תפלת ערבית ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
This is the aspect of the mitzvah of Kri'as Shma, which is the essential holy emunah — the opposite of avodah zarah/ail achair/kefiros, which is the aspect of sh'mad. The essential thing is the kutz'a d'os daled [the thorn of the letter daled] in "Echad" — which is the aspect of the tzaddik, as is brought. This is the aspect of the nekudah of Moshe who elevates from sh'mad to ratzon. For through the kutz'a of the letter daled, one nullifies and subjugates the ail achair and is included in "Echad" — the difference between them being only the kutz'a of the daled. Therefore one must prolong the daled, as is brought — meaning as above: for the kutz'a of the daled is the aspect of the tzaddik, the aspect of Moshe who elevates, etc. 9
אות א ענין תפלת ערבית רשות על פי המאמר הנעור בלילה וכו' הרי זה מתחיב בנפשו בסימן נב עין שם היטב היטב:
Based on LM II:4 ( V'Yom HaBikurim )
כי יש אפיקורסים שאומרים שהעולם הוא מחיב המציאות חס ושלום. אבל באמת העולם הוא אפשרי המציאות, רק אחר שנאצלו נשמות ישראל כבר היה מכרח כביכול ה' יתברך לברא את העולם וכל אשר בה בשביל ישראל. כי הכל נברא בשבילנו. נמצא שעכשו שנמצאים נשמות ישראל בעולם, בודאי העולם הוא מחיב המציאות. ומזה בא טעותם ואפיקורסות שלהם כנזכר לעיל. אבל באמת קדם שנאצלו נשמות ישראל אז היה העולם אפשרי המציאות. רק תכף שנאצלו נשמות ישראל תכף הצרך השם יתברך לברא את העולם בשבילם כנזכר לעיל. ועל כן אחר שנבראו נשמות ישראל אז העולם הוא בבחינת מחיב המציאות. ועל ידי שישראל עושים רצונו יתברך ונכללין בו שבשביל זה נברא כל העולם. ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשות ישראל בה' יתברך, שהוא יתברך הוא מחיב המציאות ואז נעשה כל העולם מחיב המציאות. וזהו הנעור בלילה וכו' הרי זה מתחיב בנפשו. עין שם היטב:
Topic: The Birchas SheHechiyanu [Blessing of Who Has Kept Us Alive].
וזה בחינת תפלת ערבית רשות. כי יעקב תקן תפלת ערבית . כי התפלה היא בחינת חדוש העולם כמבאר ומובן בדברי רבנו זכרונו לברכה בכמה מקומות . כי התפלה היא אחדותו יתברך בבחינת הוא תהלתך והוא אלקיך . והדבור של התפלה הוא בחינת דבר ה' שעל ידו נעשו שמים וארץ. בבחינת בדבר ה' שמים נעשו, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר . וזה בחינת אד' שפתי תפתח שאומרים קדם התפלה, כי הדבור של התפלה הוא דבר ה' כנזכר לעיל. נמצא שהתפלה היא בחינת חדוש העולם בחינת דבר ה' וכו' כנ"ל. ועל כן תפלת ערבית רשות. כי התגלות הבריאה הוא בחינת אור בחינת ויאמר אלקים יהי אור וכו' . וקדם הבריאה זה בחינת חשך. כי קדם הבריאה אי אפשר להשיג, ועל כן נקרא בחינת חשך מעמק המשג. בבחינת יוצר אור ובורא חשך. כמו שאיתא בכונות , שיצירה נקרא אור ובריאה חשך, מחמת שבריאה למעלה מיצירה ואי אפשר להשיג שם, על כן נקרא חשך מעמק המשג. בחינת ישת חשך סתרו . ועל כן גם בשעת הבריאה ברא ה' יתברך החשך קדם להאור ברישא חשוכא והדר נהורא. כי החשך שקדם להאור מרמז על קדם הבריאה שהוא בחינת ישת חשך סתרו. ואז בבחינת חשך בבחינת קדם הבריאה דהינו קדם שנאצלו נשמות ישראל, אז היה העולם בחינת אפשרי המציאות מאחר שעדין לא נבראו נשמות ישראל וכנזכר לעיל. וזה בחינת תפלת ערבית רשות. כי התפלה היא בחינת בריאת העולם. כי התפלה יש לה שרש למעלה, כי גם ה' יתברך מתפלל כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל וכו'. ואז בערבית אז התפלה היא בחינת רשות בחינת אפשרי המציאות, כי עדין אין חובה חס ושלום לברא את העולם מאחר שגם נשמות ישראל עדין לא נבראו. ועל כן יעקב תקן תפלת ערבית. כי ישראל עלה במחשבה תחלה כמו שכתוב בראשית ברא וכו' בשביל ישראל שנקראו ראשית וכו'. נמצא שראשית המחשבה של הבריאה היה ישראל, ואז בבחינת ראשית המחשבה היה העולם אפשרי המציאות כנזכר לעיל, מאחר שעדין לא נבראו נשמות ישראל רק שעלה במחשבה, והיה הדבר ברצונו יתברך. ועל כן אז בתחלת הבריאה דהינו כשעלה ישראל במחשבה תחלה אז היה העולם אפשרי המציאות כנזכר לעיל:
The essential SheHechiyanu is on the Regalim [pilgrimage festivals], as explained in the Gemara. The Sages added: even on a new fruit, as stated: "I also say the blessing of z'man on a new pumpkin." And on all good tidings and occasions of joy, we bless SheHechiyanu .
ועל-כן יעקב תקן תפלת ערבית שהיא רשות. כי ראשית המחשבה אי אפשר להשיג והוא בחינת חשך מעמק המשג כנזכר לעיל ושם עדין העולם בבחינת אפשרי המציאות. ועל כן שם התפלה היא בבחינת רשות. כי כביכול עדין אין חובה לדבר דברי התפלה שהם בחינת בדבר ה' שמים נעשו וכו' כנזכר לעיל. כי עדין העולם הוא אפשרי המציאות בחינת רשות, כי עדין לא נבראו ישראל רק שעלה במחשבה כנזכר לעיל. ועל כן בעת שמתחיל להתגלות בחינת יעקב אז התפלה היא רשות בחינת תפלת ערבית רשות וכו' וכנזכר לעיל. אבל אחר כך שתקן יעקב תפלת ערבית ונתגלו נשמות ישראל, כי בלילה נבראים נשמות ישראל בבחינת חדשים לבקרים וכו', ועל כן באור הבקר שמתגלה אור הבריאה, כי עקר הבריאה היא בחינת אור כנזכר לעיל, על כן אז התפלה היא בחינת חובה. כי אז כשכבר נתגלו נשמות ישראל היה ה' יתברך כביכול מחיב לדבר ולברא את העולם בשביל ישראל כנזכר לעיל. ועל כן אז ביום שהוא עקר הבריאה אחר שכבר יצאו נשמות ישראל, אז התפלה שהיא דבר ה' היא בחינת חובה. כי כביכול ה' יתברך מחיב לדבר בחינת תפלה שהיא בחינת דבר ה' ולברא את העולם בשביל ישראל שהכל נברא בשביל ישראל כנזכר לעיל:
For Rav Yehudah (the teaching " V'Yom HaBikurim ," LM II:4 ) explains: through Yom Tov , the Will [ ratzon ] is revealed. This is the aspect of mikra kodesh [a holy convocation] — Yom Tov calls out and proclaims the Will: that everything is by His will and there is no compulsion of nature at all. Through this comes the joy of Yom Tov . See there.
ועל-כן אין להאמות שהם ישמעאל ועשו אחיזה רק באברהם ויצחק. כי עקר אחיזתם הוא מהכפירות כידוע . כי אחיזתם מהסטרא אחרא שנקרא אל אחר כפירות. ועקר הכפירות הוא אפיקורסות הנזכרת לעיל שמהפכים דברי אלקים חיים ואומרים שחס ושלום העולם הוא מחיב המציאות. וטעות זה נמשך ונשתלשל להם מחמת שבאמת העולם הוא מחיב המציאות אחר שנבראו ישראל כנזכר לעיל. נמצא שעקר אחיזתם היא מבחינת אחר הבריאה, אחר שנבראו נשמות ישראל, שאז נעשה העולם על ידי נשמות ישראל בחינת מחיב המציאות. ועל ידי זה נמשך ונשתלשל אפיקורסית וטעות שלהם. אבל בשרש נשמות ישראל למעלה בשרשם אין להם אחיזה כלל. כי שם העולם עדין אפשרי המציאות ואין להם שום אחיזה שם. ועל כן ביעקב אין להם שום אחיזה, כי ישראל עלה במחשבה תחלה. כי גם עקר קדשת אברהם ויצחק הוא רק בחינת ישראל שהוא כלול משלשה אבות. ושם עקר כלליות קדשת השלשה אבות, כמו שכתוב כי ביצחק יקרא לך וכו' ולא בכל יצחק וכו', כי העקר הוא ישראל שעלה במחשבה תחלה. וזה בחינת וזכרתי את בריתי יעקב ואחר כך ואף את בריתי יצחק וכו' . נמצא שתחלת המחשבה היה ישראל, ואז היה העולם אפשרי המציאות בחינת תפלת ערבית רשות שהיא תפלת יעקב, ושם אין להם עדין שום אחיזה כנזכר לעיל. אבל תכף שכבר עלה ישראל במחשבה והתחילו להתגלות נשמות ישראל, נעשה תכף העולם בחינת מחיב המציאות. ואז כשנבראו אברהם ויצחק שכלם לא נבראו רק בשביל ישראל כמו שכתוב כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש . ואז העולם הוא בחינת מחיב המציאות כנזכר לעיל, מאחר שכבר נתגלה בחינת נשמות ישראל כנזכר לעיל. ועל כן אז ביום שהוא עקר הבריאה אז התפלה היא חובה כנזכר לעיל. וזה בחינת בהבראם-באברהם . כי בראשית ברא, בשביל ישראל שנקרא ראשית שעלה במחשבה תחלה, אז ברא ה', זה בחינת אפשרי המציאות, אבל אחר כך שכבר עלה ישראל במחשבה ונאצלו נשמות ישראל אז נאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, בהבראם דיקא. זה בחינת מחיב המציאות, כי אחר כך נעשה העולם בחינת מחיב המציאות בשביל ישראל. ואז ביום הוא תפלת אברהם ויצחק שיצאו אחר יעקב, כי ישראל עלה במחשבה תחלה. כמו שכתוב כה אמר ה' בראך יעקב וכו', עולמי עולמי מי בראך ישראל, ועל כן אז ביום שכבר נתגלו נשמות ישראל אז התפלה בבחינת חובה כנזכר לעיל. ועל כן שם יש אחיזה להאמות, כי עקר אחיזתם משם כנזכר לעיל. כי באמת עקר שלמות התפלה היא ביום דיקא. כי באמת זה עקר השלמות כשהעולם הוא בבחינת מחיב המציאות. דהינו כשה' יתברך עושה רצון ישראל ובורא ומקים כל העולם בשבילם כאלו היה מחיב בדבר. שזהו בחינת מה שנעשה העולם מחיב המציאות בשביל ישראל כנזכר לעיל. ובודאי זה עקר השלמות, ועקר כונת הבריאה היתה בשביל זה כדי שיהיה נכלל העולם אחר כך בחיוב המציאות על ידי ישראל וכנזכר לעיל במאמר הנזכר לעיל עין שם. אבל אף על פי כן עכשו יש להם אחיזה מבחינה זו דיקא, מבחינת אחר הבריאה דהינו אחר שנברא העולם בשביל נשמות ישראל שנאצלו תחלה. ואז אחר שנאצלו נשמות ישראל אז העולם בחינת מחיב המציאות כנזכר לעיל. ומשם משתלשל להם אחיזה לאפיקורסות ושטות שלהם כנזכר לעיל. כי ה' יתברך נותן להם מקום לטעות כדי שיהיה בחירה בעולם. אבל בבחינת יעקב 'ישראל שעלה במחשבה תחלה' שם אין להם שום אחיזה. כי באמת כשנאצלו נשמות ישראל במחשבה תחלה, היה העולם אפשרי המציאות וברצונו הטוב האציל נשמות ישראל ואחר כך ברא העולם בשבילם וכו' וכנזכר לעיל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן ה' הטוב יכפר. ה' הטוב יכפר. כי הדברים נכונים מאד למי שיבינם על נכון באמת ובאמונה:
This is the Birchas SheHechiyanu [the Blessing of Who Has Kept Us Alive] we bless on Yom Tov after Kiddush — after we sanctify the Yom Tov in the aspect of mikra kodesh , a remembrance of the Exodus. The essential mikra kodesh is through remembering the Exodus — when He performed awesome signs for us. To commemorate those signs of the Exodus, we make the festivals — which are the aspect of mikra kodesh : they call out and reveal the Will through the awesome signs He performed in those times during the Exodus. See well in the above teaching and you will understand. Therefore on Yom Tov after Kiddush we bless: SheHechiyanu v'kiy'manu v'higi'anu laz'man hazeh [Who has kept us alive, sustained us, and brought us to this time] — this blessing pertains to Yom Tov , which is the revelation of the Will. Through this comes the joy of Yom Tov . SheHechiyanu [Who has kept us alive] — the essential vitality is only through the revelation of the Will. When one knows that everything is by His will and there is no nature at all — then there is vitality, then life is truly alive. As I heard from Rabbainu (his light should shine): one who has no emunah and has turned after the wisdoms of nature — his life is no life. He has no satisfaction, going without Hashem and without providence. The world is full of suffering. One who believes in Him — that everything is by His will — then he has life: when he has good, it is certainly good; and even when, chas v'shalom , the opposite occurs — it is also good. Since one knows everything is from Him: "everything the Merciful One does is for good." There is no evil in the world at all — everything is good, since we believe it all comes from Him. But one who denies, chas v'shalom , attributing everything to the compulsion of nature, as if everything is governed by nature, chas v'shalom — his life is no life at all. The instant something happens contrary to his desire — he has no life, for he has nothing with which to console himself. Even all worldly goods are nothing when one does not believe in the ultimate good. But when one believes that everything is by His will — even when things pass over him as they do, chas v'shalom — he consoles himself that it will all be for good, that Hashem will have mercy and make his end good. The essential life is only through believing in His will. Therefore we bless on Yom Tov — which is the revelation of the Will — SheHechiyanu v'kiy'manu v'higi'anu laz'man hazeh : the essential vitality depends only on this time (= Yom Tov = the revelation of the Will), for through this there is vitality, and life is truly alive. Likewise on every occasion of joy — a new fruit, new garments and vessels, and the like — we bless SheHechiyanu . We believe everything is only through His will. Since everything is only through His will, there is joy and vitality. Otherwise there is no joy or vitality at all — even from the good, for it is a passing good with no endurance. Only when one believes it is through His will — then there is joy that Hashem has enlarged His kindness and goodness upon us, and then life is truly alive. This is why we reveal the Will and bless SheHechiyanu : to show and reveal that the essential vitality is through the revelation of the Will. SheHechiyanu... laz'man hazeh — a new joy has come, and we attribute everything to His will and bless Him for it. This itself is our vitality and sustenance. Now that we rejoice in the good and bless and thank Him — because we believe everything is by His will — now we have vitality. Now life is truly alive. Therefore in the blessing itself we mention this: SheHechiyanu... laz'man hazeh — the essential vitality depends on this: that we believe everything is by His will. ✦ End of Halachos 1–3 ✦ ✦ Birchos HaRe'iyah [Blessings of Seeing] v'Sha'ar Brachos Pratiyos [and Other Specific Blessings] ✦ Na Nach Nachma Nachman May'Uman
Loading comments…