נידוי וחרם
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
~ אות יז וע"כ המנודה והמוחרם אסור בנעילת הסנדל וצריך למעט בדיבור כי הנידוי והחרם על שעבר דיני התורה והעיקר על שמבזה ת"ח שהוא הראשון של כ"ד דברים שעלהים מנדין כ"ש בש"ע סי' של"ד סעיף מ"ג. על כ"ד דברים מנדין את האדם ואלו הן. א' המבזה את החכם אפילו לאחר מותו כי עיקר הכח שיש לו לבזות את החכם האמתי הוא ע"י שלמד תורה שבע"פ שלא לשמה או שמקורב ללמדן כזה ומשם נעשה לו פה לדבר כנ"ל כי נפלו אצלו ההלכות עדשנעשה לו פה לדבר. ע"כ חייב בחליצת הסנדלר כי המנעלים נמשכין מבחי' כתנות עור שהם שמירה לרגליטן שנעשו אחר חטא אדה"ר שפגם בההלכות כנ"ל. כ"ש שם בפרשה ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם ואיתא בזוהר בקדמייתא כתנות אור באלף בתר דחאבו אתעבידו כתנות עור. כי עתה א"א לקבל האור של התורה אלא דרך כמה לבושים שהם בחי' כתנות עור. וזה הוא טובה גדולה כי עי"ז דייקא יכולין לברר ולהעלות ההלכות מנפילתם ע"י שיכולים להלביש ולכסות אותם בכמה כיסויים ולבושים ומשם נמשכים בחי' המנעלים שהם שמירה לרגלין שהם עיקר שלימות כל המלבושים וכשרז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעים לרגליו כי שם בבחי' רגלין צריכין השמירה ביותר כי ההלכות הם בחי' רגלין כנ"ל ונפלו בבחי' רגליה יורדות מות ע"יאלו שלא זכו שנעשית להם התורה סם מות ע"י אלו שלא זכו שנעשית להם התורה סם מות והמנעים הם שמריה לזה לשא יינקו הקליפות ביותר מהרגלין שהם בחי' הלכות כנ"ל. וכל זה הכח מקבלין מהחכם האמתי שהוא הצדיק האמת שיש לו כח לברר ולהעלות ההלכות ממקום שנפלו ולחזור ולעשות מהם הלכות בדרכים נפלאים שעליו נאמר מה יפו פעמיך בנעים וכו' שזהו בחי' עליות ישראל לרגל שעליהם נאמר מקרא זה כשרז"ל כי כל עליתם לביהמ"ק בשלש רגים הי' בשביל זה כי שם בבית המקדש כל בירור ההלכות וכ"ש על פסוק כי הכיתני זה שלש רגלים ועל כן נקראים רגלים רגלים דייקא כנ"ל. אבל זהשביזה חכם האמתי בוודאי חיב נידוי וחרם וצריך לחלוץ מנעליו כיאין לו מנעים בחי' כתנות עור וכנ"ל. וע"כ אסור להרבות עמו בדברים כי עיקר פגמו בהדיבור שנעשה אצלו מהתורה שבע"פ פה לדבר על הצדיק עתק וכנ"ל:
For garments made from the shearing of wool are in the aspect of halachos, as brought in the discourse Tehillah on the verse u’ch’Rachel lifnay gozezehah [and like Rachel before her shearers] — that they shear from her halachos, in the aspect of kevasim lilvushecha [lambs for your garments] (Siman 12). And this is the aspect of chalukah d’rabbanan [the rabbinic garment]. And therefore garments are a protection and safeguard against the klippos, as brought in the words of our Rebbe, may his light shine — and they are in the aspect of the rectification of the covenant (tikkun habris). That is, when the garments are clean as they should be, in the aspect of white garments (begadim levanim), they are in the aspect of the rectification of the covenant, as explained in the discourse Hai Man etc. (Siman 29). And as it is written: vaya’as Hashem Elokim l’Adam ul’ishto kasnos or vayalbishem [and Hashem G-d made for Adam and his wife coats of skin and clothed them] — and its Targum: after they sinned He made for them etc. It turns out that these are in the aspect of the rectification made after repentance.
~ אות יח כי עיקר בחי' החרם בקדושה מבואר בפסוק כל חרם לה' היינו מי שרואה שיש לו איזה ממון ועשירות ומתיירא שלא יתאחז בו הסט"א שכרוך אחר העשירות ביותר מחמת שנמשך משמאל הנ"ל. ע"כ הוא מקדיש ומחרים הכל לה' לבדק הבי תהוא לכהנים שע"י בירור כל ההלכות כנ"ל וכשחוזר העשירות והממון להם הוא חוזר לשורש קדושתו שזה עיקר התיקון וכנ"ל. וזהו בחי'חרם בקדושה שמחרים ומגרש כל אחיזת הסט"א מהחפץ הזה ומחזירו ומעליהו כולו אל הקדושה כנ"ל. וכן להיפך מי שמבזה חכם האמתי מחרימין אותו ומגרשין ונדין אותו שלא יהי' לו עוד שום חלק ואחיזה בהדיבור דקדושה שנמשך מהלכות של תורה שבע"פ כנ"ל. ועי"ז מוציאין ממנו כל חיותו שנמשך משם כנ"ל כי עיקר החיות מהדיבור שנמשךם מתורה שבע"פ כ"ש ויהי האדם לנפש חיה ותרגומחו לרוח ממללא (כ"ש במ"א) וע"כ ע"י הנידוי והחרם יכולין לעוקרו מחיותו ועשירותו שנמשך הכל מדיבור תורה שבע"פ שעוקרין אותו משם ע"י הנידוי וכנ"ל. אם לא שישוב באמת ויחזור בתשובה שלימה על דיבוריו הרעים אז יוכל להתתקן ע" יהחכם האמת שביזה אותו כי הוא יכול לחזור ולברר כל ההלכות כנ"ל. ועי"ז יכול להתתקן גם הואאם ישוב באמת. כי יחזור ויעליהו לשורש קדושת ההלכות ששם הוא למעלה בבחי' כתנות אור כיהצדיק האמת זכה ע"י עוצם קדושתו לבחי' כתנות אור באלף שהוא שורש התורה ששם מתבטל השמאל ונכלל בימין כי שם כולא ימינא שזהו בחי' חליצת המנעלים כשנכנסין לביהמ"ק כ"ש לא יכנוס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו וכו' כי שם מאיר שורש התורה וההלכות וזה מה שאמר למשה כשראה מראה הסנה שהוא בשיל קבלת התורה אמר לו של נעליך מעל רגליך כי המקום וכו' כי משה ראה והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל והתפלא ותמה מאד ואמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה כי הש"י נתגלה אליו מתוך הסנה משום עמו אנכי בצרת הגלות כשארז,ל ועיקר הגלות הוא ע"י נפילת ההלכו תכנ"ל ע"כ ראה משה שהסנה בוער באש וכו'. כי הסנה הוא בחי' הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה שהוא בחי' תורה שבע"פ שנפלה להלומדים שאינם הגונים שעי"ז היא ביניהם בגלות כשושנה בין החוחים ואע"פ שהם עוסקים בתורה שהיא בחי' אש בחי' הלא כה דברי כאש אעפ"כ אין כח באש התורה לבער ולשרוף את הסנה שהם בח"י החוחים והקוצים הנ"ל. וע"כ התפלא משה מאד על זה מדוע לא יבער הסנה באש בהתוה הנ"ל והשיבו הש"י אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי להשיג סוד זה צריכין חליצת המנעלים עד שיעהל לבחי' מקום הביהמ"ק העליון שהוא בחי' שרשי התורה ששם בחי' כתונת אור באלף שזהו בחי' מ"ש בת"ז של נעליך דא איתתא שצריכין להפריש עצמו בתכלית הפרישות מזווג התחתון רק לייחד ולזווג זיווגים העליונים שעושים ע"י בירור ההלכות בבחי' הנ"ל המבואר בתורה הנ"ל ואז יבין שכל ימי הגלות א"אל בער הסנה לגמרי כי בהכרח שיהי' להצדיק בלימודו בחי' שמאל בשביל פרנסה שהוא חיות וקיום העולם ומשם נמשך כח הסנה כי זה התיקון והבירור לא יוגמר בשלימות עד שיבוא משיח שאז יהי' הלכה ברורה ואז יהי' עיקרעליית הרגלין בבחי' ועמדו רגליו ביום ההואעל הר הזתים ובבחינות עד דמטו רגלין ברגלין המובא בזוהר ובכתבי האר"י זכורונ לברכה. אבלכל ימי הגלות הצדיקים מבררין ומעלין ההלכות בכל פעם כפי מה שצריכין לתקן אז וע"כ באמת מיאן משה בשליחותו ואמר שלח נא ביד תשלח כי ידע שלא יוגמר הבירור על ידו אך הש"י הכריחו לילך כדי שיתן את כל התורה לישראל ויוציא את ישראל מגלות מצריטם כי א"א לברר הכל בפעם אחד וכל חיותינו וקיומינו בכל דור עד שיבוא משיח הכל בכחו של משה שזכה לקבל את כל התורה ע"י שבירר כל ההלכות ואע"פ שקלקלו אח"כ כמו שקילקלו עד שאין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום א' כבר יש לנו כח ע"י הצדקיים שבכל דורלהתקיים ע"י התורה שקבלנו כי אדרבא דייקא ע"י שאין יודעין ההלכה כ"א ע"י יגיעות גדולות עי"ז זוכין הצדיקים והכשרים למעלות גדולות על ידי שמייגעין עצמן באמת ועוסקין בתורה לשמה ביגיטעות עצומות עד שמבררין ההלכות וחידושי התורה בכל דור שעי"ז אנו מתקיימין בכל דור עד שיבוא משיח ולולי התורה שנתן לנו משה רבינו לא הי' לנו שום קיםו וחיות כלל ועיקר התיקון בכל דור הוא ע"י צדיקי אמת והנלוים אליהם העוסקים בתורה לשמה שהם מעלים כל ההלכות שנפלו לשרשן עד שיבא משיח צדקינו במהרה בימינו ויגמר התיקון בשלימות וכנ"ל אמן ואמן:
For the essential grip of the sitra achra is from strife (machlokes), for they are in the aspect of strife, as brought in the discourse Vayasev Elokim (Siman 62). And all this came about through the blemish of the Tree of Knowledge, which is the aspect of the blemish of the covenant (pegam habris). Through this, good and evil became mixed, and knowledge (da’as) became confused, and from this strife is made — for it comes from the mixture of knowledge. And from there is their nourishment (yenikos).
~ אות יט וזה בחי' אם תשיב משבת רגליך כי עיקר הגלות והטלטול הוא בששת ימי החול כי ששת ימי החול הם בבחי' ששה סדרי משנה שהם בחי' כשר ופסול טמא וטהור אסור ומותר ששם עיקר היגיעה לברר ההלכה לברר המותרמהאסור הכשר מהפסול וכו' שמשם נמשכין כל הנסיעות שהם בחי' גלות וטלטול כנ"ל שזהו בחי' וימררו את חייהם וכו' שנאמר בעת הגלות כ"ש בת"ס וימררו את חייהם בעבודה קשה בקושיא בחומר הלכתא ובלבנים דא ליבון שמעתתא וכו' היינו שעיקר מרירת הגלות נמשך מחמת שפגמו בלימוד התורה הקדושה עד שצריכים מרירות ויגיעות גדולות לברר וללבן ההלכה שמשם הגלות והטלטול כנ"ל אבל בשבת הוא נייחא וחירות וע"כ אז אין שם גלות וטלטול כי אסור לצאת חוץ לתחום בשבת כי שבת מעין עוה"ב שעיקר שלימות בירור ההלכה יהי' אז וגם כל הכח לברר וללבן ההלכה בששית ימי החול שהם בחי' ימי הגלות הכל בכח קדושת שבת שנמשך על ידי החול כי שבת הוא שלימות הדעת שיתגלה לעתיד שאזישיגו כל הלכות התורה בתכלית היבורר לאמתתן וגם יבינו אז לכל פנימיות סודות של כל ההלכה והלכה איך לדבק א"ע וכללול בו ית' ע"י כל דין ודין של כל הלכה והלכה בבחי' כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב כי כפי היגיעה שהי' לו בעוה"ז ללמוד ולשנות הלכות כן יזכה להעוה"ב שהוא השגת דעת פנימיות וסודת ההלכות שזה עיקרבחי' עונג שבת ששהוא תענוג ושעשוע עוה"ב. וע"כ אז בשבת עולין הרגלים בחי' אם תשיב משבת רגליך כי בירור וזיכוך ההלכות בשלימות הוא בחי' עליית הרגלין כנ"לן וע"כ עיקר זווגן של ת"ח בשבת שאז הזווג בקדושה בבחי' בירור ההלכות כמבואר למעלה וכל זהבכח הצדיק שהוא בחינות שבת דכולהי יומא:
And therefore the rulings of halachah (piskei halachos) are the rectification for this. For through clarifying the halachah — the forbidden and the permitted — and deciding between the dispute within holiness, making peace, through this the strife of the sitra achra is subdued. And therefore the garments, which are in the aspect of the rulings of halachah, the aspect of chalukah d’rabbanan, are a protection from the klippos and are in the aspect of the rectification of the covenant, for they rectify strife, as mentioned.
~ אות כ וזה בחי' בין המצרים שמתאבלין אז על הגלות וחורבן ביהמ"ק שנמשך מנפילת ההלכות ע"י שלומדין שלא לשמה להתייהר וכו' עד שנפגם אצלם הלכות כ"כ עד שנעשה להם פה לדבר על הצדיק האמת כנ"ל שמשם כל החורבנות כנ"ל. וע"כ נוהגין שאין אוכלין בשר באלו הימם להורות שנתעלמו מאתנו ההלכות מעוצם החורבן שהי' בימים ההם שע"כ אין אוכלין בשר בבחי' עם הארץ לא יאכל בשר כי הדיבור הוא הנפש בבחי' ויהי האדם לנפש חיה לרוח ממללא כנ"ל. וזה שיודע להעלות כל הדיבורים שנפלו למטה ולחוזר ולעשות מהם הלכו תהוא יכול לאכול בשר לברר ולהעלות מהם הלכות הוא יכול לאכול בשר ולברר ולהעלות הנפש המגולגל בחי להחזירו למדבר אבל עתה בימים הסמוכים לת"ב שאז הי' תוקף החורבן אין לנו כח לברר ההלכה ע"כ אסדור לאכול בשר בבחי' עם הארץ לא יאכל בשר כנ"ל. וע"כ לא יכו התלמידים בימים ההם כי מה שמכין התלמידים נמשך ג"כ ממרירות הגלות שמחמת זה קשהל עמוד על בירור ההלכה והשמעתתא ע"כ מוכרחין להכותן וזה נמשך מהכאת משה בצור שנמשך ע"י שחלקו עליו שמשם כל הטורח שצריכין לטרוח בשמעתתא כ"ש בוזה"ק ומובא בהתורה הנ"ל אלמלא הכה משהבצור לא הוו טרחי רבנן בשמעתתא וכו'. אבל באלו הימים שבין המצרים שאז תוקף מרירת החורבן אסור להכותם כי עתה קשה ביותר לברר ההלכה ויוכל לקלקל ולהזיק לתלמידים ע"י ההכאה כי בעת החורבן בעצמו א"א לברר וע"כ אסור ללמדו כלל בת"ב רק בדברים הרעים וכן אסור אז להניח תפילין וצריכין חליצת המנעלים כי הכל בחי' אחת כי תפילין מוחין שם בירור ההלכות שמשם נמשכין תקון המנעלים בבחי' כתפילין כך מנלעים ובת"ב נתקלקל כל זה ע"כ אז אסור בכל זה רק צריכין להתאבל מאד על חורבן ביהמ"ק ולישב לארץ להשפיל דעתו באמת. וכן בכל יום צריכין לישב על הארץ ולהתאבל בחצות לילה ועי"ז זוכה לברר ההלכה בבחי' כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ועיקר השמחה הואהתורה שהם ההלכות שישיגו אז בבחי' פיקודי ה' ישרים משמחי לב בחי' שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב ופרש"י ששואלין בהלכות חג וכו' וכ"ש שש אנכי על אמרתיך וכו' וזה עיקר הנחמה בחי' נחמו נחמו עמי וכו' קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלקינו כל גיא ינשא וכו' והי' העקוב למישור שכל זה הוא מבשר על בירור הלכות התורה שישיגו בשלימות כל הדרכים והמסילות שבתו' שהם נעלמים עתה ולעתיד יתגלה בשלימות בבחי' והי' הרכסים לבקעה והעקוב למישור וזהו ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר שהכל יראו הדיבורים שנפלו למטה ע"י שחלקו על הצדקיי אמת שמשם כל החורבן אז יראו הכל ויבינו שהם ההלכות שנפלו שהם פי ה' שידבר אלו ההלכות כי עתה אין משיג זאת כ"א הצדיק האמת כנ"ל אבל לעתיד יקתיים וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר שכל הרכסים והעקמימיות וההעלמות שהי' בהלכה שנמשך מנפילת התורה ע"י הלומדים שאינם הגונים שנעשה להם מההלכות פה לדבר על הצדיק כנ"ל אז יראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר שכל זה הם דברי פי ה' שהם ההלכות שנפלו למטה כנ"ל כי אז יתברר ויתעלה הכל לשורשו עד שיראו הכל מהכין נמשך אלו הדיבורים ועי"ז ונגלה כבוד ה' כי יוחזר הכבוד לשורשו כי כבוד הצדיק הואכבודו ית'.וגם הוא מקפיד על כבוד הצדיק יותר מכבודו כשארז"ל בענין עדו הנביא:
And therefore one must give Raishis HaGez [the first of the shearing] to the Kohen, for the Kohen is in the aspect of the covenant of peace (bris shalom). And through Raishis HaGez which one gives to the Kohen, through this the garments are made in the aspect of peace, which is the aspect of the ruling of halachah that makes peace between the dispute, as mentioned. And therefore the hora’ah [halachic ruling] was given to the Kohanim, as it is written: yoru mishpatecha l’Yaakov [they shall teach Your judgments to Yaakov] (Devarim 33:10). For through being in the aspect of peace they are able to decide the ruling of halachah and to teach, for this is the aspect of peace.
וזה שסיים מלאכי הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים וכו' פן אבוא והכיתי את הארץ חרם כי ממקרא זה והשיב לב אבות על בנים וכו' דרז"ל שאליהו יבוא רק לעשות שלום בעולם היינו לבטל המחלוקת שנעשה ע"י שלומדים שלאלשמה וכו'שמשם כל החורבנות כנ"ל. וע"כ אמר מקודם שם זכרו תורת משה עבדי אשרצויתי אותו בחורב על ישראל חוקים ומשפטים היינו שמלאכי סיים ספרי הנביאים והזהיר את ישראל שיזכרו היטב תורת משה רבינו וכו' כל החוקים והמשפים שהם כל ההלכות שמסר לנו לזוכרם היטב כראוי ולשומרם במוחו שלא לשכחם שלא להרבות מחלוקת בישראל כשרז"ל שע"י השכחמה רבו המחלוקת שבין התנאים ומשם נשתלשל המחלוקת הגמור ע"י שבדורות האחרונים למדו שלא לשמה הגשמי ביותר וכנ"ל וע"כ אמר מיד הנני שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות וכו' היינו שיעשה שלום בעולם היינו שניבא להם שגמר התיקון יהי' רק ע"י אליהו ומשיח וכנ"ל וזהו פן אבוא והכיתי את הארץ חרם כי עיקר החרם הוא על ביזוי ת"ח האמתי שעוסק לתקן כל זה שזה כל הקלקולים ואריכת הגלות וכנ"ל. ע"כ הזהירם על זה שיזכרו תותר משה וכל ההלכות שמסר לנו ולא יבזו החכם האמתי פן אבוא וכו' כי עיקר החרם מגיע לע זה וכנ"ל. וע"כ חזר וסיים הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא כי אעפ"כ סו כל סוף יגמור הש"י את שלו ויתגלה האמת וכמו שאריך שם מלאכי קודם לזה ואמר חזקו עליט דבריכם וכו' שהם המדברים עתק על הצדיק שנחשב כאלו מדברים על הש"י כשארז"ל ומסיי אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכו' ופרש"י וז"ל אז נדברו וגומר אני משיב על דבריכם אז בעשות הרשעים רשעם והטובים הלכו קדורנית מפני שנדברו יראי ה' שלא לדבק במעשיהם הרעים ואני לא נשכחו דבריכם מלפני ואע"פ שאיני ממהר להשיב גמו לכי הקשבתי ושמעתי וצויתי לכתוב להם ספר זכרון והיו לי דבריהם מקוימים ליםו אשר אני עושה סגולה אשר אצרתי והנחתי לשלם בו גמולי ושם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע עכ"ל וע"זמסיים בסוף זכרו תורת משה עביד וכו' עד הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדלו והנורא כי אז יהי' גמר התיקון ואז הכל יראו האמת יהי רצון שיבוא במהרה אמן:
And this is the aspect of the prohibition of shatnez. For one must guard the garments from strife — that is, wool and linen which are in the aspect of strife, for they are two opposites, as explained in the Laws of Mixed Garments (Halacha 1). And the garments must be in the aspect of peace. And therefore the Kohen during the Temple service (avodah), when he is at the ultimate of peace — for the avodah is the aspect of the covenant of peace, as it is written: hineni nosain lo etc. v’hayesah lo bris kehunas olam [behold I give him a covenant of eternal priesthood] (Bamidbar 25:12–13) — therefore during the avodah, wearing the priestly garments, shatnez is permitted. On the contrary, that is the essential fulfillment of their commandment. For because he is at the ultimate of peace, he is able to make peace even between wool and linen which are two opposites. And this is the ultimate of peace: for the essential virtue of peace is when peace is made between two opposites, as our Rebbe, may his light shine, wrote (Siman 80). And therefore the essential commandment of the priestly garments is that they be of mixed kinds (kilayim), as mentioned.
Loading comments…