ראשית הגז ב

אות א ע"פ המבואר בסוף מאמר ויהי מקץ המדבר מזכרון ע"ש (סי' נ"ד) שאפילו כשנשמר מבחי' רע עין. רציך עוד לשמור עצמו מבחי' המדמה שהוארוח הבהמיות. וזה המדמה מחזר תמיד לשכון על פי שונה הלכות וכו' ע"ש. ובשביל זה כשמחדשין איזה דבר הוא ענין נאה ויפה וכו' וצריך להכניע המדמה ולזכות לבחי' אהבה דקדושה בחי' כהן בחי' וקמץ הכהן וכו' ע"ש כ"ז היטב:

וזה בחי' ראשית הגז שצריכין ליתן לכהן. כי גיזת הצאן הוא רמז על בחי' הלכות. כשדרז"ל ע"פ וכרחל לפני גוזזיה שגוזזין ממנה הלכות. בבחי' כבשים ללבושיך. כי גיזת הצאן נעשה ממנה לבושים שהם מרמזין על בחי' חלוקא דרבנן הנעשין מחידושי תורה בחי' כבדים ללבושיך כשדרז"ל. וע"כ צריכין לשמור את הגיזה שהוא בחי' הלכות בחי' חידושין כנ"ל מבחי' כח המדמה שהוא שורה תמיד ע"פ שונה הלכות. וע"כ צריכין ליתן ראשית הגז לכהן איש החסד שהוא בחי' אהבה דקדושה שהוא היפך המדמה כנ"ל. כדי להכניע המדמה ולזכות שיהי' הגיזה קודש כדי לזכות שיהיו הלבושין הנעשין מן הגיזה שהם מרמזין על בחי' חידושין דאורייתא חילוקא דרבנן שיהיו נעשין מבחי' דעת דקדושה הבא על ידי הכהן שהוא היפך המדמה שהוא בחי' דעת דקדושה ואהבה דקדושה כמבואר שם במאמר הנ"ל:

וזה בחי' ענין גיז תהצאן המוזכר בתורתינו הקדושה ובנביאים כ"פ. כ"ש בעת שברח יעקב מלבן נאמר שם ולבן הלך לגזוז את צאנו ואז דייקא ברח יעקב ממנו. וכן במעשה יהודה ותמר ששם נולד שלשלת היחוס של משיח. נאמר שם ויעל יהודה על גוזזי צאנו וכו' כי שמירת הזכרון שהוא לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי. דהיינו להגדיל הדעת בכל הדברים שבעולם לידע הרמזים שיש שם דהיינו החית אלקות המלובש שם בכל דבר ודבר של זההעולם. ובחי' זאת הוא בחי' התגלות מלכות דקדושה. כי כשיודעין אלקותו יתב' כביכול המלובש בכל דבר של העוה"ז. אזי נתגלה מלכות יתב' ויודעין כי מלכות בכל משהל והוא ית' מחי' את כולם. וכשתנגלה מלכות דקדושה אזי נתגלה מלכות משיח. כי עיקר מלכות משיח שיבא במהרה בימינו הוא רק לגלות מלכותו ית' כביכול. ואז תמלא הארץ דעה את ה' וכו' ואז יוכל כ"א להגדיל דעתו לידע ולהשיג אלקותו ית' כביכול. ואז תמלא הארץ דעה את ה' וכו' ואז יוכל כ"א להגדיל דעתו לידע ולהשיג אלקותו ית' כביכול המלובש בכל הדברים שבעולם. ואז יתקיים וידע כל פעול כי אתה פעלתו וביין לכ יצור וכו'. נמצא שבחי' הזכרון דהיינו הגדלת הדעת הוא בחי' התגלות מלכותו ית' שהואבחי'מלכות משיח מלכות דקדושה כנ"ל. וע"כ כשנפגם ח"ו בחי' הזכרון הנ"ל דהיינו הגדלת הדעת הנ"ל. הוא פגם מלכות משיח ח"ו. וע"כ אפשר לומר שבשביל זה הזכיר רבינו הקדוש זצ"ל במאמר הנ"ל מלכות משיח. כי כשביאר שם ענין רע עין שעל ידו נפגם הזכרון. וביאר שם שצריכין לתקן הרע עין וכו' ע"ש והתיקון ע"י הושרש וכו'. ותפס שם ענין רע עין של התנשאות שתיקונו ע"י שורש ההתנשאות שהוא בחי' מלכות משיח כוו' ואבשלום שפגם ברע עין וע"כ ברח דוד ממנו וכו' ע"ש. והנה לכאורה אין לזה קשר שם במאמר הנ"ל. ולמה תפס דייקא ענין רע עין של התנשאות שתיקונו ע"י מלכות משיח. אך ע"פ הנ"ל יש לזהשייכות שם היטב. כי עיקר הזכרון שהוא הגדלת הדעת הוא בחי' התגלות מלכות משיח וכשנפגם הזכרון ח"ו נפג םבחי' מלכות משיח כנ"ל. ופגם הזכרון הוא ע"י רע עין כ"ש שם. וע"כ תפס שם דייקא רע עין של התנשאות. כי מי שפוגם בהתנשאות שהוא בחי' מלכות הוא פוגם בבחי' מלכות משיח שהוא שורש המלכות וההתנשאות. ובשביל זהעיקר תיקונו עי"ז. ע"י מלכות משיח שעי"ז מתקנין פגם רע עין של התנשאות כ"ש שם. נמצא שפגם רע עיןשל התנשאות שעל ידו נפגם הזכרון כנ"ל. הוא פגם מלכות משיח כנ"ל. וע"כ תפס דייקא פגם רע עין של התנשאות כי פגם ההתנשאות ופגם הזכרון הם בחי' אחת היינו בחי' פגם מלכות משיח. וע"כ צריכין לתקן פגם הרע עי ןש להתנשאות ע"י השורש שהוא מלכות משיח. ועי"ז שנתתקן פגם הרע עין נתתקן הזכרון ואז ינתגדל הדעת הנ"ל. ואזי נתגלה מלכות דקדושה בעולם בחי' מלכות משיח כנ"ל. נמצא שהם בחי' אחת כנ"ל והבן. נחזור לענין, נמצא ששמירת הזכרון שהוא הגדלת הדעת כנ"ל הוא בחי' מלכות משיח מלכות דקדושה. ושמירת הזכרון הוא ע"י הכנעת המדמה כ"ש שם וכנ"ל. והכנעת המדמה צריכין לטהר מאד בעת גיזת הצאן. כי עיקר הגיזה הוא לעשות לבושין מהצמר שיהי' נעשה מגיזת הצאן לבושי אדם שהם בחי' דעת בחי' מקיפין וצריכין להעלות ולתקן הגיזה מבחי' המדמה כנ"ל. כי הם היו גדילין על בהמה שהוא בחי' מדמה וצריכין לגוז הצמר ולהעלותה במחי' בהמיות לבחי' לבושי אדם שהם בחי' חלוקא דרבנן. כי עיקר התיקון והבירור של המדמה הוא ע"י שמכניעין רוח הבהמיות ומעלין מבחי' בהמה לאדם כמבואר לעיל כמה פעמים. ובשביל זה היו האבות רועי צאן כדי לברר הדעת מהמדמה כדי לגלות מלכות דקדושה שנתגלה רק ע"י הגדלת הדעת בחי' זכרון שזוכין ע"י בירור ותיקון המדמה. וע"כ נאמר בדוד (תהלים ע"ח) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו וכו'. כי מלכות דוד הוא מלכות משיח שנתגלה על ידי הכנעת המדמה כנ"ל. שזכה דוד לזה ע"י שהי' רועה צאן. וזכה להכניע המדמה ולברר הדעת כנ"ל. וע"כ ביעקב שהי' רועה צאן בבית לבן כמה שנים הכל כדי לברר הדעת מהמדמה שהוא בחי' לבן הארמי שהוא בחי' המדמה כי המדמה הואבחי' חלום ושינה שהוא בחי' לשון תרגום שהוא בגימ' תרדמה כמבואר במ"א (סי' י"ט) ולשון תרגום הוא לשון ארמי שעל ידו הי' התגברות לבן הארמי ע"י בחי' המדמה בחי' תרדמה כ"ש במ"א וזה שאמר יעקב כשהי' בבית לבן ותדד שנתי מעיני. זה בחי' הכנעת המדמה שהוא בחי' שינה ותרדמה. וע"כ כשהגיע העת שיצא יעקב מבית לבן נאמר שם ולבן הלך לגזוז צאנו. ואז דייקא ברח יעקב. כי אז בעת הגיזה אז יכול להתגבר המדמה כנ"ל. ומאחר שכבר לא רצה יעקב לברר עוד בבית לבן. כי לכל עת וזמן. ע"כ הוכרח לברוח בעת השעלה לבן לגזוז צאנו כדי שלא יתגבר המדמה ח"ו ע"י גזיזת לבן כנ"ל. וע"כ להיפך על ידי גזיזת הצאן של יהודה עי"ז נתגלה מלכות משיח. כ"ש ויעל יהודה על גוזזי צאנו ואז נולד שלשלת משיח כי ע"י גזיזת יהודה הכניע המדמה ובירר הדעת כנ"ל. וע"י הגדלת הדעת נתגלה מלכות משיח כנ"ל. וע"כ כשמרד נבל בדוד הי' ג"כ המעשה בעת שגזז צאנו כמבואר שם במקרא. וכן כשמרד אבשלום באביו נשתלשל המעשה ג"כ ע"י גזיזת צאנו. כ"ש שם הנה גוזזים לעבדך וכו'. כי הם רצו למרוד במלכות דוד שהוא מלכות משיח. ורצו להתגבר ע"י בחי' המדמה שמתגבר בעת גיזת הצאן כנ"ל. כי אז דייקא בעת הגיזה צריכין לברר המדמה כנ"ל. ומי שאינו מברראז. אזי אדרבא יוכל להתגבר אז המדמה ח"ו כנ"ל. וזה בחי' כל המעשיות הנ"ל שהיו בעת גיזת האצן דייקא. וזה בחי' ראשית הגז שצריכין ליתן לכהן כדי להכניע המדמה על ידי כהן איש החסד וכו' כנ"ל. וכמבואר במאמר הנ"ל. עיין שם היטב: