נטילת ידים לסעודה ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Therefore, when one gives tzedakah for the sake of the abundance of holy sefarim — through this the metzach of the nachash is utterly nullified. For it has been explained that its essential overpowering is through doubts, and its nullification is through tzedakah — in the aspect of the tanina [sea-serpent] that came and swallowed and then the tzipara pushkantza [bird], the aspect of oraiv [raven], the aspect of tzedakah, came and severed its head — as explained in the Torah. 30
אות א על פי התורה "תקעו תוכחה" בסימן ח בלקוטי תנינא, עין שם כל התורה מראשה לסופה:
This first halacha on hand-washing before a meal, based on Likutay Moharan I, 56, reveals eating as a deeply spiritual act: the infusion of da'as (holy awareness) into Malchus (the Divine attribute of Kingship / the soul).
והכלל, בקצור גדול המכרח לענינינו, שצריכין להכניע מזונא דגופא שהוא בחינת עקב עשו. ולהגביר מזונא דנשמתא. וזה זוכין על ידי שממשיכים קול הנגון והשיר שיתער לעתיד שהוא בחינת הקול המשקה את הגן שעל ידי זה גדלים כל היראות והריחות שהם מזונא דנשמתא, בחינת את קלך שמעתי בגן ואירא. שזה הקול הוא בחינת נהר היצא מעדן להשקות את הגן וכו'. והוא בחינת הקל קול יעקב שהוא מכניע עקב דסטרא אחרא בבחינת וידו אחזת בעקב עשו וכו', עין שם היטב:
Bread = Da'as: The five species of grain correspond to the five aspects of da'as. True "bread" is dough capable of becoming both matza and chametz — the very vulnerability to leavening proves the presence of holiness (since the sitra achra only pursues high concentrations of holiness).
ולזכות לזה הקול הוא על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כח שעל ידי זה מוציאין מהסטרא אחרא כל הקדשה וכל מימי הדעת שבלעה. ונתגלה הדעת דקדשה בבחינת כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. ועל ידי זה נעשין גרים ונתגלה כבודו יתברך. ועל ידי זה נמשך הנבואה. ועל ידי נבואה נתברר המדמה. ועל ידי ברור המדמה על ידי זה עקר חזוק האמונה הקדושה. ואז זוכין לאמונה שלמה בחדוש העולם שאי אפשר להשיגו בדעת כי אם על פי אמונה. שזה עקר יסוד האמונה הקדושה להאמין שה' יתברך ברא את העולם יש מאין המחלט. ועל ידי אמונה זו זוכין לחדוש העולם של לעתיד. ואז יתנהג העולם בבחינת ארץ ישראל, כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא על ידי בחינת כח מעשיו הגיד לעמו וכו', דהינו על ידי אמונת חדוש העולם בחינת בראשית ברא אלקים את השמים וכו' כמו שפרש רש"י שם שבשביל זה פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד וכו' כדי שיוכלו לכבש ארץ ישראל. נמצא, שעקר קדשת ארץ ישראל הוא על ידי שמאמינין בחדוש העולם, דהינו שה' יתברך ברא את העולם יש מאין, כמו שכתוב: בראשית ברא וכו' כנ"ל. ועקר קדשת ארץ ישראל ששם מתגלה השגחתו יתברך בבחינת תמיד עיני ה' אלקיך בה וכו'. ולעתיד שיתנהג כל העולם בבחינת ארץ ישראל כנ"ל. אז יתנהג כל העולם רק על ידי השגחה לבד ויתבטל הטבע לגמרי. ואז יתער שיר של השגחה ונפלאות וכו'. וזה השיר הוא בחינת קול הנ"ל המשקה את הגן שעל ידי זה זוכין למזונא דנשמתא. ומכניעין מזונא דגופא בחינת וידו אחזת בעקב עשו וכו', עין שם כל זה היטב היטב, כי הם דברים ארכים ועמקים מני ים אין ערך להם:
Matza vs. Chametz: Matza = pure da'as before concealment; chametz = da'as clothed in concealment. Israel at the Exodus could only eat matza because without Torah, they lacked the power to penetrate concealment. After receiving the Torah, we can eat chametz all year, using its laws and blessings to reveal the hidden da'as.
וזה בחינת נטילת ידים קדם הסעדה, כי אנו בני ישראל עם קדוש אנו צריכים לקדש את אכילתנו בקדשה גדולה עד שיהיה אכילתנו בבחינת מזונא דנשמתא. בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו . שזאת האכילה היא מסטרא דיעקב אבינו שהוא מכניע מזונא דגופא שהוא סטרא דעשו בחינת עקב עשו כנ"ל. ועל כן צריכין קדם האכילה לטהר ולקדש את ידינו במים כדי שיהיה לנו כח על ידי זה להכניע מזונא דגופא ולהגביר מזונא דנשמתא כדי שיהיה אכילתנו בבחינת מזונא דנשמתא. וזה בחינת נטילת ידים לסעדה, כי על ידי מצות נטילת ידים במים, על ידי זה אנו ממשיכים מימי הדעת הנ"ל שיוצאין על ידי התפלה של הבעל כח כנ"ל שעל ידי זה זוכין לכל הבחינות הנ"ל עד שזוכין להמשיך הנהר היצא מעדן להשקות את הגן שעל ידי זה נמשך בחינת מזונא דנשמתא ומכניעין מזונא דגופא בבחינת וידו אחזת בעקב עשו. ובשביל זה נוטלין הידים דיקא, כי עקר הכנעת עקב עשו שהוא מזונא דגופא הוא על ידי הידים דיקא. בבחינת וידו אחזת בעקב עשו. 'וידו' דיקא. כי באמת עקר ההכנעה הוא על ידי קדשת הידים, כי כל הבחינות הנאמרים בהתורה הנ"ל כלם נמשכים על ידי בחינת ידים, כי עקר המשכת מימי הדעת הוא על ידי תפלה של הבעל כח כנ"ל. ועקר בחינת כח הוא בידים כידוע בבחינת כח ידיהם (איוב ל). כי עקר הכח של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה הנ"ל. עקר התכלית הוא שיזכה לכל הבחינות הנ"ל כדי שיזכה לגלות חדוש העולם בעולם שידעו ויאמינו כל באי עולם בהאמת כמו שהוא שהעולם מחדש שה' יתברך ברא את העולם אחר העדר הגמור. ועל ידי זה נמשך הנגון הנ"ל וכו'. נמצא, שעקר הוא לגלות אמונת חדוש העולם שהוא בחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. וכל זה הוא בחינת כח מעשיו הגיד לעמו וכו' שהם בחינת כח אתון דעבדא דבראשית שהם הכח אותיות שבפסוק בראשית כידוע. שבהם ברא ה' יתברך את כל הבריאה. ואלו הכח אתון, הם בחינת כח פרקין דידים כידוע . נמצא, שעל ידי זה הכח של הבעל תפלה הנ"ל, על ידי זה נתגלה כח אתון דעבדא דבראשית שהוא בחינת כח פרקין דידים שבהם ברא ה' יתברך את העולם, כמו שכתוב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וכו'. וכל זה הוא בחינת התגלות אמונת חדוש העולם וכו'. שעל ידי זה נמשך הנהר המשקה את הגן שהוא בחינת הקול הנ"ל המכניע עקב עשו בבחינת וידו אחזת וכו'. ועל כן מחמת שכל זה הוא בחינת ידים שהם בחינת כח בחינת כח אתון וכו'. בחינת כח פרקין דידים שעל ידי זה היה חדוש העולם כנ"ל, על כן באמת נמשך זה הכח לבחינת ידים דיקא. ועל ידם דיקא מכניעין עקב עשו בבחינת וידו אחזת בעקב עשו. 'וידו' דיקא כנ"ל. ובשביל זה נוטלין הידים דיקא קדם האכילה. כי דיקא על ידי קדשת הידים יכולין להכניע מזונא דגופא שהוא בחינת עקב עשו, בבחינת וידו אחזת כנ"ל. ואז זוכין שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא שזהו בחינת אכילת ישראל שהם זרע יעקב שמכניע עקב עשו בידיו כנ"ל, כי מימי הנטילה הם בחינת מימי הדעת שעל ידם נמשך הנהר היצא מעדן שעל ידי זה זוכין להכניע מזונא דגופא שהוא עקב עשו בבחינת וידו אחזת בעקב עשו וכנ"ל:
Hand-washing: Purifies the hands — which are "busy" and attract sadness — with waters of chesed (= da'as). The vessel holding a revi'is (= dalet = 4 = Malchus), filled with water (= hay = 5 = da'as), creates revi'is hahin — the infusion of awareness into the vessel of Kingship. Ko'ach gavra (human power) is needed because Malchus "has nothing of its own."
Through the tzedakah given for these sefarim that nullify the doubts at their root — the tikkun of tzedakah is accomplished in wondrous completeness, for the entire metzach of the nachash is uprooted so that it can no longer cast doubts at all. This is: "Tzidkas'cha tzedek l'olam" — "Your righteousness is righteousness forever" — that the tzedakah endure forever — this is merited through: "v'Sorascha emes" — "and Your Torah is truth" — through giving tzedakah to compose sefarim and illuminate them in the world, to explain the words of the Torah so that all know the truth of the Torah, the aspect of "v'Sorascha emes." Through this certainly: "Tzidkas'cha tzedek l'olam" — for this tzedakah endures forever, for the essential tikkun of tzedakah is drawn through this. 31
אות ב ובשביל זה צריך שיהיו המים של הנטילה מים שלא נעשו בהם מלאכה גם שיהיה הכלי שלם , כי כל המלאכות יש בהם אחיזת הסטרא אחרא שנאחזת בהל"ט מלאכות שבהם כלולין כל המלאכות שבעולם, כי כל הל"ט מלאכות נמשכין מזהמת הנחש על ידי שאכל אדם הראשון מעץ הדעת על ידי עצת הנחש, שעל ידי זה נתקלל בזעת אפך תאכל לחם בעצבון תאכלנה שמשם נמשכין הל"ט מלאכות כידוע. ועקר חטא אדם הראשון היה באכילה שאכל מעץ הדעת טוב ורע. דהינו פגם הנ"ל שאכל מאכל של אסור שהוא בחינת מזונא דגופא בחינת עקב עשו כי אדם הראשון כפר בעקר , כי הנחש הטעהו ואמר לו: כי ידע אלקים כי ביום אכלך ממנו וכו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שאמר להם מן העץ אכל וברא את העולם. נמצא, שכפר בחדוש העולם, כי שמע לעצת הנחש שהוא בחינת והנחש היה ערום הנאמר בהתורה הנ"ל שעל ידי כל זה מתגבר הכפירה בחדוש העולם. כי כמו שעל ידי התפלה של הבעל כח שהוא מכניע בחינת והנחש היה ערום, כמבאר בהתורה הנ"ל, על ידי זה זוכין לכל הבחינות הנ"ל עד שזוכין לגלות האמונה האמתית של חדוש העולם שעל ידי זה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל, כמו כן להפך חס ושלום, כשמתגבר חס ושלום, בחינת והנחש היה ערום , על ידי זה מתגברין הכפירות חס ושלום, ומתגבר חס ושלום, דעות האפיקורסים הכופרים בחדוש העולם, ימח שמם וזכרם. ואז האכילה בבחינת מזונא דגופא, כי נחלש מזונא דנשמתא כנ"ל ומתגבר עקב עשו שהוא זהמת הנחש, שהוא בחינת מזונא דגופא. וכל זה הוא בחינת חטא אדם הראשון ששמע לעצת הנחש בחינת והנחש היה ערום הנאמר שם בפרשה וכפר בעקר חדוש העולם. ואכל מעץ הדעת שהוא אכילה דסטרא אחרא, אכילה של אסור שהוא עקר מזונא דגופא. ועל כן באמת כשה' יתברך רצה לרחם עליו ולתקנו המשיך עליו הקול המשקה את הגן, כמו שכתוב שם בפרשה: את קלך שמעתי בגן ואירא וכו'. שעל ידי זה חוזרין ומכניעין מזונא דגופא ומגבירין מזונא דנשמתא ועל ידי זה התחיל באמת תקון החטא שלו, אבל עדין לא נתברר לגמרי עד שיבא משיח כידוע. ועל ידי חטאו גרם הל"ט קללות שעל ידי זה צריכין להתיגע בל"ט מלאכות שהם בחינת בזעת אפך וכו'. נמצא, שכל המלאכות שכלולים בל"ט מלאכות כלם יש בהם אחיזת זהמת הנחש שהוא ההפך מכל הנ"ל שעל ידו מתגבר חס ושלום, מזונא דגופא וכנ"ל. על כן המים של הנטילה שצריכין לקדש ולטהר בהם את הידים. כדי לזכות למזונא דנשמתא כנ"ל, על כן צריכין שיהיה מים שלא נעשה בהם מלאכה כדי שלא יהיה בהם שום אחיזה מזהמת הנחש. כדי שנוכל לטהר על ידם את הידים כדי שיהיה להם כח להכניע מזונא דגופא שהוא זהמת הנחש כנ"ל ולהגביר מזונא דנשמתא כנ"ל שהוא בחינת אכילת ישראל שהם בני יעקב וכו' כנ"ל:
The essential are the holy sefarim that lead to practice — to the fulfillment of the Torah. For this, one needs a great many sefarim without end — so that every person, whatever his level, in whatever passes over him all the days of his fleeting life, in his youth and old age, in good times and in trouble, chas v'shalom — can revive himself, restore his soul, and receive and draw from them true counsel on how to conduct himself in a way that he will remain standing. And if he falls, he will not be completely cast down, etc. 32
The essential tikkun is through strengthening the ratzon, as above. For in whatever passes over him — however he may be — if he strengthens himself in the ratzon, certainly Hashem will have mercy on him and show him the true path, to fulfill His will. Until from this holy sefarim are composed — to explain paths and counsel to nullify the doubts that other people have — in the aspect of (Tehillim 40): "Az amarti hinai vasi, bimgilas saifer kasuv aleye" — "Then I said: behold, I have come; in the scroll of the book it is written about me" — that I merited that many sefarim were multiplied through me. And this was through (ibid.): "La'asos ritzoancha Eloakeye chafatzti" — "I desired to do Your will, my God" — through the strong ratzon that I always desired to do Your will. "viSoarascha b'soch mai'ai" — "And Your Torah was within my innards" — even when I could not bring it from potential to actual deed to do Your will, Your Torah was always hidden within my innards, which were churning and hoping always to do Your will — the aspect of "mai'ai mai'ai ochilah..." — "My innards, my innards — I hope..." — Through this I merited many sefarim — the aspect of "bimgilas saifer kasuv aleye." 33
אות ג ועל-כן צריכין שתהיה הכלי שלמה, כי המים רומזין על הדעת הנפלא שיתגלה לעתיד, בחינת ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים . ועקר הדעת הוא לדעת את ה', דהינו לידע ולהאמין שהוא יתברך יחיד קדמון, הוא היוצר, הוא הבורא יש מאין המחלט, הינו אמונת חדוש העולם הנ"ל וכמבאר בהתורה הנ"ל שעל ידי הדעת בחינת ומלאה הארץ דעה וכו'. זוכין לבחינות הנ"ל עד שזוכין לאמונה הנ"ל. הינו אמונת חדוש העולם שהוא עקר כנ"ל. וזה הדעת הנ"ל שהוא בחינת מים, אי אפשר להשיגו ולקבלו כי אם על ידי כלי שהוא בחינת אמונה, שהוא בבחינת המדמה, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. כי המדמה הוא הכלי של הדעת האמתי, כי באמת כל הדעות של כל העולם אפלו של החכמים והחוקרים הגדולים, הכל הוא רק בכח המדמה, כי דעת האמתי הוא רק לדעת את ה'. וזה לא התחילו עדין להשיג ולטעם כלל, כי לזה הדעת אין זוכין כי אם צדיקים גדולים ונוראים יחידים שבדורות, אבל אנו אין בנו כח להשיג הדעת הזה ואנו צריכים להתחזק רק באמונה שאנו זוכין על ידי ברור המדמה שנתברר על ידי שאנו זוכין להתקרב לצדיקי אמת, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. ועל כן אלו הרשעים האפיקורסים שאינם רוצים לסמך על דעת הצדיקים הקדושים. והם בגעל נפשם וטנופם בכל התאוות הם חפצים לחקר בשכלם המשקץ, על כן באמת כח המדמה שלהם מערב ומבלבל עד שבאים לידי כפירות גדולות או לאמונות כוזבות. כי אי אפשר לינק ולשאב מהדעת הקדוש כי אם על ידי שזוכין לקדש ולברר את המדמה על ידי התקרבות לצדיקים אמתיים שעל ידי זה המדמה מברר. ואז זוכין לאמונה שלמה דקדשה, כי עקר האמונה הוא בהמדמה, כי במה שהשכל מבין אין צריכין אמונה וכמבאר בהתורה הנ"ל. וזה המדמה המברר שהוא בחינת אמונה, הוא בחינת כלי ששואב ומקבל מימי הדעת. וזה מרמז בהתורה הנ"ל שכתב שם בסוף שכל התארים והשבחים שאנו מתארין אותו יתברך כלם הם בבחינת המדמה וכו'. וזה בחינת ליום חגנו, בחינת ובמחוגה יתארהו וכו' עין שם בסוף. וזה בחינת כלי, כי הפרוש הפשוט של הפסוק ובמחוגה יתארהו נאמר על עשית כלי כמו שכתוב שם (ישעיה מד) יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו וכו'. ושם מדבר מגנות אמונת כוזביות שמאמינים בעבודה זרה עץ ואבן מעשי ידי אדם, שזהו בחינת כלים דסטרא אחרא, שהם אמונות כוזביות שמאמינים בעץ ואבן ממש. אבל על כל פנים מבאר שם שהפסוק מדבר מעשית כלים. ולהפך בקדשה אמונה הקדושה בה' יתברך שהוא בבחינת המדמה המברר שעל ידי זה זוכין לתאר ולשבח אותו יתברך בתארים ושבחים הגונים כראוי. כל זה הוא בחינת כלי ברוחניות, כי התארים והשבחים שמתארין ומשבחין אותו הם כלים לקבל השגת אלקותו כל חד כפום מה דמשער בלבה. כי באמת לית מחשבה תפיסא בה כלל. רק על ידי תפלות ושירות ותשבחות, דהינו תארים ושבחים שנתן לנו ברחמיו רשות לתארו ולשבחו בהם. על ידי זה יש לנו כח להמשיך עלינו האמונה הקדושה שעל ידי זה נעשין בחינת כלים לקבל בהם השגת אלקותו כל חד כפום מה דמשער בלבה. ועל כן צריכין שתהיה הכלי של נטילת ידים בשלמות בלי שום פגם וחסרון כדי שתוכל לקבל ולהכיל את המים שהם בחינת מימי הדעת הנ"ל שהוא הדעת שיתגלה לעתיד שאי אפשר לקבלו כי אם על ידי כלי שלמה שהוא בחינת מדמה המברר ומתקן, כי כשהכלי פגומה ושבורה היא בבחינת בארת נשברים אשר לא יכלו המים (ירמיה ב) שנאמר על העובדי כוכבים הכופרים שיש להם אמונות כוזביות. על כן צריכין שתהיה הכלי שלמה כדי לקבל על ידה מימי הדעת הנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונת חדוש העולם כנ"ל שעל ידי זה עקר הכנעת מזונא דגופא וזוכין למזונא דנשמתא שזה עקר כונת הנטילה כנ"ל:
This is also what is explained (in Siman 61, the Torah "Chadi Rabbi Shimon") [LM I:61]: through machlokes, a sefer is made — the aspect of (Iyov 31): "V'saifer kasav ish rivi" — "The book my adversary has written." For all machlokes is the aspect of doubts — from the abundance of forgetfulness, machlokes increases. Through this, many sefarim are needed to clarify the doubts and to clarify the decision and psak halachah between the disputants. By rectifying these doubts at their holy root, the evil doubts of the metzach of the nachash (whose essence is through the doubts it casts upon the Ratzon) are nullified. 34
This is (Koheles 12): "Divrai chachamim kadarvonos, uch'masme ros nesu'im, ba'alai asufos, kulam nitnu mairo'eh echad" — "The words of the wise are like goads, and like well-fastened nails; the masters of assemblies — all were given by one Shepherd." Our Sages expounded (Chagigah 3b): even though these declare tamei and those declare tahor, etc. — both are the words of the living God, for all were given by one Shepherd. 35
אות ד ובשביל זה מים מטהרין מכל הטמאות. ואי אפשר לכנס לשום קדשה בלי מים כגון הכהנים בעבודתם. וכן בבקר בקומו. וכן קדם תפלה ותורה צריכין לטבל או לטל ידיו במים. וכן כל הטמאים אינם עולים מטמאתן כי אם על ידי מים, כי מים מרמזים על הדעת של חדוש העולם, כי מים קדמו לכל הבריאה, כי התחלת הבריאה היו המים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . נמצא, שעקר חדוש העולם התחילו מן המים. ועל כן שם עקר שרש הדעת של חדוש העולם שעל ידי זה עקר הטהרה ורק על ידי זה נכנסין בעבודת ה'. כי זה עקר יסוד האמונה הקדושה להאמין בחדוש העולם בחינת בראשית ברא אלקים וכו'. שהוא התחלת התורה. וזה עקר הקדשה והטהרה, כי להפך כל הטמאות נמשכין מזהמת הנחש שהביא מיתה שמשם עקר הטמאה ועקר זהמת הנחש הוא הכפירה של הכופרים בחדוש העולם חס ושלום, ועל כן מים שהם בחינת מימי הדעת הנ"ל שעל ידי זה נמשך אמונת חדוש העולם, על ידי זה כל הטהרות שבעולם. ואי אפשר לכנס לשום קדשה ועבודה כי אם על ידי מים, כי כל הקדשות וכל עבודות ה' תלויים באמונה זו של חדוש העולם שזוכין להמשיך על עצמו על ידי טהרה במים על ידי טבילה או נטילה כפי הדין. כי על ידי הטהרה במים ממשיכים על עצמו בחינת הארת מימי הדעת שיתגלה לעתיד שעל ידי זה זוכין לאמונת חדוש העולם שהוא יסוד התורה והעבודה כנ"ל:
Adjacent to this is stated: "V'yosair maihaimah b'ni hizahair — asos sefarim harbai ain kaitz" — "And more than these, my son, be cautious: the making of many books is without end." For because of this, many sefarim without end are needed — to clarify at every time and in every generation the doubts and the divided counsels that each person has, not knowing how to save his soul from what he must escape, as he knows within himself. 36
The essential tikkun is the strong ratzon without limit, as above. But for this too one needs many true holy sefarim — to strengthen one's ratzon anew each time, each day anew. The essential tikkun is through tzedakah. Therefore the tzedakah given for these sefarim is more precious than anything — for this is the essential tikkun of tzedakah. 37
אות ה וזה בחינת ארבע צומות על חרבן בית המקדש שנמשך על ידי חטא המרגלים שבכו בליל תשעה באב שפגמו בארץ ישראל ששם מתגלה אמונת חדוש העולם. והם שפגמו בזה על ידי זה התגבר חס ושלום, זהמת הנחש מזונא דגופא כנ"ל. על כן צריכין לצום כדי להכניע מזונא דגופא, כי כשזוכין לאמונה שלמה אין צריך לצום, כי על ידי האמונה אזי האכילה בבחינת מזונא דנשמתא שזהו בחינת אכילת ישראל הכשרים בחינת אכילת שבת, כי על ידי אמונה עקר ברור האכילה כמבאר במקום אחר בחינת ורעה אמונה. אבל על ידי שפגמו בארץ ישראל ופגמו באמונה כנ"ל, על כן צריכין לצום להכניע מזונא דגופא על ידי הצום. וזה בחינת איכה שאומרים בתשעה באב. וזה בחינת איכה יועם זהב , כי עקר הקינות הם על הסתלקות הצדיקים האמתיים ששקולה כפלים כחרבן בית המקדש . ועל ידי זה אנו עכשו כצאן אשר אין להם רועה. כי אין אנו יודעין מי הוא הצדיק האמת. ואנו צריכין לצעק ולחפש ולבקש איכה איכה הצדיק האמת שנחשך אורו אצלנו שאין זוכין לידע ממנו, שזהו בחינת יועם זהב וכו'. שהצדיק האמת הנחמד מזהב יועם ונחשך אורו אצלנו. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שירמיה היה מקונן איכה יועם על הסתלקות הצדיק יאשיהו. וכן בכל דור ודור הוא מרמז על הסתלקות והתעלמות אור הצדיק האמת שבדור. וזהו איכה יועם זהב כנ"ל שנחשך אורו אצלנו. ואין זוכין להנות מאורו. ולא די זה כי אם עוד נוסף יגון על מכאובנו. כי גם ישנה הכתם הטוב שהצדיק האמת הנמשל לכתם הטוב כל כך נחשך אורו מישראל עד אשר נשתנה האמת לגמרי, כי אומרים לרע טוב ולטוב רע. וזהו ישנא הכתם הטוב, שנשתנה הכתם הטוב שהוא הצדיק האמת שמדברין עליו כל הרעות ומשנין ומחליפין האמת בשקר. ועל ידי זה תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות שזה נאמר על הסתלקות והתעלמות הצדיק שהוא בחינת ראש בית ומתגברין המפרסמים של שקר שהם בחינת ראש כל חוצות, כמו שמבאר בהתורה "בראשית-לעיני וכו'" (עין שם בלקוטי תנינא סימן סז). וזהו בני ציון היקרים וכו' כמו שנתבאר שם בההספד בפרשת אלה תולדת נח, עין שם בסימן הנ"ל. וזהו גם תנים חלצו שד וכו' שזהו בחינת רחמנות דסטרא אחרא, כמו שמבאר בהתורה תקעו-תוכחה הנ"ל שעל ידי זה מתגבר חס ושלום, בחינת והנחש היה ערום שעל ידי זה נמשך כל הצרות הנ"ל עד שאין יודעים מהצדיק האמת, כמובן לעיל שכשמכניעין זהמת הנחש שהוא בחינת גם תנים חלצו שד וכו'. על ידי התפלה של הבעל כח. אזי זוכין לכל הבחינות הנ"ל עד שנתברר המדמה על ידי הצדיק האמת כנ"ל. ולהפך להפך חס ושלום. ואזי אין יודעין איכה איפה אור הצדיק האמת ועל זה אנו מקוננין איכה יועם זהב שנאמר על הסתלקות והתעלמות אור הצדיק שזה נמשך מבחינת גם תנים חלצו שד כנ"ל, אבל על ידי הקינות והצעקה איכה אנו זוכין שיתגלה לנו אורו ונזכה לאמונה שלמה עד שיתער השיר שלעתיד שאז תגדל השמחה מאד וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שישו אתה משוש כל המתאבלין עליה וכו'. וזה בחינת שבת חזון. חזון דיקא, הינו נבואה. כי עקר התקון שאנו צריכין עכשו הוא לחזר ולהמשיך השפעת הנבואה שעל ידי זה עקר ברור המדמה שעל ידו שלמות האמונה כנ"ל. כי בשבת עקר התקון. כי שבת אגין עלוהי על אדם הראשון שפגם בכל הנ"ל ושבת אגין עלוהי. ועל כן קורין את זה השבת שקדם תשעה באב שבת חזון להורות שאנו צריכין עכשו בשבת הזה לתקן בחינת האמונה שעקרה תלויה בנבואה כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. ועל כן נקרא שבת חזון לשון נבואה כנ"ל:
As our Sages said (Koheles 5): "Ohaiv kesef lo yisba kesef, u'mi ohaiv behamon lo sevu'ah" — "He who loves money will not be satisfied with money; he who loves abundance will have no harvest" — which our Sages expounded (as cited by Rashi): even one who loves mitzvos will not be satisfied, etc. — unless there is among them a mitzvah that endures forever, such as writing a Sefer Torah and building the Beis HaMikdash, etc. All the more so when one's tzedakah brings merit to the many through new holy sefarim — the aspect of the endurance of the Torah for every person, to nullify the doubts, etc. — certainly his reward is without end and his tzedakah endures forever. For at every time, in all future generations, he brings merit to Yisrael that the Torah endure through him. Fortunate is he! 38
This is (Tehillim 106): "Ashrai shomrai mishpat" — "Fortunate are those who guard justice" — the Torah — that he guards it from being forgotten by bringing merit to the many through holy sefarim, as above. And this is: "Oasai tzedakah b'chol ais" — "those who do righteousness at all times" — for at all times his tzedakah is active, as they study the sefarim that bring the endurance of Torah into the world. 39
אות ו וזה בחינת מה שכתב רבנו זכרונו לברכה בספר הא"ב החדש אות צדיק סימן כ שעל ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא חדוש במעשה בראשית, דהינו לשנות הטבע. כי מבאר בהתורה תקעו-תוכחה הנ"ל שכל צדיק יש לו בחינת רוח נבואה רוח הקדש שעל ידי זה נתברר המדמה של כל המתקרבין אליו. ועל ידי זה זוכין לאמונת חדוש העולם. ועל ידי אמונה זו יהיה חדוש העולם לעתיד שאז יתנהג העולם בבחינת ארץ ישראל, דהינו בבחינת השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע. עין שם כל זה (מבאר) היטב. ועל כן על ידי שמזכירין שמות הצדיקים, על ידי זה מעוררין הרשימו שלהם כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (סימן רמח לקוטי ח"א) שעל ידי שמספרין מצדיקים נתעורר הרשימו שלהם. ועל כן על ידי הזכרת שמותם נתעורר כח הרשימו שלהם של מעשיהם הטובים. ועקר כח מעשיהם הטובים של הצדיקים הוא שעל ידי מעשיהם הטובים זכו לבחינת רוח הקדש. והמשיכו על ידי זה אמונת חדוש העולם כנ"ל. ועל כן על ידי הזכרת שמותם בודאי יכולים להביא שנוי במעשה בראשית, דהינו לשנות הטבע. כי על ידי הזכרת שמותם של הצדיקים נתעורר כח הרוח הקדש שלהם ונמשך אמונת חדוש העולם בעולם שעל ידי זה נמשך הארה מחדוש העולם שלעתיד שיהיה על ידי זה כנ"ל שעל ידי זה יתנהג העולם בבחינת השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע. ועל כן בודאי יכולים לשנות הטבע על ידי זה. וזה שכתב רבנו זכרונו לברכה שצריכין לכתב לעצמו שמות הצדיקים לזכרון (כמו שכתוב בהא"ב הישן אות צדיק, סימן יט) מי שה' יתברך חשוב בעיניו יכתב לעצמו בספר שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, כי צריכין לכתב שמותם לזכרון, כי עקר הכח של הצדיקים שמגלין אמונת חדוש העולם כנ"ל. הוא על ידי שמבררין הכח המדמה על ידי בחינת רוח הקדש רוח נבואה שלהם, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, כי עקר האמונה הוא על ידי ברור המדמה כנ"ל. ועל כן צריכין לכתב בספר שמות הצדיקים לזכרון, כי הכתב הוא בשביל זכרון כמו שכתוב: כתב זאת זכרון בספר. והזכרון הוא בכח המדמה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר . והשם הוא בחינת זכרון, כמו שכתוב: לשמך ולזכרך תאות נפש (ישעיה כו) וכמו שכתוב: זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר. וכתיב: ה' שמך לעולם ה' זכרך לדר ודר. על כן על ידי שמות הצדיקים, שהם בחינת זכרון בחינת זכר צדיק לברכה , כי עקר הזכר שנשאר מכל הצדיקים הוא שמם הקדוש שנשאר זכרם בעולם לברכה, על כן על ידי הזכרת שמותם הקדושים אשר שמו יתברך משתף בשמם, על ידי זה מבררין המדמה, כי שמם הקדוש שהוא בחינת זכרון, שהוא בבחינת המדמה. על כן נתברר המדמה על ידי זכר שמותם הקדושים של הצדיקים שכל עבודתם לברר המדמה. וכו' כנ"ל. ועל כן הזכרת שמותם מסגל לזה ביותר כי שמם בעצמם הוא בחינת ברור המדמה, כי שמם הוא בחינת תקון הזכרון שהוא תקון המדמה ששם הזכרון כנ"ל. ועל כן צריכין לכתב שמותם בספר דיקא, כי הכתב הוא לזכרון בחינת כתב זאת זכרון בספר שעל ידי זה נתברר המדמה כנ"ל. ועל כן כל דברי הנביאים צריכין לכתב בספר, כי כל כד ספרי הנביאים הם בחינת תורה שבכתב שאסור לאמרם בעל פה. כי נבואה הוא ברור המדמה כנ"ל על כן צריכים לכתבם דיקא. כי הכתב הוא בחינת זכרון שהוא בחינת ברור המדמה כנ"ל, שזהו בחינת כתיבת שמות הצדיקים לזכרון, כי כל זה הוא בחינת ברור המדמה שנתברר בזכות וכח הצדיקים כנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונת חדוש העולם שעל ידי זה משנין הטבע כנ"ל:
For the essential reason the Sages permitted writing the Oral Torah was because of the abundance of forgetfulness — as our Sages said. And forgetfulness is drawn from the cheit ha'Eigel, as our Sages said: "Had the luchos not been broken..." The cheit ha'Eigel was the aspect of doubts (as in §30 above). Therefore they permitted writing the Oral Torah for the sake of "ais la'asos laHashem" — "It is a time to act for Hashem" — to nullify the doubts, etc. 40
This is: "Az nidb'ru yir'ai Hashem ish el rai'aihu, vayakshev Hashem vayishma, vayikasaiv saifer zikaron l'fanav — yir'ai Hashem u'l'choshvai Sh'mo." — "Then those who fear Hashem spoke to one another, and Hashem listened and heard, and a book of remembrance was written before Him — for those who fear Hashem and contemplate His Name." Our Sages expounded this on the strengthening of the ratzon, as they said (brachos 6a): "What is 'u'l'choshvai Sh'mo'? Even one who merely thought to do a mitzvah and was unable — it is considered as though he did it." Meaning: one who has only good ratzon to do His will — it is counted as though he did it. Through this, a sefer is written — the aspect of "vayikasaiv saifer zikaron l'fanav." 41
אות ז וכל זה זוכין על ידי התפלה בבחינת דין של הבעל כח, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל שעל ידי התפלה של הבעל כח זוכין לעשות גרים ולהרבות כבודו יתברך ולהמשיך נבואה שעל ידי זה נתברר המדמה. נמצא, שכח הצדיקים שמבררין המדמה נמשך מהתפלה של הבעל כח הנ"ל שעל ידי זה זוכין לרוח נבואה שעל ידי זה מבררין המדמה כנ"ל. וזה שנסמך פרשת שאו את ראש בני ישראל, לפרשת פינחס בן אלעזר וכו' . כי פינחס השיב חמת ה' יתברך והמתיק הדין מישראל על ידי התפלה בבחינת דין שהתפלל בחינת ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה, כמבאר היטב בתחלת התורה הנ"ל, עין שם. ועל כן תכף אחר זה שהזכיר הכתוב גדל הכח של פינחס שהשיב את חמתו וכו'. שכל זה היה על ידי התפלה בבחינת דין שלו כנ"ל. שעל ידי זה נעשין כל הבחינות הנ"ל שמשם מקבלין הצדיקים רוח נבואה שעל ידי זה נתברר המדמה וזוכין לאמונה ולחדוש העולם שלעתיד שזהו בחינת ארץ ישראל שבשביל זה מסגל מאד להזכיר שמות הצדיקים כנ"ל. וזה בחינת פרשת שאו את ראש בני ישראל למשפחתם ששם מזכיר שמות כל הצדיקים שהם ראשי אבות בני ישראל אשר ה' יתברך שתף שמו בשמותם, כמו שכתוב: החנכי הפלאי כמו שפרש רש"י: שמי מעיד עליהם. נמצא, שכל השמות של המשפחות הנזכרים שם בפרשת פינחס כלם הם בחינת שמות הצדיקים ששמו יתברך משתף בהם. ועל כן מה טוב ויפה סמיכת פרשה זו לענין פינחס בן אלעזר שהוא הבעל כח שהתפלל תפלה בבחינת דין שממנו נמשך הכח של הצדיקים וכו' אשר מחמת זה מסגל הזכרת שמותם כנ"ל ועתה מה יפה אף נעים שנסמך תכף לזה פרשת ירשת ארץ ישראל, כמו שכתוב שם: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לשמות מטות אבתם ינחלו. כי כל הבחינות הנ"ל הם בחינת ארץ ישראל, כי חדוש העולם שלעתיד שזוכין על ידי כל הנ"ל הוא בבחינת ארץ ישראל כנ"ל והבן היטב. וזהו לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. 'במספר שמות' דיקא. 'לשמות מטות אבתם' דיקא, הינו בחינת שמות הצדיקים שעל ידם נתברר המדמה וזוכין לאמונה ועל ידי זה זוכין לחדוש העולם שלעתיד שהוא בחינת ארץ ישראל כנ"ל והבן היטב:
The more sefarim are written and composed, the more the ratzon is strengthened. And the more the ratzon is strengthened, the more sefarim are made — the aspect of "asos sefarim harbai ain kaitz" — for this cycle repeats. This is: "Az nidb'ru yir'ai Hashem ish el rai'aihu..." — the God-fearing speak to one another about the strengthening of the ratzon. They speak with one another in yir'as Shamayim and yearn for Hashem — the opposite of the deniers of the Ratzon who are mentioned first in this passage (Malachi 3), which speaks of those who cast doubt upon the Ratzon: "Amartem shav avod Elokim... gam nasnu osai rishah..." — "You have said: 'It is useless to serve God...' and even the evildoers have been built up..." And it concludes: "Az nidb'ru yir'ai Hashem..." — as Rashi explains: the God-fearing and worthy ones speak with each other not to be swayed by their words, chas v'shalom. Meaning: not to deny and not to cast any doubt upon the Ratzon. Through this: "Vayakshaiv Hashem vayishma vayikasaiv saifer..." unto "u'l'choshvai Sh'mo" — through this holy sefarim multiply and the ratzon is strengthened each time more, as above. 42
Likutay Halachos — Hilchos Bircas HaShacharHalacha 5 — Part F (§39–48)
אות ח ועל-כן אין חיבין בנטילת ידים כי אם על פת שמברכין עליו המוציא וברכת המזון. והמוציא וברכת המזון אין מברכין אלא על חמשת המינין שנשתבחה בהן ארץ ישראל שעקר מצות ברכת המזון הוא רק לברכו יתברך על שנתן לנו ארץ ישראל כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. כי עקר קדשת האכילה הוא על ידי ארץ ישראל שהוא בחינת חדוש העולם שלעתיד שעל ידי זה נמשך הנגון שלעתיד שעל ידי זה זוכין שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל שבשביל זה עקר מצות נטילת ידים כנ"ל ועל כן עקר נטילת ידים הוא על חמשת המינין דיקא שחיבין עליהם ברכת המזון שהם שבח ארץ ישראל, כי עקר נטילת ידים להמשיך בחינת ארץ ישראל על ידי מימי הדעת כדי לזכות להנגון הנ"ל כדי שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל:
Based on LM I:215 — The Twenty-Four Types of pid'yoanoas (continued) 1
ועוד יש בזה כמה דברים. ה' יתברך יזכנו להמשיך אמונה שלמה בעולם ונשוב לארץ ישראל במהרה בימינו. ויקים: תבואי תשורי מראש אמנה במהרה בימינו, אמן:
This is what our Sages expounded (Tanchuma Vayailech 1), cited by Rashi: "uch'masm'ros n'tu'im" — "like well-fastened nails" — hints at the twenty-four books of the Torah [i.e. Tanach] and the twenty-four priestly and Levite watches. For the abundance of holy sefarim of the Oral Torah that clarify the doubts in the Written Torah (which is contained in the twenty-four books) — all of which is the aspect of the strengthening of the ratzon for all generations forever — all this is the aspect of the tikkun of the upper all-encompassing pidyon that sweetens the din of the twenty-four courts. These correspond to the twenty-four books of the Torah: when one blemishes them through retzonos of the Sitra Achra (from which come all the blemishes) — until some overturn the words of the living God and interpret the Torah improperly, interpreting all the verses of Torah, Nevi'im, and Kesuvim according to their evil and bitter path of the wise men of nature, who are the aspect of the metzach of the nachash. Their evil ways are well known — those who follow the path of the philosophers in the wisdom of nature, especially in these generations. May Hashem have mercy. 2
But through "divrai chachamim kadarvonos uch'masm'ros n'tu'im ba'alai asufos nitnu mairo'eh echad" — "the words of the wise are like goads and like well-fastened nails; the masters of assemblies — all given by one Shepherd" — which are the twenty-four priestly and Levite watches who serve and guard the holy watch in the Beis HaMikdash, and from them Torah goes forth, as it is written (Devarim 33): "Yoru mishpatecha l'Yaakov v'Sorascha l'Yisrael" — "They shall teach Your laws to Yaakov and Your Torah to Yisrael." They explain the twenty-four books of the Torah according to the true interpretations received from person to person back to Moshe Rabbainu, alav hashalom. They clarify His will in every mitzvah in their holy sefarim, according to the thirteen rules by which the Torah is expounded — which are the aspect of the Yud-Gimmel Tikunay Dikna, etc. All of this is the aspect of the illumination of the upper Ratzon. Through this, the metzach of the nachash — the wise men of nature — is nullified. 3
Therefore adjacent to this is stated: "V'yosair maihaimah b'ni hizahair — asos s'farim harbai ain kaitz" — "And more than these, my son, be cautious: the making of many books is without end." For many sefarim without end are needed to uproot and eradicate their evil da'as from the world, to strengthen emunas haRatzon, and to instill in the heart of every person the strengthening of the ratzon. For it has already been explained above that the essential hold of the deniers who cast doubt upon the Ratzon is through the intensity of the dinim that derive from the chain of dinim of the twenty-four courts, when we do not merit to sweeten them. Therefore, through the words of the wise — like goads and well-fastened nails, the twenty-four priestly and Levite watches who explain the twenty-four books of the Torah at their holy root, explaining everything according to the true interpretations received from Moshe Rabbainu, which are all the strengthening of the ratzon — through this everything is sweetened. Their evil opinions are uprooted from the world, and many holy sefarim are composed that draw and illuminate the strengthening of emunas haRatzon in the world: to know and make known that all of nature is conducted only through His good will, and it is in His power to change nature at any time through the tefillos of Yisrael — as we have already seen with our own eyes through Moshe Rabbainu and through all the tzaddikim who came after him until this very day. 4
הלכות בציעת הפת ועל-כן הם חמשת המינין. כנגד ה' דהששי. שכל העולם היה תלוי עד ששה בסיון שקבלו ישראל את התורה שהיא בחינת נבואה שעל ידי זה נתגלה חדוש העולם, כמבאר בהתורה הנ"ל. נמצא שה דהששי מורה על חדוש העולם. ומשם עקר קדשת ארץ ישראל שמקבלת קדשתה על ידי כח מעשיו וכו' על ידי שיודעין שה' יתברך ברא את העולם בחינת בראשית ברא וכו', כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. ומשם מבחינת ארץ ישראל בחינת חדוש העולם שנתגלה על ידי ה דהששי, משם מקבלין בחינת ה מינין שהם שבח ארץ ישראל, כי ה מינין כנגד ה דהששי שעל ידי זה עקר קדשת ארץ ישראל. שמשם מקבלין הה מינין כחם לזון ולהשביע את האדם בבחינת מזונא דנשמתא שמשם עקר השביעה האמתיות בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו . ועל כן ה מינין דיקא יש להם כח להשביע את האדם, כי הם מקבלין כח מארץ ישראל מבחינת ה דהששי, מבחינת אמונת חדוש העולם שמשם נמשך מזונא דנשמתא שמשם עקר השביעה, כי במזונא דגופא שהוא בחינת אכילת עשו אכילה דסטרא אחרא. נאמר: ובטן רשעים תחסר. אבל מזונא דנשמתא שם עקר השביעה בחינת צדיק אכל לשבע נפשו, כי מזונא דנשמתא הוא בחינת ה' רעי לא אחסר, בחינת כי אין מחסור ליראיו, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. הפך מזונא דגופא שהוא בחינת אכילת הרשעים שהיא בחינת ובטן רשעים תחסר כנ"ל. ועל כן גם בגשמיות עקר השביעה הוא על ידי חמשת המינין שהם עקר הלחם שסועד הלב שחיבין עליהם המוציא וברכת המזון, כי הם ה מינין שהם שבח ארץ ישראל שנמשך בהם קדשת ארץ ישראל בחינת אמונת חדוש העולם שנתגלה על ידי ה דהששי אשר בשביל זה הם ה מינין כנ"ל, ועל ידי זה שהם בבחינת ארץ ישראל וכו'. על ידי זה הם בבחינת מזונא דנשמתא ביותר. ועל כן עקר השביעה על ידם וכנ"ל. וזה בחינת ה דהמוציא שצריכים להטעים ה דהמוציא כמו שהזהירו רבותינו זכרונם לברכה והפליגו מאד בזהר הקדוש בענין ה דהמוציא כי ה דה'מוציא הוא בחינת ה דה'ששי שמורה על חדוש העולם שעל ידי זה עקר תקון האכילה דקדשה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל. וזה שסמכו רבותינו זכרונם לברכה לברך המוציא בה על שם המקרא המוציא אתכם מתחת סבלת מצרים, כי באמת כלא חד, כי פסוק המוציא אתכם מתחת סבלת מצרים, דהינו יציאת מצרים הוא מורה על חדוש העולם. כי בשעת יציאת מצרים נתגלה חדוש העולם על ידי האותות והמופתים, כמובא בכל הספרים. גם כי עקר יציאת מצרים היתה בשביל קבלת התורה, כמו שכתוב: בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וכו'. ועקר התגלות חדוש העולם היה על ידי קבלת התורה כנ"ל. נמצא שפסוק המוציא אתכם מתחת סבלת מצרים מורה על חדוש העולם. ועל כן משם למדו רבותינו זכרונם לברכה ה דהמוציא (שהוא עקר תקון) שהוא מורה על חדוש העולם שזה עקר תקון האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל:
This is (brachos 2a): "Mai'aimasai korin es Shma ba'arvis? Misha'ah shehakohanim nichnasim le'echol bisr'umasan" — "From when does one recite Shma in the evening? From the time the kohanim enter to eat their terumah." They fixed the time of Kri'as Shma to the eating of the terumah by the kohanim. For it has been explained that the essential Kri'as Shma is the aspect of bittul to the upper Ratzon, etc. — through which one merits the aspect of Kohain, a man of chesed, the aspect of (Yeshayahu 61): "V'atem kohanai Hashem tikaraiu" — "You shall be called priests of Hashem," as above. 5
This is the aspect of terumah that the kohanim eat — for terumah is the aspect of tzedakah, a free-willed offering of the heart. Yisrael must separate from the first of their produce to give sustenance to the kohanim of Hashem, the aspect of (Shemos 25): "Mai'ais kol ish asher yidvenu libo tikchu es t'rumasi" — "From every man whose heart moves him, you shall take My offering" (and as understood in the Torah "Chavalim naflu..." [LM I:261], that terumah is the aspect of tzedakah). Through tzedakah one elevates the da'as of the elders, etc., and is included among the elders of kedushah who add kedushah and da'as each day — through which one merits the Ratzon, through which all the dinim in all twenty-four courts are sweetened. 6
אות ט וזה מה שצריכין לדקדק לברך המוציא על לחם שלם. ויש לו חשיבות ודין קדימה להשלם על החסר, כי אכילת ישראל צריכין להיות בבחינת מזונא דנשמתא שהוא בחינת שלמות בלי חסרון בבחינת ה' רעי לא אחסר הנאמר במזונא דנשמתא בחינת כי אין מחסור ליראיו. ועל כן יש חשיבות ללחם שלם כי הוא סמוך יותר לבחינת מזונא דנשמתא שהוא שלם בלי חסרון בחינת כי אין מחסור ליראיו כנ"ל. ועל כן באמת בני פריצי עמנו ההולכים בדרכיהם של העובדי כוכבים, אין מניחין לחם שלם לסעדה כי אם פרוסות כדרכי העובדי כוכבים כי בכל תנועותיהם הם רוצים להראות שעוקרים עצמם מדת ישראל. אשר אצלנו יש חשיבות ללחם שלם לברכת המוציא כמו שכתוב בשלחן ערוך . ואלו הרשעים מגלין שכל מזונותם הוא מזונא דגופא בחינת אכילת עשו שהוא אכילת הרשעים שאין שם שלמות, כי אכילתם הוא בבחינת בטן רשעים תחסר. כי אין להם אמונה. ועל כן אינם זוכין למזונא דנשמתא שנמשך מאמונה כנ"ל. אבל אכילת ישראל עם קדוש הוא בבחינת מזונא דנשמתא, כי מדקדקין בברכתם לברך ה' יתברך באכילתם בברכת המוציא וברכת המזון. שכל זה מורה על חדוש העולם. ועל כן מדקדקין לברך על השלם שהוא בחינת כי אין מחסור ליראיו בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:
This is the aspect of the forty-nine letters in Shma and Baruch Shaim Kevod Malchuso Li'Oalam Va'ed, as above. Therefore the measure of terumah is one part in fifty [two out of a hundred] — for the upper Ratzon is the aspect of the fiftieth gate, from which all forty-nine gates are drawn. These correspond to the forty-nine letters of Kri'as Shma, whose essential core is the kutz'a of the letter daled — the aspect of the secret nekudah of the true tzaddik, the aspect of the fiftieth gate that is sealed, hidden, and hinted at only through the secret nekudah of the tzaddik: the kutz'a of the daled of "Echad," which is the yud [numerical value 10]. The five words "Shma Yisrael Hashem Eloakeyenu Hashem" are included there — as brought in Tikunay Zohar, that they are the aspect of the five stones of the sling, the aspect of (Shmuel I 17): the five smooth stones that Dovid took when he fought Golyas — who denied the Ratzon and stood for forty days to prevent them from Kri'as Shma, as Rashi explains there. Dovid subdued him through the five smooth stones, which are the aspect of the five words of Shma, etc. He included them all in "Echad" — the essential thing being the kutz'a of the daled, which is the yud. For five times ten is fifty — the ultimate upper Ratzon. From there the essential drawing of the Ratzon to the forty-nine gates: the twenty-five letters of Shma sweeten the twenty-four courts through Baruch Shaim, etc. — as above. For avanim [stones] is the aspect of ratzon, as explained in the Torah: the aspect of "even sh'laimah r'tzono" — "a whole stone — his will," etc.; see there. 7
אות י הלכות נטילת ידים לסעדה הלכה ה נכללת בהלכות בית הכנסת הלכה ה ראשי פרקים להלכות נטילת ידים לסעדה
This is the aspect of terumah — one part in fifty. For terumah is the aspect of tzedakah, and through this the essential drawing of the Ratzon occurs — the aspect of the upper pidyon. Therefore terumah specifically belongs to the kohanim — for the essential tikkun is to merit the aspect of Kohain: "V'atem kohanai Hashem tikaraiu" — as above. Therefore they linked the time of Kri'as Shma to the eating of terumah by the kohanim — for they are one aspect: to be included in the upper Ratzon and to draw from there the sweetening of the dinim, etc. — until all ascend there and their ratzon is always strong for Hashem. For holy eating — the aspect of the kohanim eating terumah — is the aspect of the illumination of the Ratzon that shines especially at the time of eating, as explained in the Torah "Ki m'rachamim..." (LM II:7); see there. 8
Loading comments…