More

🙏
Reader Likutay Halachos כלאי הכרם ב
A A
כלאי הכרם ב

כלאי הכרם ב

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

הלכות כלאי כרם

1

Likutay Halachos

2

אות א

2

A Collection of Laws

3

ע"פ המאמר אנכי ה' אלקיך וכו' בליקוטי הראשון בסי' ד' ע"ש כל המאמר כולו מראשו לסופו והכלל שע"י ווידוי דברים לפני הת"ח עי"ז מחזירין את המלכות לשרשה ועי"ז עולה המלכות שהוא בחי' אלקים בחי' דין ושב לשרשו להש"י לבחי' הוי' בחי' חסד ואזי הוי' אלקים שהם חו"ג כולו אחד ואזי יודעין שכל מאורעותיו הכל לטובתו וזאת הבחי' היא מעין עוה"ב וכו' ועי"ז שמחזירין המלכות לשרשו דהיינו ע"י ווידוי דברים לפני ת"ח דהיינו שעושין תשובה על כל עוונותיו ומשברין כל התאות וכל המדו תרעות הנמשכין מד' יסודות וכו' כ"ש שם. ומתוודין ווידוי דברי םלפני ת"ח שעי"ז מחזירין המלכות לשורשו כנ"ל. עי"ז אתה נכלל באין סוף. וזה בח'י זרקא דאזדריקת לאת דאיתנטילת מתמן שתחזור את המלכות לא"ס שהוא אותיות הדיבורים כל אות ואות מלובש בה רצון הש"י שרצון הש"י הי' שזאת האות יהי' לה תמונה כזו ואות אחרת הי' שזאת האות יהי' לה תמונה כזו ואות אחרת יהי' לה תמונה אחרת. נמצא שרצונות היינו תמונת אותיות הם התגלות מלכותו ית"ש. וכל אלו הרצונות היינו התמונות נמשכין מרצון א"ס שאין בו תמונה וכל הדברים והישות שבעולם הם מהאותיות היינו ממלכות כי ישות הוא מחמת המלכו תשרצה הקב,ה שיתגלה מלכותו בעולם ועל ידי זה ברא את העולם מאין ליש וכל הרצונות היינו התמונו וכל הישות היינו בחי' מלכות מקבל חיותם מרצון א"ס. כ"ש בכל מקום שאתה מוצא גדולתו וכו' וזה בחי' התפשטות הגשמיות כי כשרוצה להכלל ברצון א"ס צריך לבטל את הישות שלו וזה בחי' הסתלקות משה בשבת במנחה שאז התגלות רעוא דרעווין שהוא בחי' רצון א"ס שכל הרצונות מקבלי ןחיותם ממנו וזה מחמת שביטל משה כל ישותו כ"ש ונחנו מה וכו'. וזה שאנו רואין שלפעמים נתלהב אדם בתוך התפילה וכל זה בחמלת ה' עאליו שנפתח לו אור הא"ס וכו' ובשעה שנתבטל לגבי א"ס. אזי הוא בבחי' ולא ידע איש שאפי' הוא בעצמו אינו יודע מעצמו. אבל זאת הבחי' צריך להיו תרצוא ושוב כדי שיתקיים ישותו כי הקב"ה רוצה בעבודתינו כ"ש ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר ובשביל זה צריך שלא ישאר כן אלא עד שיבא הקב"ה בעצמו ויטול נשמתו. אבל בחיים חיותו צריך שיהי' ההתפשטות הגשמיות בבחי' רצוא ושוב נמצא כשהוא בבחי' ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו. כי בתחילה בשעת דביקות הי' נתבטל הדעת כ"ש ולא ידע איש וכשהוא בבחינות ושוב ששב לדעתו לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו אזי הוא יודע אחדות הא"ס וטובו ואזי אין חילוק בין ה' לאלקים בין מדת הדין למדת הרחמים. כי בא"סאין שייך ח"ו שינוי רצון כי השינויים אינם אלא בשינוי התמונות אבל ע"י הדביקות של אדם בא,סששם אין שינו ירצון כי שם רצון פשוט ואח"כ נשא בו רשימו מאחדות הזאת. ואח"כ נעשה בבחינות ושוב אזי הרשימו מראה לדעת שידע שכולו טוב וכול אחד. וזה בחי' אתה הרעת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו' ע"כ כ"ז היטוב:

3

Shulchan Aruch

4

וזה בחי' איסור כלאים כי עיקר הבריאה היתה בשביל התכלי תזהזה שתחזור כל הבריאה ותהי' נכללת בא"ס שזה עיקר התכלית של כל הנבראים שבעולם שיחזרו לשרשם הראשון כי הש"י המציא כל הבריאה מאין ליש בשביל ישראל עם קדוש כדי שעל ידי עבודתם ודביקותם בו ית' יעלו כל הנבראים ויחזירו הלכ לשרשו הראשון שיחזור ויוכלל הכל בא"ס אבל כל זמן קיום העולם בהכרח שיהי' בחי' זו בבחינו תרצוא ושוב כי הש, יחפץ בקיום העולם. כדי שנעבדו אותו ית' בעולם השפל הזה דייקא אשר זה כל תענוגיו ושעשועיו ית' וכנ"ל. וזה בחי' וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח ואדם אין לעבוד את האדמה כי באמ תצמיחת וגידול כל הצמחים שבעולם הוא נפלאות תמים דעים. כי בזה אנו רואים בכל עת נפלאו הבורא ית' אשר הוא עושה נפלאו תבכל עת שמגרעין א' של זרע גדל ממנו כמה שבלים ועיקר הגידול הוא אחר שהגרעין נתבלה בארץ ונעשה כאין ואפס אז חוזר וצומח ממנו דבר הנצמח אילנות או תבואה וכיוצא. וע"כ א"א שיגדל ויצמח שום דבר, כ"א ע"י הזריעה בארץ דייקא כי הגידול והצמיחה הוא בחינת בריאה חדשה ועלכן אי אפשר כי אם על ידי שזורעין הגרעין בארץ והארץ הוא בחינות שפלות בחי' אין ושם נתבלה הגרעין עד שנעשה כאין ואפס ולא נשאר ממנו כ"א משהו בעלמא ואז נכלל הדבר הנזרע בא"ס. ע"י שנתבלה ונתפשט מגשמיותו ואזי חוזר ושב משם מאין ליש וחוזר ונתחדש ביתר שאת. עד שיוצא וגדל וצומח ממנו אילן גדול וכיוצא אבל א"א לשום דבר שיחזור ויעלה לשרשו הראשון להתבטל באור הא"ס ולהתחדש שם בבחי' רצוא ושוב כנ"ל כ"א ע"י האדם כי הכל נברא בשביל האדם ואד"ם בגימ' מ"ה ונתן הש"י כח וחכמה בהאדם שיש לו כח בבחירתו להפשיט עצמו מכל גשמיות החומר ולדבק עצמו בהש"י עד שיתבטל ויוכלל באור הא"ס ברצוא ושוב כל ימי חייו. ועל ידי זה כל העולם בכללו נכלל עמו בא"ס. כי הכל תלוי בו כנ"ל:

4

Orach Chaim · Volume 11

5

וע"כ כל שיח השדה וכל עשב השדה לא צמח ולא יצא לאויר העול םעד שבא אדם הראשון והתפלל על הגשמים כמו שפירש"י שם כי התפילה הוא בחי' דביקות וביטול לא"ס ועי"ז חזר והמשיך משם הברכה והשפע העליונה שהם מי הגשים ועי"ז צמחו כל הצמחים וכל העשבים וכן עכשיו א"א שיגדלו שום צמחים כ"א ע"י האדם ועיקר הוא התפילה כי אין הגשמים יורדין אלא ע"י תפילות ישראל כי אין הגשמים יורדין אלא ע"י תפילות ישראל כ"ש (איוב ל"ו) ויצ ו עליו' במפגיע כי התפילה היא בחי' דביקות וביטול לא"ס כי עיקר שלימות התפילה לפעול על ידה להמשיך גשמים הוא רק כשמתפללין במסירות נפש בבחי' התפשטות הגשמיות כמו החסידים הראשונים שהי' מתפללין בהתפטות הגשמיות וע"כ הי' תמיד נענין בתפילתם וירדו גשמים ע"י תפילתם מיד כמובא במס' תעניות הרבה מעשיות מזה. ועי"ז דייקא גדילים הצמחים כי עיקר גידולם ע"י בחינו תביטול לא"ס ברצוא ושוב. שזה בחינו תתפילה כנ"ל:

5

From the Rav, the gaon (genius), the tzadik, holy menora, a live man of great achievements (Samuel 2:23:20), our teacher and rabbi, the holy and awesome Rav, the true Rav, Reb Nussun — NaCHaL NoAVaYa MiKoR CHuCHMuH (first letters spell: NaChMaN) — of Breslov, the memory of the tzadik and holy one for a blessing, student of our Master, Teacher and Rabbi Nachman of Breslov, the memory of the tzadik and holy one for a blessing.

6

6

And this compilation was made by instruction of his Rebbe, the aforementioned gaon, to explain and innovate in every halacha of the Shulchan Aruch, to find support and allusion in each halacha in the way of true wisdom and instructive lessons (mussar haskail) and wondrous and awesome aitzoas, established on base foundations of refined gold — MOAHARNA"T (our teacher Harav Nussun).

7

אות ב ובזה מתורץ מה שהתורה כתבה יעודי המצות ושכרם בירידת גשמים. כ"ש אם בחוקותי תלכו וכו' ונתתי גשמיכם בעתם וכו'. וכיוצא בזה הרבה כי ירידת גשמים שעי"ז נותנת הארץ יבולה זה מורה על שלימות עבודתם בתכלית. שזכו להגיע לתכלית השלימות על ידי קיום התורה והמצוות עד שזכו להתבטל באור הא"ס שעי"ז זוכים להמשיך גשמים ולגדל כל מצח הארץ שעיקר גידולם עי"ז כנ"ל:

7

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN

8

8

Translation not yet available

9

אות ג וע"כ כשחטא אדה"ר בעץ הדעת נתקללה האדמה בעברוור כי עיקר בריאת האדם הי' בשביל זה התכלית. שיזכה להתבטל ולהכלל באור הא"ס ואחדותו ית' כמו שיהי' לעתיד ואם לא הי' אוכל מעץ הדעת הי' זוכה האדם לתכלית הזה בשלימות בחיים חיותו להתדבק ולהכלל באור הא"ס בעודו בגופו כמו שיהי לעתיד אחר התחיה והיה יודע שכולו טוב כולו אחד כמו לעתיד שיהי' כולו טוב כנ"ל. וע"כ הזהירו ה"י ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו וכו'. כי הזהירו שלא יאכל מעץ הדעת שעל ידו יודעין טוב ורע שיודעין הפרש בין טוב לרע דהיינו שיש חילוק בין המאורעות טובות ורעות וע"כ הזהירו שלא יאכל אכילה זו כי האדם נברא שיזכהלדעת שלם ששם אין חילוק בין חסד לדין כי כולו טוב כולו אחד שזה זוכין ע"י ביטול לא"ס כנ"ל. וע"כ מחת שאדם פגם בזה ע"כ נתקללה האדמה בעבורו כ"ש (בראשית ג') בזעת אפך תאכל לחם וכו' כי עכשיו צריכין האדם יגיעה גדולה קודם שממשים מזוונת ופרנסה. כי עכשיו א"א להתבטל לאור הא"ס ברצוא ושוב להמשיך משם פרנסה שזה בחי' גידול התבואה ולהחם מן הארץ שגדילה רק ע"י הביטול לא"ס כנ"ל ועכשיו א"א לזכות לזה כ"א ביגיעה גדולה ועצומה מחמת זוהמת הנחש שנתאחזה בהאדם וע"כ צריך האדם יגיעה גדולה לשבר כל התאות והמדות ואז יזכהלביטול הזה שע"י האדם הזה שזוכה לזה על ידו דייקא גדלים כל הצמחים ונמשך כל הפרנסה לעולם:

9

In loving memory of my mother Chava Bracha bas Shprintza o.b.m.

10

אות ד

10

4 Eyar 5782

11

וזה בחי' איסור כלאים כי כל דבר נשתנה בתמונתו ודמותו וכל אלו התמונות הם כפי האותיות שהם בחינות מלכות שמלובש באותו הדבר שהם בחי' הרצונות הנמשכין מרצון א"ס שאין בו שום תמונה שרצונו ית' הי' שזה האות יהי' לו תמונה זו ועל ידו יהי' נברא זה הדבר בתמונה הזאת וסדר הזה וכן בכל פרטי הבריאה וכמבואר לעיל במאמר הנ"ל. וכל אלו הרצונות והתמונות של כל הדברים שבעולם נמשכין מרצון א"ס שאין בו שום תמונה וכו' כע"ל. וא"א שיוכלל הדברים בא"ס כ"א וכו' כנ"ל. וא"א שיוכללו הדברים בא"ס כ"א ע"י התפשטות הגשמיות וביטול הישות. ואז נכללין הרצונות המלובשין בהתמונות ברצון א"ס הפשוט שאין בו שום תמונה שממנו נמשכין כל הרצונות וכל התמונות. וע"כ א"א שיחזרו ויוכללו בהא"ס כ"א כשנזהרין לבלי לשנות רצון הש"י. שיעמוד כל דברו דבר בצלמו ותמונתו שקבע לו הבורא ית"ש וזה בחי' איסור כלאי זרעים וכלאי הכרם כי הזריעה והצמיחה הוא בחי' ביטול בואר הא"ס ברצוא וושב כנ"ל. וזה א"א כ"א כשאין משנין התמונות מרצונו ית' המלובש בכל הרצונות שבכל התמונות שאז כל הרצונות שבכל התמונות יכולין לחזור ולשוב לשרשן להתבטל ברצון הפשוט שנמשכו משם מתונתם וצלמם אבל כשמערבבים הזרעים ח"ו וזורעין כלאים ח"ו נתערבבים התמונות ועי"ז כאילו עוקרין הרצונות המלובשין בהם מרצון הא"ס מאחר שנשתנו התמונות שלא במינם ואז אין יכולין לחזור ולהכלל ברצון הפשוט וזהו קילקול הבריאה כי עיקר הבריאה כדי שתחזור ותוכלל בא,ס כנ"ל וזה א"א כ"א כשמשמרין שלא לערבב את התמונות רק כל דבר יעמוד בתמונתו וצלמו. שאז הרצון הפרטי המלובש בכל תמונה ותמונה מקושר ברצון הא"ס שאין בו תמונה ואז יכולין להפשיט הדבר מגשמיות שיהי' חוזר ונכלל בא"ס כנ"ל. אבל כשמערבבים התמונות עי"ז עוקרין אותם מרצון הפשוט ואינם יכולים לחזור ולהכלל בא"ס ולהמשיך משם רצון העליון שזהו עיקר הפגם שלכל העבירות וע"כ א"א להכלל בא"ס כ"א ע"י ווידוי דברים כנ"ל. כי עיקרהפגם של עבירה ח"ו הוא שפוגמין במלכות באותיות הדיבורים שהם הרצונות והתמונות ומשנין אותן ועוקרין אותן משרשן וממשיכיןאותם להס"א ח"ו. וע"כ עיקר התיקון ע"י ווידוי דברים שעי"ז חוזרין ומעלין הדיבורים בחי' מלכות בחי' רצונות לשרשן ע"י שחזרו ותיקנו הצירופים של האותיות שהם הרצנוות כסדר כמבואר במאמר הנ"ל. וזהו בחינות האיסור של כלאים שמערבבין ומשנין התמונות והרצונות. שעל ידי זה עוקרים אותן משרשן. ואינם יכולין להכלל ברצון אין סוף שאין בו שים תמונה כנ"ל:

11

and her daughter — my sister —

12

אות ה

12

Bas Sheva Rosa o.b.m.

13

וע"כ החמירה התורה ביותר באיסור כלאי הכרם שחמור ביותר מכל הכלאי זרעים והאילן כי יין יש בו שני בחינות זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש זכה משמחו לא זכה משממו (יומא ה') כי יש יין המשמח ויש יין המשכר כי כשזוכה שתות היין בקדושה כראוי אזי היין מרים דעתו ומשמח לבבו. בחי' ויין ישמח לבב אנוש (תהלים ק"ד) ואז נתעהל דעתו וזוכה לדעת כי ה' הוא האלקים שזהו עיקר שלימות הדעת כנ"ל. לדעת שה' ואלקים כולו חד כנ"ל שזהו עיקר השמחה בחי' ויין ישמח לבב כי כשזוכין לדעת הזה ויודעין שהכל לטובה בודאי הוא בשמחה תמיד ווזה בחי' השמחה של לעתיד שאז תגדל השמחה כ"ש (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו וכו' היינו שמחים כי אז נזכה לדעת הזה שכולו טוב וע"כ יהי' אז עולם השמחה וזה בחי' השמחה של יין בחי' יין המשמח בחי' וייש ישמח כי נתרומם דעתו על ידי היין דקדושה עד שזוכה לדעת הנ"ל שהוא למעלה מדעת ה אנושי ואז יודע שהלכ לטובתו כי כולו טוב שעי"ז נתרבה השמחה מאד וזה בחי' יין המשומר שנזכה לעתיד בעוה"ב שאז יהי' כולו טוב וכו' כנ"ל. אבל יש יין המשכר ח"ו ומי שאינו זוכה אזי יוצא מדעתו לגמרי ע"י שתיית היין כי בחי' זו של ביטול הנ"ל. לאו כל אדם זוכה ולא כל הרוצה ליטול את השם נוטל וא"א לזכות לבחי' ביטול הנ"ל כ"א כשמקדשין עצמו תחילה ומשברין כל המדות והתאות הנמשכין מד' יסודות ושבין בתשובה שלימה ומתוודין ווידוי דברים לפני ת"ח אז דייקא יכולין להכלל בא"ס וגם אז א"א להתבטל לגמרי כי הש"י רוצה בעבודתינו ע"כ צריך שיהי' הביטול בבחי' רצוא ושוב כנ"ל. אבל מי שהוא משוקע עדיין בתאות גשמיות בודאי א"א לו לזכות לבחי' ביטול ואפי' אם יתנוצץ לו לפעמים וירצה לעלות ולהכלל בא"ס יותר מהראוי לו לפי מדריגתו יוכל לפגותם בזה ח"ו שזה בחי' פן יהרסו לעלות אל ה' ואפילו בצדקיים גדולים מצינו בד' שנכנסו לפרדס שלא יצאו בשלום כ"א ר"ע שנכנס בשלום ויצא בשלום ע"כ צריכין לבקש הרבה מהש"י שיזכה לביטול הזה לפי מדרגתו בקדושה וטהרה שלא יזוק לו ריבוי האור ח"ו כי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר ח"ו מכ"ש ע"י שתיית היין אע"פ שנתרומם הדעת ע"י היין אבל כשאינו זוכה אזי נתבלבל דעתו לגמרי ובא לשכרות כי ביטול הנ"ל אל הא"ס זה בחי' שנפשט הדעת ויוצא מהכלים של המוחין ונכלל בא"ס כי בודאי כלי המוחין אין יכולין לקבל אור הא"ס ואח"כ כששב מהביטול אז נשאר בו רק הרשמיה ואז הרשימה מאירה לדעת כי ה' הוא האלקים וכולו טוב כנ"ל ע"כ צריכין שיהיו כלי המוחין קדושים וטהורים כדי שיוכלו לקבל אור הרשימו של הביטול. וזה בחי' יין שעל ידו נתרומם הדעת למעלה מהכלים של המוחין וע"כ צרכין שהיי' כלי המוחין שלו חזקים שיוכלו לקבל הגדלת הדעת הבא ע"י היין ואז יכול לידע עי"ז יידעה שלימה בבחי' חמרא וריחני פקחין בבחי' וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים (ש"ה ז) דהיינו שהולך ומתדבק לדודו באהבה ואחוה וריעות באהבת המישור בבחי' ביטול להא"ס אשר הוא דודי ורעי כ"ש (שם ה) זה דודי וזה רעי. אבל כשלא זכה ואין כלי המוחין שלו חזקים אזי אין יכולין לקבל הגדלת הדעת הבא ע"י היין ואזי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר ונתבלבל דעתו ומוחו לגמרי שזהו בחי' יין המשכר בחי' לא זכה משממו כי נשתומם לגמרי מריבוי הדעת. וזה בחי' חטא אדה"ר שאכל מעה"ד טו"ר שהי' יין כשרז"ל סחטה ענבים ונתנה לו וגם נח פגם בזה כמובא כ"ש ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר וכו' ועיקר הפגם שלהם הי' שהסתכלו למעלה ממדריגתם שזהו בחי' יין המשכר וכמובא בספרים:

13

21 Teves 5783

14

וזה בחי' חטא נדב ואביהוא כשרז"ל שתויי יין נכנסו למקדש וז"ש בקרבתם לפני ה' וימותו כיהכל אחד כי בקרבתם לפני ה' היינו שהציצו ותקרבו יותר מדאי למעלה ממדריגתם שזה היה עיקר הפגם שלהם וזהו בעצמו בחי' שתויי יין כנ"ל:

14

This is a rough draft produced with AI assistance by Petek Nanach.

15

אות ו

15

No copyright.

16

וע"כ צריכין לשמור היין מאוד ממגע נכרים שלא יהי' נפגם ח"ו ולא יהי' נעשה ח"ו בבחי' יין המשכר. וע"כ החמירה התורה ביותר באיסור כלאי הכרם כי היין צריכין לשומרו יותר מכלאים כדי שתוכלל הנטיעה בשרשה כדי להמשיך היין משורשו שבקדושה שהוא בחי' יין המשמח שזה בחי' ביטול אל הא"ס שמשם צומחים כל הזרעים וכל הנטיעות כשהם למיניהם וכנ"ל. אבל כשמערבין כלאים בכרם ח"ו נפגם היין ונעשה יין המשכר כי אינו יכול לקבל אור הא"ס מאחר שנתערבב ונשתנה התמונות והרצונות ע"י התערובות של הכלאים בכרם וכנ"ל כי היין צריך שמירה יותר מכל הזרעים מכלאים מחמת שהיין הוא בחי' הגדלת הדעת שזה עיקר בחי' הביטול. וע"כ צריך שמירה יתירה כנ"ל:

16

Free for all sacred use, printing, distribution and sharing.

17

17

In memory of the true key bearer of the Breslov tradition

18

אות ז וע"כ עיקר שתיית היין הוא רק בשבת ויו"ט בכוס של קידוש כי בשבת ויו"ט אז מאיר ביטותר אור הא"ס. כי זה עיקר קדושת שבת ויו"ט. שאז נפתח אור הא"ס וע"כ ע"י היין ממשיכין הקדושה של שבת ויו"ט ע"י כוס של קידוש כי ע"י כוס יין של קידוש זוכין להתבטל ולהכלל באור הא"ס ולהשמיך הקדושה משם וכנ"ל. וזה בחינות כוס יין של הבדלה כי כשיוצא השבת או היו"ט אז צריכין להמשיך הרשימו של הביטול שתאיר להדעת כי שבת ויו"ט הוא בחי' ביטול אל הא"ס שנפתח אז כנ"ל. ואחר שבת ויו"ט זהו בחי' ששבין מהביטול ואז ע"י הכוס יין של הבדלה ממשיכין הרשימו לש הביטול שתאיר להדעת גם בששת ימי החול שנזכה לדעת גם אז כי ה' הוא האלקים שכולו טוב וכנ"ל. וע"כ עושין הקידוש וההבדלה על היין דייקא כנ"ל:

18

Rabbi Yisrael Dov Odeser o.b.m.

19

19

Translation not yet available

20

אות ח וזה בחי' הנוטע כלאים בכרם הרי זה מקדש מ"ה גפנים מ"ה דייקא בחי מ"ה הנ"ל. שזהו בחי' ביטול אל הא"ס שעי"ז ממשיכין ממ"ה למאה כמבואר שם במאמר הנ"ל על מארז"ל ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבא משחא ע"ש אבל כשנוטע כלאים בכרם שאז פוגם בבחינות מ"ה בבחינות ביטול הנ"ל. על כן מקדש מ"ה גפנים מ"ה דייקא. כי פגם בבחינות מ"ה בבחינות ביטול לא"ס כנ"ל:

20

Student of Rabbi Yisrael Karduner o.b.m. Student of Rabbi Moshe Breslover o.b.m.

21

21

Translation not yet available

22

אות ט וזהבחי' תפילה שהוא בחי' ביטול אל הא"ס כנ"ל במאמר הנ"ל. וע"כ יש ד' בח' בתפילה שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע כידוע דהיינו קרבנות ופסוקי דזמרה וברכת ק"ש ותפילת י"ח וכו' כידוע כי בתחילה צריכין לתקן הד' יסודות שהם בשרשן בחי' ד' אותיות השם זשזהו בחי' ד' עולמות אבי"ע הנ"ל. כי א"א לזכות לבחי' ביטול הנ"ל כ"א כשמתקנין כל המדות הנמשכין מד' יסודות שהם בחי' ד' עולמות הנ"ל כידוע. וע"כ צריכין בתפלה לסדר ד' בחי' הנ"ל. דהיינו קרבנות ופסוקי דזמרה וכו' כדי לברר ולתקן ד' יסודות בחי' ד' עולמות הנ"ל ואז זוכין לבחי' ביטל אל הא"ס שהוא בגמר תפילת י"ח שהוא כנגד עולם האצילו ששם עיקר הביטול אל הא"ס ועיקר הביטול הוא אחר שמסיים הש"ץ תפילת י"ח שאז נופלים על פניהם ומוסרין נפשם לה' שזהו בחי' ביטול אל הא"ס וע"כ אומרים ווידוי קודם נפילת אפיים שהוא בחי' הביטול כי א"א לזכות לבחי' ביטול הא"ס כ"א ע"י ווידוי דברים כנ"ל במאמר הנ"ל. וזהו בחי' הקדישים שאומרים בין עולם לעולם. דהיינו בין קרבנות לפסוקי דזמרה. וכן בי ןישתבח ליוצר כי אנו צריכין לתקן כל הד' עולמות שהם בחי' ד' יסודות שיהי' כולם קדושים וטהורים. כדי שכולם יתעלו ויוכלללו למעלה למעלה ויתבטלו כולם באור הא"ס ואז נדעכי ה' הוא האלקים כנ"ל שזהו בחי' עלמא דאתי. וזהו בחי' הקדיש שהוא הגדלת שמו הגדול ית' בחי' יתגדל ויתקדש שמי' רבא. כי עיקר הגדלת שמו ית' הוא בחי' ה' אלקים שהוא שם מלא בחי' שם הגדול. כ"ש (תהלים קד) ה' אלקי גדלת מאד היינו ששם ה' אלקים הוא גדול מאד כי זה השם כשמתיחד ונכלל יחד בחי' ה' הוא האלקים. זהו עיקר גדולתו ורוממותו ית' בחי' הגדלת שמו ית' כמו שיהי' לעתיד שייה ה' אחד ושמו אחד כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ עיקר כוונת הקדיש הוא ליחד ולחבר ג' שמות אלקים עם ג' שמות הוי' היינו בחי' הנ"ל בחי' ה' הוא האלקים וע"כ ע"י הקדיש נכלל עולם בעולם שלמעלה ממנו וכו'. כי עיקר הכלליות הוא בבחי' זו בבחי' ה' הוא האלקים בבחי' כולו טוב לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו כי כל מה שעולין ונכללין מדרגא לדרגא ומעולם לעולם כל זה הוא בחי' ביטול ואז לפי העלי' והכלליות כן זוכין לדעת דהיינו להגדיל דעתו בכל פעם ולהבין שהכל לטובתו בחי' ה' האו האלקים. שזהו בחי' הקדיש שבין עולם לעולם שעל ידו עולין מעולם לעולם כי הקדיש שהוא הגדלת שמו ית' בחי' ה' הוא האלקים זהו בחי' ביטול שהוא בחי' עלי' מעולם לעולם כנ"ל. ועי"ז נטהרין ונתקדשין כל העולמות עד שזוכין אח"כ לביטול גמור אל הא"ס למעלה למעלה ואז זוכין לדעת גדול בשלימות ויודעין בידיעה שלימה שהכל לטובתו שזהו בחי' ה' הוא האלקים שזהו בחי' מה שמסיימין התפילה בשלום כי שלום הוא התחברות שני הפכים דהיינו חסדים וגבוורת דהיינו לדעת שהכל לטובתו שזהו בחי' הביטול שזוכין בגמר התפילה כנ"ל. וע"כ אין קדיש בין גאולה לתפילה דהיינ ובין בריאה לאצילות כי שם באצילות עיקר הביטול ושם נכללין בא"ס בעצמו כביכול שהוא למעלה מן הדעת למעלה מכל הקדושות כמובן במאמר הנ"ל שבשעת הביטול בעצמו אין שייל לומר שהכל לטובה כי שם אינו יודע מעצמו כלל בחי' ולא ידע איש אפילו הוא עצמו לא ידע. וע"כ אין שייך שם קדיש שהוא הגדלת הדעת לצאת ממוחין דקטנות למוחין דגדלות לדעת כי ה' האלקים והכל לטובה כי כל זה צריכין בעולמות שלמטה שצריכין להמשיך עליהם ההארה מבחי' א"ס. כדי לדעת זאת שהכל לטובה אבל שם באצילות כשזוכין להביטול בעצמו שם אין שייך המשכת הקדושה והדעת כי נתבטלין לגמרי בחי' אפילו הוא עצמו לא ידע כנ"ל:

22

Student of Rabbi Nussun of Breslov o.b.m. Student of the holy master

23

אות י

23

Rabbi Nachman of Breslov

24

ואחר נפילת אפים אחר הביטול אז חוזרין בבחי' רצוא ושוב ואז ימאיר הרשימו אל הביטול לדעת כי ה' הוא האלקים ואז יודעין בשלימות שהכל לטובה ואז נמשכין כל ההשפעות כי עיקר המשכת השפע הוא ע"י הדעת הזה שהוא בחי' כולו טוב בחי' דעת קנית מה חסרת וע"כ אומרים אח"כ סדר קדושה ותפילה לדוד וכו' שכל זההוא בחי' המשכת השפע מהדעת הנ"ל. וע"כ שיכור אסור להתפלל כי קודם התפילה עדיין אין העולמות מתוקנים ואז היין הוא בחי' יין המשכר כנ"ל. וע"כ כששותה יין א"א לו להתבטל באור הא"ס בקדושה ובטהרה כראוי וע"כ אסור לו להתפלל כי מי שאינו קדוש וטהור ורוצה להרוס ולעלות אל ה' למעלה ממדריגתו פגם מאד בזה כנ"ל וע"כ כשהוא שכור אסור לו להתפלל שהוא בחי' ביטול אל הא"ס כי יתבלבל דעתו לגמרי ולא יוכל להתבטל ברצוא ושוב בהדרגה בקדושה ובטהרה וכנ"ל:

24

Na Nach Nachma Nachman Me'uman

25

אות יא

25

Arranged by Simcha Nanach

26

וזה בחי' כוס של ברכה של בהמ"ז אחר האכילה כי האכילה הוא מגידולי הארץ דהיינו לחם מן הארץ שעליו דווקא חייבין בבהמ"ז ועיקר גידולי הצמחים מן הארץ הוא בבחי' ביטול אל הא"ס כנ"ל. וע"כ ע"י האכילה זוכין להתבטל ברצון העליון דהיינו בחי' ביטול אל הא"ס שזהו הארת הרצון שזוכין בשעת האכילה כמבואר במאמר כי מרחמם ינהגם וכו' (בלק"ת סי' ז') שזהו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו בחי' והשביע בצחצחות נפשך שזוכין בשעת האכילה דקדשוה לאורות הצחצחות כמבואר במאמר תקעו כו' (בלק"ת סי' ה') שהם למעלה מהספירות שהוא בחי' ביטול אל הא"ס וע"כ אז אחר האכילה אז היין הוא בבחי' יין המשמח בבחי' ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד. וע"כ יין שבתוך הסעודה אינו משכר כשרז"ל היינו כנ"ל וזה בחי' כוס של יין של ברהמ"ז כי ברכת המזון נאמר על השובע ואז יש כח להמשיך היין דקדושה בחי' יין המשמח שהוא בחי' הארת הרצון הנ"ל בחי' ביטל אל הא"ס בקדושה גדולה כנ"ל:

26

aJew.org · naanaach@gmail.com

27

(הלכו תכלאי הכרם הלכה ד' בהלכות ערלה הלכה ד') (והלכה ה' בהלכות ערלה

27

Table of Contents

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…