נשיאת כפים ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ב
Tefillin shel Yad is donned first: it represents the rectification of the Me'orei Eish — the aspect of night (when Me'orei Eish rule: "U'va'erev yihyeh... k'mar'eh eish") — until night shines as day, the Me'orei Eish included in Me'orei Or. This is accomplished through weeping at midnight — tears that at first blemish the Me'orei Or ("Rachel mevakah al baneha") but through the weeping itself draw down the holiness of the Beis HaMikdash: "Ra'isi es dimosecha" . Tefillin shel Yad is placed opposite the heart — to subjugate desires and thoughts to His service — converting the fire of the heart into holy fire and devotion. This is the Tefillin of K'nesses Yisrael — those still engaged in the war to purify the four yesodos. The yad keihah = Rachel: "Uleimsa shapiresa d'leis lah einayin" — she has no eyes of her own, only what the Me'orei Or illuminate for her.
אות א
Then Tefillin shel Rosh is donned — the Tzaddik's own light = the essence of the Me'orei Or = the pe'er = the Rosh Bayis.
על פי המאמר של חנוכה בליקוטי תנינא (סימן ב') עיין שם כל המאמר היטב שעל ידי ההלכות שהם בחינת תורדה והודאה בחינת שעשוע עולםה בא על ידי זה נתגלה אור האמת שהוא מאיר על ידי ג' שמות להדיבור ונשלם הדיבור. ושלימות הדיבור הוא לשון הקדש הוא מקושר לשבת בבחינת (סוטה לח) כה תברכו בלשון הקדש וכו' עיין שם. ועל ידי זה נמשך השמחה של שבת לששת ימי החול. ואזי נתגכלה בחינת אחדות הפשוט ויודעין שכל הפעולות משתנות שהם בחינת ששת ימי החול כולם נמשכין מאחד הפשוט יתברך וכו' עיין שם היטב:
"Bereishis bara Elokim es hashamayim v'es ha'aretz" — Bereishis = Rosh Bayis = Shem Hashem = the root of Tefillin Mochin = Me'orei Or and the rectification of Me'orei Eish (= shel Yad and shel Rosh). Shamayim and Aretz = the Tzaddik and K'nesses Yisrael = the root of day and night = Me'orei Or and Me'orei Eish d'Kedushah = shel Rosh and shel Yad.
וזה בחינת ברכת כהנים בלשון הקדש שקבעו בין הודאה לשלום. כי הכהן הוא איש החסד בחינת חסדים ועל כן זוכה להלכות כמון שכתוב (דברים ל"ג) יורו משפטיך ליעקב. וכמו שכתוב ובא אל הכהן או אל השופט לשאול מהם ההלכה. כי לכהנים נמסרו ההלכות כי הם בחינת חסדים. כי ההלכות הם בחינת חסדים כמבואר שם. ועל ידי זה זוכים לאמת כמו שכתוב (שם) תומיך ואוריך לאיש חסידך. דהיינו הכהן שזוכה לאמת על ידי ההלכות שהם בחינת חסדים ועל כן הכהן זוכה לשלימות הדיבור בבחינת (שמות ד') והוא יהיה לך לפה הנאמר באהרן הכהן. ועל כן נמסר לכהנים הברכה בלשון הקדש דהיינו ברכת כהנים בחינת כה תברכו בלשון הקדש כי הם זוכים לשלימות הדיבור שהוא לשון הקדש בחינת כה תברכו וכו' כנ"ל על ידי ההלכות כנ"ל. כי על ידי הלכות זוכים לזה כנ"ל וכמבוא שם עיין שם. ועל כן קבעו ברכת כהנים אחר הודאה כי על ידי ההודאה בחינת כלכות זוכים לברכת כהנים בחינת לשון הקדש כנ"ל. ועל כן צריך לברך בשמחה כמו שכתוב בשלחן ערוך. כי ברכת כהנים שהוא בחינת לשון הקדש הוא מקושר לשבת שעל ידי זה ממשיכין השמחה של שבת לששת ימי החול כנ"ל. ועל כן תיכף אחר ברכת כהנים אומרים שים שלום בחינת שלום ואחדות שזוכין על ידי ברכת כהנים. היינו בחינת ההתגלות אחדות הפשוט שנתגלה על ידי בחינת שבת כנ"ל. ועל כן הכהן עוקר רגליו בעבודה כי עיקר ברכת כהנים הוא בשביל העבודה. דהיינו לתקן בחינת עבודה דהיינו בחינת עבד מט"ט. כי על ידי ברכת כהנים שהוא בחינת לשון הקדש נמשך השמחה של שבת לששת ימי החול שהם בחינת עבד מט"ט. וזה שקבעו ברכת כהנים בתפלה. כי התפלה נקראת עבודה כמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ד) ג' ראשונות כעבד המסדר שבחו של רבו. אמצעיות כעבד השואל פרס מרבו וכו'. נמצא שבתפלה האדם כעבד בחינת מט"ט דכלול ח"י ברכאין דצלותא. וצריך להמשיך מהשמחה של שבת לבחינת עבד מט"ט בחינת (תהלים ק') עבדו את ה' בשמחה כמו שכתוב שם. וזה נעשה על ידי ברכת כהנים כנ"ל. ועל כן בעבודה עוקר רגליו לרמז שעוקר רגליו לברכת כהנים שעל ידי זה יתתקן העבודה בשמחה לשל שבת כנ"ל. כי גם עקירת רגליו להליכה לברכהת כהנים הוא מעין הברכה. כי ההליכה הוא בחינת הלכות כי על שם זה נקראין הלכות על שם ההליכה כמו שכתוב שם. ועל כן הכהנים מבקשין בשעת הליכה על הברכה. ואומרים יהי רצון שתהא הברכה וכו'. כי ההליכה שהוא מרמז על בחינת הלכות היא סגולת הברכה. ככי עיקר הברכה על ידי הלכות כנ"ל. נמצא שעקירת רגליו להליכה לברכת כהנים בעבודה הוא רמז על תיקון העבודה, דהיינו בחינת עבד מט"ט על ידי שמחה של שבת שנמשך על ידי ברכת כנהנים שהוא בחינת כה תברכו בלשון הקדש כנ"ל וכמבואר שם. עיין שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת ג' ברכות של ברכת כהנים שיש בהם ג' שמות. שהם מרמזים על ג' שמות של אמת. כי גם אלו הג' שמות הם בחינת ג' קוין של אמת כמובא. ועיקר ברכת כהנים הוא שלום. דהיינו בחינת שלום ואחדות הפשוט שנתגלה על ידי ברכת כהנים בלשון הקדש שהוא מקושר לשבת כנ"ל, וכמבואר שם עיין שם:
"V'ha'aretz haysah sohu vavohu v'choshech al pnei s'hom" — Sohu, Vohu, Choshech, and S'hom = the evil in the four yesodos = the evil in Me'orei Eish = all desires and evil traits that embitter life — man wanders as in a wilderness of sohu vavohu, darkness upon the abyss. The four exiles correspond: Sohu = Bavel; Vohu = Madai, etc. . Only the Tzaddik Yesod Olam (= the spirit of Mashiach) can rectify this.
אות ב
"V'Ruach Elokim merachefes al pnei hamayim" — our Sages said : this is the spirit of Mashiach hovering over the waters = over the face of the Torah = the Torah studied by the God-fearing and upright, especially at midnight. "Shifchi chamayim libeich nochach pnei Hashem" — the abundant tears wept at midnight = the waters over which the spirit of Mashiach hovers. "Ki rachak mimeni menachem" — the Tzaddik, the true Comforter ("Zeh yenachamenu"), is so far from us in our sins. Through weeping → "Vayomer Elokim yehi or vayhi or" = Me'orei Or.
וזה בחינת נפילת אפים אחר התפלה. שאז הוא תכלית היחוד בחינת אחדות הפשוט שנתגלה כנ"ל. וענין הנפילה שצריכין ליפול על פניהם, ואיתא בכתבים שהוא נפילה ממש שמפילין עצמן אז למדריגות התחתונות כמבוא עיין שם, הוא כי בחול שהוא בחינת עולם הזה אי אפשר לנו להכלל בקדושת היחוד בבחינת אחדות הפשוט כי אם על ידי נפילה וירידה שהוא תכלית העליה וכמובא בדברי רבינו נ"י (בלקוטי תנינא סימן י"ב) ענין תכלית העליה באר היטב עיין שם היטב. והכלל שכשנופלין ח"ו למקומות הנמוכים מאד ואז מבקשין ומחפשין איה מקום כבודו. וזהו בחינת תכלית העליה. כי אי"ה הוא קדושה העליונה עיין שם היטב וזה בחינת נפילת אפים שבשעת הנפילה והירידה אזי דייקא הוא תכלית היחוד בחינ ת תכלית העליה. כי בחינת איה שהיא הקדושה העליונה הוא בחינת אחדות הפשוט דלית מחשבה תפיסא בי' כלל שזה בחינת אי"ה וכו' ולבחינת קדושה עליונה זו צריך להיות בחינת ירידה שהיא תכלית העליה. וזה שאומרים ווידוי קודם נפילת אפים. כי נפילה וירידה זו שהוא תכלית העליה הוא בחינת תשובה כמבואר שם. כי זה עיקר התשובה כשמבקשין ומחפשין איה מקום כבודו כמו שכתוב שם. וזהו בחינת י"ג מדותש אומרים אז שהם י"ג ת"ד הנמשכין מא"א שהוא בחינת כתר בחינת איה כידוע. ועל כן אין נפילת אפים כי אם בחול. אבל בשבת ויום טוב אין נופלין על פניהם. כי בשבת ויום טוב אזי הוא עצם ההתגלות אחדות הפשוט. ועל כן אין צריכין אז ירידה בשביל העליה, רק בימי החול שהם בחינת עולם הזה בחינת פעולות משתנות. ואפילו התפלה של חול היא גם כן בבחינת פעולות משתנות. כי מתפללין י"ג ברכטות אמצעיות שהם משונים זה מזה. ועל כן כשרוצים להכלל בבחינת אחדות הפשוט אי אפשר לבא לעליה זו כי אם על ידי בחינת ירידה שהיא תכלית העליה כנ"ל. אבל בבת ויום טוב שהם בחינת עולם הבא שבהם עצם ההתגלות אחדות הפשוט בחינת (זכריה י"ד) ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו'. ועל כן אז נכללין כל ברכות האמצעיות בברכה אחת שאין מתפללין רק ברכה אחת באמצע, ועל כן אז אין צריכין לנפילה וירידה דהיינו נפילת אפים. כי הנפילה והירידה הוא רק כדי לעלות לעליה דהיינו לבחינת קדושת שבת שהוא בחינת אחחדות הפשוט, ועל כן בשבת ויום טוב בעצמו אין צריכין לזה כנ"ל. וכן בכל יום שיש בו איזה תוספת קדושה. וכל תוספת קדושה נמשך משבת שהוא כלליות הקדושה. ומאחר שיש בו בחינת התגלות קדושת שבת על כן אין צריכין לנפילה וירידה. ועל כן אין בו נפילת אפים. וזהו בחינת הימים שאין נופלין בהם על פניהם כמבואר בשלחן ערוך:
"Vayar Elokim es ha'or ki tov" — Rashi: it was not fitting for light and darkness to serve together — "Vayavdeil Elokim bein ha'or u'vein hachoshech" = the secret of Havdalah. The evil in Me'orei Eish prevails through mixture (nursing too much from Me'orei Or). Through Ruach Elokim → Me'orei Or prevail → separation → Havdalah at Motzaei Shabbos: we bless over fire to separate and elevate the Me'orei Eish, including them in Me'orei Or through the blessing "Borei me'orei ha'eish." "Vayhi erev vayhi voker yom echad" — through Havdalah, night is included in day = shel Yad joined with shel Rosh — which is why one may not interrupt between them.
אות ג
This is the aspect of Tefillin made from or [leather/skin] — to rectify and clarify "kasnos or" [garments of skin], which are the aspect of fingernails. Our Sages said : "[He] clothed them smooth as a fingernail." This is why one gazes at the fingernails when blessing the fire at Havdalah — for there the essential separation and clarification occurs: extracting the Me'orei Eish (= fingernails = kasnos or [with Ayin]) from the evil and transforming them into kasnos or (with Aleph) = Me'orei Or. All the Tefillin components — parshiyos written on parchment, batim and retzuos of leather — are made from or precisely because the essential tikun of Tefillin is transforming kasnos or into kasnos or.
וזה בחינת קדושה דסידרא שנתקנה בלשון תרגום היינו שהתרגום נכלל בקדושה. כי פעולות משתנות שנכללין באחדות הפשוט על ידי תיקוני התפלה כנ"ל. זה בחינת לשון תרגום שעולה ונכלל בלשון הקדש. כי תרגום הוא בחינתעץ הדעת טוב ורע כמו שכתב רבינו נ"י (בסימן י"ט חלק א') וזה בחינת מט"ט כמובא שהוא בחינת ששת ימי החול כנ"ל. וזה בחינת פעולות משתנות. כי כל הפעולות משתנות הם בחינת עץ הדעת טוב ורענ. כי הקדושה בעצמה היא בחינת כולו טוב כולו אחד ואין שם פעולה משונה ח"ו רק כולו אחד כולו טוב. ותיכף שנמצא פעולה משונה יש שם אחיזת הרא שזה בחינת עץ הדעת טוב ורע וכמובן זאת במאמר אמר ר' עקיבא כשתגיע לאבני שיש טהור וכו' (בסימן נ"א חלק א') עיין שם. נמצא שתרגום שהוא בחינת עץ הדעת הוא בחינת מט"ט בחינת פעולות משתנות בחינת ששת ימי החול. ועתה הוא נכלל בקדושה בתוך לשון הקדש שהוא מקושר לשבת דהיינו שאומרים הקדושה בלשון הקדש ובלשון תרגום ונכלל התרגום בקדושה וזה בחינת פעולות משתנות ששנכללין באחדות הפשוט שהוא עצם הקדושה. וזה שאמרו רז"ל עלמא אמאי קאי אקדושה דסידרא. כי עיקר קיום העולם הוא בשביל התכלית שיחזור ויוכלל בשרשו. כי בשביל זה נברא העולם ועל זה קיים העולם. וזהו שאמרו שהעולם קיים אקדושה דסידרא שנתקנה בלשון תרגום שהוא בחינת פעולות משתנות שנכללין באחדות הפשוט שזהו קיום העולם כנ"ל. כי קיום העולם הוא דבר נלא שפעולות משתנות דהיינו העולם ומלואו יקבלו חיות ויהיו נמשכין מאחדה שפשוט. ועל כן אין קיום להעולם כי אם על ידי קדושה דסירא שלע ידי זה נכללין כל הפעולות משתנות באחדות הפשוט כנ"ל וזהו קיום העולם כנ"ל:
This is why all four parshiyos of Tefillin emphasize telling and making known the holy emunah to our children. Kadeish: "V'higadta l'vincha bayom hahu." V'hayah ki yevi'acha: "V'hayah ki yishalcha bincha machar leimor mah zos..." Shema and V'hayah im shamo'a: "V'shinantam l'vanecha... v'limadtem osam es bneichem l'daber bam b'shivtecha b'veisecha..." The essential holiness of Tefillin = magnifying Shem Hashem = Me'orei Or. And the essential magnification of Shem Hashem is that in every generation, people speak and converse about His wondrous deeds and miracles — and tell all this to their children and grandchildren forever: "Dor l'dor yeshabach ma'asecha u'gevurosecha yagidu" .
אות ד
In each generation, a person is obligated to see himself as if he left Egypt — and this is the awesome holiness of Tefillin that we don daily on the head and arm: to remember well in mind and heart that Hashem took us out of Egypt with wondrous miracles to reveal His Name and sovereignty in the world. One must tell and make known the wonders Hashem does for each person individually — as we say three times daily: "V'al nisecha sheb'chol yom imanu, v'al nifl'osecha v'tovosecha sheb'chol eis." The pe'er and hidur flows from generation to generation: "Korei hadoros meirosh" — all generations flow from this Rosh Bayis.
וזהו בחינת שיר של יום שאומרים אחר קדושה דסידרא שאנו מזכירין בכל יום שבת, כמו שאומרין היום יום ראשון בשבת וכו' וכמובא בספרים שזה בביל לזכור בכל יום את השבת היינו כנ"ל. כדי להמשיך השמחה של שבת לששת ימי החול כנ"ל שזהו בעצמו בחינת השיר של יום שאומרים. כי עיקר כל השירות הם רק בשבת שהוא בחינת עולם הבא שאז יתער השיר של לעתיד. וכל השירות של ששת ימי החול בחינת עולם הזה. הם רק מה שנמשך משבת לששת ימי החול שיר ושמחה כנ"ל. ועל כן אומרים מתחלה היום יום א' בשבת וכו' ואחר כך אומרים השיר. כי השיר נמשך משמחת שבת שנמשך לימי החול כנ"ל. וזהו גם כן בחינת קטורת של אחר התפלה בחינת שמחה כמו שכתוב קטרת ישמח לב. כי עכשיו זוכין לשמחה על ידי שנמשך השמחה של שבת לימי החול כנ"ל. וחוזרין ומסיימין בהלכות ושלום. דהיינו כל השונה הלכות בכל יום וכו'. כי זה כלל כל הבחינות הנ"ל. כי כל זה נעשה על ידי הלכות שעל ידם זוכים לשלום בחינת אחדות הפשוט שנתגלה כנ"ל. ברוך השם לעולם אמן ואמן:
One cannot know, make known, or magnify Shem Hashem except through the true Tzaddik = Tzaddik Yesod Olam, whose essential greatness is through guarding the Bris in ultimate holiness. The Zohar: "Tzaddik man d'natir bris" — and from there (Bris) all generations emerge. But "es zeh l'umas zeh asah Elokim" — the Sitra Achra fights hardest precisely there. Few merit complete kedushas habris.
אות ה
From there comes all the confusion in the world — not knowing where the true Tzaddikim are. This = the war with Amalek in every generation. Amalek = the contamination of the serpent, encompassing all evils of all four yesodos = "Reishis goyim Amalek" . In every generation he ambushes the collective and the individual: first enticing with desires, then pursuing honor and wealth — all jealousy, desire, and honor flow from kelipas Amalek. He creates great confusion and kategoria among scholars, increases falsehood, introduces alien ideas and heresies, and raises up leaders who claim to want Yisrael's welfare.
וזהו בחינת קדושה דסידרא שאומרים במוצאי שבת. היינו כנ"ל שתיכף אחר יציאת השבת ומתחילין ששת ימי החול על כן אומרים אז קדושה דסידרא שנתקנה בלשון הקדש ובלשון תרגום. כדי להמשיך קדושה של שבת לששת ימי החול על ידי שמקשרין וכוללין לשון תרגום בלשון הקדש שהוא מקושר לשבת ואומרים סדר הקדושה בהם כנ"ל. ועל כן נוהגין בשת ויום טוב שאין אומרים בהם קדושה דסידרא בשחרית כי אם במנחה. כי אז אין צריכין להמשיך עליהם הקדושה כנ"ל כי הם עצמם קדש וגם יום טוב מתגלה בו קדושת שבת כמובא רק במנחה אומרים הקדושה דסידרא. כי מנחה הוא סמוך לימי החול. כי תפלת המנחה כרוך ליום שלאחריו לענין תחנון על כן אומרים אז קדושה דסידרא כנ"ל:
Amalek's essential drive: to conceal the light of the true Tzaddikim = Shem Hashem. Therefore Hashem swore: "Ein shemo shaleim ad sheyimacheh zeicher Amalek" — His Name is incomplete until Amalek's memory is erased. "Milchamah laShem ba'Amalek midor dor" . Amalek seeks to conceal the Tzaddik's light through the blemish of the Bris. But the true Tzaddik sanctified himself in such awesome holiness of the Bris that he drew down a Da'as so exalted and lofty that it can never be truly concealed. The promise to Moshe: "V'gam b'cha ya'aminu l'olam" . All Yisrael are in the category of keepers of the Bris through holy milah — cutting away the orlah (= kelipas Amalek) through chisuch and priah, corresponding to the two clouds covering the eye (Romi Rabbsa and Romi Ze'irsa) from which the Churban came.
Loading comments…