מילה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ע"פ המאמר ואתחנן אל ה' המתחיל בענין הנהגת הפשיטות וכו'. ובספר תנינא בסימן ע"ח עיין שם כל המאמר מתחילתו לסופו:
Likutay Halachos – Yoreh Day'ah II – Laws of Milah 3
וזה בחי' מצות מילה בשמיני. שצריכין שיעבור על התינוק מתחילה ימי ערלה ואח"כ ביום השמיני מלין אותו. וכבר מבואר במדרש שאלת המינין מדוע לא נברא האדם מהול. אך באמת במאמר הנ"ל מבואר הכל. כי א"א לכבוש א"י כ"א ע"י כח העשרה מאמרות הנעלמין בעולם בכל דבר ודבר. שבהם נעלמין העשרת הדברות שהיא בחי' התורה הנעלמת שהיאבחי' חסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה וכו'. כי ע"יה עשרה מאמרות שבהם ברא הש"י את העולם. כ"ש בראשית ברא אלקים וכו' עי"ז הולכין וכובשין א"י. כשרז"ל לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ומפני מה פתח בבראשית. שאם יאמרו או"ה לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממין. משביין להם הוא בראה ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. ע"ש כל זה היטב היטב במאמר הנ"ל. ועי"ז מחיין עצמן בעת פשיטותו כשמבטלין מן התורה שמחיין עצמן בהתורה הנעלמת שהיאבחי' חסד חנם שהי' מקיים את העולם קודם מתן תורה ווכ' ע"ש. ובסוף מסים שם שאפי' בשאול תחתיות יכולין להחיות עצמו כי אין שום ייאוש בעולם ואיך שהוא יכולין להחיות עצמו כוו' וכ"ז שייך להנ"ל. כי ע"י החסד חנם שהוא התורה הנעלמת את העולם קודם מתן תורה. עי"ז יכולין להחיות כל הפשוטים שבעולם שקורין פראסטאקיס. ואפי' המונחין בשאול תחתיות יכולין להחיותם מחיות התורה שלא יתייאשו כלל בשום אופן שבעולם. והכל ע" יכח החסד חנם הנ"ל שהיא התורה הנעלמת. והבןהדברים היטב וזהו בחי'הדרך לא"י כנ"ל. כי באמת א"א לכבוש א"י כ"א על ידי בחי' זו ע"י בחי' התורה הנעלמת שהיא בחי' חסד חנם וכו' הנ"ל:
Based on the teaching: \"Blow [the shofar] to draw peace into the world\" in Likutay [Moharan] I:14. And this is the bechinas shilluach ha'kain — for kan tzippor is the bechinas nishmasin kaddishin d'istarkun me'asrayhu [holy souls that have been driven from their place], as explained in the Tikunim. And this is: \"for a bird's nest will chance before you on the road\" — the bechinas exile of the Shechinah, like a wandering bird from its nest. For the Shechinah is in exile with the holy souls that fell until they are wandering and displaced — which is the bechinas bird's nest on the road, in every tree, etc. — meaning in exile and displacement — namely the souls that fell through their evil deeds and are far from holiness, displaced in exile, in the humiliation of galus. And the mother brooding upon the chicks — the mother is the bechinas kavod [divine honor/glory] which is the mother of all life, as explained elsewhere — for all souls are rooted in the kavod, and therefore the kavod is called the mother of all life. Therefore the essential revelation of His glory Yisborach is through extracting these souls from the exile and returning them in teshuvah, as explained in the aforementioned teaching. For as these souls exit the exile, so too, in accordance with their level, the kavod exits the exile — for there is the root of their soul, namely in the kavod, as above. And this is: \"and the mother is brooding upon the chicks\" — for the kavod broods and hovers over them like a mother over her children, to protect them lest they sink, Heaven forbid, in the humiliation of the exile.
אות ב כי מעיקרא דדינא קשיא לכאורה למה נתן הש"י תחילה א"י ביד כנען ואח"כ ניתנה לישראל ומדוע לא נתנה לישראל מיד וכבר מבואר בספרים קשיא זו. אך התירוץ מבואר היטב ע"פ המאמר הנ"ל. כי זה שא"י היתה תחילה ביד כנען ואחר כך ניתנה לישאל זהו בעצמו מה שכ"ו דורות נתקיים העולם בלא תורה ואח"כ ניתנה תורה שגם זה פליאה גדולה מדוע לא נתן הש"י את התורה מיד תיכף בעת בריאת העולם כי הלא באמת אין שום חיות לעולם בלא התורה ועיקר קיום העולם הוא רק ע"י התורה כשרז"ל על ה' דהששישכולם תלויים ועומדים עד יום ששי בסיון שבו ניתנה תורה וכ,ש אם לא בריתי ימם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. וא"כ מאחר שבאמת אין שום קיום והעמדה וחיות להעולם כ"א ע"י התורה הקודשה איך היה העולם אפי' יום אחד בלא התורה ומדוע לא נתן את התורה תיכף בשעה הראשונה שנברא העולם אך באמת הכל הי' לטובתינו כי הש"י חושב משחבות לבל ידח ממנו נדח כי אם הי' נותן את התורה מיד בעת בריאת העולם ולא הי' שום קיום לעולם בלא התורה. וא"כ תיכף כשהאדם הי' עוברח"ו על דברי תורה לא הי' יכול להתקיים אפי' שעה אחת וכל העולם לא הי' יכול להתקיים כלל והי' נחרב העולם ח"ו ותיכף כשהי' אחד עובר על ד"ת כי אין להעולם שום קיום בלא התורה וזה א"א שלא יעבור על ד"ת. כי אי ןצדיק בארץ אשר יעשה טוב וכו'. כי בהכרח שיהי' בחירה כי אם אין בחירה אין שכר ועונש ואין שייך מצות התורה. וממאחר שיש בחירה בשביל שכר ועונש אזי בוודאי באפשר שימצא א' שיעבור על ד"ת וא"כ אם הי' נותן התורה מיד ולא הי' שום קיום להעולם בלא קיום התורה א"כ תיכף כשהי' אחד עובר משהו ח"ו מדברי תורה הי' נחרב העולם ח"ו. בשבי לזה הוא טובה גדולה מה שהי' העולם מתקיים כ"ו דורות בלא התורה והי' מקיים העולם בחסד חנם לבד שהוא בחי' התורה הנעלמת כנ"ל. ובזההראה לנו הש"י שאע"פ שעיקר בריאת העולם הי' רק בשביל התורה כ"ש בראשית ברא וכו'. בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית וכו'. אעפ"כ הוא ברחמיו יכול לקיים העולם כ"כ דורות בלא התורה וע"כ גם עכשיו שניתנה תורה אעפ"כ בעת שבטלין מן התורה או אפילו כשא' עובר ח"ו על ד"ת אעפ"כ אין הש"י מחריב העולם רק מקיים העולם בחסדו בחהחסד חנם שהי' מקים העולם קודם קבלת התורה כנ"ל. וזה בחי' תשובה שקדמה לעולם כי תשובה היא למעלה מהתורה בחי'חסד חנם הנ"ל בחי' התורה הנעלמת הנ"ל שהי' מקים העולם קודם מתן תורה. כי ע"פ מדת הדין אין מועיל תשובה לשום חטא כמובא בדרז"ל שלפי מדת הדין הנפש החטאת היא תמות. אך הש"י ראה שאין העולם מתקיים בזה ע"כ הקדים תשובה לעולם וגזר בחסדו הגדול שמועיל תשובה אפילו אם עבר על כל התורה כולהואפי' אם עשה מה שעשה מועיל תשובה תמיד. ובאמת בחי' התשובה הוא בחי' התורה הנעלמת כי תשובה הוא בחי' יו"כ בחי' בינה שהוא עלמא דאתכסיא בחי' התורה הנעלמת. כי מאחר שעברעל ד"ת איך יועיל תשובה ואיך יוכל לתקן זאת אך אז מוכרח לעלות ע"י התשובה ולהתתקן ע"י בחי' החסד חנם הנ"ל. שהוא בחי' התורה הנעלמת שהי' מקיים את העולם אפילו בלי קיום התורה ועי"ז נתתקן וחוזר להש"י.
body {
אות ג וזהו בעצמו מה שהי' א"י תחילה ביד כנען. ואח"כ ניתנה לישראל כי הכל א' כי א"י והתורה הכל אחד כי עיקר קיום התורה הוא בא"י כ"ש ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו וכו'. וכ"ש בתורה כמה פעמים ושמרתם את הברית הזאת וכו'. בארץ אשר תירשון וכיוצא בזה כמה פסוקים. וע"כ אם הי' הש"י מוסר א"י לישראל מיד בעת בריאת העולם ולא היתה ברשות העכו"ם כלל מתחילה והיתה מתגלה קדושת א"י מיד אזי תיכף כשהי' ישראל חוטאים ח"ו היתה הררץ מקיאה אותם והיתה נעלמת קדושתה ולא הי' באפשר לגלות עוד קדושתה לעולם וע"כ הי' בהכרח שתהי' הקליפה קודמת לפרי שתהי' א"י מסורה בידכנען כ"כ שנים ובאמת גם אז בעת שהיתה א"י ביד כנען גם אז היתה א"י בקדושהכמו עכשיו כי קדושת א"י קביעא וקיימא לעולם. רק שהיתה קד'ושתה נעלמת מאד בהעלם גדול ולא הי' שום אדם יודע מקדושתה עד שבא אברהם אבינו ע"ה ותקיל בתיקלא וכו' עד דאתגליא לי' כי אברהם דייקא הי' יכול להתחיל לגלות קדושתה כי אברהם הי' איש החסד ומדתו חסד ע"כ הי' יכול לידע מהקדושה הנעלמת בא"י שהוא בחי' חסד חנם בחי' התורה הנעלמת שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שזה החסד הי' נעלם בא"י כי א"י והתורה הכל אחד כנ"ל:
font-family: Georgia, serif;
וע"כ דייקא ע"י החסד הזה הולכין וכובשין א"י מן העכו"ם כנ"ל. כמבורא במאמר הנ"ל כ"ש בראשית ברא וכו' ואר"י לא הי' צריך להתחיל התורה וכו'. אלא שאם יאמרו לסטים אתם וכו' משיבין להם הוא בראה ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו נמצא שע"י שיודעין שהש"י ברא את העולם בעשרה מאמרות שבהם נעלם כל התורה שהוא בחי' התורה הנעלמת בחי' חסד חנם כנ"ל. עי"ז יכולין לכבוש א"י כנ"ל ובשביל זה הי' בהכרח שתהי' א"י תחילה ביד כנען ואח"כ ניתנה לישראל כי אם היתה תחילה ביד ישראל אזי כשישראל היו חוטאין והי' גולין ממנה והיתה נמסרת להעכו"ם לא הי' באפשר להוציא הארץ עוד מידם כי יאמרו לסטים אתם מאחר שכבר ניתנה להם בעוונינו אבל עכשיו גילה הש"י והתחיל התורה בבראשית בשביל לגלות שגם מקודם כשהיתה הארץ מסורה בידם הכל הי' ברצונו ית' כי הוא ית' בראה וברצונו נתנה להם. ומאחר שהוא ית' ברצונו נתנה להם נמצא שגם אז כשהיתה הארץ בידם הי' ג"כ מלובש ונעלם ונסתר שם רצונו יתברך שהוא בחינת התורה הנעלמת בחינת חסד חנם הנ"ל. כי ברצונו נתנה להם ברצונו דייקא שהוא בחינת חסד חנם התורה הנעלמת הנ"ל. ומאחר שגם אז הי' מלובש ונעלם שם רצונו בחי' התורה הנעלמת הנ"ל. ע"כ בוודאי אנו יכולים לכבוש הארץ מידם כי ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. כי באמת גם אז כשהיתה בידם היתה הקדושה נעלמת שם בחי' התורה הנעלמת. רק שהיה בהעלם גדול ועכשיו אנו רק מגלין קדושתה ומוציאין אותה מהעלם אל הגילוי והבן היטב:
Therefore the verse warns: when you wish to take and merit this bird's nest — namely, to merit these souls to bring them out of exile and draw them close to Hashem Yisborach — \"do not take the mother upon the young\": be careful not to take the kavod for yourself along with these souls. For it is impossible to draw these souls close to Hashem Yisborach except through Torah, which is the root of all souls — and the Torah can only be merited through ultimate humility and lowliness, as explained there in the aforementioned teaching. Namely, that one flees from honor and does not regard one's own honor at all, but is humble and lowly in one's own eyes. And then specifically when one is humble and does not want any honor for himself — then precisely one merits the Torah and can elevate these souls and bring them out of the humiliation of exile and magnify the glory of Hashem Yisborach through this and restore the kavod to its root, as explained all this there in the aforementioned teaching. But when one wishes, Heaven forbid, to take honor for oneself with these souls — then one cannot draw the souls close at all, for the essential depends on humility, as above.
וע"כ אפי' כשחטאו ישראל אח"כ וגלו ממנה בעוונותיהם וחזרה ונמסרה הארץ ביד העכו"ם אעפ"כ עדיין בקדושתה קיימת כי הקדושה נעלמת בה בחי' התורה הנעלמת חסד חנם שהי' נעלם בא"י מקודם בעת שהיתה ביד כנען בתחילה. וע"כ אנו מצפין בכל עת לשוב לארצינו כי אנו יודעין שגם עכשיו כל הארץ שלנו הוא. רק שהוא בהעלם גדול ולא די שאנו יכולין לחזור הקדושה לא"י אף גם אפילו בח"ל בכל מקום שאנו בני ישראל נכנסין לשם אנו יכולים לכבוש המקום ולקדש בקדושת א,י כי אנו יודעים ומאמינים שכל הארץ של הש"י וברצונו נתנה להם וגם עכשיו שהוא בידם מלובש ונעלם שם רצון הש"י וע"י אמונה זו שאנו מאמינין שהש"י ברא הכל בעשרה מאמרות וברצונו נתנה להם עי"ז קבל אנו יכולין להוציא המקום מרשותם מרשות העכו"ם והס"א ולקדשו בקדושת ישראל בבחי' א"י כי ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו כי גם מקודם היתה שלנו בהעלם ועכשיו אנו מוצאין רק מהעלם אל הגילוי כנ"ל. וכמבואר היטב במאמר הנ"ל מזה. שגם עכשיו בכל מקום שישראל באין שם הם מקדשין המקום בקדושת א"י ע"י בחי' הנ"ל ע"ש:
And this is what the verse warns: \"do not take the mother upon the young\" — namely, do not take for yourself the mother, which is the kavod, \"with the young\" which are the souls — meaning do not desire, Heaven forbid, your own honor, and do not draw these souls close in order to magnify your own honor, Heaven forbid. Rather: \"send away the mother.\" Then: \"and the young you shall take for yourself\" — meaning, do not want any honor for yourself at all and be truly humble, and restore the kavod to its root. This is: \"send away the mother — shallayach t'shallayach es ha'aim\" — send away the kavod from yourself and restore it to Hashem Yisborach, to its root. And then: \"and the young you shall take for yourself\" — for then precisely you will be able to merit the young, namely the souls above, to draw them close to Hashem Yisborach. For through sending away the mother — the kavod from yourself — and being humble in truth, through this you merit the Torah and through this you can draw all souls close to Hashem Yisborach, and as above in the aforementioned teaching. But when you wish, Heaven forbid, your own honor and wish to take for yourself the mother with the young — the kavod with the souls — then you cannot draw the souls close at all, for the essential depends on humility, as above.
אות ד וזה בחי' מצוות מילה בשמיני. כי גם בשביל זה צריכין לעבור על התינוק ז' ימי ערלה ואח"כ בשמיני מלין אותו. כי זהו בחי' מה שא"א הי' תחילה ביד כנען ואח"כ ניתנה לישראל. ומה שהי' העולם מתקיים בתחילה כ"ו דורות בלא התורה ואח"כ ניתנה תורה כי בהכרח שתקדים הקליפה לפרי. ובאמת גם בעת שליטת הקליפה הקודמת לפרי דהיינו בימי ערלה בעת שא"י ביד כנען ובכ"ו דורות שלא ניתנה תורה. גם אז מקבלין חיות רק מהש"י שמחיה את כולם בחסדו הגדול שהוא בחי' התורה הנעלמת. ועי"ז עיקר קיום העולם כי עי"ז אפילו כשאדם חוטא ופוגם בברית קודש וכשפוגם ח"ו בברית קודש אזי נמשך ח"ו הערלה דחפיא על ברית. והי' ראוי שח"ו יחזור העולם לתהו ובהו. כי עיקר קיום העולם הוא ע"י תיקון הברית כ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. כי עיקר כלל ויסוד כל התורה כולה הוא שמירת הברית קודש. וכמובא בזוה"ק ובכל הספרים. ובשביל זה נקראת התורה ברית כ"ש ושמרתם את בריתי כי עיקר התורה היא שמירת הברית. ועיקר קיום העולם היא ע"י תיקון הברית. כ"ש וצדיק יסוד עולם וצדיק הוא מאן ד?טר ברית. וא"כ תיכף כשאדם פוגם בברית ח"ו הי' ראוי שח"ו יחזור העולם לתהו ובהו אך הש"י חפץ חסד וע"כ הקדים הקליפה לפרי והקדים ז' ימי ערלה קודם המילה. להורות שגם בימי הערלה הש" ינותן לחיות בחסדו הגדול שהוא בחי' התורה הנעלמת ועי"ז אפילו כשאדם חוטא ח"ו ופוגם בברית. הש"י מקיימו בחסדו בבחי' התורה הנעלמת ומאריך אפיו עד שישוב:
font-size: 17px;
ובזה מובן היטב מה שאיתא בזוה"ק שעל פגם הברית אין מועיל תשובה. ובאמת לאמתו איתא בכל הספרים שעל הכל מועיל תשובה. אך ע"פ כל דרכי התורה הנגלית בודאי יאן מועיל תשובה על פגם טפי המוח. אבל יש תורה הנעלמת שהיא בחי' חסד חנם. שזהו החסד סתום ונעלם מעין כל שעי"ז נתקיים העולם אפילו קודם מתן תורה ואפילו בימי ערלה וכו' כנ"ל. וע"י החסד הנעלם הזה מועיל תשובה על הכל:
And this is: \"shallayach t'shallayach\" — even to purify the metzorah [the person afflicted with tzara'as]. For the metzorah is one who spreads slander — a divider of companions — and birds [tzipporim] purify him, as explained in the aforementioned teaching. Namely, that the repair of the metzorah who caused strife between husband and wife and between person and companion — his repair is through the kannim [nests] which are the souls above who are in the bechinas kan tzippor as above — for through these, namely through drawing near and elevating these souls to Hashem Yisborach, peace is drawn and the strife is repaired. And through this the metzorah is purified and repaired from his impurity, for the strife which is the impurity of the metzorah is nullified and peace is drawn. Therefore the Torah warned not to take the mother upon the young even to purify the metzorah. For if one wishes, Heaven forbid, to take also the mother with the young — the kavod with the souls — then one cannot draw the souls close at all. Since one is taking for oneself also the mother which is the bechinas kavod, then one cannot draw peace and cannot purify the metzorah at all. For on the contrary, the essential repair of the metzorah — namely to draw peace — depends on shilluach ha'kain precisely — namely through sending away the mother, the kavod, meaning not taking any honor for oneself, rather sending away and restoring the kavod to its root, as above. For through this one merits the Torah and through this merits the souls and draws them close to Hashem Yisborach, and through this peace is drawn and the strife is repaired. And through this the metzorah is purified from his impurity — for the strife which is his impurity is nullified and peace is drawn. Therefore the purification of the metzorah does not override shilluach ha'kain, for the essential purification is through shilluach ha'kain precisely, as above.
אות ה כי התורה וא"י ומצות מילה שהוא תיקון הברית הכל אחד. כי א"א לזכות לא"י כי אם ע"י מצות מילה שהוא תיקון הברית כ"ש וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו' וכ"ש ביהושע וזה הדבר אשר מל אותם אמר להם כסבורים אתם לירש את הארץ כשאתם ערלים וכו':
line-height: 1.85;
וזה בחי' ז' ימי ערלה שעוברין על התינוק קודם שנימול זה בחי' ז' עממין שהיתה א"י תחילה בידם ואח"כ ניתנה לישראל אחר שנימולו. וזהו וכרות עמו הברי לתת ארץ הכנעני החתי והאמורי וכו'. וחושב כל הז' עממין שמגרשין אותן ע"י תיקון הברית שהוא בחי' מילה שניתנה בשמיני שאז מעבירין ז' ימי ערלה מהתינוק ומגלין החסד דמתגלי בפומא דאמה שהי' החסד הזה בתחילה סתום ונעלם בז' ימי ערלה כנ"ל. ועכשיו נתגלה ע"י המילה ועי"ז כובשין א"י כי הכל אחד כנ"ל:
And this is what is stated in the Tikunim: \"efro'chim — moray Mishnah, baytzim — moray Mikra\" [chicks — masters of Mishnah, eggs — masters of Scripture]. For all these souls are rooted in the Torah which includes all the souls of Israel, as above. Therefore they are called moray Mishnah, moray Mikra — for there is the root of each soul's soul, each one according to his grasp of his root — this one in Scripture and this one in Mishnah.
אות ו כי באמת עיקר קיום העולם בעת שהעולם רחוקים מן התורה שצריכין לקיים העולם אז ע"י החסד חנם על ייד התורה הנעלמת כנ"ל שהוא הדרך לא"י וכו' כנ"ל. עיקר הקיום הוא רק ע"י הצדיק הדור האמתי שהוא איש פשוט הגדול המבואר שם במאמר הנ"ל שהוא מחיה עצמו בעת פשיטותו ע"י הדרך לא"י ע"י התורה הנעלמת ע"י החסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה. ועי"ז שהוא זוכה להחיות עצמו בעת פשיטותו בהחסד חנם הזה עי"ז הוא מחיה כל הפשוטים שבעולם. ואפילו או"ה ואפילו המונחים בשאול תחתיות כמבואר שם להמעיין שם היטב. כי באמת א"א לקבל מאוצר מתנת חנם דהיינו מהחסד חנם הנ"ל. שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה כ"א צדייקם אמתיים כמבואר שם שאין מי שיקבל מאוצר מתנת חנם כ"א צדיקים אמתיים בעת פשיטותם הם מחיין כל הפשוטין שבעולם וכנ"ל. כי באמת זה החסד חנם הוא סתום ונעלם מאד בתכלית ההעלמה וההסתרה. ואין מי שיוכל לגלות החסד הזה ולקבל משם חיות ושפע לקיים העולם. כ"א הצדיק האמת השלם בתכלית השלימות הנקי ממן החטא לגמרי שאין בו שום נדנוד פגם כל שהוא דק מן הדק אפילו כחוט השערה. ומחמת שהוא נקי לגמרי. ע"כ בכל מקום שנכנס לשם מוצא שם אלקותו וחיותו וחסדו ית'. כי באמת הוא יתב' מחיה את כולם אפילו החרוקים ממנו ואפילו בעשר כתרין דמסאבותא מגיע חיותו ית'. כי בלעדו יתב' אין שום חיות לשום דבר שבעולם רק שבמקומות הרחוקים מהקדושה שם חיותו בהעלם ובהסתרה גדולה. וע"כ מי שאינו נקי מן החטא לגמרי כשבא למקומות כאלו אזי נסתר ממנו חיותו ית' הנעלם שם כי הרע חופה על הטוב כי אין הרע נתבטל נגדו. מחמת שיש בו עדיין איזה פגם כל שהוא. אבל הצדיק האמת שנקי לגמרי ואין בו שום אחיזת הרע כלל. ע"כ בכל מקום שנכנס לשם אפילו במקומות הרחוקים מן הקדושה מאד. הוא מוצא גם שם אלקותו וחיותו יתב' הנסתר שם כי אין שום רע עומד כנגדו שיוכל להסתיר ממנו אורו וחיותו הנלעם שם. מאמר שאין בו שום אחיזת הרע כלל וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל במאמר מי האיש החפץ חים וכו'. וע"כ הצדיק האמת הוא מוצא חיותו יתב' בכל מקום אפילו במקומות הרחוקים מהתורה. וע"כ הוא יכול לקבל חיות בעת פשיטותו מהתורה הנעלמת שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא החסד חנם הנ"ל. ובזה הוא מחיה כל הפשוטים שקורין פראסטאקיס וכו'. ואפילו כל הרחוקים יותר כי הוא יכול לגלות החסד חנם שהוא התורה הנעלמת שנעלם אפילו במקומות הרחוקים מהתורה כנ"ל. וכל זה תלוי בתיקון הברית דייקא כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית כי עיקרא דיצרא בישא על עריין. והצדיק דנטיר ברית וכבש את יצרו ועמד בנסיונות רבות. עי"ז דייקא הכניע מאד את סטרא דמסאבותא. עד שכל הרע שבעולם נדחה ונופל לפניו והוא יכול לגלות החסד הנעלם בכל מקום אפילו במקומות הרחוקים שהוא החסד שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה. וזה מרומז בדברי רבינו ז"ל בסוף המאמר הנ"ל. בהראשי פרקים שמצאנו מכתיבת ידו הק' השייך להמאמר הנ"ל. כי שם מבואר מזה שכל ענין הנ"ל לקבל חיות מחסד חנם הנ"ל הכל תלוי בתיקון הברית. כ"ש שם ואתחנן מתנת חנם חנם עריות. מש דעת פרישות וכו' ע"ש היינו כנ"ל. וע"כ א"א לילך ולירש א"י כ"א ע"י תיקון הברית. כ"ש צדיקים יירשו ארץ. וכ"ש וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו' כי עיקר הדרך לכבוש א"י הוא ע"י החסד חנם הנ"ל. שהוא התורה הנעלמת שהי' מקים העולם קודם מתן תורה וכן מקיים העולם זה החסד גם עכשיו בעת שרחוקים מן התורה כנ"ל. וזה החסד א"א לגלות כ"א ע"י הצדיק דנטיר ברית בתכלית הקדושה וכו' וכנ"ל:
color: #1a1a1a;
אות ז וזה שמובא בזוה"ק שלא הי' רועה נאמן כמשה שמסר נפשו בשביל בני דורו. כי נח לא בקש רחמים כ"כ ואפי' אברהם שביקש והתפלל על אנשי סדום ועמורה וכו'. אבל לא כמשה שמסר נפשו ביותר ואמר ואם אין מחני נא וכו' ע"ש בזוה"ק. כי באמת הצדיק הדור הכל תלוי בו כי לפי עוצם זכותו וקדושתו כן יכול לגלות ביותר החסד הנעלם הנ"ל. שעי"ז החסד הוא יכול לקיים את העולם בכל עת אפילו אם העולם רחוקים כמו שהם רחוקים ואיך שהוא תמיד יש חסד הנעלם שאין מגיע לשם שום פגם כלל שעי"ז יכולים לקיים העולם תמיד. אבל הכל תלוי בכח הצדיק הדור דייקא. כי באמת הש"י ברא את העולם בחסדו לבד שהוא החסד הנ"ל בחי' עולם חסד יבנה. אבל אחר שברא העולם הכל תלוי בהצדיק הדור. כי כפי כחו ורצונו כן מקיים העולם והכל תלוי בו. וע"כ אפילו בדור המבול אם הי' אז מי שיוכל לגלות החסד הנ"ל הנעלם כמו משה רבינו עליו השלום הי' באפשר שיתקיים העולם גם אז. ומחמת שנח לא מסר נפשו כ"כ כמו משה. ולא היה מגלה החסד הנעלם אז. ע"כ הי' מבול בעולם והחריב כל העולם ואפילו נח הי' מוכרח להסתיר עצמו בתיבה אע"פ שהרבה רווח והצלה לנפיו. אבל מאחר שניתן רשות למשחיתולא הי' יכול להתגלות החסד הנעלם להגין עליהם. ע"כ אפילו נח הצדיק הי' מוכרח להיות סתום ונעלם ונסתר. כי הצדיק הוא בעצמו התורה בחי' החסד הנ"ל. וע"כ מחמת שלא הי' בו כח לגלות החסד הנ"ל. ע"כ הוא הי' מוכרח להסתר מן העין בתיבה. כדי שיהי' בהעלם כמ ושהחסד הוא עכשיו בהעלמה גדולה. ועי"ז לבד נשאר שארית בארץ שלא נחרב העולם לגמרי. אבל משה רבינו ע"ה מסר נפשו מיד. עד שהי' מגלה ומעורר החסד הנעלם המקיים העולם תמיד. עד שעי"ז בטיל גזירתו יתב' ונתקיים העולם אע"פ שעשו אז מה שעשו כי ע"י החסד הנעלם יכולין לקיים העולם תמיד כנ"ל:
background: #fdfaf5;
אות ח וזהו שמאר משה ואם אין מחני נא וכו'. כי באמת לא היתה התורה צריכה לספר רק עצם המצות כגון מצות ציצית מצות תפילין וכו' שזהו עיקר התורה כדי לקיים מצותיה. אבל כל הסיפורים של התורה כגון מבראשית עד החודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה. וכן שאר הסיפורים הבאים אח"כ. ואפילו אצל כל מצוה ומצוה יש עוד דברים וסיפורים דהיינו מה שנאמר אצל רוב המצות וידבר ה' אל משה וכו' שזהו בחי' דברי התורה כי עיקר התורה היא המצוה בעצמה. אך כל אלו הסיפורים וכל אלו הדברי תורה שססביבות כל מצוה ומצוה זהו בחי' התורה הנעלמת הנ"ל שהוא גבוה יותר מן התורה שבנגלה שהוא בחי' סתרי תורה. וזאת התורה הנעלמת היא בחי' חסד חנם הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה. שבזה מקיימין העולם בעת פשיטותן ובעת שרחוקים מן התורה כנ"ל וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א שאלו הדברי תורה הם בחי' סתרי תורה בחי' התורה הנעלמת הנ"ל. וזהו בחי' מה שאמר ר' יצחק על פסוק בראשית לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה. ומפני מה פתח בבראשית בשביל כח מעשיו כוו' כדי שיוכלו ישראל לכבוש א"י וכו' היינו כנ"ל. שר' יצחק מקשה מפני מה מספרת לנו התורה הקודשה כל אלו הסיפורים שאין כתוב בהם שום מצוה. והתירוץ שכל אלו הסיפורים הם כדי שנוכל לכבוש א"י. כי א"א לכבוש א"י כ"א ע"י כח מעשיו. דהיינו בחי' התורה הנעלמת הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה כנ"ל. ובשביל זה מספר התורה הקדושה כל אלו הסיפורים. כי כל אלו הסיפורים שקודם המצות הן הן התורה הנעלמת כי הם עיקר סתרי תורה. והיא היא התורההנלמעת שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שעי"ז הולכין וכובשין א"י. ובשביל זה כתבה התורה כל אלו הסיפורים בשביל כח מעשיו כדי לכבוש א"י כיהוא התורה הנעלמת שעי"ז דייקא כובשין א"י כנ"ל והבן היטב:
max-width: 860px;
נמצא שכל הסיפורים שבתורה. וכל הדברי תורה שסביבות המצוה דהיינו וידבר ה' אל משה וכו' כ"זד הוא בחי' סתרי תורה בחי' התורה הנעלמת שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שעי"ז יכול הצדיק האמת לקיים העולם תמיד אפילו בעת שעשו מה שעשו כנ"ל. וזהו שאמר משה ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וכו'. דהיינו מה שכתוב ונזכר בתורה כ"פ שמו של משה. כגון וידבר ה' אל מששה וכיוצא בזה שכל זה הוא בכלל הסיפורים והדיבורים של התורה שאינם מעיקר המצוות אך באמת הם בחי' סתרי תורה בחי' התורה הנעלמת שגבוה מן התורה שבנגלה. והנה זאת התורה הנעלמת הוא הש"י בעצמו כביכול שמקיים העולם תמיד בחסד חנם. שעל ידו ברא את העולם בחסדו לבד קודם שהי' שום עובדא דלתתא כלל ובוודאי הש"י בכחו וחסדו הוא יכול לקיים העולם תמיד בחסדו אפי' בעת שעשו מה שעשו כי מי יאמר אליו מה תעשה. אך הש"י אחר שברא את העולם ונתן את התורה לישראל מסר רצונו ביד ישראל. והעיקר ביד צדיק הדור. והכל תלוי בו כנ"ל. וזה שרמז הש"י למשה ואמר לו ועתה הניח לי לרמז לו שהכל תלוי בו. וע"כ עכשיו א"א לגלות החסד הנעלם הזה כ"א הצדיק הדור שהואבחי' משה כי הוא דייקא מוכרח לגלות החסד הזה. כי כבר מסר השם יתברך הכל בידו והכל תלוי בו כנ"ל. וזהו בחי' וידבר ה' אל משה שהוא בי' התורה הנעלמת כנ"ל. שהוא החסד חנם שמקיים העולם תמיד כנ"ל. וזהו ידבר ה' אל משה שהוא בחי' התורה הנעלמת כנ"ל. שהוא החסד חנם שמקיים העולם תמיד כנ"ל. וזהו וידבר ה' אל משה היינו שהש"י מסר כל ההנהגה למשה שהוא בחי' הצדיק האמת שבדור כי דבר לשון מנהיג כמו דבר א' לדור כי עכשיו אחר הבריאהואחר מתן תורה כל ההנהגה מסורה ביד משה שהוא הצדיק האמת והוא דייקא צריך לגלות החסד הנעלם כדי לקיים העולם תמיד:
And therefore the milah must precede the immersion, for it is impossible to receive the illumination of the n’kudah except through milah. For the n’kudah dwells in the place of bris shalom [the covenant of peace], as cited in the teaching “v’atem tih’yu li…”, see there. For the orlah is in the aspect of cherpah [disgrace], in the aspect of “for it is a disgrace to us” [Yehoshua 5:9], which is the aspect of “disgrace has broken my heart” [Tehillim 69:21] — which is the aspect of blemishing the n’kudah, see there. And therefore originally, when he was a gentile, he was uncircumcised, for all nations are uncircumcised, as explained in the Mishnah. For the sustenance of the seventy nations is from the sh’viras ha-kailim [the shattering of the vessels], from which the grip of the k’lipos [husks/shells] draws, which is the aspect of orlah, the aspect of cherpah, as above. And therefore when he wishes to enter the faith of Israel he requires milah to remove the disgrace, to take him out from the aspect of sh’virah [shattering], and the aspect of bris shalom is revealed — where the light of the n’kudah dwells among Israel. And then he receives the light of the n’kudah from the court of three Israelites while standing in the water, as above. And then he is truly renewed, as above — that is, he goes out from the aspect of sh’virah to the aspect of tikun [rectification], which is the aspect of a truly new creation (b’riyah chadashah mamash), as is known.
וזהו שאמר משה ואם אין מחני נא וכו'. כי אם אין אתה רוצה לסלוח להם. ולקיים העולם גם עכשיו ע"י התורה הנעלמת שהוא בחי' וידבר ה' אל משה כנ"ל. א"כ מחני נא מספרך כי א"כ למה לי שיוזכר שמי בכל התורה כולה שזה מורה שעכשיו ההנהגה בידי ויש לי כח להחיות העולם ע"י התורה הנעלמת ועתה אם אינך רוצה ח"ו לקיים העולם על ידי א"כ מחני נא ותחזור ההנהגה אצלך לבד. ואתה בעצמך בוודאי תוכל לקיים העולם בחסדיך כנ"ל רק שברחמיך מסרת הכח בידי שזה בחי' מה שנזכר שמי בתורה כנ"ל. ועתה אם אין לי הכח הזה אם כן מחני נא ויוחזר הכח והחסד אצלך לבד. ותקיים העולם בעצמך וע"כ ע"י שהיה משה מעורר החסד הנעלם הזה דהיינו התורה הנעלמת עי"ז פעל באמת בקשתו וינחם ה' על הרעה וכו' ונתקיים העולם אע"פ שעשו מה שעשו והכל ע"י החסד הזה שהוא התורה הנעלמת שהוא מקיים העולם תמיד כנ"ל:
And even one who is not on such a level and has no power for this, and whose travel is for the sake of money and parnasah, must intend that all his walking and travel be in order to earn money so that he will be able to support the true Torah scholars who engage in Torah lishmah and who clarify the halachos and true Torah novellae. For all the money, wealth, and parnasah flows from them as mentioned. And every person must strive to restore the wealth and parnasah to its original Master, for this is the essential rectification of all the worlds, as mentioned.
אות ט וזהו בחי' מצוות מילת עבדים כנענים כי בזה אנו מראין שלא די שיש לנו כח לכבוש א"י ע"י בחי' הנ"ל. אף גם אפילו בח"ל בארצות העכו"ם בכל מקום שאנו נכנסין לשם אנו יכולין לכבוש המקום הזה ולקדשו בקדושת א"י וכל זה ע"י בחי' הנ"ל. ע"י בחי' התורההנעלמת בחי' בראשית וכו' כי ברצונו נתנה וברצנוו נטלה מהם ונתנה לנו כמבואר שם במאמר הנ"ל. וזהו בחי' מילת עבדים. כי באמת התורה וישראל וארץ ישראל הכל אחד וכנ"ל וכשרז"ל בזיי"ן הבדלות המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין א"י לשאר ארצות וכו'. ועיקר התגלות קדושת ישראל הוא ע"י תיקון הברית שהוא בחי' מצות מילה שהוא יסוד כל התורה כולה. והערלה הוא זוהמת הנחש בחי' טומאת העכו"ם בחי' ח"ל. נמצא כשאנו מלין את בנינו בני ישראל, זהו בחי' שאנו כובשין א"י דהיינו ארץ שלנו מן העכו"ם ואנו נוטלין את שלנו מהם כי באמת הארץ שלנו הוא רק שזיין עממין הי' חופין עליה שהוא בחי' ערלה דחפיא על ברית ועכשיו אנו כובשין א"י מהם. וזהו בעצמו בחי' מילה כי הערלה אינה שייכה לישראל כלל כי אין הערלה נקראת אלא על שם העכו"ם כשרז"ל רק שהם דהיינו הקליפות זוהמת הנחש ז' עממין ז' ימי ערלה רצו להתאחז במה שאינו שלהם כלל. אבל הש"י נתן לנו כח וצונו ברחמיו למול את בנינו ובזה אנו מעבירין הערלה ומגלין קדושת הברית קודש ואנו מחזירין את בנ"י לרשותינו לרשות הקדושה שזהו בחי' כבישת א"י ממש שמעבירין הזיי"ן עממין מא,י ומחזירין א"י לרשות הקדושה לישראל כנ"ל. אבל הש"י נתן לנו עוד כח יותר שאנו יכולין לכבוש אפי' ח"ל ולקדשו בקדושת ישראל וכל זה הוא עי"ז בעצמו ע"י שהם התגברו תחילה ורצו לכבוש א"י לרשותם עי"ז זה וזה לא נתקיים בידם כי זה לא ניתן להם וגם שלהם ניטל מידם בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובא כי עי"ז ששלטו תחילה על א"י ואח"כ ניטלה מידם וכל זה היה ע"י התורה הנעלמת שעי"ז נתגלה כי ברצונו נתנה להם וכו'. ועי"ז אנו מגלין שגם כל הארצות אפילןו של ח"ל הם של הש"י. וע"כ אנו יכולין לכבוש כל המקומות ולקדשם בקדושת ישראל כי ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו וכו' כנ"ל. וזה בחי' מילת עבדים כי העבדים מן הס"א מן העכו"ם וכולם נקראים עבדים כנענים שהיא זוהמת הנחש שנתקלל ארור כנען עבד עבדים וכו' שהוא בחי' ארור אתה הנאמר בנחש כמובא ואעפ"כ יש לנו כח לכבוש עבד הכנעני תחת ידינו ולהכניע ולבטל אפילו ממנו הערלה שהוא זוהמת הנחש ולגלות החסד הנעלם שנתגלה ע"י מצות מילה לגלותו גם שם אפילו בעבדים שהם בחי' ח"ל כי אנו יכולין לכבוש אפי' ח"ל ולקדשו בקדושת ישראל כי ברצנוו נתנה להם וברצונו וכו':
margin: 0 auto;
אות י וע"כ בתחילת מצוות מילה שניתנה לאברהם, ע"כ נימול מיד ישמעאל שהוא בן האמה בחי' עבד והוא נימול קודם ליצחק שהי' הראשון שנימול לשמונה. כי כמו שהקליפה קודמת לפרי כן כשאנו רוצים לכבוש וליטול הפרי אנו צריכים בוודאי לשבור הקליפה קודם וכשאנו שוברין הקליפה בתחילה אנו כובשין הקדושה שהיתה נעלמת בתוך הקליפה עצמה כי גם שם יש קדושה נעלמת כנ"ל. וזהו בחי' מה שישראל כבשו תחילה ארץ סיחון ועוג בעבר הירדן שאינו בכלל א"י. וזהו בחי' מה שנימול ישמעאל קודם ליצחק כי כל זה הוא בחי' הנ"ל שכבשו תחילה הקדושה הנעלמת בתוך גוף הקליפה עצמה בעת ששברו הקליפה הקודמת לפרי. ואח"כ בקל כבשו הקדושה עצמה שהוא ע"י כי כבר נכנעה הקליפה לגמרי והוציאו חיות הקדושה ממנה כנ"ל. וע"כ בני גד ובני ראובן היו עוברים חלוצים לפני החיל כי הם הי' להם כח יתר לכבוש א"י מאחר שהם כבר הוציאו הקדושה שהיתה בלועה בתוך גוף הקליפה עצמה שהוא בחי' עבר הירדן. ועי"ז בקל כובשים גוף הקדושה שהיתה בגלות אצלם מאחר שגם עצם חיותם כבר נטלו בהם בני גד ובני ראובן כנ"ל:
padding: 40px 30px;
אות יא נמצא שמילת ישמעאל בן האמה קודם ליצחק, הוא בחי' כבישת עבר הירדן קודם לא"י. וע"כ הי' ישמעאל בן י"ד שנה בעת שנימול יצחק זה בחי' י"ד שנים שקדם כבוש עבר הירדן לא"י שהם ז' שכבשו וז' שחלקו ואלו הז' שכבשו וז' שחלקו הם כנגד ז' ימי ערלה עממין שחופין על א"י וכנגדם הוכרחו להתמהמה י"ד שנים. ז' שכבשו וז' שחלקו. וזה בחי' אור לי"ד בודקין את החמץ כי החמץ הוא בחי' ערלה זוהמת הנחש. וע"כ בלילה ראשונה של פסח שאז נתבטל החמץ אז נימולו כל ישראל בעת יציאת מצרים וע"כ אור לי"ד דייקא בודקין את החמץ וכו' כנגד י"ד שנים הנ"ל ז' שכבשו וז' שחלקו שבםה מכיניען הז' עממין הז' ימי ערלה שהוא בחי' ביעור חמץ וזוכין לצאת ממצרים מפגם הברית לא"י לתיקון הבברית כי עיקר יציאת מצרים הוא כדי לכנוס לא"י. כ"ש ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחיתי וכו' אל ארץ זבת חלב ודבש היינו כנ"ל:
text-align: justify;
Loading comments…