More

🙏
Reader Likutay Halachos ראשית הגז א
A A

Sections

ראשית הגז א

ראשית הגז א

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

Translation not yet available

2

אות ד ע"פ התורה תפלה לחבקוק (בסימן י"ט) כי הלבושין שנעשין מגיזת צמר הם בבחי' הלכות כמובא במאמר תהלה על פסוק וכרחל לפני גוזזזיה שגוזזין ממנה הלכות בבחי' כבשים ללבושיך (בסי' י"ב) וזה בחי' חלוקא דרבנן וע"כ המלבושין הם תיקון ושמירה מן הקליפות כמובא בדברי רבינו נ"י והם בבחי' תיקון הברית דהיינו כשהבגדים נקיים כראוי בבחי' בגדים לבנים הם בבחי' תיקון הברית כמבואר במאמר האי מאן וכו' (בסי' כ"ט) וכ"ש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם ותרגומו ובתר דחבו עבדלהון כוו'. נמצא שהם בבחי' תיקון שנעשה אחר התשובה כי עיקר אחיזת הסט"א הוא מןם המחןלוקת כי הם בבחי' מחלוקת כמובא בממאר ויסב אלקים (בסי' ס"ב) וכל זה נעשה ע"י פגם עץ הדעת שהוא בחי' פגם הברית שעי"ז נתערב טוב ורע ונתערבב הדעת ומזה נעשה מחלוקת שהוא מעירוב הדעת ומשם יניקתם כנ"ל. וע"כ הפסקי הלכות הם תיקון לזה. כי ע"י שמבררין ההלכה האסור והמותר ומכריעין בין המחלוקת שבקדושה ונעשה שלום עי"ז נכנע מחלוקת הסט"א שיניקתם ממחלוקת. וע"כ הבגדים שהם בבחי' פסקי הלכות בבחי' חלוקא דרבנן כנ"ל ע"כ הם שמירה מן הקליפות. והם בבחי' תיקון הברית כי הם בח"י תיקון המחלוקת כנ,. וע"כ צריך ליתן ראשית הגז לכהן כיהכהן הוא בחי' ברית שלום וע"י ראשית הגז שנותן לכהן עי"ז נעשין הבגדים בבחי' שלום שהוא בחי' פסק הלכה שעושה שלום בין המחלוקת כנ"ל. וע"כ ההוראה ניתנה לכהנים כ,ש יורו משפטיך ליעקב כי ע"י שהם בבחי'שלום הם יכולים להכריע הפסק הלכה ולהורות כי זה בחי'שלום כנ"ל ואזי הבגדים בבחי' שמירה ותיקון ע"י בחי' שןום שהוא בחי' פסקי הלכות כנ"ל:

2

5 זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי-פִיו Zeechroo neefli-oasuv ashehr ussu moafsuv oomeeshpitay feev.

3

וזה בחי' איסור שעטנז כיצריך לשמור הבגדים ממחלוקת דהינו צמר ופשתים שהם בחי' מחלוקת כי הם שני הפכים כנ"ל בהל' כאלי בגדים (הלכה א') והבגדים צריכין להיות בבחי' שלום. וע"כ הכהן בשעת עבודה שאז בתכלית השלום כי העבודה היא בחי' ברית שלום כ"ש הנני נותן לו וכו' והיתה לו ברית כהונת עולם דהיינו העבודה וע"כ בשעת עבודה שלובש בגדי כהונה מותר בהם שעטנז אדרבא זה עיקר מצוותם כי מחמת שהוא בתכלית השלום אזי יכול להכריע ולעשות שלום אפילו בין צמר ופשתים שהם שני הפכים. וזהו תכלית השלום כי עיקר מעלת השלום כשעושין שלום בין שני הפכים כ"ש רבינו נ"י (בסי' פ') וע"כ עיקר מצות בגדי כהונה שיהי' מכלאים כנ"ל:

3

Remember the wonders He has done, His portents and the judgments He has pronounced,

4

גם צריך לשמור הבגדים מכתמים ולהמשיך להם לבנונית מן המוח שייהו בבחי' בגדים לבנים כמובא כ"ז בממאר האי מאן וזהו בחי' תיקון הברית כ"ש שם ע"ש וזה בחי' ראשית הגז הניתן לכהן כי הכהן הוא בחי' חכמה בחי' קודש וע"י הראשית שנותן לו עי"ז ממשיך לבנונית מן המוח שהוא בחי' ראשית חכמה. ומשם נמשך לבנונית אל הבגדים הנעשין מגיזת צמר ונעשין בבחי' בגדים לבנים כנ"ל. וזה בחי' בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר שע"י שמן על ראשך וכו' שהוא בחי' הדעת בחי' שמןשמחת קודש בחי' הכהן הנמשח בשמן בבחי' כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן עי"זיהי' בגדיך לבנים כנ"ל:

4

Translation not yet available

5

5

Translation not yet available

6

נדוי וחרם על כ"ד דברים מנדין ועיקר הנידוי הוא על פגם כבוד ת"ח או על שפגם בדבריהם כי הת"ח מרבים שלום בעולם. כי הם פוסקין ההלכות שעי"ז נעשה שלום וע"כ כשפוגם בהם חיב נידוי. בבחי' ומתבל ינידוהו דהיינו שמגרשין וחולקין אותו מן העדה כי פגם בבחי' השלום. וכמובא במאמר החותמות בתחילתו (בסי' כ"ב) שכשנפגם השלום שנעשה ע"י ת"ח אזי נעשה גירוש ומחלוקת בחי' ומתבל ינידוהו וזה בחי' נידוי כנ"ל. וע"כ אסור לדבר כי אין לו פה כי עיקר הדיבור מבחי' שלום. כ"ש אדברה נא שלום כ"ש רבינו נ"י (בסימן רנ"ט) כי מלכות פה ועיקר קיום המלכו תע"י בחי' שלום בבחי' הוו מתפללים בשלומה של מלכות וע"כ הדיבור שהוא בבחי' מלכות פה עיקרו ע"י השלום כנ"ל והוא פגם בבחי' ת"ח המרבין שלום כנ"ל ופגם במלכות כי מאן מלכי רבנן כי ע"י ההלכות שפוסקין הת"ח שעי"ז עושין שלום עי"ז מתקנין בחי' המלכות שהוא בחי' הלכה שתיקונה ע"י השלום וזה שפגם בת"ח ע"כ אסור בדיבור כנ"ל. וע"כ אסור בד' אמות שלו כי כל אדם יש לו ד' אמות ואלו הד' אמות הם בבחי' מלכות בבחי' ד' אמות של הלכה בחי' אין לו להקב"ה אלא ד' אמות וכו' כי הד' אמות של כל אדם הם זוכין לו והם רשותו. נמצא שהוא בבחי' מלכות עליהם וכשאינו נחלק ממלכי רבנן אזי זוכה בד' אמותיו ע"י הת"ח שהם בחי' מלכות בחי' ד' אמות של הלכה. אבל כשפגם בהם ונחלק מהם אזי נפגמין ד' אמותיו כנ"ל:

6

Zera Avruhum avdoa binay Yaakoav bicheeruv. O offspring of Abraham, His servant, O descendants of Jacob, His chosen ones.

7

וע"כ חייב בחליצת מנעל כי מנעל דא איתתא והוא בבחי' כתנות עור בחי' מט"ט שהואבחי' משנה שהוא כשר ופסול וכו'. וע"כ ארז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו כי המנעלים הם בחי' שמירה יתירה כי הם ברגלין ששם צריכין שמירה יתירה מהם כי הם בבחי' הלכות בחי' מט"ט כנ"ל בחי' מנעל של ת"ח. וע"כ ת"ח אסור לו לילך יחף. וע"כ זה שפגם בת"ח שהם פוסקין ההלכות. על כן חייב בחליצת מנעל. ועל כן על כ"ד דברים מנדין כי המלכות הוא בבחי' כ"ד ספרים בבחי' ושמתי כדכד שמשותיך כמובא:

7

Translation not yet available

8

8

Translation not yet available

9

אבילות וע"כ חייבין לקרוע על מת כי סטרא דמותא הוא ע"י פגם עץ הדעת ע"י פגם הברית שעי"ז הוא פגם הבגדים כנ"ל. וע"כ קורעיןהבגדים כי פגם הבגדים הוא ע"י בחי' מחלוקת שמשם סטרא דמותא כנ"ל. וזהו בחי' בגדים קרועים שנקרעין לשני חלקים זה בחי' מחלוקת כנ"ל. וזה שכתב רבינו נ"י שהבגדים צריכין להיות שלימים תמיד ולא קרועים כי הם שמירה ע"ש (בסי' קכ"ז) כי כשהם שלמים ואינם נקרעים לחלקים אז יהם בבחי' שלום. ואזי הם בבחי' שמירה כנ"ל:

9

Hoo Adoanuy Eloahainoo bichul hu-uretz meeshputuv. He is the LORD our G-d; His judgments are throughout the earth.

10

וע"כ האבל צריך לישב בדד ומחולק מן העולם בבחי' מחלוקת כנ"ל כי הו א רחוק עתה מן השלום כנ"ל. וע"כ אין לו פה כנ"ל כי פגם עץ הדעת שמשם סטרא דמותא הוא בחי' פגם הדיבור בחי' לשונות העממין שהם אינם נקראין דיבור כלל. כי עיקר הדיבור הוא בחי' לשון הקודש כמובא לעיל. וע"כ צריך לישב לארץ בבחי' יתן בעפר פיהו בבחי' ומעפר תשח אמרתך. שזהו בחי' פגם הדיבור כ"ש רבינו נ"י. וכל זה ע"י זוהמת הנחש בבחי' ונחש עפר לחמו. ומשם בחי' האבילות דהיינו עצבות הנמשך מיסוד העפר הנ"ל כמובא. וז"ש רבינו שעירק נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות ע"ש. וע"כ חיב בחליצת מנעל שהוא בחי' כתנות עור שהוא בחי' תיקון פגם עץ הדעת וכנ"ל. וע"כ אסגור בזווג ע"י ששלט בחי' נרגן מפריד אלוף. וע"כ חייב בכפיית המטה כי המטה היא בבחי' מלכות בחי' הנה מטתו שלשלמה. בחי' תיקון הברית בבחי' וישתחו ישראל על ראש המטה על שהיתה מטתו שלימה ועכשיו הוא רחוק משם כנ"ל. וע"כ חייב בכפיית המטה וע"כ מברין אותו סעודה הראשונה כדי שהיי' נחשב כעני להחליף המיתה ח"ו בעניות. כ"ש ביום אכלך וכו' דא עניותא וע"כאסור ברחיצה כי עיקר רחיצה היא בחמין . ועי"ז מגרשין הרע של ע' לשונות שלא יתאחזו בבחי' לה"ק. בבחי' ימוטו עליהם גחלים בסוד רחיצת חמין בע"ש ועכשיו הוא רחוק מזה כנ"ל. וע"כ אסור בסיכה שהיא בחי' מוחין בחי' ושמן על ראשך וכו' בחי' שמן משחת קודש שמשם תיקון הבגדים בחי' בכל עת וכו' כנ"ל. ועכשיו הדעת נפגם ע"י פגם עץ הדעת ועי"ז הבגדים נפגמין כנ"ל וע"כ אסור בסיכה. וע"כ אסור לכבס כסותו כי אינו זוכה עתה לבגדים לבנים כנ"ל:

10

Translation not yet available

11

וכל זה אסור כל שבעה. כי המלכות כלולה משבעת ימים ושם אחיזתם בבחי' ז' ימים ולצאת מהאבילות לגמרי הואעד שלשלים דהיינו חודש ימים. כי בכל חודש נתתקנת ונתמלאת הלבנה שהיא בחי' מלכות ואזי נתתקן האב. כי כל האבילו הוא על ידי בחי' פגם המלכות שהוא בחי' לה"ק שנפגם ע"י עץ הדעת שמשם סטרא דמותא כנ"ל. וע"כ שלשים לגיהוץ ולתספורת דהיינו שאינו זוכה לבגדים לבנים לגמרי עד אחר שלשים שאז גמר המילוי והתיקון של המלכות שהוא בחי' בגדים כנ"ל וע"כ כל שלשלים אסור לאחות הקרע כנ"ל. כי אינו יכול לתקן בחי' פגם בגדים קרועים כנ"ל עד אחר שלשים כנ"ל. וזהו איסור תספורת כי השערות משם יניקת השונאים דהיינו המחלוקת. כ"ש רבינו נ"י (בסי' ס"ט) וע"כ סתם תספורת שלשים יום. כי בכל שלשים שהמלכות נתמלאת ונתתקנת. ע"כ צריך לגלח השערות שלא יינקו השונאים מבחי' מלכות ע"י גודל השערות ביותר. וע"כ האבל אינו יכול להתתקן ולהשליך השערות מעליו עד אחר שלשלים. שאז הוא תיקונו כנ"ל:

11

Zuchar li-oalum bireesoa duvur tzeevu li-elef dohr.

12

וע"כ הרגל מבטל אבילות. אבל השבת אף שאין אבילות נוהג בו אעפ"כ אינו מבטל כי עיקר עליות המלכו תברגלים. כ"ש רבינו נ"י באר היטב במאמר מישרא דסכינא (בסי' ל') ע"ש. כי שבת היא שביתהלגמרי ואז אין שום בירור כמובא. וע"כ כל המלאכות אסורין בוא אבל ביו"ט יש קצת מלאכות המותרין בו כגון אוכל נפש ואז יש קצת בירור. ומחמת קדושת יו"ט מעלין את המלכות מן הסט"א מן הד' מלכיות. נמצא שביו"ט יש הכנעה גדולה אל הסט"א ועליה אל המלכות כי יו"ט תלוי במעשה התחתונים. כ"ש אשר תקראו אותם א"ת אותם אלא אתם. כמובאט בדברי רבינו נ"י (בסי' קל"ה) אבל שבת קביעא וקיימא והיא קדושה מעצמה. ואינה מבררת שום בירור וכולם שלוים ושקטים ואין שום מלחמה כלל. וע"כ שבת אינה מבטל האבילות. כי שבת למעלה למעלה מאד ואינה מכנעת הסט"א רק שאין להסט"א אחיזה אז. כי אז אין שום בירור ועשיה אז כי הום לעשותם כתיב ושבת היא בחי' עלמא דאתי. אבל ביו"ט שאז היא בחי' מלחמת עמלק ואז מכניעים אותם ומעלין המלכות. ע"כ הוא מבטל הבאילו. כי אז נלחמין ומבטלין ומכניעין הסט"א שמשם האבילות ומעלין המלכות כנ"ל. וע"כ חיב אדם לגלח ערב הרגל שהוא בחי' תיקון המלכות כנ"ל. כי עיקר עליות המלכות ברגלים:

12

He is ever mindful of His covenant, the promise He gave for a thousand generations,

13

חזק

13

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…