו בתחילת היום אבל לא כל היום. כי עיקר קריאת שמע שהיא בחינת ביטול הוא רק בלילה. כי היא בחינת סתימו דעיינין כי אז בני אדם נחים ואינם רודפים כל כך אחר העולם הזה וכמו שאמר רבינו במקום אחר (בסימן נ"ב) שעיקר הביטול הוא בלילה. גם לילה הוא דינים שהם בחינת יסורים שעל ידי זה באים לבחינת ביטול כמו שאמר רבינו שם. וזה בחינת (מיכה ז') כי אשב בחשך ה' אור לי כי אשב בחשך ידיקא אז ה' אור לי בחינת (קהלת ב') כיתרון האור מן החשך. מן החשך דייקא. כי דייקא בעת שמתגבר ח"ו החשך והדינים והיסורין ח"ו הן בעבודת ה' הן בגשמיות אז דייקא עיקר העצה לסתום עיניו ולבטל עצמו אל התכלית שהוא כולו טוב. שעל ידי זה נתבטלין כל היסורין כנ"ל. וזה בחינת השינה שהיא בלילה דייקא. כי השינה הוא בחינת ביטול בחינת בידך אפקיד רוחי כמובא. והיא בסתימו דעיינין כנ"ל. כי עיקר הביטול הוא בסתימו דעיינין. ועל כן עיקר השינה בלילה. כי מחמת הדינים כנ"ל סותמין עיניהם ומבטלין עצמן אל התכלית שזה בחינת שינה כנ"ל. ועל כן קורין מקודם קריאת שמע שעל המטה. כי קריאת שמע היא בחינת ביטול כנ"ל. ועל כן עיקר קריאת שמע בלילה. ועל כן זמנה כל הלילה. כי אז הוא בחינת הביטול כנ"ל אבל ביום אין זמן קריאת שמע כי אם עד זמן קימה דהיינו קודם שנתפשט העולם לרדוף אחר העולם הזה שזה בחינת סתימו דעיינין. אבל אחר כך אין זמן קריאת שמע כנ"ל ועל כן נתנו חז"ל (ברכות ט') הזמן כל זמן שיש עדיין בני אדם בעולם שישינים עדיין דהיינו עד שעה שבני מלכים עומדים ממטותיהם ועל כן עדיין לא נתעורר כל העולם והעולם נח עדיין מרדיפת העולם הזה אבל אחר ג' שעות שכבר קמו כולם אין זמן קריאת שמע כנ"ל:
Therefore on Pesach, chametz is prohibited with an extremely severe prohibition. For as long as the sweetening of the upper pidyon has not yet been drawn, the Sitra Achra and the kefiros cling to the chametz greatly, and it is impossible to transform it to kedushah. Only through the holiness of the abundant mochin drawn on Pesach can one nullify and destroy it completely. 19
ועל כן צריך להפריד בין הדבקים. כי אף שעיקר הוא הביטול אל התכלית שהוא כולו אחד ושיהיו כל הדיבורים נכללין באחד על כל זה עיקר השלימות לשוב מבחינת ביטול ולצמצם האור לתקן המדות והכלים. כי זה עיקר השלימות כמו שכתוב ואבית תהלה מגושי עפר כמו שאמר רבינו. וזה בחינת חידושי תורה שנעשה אחר הביטול כי התורה היא בחינת מדות וכלים כמו שאמר רבינו. ועל כן צריך להמשיך האור בהדרגה ובצמצום כדי שיוכלו הכלים לקבלו שלא יהיה ריבוי אור גורם שבירת כלים. ועל כן צריך להפריד בין הדבקים כדי לתת גבול ומדה וצמצום לכל כלי כדי שיוכל להמשיך האור לכל אחד לפי מדתו ושיעורו ולא להוציאם מהצמצום ולדבקם יחד וחלבר ולעשות אחד מהם. כי זה בחינת ריבוי אור גורם שבירת כלים וכן כתוב בכתבים שתחילת שבירת הכלים היה מחמת שהיו מחוברין ומעורבין עדיין ולא נתחלקו כראוי בבחינת קוין עיין שם וזה שאמרו רז"ל (ברכות ט"ו) כל המפריד בין הדבקים מצננין לו גיהנם. כי הרשעים שהולכין אחר תאוות לבן מוהולכים אחר הסטרא אחרא שנתהוה מריבוי אור ועל כן הם נכוין בגיהנם שנתהוה מזיעתן של חיות. כי החיות רצוא ושוב. כי הם מגביהים עצמם להסתכל למעלה מן הרקיע שעל ראשן ומנחמת אימה שבים כמו שפירש רש"י שם. ועל כן היא יורדת על ראש רשעים והם נכווים ב~ אותה הזיעה. כי הם היום היפך מזה כי לא שבו תאוותם ורדפו ומלאו תאוותיהן שזה בחינת ריבוי אור שמזה התגברות הסטרא אחרא כי כל התאוות מלובש בהם טוב שנשתלשל מהטוב העליון רק מחמת ריבוי אור שגרם שבירת כלים שמזה נתהוו הקליפות. ועל כן הוא מלובש בתוך הקליפות. ועל כן מי שמפריד בין הדבקים שזה בחינת צמצום האור כראוי בתוך המדות כנ"ל מצננין לו גיהנם. כי אינו נכוה מהגיהנם שהוא זיעת החיות כי הוא גם כן בבחינת רצוא ושוב כנ"ל. כי מצמצם האור כראוי ואינו הורס לעלות אל ה' לפנים ממחיצתו כמו החיות שרצים ושבים מחמת פחד שמתייראין לעלות לפנים ממחיצתם וכנ"ל:
This is why one brings money for a pidyon to the tzaddik. For money is the aspect of dinim. When the tzaddik takes the money for his livelihood and eating, the money ascends to the root of livelihood — which depends on mazala, as our Sages said — meaning the train mazalin d'Dikna Kadisha [the two mazalos of the holy Beard], which is the aspect of the eis ratzon, as understood in the Kavanos. Through this, the dinim are sweetened through the upper pidyon — which is the essential — for even when making an individual pidyon, one needs to receive some illumination from there, as explained elsewhere. 23
הלכות קריאת שמע ותפלה
This is the aspect of the Korban Todah [thanksgiving offering], which is the choicest of all korbanos. As our Sages said (Midrash Rabbah Tzav 89): all korbanos will be nullified except the Korban Todah. For the Todah contained both chametz and matzah — unlike all other korbanos. This is the essential perfection: when the din is sweetened so greatly that chametz is included within matzah — nature included within hashgachah, etc. — as above. 26
Loading comments…