More

🙏
Reader Likutay Halachos ערלה ב
A A

Sections

ערלה ב

ערלה ב

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

Translation not yet available

2

2

Translation not yet available

3

ענין ערלה ונטע רבעי אות א ע"פ מ"ש רבינו ז"ל ע"פ באר חפרוה שרים וכו' ע"ש היטב. (בלק"ת סי' ע"ב). והכלל שעיקר התחי' שיהי' לעתיד יהי' רק להשפלות שהשפלות של כ"א הוא יהי' נחי' ויקום בתחי' כי עיקר החים נצחיים של לעתיד יהי' רק להשפלות של כ"א וא' ע"ש היטב וחיים נצחיים הנ"ל זוכין ע"י בושה שהוא בחי' תשובה שזוכין לזאת הבושה ע"י ביאורי התורה שזוכין ע"י התנוצצות המוחין שמתנוצצים ע"י הסתלכותשמסתכל בו הצדיק האמ תכשזוכין לראות א"ע עמו ע"ש כ"ז היטב. וכשזוכין לבושה אזי מתביישין אפילו להושיט האוכל לפיו כי מאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי באפי' וכו'. וע"י הבושה זוכין לתשובה שהוא בחי' חיים נצחיים ועיקר החים נצחים הוא רק להשפלות שהשפלות נחי' וזוכין לשפלות של משה וכו' וכו'. ע"ש היטב היטב:

3

Beehi-yoasum misay meespur keemat vigureem bu. 12 בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ They were then few in number, a mere handful, sojourning there,

4

4

Translation not yet available

5

אות ב ויש לדקד בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. מפני מה תפס דייקא ענין האכילה שע"י הבושה מתביישין בעצמן אפילו להושיט המאכל לפיו כנ"ל מה ענין אכילה דייקא לבושה הנ"ל. כי באמת כל דברי רבינו ז"ל הם כולם דברי אלקים חיםי ונאמרו בדקדוק גדול מאד. ויש רזין עילאין כמה וכ"פ בכל מאמר ומאמר ובפרט בענין קישור הדברים. כיבכל דיבור יש כוונה שלימה ואין להאריך בזה כאן:

5

13 וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל-גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל-עַם אַחֵר Va-yeeshalichoo meegoy el goy meemamluchu el am achair.wandering from nation to nation, from one kingdom to another.

6

6

Translation not yet available

7

אות ג והענין כי עיקר תיקון האכילה שתהיה בקדושה הוא ע"י הבושה שהו אבחי' תשובה שעל ידה זוכין לחיים נצחים דהיינו שהשפלות נחי' וזוכין לשפלות כי עיקר התכלית הוא השפלות כי עיקר התכלי תהוא להכיר הבורא ית' וא"א לדעת אותו ית' שזהו עיקר החים הנצחיים כ"א ע"י השפלות וע"כ לעתיד שיחי' חים נצחיים ויכירו וידעו אותו ית' שזהו עיקר שעשוע עוה"ב ע"כ עיקר החים הנצחיים יהי' רק להשפלות כנ"ל. כי א"א להשיגו ית' ולדעתו אותו ית' כ"א כשזוכה להיות בבחי' אין ממש בתכלית השפלות באמת והנה כשהאדם אוכל ע"י האכילה נתגדל החומר והישות וכשנתגדל ונתרבה החומר והישות אזי יכול ח"ו להתעלם ולהתמעט אצלו בחי' האין שהוא בחי' שפלות. וזה שחששה התורה פן תאכל ושבעת וכ' ורם לבבך ושכחת את ה' וכו' כי ע"י האכילה נתגדל החומר והישות שמזה יחכול לבא לידי גאוה ורום לבב שהוא בחי' ישות היפך בחי' אין ושףלות וע"י הרום לבב יכול לשכוח אותו ית' כי א"א לידע ממנו ית' כ"א ע"י שפלות בחי' אין כנ"ל. וזהו פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת וכו' כנ"ל. ואכילה כזו זה בחי' עץ הדעת טו"ר שפגם בו אדה"ר שנאמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות כי ע"י אכילה כזו שעל ידה בא גסות ורום לבב שעל ידה שוכחין אותו ית' כנ"ל. זה בחי' מיתה ח"ו היפך חיים נצחיים. כי עיקר החים נצחיים של לעתיד הוא לדעת אותו ית' שזה החים הוא רק להשפלות כנ"ל אבל ע"י גסות א"א לידע ממנו ית' שזהו בחי' מיתה מאחר שאין יודע מחי החיים ית'. וע"כ צריכין לאכול בקדושה באופן שע"י האכילה יזכה לשפלות שזהו עיקר החיים כנ"ל. ואכילה כזו הוא ע"י בושה ע"י שזוכין לבושה ע"י התורה הנ"ל. שעי"ז זוכין לאכול עם בושה כי מתביישין אפילו להושיט המאכל לפיו וכשאוכלין בבושה שהוא בחי'תשובה שעל ידה זוכין לחיםי נצחיים בחי' שפלות נמצא שנמשך ע"י אכילה זו בחי' שפלות יותר וזה בחי' אכילת הצדיק בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו כי באמת עיקר האכילה הוא בשביל החיים כי עיקר החיםי של האדם הוא ע"י האכילה. אבל כשאוכל בגשמיות בלי בושה שאזי נתגדל החומר והישות ובא לגסות הרוח ושכח אותו ית' ח"ו כנ"ל. אזי אדרבא הוא מת ח"ו ע"י אכילתו בחי' כי ביום אכלך ממנו מות תמות כנ"ל) ואזי הוא בחי' רשעים בחייהם קרויים מתים כי עיקר החים הוא רק לדעת אותו ית' שזהו רק ע"י שפלות כנ"ל. וע"כ עיקר תיקון האכילה דקדושה הוא ע"י בושה שהוא בחי' תשובה בחי' חיים נצחיים של עוה"ב בחי' שפלות וכשאוכל בבחינה זו בבחי' בושה שמתבייש בעצמו להושיט המאכל לפיו אזי ע"י אכילה כזו נתוסף לו חיים באמ תבחי' חיים נצחיים שזהו עיקר החים דהיינו בחי' שפלות כנ"ל. ועיקר הבושה שבה תלוי תיקון האכילה דקדושה הוא באה ע"י ביאורי התורה שזוכין ע"י התנוצצות המוחין שמקבלין מהסתכלות של הצדיק כמבואר שם וזה בא ע"י שמירת הברית וכו' ע"ש. וזהו בחי' פגם אכילת עץ הדעת טו"ר דהיינו בחי' האכילה שאינה נמשכת מביאורי התורה שבאים ממוחין זכים וכו' כנ"ל. שע"י אכילה כזו זוכין לחים נצחים וכו' ע"י הבושה וכו' כנ"ל. אבל בחי' אכילת עה"ד טו"ר הוא בחי' האכילה שנמשכים ממוחין מבולבלים שבאים מפגם הברית הברית שעי"ז נסתלק הבושה כי פגם הברית היא פגם הבושה כיאין בושת אלא במקום עריין. וכשפוגם בברי תהוא מסלק הבושה מעל פניו והאכילה שהיא ח"ו בבחי' אכילת עץ הדעת טו"ר הוא בחי' שאוכל בלי בושה שזאת האכילה נמשכת ממוחין מבולבלים בחי' עץ הדעת טו"ר שהם היפך ביאורי התורה הנ"ל וכו' כנ"ל. וע"כ נאמר באכילה זו כי ביום אכלך ממנו וכו' היפך חים אמתיים חיים נצחיים כנ"ל:

7

14 לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים Low heenee-ach udum li-ushkum vayoachach alaihem milucheem.

8

8

He allowed no one to oppress them; He reproved kings on their account,

9

אות ד וזה בחי' איסור ערלה כי שלש שני ערלה הם מחמת פגם עץ הדעת כידוע ומובא במדרש מי יגלה עפר מעיניך וכו' והלא בניך ממתינים שלש שנים כוו' ואז בשלש שנים הראשונים שאז שורה הרע של עץ הדעת אז אסור לגמרי לאכול מהפירות וע"כ נקראים בשם ערלה זה בחי' גסות החומר שבא ע"י אכילה שאינה בקדושה בחי' אכילת עץ הדעת כנ"ל. כי גסות הוא בחי' תוספת וריבוי ויתרון כ"שומשלם על יתר עושה גאוה וכמובא בפרש"י כי גסות הוא בחי' ריבוי הישות וזה בחי' ערלה שע"י אכילה כזה נתרבה ונתוסף חומר על החומר עד שנעשה בבחי' ערל ממש כמו הערלה ממש שהוא תוספת על בשר קודש והיא חופפת על הברית קודש ואוטמת אותו כמו כן ממש ע"י אכילה כזו נתגדל חומר על חומר עד שנתערל ונאטם ממש ע"י הגסות שהוא בחי' ישות ורבוי ותוספת שעי"ז שוכח אותו ית' כנ"ל. וע"כ אסור לנו לאכול הפירות בשלש שני ערלה כנ"ל עד השנה הרביעית שאז מתחיל להתגלות הטוב כידוע אזי מותרים לאכול הפירות. אבל עדיין צרייכם תיקון כדי לבררם מבחי' אכילת עץ הדעת לבחי' אכילה דקדשוה שהוא ע"י בושה שזוכין על ידה לשפלות וכו' כנ"ל. וע"כ צריכין להעלות הפירות לירושלים, ירושלים הוא בחי' יראה שלם בחי' בחי' ירא בשת כי יראה הוא בושה כידוע. וע"כ שם בירושלים שם צריכין להעלות הפירות בתחילת תיקונם כי שם זוכין לאוכלם בבחינת בושה שזהו עיקר התיקון שלהם ושם זוכין לבחינת שפלות כי שם בירושלים שם הבי תהמקדש ששם האבן שתיה שהיא הנקודה של העולם וזאת הנקודה הוא בחי' אין שמשם נמשך הכל כידוע וע"כ נקודה זו הוא בביהמ"ק שהוא בחי' מוחין כמבואר במאמר הנ"ל. כי ע"י המוחין שהם בחי' ביאורי התורה על ידם זוכין לנקודה זו שהוא בחי' אין כנ"ל וע"כ שם בביהמ"ק ובירושלים שם עיקר תיקון האכילה דקודשה שעיקר תיקונה ע"י בושה כדי לזכות ע"י האכילה שאוכלין שם לבחי' חחים נצחיים בחי' שפלות בחי' אין שהוא בחי' האבן שתיה שמשם הושתת העולם כנ"ל. וזה בחי' סלע ישכון ויתלונן משם חפר אוכל שפירש שם רבינו ז"ל במאמר הנ"ל פסוק זה לענין ביאורי התורה וכו' ע"ש. וזהו סלע הוא בחי' האבן שתיה שהוא בחי' שפלות בחי' אין בחי' זו זוכין ע"י ביאורי התורה כנ"ל שהם בחי' באר וכו' שזה ג"כ בחי' סלע כנ"ל. כי כולו חד כי זה תלוי בזה כנ"ל כי שפלות בחי' אבן שתיה נמשך ע"י ביאורי התורה שהם בחי' באר וסלע כנ"ל. שעיקר תיקון האכילה בא משם בחי' משם חפר אוכל לשון וחפרה הלבנה בחי' אכילה עם בושה שזה עיקר תקון האכילה כנ"ל. ע"ש היטב במאמר הנ"ל ודו"ק היטב היטב:

9

Translation not yet available

10

10

Al teegi-oo veemisheechuy vileenivee-ay al turai-oo.“Do not touch My anointed ones; do not harm My prophets.”

11

אות ה וזה בחי' אכיל תשבת שהיא יקרה מאד כי שבת הואבחי' בושה ותשובה וע"כ אז האכילה הוא בקדושה גדולה מאד וזוכין על ידה לחים נצחיים של עוה"ב כנ"ל. וע"כ עיקר עונג שבת הוא האכילה של שבת כי בשבת צריכין דייקא לאכול כי ע"י אכילת שבת דייקא זוכין לחיים נצחיים כנ"ל. כי שבת היא בח' עוה"ב בחי' טועמי' חיים זכו כ"ש שם. ועל ידי אכילת שבת נתוסף חים בחינות חיים אמתיים חיים נצחיים של עוה"ב בחינו שפלות כנ"ל. והבן היטב. בילא"ו:

11

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…