כלאי בהמה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו כי איתא בדברי רבינו ז"ל במאמר חדי ר"ש (בסי' ס"א) ששעיקר המתקת כל הצמצומים וכל הדיינם הוא ע"י השכל השייך לכל צמצום וצמצום כי כל צמצום ודין נמשך משכל פרטי כי כלהו במחשבה אתברירו. וכל אל והשכליות אין להם כח להמתיק כ"א כשמקבלין משכל הכולל שכולל כל השכליות וכל הצמצומים שבעולם שהוא בחי' אבן שתי' קדשי קדשים שעל ידו נמתקין כל הצמצוים וכל הדינים שבעולם כוו' ע"ש כ"ז היטב:
Likutay Halachos — Hilchos Bechor Behemah Tehorah, Halacha 4
וזה בחי' איסור כלאי בהמה שאסור לעשות מלאכה בשני מיני בהמות יחד. כי כל המלאכות שבעולם כולם הם בחי' צמצומים כי זה עיקר אומנות המלאכה לצמצם הדבר בצמצום הזה להוציא כלי למעשיהו וכל אלו הצמצומים של כל הל"ט מלאכות צריכין לתקנם ולהמתיקן לברר מזוהמת הנחש מחטא אדה"ר שעל ידו נתקללו ל"ט קללות שמשם נשתלשל יגיעת וטירחת כל הל"ט מלאכות שהם בחי' (בראשית ג') בזעת אפיך תאכל לחם. וע"כ צריך כ"א לקדש עצמו ולעשות המו"מ או העסק והמלאכה בקדושה גדולה לשם ה' כדי לברר כל העסקים והמלאכות שכולם כלולים בל"ט מלאכות לברר כולם מזוהמת הנחש ועיקר ההמתקה והבירור של כל הל"ט מלאכות שהם בחי' צמצומים הוא ע"י השכל השייך לכל מלאכה וצמצום כי בכל מלאכה שלא יהי' בה איזהו שכל וחכמה וזה השכל יש לו שורש למעלה בשכל דקדושה ע"כ צריכין לראות לעשות המלאכה והמו"מ בקדושה גדולה לקשר השכל ישי בהמלאכה לשורשו דייהיינו להשכל הפרטי של מעלה השייך לאות והשכל והצמחום של אותה מלאכה שעי"ז ממתיקין אותו הצמצום כי אין הדין נמתק אלא בשרשו דהיינו ע"י השכל הפרטי שהשייך אליו שהוא שורשו וזה בחי' מה שכתוב בבצלאל שהי' הראש של כל בעלי האומניות שעסקו במלאכת הקודש במעשה המשכן ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה וכו'. כי בצלאלא הי' יודע החכמה והתבונה והדעת השייך לכל מלאכה ומלאכה בחי' לחשוב מחשבות לעשות בכל מאכת וכו' כיהי' יודע לחשוב מחשבות דהיינו המחשבה והחכמה והשכל השייך לכל מלאכה ומלאכה בחי' לחשוב מחשבות לעשות בכל מאכלת וכו' כי הי' יודע לחשוב מחשבות דהיינו החשבה והחכמה והשכל השייך לכל מלאכה ומלאכה. שעי"ז נמתק המצמום של אותה המלאכה כי יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כי האותיות שבםה נברא כל דבר ודבר הם בחי' השכל השייך לכל דברו דבר כי בדבר ה' נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג) ובכל דיבור ודיבור יש בו חכמה ושכל כי הדיבור הוא התגלות הדעת כ"ש מפיו דעת ותבונה דהיינו החכמה והשכל שעל ידו נתהוה הדבר כ"ש (תהלים ק"ד) כולם בחכמה עשית ובצלאל הי' יודע האותיות שבהם נבראו שמים וארץ. דהיינו האותיות והשכל השייך לכל דבר ודבר מבריאת שמים וארץ. שכולם הם בחי' צמצומים שצמצם הש,י כל דברודבר עד שנתהוה בדמות הזה ובתמונה הזאת וע"כ הי' עוסק במלאכת המשכן כי שם הי' כל הל"ט מלאכות כי כל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן (שבת מ"ט) כי המשכן היא בח'י הבית המקדש שהוא בחי' דעת בחי' קודש כי השכל נקרא קודש כנ"ל. היינו ששם כלולים כל החכמות וכל השכליות שכולם מקבלים מהשכל הכולל שהוא קדשי קשים בחי' אבן שתי' כנ"ל. כי כל הצמצומיםוכל המלאכות נמשכים מהאבן שתי' שממנו הושתת העולם וממנו נמשכו כל הצמצומים של כל הנבראים ושל כל המלאכות שבעולם וע"כ איתא בש"ע הני נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא משנכנס אבמנהגא לפי שבטל אבן שתיה כי מהאבן שתיה נמשכין כל המלאכות שהם בחי' צמצומים כי כל צמצום וצמצום מקבל משכלו שהוא שרשו וכולם מקבלים מהשכל הכולל שהוא בחי' קדשי קדשים בחי' אבן שתיה שממנו הושתת העולם כנ"ל:
And this is what is written: "Yissachar is a strong-boned donkey" — and the Targum: "Rich in possessions." And our Sages of blessed memory explained: he subdued his shoulder to bear the yoke of Torah like a donkey bears a burden — like a donkey specifically. And both interpretations are one, and both are words of the living God. For it is well known that the coarseness and materiality of the body derive from the Sitra Achra. And therefore it is called by the name chamor (donkey) — for it is the aspect of chomer (matter) of the body, as is taught regarding Avraham's saddling of his donkey as mentioned, as is brought. And one must subdue the body and labor with it and load upon it the yoke of Torah — just as one subdues the donkey through the loads placed upon it — as our Sages said regarding that verse: "Yissachar is a strong-boned donkey" — that he subdued his shoulder to bear the yoke of Torah like a donkey bears a burden, like a donkey specifically. And through this very thing one merits to wealth as mentioned above. And this is what the Targum renders: "Rich in possessions." It is found that both interpretations are one and each depends on the other — for wealth is merited through subduing the donkey, that is, the materiality of the body, through the yoke of Torah as mentioned above.
אות ב וזה בחי' מה שאסור לחרוש ולמשוך ולעשות מלאכה בשני בהמות יחד כי כל הצמצומים שהם בחי' דיינם זה בחי' בהמה שהוא העדר הדעת כי הרחמנות והחסד הוא בחי' דעת והצמצום הודין הוא בחי' מיעוט הדעת כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ וצריכין לברר ולהמתיק ולהעלות מבהמה לאדם. שזה עיקר עבודת האדם בעוה"ז כי האדם הוא השכל שהוא גדר האדם והוא צריך לברר כל הצמצומים וכל הדינים שהם בחי' העדר הדעת בחי' בהמה לבררם מבהמה לאדם מדין לחסד. וצריך לברר ולהמתיק כל דין וצמצום ע"י השכל השייך לו דייקא שהוא שרשו. וזה עיקר תיקון הל"ט מלאכות שהם בחי' צמצום כנ"ל לבררם מזהמת הנחש ולהמתיקן בבחי' ל"ט מלאכות המשכן כנ"ל. וע"כ אסור לאדם לעשות מלאכה בשני מני בהמות יחד כי אז נתערב שני מיני צמצומים יחד. שהם שני מיני בהמות שהם עירק אחיזת הדין והצמצום שהוא נאחז ביותר במקום שנתמעט הדעת ביותר וע"כ בהמה שהוא תכלית מיעוט והעדר הדעת לגמרי ע"כ שם אחיזת הדין והצמצום בתכלית וע"כ א"א לבררו כ"א כשהוא למינו דייקא יכולין להמתיקו בשרשו בצנור השייך לו דהיינו בשכל השייך לו אבל כשמערבים שני מינים יחד איז נתערבים הצמצומים ואזי א"א להעלות כל אחד לשרשו לשכל הייך לו לבדו בפרטיות ואז א"א להמתיקו כי עיקר ההמתקה ע"י השכל הפרטי השייך לו לבדו ואזי כשאינם נמתקיםמחת שנתערבו שני מעיני בהמות שהם תכלית הצמצומים יחד איז נאחז ח"ו זוהמת הנחש באותה המלאכה מל"ט מלאכות שעושה עמהם כי עיקר אחיזתם הוא מתערובת שזהו בחי' תערובת עץ הדעת טו"ר:
body { font-family: Georgia, serif; max-width: 900px; margin: 40px auto; padding: 0 20px; line-height: 1.8; color: #222; }
אות ג וזה בחי' מ"ש בוזה"ק על פ' לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו כי הם שני זיני בישא וכו' ולכאורה קשה הלא גם בשני מיני בהמות טהרותו אסור ג"כ לעשות עמם מלאכה ביחד כ"ש בש"ע. אך באמת ע"פ הנ"ל שצריכין לברר ולהמתיק כל צמצום וצמצום ע"י השכל הפרטי השייך לו דייקא. וכשנתערבין שני מיני בהמות יחד בשעת איזה מלאכה נתערבין הצמצומים וא"א להמתיק כל אחד ואחד ע"י השכל השייך לו. ואזי נאחז ח"ו זוהמת הנחש מתערובת הזה שנתערב בשעת העסק בל"ט מלאכות ששם עיקר אחיזתם בבחי' בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאכל לחם וכו' שהם הל"ט מלאכות וכו' וכנ"ל. ע"כ בכל עת שנתערבין ב' מיני בהמות באיסור דהיינו בשעת חרישה וכיוצא אפי' ב' מיני בהמות טהורות אזי תיכף נתעורר ח"ו תערובת השור והחמור שהם תרי זיני בישא שכשמתחברים יחד ח"ו נתגבר הדין ח"ו ביותר כי זהז נתעורר ע"י תערובת של כל שני מיני בהמות אפילו טהורות כי מאחר שנתערבין ואין יכולין להמתיק הצמצום של הל"ט מלאכות אזי נתעוררין ח"ו ל"ט מלאכות דס"א שהם ל"ט קללות שהם זוהמת הנחש שהוא בחי' תערובות תרי זינא בישא שהם השור והחמור שהם עשו וישמעאל כידוע. וע"כ כללה התורה איסור כלאי בהמה בשור וחמור אע"פ שבאמת כל שני מינים אסור אפי' ב' מינים טהורים כי התורה רמזה לנו הפגם הנעשה ע"י כלאי בהמה אפי' טהורים כי נתערבים ח"ו השור והחמור תרי זינא בישא וכו' כנ"ל:
h1 { font-size: 1.5em; text-align: center; margin-bottom: 0.3em; }
אות ד וזה ששלח יעקב אבינו לעשו ויהי לי שור וחמור צאן וכו'. כי יעקב הי' שופרי' מעין שופרי' דאדה"ר. והוא עירק התיקון של חטא אדה"ר כמובא. ועשו הוא זוהמת הנחש שעיקר כחו כשמתחבר יחד עם ישמעאל שהוא בחי' תערובת השור והחמור כנ"ל. וע"כ כשלקח יעקב את הברכות ממנו ורצה עשו לנקום בו ח"ו ע"כ הלך אל ישמעאל ולקח בתו כדי להתחבר עם ישמעאל שהם התחברות השור והחמור כדי שעי"ז יוכל להתגבר עליו ח"ו וע"כ כשיצא יעקב מבית לבן לקראת עשו שלח אליו ויהי לי שור וחמור דייקא היינו שזכיתי לברר ולתקן זוהמת הנחש עד שאפי' השור והחמור נתבררו ונמתקו אצלי כי אצלי כל עד'ר ועדר לבדו ואני מברר כל מין ומין לבדו ע"י השכל השייך לו וכל השכליות השייכים לכל דבר ודבר כולם כלולים בתורה שכלולה מכל השכליות שהיא מקבלת מחכמה עילאה משכל הכולל מקדש קדישים מאבן שתיה שעי"ז עיקר ההמתקה בבחי' לוחות האבן כמבואר שם בממאר הנ"ל ע"ש וזהו הסמיכות עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור כי ארז"ל עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי. היינו כי ע"י תרי"ג מצוות שהם כלליות התורה שכוללת כל השכליות וההמתקות של לכ המצומים שבעולם. עי"ז ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה שזכהלברר ולהמתיק כל מין ומין לבדו ע"י השכל הפרטי השייך לו שכלול בהתחורה הקדושה כנ"ל. וע"כ התחיל משור וחמור כ"ש ויהי לי שור וחמור וכו' כי שם עיקר הבירור כנ"ל. וע"כ כששלח יעקב הדורון לעשו מכל מין ומין בהמה נתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו להודיע לעשו שאינו עובר ח"ו על איסור כלאי בהמה ואצלו כל מין ומין מבורר לבדו שעי"ז כל מין ומין בהמה נמתק ע"י השכל השייך לו שעי"ז נתבטל זוהמת הנחש שמשם אחיז תעשו וישמעאל וע"כ בודאי יהיה עשו נכנע תחתיו וז"ש בשבת למען ינוח שורך וחמורך,שורך וחמורך דייקא כי שבת הוא בחי' שכל הכולל בחי' קדשי קדשים בחי' אבן שתיה כי שבת הוא רעוא דרעווין בחי' קדשי קדשים כ"ש כי קודש היא לכם כי בשבת ניתנה תורה. שהיא נפקת מחכמה עילאה משכל הכולל כנ"ל וע"כ בשבת נתבטלין כל הל"ט מלאכות. וע"כ בשת נתבטלין כל הל"ט מלאכות. וע"כ בכל עת שהזהירן על מלאכת המשכן הזהירן מתחילה על שבת כי עיקר תיקון וזיכוך הל"ט מלאכות שזה בחי' מלאכת המשכן הוא ע"י שבת שהוא קדשי קדשים ששם נכללין כל השכליות וכל הצמצומים ושם נתבטלין כל המלאכות בשרשן העליון. וע"כ הזהירה התורה על שביתת בהמה בשבת וכללם כולם בשור וחמור כי צריכין בשבת ליתן נייחא להבהמה מכל מלאכתה כדי שעי"ז יהי' נמתק המלאכה והצמצום שהוא בחי' בהמה כנ"ל ע"י ביטול המלאכה של שבת שעי"ז הם עולין ונכללין בבחי' שבת שהיא נייחא לכולא ששם נתבטלין כל המלאכות וכל הצמומים לגמרי ושם נמתקין כולם עד שזוכין להמשיך הקדושה של שבת גם על ששת ימי החול לקדש כל הל"ט מלאכות כי ע"י קדושת שבת בחי' קדשי קדשים וכו' כנ"ל. עי"זנמתקין כולם ונתבררים בבחי' ל"ט מלאכת המשכן וכנ"ל. וע"כ כללה התורה כל הבהמות בשור וחמור כי שם עיקר הבירור מזוהמת הנחש שהם עשו וישמעאל שהם בחי' שור וחמור תרי זינא בישא. וע"י קדושה של שבת ע"י שנותנין נייחא מל"ט מלאכות אפילו לבהמה בשבת עי"זנתבטל אחיזת הס"א אפי' משור וחמור ואזי השור וחמור נכללין בקדושת שבת בבחי' למען ינוח שורך וחמורך כמוך. כמוך דייקא שיהיה נכלל בהמה באדם שיהיה נמתק כל צמצום וצמצום שהוא בהמה ע"י השכל השייך לו שהוא בחי' אדם כנ"ל:
h2 { font-size: 1.2em; text-align: center; margin-top: 2em; color: #444; }
אות ה וע"כ יעקב אבינו כשברח מלפני עשו כתיב ויפגע במקום וילן שם וכו' ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וכו' ואז נכללו כל האבנים ונעשו אבן אחד. כי כולם נכללו באבן שתיה ששם שכב יעקב. שזהו בחי' ההמתקה של כל הצמצומים ע"י שנכללין באבן שתיה כנ"ל. וכמבואר כל זה במאמר הנ"ל ע"ש. וע"כ הי' זאת בעת שברח מעשו כי עיקר הכנעת עשו עי"ז כנ"ל. וע"כ נסמך יחד ויפגע במקום וכו' להליכת עשו אל ישמעאל. כ"ש ויהי כאשר ראה עשו כי ברך יצחק את יעקב וכו' ואזי נתקנא בו ורצה להתגבר עליו ולנקום בו. וע"כ הלך אל ישמעאל כדי שיתחברו ח"ו תרי זינא בישא השור והחמור כנ"ל. וזהו וילך עשו אל ישמעאל וכו' ואז ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקוםשהוא האבן שתיה ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וכו' ונכללו כולם באבן אחת דהיינו בהאבן שתיה. שזהו בחי' ההמתקות כל הצמצומים שבעולם ע"י השכליים הפרטיים שהייכים להם. כי כולם מקבלים מהשכל הכולל מהאבן שתיה שעי"ז עיקר ההמתקה בכלל ובפרט כ"ש שם. וע"י ההמתקה זו על ידי שנכללו כל הצמצומים באבן שתיה עי"ז נכנע עשו וישמעאל שור וחמור שאחיזתם מדינים כשאין נמתקין הצמצומין ע"י התערובת והכלאים ח"ו כנ"ל. וע"כ קודם שבא יעקב למקום ההוא להאבן שתיה עסק מקודם בתורה י"ד שנים בבית עבר כמו שלמדו רז"ל מפסוק זה וישכב במקום ההוא. במקום ההוא שכב וכו'. כי דייקא ע"י שעסק בתורה מקודם בבית עבר. עי"ז דייקא וישכב במקום ההוא. עי"ז דייקא זכה לבא למקום ההוא שהוא האבן שתיה שזכה לכלול כל הצמצומים בשרשן בהאבן שתיה שזהו בחי' כל האבנים שנעשו מהם אבן אחד כנ"ל. שעי"ז נמתקו כל הדינים ונתבטל אחיזת עשו וישמעאל כנ"ל. כי לכלול בהאבן שתיה א"א כ"א ע"י התורה שהיא נפקת מחכמה עילאה שעל ידה דייקא יכולין לעלות ולכלול בהאבן שתיה. בבחי' קדשי קדשים שזהו בחי' לוחות האבן. כ"ש שם במאמר הנ"ל ע"ש:
h3 { font-size: 1em; font-style: italic; margin-top: 1.5em; margin-bottom: 0.3em; color: #555; }
אות ו וע"כ הביא הש"י כל הבהמות והחיות לפני האדם לראות מה יקרא לו. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו כי השם והחיות של כל הבמות והחיות הוא החיות שלהם שנמשך מהשורששלהם שהואהשייך לכל מין ומין שהוא שרשו וכולם נמשכין מהאדם שהוא הדעת שהוא כלול מכל השכליות. כי האדם נברא ממקום המקדש כדי שיהי' נכלל בהאבן שתיה. ע"כ הוא יודע כל השכליות הפרטיים השייכים לכל בהמה וחיה שהוא שמם וחיותם כיהוא צריך לבררם להעלות כל מין ומין לשרשו שיהי' נכללים כולם בהאבן שתיה. שזהו בחי' קרבנות שהיו בביהמ"ק שעי"ז נכללו הבהמות בביהמ"ק בהאבן שתיה וכנ"ל:
p { margin: 0.5em 0 1em 0; text-align: justify; }
אות ז וע"כ הי' כל הבהמות והחיות מוכרחים לכנוס לתוך תיבת נח כי תיבת נח הוא בחי' יוה"כ כ"ש בתיקונים שזהו בחי' אבן שתיה ק"ק כי ביוה"כ הי' הכה"ג נכנס לשם. וע"כ בשעת תוקף הדין של המבול הוכרחו כל הבהמות והחיות לכנוס לתוך תיבת נח שהוא בחי' ק"ק כדי שיהי' נמתק כל צמצום וצמצום ע"י השכל כנ"ל. וע"כ נכנסו למיניהם דייקא. אותן שדבקו במינם ולא עברו על איסור כלאי בהמה כי א"א לכנוס לתיבת נח לתוך בחי' ק"ק בחי' אבן שתיה כ"א כשנזהרין מכלאים שיהיה כל מין ומין לבדו שאז נמתק כ"א וא' ע"י השכל השייך לו שמקבל מאבן שתיה כנ"ל. כי אפ' כשזוכין להמתיק הצמצומים ע"י השכל הכולל בעצמו כ"ש שם במאמר הנ"ל א"א להכלל שם כ"א למינו כי צריכין להכלל שם דרך הצמצום והצנור שנמשך דרך שם מהאבן שתיה. וע"כ אסור לערב המינים כי אז א"א להכלל שם ולקבל המתקה משם לא בכלל ולא בפרט וכנ"ל:
.halacha-title { font-size: 1.3em; font-weight: bold; text-align: center; margin: 2em 0 1em; }
וע"כ נכנסו כל הבהמות והחיות וכו' לתבת נח אותן שדבקו במינם דייקא. ועי"ז נמתקו שם כל המצומים וכל הדינים הקשים שהי' בעולם אז. ועי"ז זכו לצאת משם למשפחותיהם. כ"ש למשפחותיהם יצאו מן התיבה כי חזר ויצא כל מין ומין מן התיבה שוא בחי' אבן שתיה שמשם נמשכין כל הצמצומים וכנ"ל. וע"כ הקריב נח מהם קרבנות כי הקרבנות הואבבחי' המתקת הצמצומים ע"י השכללים השייכים להם כנ"ל. כי נח מברר ומתקן וממתיק כל הל"ט מלאכות מזוהמת הנחש. כ"ש זה ינחמינו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה וכו' כי נח הוא בחי' קדושת שבת כמובא בחי' נייחא לעילאין נייחא לתתאין וכו' וע"כ על ידו נמתקו כל הצמצומים שהם בחי' ל"ט מלאכות בחי' כל מיני בהמות למיניהם. כי כול םנמתקו ונתבררו ע"י תיבת נח שהואבחי' יוה"כ בחי' אבן שתיה ששם נמתקין כל הדינים וכל הצמצומים שבעלום. ע"י השכל הכולל שהוא בחי' קדשי קדשים שמשם כל ההמתקות וכנ"ל:
It is found that the donkey is the aspect of wealth — that is, through subduing it as mentioned. And the petter chamor — the firstborn of the donkey — that is where the aspect of wealth is to the highest degree, for in every matter the firstborn is greater and more inclusive than all others, as mentioned earlier in Hilchos Pidyon Bechor, Halacha 1. And in particular in the aspect of wealth the firstborn is supreme as mentioned. And the essential means is through subduing them. And therefore one must especially subdue the firstborn of the donkey, which is the greatest and most inclusive of all. And since its grip on vitality is greater, Israel does not have the power to subdue it — and in particular since they lost the excellence of the firstborn status, and therefore they do not have the power to subdue the firstborn of the Sitra Achra. And therefore they need to subjugate it to the Kohen, who is exceedingly holy, and who merited the excellence of the firstborn status — and therefore he has the power to subdue and break the power of the aspect of the firstborn of the petter chamor.
אות ח וע"כ אותיות התורה צריכין להיות כ"א בפני עצמו ואם נדבק אות לאות פסול. כי כל אות ואות הוא בחי' שכל שמקבל משכל הכולל דרך הצנור השייך לו. שעי"ז יש לו כח להמתיק הצמצומים השייך לו. וע"כ צריך כל אות שיהי' בפ"ע ואסור שיודבקו אותיות התורה זה בזה. כדי שלא לערב הצמצומים והשכליים שאז אי אפשר להמתיקם וכנ"ל:
.source-note { font-size: 0.85em; color: #777; font-style: italic; }
וע"כ אדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך וכו'. כי האדם הוא השכל הכולל שהוא ממתיק כל הצמצומים והדינים שהם בחי' בהמה כנ"ל. וע"כ אין לו שום התחברות ותערובת עם הבהמות אדרבא האדם הוא השכל שהוא ההמתקה שלהם. וע"כ אין בהאדם דין כלאים עם הבהמות ומותר עם כולם לעשות מלאכה לחרוש ולמשוך כי האדם אינו מתערב ומתחבר עם הבהמה כלל. כי הוא השכל וההמתקה שלהם כנ"ל:
And since the entire aspect of the petter chamor is the aspect of money, the aspect of wealth as mentioned — therefore it requires redemption, to redeem it through different money. And the redemption is specifically with a lamb (seh) — for the aspect of the seh is the very opposite of the aspect of the chamor. For Israel is compared to a seh, as it is written: "Israel is a scattered sheep" (Yirmiyahu 50:17). And it is in the aspect of Adam (Man), as it is written: "And you, My flock, the flock of My pasture — you are Man" (Yechezkel 34:31). It is found that it is in the aspect of the guarding of the covenant, which is the aspect of Adam, the aspect of Israel — the opposite of the aspect of the donkey, which is the aspect of Egypt, who are steeped in licentiousness, the aspect of the blemish of the covenant. And therefore one must give a seh in exchange for the donkey — in order to exchange the aspect of the donkey for the aspect of the seh. And through this, when the donkey goes out from the possession of the Kohen through the redemption of the seh, it is then subdued and fit to enter the possession of Israel for use.
Loading comments…