ברכת הפרות א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות ברכת הפרות א
§44: In the end of days, the pursued must be silent — not entering kushyos and terutzim, not following the clever arguments of pursuers. "The wise man shall be silent." Each time the Tanna reveals the confusion of the end of days, he concludes: "upon whom can we lean? Only upon our Father in heaven."
אות א היו לפניו מיני פרות הרבה מברך על החביב תחלה. חוץ מברכת שבעה מינים. עין בשלחן ערוך הדינים בזה (סימן ריא). וכן ברכת העץ קודם לאדמה וכו', עין שם:
*{margin:0;padding:0;box-sizing:border-box}
כי כתב רבנו נרו יאיר (בהתורה ויהי מקץ זכרון סימן נד) שה' יתברך מזמין לכל אדם בכל יום ובכל שעה להעלות ניצוצות לפי חלקי נפש רוח נשמה שיש לו אז, עין שם. והנה בהדברים הנאכלים שם מלבשים ביותר נפשות הקדושות וכל אחד מזמין לו ה' יתברך לאכל מאכלים השיכים לחלקי נפש רוח נשמה שיש לו אז כדי להשלים נפשו וזהו שאנו מברכין בורא נפשות רבות וחסרונם. 'וחסרונם' דיקא, כי אלו הנפשות שאוכל עתה הם הניצוצות שנחסרו מנפשו ונפלו לשם. וכעת על ידי אכילתו הוא משלים חסרון נפשו ממש. ולפעמים אין לאדם שום חסרון בנפשו רק שעל ידי אכילתו הוא מעלה נפשות משם. ועל ידי זה מאיר על נפשו ומחיה את נפשו בהארה יתרה. וזה בחינת על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי. ופרש הר"ב שם , דהינו שאפלו בלתי אותן הדברים אפשר להתקים והם רק להחיות ביותר להוסיף חיות והארה בנפשו כנ"ל. ועל כן מברך על החביב תחלה, כי כל דבר מושך עצמו לשרשו למקום שחיותו תלוי שם. ועל כן מאחר שחביב ומתאוה לו אותו הדבר בודאי יש שם נפשות השיכים לו אז לחלקי נפש רוח נשמה שלו ועל כן מברך עליו תחלה, כי עקר שלמות הנפשות ועליתן הוא על ידי הברכה, אבל שבעה מינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל ששם שרש כל הנפשות דקדשה, כי ארץ ישראל הוא בחינת אמונה שהיא שרש הנפשות ועל כן משם יצא לחם, כי כל השפעות אכילה דקדשה יוצא משם כמו שכתב רבנו במאמר: ואכלתם אכול ושבוע (סימן מז). כי כל המאכלים הם בחינת נפשות כנ"ל. ועל כן יש להם מעלה וקדימה לברכה כנ"ל. וזה שקבעו רבותינו זכרונם לברכה ברכה מיחדת לפרות, דהינו בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ ולא כללו אותם בשאר דברים שברכתן שהכל, כי בפרות יש נפשות יקרות מאד. וכמו שהבנתי משיחת רבנו נרו יאיר. ועל כן נקראים פרי, כי חשיבות הנפשות ומעלתה תלוי בהדעת, כי עקר גדול הנפש ויניקתה הוא מהדעת, כמו שכתב רבנו. וכל מה שהנפש סמוכה יותר אל הדעת היא חשובה יותר. ועל כן הם נקראים פרי, כי הדעת נקרא פרי על שם שהוא עושה פרות, כמו שכתב רבנו להורות שהם סמוכים אל הדעת. ועל כן מיחדין להם ברכה מחמת החשיבות הזאת ומזכירין בהברכה שם פרי, דהינו פרי האדמה או העץ. וכן פרי העץ חשובין מפרי האדמה ויחדו להם ברכה כי שם מלבשין נפשות יקרות ביותר בבחינת כי אדם עץ השדה . ועל כן אם ברך על פרות העץ בורא פרי האדמה יצא . כי אותו המעלה שיש לפרות האדמה יש להם גם כן רק שהם חשובין יותר כנ"ל, אבל להפך לא יצא, כי ברכת העץ אינו שיך כלל לפרי האדמה כי אין להם אותו המעלה כנ"ל. ועל כלם אם אמר שהכל יצא, כי שהכל כולל כלם בבחינת שהכל נהיה בדברו, כי מהדבור יוצאין הנפשות בבחינת נפשי יצאה בדברו:
§45: The Sefirah purifies the blood. Eating in holiness bonds soul with body (= inclusiveness of worlds). The Aleph illuminates the dam (blood), becoming Adam = mah = Ratzon. Unholy eating → turbid blood → ruach shtus. Holy eating → blood absorbed into limbs → the heat of the heart burns for Hashem → expressed in Birchas HaMazon.
וזה שכתוב בשלחן ערוך כמה דינים שיש כמה דברים שאין מברכין עליהם רק בורא פרי האדמה אף על פי שגדלים על העץ, עין שם. כי באמת מה שתקנו ברכה מיחדת על פרי העץ הוא רק מחמת חשיבותם כנ"ל, כי באמת לא תקנו ברכה פרטית על כל דבר ודבר רק מחמת חשיבות הנ"ל יחדו להם ברכה. ועל כן כשאינם עקר הפרי אין להם אותו המעלה, על כן אין מברכין עליהם רק בורא פרי האדמה. וכן כמה דברים שעדין לא נגמר בשול הפרות אין מברכין עליהם גם כן רק בורא פרי האדמה, כי כשלא נגמר בשולם עדין לא נשלם הנפש שיש שם כמו שכתב רבנו בזה. ועל כן אין להם חשיבות וכנ"ל:
§§46–48: Midrash: "You are beautiful as Tirtzah" — when you truly desire, you need nothing else; the Ratzon itself teaches you what to do (like the nessi'im who brought wagons unbidden). The degalim: each tribe's color illuminates the others = speaking with one's fellow about yiras Shamayim daily. "Comely as Yerushalayim" = yirah shaleim. "Turn your eyes away" = the boundary of silence.
ועל-כן אין מברכין על הטפל כלל רק על העקר , כי הכל הולך אחר כונת האדם ודעתו. ומאחר שזה עקר אצלו בודאי הוא שלמות נפשו. ועל כן מברך עליו ופוטר את הטפל אפלו אם הוא לחם, כי אף שהלחם חשוב מאד בכל מקום והוא בחינת דעת כנ"ל. אף על פי כן מאחר שעתה אינו חפץ בלחם כלל רק לאכל אותו העקר בעיניו. והלחם אינו אוכל כי אם לטפל בודאי בשעה זו צריך לשלמות נפשו אותו העקר דיקא לפי חלקי נפש רוח נשמה שיש לו אז. ועל כן מברך עליו ופוטר את הטפל כנ"ל:
§§49–50: Core message: never despair; Hashem is still with you. Israel responds to the nations' seduction with: "we already have the holiness of the degalim." Reading Parshas Bamidbar before Shavuos draws the holiness of the degalim upon us even without the Mishkan.
ומחמת שעקר שלמות הנפשות ועליתן על ידי הדעת. על כן הולכין אחר דעת האדם, דהינו אם היתה דעתו על הפרות אף שלא היה לפניו אין צריך לברך עליהם וכן להפך, כי עקר עליתם ותקונם תלוי בדעת האדם כנ"ל:
§§51–53: Yissachar = the tzadik who informs all: yeish sachar (there is reward). His counsel: bring wagons so the Mishkan doesn't "fly away" — draw holiness down even onto physical oxen and wagons. The wagon wheels = the galgal hachozer (turning wheel = upper below, lower above). Yaakov's spirit was revived by seeing Yosef's wagons because he recognized the secret — the inclusiveness via the Merkavah. All this so that even now, in the bitter end of exile, the tzadikim illuminate how to strengthen.
ועל-כן צריך לנהג כבוד באכלין, כי במקום שמלבשין נפשות צריך לנהג בהם כבוד כדי שיתאוו הנפשות לצאת, כי שרשם הוא הכבוד. וכמו שכתב רבנו במאמר דרשו וכו' סימן לז המובא בהלכות בית הכנסת , עין שם:
§54: HaMotzi is greatest of berachos: bread contains the most complete da'as/remazim. Lechem = milchamah (war). All tastes are hidden in bread though not perceived — like the remazim of yam hachochmah. "Who brings forth bread from the earth" = from "the whole earth is full of His glory." "My hands for battle, my fingers for war" = the remazim in the ten fingers. §55: "One thing I have asked" — Dovid's trust in all wars is the strengthening of holy Ratzon: I desire only to dwell in Hashem's house. §56: Ben Zoma's Mishnah begins: "Who is wise? He who learns from every person" = one who received the Rav's remazim and can now find Torah in all conversations. "Who is mighty? He who conquers his yetzer" = through the remazim/hands, patient endurance. (Continues into §§57+.)
Loading comments…