עירובי תחומין ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ד אות א ובו נכלל ענין פוריםעל פי המאמר חותם בתוך חותםהמתחיל פרקא חמישאה דספראדצניעותא בראשית ברא בראשיתמאמר ברא חצי מאמר אב ובןסתים וגליא עדן עילאהדסתים וגניז עדן תתאה.
Esther is the bechinas hahastara [hiddenness] — the bechina of the supreme holiness mentioned above, which is hidden and concealed. And this holiness specifically — by virtue of the great height of its level and its great concealment — is able to enter into the very depths of the klippos. For it is specifically from there that they receive life-force, as stated — since due to the greatness of the concealment, they cannot touch it at all, even though they receive life-force and draw sustenance from it. And this is the bechinas Esther, who was taken to Achashverosh and entered into the depth of the klippos — for she is the bechina of the hastara from which they specifically receive life-force. And therefore in truth Achashverosh did not touch her, as is cited — for she is hidden and concealed in the utmost concealment, and the klippos cannot touch her, G‑d forbid, at all. And yet they derive pleasure and draw sustenance from her — for from the bechina of the hastara itself they draw, as stated. And this is what our Sages of blessed memory said: that she would sit in the lap of Achashverosh and immerse [in the mikveh] and sit in the lap of Mordechai [Megillah 13b] — for this holiness, by virtue of the greatness of its concealment, descends into the depths of the klippos, as stated. But even so, they do not touch it at all — only Mordechai merits it. For he merits this holiness that is the highest of all holinesses, as stated — for he attains the bechinas Esther, the bechina of the aforementioned hastara, which is the bechina of the hidden and stored-away light [or haganuz v'hatzafun], as stated. And understand these matters well. And there is yet more to say before G‑d [v'od laElokay milin — Iyov 36:2].
כי יש מוכיחי הדור והם בחינת רגלים וכו' והם בחינת חותם. והם מרבין שלום בעולם וכו'. וכשהרע של הדור גובר ח"ו על החותם הנ"ל ומקלקל אותו ח"ו. אזי נתקלקל שלום העולם ונעשה גירושין ומחלוקת בעולם היפך השלום בחינת ומתבל ינידוהו כי מחותם נעשה נדת כי הם במספר השוה כמבוא. ויש חותם שהוא למעלה מזה החותם היינו בחינת ידים המקבלים מסור מאלו המוכיחים בחינת ביד כל אדם יחתום הידים זה בחינת אמונה שנתקבל בה המוסר וכו' בחינת ויהי ידיו אמונה וזה החותם של אמונה צריך שמירה יתירה שלא יתקלקל ח"ו כי כשח"ו נתקלקל זה החותם יוכלו להתקרב ח"ו לחותם הרגלים שהוא חותם הפנימי וכו' וכשח"ו נתקלקל זה החותם נעשה כפירות בחינת עבודה זרה ח"ו שהוא היפך האמונה. כי מחותם נעשה נדת בחינת ידיכם דמים מלאו וכו' יינו עבודה זרה וכו' ועיקר האמונה מקבלין על ידי בעה רועים הם כלליות צדיקי הדור שהם כלליות הקדושה ועל ידי זה נקראים רועים על שם ורעה אמונה כי הם רועים את האמונה לתקנה ולהשלימה וכו'. ואי אפשר לבא לאלו הרועים כי אם על ידי עזות בבחינת נהלת בעזך אל נוה קדשיך כי מצריך שיהיה לו עזות דקדושה לעמוד כנגד העזי פנים כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפורסמי הדור ועיקר ממשלתם הוא על ידי עזות על כן צריכין לעזות דקדושה לעמוד נגד עזותם. וצריך כל אחד לרחםמא על בשר הגוף להראות לו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת שהגוף גם כן ידע מזה ההשגה. וזה טובה להנשמה וכו' וזה על ידי שמשבר עזות הגוף וכו' וכל הקולות הם בחינת עזות דקדושה הן קול צעקה הן קול זמרה וכו' כולם הם בחינת עזות דקדושה וכו' וכו' עיין שם. כל זה היטב.
For there are the rebukers of the generation, and they are the aspect of “feet,” etc. And they are the aspect of a “seal” [chosam], and they increase peace in the world, etc. And when the evil of the generation overpowers, chas v’shalom, the aforementioned seal and damages it, then the peace of the world is ruined, and there comes about divorce and dispute in the world — the opposite of peace — the aspect of “u’mi’taivail y’niduhu” [“and from the world they shall be shaken”] (Iyov 18:18). For from chosam [seal] is made nidas [menstrual impurity], for they have equal numerical value, as is brought. And there is a seal that is above this seal — namely, the aspect of the hands that receive rebuke from these rebukers, the aspect of “b’yad kol adam yachtom” [“In the hand of every man He shall seal”] (Iyov 37:7). And the hands are the aspect of emunah through which the rebuke is received, etc., the aspect of “va’y’hi yadav emunah” [“And his hands were emunah”] (Sh’mos 17:12). And this seal of emunah requires extra guarding that it not be damaged, chas v’shalom. For when this seal is damaged, chas v’shalom, they can approach the seal of the feet, which is the inner seal, etc. And when this seal is damaged, chas v’shalom, there come about heresies, the aspect of avodah zarah, chas v’shalom, which is the opposite of emunah. For from chosam is made nidas, the aspect of “y’daichem damim malai’u” [“Your hands are full of blood”] (Y’shayahu 1:15), etc. — meaning avodah zarah, etc. And the main emunah is received through the seven shepherds, who are the collective tzaddikim of the generation, who are the collective holiness. And on account of this they are called “shepherds” — on account of “u’r’ay emunah” [“tend to faith”] — for they tend to the emunah, to repair it and complete it, etc. And it is impossible to come to these shepherds except through azus [boldness], the aspect of “nahalta v’azcha el n’vaih kodshecha” [“You led with Your strength to Your holy habitation”] (Sh’mos 15:13). For one must have boldness of holiness to stand against the brazen-faced, for there are shepherds of the sitra achra, and they too are the famous ones of the generation, and their main dominion is through brazenness. Therefore one needs boldness of holiness to stand against their brazenness. And each person must have great mercy on the flesh of the body, to show it from every illumination and from every perception that the n’shamah perceives — that the body too should know of this perception. And this is a benefit for the n’shamah, etc. And this is achieved by breaking the brazenness of the body, etc. And all the voices [kolos] are the aspect of boldness of holiness — whether a voice of crying out, or a voice of song, etc. — they are all the aspect of boldness of holiness, etc., etc. See there all of this well.
אות ב ולבא לעזות דקדושה הוא על ידי שמחה וחדוה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם ושמחה זה בחינת נעשה ונשמע שמהם נכתרו ישראל בשני עדיין כמו שאמרו רז"ל על פסוק ושמחת עולם על ראשם. ואלו השני עדיים שני כתרים שנעשו מנשמע ונעשה הם בחינת נסתר ונגלה בחינת הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו וכו' בחינת תורה ותפילה בחינת תורת ה' ותורתו. כי תפלה היא בחינת נסתר בחינת תורת ה' וכו' ויש בכל דרגא ודרגא וכן בכל עולם ועולם בחינת נעשה ונשמע כי מה שהוא בחינת נשמע בחינת נסתר לזה הוא בכחינת נעשה בחינת נגלה למי שהוא למעלה ממדריגתו וכן מדרגא לדרגא מה שנסתר לזה נגלה לזה וכו' וכו' וצריך כל אחד לילך מדרגא לדרגא מעולם לעולם לזכות תמיד למדריגה גבוה יותר שיזכה שיהיה לו נעשה ונשמע גבוהים יותר בכל פעם וכו' וכשצריכים לצאת ממדריגת נעשה ונשמע זה לגבוה ממנו צריך להיות ירידה קודם העלייה כי הירידה היא תכלית העלייה כמו שאמרו רז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה וכו'. וזהו והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה וכו'והו ביום ההוא יבוקש עון ישראל ועיננו כי מעוונות ישראל יהיה נעשה לעתיד תורה על ידי התשובה שעל ידי זה זדונות נעשין זכיות וכו' ועל כן יבוקשו אז עוונות ישראל ואיננו שיהיו נכללין באין וכו' וכו'.
Likutay Halachos - Hilchos Techumin V'Eruvay Techumin 4
אות ג וזה בחינת תחום שבת כי תחום שאותיות חותם כמובא כי בשבת מקבלין ישראל הב' עדיים הנ"ל שהם השני כתרים שהכתירו את ישראל בשעת מתן תורה שהיה בשבת. כמובא בכוונת ישמח משה במתנת חלקו בענין האלף אורות שמשה מחזיר לישראל בכל שבת שזהו בחינת תוספות שבת וכו' עיין שם. וזהו בחינת השמחה של שבת כי זה הוא עיקר השמחה בחינת ושמחת עולם על ראשם. וזהו בחינת עונג שבת. כי בשבת זוכין לעזות דקדושה בבחינת כי חדות ה' היא מעוזכם וזה בחינת הזיין קולות שאומרים בקבלת שבת שהוא מזמור הבו לה' בני אלים וכו' כי בשבת זוכין לכלליות כל הקולות דקדושה שכולם הם בחינת עזות כמו שכתוב שם. וכמו שמסים בזה המזמור ה' עוז לעמו יתן וכו'. ועל כן מחמת שזוכין בשבת לעזות דקדושה ועל ידי זה נשבר ונתבטל עזות הגוף על כן מצוה גדולה להרבות בתענוגי שבת לאכול ולשתות ולשמוח וכיוצא בזה. כי אז בשבת כל תענוגי הגוף הם בקדושה גדולה מאחר שאז נתבטל עזות דסטרא אחרא וזוכין לעזות דקדושה כנ"ל. כי אז כשזוכין לעזות דקדושה ונתבטל עזות דסטרא אחר אאז הוא טובה להנשמה כי הנשמה יכולה לחזור למעלתה על ידי תענוגי הגוף וכו' כמבואר במאמר הנ"ל ועל כן אז מתענגין כעל ה' בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו כי הצדיק שזוכה לעזות דקדושה כי צדיק מאן דנטיר ברית ושמירת הברית הוא עיקר עזות דקדושה כי בו עז בו תוקפא כמובא. כי אין בשת אלא במקו עריין. ועל כן העיקר לשבר זאת התאוה שהיא בחינת בשת. על ידי שיהיה לו בשת אנפין מהשם יתברך ועל ידי זה יהיה עז כנמר ויתחזק ויתגבר לכבוש את יצרו וזהו עיקר עזות דקדושה. כי עיק עזות דקדושה מקבלין מבחינת בשת פנים דקדושה בחינת ובשת פנים לגן עדן כמבואר שם במאמר הנ"ל בסופו על המשנה יהודא בן ת ימא אומר הוי עז כנמר וכו'. ועלכן הצדיק שזוכה לעזות דקדושה על כן אכילתו יקרה מאד. כי על ידי אכילתו מתענגת הנשמה כי זוכרת מעלתה ותענוגים שלה מהשגות והארות עליונות על ידי תענוגי הגוף כמבואר במאמר הנ"ל וזה בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו וכנ"ל. וזה בחינת אכילת שבת עונג שבת בחינת אז תתענג על ה' כי אז בשבת זוכין לעזות דקדושה וכו' וכנ"ל ועלכן עיקר הזווג היא בליל שבת. כי העיקר הוא לשבר עזות הגוף בתאוה זו כנ"ל. כי שם עיקר אחיזת עזות דסטרא אחרא שאין לו בשת אנפין מהשם יתברך ח"ו. ובשת אז זוכין לבושה דקדושה שהיא בחינת עזות דקדושה כנ"ל בחינת בראשית ירא שבת ירא בשת. ואז זוכין שיהיה לו בשת אנפין מקודשא בריך הוא שלא יהיה נלכד ח"ו בתאוה הבהמיות שלא יהיה לו עזות ח"ו ואז זוכה שיהיה זווגו בקדושה גדולה באימה ביראה בבשת אנפין כמובא בתיקונים. כי עזות דקדושה הוא מבחינת ובשת פנים לגן עדן כנ"ל. כי על ידי שיש לו בשת אנפין מקודשא בריך הוא על ידי זה זוכה לעזות דקדושה וכו' כנל וזה בחינת אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' הוא מעוזכם. היינו כשזוכין לעזות דקדושה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם אז נאמר אכלו משמנים ושתו ממתקים כי אז האכילה מצוה גדולה שזהו בחינת אכילת שבת כי אז הנשמה מתענגת מזה כנ"ל בחינת צדיק אוכל לשובע נפשו כנ"ל ועל כן זוכין בשבת שנתתקנין שני החותמות חותם בתוך חותם בחינת שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. כי על ידי עזות דקדושה שזוכין בשבת כנ"ל על ידי זה נכנסין אל הקדושה וזוכין לקבל הארה משבעה רועים בחינת נלת בעזך אל נהו קדשך כנ"ל במאמר הנ"ל ועל ידי זה זוכין לאמונה שלימה כי עיר התגלות האמונה הוא בשבת כי שבת מורה על חידוש העולם כמבואר במקום אחר. וזהו בחינת חותם הידין שהם בחינת תלת אבהן שהם זרועות עולם. יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה. שזהו בחינת ג' סעודות של שבת. כי עיקר תיקון האכילה היא על ידי אמונ בחינת ורעה אמונה כמובא במקום אחר. ועל כן בשבת שאז זוכה לבחינ עזות דקדושה ועל ידי זה זוכין לאמונה הנ"ל על כן אז מצוה לאכולכי אז האכילה בקדושה בבחינת אמונה שזהו עיקר תיקון האכילה דקדושה כנ"ל. וזהו בחינת ג' סעודות של שבת כנגד תלת אבהן שהם ג' ידים כנ"ל וכמבוא שזהו בחינת חותם הידין שהוא בחינת אמונה כנ"ל. נמצא שבשבת נתתקן חותם הידין שהוא בחינת אמונה. והעיקר הוא זה החותם. ואזי ממילא נתתקן חותם רגלין כמבואר במאמר הנ"ל. כי בשבת עולין הרגלין אל הקדושה בבחינת אם תשיב מבת רגליך וזה עיקר קדושת שבת. כי בחול יש יניקה להסטרא אחרא מבחינת רגלין בבחינת רגליה יורדות וכו'. וזה בחינת פגם חותם הרגלים שהוא בחינת נדות כנ"ל שהוא זוהמת הנחש. כמבוא שעיקר אחיזתה בבחינת ימי החול. ואז הוא בחינת גירוש וטילטלים שזהו בחינת פגם חותם הרגלים כמבואר במאמר הנ"ל וזהו בחינת הטילטולים שהאדם צריך לטלטל עצמו בימי החול ולנסוע ממקום למקום בשביל פררנסתו זה בחינת גירוש וטילטולים הנ"ל בחינת ויגרש את האדם. וזהו בעצמו בחינת מה שכתב רבינו ז"ל במקום אחר ומובא לעיל בהלכות תחומין הלכה ג' שעל ידי פגם האמונה על ידי זה צריכין לנלנסוע ולטלטל ממקום למקום. כי פגם האמונה הוא בחינת פגם חותם הידין ואז ממילא נפגם ח"ו חותם הרגלים וכשנפגם חותם הרגלין ח"ו נעשה מזה גירוש וטילטולים כנ"ל.ובשביל זה צריכין לטלטל ולנסוע כנ"ל. אבל בשבת קדש אז עולין הרגלין מן הסטרא אחרא בבחינת אם תשיב משבת רגליך כנ"ל. ואזז נתתקן חותם הרגלין כי אז זוכין לאמונה בשלימות שהוא בחינת חותם הידין וכו' וכנ"ל.ועל כן בשבת אין שום טלטול ונסיעה כלל. כי כל הנסיעות והטלטולים הם באים מבחינת חטא אדם הראשון שהוא בחינת קלקול החותם הרגלין שעל בשבת אז נתתקנין שני החותמות חותם הידין וחותם הרגלין כנ"ל. על כן אז נתבטל כל הגירושין והטילטולים כי שבת הוא תיקון חטא אדם הראשון כי שבת אגין עליהו כמובא וזה בחינת איסור תחומין דהיינו שאסור לצאת בשבת ממקום למקום חוץ לתחום שבת. כי בשבת אין שום טלטול ונסיעה שהוא בחינת גירוש כנ"ל כי אז נתתקן חותם הרגלין כנ"ל. וזהו תחום שבת כי תחום אותיות חותם כנ"ל. כי החותם הוא בעצו התחום כי על ידי שמאיר בשבת החותם דקדושה כנ"ל מחמת זה אסור לצאת חוץ לתחום. כי אז נתבטל כל הגירוש והטילטולם שהוא קלקול החותם כנ"ל כי אז נתתקן החותם דקדושה שהוא בחינת תחום כנ"ל.
@import url('https://fonts.googleapis.com/css2?family=Cormorant+Garamond:ital,wght@0,400;0,600;0,700;1,400;1,600&display=swap');
אות ד וזה בחינת תחום שבת אלפיים אמה. כי עיקר התחום שהוא בחינת חותם הנ"ל הוא נמשך משני הכתרים הנ"ל. שהם נעה ונשמע כנ"ל שני הכתרים הם שני אלפין כי כתר הוא בחינת אלף שהוא ראש לכל האותיות וזהו בחינת אלף האורות שמקבלין בשבת כנ"ל. כי עיקר התוספות הוא רק אלף אורות כי עיקר התוספות הוא שמקבלין את הנשמע שהוא בחינת נסתר ועושין מהנשמע נעשה כנ"ל ואזי יש לו נשמע אחר גבוה ממנו. נמצא שעיקר מזה שזוכה לקבל תוספות הארה הוא רק מה שבחינת הנשמע בחינת הנסתר זוכה שיתגלה לו בבחינת נעשה ועל כן עיקר הקבלה הוא רק בחינת כתר אחד בחינת כתר הנעשה דהיינו מה שזכה שיהיה נעשה אצלו מנשמע נעשה כי הנשמע שיש לו עכשיו זה עדיין נסתר ממנו ועל כן עיקר קבלת תוספות שבת הוא רק אלף אורות שהם בחינת כתר אחד כנ"ל. אבל באמת זוכה בשבת לשני כתרים נשמע ונעשה כנ"ל רק שעיקר מה שמקבל ומשיג הוא רק בחינת כתר אחד בחינת נעשה בחינת אלף אורות כנ"ל. ומאלו השני כתרים הנל שהם בחינת בף אלפין ב' אלפים אורות מהם נעשין החותמות הנ"ל שהם בחינת תחום שבת אלפיים אמה כנזכר לעיל. וזה בחינת עירובי תחומין. שבמקום שמניחים שיעור סעודה משם מתחיל התחום שבת כי עיקר החום שבת שהוא בחינת תחום כנ"ל זה נמשך רק על ידי אמונה כנ"ל. כי על ידי אמונה נשמר חותם הרגלים שעל ידי זה נתבטל הגירוש והטילטולים ממקום למקום שזהו בחינת תחום שבת שאין יוצאין ממקום למקום כנ"ל נמצא שהעיקר על ידי האמונה שנמשך על ידי עזות דקדושה שזוכין בשבת כנ"ל וכל זה מקבלין על ידי אכילת שבת שהוא בחינת אז תתענג על ה' שזה בחינת עזות דקדושה בחינת אכלו משמנים וכו' כי חדות ה' היא מזועזכם בחינת ורעה אמונה וכו' כנ"ל ועל כן עיקר התחום שבת שהוא בחינת חותם מתחיל ממקום הסעודה כי משם עיקר תיקון בחינת החותם שהוא בחינת תחום כנ"ל.
:root{--primary:#2c1810;--accent:#8b4513;--gold:#b8860b;--bg:#faf6f0;--bg-alt:#f0ebe3;--border:#d4c5a9;--text:#2c1810;--text-light:#5a4a3a}
אות ז וזה בחינת פורים. בחינת מרדכי ואסתר שהם שני כתרים שני העדיין הנ"ל בחינת נשמע ונעשה ונסתר ונגלה שעל ידם נתתקנין שני החותמות הנ"ל. כי המן הרשע רצה להתגבר על ישראל לקלקל ח"ו שני החותמות הנל כי המן הוא זוהמת הנחש כמובא. בחינת דם נדת שהוא בחינת קלקול החותם דקדושה כנ"ל ועיקר התגברותו הוא על ידי פגם אמונה כמו שאמרו רז"ל שעשה עצמו עבודה זרה היינו עבודז זרה פגם אמונה. כי הוא מזרע עמלק שהיה כופר גדול כמבואר במקום אחר. ועיקר התגברותו ח"ו הוא על ידי שמתגבר ח"ו עזות דסטרא אחרא שהוא עזות הגוף כנ"ל כי המן היה עז פנים ביותר שהעיז פניו נגד מרדכי אדונו שנמכר לו לעבד והוא סילק הבושה מעל פניו והחציף והעיז בעזות כזאת שעשה עצמו אלקי ושכולם יכרעו וישתחוו לו ושגם מרדכי אדונו ישתחוה לו ח"ו שכל זה הוא תוקף עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת עזות מלכותא בלא תגא בחינת והכלבים עזי נפש. ועל כן רצו אז להביא את ושתי המלכה לפני המלך ערומה בשבת לפני כל השרים והעמים. אשר דבר כזה לא נשמע בעולם. לעשות עזות כזאת לסלק הבושה לגמרי מעל פניהם אך הם רצו אז להגביר ח"ו עזות דסטרא אחרא בעולם ועיקר העזות הוא בתאוה זו כנ"ל. והם רצו אז לסלק הבושה לגמרי ח"ו ולהגביר תוקף עזות דסטרא אחר אבעולם ועל כן צוו להביאה ערומה בשבת כי שבת הוא בחינת בושת פנים לגן עדן בחינת עזות דקדושה כנ"ל והם רצו ח"ו לפגום בבחינת בושה דקדושה שבחינת קדושת שבת ולהגביר תוקף עזות דסטרא אחרא אשר דבר כזה לא נשמע בעולם והנה אף היא לדבר עבירה נתכוונה כמו שאמרו רז"ל אך לא עלתה בידה ובידם כי השם יתברך ברחמיו לא הניח להם לגמור מחשבתם הרעה באותן הימים כי בא גבריאל ועשה לה זנב וכו' כמו שאמרו רז"ל כדי שלא תעלה בידם מחשבתם הרעה להגביר ח"ו תוקף עזות דסטא אחרא בעולם. ונהפוך הוא כי ושתי המרשעת היא עיקר בחינת עזות דסטרא אחרא בחינת תאוה הנ"ל ועל כן היתה פושטת בנות ישראל ועושה בהם מלאכה בשבת וכל זה להגביר עזות דסטרא אחר אעל ידי פגם קדושת שבת וכו' כנ"ל ועל כן היתה עושה בהן מלאכה ערומות כדי להגביר עזות דסטרא אחרא בשבת דייקא כנ"ל והשם יתברך מפר מחשבת ערומים ונגזר עליה בשביל זה שתהרג ערומה בשבת. כי שבת בעצמה נקם בה. והכניע אותה והרג אותה על ידי העזות דסטרא אחרא דייקא ומני' ובי' אבא ליזיל בי נרגא כי העזות דסטרא אחרא בעצמו הרג אותה ונקם בה כי מפלתה היה על ידי עזות דסטרא אחרא שנתגבר אז על ידה כל כך עד שצוו להביאה ערומה בשבת ואף היא לדבר עבירה נתכוונה והיתה חפיצה בזה מאד אך השם יתברך לא הניח לגמור מחשבתם כנ"ל ונהרגה על ידי זה נמצא שעיקר מפלתה היה על ידי העזות בעצמו. כי כך הם דרכי השם יבתרך כי פעל אדם ישלם לו שהעבירה בעצמה נוקמת בהאדם כמובא. ואז היתה צמיחת קרן ישועת ישראל שמאז התחיל להקדים רפואה למכה כי תחת הסרפד יעלה הדס כי תחת ושתי מלכה אסתר שהיתה ההיפך ממנה מהיפוך אל היפך. כי אסתר המלכה היתה צנועה גדולה ביותר מאד מאד כמו שאמרו רז"ל בשכר צניעות שהיתה ברחל וכו' נמצא שכל עיקר השתלשלות יחוס אסתר היו כולם צנועים גדולים וכן היא היתה צנועה ביותר כנ"ל וצניעות זה בחינת בשת אנפין. ואסתר שמרה את השבת ביותר כמו שאמרו רז"ל ואת שבת הנערות וכו' שמנתה בהן ימי השבת. נמצא שסיבב השם יתברך ברחמיו שנכנע תוקף עזות דסטרא אחרא ונתגבר תוקף קדושת בשת פנים וצניעות דקדושה עד שמלכה אסתר תחת ושתי וכו' כנזכר לעיל.
*{margin:0;padding:0;box-sizing:border-box}
אות ז ועיקר התגברות המן היה על ידי שנכשלו ישראל אז בנשים נכריות כמובא בכתבים כי פגם הברית בפרט נשג"ז ח"ו זה עיקר בחינת עזות דסטרא אחרא כי שם עיקר עזות דסטרא אחרא כנ"ל. כי העובדי כוכבים הם הם בעצמן עזות דסטרא אחרא בחינת והכלבים עזי נפש ואף היא ככלב. ועל כן פגפם הברית ח"ו בפרט נשג"ז זה עיקר תוקף העזות דסטרא אחרא כי הם עיקר עזות דסטרא אחרא כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת פגם החותם בחינת נדת כי הם נקראים נשג"ז. ומחמת שנתגבר אז הפגם מאד על כן נתגבר המן הרשע שהיה מבחינת עזות דסטרא אחרא זוהמת הנחש דם נדת. ועל כן רצה להתגבר על ישראל ח"ו להעבירם לגמרי ח"ו. להשמיד להרוג כו' בחינת התגברות שפיכת דמים בישראל בחינת ידיכם דמים מלאו דהיינו התגברות הדמים על ידי קלקול החותם. ומחמת שנתקלקל אז החותם ביותר רצה להגביר בחינת שפיכת הדמים להרוג אותם לגמרי ח"ו. וזה בחינת ונחתום בטעבת המלך בחינת פגם חותם דקדושה שעל ידי זה מתגבר ח"ו חותם דסטרא אחרא. ובאמת היו אז ישראל בסכנה גדולה מאד מאד אשר כמוהו לא נהייתה כמובא בספרים. אך השם יתברך ברחמיו שלח אז את שני הצדיקים מרדכי ואסתר. אשר מעלתם גבהה מאד מאד. כי מרדכי ואסתר הם בחינת שני הכתרים הנ"ל בחינת נשמע ונעשה בנסתר ונגלה כי אסתר היא בחינת נסתר ומרדכי הוא בחינת נגלה כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן יוד) ועל ידם היה תוקף הנס ונתהפך הדבר מהיפך אל היפך. וזכו אז לקבלת התורה כמו שכתוב קימו וקבלו וכו' כמו שדרשו רז"ל. ונעשה על ידי זה פורים על שם הפור שמחה ומשתה ויום טוב וכו' והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ומשפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר. כי זה עיקר עבודת איש הישראלי בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן. שצריכין לעבוד את ה' בתורה ותפלה עד שיזכה לבחינת קבלת התורה בכל עת ועת. דהיינו שיזכה בכל פעם ופעם לבחינת נעשה ונשמע מחדש. דהיינו שיהיה נעשה מהשנמע בחינת נסתר. יהי נעשה ממנו בחינת נעשה בחינת נגלה ויזכה לבחינת נשמע גבוה יותר. וכן בכל פעם ופעם כמבואר היטב במאמר הנ"ל וזה בחינת קבלת התורה בכל פעם כי אנו צריכין תמיד לקבל את התורה בכל יום כמו שכתוב אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וקודם שזוכין לבחינת גבוה יותר סדהיינו לבחינת נעשה ונשמע גבוה יותר צריך שיהיה ירידה קודם העליה והירידה בעצמה היא תכלית העליה נמצא שאחר כך כשזוכין להעליה על ידי הירידה נעשה מהירידה עצמה תורה ועל כן נקרא התורה מכשלה כמו שכתוב והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה וכו' כמבואר היטב במאמר הנ"ל עיין שם היטב. וזהו עיקר כל הנסיונות והצירופים שהאדם נתנסה ונצטרף בעולם הזה בכל עת וזמן. כי האדם צריך לחדש תמיד בתורה ועבודה. שזהו בחינת קבלת התרוה בכל פעם בחינת נעשה ונשמע מחדש גבוה יותר. כי אפילו מי שאינו זוכה לחדש ממש חידושין דארורייתא והשגות שהם בחינת נעשה ונשמע כ"ל אף על פי כן גם בעבודה בעצמה של איש הישראלי כשהוא איש כשר באמת כשזוכה בכל פעם להתעורר ביותר לעבודתו יתברך באמת בהתעורררות חדש. גם זה הוא בחינת קבלת התורה מחדש בחינת נעשה ושמע מחדש. שמקבל על עצמו לקיים את התורה מחדש וכל אשר דבר ה' יעשה וישמע. וכמובן זה בדברי רבינו ז"ל במקום אחר. ועל ידי זה בעצמו יכול לזכות להשגות ממש על ידי פשיטותו ותמימותו שיתנג כל כך בכשרות באמת בתעוררות חדש בכל פעם עש שיזכה לבחינת קבלת התורה ממש בחינת נעשה ונשמע באמת דהיינו שיזכה להשיג ולהבין מה שהיה נסתר ממנו שתחילה וכן מרגא לדרגא עד אין סוף שזהו בחינת נעשה ונשמע וכו' כנ"ל אבל אין האדם זוכה למדריגה גבוה יותר כי אם על ידי שיהיה לו ירידה קודם העליה וכו' וזה בכל אם ובכל זמן ובכל דרגא ודרגא. אפילו מי שצריך לזכות לאיזה דרגא קטנה אפילו להתעוררות חדש צריך שיהיה לו מקודם איזה ירידה לפי מדריגתו. והירידה היא בחינת הנסיונות שיש לו מקודם שעולה מדרגא לדרגא. והנה באמת בשעת הירידה שיש קודם העליה שיא בחינת קבלת התרוה מחדש בחינת נעשה ונשמע גבוה יותר כנ"ל. אז בשעת הירידה האדם הוא באמת בסכנה גדולה. כי הרבה נפלו על ידי ירידתם רחמנא ליצלן. וצריך אז להיות כגבור חזק בל ימוט וגם צריך סייעתא דשמיא שיזכה להחזיק עצמו בשעת הירידה שלא יפול לגמרי ח"ו. רק יחזיק אצמו בכל עוז עד שיזכה לשבר ולבטל מה שצריך לבטל ולשבר כפי הירידה שלו. עד שיזכה ברחמיו יתברך לבחינת העליה ואז זוכה שיהתהפך הירידה לעילה כי הירידה היא תכלית העליה כנ"ל. וזאת הבחינה הוא בכל אדם ובכל זמן. בכלל ובפרט. הן בכליות ישראל בהן בפרטיות אצל כל אחד ואחד מישראל בכל פעם שצריך לצאת מבחינת נעשה ונשמע זזה לבחינת נעשה ונשמע גבוה יותר וכנ"ל. ועמלק מעולם צרצועה מרדות לישראל. וקודם מתן תורה בא עמלק להלחם עם ישראל. כמו שכתוב ויבא עמלק וילחם וכו' כי הוא השונא הגדול שאורב על ישראל תמיד בכלל ובפרט וכמו כן תמיד בכל דור ודור בכל עת וזמן בכל פעם שיראל צריכין לעלות מדרגא לדרגא דהיינו מנעשה ונשמע זה וגבוה ממנו כנ"ל. שאז צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה אז בשעת הירידה שאז האדם באמת בסכנה כנ"ל. אז הוא אורב לישראל ומתכווין בתוף רשעתו ושנאתו החזקה לישראלובא אז דייקא להלחם עם ישראל. בבחינת ויבא עמלא וילחם עם ישראל ברפידים ברפיון ידים שרפו ידיהם מן התורה כי אז קודם קבלת התורה ואז מקודם צריך שיהי בחינת ירידה כנ"ל וזהו בחינת רפיון ידים מן התורה בחינ ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים ירא אלהים זה בחינת בראשית ירא בשת שהוא מאמר השלם בחינת נשמע שבו כלול הכל כמבואר במאמר הנ"ל. וקוןדם שזוכה האדם לזה לבחינת יראה שהוא בחינת בראשית בחינת נעשה ונשמע קודם לזה אדם עיף ויגע בחינת ירידה שקודם העלייה. אז דיקא ויבא עמלק כנ"ל. וזה שצותה התורה ביותר לזכור מעשה עמלק וכו' ומלחמה לה' בעמלק מדור דור כי זה נעשה בכל דור ודור בכל עת שצריכין לעלות מבחינת נעשה ונשמע ז לבחינת גבוה יותר אזי צריכין ללחום מלחמת עמלק בעת הירידה שקודם העליה וכו' כנ"ל:
body{font-family:'Cormorant Garamond',Georgia,serif;font-size:18px;line-height:1.85;color:var(--text);background-color:var(--bg);text-align:justify}
אות ח כי מבואר במאמר הנל שנשמע ונעשה שהם נסתר ונגלה הם בחינת בראשית ברא מאמר וחצי מאמר אבן ובן וכו'. וזהו מדור דור. היינו בעת שהתורה הולכת מדור לדור מאב לבן מנשמע לנעשה מנסתר לנגלה. בבחינת והודעתם לבניך ולבני בני יום וכו' שהתורה צריכים לגלות מאב לבן מדור לדור וכו' כנ"ל. בבחינת דור לדור ישבח מעשיך שצריכין לגלות מעשי ה' בחינת נעשה מדור לדור מאב לבן מנשמע לנעשה וכו' כנ"ל. כי בחינת הנעשה של האב הוא בחינת נשמע בחינת נסתר לגבי הבן כמובן בהתורה הנ"ל והבן:
.container{max-width:780px;margin:0 auto;padding:40px 30px 60px}
אות ט וזהו בחינת פורים. כי המן מזרע עמלק. שהוא אורב לישראל תמיד בעת הירידה שקודם העליה קודם שזוכין לבחינת נעשה ונשמע מחדש שהוא בחינת קבלת התורה כנ"ל. ואז באותן הימים היו צריכים ישראל לזכות לשוב לארץ ישראל לירושלים עיר הקדש ולבנות בית המקדש שני מחדש וירושלים היא בחינת יראה שלם שהוא בראשית מאמר השלם בחינת נשמע ונעה כמבואר במאמר הנל ושם בירושלים הוא הבית המקדש אשר משם תצא תורה כמו שכתוב על פסוק התורה אשר יורוך וכו' מן המקום ההוא וכו' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. וזה בחינת כי יפלא ממך דדבר למשפט וכו' היינו כשאין יודעין איזה דין בתורה זה בחינת שאין זוכין להשיג את בחינת הנסתר ממנו לפי מדריגתו שהיא בחינת נשמע אצלו ואז כשאין זוכין להשיג בחינת נשמע ונעשה אזי אין החותם בשלימות נ"ל ואזי אין יודעין בי דם לדם. כי אין יכולין להבחין בין דםט הור לדם נדות מחמת שנפגם החותם שאז נעשה ממנו בחינת נדת נ"ל ואז התיקון הוא וקמת ועלית וכו' אל מהמקום ההוא כי ציון וירושלים הם בחינת חותם בתוך חותם כמובא כי משם תצא תורה שכי שם יושבין בית דין הגדול והם מגלין כל מה שנעלם ונסתר אצל כל אחד ואחד כמו שכתוב על פי התורה אשר יורוך וכו' ועל פי המשפט וכו' תעשה. נמצא שהם מתקנים ועושים מהנשמע נעשעה כי שם הוא מקום התפילה כמו שכתוב כי ביתי בית תפלה ותפלה הוא נשמע וכל כן יושבין שם בית דין הגדול ועושים מהתפלה תורה מהנשמע ענעשה ומגלין לישראל כל הנסתר מהם בחינת כי יפלא וכו' על פי התורה אשר יאמרו לך וכו' כנ"ל נמצא שבנין בית המקדש ציון וירושלים הוא בחינת נשמע ונעה בחינת קבלת התורה כי משם תצא תורה וכו' כנ"ל. ומחמת שאז בימי אחשורוש היה בסוף הגלות והיו צריכים לשוב לירושלים ולבנות בית המקדש הוא בחינת להשיג מחדש בחינת התורה בחינת נשמע ונעה על כן היו מוכרחים אז זשיהיו לה ירידה קודם העלייה ומחמת שהיו צריכים אז לעלייה גדול דהיינו לבנות בית המקדש רידתם הגדולה מאד בחינת ואתה עיף ויגע וכו' כי היו אז עיפים ויגעיים הבתכלית הידגיעה מחמת שהיה בסוף הגלות קודם שובם למקומם שאז מתגבר הסטרא אחרא ביותר בעת שהיא רואה שבקל מהרה ישובו למקומם. בפרט שנתפסו אז באמת בעון הגדול הנ"ל רחמנא ליצלן על כן היה אז עת צרה גדולה ליעקב וכו'. אך מרדי ידע את כל אשר נעשה כי הוא ידע כל זאת והאיר בישראל לבל יתיאשו עצמן מן הרחמים: כי זה הוא העיקר בעת שהאדם ח"ו נופל איזה ירידה יהיה איך שיהיה אפילו אם נכשל ח"ו אז מאד אף על פי כן אסור לו לייאש עצמו מן הרחמים וכמו שעשה מרדכי אז וכל ישראל עמו ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה וכו' וכן כל ישראל בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע כו וכו' והשם יתברך שמע לקול זעקתם וצעקתם הגדולה על ידי מרדכי ואז נתהפך הירידה לעלייה גדולה ונעשה מזה פורים. וזכו לקבל את התורה מחדש בחינת קימו וקבלו. וכל זה על ידי מרדכי. כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה. שהיה יודע את כל בחינת הנעשה מתחילה ועד סוף. שהיה ידוע משיג את הנעשה הגבוה ביותר. כי צריכין לעשות בכל פעם מנשמע נעשה נמצא שזוכין בכל פעם להתגלות וידיעה חדשה שהוא בחינת נעשה גבוה יותר כנ"ל וכן מדרגא לדרגא עד תחילת האצילות כמבואר במאמר הנ"ל ומרדכי ידע את כל אשר נעשה עד למעלה מעלה בתכלית המעלה ומחמת זה היה יכול להאיר גם למטה למטה בתכלית שפלות הירידה כי זה מובן ומבואר בדברי רבינו במקום אחר שכל מה שהצדיק הוא במעלה גדולה ביותר וזוכה להשגה גדולה ביותר. הוא יכול להאיר במדריגה נמוה ביותר ויותר. נמצא בכל פעם שזוכה הצדיק לבחינת נעשה גבוה יותר דהיינו התגלות יותר כנ"ל הוא יכול להאיר למטה למטה ביותר ובשביל זה נקרא בחינת הנגלה נעה כי על ידי שנגלה מנשמע לנעשה וזכה להשגה יתירה על ידי זה הוא יכול להאיר בבחינת עשיה ביותר. וזהו ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מתחילה ועד סוף מאין סוף עד אין תכלית. על כן הוא היה יכול להאיר בישראל אפילו בתכלית ירידתם לבל יתיאשו עצמן מן הרחמים עד שזכו על ידו שיתהפך מהיפם הל היפוך ותכלית הירידה יהיה תכלית העלייה בחינת ונהפוך הוא וכו' וזכו אז להשגה גדולה ביותר לקבל התורה מחדש בחינת קימו וקבלו. וזכו לעשות מזה ימי הפורים האלה דהיינו שיהיה נמשך הארה זו בכל דור ודור בכל שנה ושנה שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה יאיר עלינו הארה גדולה הזאת של בחינת מרדכי שעל ידי זה יהיה לנו כח בכל שנה ושנה לצאת מכל הירידות שבעולם ולהפוך כל הירידות לתכלית העלייה בבחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה וכו'. כי השם יתברך ברחמיו המרובים חזק מרחוק הטיב אחריתינו. כי השם יתברך צופה ומביט עד סוף כל הדורות וראה שבדורות הללו בעקבות משיחא בסוף הגלות קודם שנשוב לירושלים ויהיה גאולה נצחיית וקודם לזה בוודאי תתגבר הסטרא אחרא מאד ותהיה מקום הירידה גדולה מאד מאד. על כן הטיב עמנו מקודם. ונתן לנו את ימי הפורים האלה על ידי מרדכי ואסתר. כדי שיאיר עלינו בכל שנה ושנה בחינת הארה הגדולה והעצומה של מרדכי שהיא הארה גדולה מאד מאד שעל ידי הארה הגדולה הזאת יכולין להפוך כל הירידות לעליות וכמובא בכתבים שהארה של מרדכי מאיר עד סוף העשייה והארה זו של פורים אין נמצא בשום זמן וכו'. ואז נתהפכין כל הירידות לעליות כי היא תכלית העלייה כנ"לוזה חבינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור. נזכרים ונעשים זה בחינת נשמע ונעשה נזכרקים זה בחינת נשמע כי זכרון תליא בלבא כמובא. ותמן תליא שמיעה. כי שמיעה בלבא תליא כמובא במקום אחר. וזהו והימים האלה נזכרים ונעשים. כי אז בימים האלה זוכין לקבלת התורה בחינת קימו וקבלו וכו' כנ"ל שהוא בחינת נזכרים ונעשים בחינת נשמע ונעשה וכו' כנ"ל. וזהו בכל דור ודור היינו כי זה הדבר נעשה בכל דור ודור בכל עת שצריכין להמשיך השגת התורה מנשמע לנעשה שזהו בעצמו בחינת בכל דור ודור דהיינו מאב לבן מדור לדור שזהו בחינת מלחמה לה' בעמלק מדור דור וכו' כנ"ל. ואז בפורים זוכין להשגת נשמע ונעשה שהם אב ובן בחינת דור ודור כנ"ל ואז זוכין שנתהפכין כל הירידות לעליות כנ"ל:
.main-header{text-align:center;margin-bottom:35px;padding-bottom:25px;border-bottom:2px solid var(--border)}
אות י וזה בחינת כל מיני הצחוק ושחוק שעושין בפורים. לרמז שאז בימי הפורים האלה. מעלין כל מיני ירידות וקטנות הכל נתהפך עכשיו ונעשה מזה תורה כי הירידה נתהפך לעלייה בבחינת ירידה תכלית העליה כנ"ל:
.main-header .book-title{font-size:15px;letter-spacing:3px;text-transform:uppercase;color:var(--accent);margin-bottom:8px}
אות יא כי הצדיק הגדול שיש לו דעת גדול. הוא מוריד עצמו לפעמים בכוונה לעניני קטנות ומילי דשטותא. בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה. וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן ע"ח לקוטי תנינא) וזהו גם כן בחינת ירידה שקודם העלייה שמחמת שרואה שמוחו נתייגע. ואינו יכול עוד ליל במוחו יותר אזי הוא מוכרח להוריד עצמו לעניני קטנות ומילי דשטותא וכיוצא וכמובא בזוהר הקדוש ברב המנונא סבא דהוו מסדרים קמיה תלת פירקי ממלי דשטותא. ואחר כך על ידי בחינת ירידה זוכה לתכלית העלייה בבחינת ירידה תכלית העלייה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה. כמו שדרשו רז"ל על פסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך. וזהו עת לעשות לה' דייקא בחינת נשמע ונעשה. והנמע כנגד הנעשה הוא בחינת תורת ה' בחינת ביטול אל האין סוף וכו' כמבואר במאמר הנ"ל וזהו עת לעשות לה' כשמגיע העת לעשות בחינת נעשה. לה' בחינת נשמע בחינת תורת ה' ביטול אל האין סוף. ואז הפרו תורתך. אז צריכין ירידה קודם העלייה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת הפרו תורתך כמו שדרשו רז"ל כי הירידה היא תכלית העלייה כנ"ל וזהו בחינת פורים כנ"ל ועל שם זה נקרא פורים. כי אז עושין כל מיני שחוק וקטנות ומילי דשטותא. כי אז זוכין לתכלית העלייה להשגה והארה עצומה מאד מאד הארת מרדכי היהודי שהארתו שגבה מאד. ואז נתהפכין כל הירידות וכל הביטולים וכל מילי דשטותא לתכלית העלייה כנ"ל. וזה בחינת שם פורים על שם הפור. לשון הפרו תורתך. כי השרש של מלת שפורים והשורש של מלת הפרו הם שורש אחד כמבואר למי שיש לו קצת ידיעה בזה. כי עיקר ענין פורים הוא בבחינה זו בבחינת ירידה תכלית העלייה. בחינת והמכשלה הזאת תחת ידיך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עיהם אלא אם כן נכשל בהם וכו' עיין שם שזהו בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך כנ"ל. וזה בחינת ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר. ומאמר זה בחינת מאמר השלם שהוא בחינת יראה בחינת אסתר שהיא בחינת נסתר בחינת נשמע בחינת מאמר השלם. וזה בחינת לקחה מרדכי לו לבת אל תקרי לבת אלא לבית בחינת בית דבראשית שהוא מאמר השלם שזהו בחינת אסתר כנ"ל. וזהו ומאמר אסתר בחינתמאמר השלם קים דברי הפורים האלה קים זה בחינת עמידה בחינת תפלה. וזהו דברי הפורים האלה דברי דייקא בחינת דברי תורה שהם בחינת נשמע כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם היטב. וזהו ונכתב בספר נכתב זה בחינת נעשה כי הספר הנכתב זה בחינת עשיה כמבוא במקום אחר היינו שבחינת מאמר השלם וכו' נעשה בחינת נעשה בחינת ונכתב בספר וכו' כנ"ל. עין היטב במאמר הנ"ל:
.main-header h1{font-size:32px;font-weight:700;color:var(--primary);margin-bottom:6px}
אות יב וזה בחינת קריאת המגילה. כי המגילה הוא גבוה מאד מאד כמובא בכתבים. כי היא בבחינת דברי תורה הנ"ל בחינת דברי האגרת הזאת כי באמת בהמגילה כתובים רק ב' ג' מצות שהם משלוח מנות ומתנות לאביונים ושמחה ומשתה וכו'. והמגילה בעצמה ארוכה מאד שמספרת כל מעשה אחשורוש והמן וושתי וכו' וכו'. וכל זה הוא בחינת דברי תורה. כי הסיפורים של התורה הם גבוהים יותר מהתורה עצמה דהיינו ממצות התורה בעצמן כי הם בחינת דברי תורה בחינת נשמע כנ"ל במאמר הנ"ל. וזה בחינת המגילה כנ"ל. ואז אנו זוכין בפורים לקרות את המגילה ועושין מבחינת דברי תורה בחינת נשמע וכו' עושין מזה בחינת נעשה בבחינת לקיים את ימי הפורים האלה וכו' בזמניהם בחינת על כל דברי האגרת הזאת וכו' בחינת להיות עושים את שני הימים האלה וכו':
.main-header .subtitle{font-size:20px;font-style:italic;color:var(--text-light);margin-bottom:4px}
אות יג וזהו בחינת בזמניהם זמן זמנים טובא. כמו שלמדו רז"ל מזה הפסוק שמגילה נקראת בי"א בי"ב וכו'. כי יש כמה זמנים לבחינת קריאת המגילה. שהוא בחינת לעשות מהנשמע נעשה כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי בחינתו כנ"ל ועל כן בני הכפרים שאין להם זה הכח לעשות מהנשמע נעשה בעצמן. וצריך אחר לקרות להן ולהאיר בהם הארה זו. הם צריכים להקדים ליום הכניסה לבא לתוך הכרך שיש שם עשרה בטלנין. והם מקדימין וקורין להם את המגיהל אז. כי אף על פי שעדיין לא הגיע ימי הפורים בעצמו שהם עיקר השגת נעשה ונשמע בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים. אף על פי כן בני הכרך שיש שם עשרה בטלנין שבטלים ועוסקים בתרוה וזוכים להשגה גבוה. על כן הם יכולים להאיר בבני הכפרים בחינת קריאת המגילה בחינת השגת נשמע ונעשה גם איזה ימים קודם פורים. כי נעשה של בני הכרך שיש להם קודם פורים הוא אצל בני הכפרים בחינת נשמע בחינת הארת פורים. ועל כן הם שומעין את המגילה מקודם מבני הכרכים כדי שיהיו פנוים בימי הפורים להספיק מזון ומשתה לבני הכרכים כי עצמם הפורים של בחינת בני הכרכים אין בחינת בני הכפרים יכולין להשיג כי השגת הנשמע שלהם גבוה ועצום מאד רק צריכין להיות מרכבה אליהם בימי הפורים להספיק להם לשמחת פורים וזהו שאמרו ז"ל איזהו כרך כל שיש בו עשרה בטלנים בטלנים דייקא. כי הם נקראין בטלני על שם שעיקר השגתם הוא תמיד מדרגא לדרגא שזה אין זוכין כי אם על ידי בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך שזהו בחנית פורים כנ"ל ועל כן נקראים בטלנים והם דייקא יודעים לקרות את המגילה בזמנה להשיג השגת פורים בזמנו אבל בבחינת בני הכפרים שאין להם עשרה בטלנין ואין זוכין להשגה זו של בחינת בני הכרכים הנ"ל הם יכולין להאיר ולקרות את במגילה להם גם קודם פורים הנ"ל. כי כל אחד ואחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדריגתו כנ"ל וזה בחינת והימם האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר היינו שכל משפחה ומשפחה וכל מדינה ומדינה וכל עיר ועיר כל אחד זוכה לקבל ביום הזה בחינת הארת פורים כל אחד ואחד לפי מדריגתו כי כל אחד יש לו מנעשה ונשמע שהוא בחינת נזכרים ונעשים כפי מדריגתו וכו' כנ"ל:
.main-header .halacha-num{font-size:17px;color:var(--accent);font-weight:600}
וזה בחינת מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. היינו כי בחינת פרי הוא בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה שנתהפכין כל הירידות והביטולים לבחינת עלייה וכו' כנ"ל. וזהו מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה כי מקרא מגילה היינו הארת פורים נמשך מבחינת ביטולה של תורה וכו' כנ"ל בחינת מבטלין תלמוד תורה וכו' כנ"ל:
And to come to boldness of holiness is through simchah [joy] and gladness, the aspect of “ki chedvas Hashem hi ma’uzchem” [“For the joy of Hashem is your strength”] (Nechemyah 8:10). And this simchah is the aspect of “na’aseh v’nishma” [“we will do and we will hear”], from which Yisrael were crowned with two ornaments, as our Sages, of blessed memory, said on the verse “v’simchas olam al rosham” [“And everlasting joy upon their heads”] (Y’shayahu 35:10). And these two ornaments, the two crowns that were made from “nishma” and “na’aseh,” are the aspect of hidden and revealed, the aspect of “ha’nistaros la’Shem Elokainu v’ha’niglos lanu u’l’vanainu” [“The hidden things belong to Hashem our G-d, and the revealed things belong to us and to our children”], etc. (D’varim 29:28) — the aspect of Torah and t’fillah, the aspect of “Toras Hashem” and “Toraso.” For t’fillah is the aspect of the hidden, the aspect of “Toras Hashem,” etc. And there is in every level and in every world the aspect of na’aseh and nishma. For what is the aspect of “nishma” — the hidden — for this one, is the aspect of “na’aseh” — the revealed — for one who is above his level. And so from level to level: what is hidden for this one is revealed for that one, etc., etc. And each person must go from level to level, from world to world, to always merit a higher level — that he should merit having na’aseh and nishma ever higher each time, etc. And when one needs to leave this level of na’aseh and nishma for one higher than it, there must be a descent before the ascent. For the descent is the purpose of the ascent, as our Sages, of blessed memory, said: “Dovid was not fit for that deed, etc.” And this is: “V’ha’michshaila ha’zos tachas yadecha” [“And this stumbling shall be under your hand”] (Y’shayahu 3:6) — “these are words of Torah,” etc. And this is: “Ba’yom ha’hu y’vukash avon Yisrael v’ainenu” [“On that day, the iniquity of Yisrael shall be sought and it shall not be there”] (Yirmiyahu 50:20) — for from the sins of Yisrael, Torah will be made in the future through t’shuvah, for through this willful sins become merits, etc. And therefore the sins of Yisrael will then be sought and they will not be there, for they will be included in ayin [nothingness], etc., etc. And this is the aspect of t’chum Shabbos. For “t’chum” has the same letters as “chosam” [seal], as is brought. For on Shabbos, Yisrael receive the two aforementioned ornaments, which are the two crowns with which Yisrael were crowned at the time of the giving of the Torah — which was on Shabbos — as is brought in the kavanos [mystical intentions] of “Yismach Mosheh b’mat’nas chelko” regarding the thousand lights that Mosheh returns to Yisrael every Shabbos — which is the aspect of tosefes Shabbos [the addition of Shabbos], etc. (see there). And this is the aspect of the simchah of Shabbos, for this is the main joy, the aspect of “v’simchas olam al rosham” [“And everlasting joy upon their heads”]. And this is the aspect of oneg Shabbos [Shabbos delight], for on Shabbos one merits boldness of holiness, the aspect of “ki chedvas Hashem hi ma’uzchem” [“For the joy of Hashem is your strength”]. And this is the aspect of the seven voices that are said at Kabbalas Shabbos, which is the psalm “Havu la’Shem b’nay ailim,” etc. For on Shabbos one merits the totality of all the voices of holiness, which are all the aspect of boldness, as is written there. And as the psalm concludes: “Hashem oz l’amo yitein” [“Hashem will give strength to His people”], etc. And therefore, since one merits on Shabbos boldness of holiness and through this the brazenness of the body is broken and nullified — therefore it is a great mitzvah to increase in Shabbos delights: to eat, to drink, to rejoice, and the like. For then on Shabbos all the delights of the body are in great holiness, since the brazenness of the sitra achra is nullified and one merits boldness of holiness, as above. For then, when one merits boldness of holiness and the brazenness of the sitra achra is nullified, it is a benefit for the n’shamah — for the n’shamah can return to its greatness through the delights of the body, etc., as is explained in the aforementioned ma’amar. And therefore one then delights in Hashem, the aspect of “tzaddik ochail l’sova nafsho” [“A tzaddik eats to satisfy his soul”] (Mishlei 13:25). For the tzaddik who merits boldness of holiness — for “tzaddik” means one who guards the bris, and guarding the bris is the main boldness of holiness, for “bo oz, bo tokfa” [“in it is strength, in it is might”], as is brought. For there is no shame except in the place of the ervah [nakedness], and therefore the main thing is to break this desire, which is the aspect of shame, by having shame of face before Hashem, yisbarach. And through this one will be bold as a leopard, and will strengthen and overcome his inclination. And this is the main boldness of holiness, for the main boldness of holiness is received from the aspect of shame of face of holiness, the aspect of “u’voshes panim l’Gan Eiden” [“and with shame of face to Gan Eiden”], as is explained there in the aforementioned ma’amar at its end, on the Mishnah: “Yehudah ben Taimah says: Be bold as a leopard,” etc. And therefore the tzaddik who merits boldness of holiness — his eating is very precious. For through his eating, the n’shamah delights, for it remembers its greatness and its delights from lofty perceptions and illuminations, through the delights of the body, as is explained in the aforementioned ma’amar. And this is the aspect of “tzaddik ochail l’sova nafsho,” as above. And this is the aspect of eating on Shabbos, oneg Shabbos, the aspect of “az tis’aneg al Hashem” [“Then you shall delight upon Hashem”], for then on Shabbos one merits boldness of holiness, etc., as above. And therefore the main zivug [marital union] is on the night of Shabbos. For the main thing is to break the brazenness of the body in this desire, as above. For there is the main hold of the brazenness of the sitra achra — that one has no shame of face before Hashem, yisbarach, chas v’shalom. And on Shabbos one then merits holy shame, which is the aspect of boldness of holiness, as above, the aspect of “B’raishis — yarai Shabbos — yarai boshes” [B’raishis rearranges to “fears Shabbos” and “fears shame”]. And then one merits that one has shame of face before HaKadosh Baruch Hu, that he should not be caught, chas v’shalom, in the animalistic desire, that he should not have brazenness, chas v’shalom. And then one merits that one’s union should be in great holiness — with awe, with fear, with shame of face — as is brought in the Tikkunim. For boldness of holiness is from the aspect of “u’voshes panim l’Gan Eiden,” as above. For through having shame of face before HaKadosh Baruch Hu, through this one merits boldness of holiness, etc., as above. And this is the aspect of “ichlu mash’manim u’sh’su mamtakim ki chedvas Hashem hi ma’uzchem” [“Eat of the fat portions and drink of the sweet, for the joy of Hashem is your strength”] (Nechemyah 8:10). Meaning, when one merits boldness of holiness, the aspect of “ki chedvas Hashem hi ma’uzchem,” then it is said: “ichlu mash’manim u’sh’su mamtakim” — for then eating is a great mitzvah, which is the aspect of eating on Shabbos, for then the n’shamah delights from this, as above, the aspect of “tzaddik ochail l’sova nafsho,” as above. And therefore on Shabbos the two seals are repaired — seal within seal — the aspect of “simaini ka’chosam al libecha, ka’chosam al z’ro’echa” [“Set me as a seal upon your heart, as a seal upon your arm”] (Shir HaShirim 8:6). For through the boldness of holiness merited on Shabbos, as above, through this one enters into holiness and merits to receive illumination from the seven shepherds, the aspect of “nahalta v’azcha el n’vaih kodshecha,” as above in the aforementioned ma’amar. And through this one merits complete emunah, for the main revelation of emunah is on Shabbos, for Shabbos testifies to the renewal of the world, as is explained in another place. And this is the aspect of the seal of the hands, which are the aspect of the three Avos, who are the “arms of the world” — the great hand, the strong hand, and the exalted hand — which is the aspect of the three meals of Shabbos. For the main rectification of eating is through emunah, the aspect of “u’r’ay emunah,” as is brought in another place. And therefore on Shabbos, when one merits boldness of holiness and through this one merits emunah, as above — therefore then eating is a mitzvah, for then eating is in holiness, in the aspect of emunah, which is the main rectification of holy eating, as above. And this is the aspect of three Shabbos meals corresponding to the three Avos, who are the three hands, as above and as is brought — which is the aspect of the seal of the hands, which is the aspect of emunah, as above.
אות טו וזה בחינת פרה שקורין אחר פורים כי פרשת פרה אדומה הוא חידוש גדול שאי אפשר להשיג כמו שכתוב אמרתי אחכמה והיא רחוקה וכו' ועל ידה דיקיא מטהרין מטומאת מת כי עיקר החיים הוא בחינת נשמע ונעשה. כי נשמע בחינת נסתר זה בחינת הנשמה שאי אפשר להשיגה. ונעשה זה בחינת הגוף וכשזוכין להמשיך בחינת הנשמע ולעשות ממנו נעשה על ידי זה נתחבר הנשמה עם הגוף ומאירה הנשמה בהגוף וזה עיקר החיים כי עיקר החיים הוא הדעת בבחינת החכמה תחיה וכו' דהיינו לדעת ולהשיג מה שהיה נסתר ממנו שהוא בחינת הנשמע כנ"ל ואלו לא חטא אדם הראשון היו יכולים לחיות לעולם דהיינו לזכות להשיג את תכלית בחינת הנשמע ונעה הגבוה ביורת בעודו בחיים חייתו כי היו הולכים מדרגא לדרגא עד שהיו נכללים באין סוף בבחינת תורת ה' ותפלת ה' שהם בחינת נעשה ונשמע שיש שם בעודו בגוף בבחינת ואכל וחי לעולם אך על ידי חטא אדם הראשון אי אפשר לבא אל התכלית דהיינו אל הנעשה ונשמע הנ"ל כי אם על ידי מתה שנסתלק על ידי הנפש מן הגוף ואז זוכין אחר כך על ידי זה לתחית המתים ואז יזכו לעיקר התכלית לבחינת נעשה ונשמע שלא היה יכול להשיג בחייו בבחינת ושמחת עולם על ראשם שדרשו רז"ל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו לעתיד כי הנעשה ונשמע שהם בחינת שמחת עולם הם עיקר שעשוע עולם בהבא ומוכרח כל אחד להסתלק ולשוב אל העפר קודם שיזכה למה שיזכה והמיתה והסתלקות זה בחינת ירידה תכלית העליה כי בוודאי אין ירידה כמו המיתה ששב אל העפר ממש והנפש מסתלק ונשאר בלא חיות רק קיסטא דחיותא. שהוא מעט דמעט אבל עיקר החיות נסתלק ונעשה חפשי מכל המצוות נמצא שהוא ירידה גדולה מאד. ואז באמת הוא מטמא כל הטומאות וכו' אבל אף על פי כן המיתה טוב מאד כמו שאמרו רז"ל. כי היא בבחינת ירידה תכלית העלייה כי דייקא על ידי זה ששב אל העפר שהיא תכלית הירידה על ידי זה זוכה לתכלית העלייה אחר כך לשוב ולקום לתחית המתים ולזכות אחר כך לשמחת עולם בחינת הנשמע ונעשה שלא היה יכול לזכות מקודם כנ"ל ועל כן אי אפשר להטהר מטומאת מת כי אם על ידי בחינת פרה אדומה שהוא חוקת התורה שאי אפשר להשיגה בשום אופן והיא בחינת נשמע הגבוה מאד בחינת נסתר הגבוה ביותר שאפילו שלמה המלך עליו השלום לא השיג זאת כמו שכתוב אמרתי אחכמה וכו'. ודיקיא על ידי בחינה זו שהיא תרוה גבוה מאד בחינת נשמע הגבוה יותר על ידי זה דייקא יכולין להטהר מטומאת מת מתכלית הירידה. כי כל מה שהירידה היא גדולה ביותר צריך להמשיך נשמע גבוה ביותר שמחמת גדולת וגבהות השגת הנשמע על ידי זה יכולין להאיר למטה יותר. ועל כן דייקא על ידי בחינת פרה אדומה שהוא דבר נעלם מאד מאד על ידי זה דייקא יכולין להטהר מטומאת מת שהוא תכלית הירידה וכו' כנ"ל. ועל כן כל מעשי פרה מחוץ למחנה. והיא מטמאה כל העוסקין בה. כי פרה אדומה היא חידוש נפלא כזה ונמשך ממקום גבוה כל כך עד שיכול להאיר בתכלית תכלית העשייה אפילו מחוץ למחנה. ועל כן היא מטמאה טהורים ומטהרה טמאים כי כל העוסקים בפרה הם טמאים עד הערב מחמת הם מורידים עצמם לירידה כזו לבחינת חוץ למחנה להוציא ולטהר את כל אלו שנפלו ונטמאו בטומאת מת.
.main-header .source-ref-header{font-size:15px;color:var(--text-light);font-style:italic;margin-top:6px}
אות טז וזה בחינת לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כי אם להורות תשובה שהיא בחינת ירדיה תכלית העלייה כמו שכתוב במאמר הנ"ל. וזה בחנית ואני ידי מלוכלכות בדם שפר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. כאשר נשמע זאת מפי רבינו ז"ל שאמר זאת על עצמו. על שהיה עוסק תמיד להוציא בני אדם מירידה גדולה להגביהם ולקרבם להשם יתברך. נמצא שהצדיק הגדול ביותר בחינת דוד המלך עליו השלום יש לו איזה ירידה לפעמים כדי הרים ולהגביה ולטהר את ישראל לאביהם שבשמים. ואז בשעת ירידתו שיורד למקומות כאלו. הוא בבחינת ידי מלוכלכות בדם וכו'. וזהו בחינת מה שפרה אדומה מטמאה כל העוסקין בה מחמת שעבודתה מחוץ למחנה וכו' כנל אבל הטומאה והליכלוך הנ"ל הוא רק לי שעה כי אינו טמא כי אם עד הערב. אבל על ידי זה הוא מגביה ומטהר את הטמאת שבישראל מבחינת טומאה גדולה שהיא בחינת טומאת מת. וזהו בחינת שפרה אדומה מטמאה טהורים ומטהר טמאים בחינת ידי מלוכלכות בדם וכו' כדי לטהר אשה לבעלה שהם כנסת ישראל לאביהם שבשמים כנ"ל. ועל כן קורין פרשת פרה תיכף אחר פורים כי זה עיקר בחינת פרים כנ"ל.
.section-marker{text-align:center;margin:35px 0 20px;font-size:16px;font-weight:700;color:var(--accent);letter-spacing:2px}
אות יז וזה בחינת מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה ולהוצאת המת ולהכנסת כלה. כי הכל אחד כי מקרא מגילה זה בחינת השגת נשמע ונעשה שזהו בחינת פורים כנ"ל. ולזה צריכין בחינת ביטולה של תרוה זהו קיומה בחינת מבטלין תלמוד תורה וכו' כנ"ל. וזהו ולהוצאת המת כי הביטול הו בשביל הוצאת המת כדי להכניע סטרא דמותא כי על ידי שהצדיק מוריד עצמו למקומות הנמוכים על ידי זה הוא מעלה משם את שנפלו לשם ועל ידי זה הוא מכניס סטרא דמותא ואז הירידה תכלית העליה. ואז הוא מטהר אש לבעלה על ידי זה בחינת ואני ידי מלוכלכות וכו' וזהו להוצאת המת ולהכנסת כלה היינו לטהר אשה לבעלה וכו' כנ"ל שלכל זה מבטלין תלמוד תוה בחינת ביטולה של תורה זהו קיומה בחינת ירידה תכלית העלייה בחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך כשרוצין לעשות תשובה עיין שם. כי אלו שהפרו תורתך ועברו על מה שעברו עיקר תיקונם על ידי הצדיק המקיים עת לעשות לה' הפרו תורתך דהיינו שמבטל עצמו ומוריד עצמו למקומם בבחינת ביטולה של תורה זהו קיומה וזוכה להשיג נשמע ונעשה גבוה יותר ואז נתהפך הירידה לתכלית העלייה ואז נעשה מעוונות ישראל תורה בבחינת ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו ובזה מגביה אותם לשרשם וכו' כנ"ל.
.section-marker::before,.section-marker::after{content:"\2014";margin:0 12px;color:var(--border)}
אות יח וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו. כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדריגתו וצריך כל אחד להאיר מבחינת הנשמע ונעשה שלו לחברו. וזהו בחינת משלוח מנות. כי מהארת נשמע ונעשה שהוא השגת התורה מזה נמשך האכילה דקדושה שהיא בחינת סעודת שבת בחינת אכלו מעדנים וכו' כי חדות ה' מעוזכם כנ"ל. וה בחינת ותורתך בתוך מעי בחינת לכו לחמו בלחמי ושתו כי האכילה היא בחינת תורה. כי על ידי התורה שמקבלין בחינת נעשה ונשמע על ידי זה יכולין לאכול בקדושה כי האכילה מחברת הנשמה והגוף. ועל כן על ידי הנשמע ונעה שעל ידי זה זוכין לעזות דקדושה ואז יכולה הנשמה להאיר בגוף על כן אז יכולין להאכול בקדושה דהיינו שיתחבר הנשמה והגוף על ידי האכילה ותאיר הנשמה בהגוף שזה עיקר החיים וכו' כנ"ל וזה בחינת סעודת שבת וכו' כנ"ל. וה בחינת סועדת פורים בחינת שמחה ומשתה ויום טוב. כי אז זוכין לשמחה בחינת כי חדות ה' היא מעוזכם כנ"ל ואז האכילה בקדושה בחינת אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא וכו' כנ"ל. נמצא שבתוך האכילהדקדדושה שהוא בחינת סעודת פורים מאיר בה בחינת הארת התורה בחינת נעשה ונשמע בחינת ותורתך בתוך מעי כנ"ל וזה בחינת שמשלוח מנות איש לרעהו כי כל אחד יש לו נעשה ונשמע כפי מדריגתו ועל כן כל אחד שולח מהארה שלו לחבירו כי כך אחד צריך להאיר בחבירו מהארתו והשגתו. וזהו אכלו מעדנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו וכו' כי חדות ה' היא מזוזכם כי כשזוכין לבחינת וחדות ה' כו' היינו בחינת נעשה ונשמע וכו' וזה מאיר בתוך האכילה וזה בחינת פורים שאז צריכין לשלוח מנות להאיר כל אחד בחבירו וכו' כנ"ל. וזהו בחינת מתנות לאביונים כי שפע העשירות דקדושה זה בחינת עזות דקדושה. בחינת עשיר יענה עזות בחינת הכסף יענה את הכל יענה זה בחינת קולות שהוא בחינת עזות וצריך לרחם על העני. וזה בחינת מה שכתוב במאמר הנ"ל שצריכין לרחם על בשר הגוף כי גוף ונפש הם בחינת עשיר ועני. וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו וכו' היינו כמו שהוא מרחם על העני וממשיך עלו שפע ופרנסה שהוא בבחינ עזות דקדושה שמשם נמשך הפרנסה בבחינת גבורות גשמים כמו כן מרחימים עליו ונותנין לו דעת שיוכל לרחם על בשר גופו להאיר בו מכל הארות והשגות בחינת ומבשרך אל תתתעלם שזוה ממש בחינת צדקה לעני. ועל כן בפורים שזוכין לשמחת עולם וכו' בחינת חדות ה' היא מעוזכם צריך להאיר הארה זו אל הגוף שגם הגוף ידע מזה וזה בחינת מתנות לאביונים שמאירין בחינת שפע הממון שהוא בחינת עזות דקדושה כנ"ל אל העני כי השפע העשירות בעצמו נמשך מהשגת התורה שמשם כל ההשפעות וממשיך הארה זו אל העני. וכמו כן נמשך הארת התורה בחינת עזות דקדושה מהנשמה אל הגוף שהנשמה תרחם על הגוף לגלות לו מכל הארות והשגות שהיא משגת ששהגוף גם כן ידע מהם כמבואר במאמר הנ"ל.
p{margin-bottom:16px;text-indent:1.5em}
אות יט וזה בחינת חייב אינש לבסומי פבפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כי אז נתהפכך הירידה לתכלית העלייה וזוכין לבחינת שמחת עולם שהוא בחינת נעה ונעמשה שהוא בחינת נשגה שלעתיד לבא שאז יהיה כולו תשובה ואז יהיה נעשין מעונות ישראל תוה וכו' כנ"ל. וזה בחינת עד דלא ידע בין ארור המן שהוא בחינת כל העוונות שנמשכין מזוהמת הנחש בחינת ארור אתה וכו'. לברוך מרדכי. כי גם העוונות נעשים כזכיות ונעשה מהם תורה על ידי התשובה בחינת ביום הוא יבוקש עון ישראל ואיננו כנ"ל:
p.no-indent,.section-marker+p,.main-header+p,.intro+p{text-indent:0}
אות כ וזה בחינת מרדכי מרי דכיא. בחינת ריח הטוב של שמן המשחה שעל ידו נתקדשו כל כלי המשכן ונכנסו מחול אל הקודש שהם בחינת תיקון חטא העגל שכולל כל החטאים. נמצא שעל ידי מרדכי שהוא בחינת מר דרור ראש הבשמם של שמן המשחה על ידו נכנסין מחול אל הקודש ונמתק ונתתקן כל החטאים שהם בחינת חטא העגל ונתהפך ונעשה מה בחינת משכן אשר משם תצא תוה כנ"ל כמו שכתוב ונועדתי לך שם ודברתי אתך וכו' וזה בחינת פורים שהוא בחינת הארת מרדכי וכו' כנ"ל בחינת הדודאים נתנו ריח שני הדודאים אפילו הדוד תאנים הרעותאשר לא תאכלנה מרוע גם הם נתנו ריח הטוב על ידי בחינת מרדכי שהוא בחינת ריח טוב בחינת בשמים ראש מור דרור וכו' כנ"ל.
.verse{font-style:italic;color:var(--accent)}
אות כא ואזי נתתקנין שני החותמות חותם הידין וחותם הרגלין כנ"ל ועל כן אחר כך נמסר החותם למרדכי ונחתום בטבעת המלך למחות זכר עמלק שזהו בחנית חותם דקדשוה שמכניע דם נדות שהוא בחינת עמלק זוהמת הנחש כנ"ל ועל כן בשעת הגזירה נאמר ותתחלחל המלכה מאד שפירסה נדה כמו שדרשו רז"ל. היינו כנ"ל שמחמת שהתגבר אז חותם המן שהוא בחינת פגם חותם דקדושה ואז נעה ח"ו מהחותם נדת כנ"ל. בל חר כך זכו לתקן חותם דקדושה על ידי מרדכי ואסתר ואז נמסר טבעת המלך בחינת חותם דקדושה ליד מרדכי ויחתום בטבעת המלך למחות המן עמלק וכו' כנץל. כי מרדכי ואסתר הם בחינת ידין ורגלין כמבואר במקום אחר (סימן י') בחינת חותם בתוך חותם. וזה בחינת וידי נטפו מור ואצבעותי מור עבור על כפות המנעול זה בחינת מרדכי מור דרור שהוא חותם הידין בחינת וידי נוטפות מור וכו' וזהו על כפות המנעול לשון חותם בחינת גן נעול מעיין חתום.
.verse-source{font-size:14px;color:var(--text-light);font-style:normal}
אות כב ועל כן כרכים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראין בט"ו כי בשושן ששם היה מרדכי ואסתר בעצמם ושם היה עיקר הנס. שם זוכין להארת פורים בתכלית השלימות ביותר מכל העולם. היינו כי שם זוכין לבחינת נעשה ונשמע הבוה ביותר כי שם מאיר ביותר הארת מרדכי ואסתר ועל כן הם עושין פורים בט"ו כי בי"ד שהוא אצלינו פורים הם לוחמין אז עדיין מלחמת עמלק והארת והשגת פורים שלהם הוא אחר כך ט"ו כי זוכין לנעשה ונשמע גבוה יותר בט"ו בשלימות מילוי הלבנה. ועל כן כרכין המוקפין חומה מימות יהושע נתנו להם כבוד לקרות גם כם בט"ו כמו שושן כמו שאמרו רז"ל כי מוקפות חומה מצימות יהושע זה בחינת שנמשך להם הארת הצותם שהוא בחינת חומת כי חומת אותיות חותם כמובא וזה נמשך מימות יהושע שהוא היה הראשון שכש ארץ ישראל ולחם מלחמות עמלק כמו שכתוב צא הלחם בעמלק כמובא במקום אחר שיהושע הוא מיוחד לזה ללחום מלחמת עמלק. ועל כן על ידו נמשך בחינת חומה שהוא בחינת חותם שזה נעשה על ידי שמכניעין עזות דסטלא אחרא שוא עמלק שהיה עז פנים ביותר משל לאמבטיה וכו' קפץ בן בליעל אחד לתוכה וכו' שהוא היה העז פנים ביותר להזדווג לישראל אז כי עמלק הוא זוהמת הנחש שהוא בחינת עזות דסטרא אחרא כמבוא במקום אחר ועל ידי שמכניעין את עמלק מכנעיעין עזות דסטר אחרא וזוכין לעזות דקדושה ועל ידי זה נתתקן החותם דקדושה שהוא בחינת חומת וכו' כנץל.וכל זה נמשך מבחינת חדות ה' היא מעוזכם בחינת נעשה ונשמע וכוף כנ"ל. ועל כן כרכין המוקפין חומה מימות יהושע זוכין להשגת פורים בשלימות העליון דהיינו בחינת נעה ונשמע הגבוה יותר. ועל כן קורין בט"ו כמו שושן ששם זוכין להשגת נשמע ונעשה גבוה יותר וכו' כנ"ל.
.heb-term{font-style:italic}
Loading comments…