ברכת השחר א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה א
This is known in the Kisvai [writings of the Arizal]: the secret of Ra'ava d'Ra'avin is a hidden, sealed, and concealed secret from the eyes of all. Even Moshe Rabbeinu did not attain it except at the time of his holy histalkus, when he departed to there on Shabbos at Minchah. As it is written in the Zohar HaKadosh regarding this matter: "Zaka'ah chulakah d'Moshe" — "Fortunate is the portion of Moshe." Therefore it is said of him: "V'lo yada ish es kevuraso" — "No man knows his burial place" — for there is the aspect of the tachlis hayedi'ah d'la neida — "the ultimate knowledge is that we do not know." 3
אות א
This is the aspect of the awakening from sleep. The essential awakening is at chatzos lailah [midnight]. This point of chatzos is very difficult to perceive — to the extent that our Sages said (brachos 3b) that even Moshe did not know the exact moment of chatzos, and he said (Shemos 11): "Kachatzos halailah ani yotzai b'soch Mitzrayim" — "around midnight." At that very moment and point of chatzos was the geulah through Moshe. From there is the secret of the prohibition of chametz on Pesach, which depends only on a mashehu [the slightest amount] — for the difference between chametz and matzah is only a mashehu, as our Sages said. 6
על פי המאמר בקרוב עלי מרעים וכו' (בסימן ל"ו) עיין שם. והכלל שכל אחד מישראל צריך להתנסות ולהצטרף בגלות של שבעים אומין דהיינו ?בתאוותיהן קודם שיש לו התגלות בתורה ועיקר היא תאוות ניאוף שהיא בחינת רע הכולל של הכל השבעים אומין. וצריכין להתנסות ולהצטרף מקודם בתאוה הזאת. וכשזוכה לעמוד בנסיון ולשבר תאוה זו זוכה להתגלות התורה. ואז נמשך על ידי זה נשמות חדשות וכו' וכל אחד מקבל את התורה כפי הכלי שלו כפי תפיסת המוחין שלו, שהוא כפי מה שזוכה לבחינת שמירת הברית. כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט רק כל אחד מצייר האור לפי בחינתו. וזה בחינת (יומא ע"ב) ושמתם זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. וזה בחינת הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה וכו' עיין שם היטב כל זה. וכבר מובא זה המאמר בכרך אחר בהלכות פסח עיין שם היטב:
On this depends the entire kedushah of every Yid. For all Yisrael are included in Moshe, who is the aspect of the true tzaddik in every generation — who includes within him the neshamos of Yisrael. For "Ispashtatusa d'Moshe b'chol dara v'dara" — "the extension of Moshe is in every generation." And in every single Yid there is a nekudah tovah [good point] which is the aspect of Moshe — as written (LM II:72): Moshe Rabbeinu is clothed within every single Yid, in every limb, etc. 8
וזה בחינת ברכת התורה שצריכין לברך בכל יום על התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים וכו'. כי בהתורה יש שני כחות זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. ועל כן צריכין דייקא לברך על התורה כדי להמשיך אור התורה שהוא בבחינת אור פשוט הנ"ל לציירו בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים כנ"ל. וזה שמברכין אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו כי אנו מזכירין בברכה זו אשר בחר בנו מכל העמים. דהיינו שבחר בנו מהם והוציא ~ אותנו מהם דהיינו ממדותיהן ומתאוותיהן הרעות ועל ידי זה דייקא שבחר בנו מכל העמים כי עמך ישראל כולם צדיקים וכולם בכלל שומרי הברית כמובא במקום אחר (בלקוטי א' סימן כ"ג) ועל ידי זה אנו מובחרים מכל העמים, דהיינו מכל השבעים אומין מתאוותיהן הרעות והעיקר מתאוה הכלליות שכוללת כל השבעין אומין כנ"ל. ועל ידי זה דייקא ונתן לנו את תורתו. כי עיקר קבלת התורה הוא על ידי זה דייקא על ידי שאנו בבחינת מובחרים מכל העמים דהיינו בבחינת קדושת הברית ומכניעין ומשברין התאוה הכלליות שהיא בחינת כלליות השבעים עמים על ידי זה דייקא נתן לנו את תורתו. כי על ידי זה דייקא יכולים לקבל את התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים כנ"ל. וזה בחינת הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו וכו' שאנו מבקשים שתהיה התורה מתוקה ועריבה בפינו דהיינו שנזכה לקבל את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה בבחינת סם חים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת שמירת הברית. כי להיפך ח"ו לא זכה וכו' אז הוא בבחינת מיין מרורין בחינת (שמות ט"ו) ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו'. ועל כן בכל יום קודם שמתחילין ללמוד ולקרות בתורה אנו צריכין לברך דייקא ברכת התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת הערב נא וכו' וכנ"ל. ועל כן נוהגין לומר תיכף אחר ברכת התורה פרשת ברכת כהנים. כי ברכת כהנים זה בחינת שהכהנים מציירין האור שהוא קמיץ וסתים בחינת (ויקרא ה') וקמץ הכהן וכו' הם מציירין ~ אותו לברכה על ידי ברכתם. כי הכהנים הם בבחינת שמירת הבריתוכו' כמבואר כל זה היטב בהלכות פסח הנ"ל. ועל כן סמך פרשת ברכת כהבנים אחר ברכת התורה. כי עיקר ברכת התורה כדי לצייר האור לברכה שזה בחינת ברכת כהנים כנ"ל. וזה שהחמירו רז"ל (נדרים פרק א') מאד בברכת התורה כמו שדרשו על פסוק (ירמיה ט') על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים וכו' ולא פירשוה עד שפירשה הקדוש ברוך הוא בעצמו שנאמר על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. היינו ולא שמעו בקולי היינו ולא הלכו בה, אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה כי זה עיקר הפגם מה שלא ברכו בתורה תחלה. כי תחלה צריך לברך על התורה כדי להמשיך האור מתחלת המחשבה שהוא בחינת קמיץ וסתים בבחינת ברכה וכו' כנ"ל. ומחמת שפגמו בזה ולא המשיכו האור בחינת ברכה על ידי זה אבדה הארץ. כי זה עיקר הפגם כשאין זוכין להמשיך אור התורה בבחינת ברכה סם חיים וכו' כנ"ל. ואז לא יכלה התורה להגין עליהם מאחר שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה וכנ"ל, ועל כן אבדה הארץ. כי ארץ ישראל היא בחינת מלכות דקדושה כידוע שעומדת על י"ב בקר כנגד י"ב שבטי יה כמבואר במאמר הנ"ל. כי ארץ ישראל נתחלקה לשנים עשר גבולין לי"ב שבטים, שזה בחינת שמירת הברית כמבואר שם במאמר הנ"ל. ועל ידי שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה שזה בחינת פגם הברית, כי עיקר המשכת האור בבחינת ברכה הוא על ידי תיקון הברית כנ"ל. ועל כן על ידי שפגמו בזה על ידי זה אבדה הארץ שעיקר קיומה דייקא על ידי בחינת שמירת הברית כמובא וכנ"ל. ועל כן על ידי שפגמו בזה על ידי זה אבדה הארץ שעיקר קיומה דייקא על ידי בחינת שמירת הברית כמובא וכנ"ל, כמו שכתוב (תהלים ל"ז) צדיקים ירשו ארץ וצדיק הוא מאן דנטיר ברית והם דייקא יורשים ארץ ישראל הקדושה שנתחלקה לי"ב שבטי י"ק וכנ"ל.ועל כן צריכים לברך על התורה בכל יום. כי בכל יום מקבלין את התרוה מחדש כמו שכתוב (דברים ו') אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים (ספרי שם). ועל כן צריכין לברך תחלה כדי להמשיך אור התורה בבחינת ברכה כנ"ל. ועל כן עיקר ברכת התורה הוא אחר השינה בלילה כמובא בשלחן ערוך. כי תאוה הכלליות הנ"ל שהיא תאוות ניאוף היא בחינת שינה בחינת חשך של לילה כמו שכתוב (תהלים ט"ז) בחנת לבי פקדתי לילה וכו'. כי עיקר שורשה מבחינת שינה תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו וכו'. כי השינה היא שנסתם אור העיינין כמו שכתוב המפיל חבלי שינה על עיני, ומשם אחיזת התאוה הנ"ל שהיא בחינת פגם העיינין בחינתת אוה הכלליות של שבעים אומין וכו' כמבואר במאמר הנ"ל. ועל כן אחר השינה בלילה צריך לקבל בכל יום התורה מחדש. דהיינו להמשיך אור התורה בבחינת ברכה להכניע תאוה הכלליות של השבעים אומין כי אנו מזכירין אשר בחר בנו מכל העמים, ועל ידי זה אנו ממשיכין עלינו קדושת ישראל שהם מובחרים מכל העמים. כי הם קדושים וטהורים ומקדשין עצמן מתאוה זו כנ"ל וכמו שכתוב ועמך ישראל כולם צדיקים ועל ידי זה דייקא ונתן לנו את תורתו וכו' כנ"ל. וזה בחינת קבלת התורה בשבועות על ידי שמקדשין עצמן מקודם ומפרישין עצמן מתאוה זאת כמו שכתוב (שמות י"ט) היו נכונים לשלשת ימים וכו'. ועל ידי זה דייקא זוכין לקבל התורה בשבועות על ידי משה רבינו עליו השלום שהיה קדוש ופרוש לגמרי כמבואר במאמר הנ"ל. כי כל אחד מישראל זוכה לקבל התורה על ידי משה רבינו, על ידי שנתקדשו כולם בפרישות תאוה זו בג' ימים הנ"ל, ואזי מקבלין כולם האור בבחינת ברכה כנ"ל. וזה בחינת (שם כ') דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות. כי ישראל היו חפצים יותר לשמוע מפי משה מלשמוע מפיו יתברך בעצמו. כי כששומעין מפי השם יתברך עצמו והאור היוצא מפי עליון הוא ארור פשוט מאד בתכלית הפשיטות בחינת קמץ וסתים, ואז היו צריכם להיות קדושים וטהורים מאד כדי לצייר האור בבחינת ברכה. ועל כן ישראל חששו שמא אין להם עדיין זה הכח להמשיך האור הבא מהשם יתברך בעצמו בבחינת ברכה. אבל כשיהיה נמשך על ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול מאד, ועל כן בודאי ימשיך האור מפי עליון בבחינת ברכה. ומאחר שכבר נצטייר האור קצת מאחר שכבר נשתלשל קצת ונמשך מפי השם יתברך לפה משה אזי כבר הם יכולם יותר לקבל האור בבחינת ברכה אף על פי שאין קדושתם גבוה כל כך. כי אף על פי שגם כששומעין מפי הצדיק האמת אי אפשר גם כן לקבל דבריו בבחינת ברכה בחינת סם חים כי אם על ידי שמירת הברית כמבואר במאמר הנ"ל כי גם דברי הצדיק בערך ההמון עם הם בבחינת אור פשוט, אף על פי כן כבר הוא בנקל יותר לקבל האור בבחינת ברכה על ידי קצת קדושה מאחר שאף על פי כן כבר נצטייר האור קצת בפי הצדיק הקדוש שקבל האור מפי עליון וציירו לטובה ולברהכה על ידי קדושתו הגבוה. ועל כן אמרו ישראל דבר אתה וכו' ואל ידבר וכו' פן נמות. כי אולי לא נזכה לקבל האור בבחינת ברכה ואזי לא זכה נעשה לו סם מות ח"ו. כי אל היו מחזיקים עצמן בקדושים כל כך שיוכלו לקבל מהשם יתברך בעצמו האור ולציירו לברכה. אבל על ידי הצדיק בחינת משה בנקל יותר לצייר האור לברכה על ידי קדושה קצת מחמת שכבר נצטייר בפה הצדיק כנ"ל. ועל כן צריכין לנסוע לצדיק האמת ולשמוע מפיו דייקא. כי אז יכול לקבל האור בבחינת ברכה מאחר שכבר נצטייר קצת בפי הצדיק כנ"ל. וזה בחינת (אבות פרק א') עשה לך רב והסתלק מן הספק, כי כל זמן שלא נצטייר האור העליון הוא בבחינת ספק, כי עדיין אין יודעין בו כלל ואין בו שום תפיסה. ועל ידי הרב האמת נצטייר האור בבחינת ברכה כנ"ל. וזהו עשה לך רב והסתלק מן הספק כנ"ל. וזהו (שם) ואל תרבה לעשר אומדות, כי מעשר ללוי זה בחינת ציור האור לברכה כמובא בהלכות פסח הנ"ל, כי תרומה אין לה שיעור וניתנת לכהן, זה בחינת אור העליון שהוא קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן ועל כן אין לה שיעור. כי עדיין אין שם בחינת ציור שהוא בחינת שיעור וצמצום. ומעשר ללוי הוא בחינת צירי ועל כן יש לה שיעור, כי שם נצטייר האור. ועל כן צריכין ליתן המעשר במדידה דייקא ולא מאומד כדי לצייר האור לברכה על ידי המדידה שהיא בחינת ציור אבל מאומד הוא רחוק יותר ועליון מבחינת ציור על ידי מדידה. ועל כן צריכין לעשר במדידה דייקא כדי לצייר האור לברכה. וזהו שנסמך ואל תרבה לעשר אודמות לעשה לך רב והסתלק מן הספק כי הכל אחד כנ"ל:
This is the aspect of awakening from sleep at chatzos, which is the aspect of the geulah. For galus is the aspect of the darkness of night, the aspect of sleep, as it is written (Tehillim 126): "B'shuv Hashem... hayinu k'cholmim" — "we were like dreamers," and it is written (ibid. 78): "Vayikatz k'yashain Hashem" — "Hashem awakened as one from sleep." 12
כי עיקר בחינת שבועות הוא על ידי בחינת הנ"ל על ידי שיוצאין מגלות מצרים שהיא ערות הארץ תאוה הכלליות הנ"ל. כי מקדשין עצמן במ"ט ימי הספירה, ועל ידי זה נכללין במ"ט ~ אותיות שיש בשמות השבטים שזה בחינת קדושת הברית כמבואר במאמר הנ"ל וכמבואר כל זה בהלכות פסח הנ"ל. וזה בחינת מה שמנדדים שינה מעינים בליל שבועות כדי לשבר ולהכניע בחינת שבעים אומין שהם נאחזים בבחינת שינה על העינים כנ"ל. ואזי זוכין לקבלת התורה שהוא בחינת שבעים פנים לתורה וכנ"ל. וזה בחינת מאכלי חלב בשבועות בבחינת דם נעכר ונעשה חלב כמובא שזה בחינת קדושת הברית כמבוא. וזה בחינת (שיר השירים ה') עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב וכו' עיניו כיונים וכו' זה בחינת שבעים פנים לתורה. וזה על אפיקי מים היינו מימי התורה. וזה זוכין דייקא על ידי קדושת הברית שהוא בחינת דם נעכר ונעשה חלב כנ"ל וזהו רוחצות בחלב כנ"ל. וזהו (שם) יושבת על מלאת זה בחינת אור מלא, כי אז מקבלין את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה כנ"ל. וזהו (שם) לחייו כערוגת הבושם וכו' ופירש רשץי פנים מסבירות להלכה. היינו בחינת אנפין נהירין בחינת שבעים פנים לתורה הנ"ל שזוכין לקבל על ידי קדושת הברית כנ"ל:
This is the aspect of all the Bircas HaShachar [morning blessings]: upon awakening from sleep, one must bless Hashem for each and every kindness in specificity — that He opens the eyes of the blind, clothes the naked, etc., and releases the bound, etc. For during sleep, one was like a blind person and a captive in bondage from the force of the dinim. Now everything has been sweetened, for all the sweetening is through the upper ratzon. Therefore one must bless upon each thing, for all the berachos are for His great Name — as it is written (Nechemyah 9): "Vivar'chu Shaim Kvodecha... l'hodos l'Shaim kadshecha..." 16
(שייך לעיל)וזהו ולא הלכו בה ודרשו רז"ל על זה שלא ברכו בתורה תחלה. דהיינו שלא המשיכו האור בבחינת ברכה על ידי ברכת התורה כנ"ל. וזהו מרומז בפסוק ולא הלכו בה הנ"ל. כי כשזוכין לקבל אור התורה בבחינת ברכה בחינת סם חיים זה בחינת הליכה שהולכין על ידי התורה בדרכי ה' בחינת צדיקים ילכו בם, ילכו דייקא שזהו בחינת סם חיים כנ"ל. ועל כן ולא הלכו בה מרמז שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה סם חיים שזהו בחינת הליכה בחינת צדיקים ילכו וכו' כ"ל:
This is the aspect of Bircas HaTorah [the blessings over the Torah], regarding which our Sages warned (Nedarim ch. 1) very strongly. And as also written in the Shulchan Aruch (Orach Chaim 47): one must be very careful with Bircas HaTorah. For the essential Bircas HaTorah is to bless Hashem "asher bachar banu mikol ha'amim v'nasan lanu es Toraso" — "Who chose us from all the nations and gave us His Torah." This is the aspect of segulah [a treasure] and makif [surrounding light] that is impossible to perceive — as explained in the Torah "Atika" (LM I:21). 18
(ושאר הלכות על ברכת התורה נכללת כל אחת בהלכות ברכת השחר):
This is what our Sages said (Nedarim ch. 1) on the verse (Yirmeyah 9): "Al mah avdah ha'aretz..." — "Why was the land destroyed?" — This matter was asked of the Sages and the prophets, and they could not explain it, until HaKadosh Baruch Hu Himself explained it, etc. And they concluded that the essential destruction was because they did not bless the Torah first. 21
ענין קדישעל פיהמאמר וביום הביכורים ואת העורבים צויתי לכלכך (בלקוטי תנינא סימן ד') עיין שם כל המאמר והובא קצת בכרך אחר בהלכות תפלת המנחה. וקצת הקדמות היוצא משם בקיצור:
Therefore, after Kri'as Yam Suf, chametz was permitted. For the essential prohibition of chametz is not to "leaven" the mind with the investigations whose root is from the secret of the nekudah — the aspect of the mashehu — from which all the investigations and difficulties descend. On Pesach — the beginning of Yisrael's drawing close to their Father in heaven, when Yisrael were chosen from the seventy nations for His ratzon and His Name — it is impossible to guard against leavening the mind in this regard except by separating from chametz even a mashehu. This is the secret of the Eitz HaDa'as Tov vaRa, from which one must be very guarded now — through the holiness of eating matzah, which is the asvasa [remedy], and being careful with chametz even a mashehu. 25
כי על ידי צדקה זוכין שאין צריכין לעשות שום עסק ושום מלאכה. כי אף על פי שכל העסקים והמשא ומתן הם בחינת אתערותא דלתתא, כי נמשכין מל"ט מלאכות המשכן שהם כנגד עובדא דבראשית וכו' אף על פי כן אם היה שופע חסדו יתברך לא היינו צריכין לשום עסק, כי היה מתקיים העולם בחסדו. ואפילו ההכרחיות היו נעשין על ידי אחרים, בבחינת (ישעיה ס"א) ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקראו בחינת חסד שהוא בחינת כהן וכו'. ולקבל החסד צריכין כלי וצנור ועל כן צריכין יראה סטרא דלוי שהוא בחינת כלי לקבל שפע החסד. ויראה נעשה על ידי רצון על ידי שנתגלה שהכל מתנהג על ידי רצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל. וזה נתגלה על ידי השלש רגלים שהם בחינת מקרא קדש. כי קדושת יום טוב קורא ומגלה הרצון שהכל רק על ידי רצונו לבד. כי בכל הימים טובים עשה השם יבתרך ~ אותות נור~ אות שעל ידי זה נתגלה הרצון, אך יש קול שאגת החיות רעות הם חכמי הטבע שהם רוצים להתגבר על קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון. והכנעתם הוא על ידי חכם שבקדושה שיודע לקשר כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון בחינת רעוא דרעוין. אך יש מצח הנחש שורש חכמת הטבע ויניקתו מזקני הדור שאין בהם שלימות שאין מוסיפין קדושה ודעת בכל יום וכו' עיין שם. ועל ידי צדקה מעלין אלו הימים הנפולים ועלידי זה נכנע מצח הנחש ומתגבר ומתגלה מצח הרצון ועל ידי זה נשמע קול הקריאה של יום טוב שמגלה הרצון ועל ידי זה נעשה יראה. ועל ידי היראה נשפע החסד ואזי אין צריכין לשום עסק, כי נתקיים ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' עיין שם כל זה היטב:
This is: "Chatzos lailah akum l'hodos lach al mishpitai tzidkecha" (Tehillim 119) — "At midnight I arise to give thanks to You for Your righteous judgments." "L'hodos l'cha al mishpat tzidkecha" — to give thanks for Your righteous judgment — this is the aspect of Bircas HaTorah, where we bless and give thanks to His Name — "asher bachar banu mikol ha'amim v'nasan lanu es Toraso" — which are His righteous judgments. 28
אות ב
We pray: "Al tashlicheinu l'eis ziknah, kichlos kocheinu al ta'azveinu" — "Cast us not away in the time of old age; when our strength fails, forsake us not" — that we should not fall into the ziknah of the Sitra Achra. The Baal Davar (Haman-Amalek) is called an old and foolish king — denying Chidush HaOlam. From this denial comes the ziknah of the Sitra Achra — as if the physical world is old and aged from long ago. The serpent said to Chavah: "Min ha'eitz achal uvara es ha'olam" — "From the Tree He ate and created the world" — denying Chidush HaOlam. Through this, death was decreed — the opposite of long life.
וזה בחינת תפלה שהיא התגלות הרצון. כי התפלה מגלה הרצון ומכניע ומבטל חכמת הטבע כי הטבע מחייב כך והתפלה משנה הטבע וכמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים. ועל כן הם ג' תפלות ביום כנגד שלשה אבות שהם בחינת שלשה רגלים כמובא. כי ג' תפלות הם בחינת ג' רגלים שמגלין הרצון כנ"ל וכמבואר כל זה היטב בהלכות תפלת המנחה על פי מאמר הנ"ל. וזה בחינת סדר התפלה בשחרית, שבתחלה מסדרין ואומרים סדר הקרבנות לתקן ולברר עולם העשיה כידוע, זה בחינת מלאכת מעשה בראשית שהם בחינת מעשה המשכן שמשם נמשכין כל המלאכות וכל העשיות וכל המשא ומתן והעסקים שהם כלולים בל"ט מלאכות זה בחינת עשיה. בחינת ומעשה ידינו כוננה עלינו וכו' שברכם משה בגמר מלאכת המשכן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. וזה בחינת הקרבנות שמסדרין. כי כל הקרבנות היו במשכן שעל ידם מבררין בחינת עשיה שהוא בחינת כל העשיות וכל המשא ומתן והמלאכות שהם כלולים במלאכת המשכן כנ"ל. והם נתבררים על ידי סדר הקרבנות שהם בחינת מעשה המשכן ששם קריבין כל הקרבנות. וזה עיקר מעשה המשכן להקריב שם קרבנות:
The elders who lack completeness — who do not add holiness and da'as each day — give strength to these kefiros (= the metzach hanachash [forehead of the serpent], as in LM II:4). Since they do not add holiness and give foothold to the ziknah of the Sitra Achra, the kefiros of the serpent's forehead — denying Chidush HaOlam — are strengthened. All these kefiros, from which the essential Yetzer HaRa intensifies now at the end of the galus, derive from the Chalal HaPanui — from which come all the questions of the philosophers that cannot be answered, all the apikorsus and kefiros, and the root of all evil desires. For the root of all evil desire is eil acher — kefiros, as our Rebbe explained.
אות ג
Therefore one must wear Tefillin of Rabbeinu Tam — the Mochin drawn from the Tzaddikim who can enter the initial Tzimtzum of the Chalal HaPanui, sweeten the Din there, and reveal Hashem's G-dliness — informing humanity that even the Chalal HaPanui and all the questions and kefiros themselves derive from Hashem, who sustains everything. It is impossible to know Him except through the absence of knowledge that preceded knowledge — the questions of the Chalal HaPanui, the withdrawal of Da'as (His light that was withdrawn from the Chalal HaPanui) — in order to create a place for the world, so that His G-dliness could be revealed in the world, as fully explained in "Bo el Paroh."
ואחר כך אומרים פסוקי דזמרה שהם בחינת יראה סטרא דלוי. כי כל הזמירות והניגונים הם מסטרא דלוי כידוע. כי אנו מעלין כל העולמות על ידי סדר התפלה מתתא לעילא כידוע. ועל כן אנו מעלין כל העשיות והעסקים על ידיסדר הקרבנות לבחינת יראה שמשם נמשך החיות להם על ידי החסד הנשפע על ידי היראה שמחיה ומקיים כל העולם כנ"ל. והיראה נעשה על ידי הרצון. ועל כן אחר פסוקי דזמרה שהם בחינת יראה סטרא דלוי, אחר כך אומרים ברכת קריאת שמע שהם בחינת התגלות הרצון. כי בקריאת שמע אנו מעידין על יחודו יתברך שהוא יתברך לבדו יחיד בעולמו והוא לבדו מנהיג העולם ברצונו לבד, כמו שאמרו רז"ל (ברכות י"ג) שצריך להאריך בד' דאחד כדי שימליכהו למעלה ולמטה ובד' רוחות, דהיינו שהוא יתברך לבדו מושל בעולמו. כי הוא לבדו יתברך מנהיג העולם ברצונו לבד. וזה בחינת ברכת קריאת שמע שאומרים יוצר אור ובורא חשך וכו' יוצר המאורות. ובזה אנו מגלין ומפרסמין שאין שום מערכת השמים כלל, ומכניעין ומבטלין חכמת הטבע שהיא חכמת הכוכבים ומזלות. כי אנו מודים ומעידין שהשם יתברך ברא את המאורות שבשמים והוא מנהיג ומחיה ~ אותם את כל המאורות ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ואין שום טבע כלל רק הכל ברצונו. וזה בחינת יום טוב שמגלה את הרצון בחינת וירא אלקים את האור כי טוב ויקרא אלקים לאור יום. כי כשיודעין שהשם תברך מנהיג הכל ברצונו לבד והוא לבדו יצר המאורות שבשמים זה עיקר אור יום. כי להיפך חכמת הטבע הוא בחינת חשך בחינת חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו וכמובא לעיל מזה בהלכות נטילת ידים שחרית. כי עיקר האור הוא השם יתברך לבד. וכשמגלין שהכל על ידי רצונו לבדו זה בחינת יום טוב בחינת אור יום שהוא בחינת טוב בחינת ובטובו מחדש וכו' בחינת וירא אלקים את האור כי טוב ויקרא אלקים לאור יום וכו' כנ"ל. ועל ידי שביום טוב נתגלה הרצון כנ"ל על כן נקרא יום טוב, כי אז דייקא מאיר אור יום שהוא בחינת טוב כנ"ל. וכן בכל יום ויום אנו ממשיכין קדושת יום טוב שהוא התגלות הרצון שמגלין בברכת המאורות שהוא ברכת קריאת שמע שאז מעידין השהשם יתברך ברא כל המאורות שבשמים וכל הכוכבים ומזלות כולם הוא לבדו יתברך בראם ואין שום טבע כלל. וזה עיקר אור יום וכו' בחינת יום טוב וכו' כנ"ל:
Therefore one must place emunah before the world — this is the essence. Through this, one breaks the kelipah that precedes the fruit (= the Chalal HaPanui that preceded the world). Through emunah, one passes over everything. This is also the ma'abarta of Tefillin — through Tefillin (= renewal of Mochin merited through emunah), one passes over everything. When one is strong in emunah for many years, serving Hashem through emunah alone, one merits afterward to know and perceive Hashem with a wondrous knowledge that comes through emunah — in the aspect of matei v'lo matei [reaching and not reaching]. This is "Lachazos b'no'am Hashem ul'vaker b'Heichalo" — "To gaze at the pleasantness of Hashem and to visit His Sanctuary" — which Dovid HaMelech requested all his days.
וזה בחינת סדר קדושה שאומרים בברכת יוצר המאורות. זה בחינת מקרא קדש שהקודש קורא ומגלה את הרצון כי בכל מקום שיש קדושה נתגלה הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל. כי קודש היא בחינת חכמה כידוע, היינו בחינת החכמים שבקדושה שהם בחינת קדש שהם מגלין את הרצון. ועל כן עיקר קדושת יום טוב תלוי בחכמי הדור שהם קובעים את השנים והחדשים וכל הימים טובים תלויים בהם, כמו שכתוב (ויקרא כ"ג) אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קודש כמו שדרשו רז"ל (ראש השנה כ"ד). כי עיקר בחינת מקראי קודש דהיינו לקרות ולגלות את הרצון הוא על ידי חכמי הדור שעל ידם נשמע קול הקריאה של יום טוב על ידי שהם מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון כנ"ל. וזה בחינת סדר קדושה שבברכת המאורות שהם בחינת התגלות הרצון כי על ידי בחינת קדושה נתגלה הרצון בבחינת מקרא קודש כנ"ל. נמצא שעל ידי קריאת שמע וברכותיה נתגלה הרצון. ואחר כך מתפללין התפלה בלחש ואז עולין למקום שעולין. ואז מתקשרין לבחינת רצון שברצונות רעוא דרעוין שזה עיקר בחינת התפלה בבחינת ואני תפלתי לך ה' עת רצון:
Therefore our essential hope now — to leave this bitter galus, to nullify the kishui holadah of the Geulah (intensifying now collectively and individually for each person seeking the holy path) — rests on the power of the Tzaddikim, the Mochin of Tefillin of Rabbeinu Tam (very great Mochin). Therefore now one must be especially careful to wear Tefillin of Rabbeinu Tam — to hasten the Geulah collectively and individually, speedily in our days. Each person must merit the redemption of his soul from this bitter galus of havlei olam hazeh. One must endure actual chevlei leidah and kishui holadah, especially in the beginning — crying many cries and groans of "Ach!" and "Avoi!" and many turns and twists — before meriting to give birth to the holiness of one's nefesh and redeem it from galus. May it be fulfilled speedily: "Rani akarah lo yaladah" ; "Ha'ani ashbir v'lo olid... ki chalah gam yaldah Tziyon es baneha" — speedily in our days, Amen.
אות ד
This is why "Uva l'Tziyon Go'el" is juxtaposed to Mizmor "Ya'ancha". It is explained in the Kavanos that Mizmor Ya'ancha is recited to give birth to the Mochin and shefa and draw them into this world. Therefore there are seventy words in Mizmor Ya'ancha — corresponding to the seventy cries the woman in labor must cry before giving birth.
וזה בחינת קדיש שאומרין בין עולם לעולם והוא בחינת העמוד שבין עולם לעולם שדרך שם עולין מעולם לחעולם כמבואר בכוונות. כי מעלת הקדיש גבוה מאד מאד כמו שאמרו רז"ל וכמו שכתוב בזוהר הקדוש. כי הוא מתבר כל שלשלאין דפרזלא. כי הקדיש הוא בחינת התגלות הרצון בבחינת בעלמא די ברא כרעותי' וימליך מלכותי'. ומעלין ומקשין הרצון לשורש הרצון שהוא בחינת רעוא דרעוין בבחינת מה שאומרין בקדיש יתברך וישתבח וכו' לעילא מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא וכו' דאמירן בעלמא וכו'. כי כל השירות והתשבחות שאומרין כולם הם בחינת התגלות הרצון שמודים ומשבחין להשם יתברך שברא הכל ברצונו. ובקדיש אומרים לעילא מן כל ברכתא ושירתא וכו' זה בחינת למעלה מבחינת התגלות הרצון בזה העולם. היינו בחינת רצון שברצונות בחינת רעוא דרעוין ששם מתקשרין כל הרצונות בחינת שורש הרצון. כי בקדיש עולים ומתקשרים לבחינת שורש הרצון הנ"ל. ועל כן הקדיש הוא גבוה מכל הקדושות שהם בחינת התגלות הרצון כנ"ל כי הקדיש הוא בחינת שורש הרצון כנ"ל.ועל כן נתתקן בלשון תרגום כי לשון תרגום משם עיקר יניקת חכמי הטבע. כי התרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר. וזה בחינת הטבע שם מעורב טוב ורע ושם עיקר בחינת הבחירה. כי כשמאמינים שהטבע בעצמה מתנהגת ברצונו לבד זה בחינת הטוב שבטבע. ואז הטבע נכלל בהשגחה ורצון. ולהיפך כשמתגברים ח"ו חכמי הטבע שמפרידין הטבע מהשגחה זה בחינת הרע שבטבע. נמצא שהטבע הוא בבחינת עץ הדעת טוב ורע שהיא בחינת לשון תרגום. ועל כן הקדיש שהוא עיקר התגלות הרצון על ידי שעולין ומתקשרן לשורש הרצון כנמ"ל על כן נתתקהן בלשון תרגום. כי זה עיקר שלימות התגלות הרצון כשמהפכין חכמת הטבע לרצון כמו שאמר רבינו ז"ל, כי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא. כי התרגום הוא בחינ הטבע בחינת עץ הדעת טוב ורע שעיקר יניקת חכמי הטבע הוא משם מבחינת תרגום כנ"ל. וזה בחינת (דברים כ"ו) ארמי אבד אבי וירד מצרימה. כי לבן הארמי הוא בחינת מצח הנחש שורש חכמת הטבע שמתגבר אפילו כנגד בחינת שורש הרצון בחינת מצח הרצון ועל כן נקרא לבן לשון לבנונית. כי מצח הרצון שמתגלה על ידי זקני הדור שבקדושה שיש בהם שלימות כמבואר במאמר הנ"ל זה בחינת לובן העליון כידוע שהוא בחינת זקנה ושיבה שבקדושה שהוא תכלית הרחמים בחינת לבנונית הזקן שבזקנים. ועל כן לבן הארמי שהוא בחינת מצח הנחש נקרא לבן בחינת לובן שבקליפה.ץ כי את זה לעומת זה וכו'. ועל כן לבן בקש לעקור את הכל. כי רצה להטיל פגם ח"ו בשורש הרצון ששם עיקר החיאת ישראל שהם בבחינת רצון. כי ישראל הם למעלה מהטבע לגמרי. כי יעקב אבינו הוא בחינת זקן שבקדושה בחינת זקן נשוא פנים בחינת מבקשי פניך יעקב סלה. ועל כן כשברח יעקב מפני עשו ברח אצל לבן. כי עשו הוא בחינת חזיר היער כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבה פרק ס"ה). בחינת חיות רעות הדורסים וטורפים בחינת חכמי הטבע שהם בחינת אומות העולם שכולם כלולים בעשו שהוא עיקר מלכות הרשעה בבחינת ראשית גוים עמלק שהוא מזרעו של עשו. וכל החיות רעות שהם אומות העולם חכמי הטבע שכולם כלולים בעשו עמלק. מקבלין כח מבחינת מצח הנחש שהוא בחינת לבן הארמי. ועל כן יעקב כשראה שעשו מתגבר כנגדו שזה בחינת שחכמת הטבע מתגבר כנגד התגלות הרצון כנ"ל על כן ברח אצל לבן דייקא. כי ראה שאי אפשר להכניע את עשו כי אם על ידי שיכניע תחלה את שרשו שהוא לבן הארמי שהוא בחינת מצח הנחש שהוא שורש חכמת הטבע. כי כשיתגבר כנגד לבן שהוא בחינת מצח הנחש, כשל עוזר ונפל עזור. כי ממילא יתבטל כח של עשו הייננו בחינת חכמת הטבע על ידי שיבטל חכמת הטבע בשרשו על ידי שיכניע ויתגבר על לבן וכו' כנ"ל. ועל כן כשיצא מבית לבן וזכה להכניע ולבטלו ולצאת ממנו, על כן שלח אל עשו עם לבן גרתי וכו'. היינו שהודיעו שכבר זכה לעמוד כנגד לבן שהוא שורש חכמת הטבע, ועל כן ממילא אין כח לעשו בחינת חכמת הטבע כי כבר הכניעו בשרשו כנ"ל. ותרגום הוא לשון הארמי, כי משם עיק יניקת חכמת הטבע בחינת מצח הנחש לבן הארמי וכנ"ל:
The Geulah = birth, which comes after chevlei leidah = Chevlei Mashiach. The chevlei leidah are seventy cries — for the essential birth is the birth of the Mochin: to renew one's avodah and awaken from sleep (= ibur). Therefore they are seventy cries — corresponding to the seventy faces of Torah = the totality of Mochin that must be birthed and drawn, to awaken from one's sleep and fall, to regain all the seventy faces one has lost, and to begin living anew. This is the essential Geulah, individually and collectively. "Uva l'Tziyon Go'el ul'shavei fesha b'Yaakov" — "ul'shavei fesha" precisely = the ba'alei teshuvah who renew the days that passed in darkness = renewal of chiyus: "Hashiveinu Hashem eilecha v'nashuvah, chadeish yameinu k'kedem." After Mizmor Ya'ancha (= chevlei leidah), we say "Uva l'Tziyon Go'el" — speedily in our days, Amen.
אות ה
Therefore Tefillin must be written on the hide of a kosher animal specifically . For the hide [or] is the aspect of the medameh [imaginative faculty] — the external garment of the intellect. There are Nefesh, Ruach, Neshamah — the three inner lights — the three Mochin. Corresponding to them are three keilim [vessels]: flesh, sinews, and bones. Over them all is the hide that covers — chitzoniyus d'chitzoniyus [the externality of externality], katnus d'katnus [the smallness of smallness].
וזה בחינת (במדבר כ"ג) מן ארם ינחני בלק וכו'. כי בלק ובלעם רצו להתגבר על ישראל ולקללם ח"ו על ידי בחינת ארמי, דהיינו לשון ארמי לשון תרגום שמשם יניקת חכמת הטבע, שעל ידי זה אין יכולין לקבל החסד כ"ל. וכשנשפע החסד שהוא בחינת כהן בחינת ואת כהני ה' תקראו זה בחינת ברכה בחינת ברכת כהנים. כי עיקר כל הברכות הם בבחינת כהן איש החסד. ועל כן עשו בחינת חכמת הטבע היה מתקנא ביעקב על שקיבל הברכות מיצחק שהם בבחינת (ישעיה ס"א) ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' בחינת (בראשית כ"ז) ויתן לך האלקים מל השמים וכו' יעבדוך עמים וכו'. כי עשו חכמת הטבע הוא היפך הברכות הבאים על ידי בחינת חסד כנץל, כי עיקר החסד נמשך רק על ידי התגלות הרצון וכו' כנ"ל. וכמו שכתוב בעשו (תהלים ק"ט) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה. כי עשו חכמת הטבע הוא ההיפך מברכה שהוא בחינת חסד כנ"ל. ועל כן היה מתקנא ביעקב על הברכות כי עשו בחינת חכמת הטבע מתגבר תמיד להעלים בחינת הרצון ולבטל הברכות ח"ו. עד שהלך יעקב לבית לבן והכניע חכמת הטבע בשרשו כנ"ל. ואז נתבטל ממילא כח עשו כח חכמת הטבע כנ"ל. ואז הודה לו על הברכות כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבה פרק ע"ח) על פסוק יהי לך אשר לך כאן הודה לו על הברכות וכנ"ל. ועל כן בלעם ובלק שרצו לקלל את ישראל נאמר שם מן ארם ינחני בלק וכו'. כי דייקא על ידי בחינת ארם היינו לשון ארמי לשון תרגום על ידי זה רצה להתגבר על ידי חכמת הטבע שיניקתה מבחינת לשון ארמי כ"ל שעל ידי זה אין יכולין לקבל ברכה ח"ו כשמתבר חכמת הטבע כנ"ל אבל לא היה להם כח לגמור מחשבתם הרעה ח"ו כי באמת ישראל היה להם אמונה גדולה בה' ובמשה. ו~ אותו הדור גילה הרצון בעולם שהכל ברצונו יתברך לבד. כי עיניהם הרו~ אות את כל מעה ה' הגדול אשר עשה את כל ה~ אותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל כי משה הוא בחינת רעוא דרעוין כי שם נסתלק משה. ועל כן היה לו כח לקשר כל הרצונות לבחינת שורש הרצון ולא היה כח לבלעם לקלל חץו. רק אדרבה נתהפך הקללה לברכה על ידי גודל התגלות הרצון שהיה אז בדורו של משה כנ"ל:
[refinement] takes place — to purify the hide from the grip of the kelipos. The essential refinement is of Kelipas Nogah = Tree of Knowledge of Good and Evil = the hide that garments the entire body. Its purification is through the Chashmal — to transform "kasnos or" [garments of hide, with Ayin] into "kasnos or" [garments of light, with Alef].)
אות ו
This hide — the external vessel of the body — corresponds to the medameh — the external power of the intellect. The medameh is the animalistic power, the life-force of the animal aspect within man. It is the externality of the intellect. There, in the medameh, is where the essential birur takes place. As the medameh is purified, so one merits emunah — which is the ultimate completeness of the medameh's rectification, as explained in "Tik'u 3" and above in Hilchos Tzitzis: the essential emunah resides in the medameh.
נמצא שתרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע שמשם עיקר יניקת מצח הנחש שורש חכמת הטבע. ועל כן אין מלאכי השרת נזקקין ללשון ארמי (סוטה ל"ג) מחמת שם עיקר בחינת הבחירה והם אין להם בחירה כי נקראים עומדים. ועל כן התרגום שהוא בחינת עץ הדעת ששם עיקר בחינת הבחירה אין מלאכי השרת נזקקין. כי הם אין להם בחירה ואינם רוצים להזדקק כלל לבחינת הבחירה שהיא בחינת תרגום כנ"ל. כי עיקר התגלות הקדושה שהוא התגלות הרצון הוא רק על ידי לשון הקודש כי לשון הקודש הוא קורא ומגלה את הרצון בבחינת מקרא קודש שבחינת קדש קורא ומגלה את הרצון. וזה בחינת לשון קדש כי בכל מקום שיש קדושה הוא קורא ומגלה את הרצון בחינת מקרא קדש כנ"ל. כי עיקר הקריאה דהיינו לקרות ולגלות את הרצון הוא על ידי הדיבור כי הדיבור של קדושה קורא ומגלה את הרצון. ועיקר שלימות הדיבור שבקדושה הוא בחינת לשון הקדש. ועל כן כל הברכות והקדושות ושירות ותשבחות כולם נתקנו בלשון הקדש. כי כל הברכות והקדושות כולם הם בחינת התגלות הרצון ועל כן נתקנו בלשון הקדש. כי עיקר התגלות הרצון הוא על ידי לשון הקדש שהוא עיקר שלימות שקורא ומגלה את הרצון כנ"ל. כי לשו הקדש שהוא שלימות הדיבור הוא בבחינת זקן שבקדושה דהיינו שמוסיפין חכמה ודעת בכל יום ויום. ועל ידי שלימות הדעת נשלם הדיבור כי הדיבור הוא התגלות הדעת. וכל מה שנשלם הדעת יותר על ידי הזקנים שבקדושה שמוסיפין קדושה ודעת בכל יום נשלם הדיבור ביותר. כי הדיבור הוא התגלות הדעת כמו שכתוב (משלי ב') מפיו דעת ותבונה. ושלימות הדיבור הוא לשון הקדש. כי כל לשונות העמים הם חסרים ונקראים לשון עלגים ואין שלימות כי אם ללשון הקדש. נמצא שלשון הקדש שהוא עיקר שלימות הדיור יניקתו מזקני הדור שבקדושה כנ"ל:
This is the aspect of Dovid as the fourth leg of the Merkavah — the fourth letter of the Name — the aspect of the Shin of three heads and the Shin of four heads. The first three letters = tlas avahan [three Patriarchs] = the three Mochin = Shin of three heads. Dovid = the final letter of the Name = Malchus/emunah — corresponding to the rectification of the medameh = the Shin of four heads.
אות ז
The essential confusion of the medameh — which includes all foreign thoughts, evil fantasies, philosophical inquiries, questions, kefiros, apikorsus, and all varieties of thoughts that confuse and distort a person away from Hashem and from true Tzaddikim — all this comes from an unpurified medameh, from the Chalal HaPanui where all the kelipos take hold, and their primary grip is in the medameh (= the Tree of Knowledge).
כי אין זקנה ושיבה פחותה משבעים. ושבעים שנה הם בחינת שבעים פנים לתורה כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן ס'). וכנגד שבעים פנים לתורה שהם שבעים אנפין נהירין יש שבעים אנפין חשוכים שהם שבעים אומות שבעים לשונות שהם חכמי הטבע. ועל כן עיקר יניקתן מפגם זקני הדור כשאין בהם שלימות ואין זוכין כל זמן שמזקינים לבחינת שבעם פנים לתורה שזה עיקר בחינת הזקנה. אזי על ידי זה מתגבר בחינת שבעים לשונות שהם כנגד שבעים פנים הנ"ל. ולשון הקדש שהוא ההיפך משבעים לשונות העמים הוא בבחינת שבעים פנים לתורה. כי התורה ניתנה בלשון הקדש וכל השבעים פנים שבעים אנפין נהירין כלולין בלשון הקדש. נמצא שלשון הקדש הוא בבחינת זקני הדור שיש בהם שלימות שמוסיפין דעת בכל יום שהם בבחינת שבעים פנים לתורה, שזה בחינת לשון הקדש שהוא בחינת שלימות הדיבור שלימות הדעת כנ"ל. וזה בחינת (איוב ל"ב) ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, כי כל מה שמוסיפין ימים נשלם הדיבור יותר שהוא בחינת לשון הקדש על ידי שמוסיפין חכמה בכל יום ויום שמזקינים יותר. וזהו ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, כשזוכין ברוב שנים לידיעת חכמה אזי הימים ידברו. כי על ידי החכמה נשלם הדיבור ביותר כנ"ל שהוא בחינת לשון הקדש כנ"ל. נמצא שלשון הקדש יניקתו מזקני הדור שבקדושה שעל ידי זה עיקר התגלות הרצון. ועל כן כל הקדושות והברכות וכו' שכולם הם בחינת התגלות הרצון כולם הם בלשון הקדש כי עיקר התגלות הרצון הוא על ידי לשון הקדש כנ"ל. אבל הקדיש שהוא קדושה גבוה מאד למעלה מכל הקדושות כמו שכתוב בזוהר הקדוש והוא מתבר כל שלשלאין דפרזלא, דהיינו שעולים לשורש הרצון ומקשרין כל הרצונות לשם עד שמתגבר התגלות הרצון מאד עד שנתהפך חכמת הטבע להתגלות הרצון. וזה בחינת קדיש בלשון תרגום, כי עכשיו קוראין ומגלין את הרצון על ידי תרגום דייקא. כי אנו מהפכין על ידי קדושה זו הרוגז לרצון דהיטינו חכמת הבטע שיניקתה מלשון תרגום מתהפך וקרוא ומגלה את הרצון, ומניה וביה אבא ליזיל בי' נרגא שזה עיקר שלימות התגלות הרצון כמובן במאמר הנ"ל. דהיינו שלשו תרגום דייקא שדרך שם יניקתם של חכמי הטבע על ידו דייקא יתגלה הרצו ואז נכנע חכמת הטבע לגמרי. ועל כן הקדיש בלשון תרגום מתבר כל שלשאלאין דפרזלא כי כולם מתבטלין לגמרי על ידי שהתרגום בעצמו מגלה את הרצון וכו' כנ"ל:
Therefore Sifrei Torah, Tefillin, and Mezuzos are written on hide specifically — to purify the medameh and merit complete emunah. The essential purification of the medameh is through Ruach Nevuah [the spirit of prophecy] = the totality of Torah, as in "Tik'u." This = the totality of writing STA"M [Sifrei Torah, Tefillin, Mezuzos] = the Torah's parshiyos = Ruach Nevuah. Therefore they must be written on hide.
אות ח
They must be written on the hide of a kosher animal specifically — for the animal itself is the aspect of the medameh, and the hide of an animal = the ultimate chitzoniyus d'chitzoniyus of the medameh. There the essential birur takes place through writing Tefillin and Sifrei Torah. For Tefillin are such great Mochin that they have the power to purify and rectify the very lowest externality of the medameh. The greater the Tzaddik, the more he can purify the lowest and most external levels. Through this, all worlds are rectified, all sparks and all fallen neshamos are elevated.
ועל כן הקדיש הוא בחינת העמוד שבין עולם לעולם, שדרך בו עולים מעולם לעולם. כי עיקר עליית העולמות מעולם לעולם הוא רק על ידי בחינת רצון שברצונות שהוא בחינת המדריגה העליונה תכלית המעלה שב~ אותו העולם שנמשך מעולם הגבוה יותר. ועיקר העליה מדרגא לדרגא ומעולם לעולם העיקר הוא על ידי שלימות הרצון כשזוכין לבטל הכל עד שבאים לשלימות הרצון בחינת רצון שברצונות אז עולים לעולם גבוה יותר, כי משם נמשך בחינה זו בזה העולם כמובן בכוונות. ועל כן הקדיש שמתקשרים על ידו לבחינת שורש הרצון רצון שברצונות עד שנתהפך הכל לרצון. ואפילו חכמת הטבע שיניקתה מבחינת לשון תרגום נתהפך הכל לבחינת רצון. על כן על ידי זה עולים מעולם לעולם. כי עיקר העליה על ידי בחינת שורש הרצון כנ"ל:
This is the aspect of the holy elders of the story: the youngest of them remembered the cutting of his umbilical cord — the beginning of katnus. To remember what happened then = the purification of the hide, which is the connection between mother and child through the navel — only hide. For the chain of all worlds, from world to world, proceeds from the navel downward, as explained in Eitz Chayim (Sha'ar HaNekudim) — each lower world begins at the navel of the upper world (Netzach-Hod-Yesod = the "legs" of the upper world, from which the lower world receives its chiyus). Therefore Hashem created the physical reality that the fetus is connected via the navel to its mother — for the chain from generation to generation begins from the navel downward.
אות ט
Therefore the essential drawing of Mochin from the holy elders comes through the youngest elder (= the first from below upward) who remembered the cutting of the navel. From there the essential revelation of Mochin and the chain of worlds flows downward — the aspect of the retzuos of Tefillin that extend to the navel.
וזה בחינת ברכו שאומרים בין ישתבח ליוצר. כי ברכה מסטרא דכהני. בחינת כה תברכו. ועל ידי פסוקי דזמרה שעל ידי זה מעלין את היראה. ואזי נמשך חסד בבחינת (במדבר י"ז) והנה פרח מטה אהרן לבית לוי. כמו שכתב רבינו ז"ל שם במאמר הנ"ל. ועל כן על ידי זה זוכין לבחינת ברכה שהוא בחינת כהן כנ"ל. וזה בחינת ברכו בחינת ברכה בחינת ואתם כהני ה' תקראו כנ"ל:
Yet in truth, although we receive light only from the navel downward (through the youngest elder), all the Mochin and chiyus we receive are drawn only through the power of the highest elder — the Blind Beggar (= the Baby). For it is impossible to fashion keilim to receive the light below without extremely exalted holiness and very lofty light. As our Rebbe said in "Mishra d'Sakina" : perception of G-dliness can only be received through many contractions, from cause to effect, from a higher intellect to a lower intellect. The lower a person's level and the sicker his soul, the greater the Rebbe he needs — a craftsman and healer able to fashion keilim to place within him perceptions of G-dliness.
אות י
As explained in Eitz Chayim (Sha'ar HaNekudim): the light of the keilim is drawn specifically from a very high place. The higher the source of the light received by the keilim, the less shevirah [breakage] occurs — for the higher the light, the more it can contract itself and introduce light gradually, in measured doses, in the aspect of matei v'lo matei, ratzo vashov, in a wondrous and awesome manner. This is Olam HaTikun drawn from Atik — the root of all the elders.
וזה בחינת אקדמות שאומרים בשבועות שהוא שבח גדול ונורא מאד. ונתתקן בלשון תרגום דייקא. כי שבועות הוא בחינת זקן שבקדושה בחינת שורש הרצון הנ"ל כמו שאמר רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שנאמר בשבועות. כי בשבועות נתגלה השם יתברך כזקן מלא רחמים. ועל כן אז יש לנו כח לשבר חכמת הטבע ולהפכה לרצון על ידי התגברות התגלות הרצון שמתגלה אז וכו' כנ"ל. ועל כן אז אומרים שבח גדול ונורא שהוא אקדמות בלשון תרגום דייקא. שזה עיקר שלימות התגלות הרצון כשלשון תרגום נכלל בקדושה. ולשון תרגום דייקא שמשם יניקתם מגלה ומפרסם את הרצון כנ"ל. ומיני' ובי' בא ליזיל בי' נרגא. וזה עיקר שלימות התגלות הרצון שמתגלה בשבועות שאז נתגלה שורש הרצון כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
Therefore the highest elder was blind — no histakulus [gazing] at this world at all = tikun ha'einayim. From him all elders draw — the eight parshiyos of Tefillin — down to the youngest elder who remembered the navel-cutting, through whom the essential Tefillin light is drawn to us. As in Eitz Chayim (Sha'ar HaNekudim): the light of the eyes is revealed from the navel downward — the Oros HaNekudim descended from the eyes, received lights from the shiboles [channel] of the beard, and were revealed from the navel downward — the beginning of keilim formation. The essential purpose of keilim formation = to fashion vessels and contractions to perceive Hashem.
אות יא
This elder who sanctified his eyes and sealed them from the sight of this world = the rectification of p'gam ha'einayim [damage to the eyes] = the damage of all sins in the Torah (= Sheviras HaKeilim). For all sins come through p'gam ha'einayim: "V'lo sasuru acharei l'vavchem v'acharei eineichem" . As our Sages said : "Liba v'eina t'rei sarsurai d'aveirah" — "The heart and the eye are two agents of sin." Therefore this elder who sanctified his eyes = the essential rectification of Sheviras HaKeilim. He is the highest elder = Atik, through whom the essential tikun comes.
ועל כן צריכין ליתן צדקה קודם התפלה. כדי לזכות לבחינת עת רצון בשעת התפלה כי עיקר התגלות מצח הרצון שהוא בחינת עת רצון הוא על ידי הצדקה כמבואר במאמר הנ"ל. וכבר מובא זה בהלכות תפלת המנחה:
Therefore the essential Tefillin are on the hide — chitzoniyus d'chitzoniyus, the ultimate barrier between being and being, between world and world. Through the pores of the hide, light breaks through from world to world. We write the holy parshiyos of Tefillin — the holy and awesome Names, 42 Azkaros — on physical animal hide. We draw light from the most exalted height down to the most physical keilim (= chitzoniyus d'chitzoniyus = the hide). Through this specifically, we can receive the light of perceiving G-dliness gradually and in measure — by rectifying the physical medameh so that complete emunah can be implanted even within it. This is the essential holiness of Tefillin received from the highest elder who encompasses all elders and all Mochin of Tefillin, and who rectifies everything.
Loading comments…