More

🙏
Reader Likutay Halachos ערלה ג
A A
ערלה ג

ערלה ג

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

Translation not yet available

2

אות ב ע"פ המאמר תקעו ג' בספר ליקוטי תנינא (בסי' ח') המתחיל אע"פ שתוכחה הוא דבר גדול וכו' ע"ש כל המאמר כולו מראשו לסופו:

2

Vayeekru ru-uv al hu-uretz kul matay lechem shuvur. He called down a famine on the land, destroyed every staff of bread.

3

א זוה בחי' ג' שני ערלה. כי הם כנגד התלת מוחין שהם שלש מחיצות פרוסדות בפני תאוות ניאוף. כי מבוראר שם שיש מזונא דגופא ומזנוא דנשמתא. ועי מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא וכן להיפך ע"י שמכניעין מזונא דגופא מתגבר מזונא דנשמתא שהוא בחי' ריח ולהמשיך מזונא דנשמתא הוא ע"י הקול המשקה את הגן שעל ידו גדילים כל הריחות שהם בחי' יראה בבחי' את קולך שמעתי בגן ואירא וכו' ועי"ז הקול דייקא יכולים להכיח כי א"א להוכיח את ישראל כ"א מי שיכול להוכיח בבחי' התוכחה של משה שע"י תוכחתו אותם על עונותם עי"ז הוסיף ונתן בהם ריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו וכו' וע"י הקול הנ"ל זוכה לעורר כל הריחות טובות שהם מזנוא דנשמתא ועי"ז דייקא הוא יכול להוכיח וכו' ע"ש. ולבא לזה הקול הוא ע"י התפילה של הבעל כח שמתפלל תפילה בבחי' דין וכו' ע"ש כ"ז היטב. שעי"ז הוא מוציא כל חיותוהדעת מן הקליפה כל מה שבלעה מן הקדושה בבחי' חיל בלע ויקיאנו ואף גם הוא מוציא עצמות חיותה ממש. וזהו בחי' גרים וכו'. ועי"ז נתגדל כבוד ה' וכו' וכו'. ועי"ז זוכין לקול הנ"ל. שהוא מזונא דנשמתא וכו' וזה בחי' מלחמת עוג מלך הבשן כמבואר שם בסוף המאמר שכל ענין הנאמר במאמר הנ"ל. הוא בחי' מלחמת עוג וכו' ע"ש.

3

Translation not yet available

4

והנה עיקר תיקון מזונא דנשמתא שהוא הריח העיקר ע"י תיקון הדעת שהם תלת מוחין שהם מחיצות פרוסות בפני תאות ניאוף כמבואר במאמר הנ"ל. שעיקר הקלקול הוא כשהס"א מתגברת עד שיונקת מהדעת ח"ו בחי' והנחש הי' ערום שאז מתגבר תאות ניאוף שבאה ע"י קילקול המוח שהוא מחיצה פרוסה בפני זאת התאוה ואז דייקא וכין לקול הנ"ל. שע"י גדילים כל הריחות שהוא מזונה דנשמתא אבל כשהדעת פגום ומתגבר ח"ו תאות ניאוף אזי בוודא יאין זוכין למזונא דנמשתא ועיקר פגם הדעת דהיינו פגם תאות ניאוף הוא פגם מזונא דנשמתא הוא ע"י התגברות מזונא דגופא שעל ידו נחלש מזונא דנשמתא כמבואר שם שע"י מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא וזה בחי' פגם אכילת עץ הדעת טו"ר שע"י שאכל אדה"רמעץ הדעת והתגבר מזונא דנשמתא ועי"ז ינקה הס"א מדעת דקדושה בחי' והנחש הי' ערום ועי"ז נפל לתאות ניאוף כמובא שאדה"ר פגם בתאות ניאוף. וכל זה בא לו ע"י חטא אכילת עץ הדעת דהיינו מזונא דגופא שעי"ז נפגם הדעת עד שבא לתאות ניואף ונחלש מזונא דנשמתא כי הא בהא תליא כמובן שם במאמר הנ"ל. וע"כ הי' תיקונו של אדם הראשון ע"י הקול הנ"ל בבחי' את קולך שמעתי בגן ואירא הנאמר שם כי אדה"ר עשה תשובה על חטאו ועיקר התשובה והתיקון על חטא אדה"ר שהוא פגם הנ"ל דהיינו שהתגבר מזונא דגופא על מזונא דנשמתא. ונחלש הדעת והתגבר תאות ניאוף וכו' כנ"ל העיקר התיקון על זה הוא ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח שאזי הס"א רוצה לבלוע גם זאת התפילה מחמת שהוא בבחי' דין. אבל מחמת שזאת התפילה בבחי'דין הוא מבעל כח גדול. ע"כ זאת התפילה היא עומדת להס"א בבי תהבליעה שלו עד שמוכרח להקיא ולהוציא כל החיות של הקדושה שבלע וכו' כמבוארשם היטב במאמר הנ"ל. וזה בחי' (בראשית

4

Shulach leefnaihem eesh li-eved neemkar Yoasaif.

5

5

He sent ahead of them a man, Joseph, sold into slavery.

6

אות ג' ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. חגורה זה בחי' תפילה בחי' חגור חרבך על ירך גבור. היינו שצריכין לחגור א"ע בכח גדול ובגבורה גדולה להתפלל תפילה בבחי' דין שהו אנקראת חרב בחי' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם היינו תפילה בבחי' דין שהוא בחי' חרב בחי' דין. וזהו ויתפרו עלה תאנה וו' ודרז"ל בדבר שקלקלו בו נתקנו כיע תשאכלו תאנה הי' היינו כנ"ל. כי עיקר הקילקול והפגם של אכילת עץ הדעת הוא שעי"ז נפלו לתאות ניאוף שהוא מוחין דקטנות והתגברו הדינים ח"ו שמשם יניקת הס"א כנ"ל ע"כ צריך לתקן בדבר שנתקלקל. דהיינו שיתגבגר עצמו להתפלל תפילה בבחי' דין דייקא בכח גדולעד שזאת התפילה תעמוד להס"א בבית הבליעה שלו וכו' כנ"ל. וזהו ויתפרו עלה תאנה היינו שלקחו הדבר שקלקלו בו שהוא בחי' התגברות הדינים שהתגברו ע"י עוונם. וזהו בחי' תאנה שהוא לשון דין בבחי' (שופטים י"ד) כי תואנה הוא מבקש שהוא לשון עלילה ודין היינו שלקחו עלה תאנה שהוא הדבר שקילקלו בחי' דינים. ויעשו להם חגורות שחגרו עצמן בכח גדול והתפללו תפילה בבחיד דין של הבעל כח. בחי' חגור חרבך על ירך הנאמר על התפילה כמובא במ"א. כי התפילה נקראת חגורה. כ"ש (ישעי' י"א) והיה צדק אזור מתניו ואמונה אזור חלציו. אמונה זה בחי' תפילה כ"ש במ"א. וזה בחי' (ש"ה ז') הדודאים נתנו ריח. ופרש"י שהם תאנים כ"ש הראני ה' שני דודאי תאנים הדוד האחד טובות מאד והדוד האחד רעו תמאד וכו' ולעתיד שניהם יתנו ריח טוב וכו' היינו ע,י התפילה בבחי' דין שהוא בחי' עלה תאנה שמתקן חטא אדה"ר בדבר שקלקלו בו כנ"ל עי"ז זוכין לקול הנ"ל שעי"ז גדילים כל הריחות טובות עד שזוכין לתוכחה של משה שעי"ז גם המעשים הרעי םנתתקנין ומעלין ריח טוב. בבחי' נרדי נתן ריחו וכו' כנ"ל במאמר הנ"ל. וזהו הדודאים נתנו ריח ששני הדודאי תאנים נותנים ריח טוב אפי' התאני' רעות כי נתתקנו ע"י התפיל' בבחי' דין של הבעל כח שהואבח'י תיקון חטא אדם בראשון בחי' ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות הנאמר לענין התיקון שלהם כמו שארז"ל בדבר שקלקלו בו נתתקנו וכנ"ל. וזהו בחי' (ש"ה ב') התאינה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח כי ע"י תיקון התאנה היינו תיקון חטא אדה"ר ע"י התפילה בבחיד דין של הבעל כח עי"ז זוכין לריח טוב שנמשך ע"י הקול המשקה את הגן. שזהו בחי' את קולך שמעתי בגן ואירא הנאמר באדה"ר וכמבואר במאמר הנ"ל. וזהו התאנה חנטה פגיה והגפנים וכו' נתנו ריח כי הריח נמשך על ידי תיקון התאנה שהוא בחי' תיקון חטא אדה"ר בחי' ויתפרו עלה תאנה וכנ"ל:

6

Translation not yet available

7

ג וזה בחי' ג' שני ערלה שצריכין להמתין כשנוטעין עץ מאכל ג' שנים מלאכול הפירות כי עי"ז שממתינין ג' שנים ואין אוכלין הפירות כי עי"ז מלישין מזונא דגופא וכמובא במדרש שג' שני ערלה שממתינין הוא תיקון אכילת עה"ד כ"ש שם מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר שאתה לא יכולת להמתין שעה אחת וכו' והרי בניך ממתינים ג' שנים נמצא שבזה שממתינים שלש שני ערלה בזה מתקנים חטא אדה"ר כי מחלישין מזונא דגופא כנ"ל. ועי"ז נתגבר מזונא דנשמתא שהוא תיקון הדעת שהם תלת מוחין שהם שלש מחיצות פרוסות בפני תאוות ניאוף וכנ"ל. וע"כ נקראים שלש שני ערלה כי ערלה הוא פגם הברית היינו שבאלו השלש שני ערלה מכיניען פגם הברית ע"י שדממתינים אלו נשלש שנים. ואין אוכלין הפירות ומכניעין מזונא דגופא שעי"ז מתגבר מזונא דנשמתא שהואתיקון הדעת דהיינו השלש מוחין כנ"ל. וע"כ שלש שני ערלה נוהגין בפירות העץ דייקא כי שם צריכין ביותר לתקן פגם חטא של אדה"ר שהחטא היה במין העץ שאכל מעץ הדעת. ע"כ עיקר אחיזת השני ערלה הם במין העץ וע"כ במין העץ דייקא צריכין להמתין שלשד שני ערלהלתקן עי"ז חטא אדה"ר כנ"ל:

7

Eenuoo vakevel ragloa barzel bu-uh nafshoa.

8

8

His feet were subjected to fetters; an iron collar was put on his neck.

9

אות ד וזה בחי' נטע רבעי כ"ש ובשנה הרביעית יהי'כל פריו קדש הלולים לה' כי אחר השלש שני ערלה שאז שולט הס"א על הפירות ואז אסור לאכול הפירות לגמרי כדי שלא יתגבר מזונא דגופא ח"ו. ואחר אלו הג' שנים א"א לאכול הפירות כ"א כשמתקנין אותם מפגם אחיזת עץ הדעת עד שיהי' הפירות בבחי' מזונא דנשמתא שהוא בחי' ריח בחי' יראה שנמשך ע"י הקול שהוא בחי' הניגון שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שהוא עשרה מיני נגינה כמבואר שם היטב במאמר הנ"ל וזה נעשה ע"י שמעלין הפירות בשנה הרביעית לירושלים ששם כל הריחות והיראות כי ירושלים על שם היראה בחי' יראה שלם כמובא. ושם כל הריחות טובות. כי שם הר המוריה שנקרא על שם ריח הקטורת כי בירושלים הם עשר קדושות שהם בחי' עשרה מיני נגינה שהם כלל הקדושה. וע"כ בירושלים אוכלין כל הקרבנות כי הקרבנות הם מכפרין ואז העוונות נתהפכין לזכיות ואזי כל העוונות הם מעלין ריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו כנ"ל וזה בחי' ריח ניחוח הנאמר בכל הקרבנות כי ע"י הקרבנות שמכפרין עי"ז נמשך בחי'ריח טוב כי גם העוונות מעלין עכשיו ריח טוב ע"י הקרבנות שמכפרין כנ"ל. וזהו בחי' אכילת הקרבנות בירושלים כי כשזוכין לריח טוב ע"י הקרבנות שמכפרין אזי האכילה הוא בבחי' מזונא דנשמתא שהוא בחי' ריח כנ"ל. וע"כ אוכלין אתם בירושלים וביהמ"ק כי שם הם כל הריחות והיראות כנ"ל. וע"כ שם האכילה היא בבחי' מזונא דנשמתא שהוא בחי' ריח כנ"ל. וזהו בחי' אכילת נטע רבעי בירושלים. כדי להעלות הפירות מבחי' שלש שני ערלה מבחי' מזונא דגופא שהוא בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שהחטא היה במין העץ. וע"כ צריכין בשנה הרביעית לברר הפירות מפגם זה. וזה נעשה ע"י שמעלין אותן לירושלים ואוכלין אותם שם כי שם האכילה היא בבחי' מזונא דנשמתא שהוא בחי' ריח בחי' יראה כנ"ל. וזהו ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הלולים לה'. היינו שאז זוכין לאכול הפירות בירושלים ששם גדילים כל הריחות ע"י הקול הנ"ל שהוא י' מיני ניגנה שכלולים בירושלים וביהמ"ק ששם עוסקים הלוים בשירם ובזמרם. וזהו בחי' קודש הלולים לה' הלולים דייקא בחי' עשרה מיני נגינה. שהם בחי' עשרה הלולים בחי' (תהלים ק"ן) הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו וכו' שהם עשרה הלולים שהם כנגד עשרה מיני נגינה. שנאמר בהם ספר תהלים שזהו בחי' הקול הנ"ל נמשקה את הגן שעל ידו גדילים כל הריחות טובות שעי"ז נתתקנין הפירות בשנה הרביעית ויוצאין ונתבררין מבחי' ערלה מבחי' פגם עץ הדעת מבחי' מזונא דגופא כי אוכלין אותם בירושלים ששם כל הריחות ע"י העשרה מניי נגינה שעי"ז האכילה קודש בבחי' מזונא דנשמתא וזהו ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הלולים לה' הלולים דייקא כנ"ל וזה נעשה בשנה הרביעית דייקא כי אז על ידי שמעלין הפירות לירושלים מעוררין השיר פשוט כפול משולש מרובע שזוכין שיתעורר אז. ע"י שהמתינו שלש שני ערלה ובשנה הרביעית העלו הפירות לירושלים ששם כל הריחות והיראות הגדילים ע"י קול הניגון הנ"ל. שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע כנ"ל:

9

Translation not yet available

10

10

Translation not yet available

11

אות ה וע"כ ראש השנה לאילנות הוא בחודש שבט כי שבט הוא החודש העשתי עשרה ואז הואיל משה באר את התורה כ"ש(דברים א') ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש בא' לחודש הואיל משה באר את התורה וכו'. כי משה אמר אז תוכחה לישראל כ"ש (שם) אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל ופרש"י שהם דברי תוכחה. כי הזכיר שם כל העוונות של ישראל שהם במדבר בערבהוכו' וכשמשה הוכיח את ישראל הי' מעורר את הקול המשקה את הגן. שעי"ז כל העוונות מעלין ריח טוב שעי"ז דייקא יכולין להוכיח כי זהו בחי' תוכחה של משה כמבואר שם במאמר הנ"ל. ועתה מה יפה אף נעים הסמיכות שנסמך התוכחה של משה למלחמת עוג מלך הבשן כמ"ש שם אלה הדברים כוו' אחרי הכותו את סיחון וכו' ואת עוג מלך הבשן וכו'. כי מלחמת עוג הוא ע"י הקול הנ"ל כנ"ל. שעל ידו דייקא יכולין להוכיח את ישראל בבחי' התוכחה של משה כמבואר שם היטב במאמר הנ"ל. שכל עניני מאמר הנ"ל כלול במלחמת עוד שהכינוע משה ע"ש. וע"כ לא הי' משה יכול להוכיח את ישראל עד שהכניע והרג את עוג שאז זכה לקול הנ"ל המשקה את הגן. שעי"ז דייקא יכולין להוכיח את ישראל ולהזכיר עוונות שלהם בחי' במדבר בערבה וכו'. כי ע"י הקול הנ"ל נתתקנין כל העוונות ומעלין ריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו כמבואר במאמר הנ"ל. וזהו אלה הדברים אשר דבר משה וכו' במדבר וכו' היינו תוכחה אחרי הכותו וכו' ואת עוג מלך הבשן כיעי"ז דייקא היה יכול להוכיחם כי ע"י מלחמת עוג זכהלקול הנ"ל שעי"ז אפי' כל העוונות מעלין ריח טוב כנ"ל שעי"ז דייקא יכולין להוכיח כנ"ל. וזהו ויהי וכו' בעשתיעשר חודש וכו' דהיינו בשבט שהוא ר"ה לאילנות כי מלחמת עוג דהיינו להכניע הס"א שינקה מהדעת וכו'. לזה צריכין תפילה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז מוציאין כל החיות מהקליפה ונעשין גרים שעי"ז זוכין לקול הנ"ל שעל ידו גדילין כל הריחות כנ"ל. וזה בחי' אחד עשר סממני הקטרות שעל ידם מבררין כל הנצוצות הקדושה מן הקליפות כי בירור הקדושה מן הקליפות ע"י אחד עשר סימני הקטורת זה בחי' הנ"ל מה שמוציאין החיות מן הקליפה ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח כי הקדושה הוא לעולם בבחי' עשרה כי אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה אבל חיות הקליפות הוא בבחי' עשתי עשרה כידוע שזהו בחי' י"א אלופי עשו בחי' עשתי עשר יריעות עזים וכו' כמובא וזהו בחי' י"א סמני הקטורת היינו כי מחת שע"י הקטורת היו צריןי לברר הקדושה מעמקי הקליפות ע"כ היה בהקטורת י"א מנים דייקא כדי להכניע ולהמתיק הדין בשרשו היינןו שהקליפות שהם בחי' תוקף הדינים שיניקתם וחיותם בבחי' עשתי עשרה הם נכנעים בשרשם דייקא דהיינו ע"י י"א סמני הקטורת שזהו בחי' תפילה בבחי' דין דהיינו שמתפללין תפילה בבחי' דין שנדמה להם שהיא שלהם. כי הם בחי' דינים ועי"ז דייקא מוציאין מהם חיותם וכו'. כמו כן מקריבין דייקא י"א סמני הקטורת שזהו בחי' דינים כי הדינים שהם אחיזת הקליפות יונקים מבחי' אדח עשר. אבל כח הקטרות גדול כ"כ שדייקא עי"ז ע"י י"א סני הקטרת מוציאין מהם חיותם בבחי' התפילה בבחי' דין שעל ידה דייקא מוציאין החיות המקליפות כנ"ל. וזה בחי' חלבנה שריחה רע שהי' בהקטרת כי היו מוכרחים לערב בהקטורת חלבנה שריחה רע ועל ידי זה הקטורת בבחינת דין שמשם אחיזת החלבנה שריחה רע ועל ידי זה דייקא היו הקטורת מבררים כל הבירורים מן הקליפות ונכללו בהקדושה עד שדם החלבנה נכלל בהקטרת והעלה ריח טוב שזהו בחי' עוונות נתהפכין לזכיות שגם העוונות מעלין ריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו. שזהו בחי' החלבנה שבקטורת שעמה היו י"א סמנים כי בלא החלבנה לא היו רק עשר סמנים בהקטרות ועם החלבנה היו י"א סמנים שעי"ז דייקא היו הקטורת בבחי' התפילה שהיא בבחי' דין שזה ומספר י"א בחי' חלבנה. וע"כ היו הקטורת יורדים עד עמקי הקליפות לברר כל הברורים משם כי הס,א הי' רוצים לבלוע ולינק מהקטורת מחמת שהיו בבחי' דין כנ"ל. אבל מגודל עוצם כח הקטורת היו עומדים בבית הבליעה שהלם עד שהי' מוכרחים ע"י הקטורת להקיא כל הקדושות שבלעו עד שעל ידם דייקא נתבררו כל הברורים עד שזכו לריח טוב שהוא מזונא דנשמתא ע"י הקטורת דייקא שהוא ריח טוב כי גם החלבנה נתהפכה לריח טוב בבחי' נרדי נתן ריחו כנ"ל. נמצא שי"א סמני הקטרת זה בחי' תפילה בבחי' דין שעי"ז זוכין לריח טוב שהוא מזונא דנשמתא שהוא תיקון חטא עץ הדעת טו"ר כנ"ל וע"כ ר"ה לאילנות הוא בשבט שהוא חודש הי"א. כי אז יכולין לברר ולתקן חטא אדה"ר שפגם בעץ הדעת שתיקונו ע"י י"א סמני הקטרת שהוא בחי' תפילה בבחי' דין. וע"כ אז הוא ר"ה לאילנות לענין ערלה ונטע רבעי כי ערלה ונטע רבעי הוא תיקון עת הדעת כנ"ל וע"כ אז בעשתי עשר חודש הואיל משה באר את התורה אחרי הכותו וכו' כי אז היא עיקר התקון של מלחמת עוג שהוא ע"י התפילה בבחי'דין כנ"ל. שהוא בחי' י"א סמני הקטרת ואז הס"א מקיאה כל הקדושה וכל הדעת שבלעה. ואזי זוכה הצדיק האמת בחי' משה לדעת גדול דהיינו התגלות התורה ועי"ז יכולין להוכיח את ישראל כנ"ל. וע"כ אז הוכיח משה את ישראל ואז הואיל באר את התורה וכו'. כי כל זדה נעשה ע"י התפילה בבחי' דין שהוא בחי' מלחמת עוג בחי' י"א סמני הקטורת בחי' עשתי עשר חודש שאז ר"ה לאילנות שהו אתיקון פגם עץ הדעת וכו' כנ"ל:

11

Ad ais boa divuroa eemras Adoanuy tzirufushoo. Until his prediction came true the decree of the LORD purged him.

12

12

Translation not yet available

13

אות ו וזהו בחי' מה שהתחיל משה בתוכחתו (דברים א') אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע כי עיקר התוכחה הוא ע"י בחי' אחד עשר שהוא בחי' התפילה בבחי' דין שמשם יניקת הקליפות שהם בחי' אחד עשר שעי"ז דייקא מכניעין אותם כי עומדת בבית הבליעה שלו וכו' כנ"ל. וזהו בחי' אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע היינו כשרוצין לחרוב מדור הקליפות שאז צריכין לעבור ולילך דרך הר שעיר כדי להוציא החיות משם. על כן צריכין לזה בחי' א' עשר יום דהיינו בחי' אחד עשר סמני הקטרת שהוא בחי'תפילה בבחי' דין שהיא עומדת בבית הבליעה שלו. ואזי הס"א היא צריך להוציא ולהקיא כל הקדושה שבלע עד שמקיא גם עצמות חיותו ממש וזהו עד קדש ברהע שמוכרח לנענע ולהוציא כל הקדושות לבר. וזהו ברנע לשון הקאות שמוציא כיחה וניעה לבר ולחוץ היינו שהס"א נותן הקאות ומוציא ומקיא לחוץ כל הקדושות שלבע שזה נעשה ע"י התפילה בבחי' דין שהוא בחי' אחד עשר יום. בחי' י"א סמני הקטורת בחי' עשתי עשר חודש כנ"ל:

13

20 שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מוֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ Shulach melech va-yateeraihoo moashail ameem va-yifatichaihoo.

14

14

The king sent to have him freed; the ruler of nations released him.

15

אות ז וזה בחי' קטורת ישמח לב. כי ע"י י"א סמני הקטורת זוכין לקול הנ"ל שהוא בחי' עשרה מיני נגינה שהם בחי' שמחה. כ"ש (תהלים צ"ב) עלי עשור ועלי נבל וגו' כי שמחתני ה' בפעליך. וע"כ נאמר מקרא זה במזמור שיר ליום השבת שאמר ואדה"ר אחר התשובה כי עשרה מיני נגינה בחי' עלי עשור ועלי נבל וכו' הם תיקון חטא עץ הדעת שהוא התגברות מזונא דגופא. כי יו"ד מיני נגינה הם בחי' הקול המשקה את הגן שעל ידו גדילים כל הריחות שהם מזונא דנשמתא כנ"ל:

15

Translation not yet available

16

16

Translation not yet available

17

אות ח וזה בחי' יוסף הצדיק שהוא הי' השבט העשתי עשרה כפי סדר תולדותם. כי עיקר בירור הקדושה מן הקליפות הי' ע"י יוסף הצדיק. בבחי' אסף אלקים את חרפתי הנאמר ביוסף שעל ידו נאספין ונתבטלין כל החרפות שהם הקלית כי יוסף הי' בעל כח גדול כי כבש את יצרו ועמד בנסיון שזהו עיקר החכ והגבורה של הבעל כח הנ"ל. כי איזהו גבור הכובש את יצרו (אבות פ"ד). וע"כ ירד יוסף למצרים קודם לישראל כי הס"א סברה שתבלע את יוסף ח"ו כי ירידתו למצרים הי' ע"י שהתלבש בבחי' דין. כי הי' מביא את דבתם רעה אצל אביהם שזהו בחי' דינים ועי"ז נמכר למצרים ואז גם יעקב בעצמו הי' מתירא שלא יהי' נבלע בין הס"א ח"ו. כ"ש טרף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו. אכלתהו דייקא. כי הי' סבור שח"ו הס"א תבלע ותאכל אותו ח"ו מחמת שנתלבש בבחי' דין אבל יוסף הי' בעל כח גדול. ואזי אדרבא ע"י שירד למצרים הוציא מהם כל הקדושות שבלעו ע"י חטא אדה"ר ובירר כל הנצוצות ממצרים וע"כ עיקר הגאולה הי' ע"י יוסף הצדיק. כ"ש פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי וכו'. וכ"ש ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי עיקר יציאת מצרים הי' ע"י התפלה בבחי' די ןהנ"ל כמובן במאמר הנ"ל. שזהו בחי' והשלך לפני פרע יהי לתנין כמבואר שם. וכל זה הי' ע"י יוסף כי הוא הי' בעל כח גדול כנ"ל. וע"כ קריעת ים סוף הי' בזכות יוסף הצדיק כ"ש הים רעה וינס ודרז"ל הים ראה וינס ויצא החוצה כי קריעת ים סוף הואבחי' אתה פוררת בעזך ים וכו' שזהו ע"י התפילה בבחי' דין שהואמטה עוז כמבואר שם במאמר הנ"ל. וזה נעשה ע"י יוסף כנ"ל:

17

Sumoa udoan livaisoa oomoashail bichul keenyunoa. He made him the lord of his household, empowered him over all his possessions,

18

18

Translation not yet available

19

אות ט וע"כ עיקר כחו של פינחס שהתפלל תפילה בבחי' דין בעת שקינא על מעשה זמרי עיקר כחו הי' ע"י שהי' מזרע יוסף הצדיק. כ"ש ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל ותלד לו את פינחס. ודרז"ל מזרע יוסף שפיטפט ביצרו ומזרע יתרו שפטם עגלים לע"ז כי יתרו שייך ליוסף. וע"כ נתחברו יחד כי ע"י יוסף שהוא הבעל כח הנ"ל. עי"ז נעשין גרים שהואבחי' יתרו על ידי שהס"א מוכרחת להוציא ולהקיא גם עצם חיותה כנ"ל במאמר הנ"ל. וע"כ מיוסף ומיתרו שהם שייכים זה לזה כנ"ל משניהם נולד פינחס שהי' ג"כ בעל כח והתפלל תפילה בבחי' דין במעשהזמרי שעי"ז נעשין גרים כנ"ל:

19

22 לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם Lesohr suruv binafshoa oozkainuv yichakaim.to discipline his princes at will, to teach his elders wisdom.

20

20

Translation not yet available

21

אות י וזה בחי' י"א ארורים וי"א ברכות שברך משה את השבטים חוץ משמעון. ומחת שלא ברכו לא אמר כנגדו ארור כי מעשה זמרי הי' בשבט שמעון כי שמעון הוא תוקפא דדינא כמובא וע"כ התגבר שם ביותר תאות ניאוף ולא הי' אפשר להכניעם אלא ע"י פינחס שהי' בעל כח גדול שהתפלל תפילה בבחי' דין והתפילה בבחי' דין הואבבחי' י"א בחי' אחד עשר סמני הקטורת שזהו בחי' יוסף שנולד בעשתי עשרה ופינחס הי' מיוצאי חלציו כנ"ל. כי עיקר הכנעת הקליפות היא בשרשם דייקא דהיינו בבחי' עשתי עשרה כנ"ל שזה ובחי' דינים בחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח כנ"ל. וע"כ אמר משה י"א ארורים וי"א ברכות חוץ משבט שמעון להורות שהכנעת תוקף הדין של שמעון דהיינו תאות ניאוף הטוא ע"י בחי' י"א דהיינו י"א סמני הקטורת שהוא בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח שהוא בחי' פינחס שקינא במעשה זמרי שהי' משבט שמעון. וע"כ ר"ה לאילנות שהוא תיקון חטא עץ הדעת שחטא במין אילן. ע"כ הוא בחודש שבט שהוא החודש הי"א כי עיקר התיקון ע"י בחי' י"א בבחי' אחד עשר סמני הקטרת כנ"ל:

21

23 וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ-חָם Va-yuvoa Yeesru-ail meetzru-yeem viYaakoav gur bi-eretz chum.

22

22

Then Israel came to Egypt; Jacob sojourned in the land of Ham.

23

אות יא וזה בחי' (ר"ה א') ארבעה ראשי שנים הן כי בכל ר"ה אז התפילה בבחי' דין כנזכר במאמר הנ"ל לענין עיקר הר"ה. וכן בכל הד' ראשי שנים שהם ימי דין כי עיקר בירור הדינים הוא ע"י המוח שהוא הראש כי כולם במחשבה אתברירו. וע"כ בכל הראשי שנים שהם בחי' ראשים בחי' מוח אז צריכין להמתיק דינים דהיני ולברר ולהוציא כל חיות הקדושה מן הקליפות. שזהו עיקר המתקת הדינים כשמבטלין אחיזת הקליפות שנאחזין בהם. ועיקר הבירור הוא ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח כנ"ל. ואז זוכין לשיר פשוט כפול משולש מרובע. וזהו בחי' ארבעה ראשי שנים בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שזוכין ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח שמשתמשין עם זאת התפילה בד' ראשי שנים כדי לברר הדעת דקדושה מן הקליפות כדי לתקן ולהשלים הדעת דקדושה שהוא בחי' ראש בחי' ראשי שנים כנ"ל:

23

Translation not yet available

24

24

Translation not yet available

25

אות יב וזה בחי' מה שקורין שירת הים לעולם בחודש שבט דהיינו סמוך לחמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לאילות. כי ט"ו בשבט הוא סמוך לעולם לשבת שירה. ולפעמים חל שבת שירה בט"ו בשבט בעצמו. כי ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות לענין ערלה ונטע רבעי. שהוא בחי' תיקון חטא אדה"ר ע"י הקול המששקה את הגן שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע וכו'. שזה זוכין ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח וכו' וכנ"ל. כל זה הוא בחי' קריעת ים סוף בחי' אתה פוררת בעזך ים וכו' כמבואר היטב במאמר הנ"ל. וע"כ קורין שירת הים בשבט?? הסמוך לט"ו שהוא ראש השנה לאילנו שהוא בחי' תיקון זה כנ"ל:

25

Va-yefehr es amoa mi-oad va-yaatzeemaihoo meetzuruv. He made His people very fruitful, more numerous than their foes.

26

26

Translation not yet available

27

אות יג וע"כ יעקב כשיצא לקראת עשו הי' מתפלל תפילה בבחי' דין כ"ש קטנתי מכל החסדים. בח'י קטנות החסדים היינו שהי' מתפלל תפילתו בבחי' קטנות החסדים בבחי' דין כי הי' צריך להלחם עם עשו שהוא עמלק שיצא ממנו שהוא זוהמת הנחש כידוע. וע"כ הי' צריך נגדו התפילה בבחי' דין כדי להוציא ממנו חיותו כל הדעת שבלע מן הקדושה כנ"ל:

27

25 הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו Hufach leebum leesnoa amoa liheesnakail baavuduv.

28

28

He changed their heart to hate His people, to plot against His servants.

29

אות יד וזה בחי' הבכורה שלקח יעקב מעשו במרמה ע"י שהאכילהו מן האדום האדום הזה. כי הבכורה הוא בחי' דעת כי הבכור הוא ראשית בחי' ראשית דעת כמובא במ"א. וע"כ על ידי שהאכילהו מן האדם האדם הזה שהוא בחי' דינים בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח שעומדת בבית הבליעה שלו כנ"ל. עי"ז הוציא ממנו כל הדעת שבלע מן הקדושה שהוא בחי' הבכורה שמכר לו כי הבכורה היא בחי' דעת כנ"ל. וע"כ מסר יעקב כח התפילה זאת בבחי' דין ליוסף. כ"ש ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי. ופרש"י שהוא הבכורה שלקח מיד עשו בתפילתו ובקשתו היינו כנ"ל. כי הבכורה שהוא הדעת דקדושה שבלע עשו שהוא הנחש ע"י חטא אדה"ר הוציא ממנו יעקב בתפילתו ובקשתו שנקרא חרב וקשת שהם כלי מלחמה ודין. היינו תפילה בבחי' דין כנ"ל. וע"כ מסר זאת ליוסף כי יוסף הי' בעל כח והי' יכול להוציא כל הקדושה מן הקליפות והס"א ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח כנ"ל. וזה בחי' ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני היינו שהי' ראוי ליתן לך הבכורה שהוא הדעת שהוצאתי מן עשו ע"י כוחי וראשית אוני ע"י שהייתי בעל כח גדול וזה ראשית אוני דהיינו שהוא הי' הטיפה ראשונה כשפרש"י. היינו כי זהו בעצמו עוצם הכח והגבורה שלו ע"י ששמר את בריתו כנ". כי עיקר הכח הואע"י שמירת הברית כנ"ל. וע"כ בכוחי הגדול הזה הרווחתי הבכורה מעשו. והי' ראוי ליתן לך הבכורה אבל פחז כמים וכו' ע"כ ניתנה הבכורה ליוסף שהי' בעל כח גדול ע"י שעמד בנסיון. וע"כ זכה לבכורה שהוא הדעת שמוציאין מהס"א בחי' עשו ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח כנ"ל.

29

Translation not yet available

30

30

Translation not yet available

31

אות טו וע"כ עיקר מכירת יוסף הי' ע"י שמעון. כשפרש"י על פסוק ויקח את שמעון ויאסור אותו לעיניהם ופרש"י הוא השליכו לבור הוא אמר לאחיו לכו ונהרגהו וכו' כי שמעון שהי' תוקפא דדינא אשר על כן אחר כך התגבר בשבטו ביותר תאות ניאוף כי כל הכ"ד אלף שנפלו במעשה זמרי כולם משבט שמעון היו כמו שפרש"י שם. ע"כ הי' רוצה להתגרות ביוסף שהוא בחי' ברית כי הבע"ד רצה להתגבר על יוסף ח"ו ע"י תוקף הדין של שמעון. אבל יוסף הי' בעל כח גדול עד שזכה להכניע ולבטל תוקף הדין של שמעון בבחי' ויקח את שמעון ויאסור אותו. כי יוסף הוציא כל הקדושה מהס"א על ידי עוצם כחו שעמד בנסיון כנ"ל. וע"כ זכה שיצא ממנו פינחס שקינא על מעשה זמרי שהי' משבט שמעון שהכנעתו הי' ע"י פנחס שהי' מזרע יוסף וכו' כנ"ל:

31

Shulach Moashe avdoa Aharoan ashehr buchar boa. He sent His servant Moses, and Aaron, whom He had chosen.

32

וזה בחי' כי שמע ה' כי שנואה אנכי ותקרא את שמו שמעון כי תקונו והמתקתו של שמעון שהוא תוקף הדין הוא ע"י התפילה בבחי' דין שעי"ז זוכין לתוכחה שאז אפילו כל העוונות מעלין ריח טוב וכו' כנ"ל. וזהו בחי' כי שמע ה' כי שנואה אנכי. היינו בחי' המוכיח את ישראל שהוא שנוא כשרז"ל האי צורבא מרבנן דמרחמי לי' בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. נמצא שהמוכיח הוא שנוא וכמובא ענין זה על פסוק זה בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' י'). וע"כ קראהשם שמעון על שם התוכחה שנקרא שנוא כנ"ל. כי עיקר תקונו והמתקתו של בחי' שמעון הוא ע"י התפילה של הבעל כח שעי"ז זוכין לתוכחה של משה שהוסיף ונתן ריח טוב בישראל ע"י תוכחתו. בבחי' נרדי נתן ריחו כנ"ל:

32

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…