נשיאת כפים א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות נשיאת כפים
All this is merited through Kimas Chatzos. Even one who does not merit to rise at midnight — nevertheless, the light of the holy Tefillin Mochin of all Yisrael flows through the true Tzaddikim, who are the Rosh Bayis — their light reaches all Yisrael through those who rise at midnight, as explained in the Arizal's writings.
הלכה א
The essential pe'er, chein, and yofi of Yisrael, collectively and individually, are the holy Tefillin that each person dons every day: the light of Da'as, the sparkling of the true Mochin — to recognize our Creator, to be included in Shem Hashem. We glory in Him and He, as it were, glories in us — this = Hashem's Tefillin, which are aroused when we crown ourselves with the crown of our Tefillin: "Ki mi goy gadol..." .
אות א
But in our many sins — through the Churban and the long exile — the Sitra Achra expands greatly to conceal the Tzaddik's light. This = "Kashah silukan shel tzaddikim kiflayim k'churban Beis HaMikdash" — the departure of the Tzaddikim is doubly as harsh as the destruction. "Hin'ni yosif l'hafli es ha'am hazeh... v'avdah chochmas chachamav" . The essential tikun: through Kimas Chatzos — weeping over the concealment, the machlokes among scholars (= chevlei Mashiach = kategoria between Talmidei Chachamim ), which is the root of the prolonged exile. Through weeping and returning → the light of the Tzaddik (Rosh Bayis = pe'er) is revealed → the light of Tefillin emerges in the morning.
אין מברכין אלא בלשון הקדש. ובעמידה. ובנשיאת כפים. ובקול רם. כי הברכות מסורות לכהנים. כי הם בחינת שומרי הברית. כמו שכתוב (דברים ל"ג) יורו משפטיך ליעקב וכו'. ובריתך נצורו. ובני לוי לא טעו בעגל שהיה בחינת פגם הברית כמו שאמרו רז"ל לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות הפרהסיא. כי כל התאוות ובפרט תאוות ניאוף שהוא הרע הכולל של כל התאוות הם באים משבירת כלי החסד כידוע שמזה נתהווה התאוות שבאים מאהבות הנפולות. והכהן הוא בחינת איש חסד שהוא בחינת שלימות האהבות העליונות כש"ר כל זה על פסוק חרפה שברה לבי (בסימן ל"ד) עיין שם. ומחמת שהם בבחינת תיקון הברית על ידי זה הם יכולין להמשיך הברכות. כי כליהם שלם. היפך בלעם הרשע שרצה להמשיך קללה על ידי קלקול הכלי מחמת שהיה משוקע מאד בתאוה זו. כמו שאמר רבינו על פסוק בקרוב עלי מרעים (בסימן ל"ו ליקוטי חלק א') ועל כן נהרג בלעם על ידי פינחס דוקא. כי שפינחס היה בחינת תיקון הברית ועל ידי זה זכה לכהונה על ידי שקנא קנאת ה' צב~ אות על פגם הברית. על כן מעל ידו דייקא נהרג בלעם שהיה היפכו ממש כנ"ל. ועל כן סמכו רז"ל ברכת כהנים לתפלה. כי הוא גם כן בחינת תיקון הברית בחינת ח"י ברכאין כמו שאמר רבינו כמה פעמים. ועל כן צריך לברך בלשון הקדש דוקא. כי שמירת הברית תלוי בשלימות לשון הקדש שעל ידי לשון הקדש מכניעין תאוות ניאוף שהוא הרע הכולל של כל השבעים לשונות כמו שאמר רבינו על פסוק תפלה לחבקוק הנביא (סימן י"ט ליקוטי חלק א') עיין שם. ועל כן מברכין בקול רם שהוא בחינת תיקון הדעת שהוא תיקון הברית כמו שאמר רבינו שמחמת זה אומרים את ההגדה בקול רם. כי ההגדה הוא תיקון הברית עיין שם. ועל כן הוא בעמידה שהוא בחינת סטרא דדכורא, היפך בלעם הרשע שהיה נופל מחמת שהיה ערל כמו שפירש רש"י ז"ל. וזה פירוש כה תברכו ודרשו רז"ל (סוטה ל"ח) מזה שצריך לברך בלשון הקדש. כי כה הוא בחינת השכינה שהיא בחינת מלכות שהיא בחינת שלימות לשון הקדש. ועיקר ברכת כהנים לתקן הכלי של ישראל על ידי בחינת תיקון הברית כדי שיהיו ראוים לקבל ברכות. וזה שכתוב (במדבר ו') ושמו את שמי על בני ישראל. כי השם הוא הנפש והוא הכלי של החיות כמובא בדברי רבינו (סימן נ"ו). והכהנים על ידי ברכתם הם משלימין הכלי של ישראל שהוא השם והנפש בחינת ושמו את שמי וכו' כנ"ל ועל ידי זה (שם) ואני אברכם. כי ממילא תחול הברכה עליההם על ידי שיהיו כלים ראויים לקבל כנ"ל. וזה פירוש הברכה, יברך ה' בממו וישמרך מן המזיקין (במדרש רבה פרק י"א). כי הממון הוא שמירת הנפש כמו שאמר רבינו (בסימן נ"ט גליקוטי חלק א' עיין שם). וזהו יברכך ה' בממון על ידי זה וישמרך מן המזיקין. וכל זה תלוי בשמירת הברית. שעל ידי שמרית הברית זוכין לעשירות. ועל ידי זה נשמר הנפש. וזהו יאר ה' פניו אליך, היינו בחינת אנפין נהורין שבא על ידי תיקון הברית כמו שאמר רבינו (סימן כ"ג). וזהו יאר ה' פניו אליך. פניו אליך דייקא. היינו שתזכה שיזדכך פניך עד שיהיה פניך יאר בך. היינו שיתראה פניו בפניך בבחינת פנים בפנים כמו שאמר רבינו (סימן י"ט). וזהו ישא ה' פניו אליך. זה בחינת תיקון תאוות אכילה שעל ידי זה זוכין לנשיאת פנים בבחינת (ברכות כ') וכי לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקין על עצמן מכזית ועד כביצה כמו שאמר רבינו (סימן מ"ז). כי על ידי שמירת הברית שבא על ידי שלימות לשון הקדש זוכין שיהיה כל אכילתו מהתנוצצות האור של כח משעשה בראשית כמו שאמר רבינו (סימן י"ט) שזהו תיקון האכילה. וזהו וישם לך שלום. כי על ידי כל זה זוכין לשלום. כי על ידי שמירת הברית זוכין לשלום בחינת (במדבר כ"ה) הנני נותן לו את בריתי שלום. היפך החרפות ובזיונות שמחרפין את האדם על ידי פגם הברית בחינת חרפה שברה לבי הנ"ל. וכן על ידי תיקון תאוות אכילה זוכין לשלום כמו שאמר רבינו (בסימן ל"ט):
This is the aspect of Tefillin shel Rosh and Tefillin shel Yad. The sum of all the rectifications above is to make the Me'orei Or prevail over the Me'orei Eish. Me'orei Or = Shem Hashem = the Tzaddik's name. Me'orei Eish = the opposite: the concealment, the name of the Sitra Achra that fights to hide Shem Hashem.
וזהו שאנו נוהגין בחוץ לארץ שלא לברך ברכת כהנים כי אם ביום טוב. כי בחווך לארץ נתונים תחת שרי השבעים אומות, על כן אין בהם כח להכניע ~ אותם על ידי ברכת כהנים שהוא בחינת שלימות לשון הקדש כי אם ביום טוב שאז מתקנין המלכות דקדושה ומכניעין מלכות הרשעה של האומות כמו שאמר רבינו על פסוק וישסף שמואל את אגג (בסימן קל"ה ליקוטי חלק א'). על כן אז הלשון הקדש שהוא בחינת מלכות דקדושה הנ"ל יש לה כח להכניע את הרא של השבעים אומות. על כן מברכין אז דוקא ברכת הכהנים כנ"ל. וזה שאנו אומרים בקידוש של יום טוב אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון כנ"ל כי אז אנו מרוממיים מכל הלשונות. כי נתעלה הלשון הקדש שהוא בחינת מלכות דקדושה ונכנעין ונופלין השבעים לשונות שהוא מלכות הרשעה. ועל כן בשבת אין נושאין כפיהם אף ששבת קדושתו מעולה. כי אדרבא מחמת זה אין מברכין אז. כי עיקר שלימות לשון הקדש על ידי לשון תרגום על ידי שמעלין הטוב שבתרגוןם. ועל כן ביום טוב שעדיין יש אחיזה ושליטה להאומות רק שמכניעין ~ אותם על ידי קדושת יום טוב על כן שייך אז שלימות לשון הקדש ועל כן יש אז גם כן. אבל בשבת שהוא ביטול הרע ושביתתו לגמרי. כי הטוב שבתרגום נתעלה ללשון הקדש והרע נתבטל וזה נעשה כבר בערב שבת על ידי רחיצת חמין (כמובא בסימן י"ט). אבל בשבת איך שייך כל זה. כי שבת כולו קדש ואין שייך להזכיר שם של הרע של השבעים אומות כלל. ועל כן אין אנו נושאין כפים בשבת כי אין שייך אז להכניע הרע של האומות כי כבר נתבטל בערב שבת כנ"ל. ושבת הוא שביתה לגמרי כנ"ל. וזה שאין אנו זוכרין כלל בקידוש של שבת ולא בתפלה של שבת אשר בחר בנו וכו'. ורוממנו מכל לשון כמו שאומרים ביום טוב כי שבת למעלה מזה כנ"ל. ועל כן קדושת יום טוב תלוי בישראל על ידי שמקדשין החודש. כי מחמת שיש בו עדיין קצת אחיזה להשבעים אומות שהוא הסטרא אחרא, על כן צריכין לעשות עשיה לזה לקדשו. והעיקר תלוי בהדיבור שצריך לומר מקודש מקודש. כי הדיבור הוא בחינת לשון הקדש של ידי ממשיכין קדושה להיום טוב ומכניעין הרע של האומות. אבל שבת אין צריך לכל זה. כי שבת קביעא וקיימא, ואז הוא ביטול הרע ושביתתו לגמרי ואין צריך כלל לקדשו כי הוא קדוש מאליו כנ"ל:
This is the entirety of man's service in this world: man consists of the four yesodos, from which derive all good and bad traits. At their root, all are holy — the four letters of the Name. But below, they are mixed good and evil. One's entire war is to break the desires and evil traits (from the evil in the four yesodos) and strengthen the good — until all four are included in the four letters of the Name = Me'orei Or = Mochin = Tefillin.
ועל כן מבקשין על החלום בשעת נשיאת כפים כי פתרון החלום תלוי בשלימות לשון הקדש. שעל ידי לשון הקדש בשלימות יכולין לפשר חלמין כמו שכתב רבינו שם. (סימן י"ט). ועל כן בשעת נשיאת כפים שהוא בחינת שלימות לשון הקדש כנ"ל מבקשין אז על החלום כדי להפכו לטוב על יכי הכהנים. כי בהם תלוי הפתרון כנ"ל:
When the Me'orei Or prevail, the essential tikun is that even the Me'orei Eish themselves are rectified, reversed, and included within the Me'orei Or. The fire of the evil desires of the heart — the burning heat — must be overcome through the Tzaddik's power and converted into holy fire: "Cham libi b'kirbi, bahagigi tiv'ar eish, dibarti vilshoni" ; "Rishafeha rishpei eish, shalheves Kah" ; "Min ha'eish yatz'u v'ha'eish tochleim" — through the Tzaddik's power, one converts the fire of the heart's passions into holy fire and devotion.
שייך לעיל ועל כן צריך לברך בנשיאת כפים. כי ברכת כהנים הוא כדי להכניע הרע של האומות שהם כל התאוות כנ"ל שזה בחינת כח המדמה שבלב שמתאוה לכל התאוות כמובא בדבירי רבינו (סימן נ"ד). ועל ידי זה מכניעין העצבות רוח שבא על ידי התאוות של האומות שהם בחינת אנפין חשוכין שהוא עצבות ומרה שחורה. וזה שאמרו רז"ל (שבת קל"ט) על ידי וראך ושמח בלבו זכה לכהונה כי על ידי שמחת הלב שעל ידי זה מכניעין כח המדמה שבלב שהם אהבות הנפולות שהם בחינת עצבות רוח וכמוש כתב רבינו שם (סימן נ"ד) שעל ידי בחינת ושמחתם בכל משלח ידכם מכניעין כח המדמה עיין שם. על ידי זה זכה לכהונה. היינו בחינת כהן איש חסד שהוא בחינת שלימות האהבות העליונות כנ"ל. ועיקר הפסוק הזה נאמר שם על שלא יתקנא אהרן בגדולתו של משה כמו שכתוב (שמות ד') הנה הוא יוצא לקראתך וראך וכו'. כי זה שייך לזה. כלומר לא די שלא יתקנא בגדולתך שזה חבינת רע עין. כי אם אפילו מכח המדמה יהיה נשמר אהרן. אדרבא וראך ושמח בלבו שזה היפך כח המדמה כנ"ל עיין שם כל זה היטב במאמר התחיל ויהי מקץ (בסימן נד). ועל כן על ידי ברכת הכהנים שמכניעין המדמה שבלב שהוא בחינת עצבות רוח על ידי זה נחללין האברים ונעשה בחינת נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. בחינת כי אל אל שמים ידי. וזה בחינת נשיאת כפים. (עיין במאמר המתחיל וביום הביכורים בסימן נ"ו):
This is merited through Kimas Chatzos → "pe'er tachas eifer" — the ashes (Me'orei Eish) are transformed into pe'er (Me'orei Or).
Loading comments…