חלה א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ע"פ התורה תפלה לחבקוק (בסי' י"ט) ה' מינם חייבים בחלה כי עיקר חיוב החלה היא משיתן מים בקמח כי אז מתחיל גמר תיקון התבואה ע"י נתינת המים שעי"זנעשה מן התבואה לחם שהוא עיקר המאכל שהוא בחי' דעת כדאיתא בדברי רבינו נ"י שלחם הוא בחי' דעת ועיקר הדעת ע"י החסדים כדאיתא שם. וע"כ משעת נתינת המים שהם בחי' מימי החסדים אזי נעשה בבחי' דעת שהוא בחי' לחם ועל כן צריך תיקון. דהיינו להפריש חלה שהוא ראשית מן העיסה כי כל הדברים נפלו בתוך הקליפות על ידי חטא עץ הדעת כידוע ועלכ ןכל הדברים צריכין בירור ותיקון ובפרט הפת והלחם כי הלחם הוא בבחינת דעת ועיקר אחיזתם שם בבחי' עץ הדעת טו"ר שהוא כרוך אחר הדעת שבקדושה כי הם כרוכים ביותר במקום שיש שם קדושה יתירה כידוע ועיקר הקדושה הוא הדעת וע"כ אף שכבר תיקנו התבואה ע"י תרומות ומעשרות שהם בחי' ראשית עכ"ז אח"כ כשנותן מים בעיסה שאז עיקר גמר תיקונו שנעשה בבחי' דעת ע"י המים ע"כ אז צריך לשמור ביותר לגרש הרע ולהעלות הטוב. כי אז צריך שמירה יתירה מן השאור שבעיסה הנאחז בעיסה דייקא. וע"כ צריך להפריש חלה שהוא ראשית שהוא בחי' שלימות לה"ק שהוא ג"כ ראשית כנ"ל (בהל' בכור בהמה טהורה הלכה א') כי בלה"ק נברא העולם שעי"ז נכנע הרע הנאחז שם מבחי' עץ הדעת כנ"ל. כי עיקר הכנעת הרע הנ"ל הוא ע"י שלימות לה"ק וצריך ליתן החלה לכהן כי עיקר שלימות לה"ק הוא כשהדיבור מקושר אל הדת ונמשך משם וזה בחי'לשון קודש כי קודש הוא חכמה שהוא המוחין. והלשון הוא הדיבור כשמקושר אל המוח אזי הוא בחי' שלימות לה"ק שהוא בחי' תיקון הברית כמובא שם בדברי רבינו נ"י ששלימות לה"ק ותיקון הברית תלוי זה בזה. כי עיקר תיקון הברית תלוי בדעת והוא היפך עץ הדעת טו"ר כי אתא בתיקונים שעץ הדעת טו"ר דא עירבוביא דטוב ורע והוא א' בפה ואחד בלב היינו שהדיבור רחוק מן החכמה שבלב שהוא פגם וקילקול לשון הקודש כנ"ל וע"כ צריך ליתן החלה וכל מתנות כהונה לכהן כי הכהן הוא בבחי' חכמה בחי' קודש כמובא וע"י שמעלין ומוציאין ראשית העיסה וכיוצא בו ונותנין לכהן עי"ז מקשרין הדיבור דהיינו האותיות המלובשין שם אל החכמה שהוא הכהן ואז ינעשה בבחי' שלימות לה"ק ואזי נכנע הרע הנאחז שם כנ"ל ואזי יכולין לאכול אח"כ המאכל ולבררו ולתקנו כי כ"ז נעשה ע"י בחי' שלימות לה"ק שהוא בחי' ראשית שתורמין ומפרישין מן התבואה ומן הפת כנ"ל וע"כ האוכל טבלים חייב מיתה כי הוא בחי' פגם עץ הדעת שנאמר בו ביום אכלך ממנו וכו'. וזשארז"ל שחלה ניתנה לנשים כי היא קילקלה חלתו של עולם כוו' היינו כי ע"י פגם עץ הדעת פגמה הלה"ק. וע"כ צריכ להפריש חלה שהיא בבחי' לשון הקודש שהוא בחי' חוה אשה כנ"ל וע"כ נקרא בשם חלה לשון תפילה לשון ויחל משה כי התפילה היא בחי' מלכו שהוא בחי' לשון הקודש והוא החיות של כל הדברים.כי התפילה היא חיי שעה דהיניו החיות של כל הדברים שבעולם הזה כמובא בדברי רבינו נ"י וע"כ היה העולם חסרד תיקון עד שבא אדה"ר והתפלל וירדו גשמים נמצא שעיקר תיקון העולם הי' ע"י תפילה שעל ידה המשיך חיות ושפע לעולם וע"כ ארז"ל אדה"ר חלתו של עולם הי' היינו בחי' חלה ראשית בחי' שלימות לה"ק בחי' תפילה שעל ידה נמשך החיות והשפע כנ"ל כי עיקר החיות של כל העולם הוא ע"י בחי' לשון הקודש שהוא בחי' תפילה שעל ידה נברא העולם כנ"ל וע"כ נוהגין להתפלל בשעת הפרשת חלה כי החלה היא בבחי' תפילה בחי' לה"ק כנ"ל וע"כ שיעור חלה היא עומר בבחי' והעומר עשירית האיפה היניו בחי' הדיבור שהוא בחי' עומר ומדה. כי הדיבור הוא המדה והגבול של כל הדברים והוא נמשך מן החכמה בבחי' השתלשלות עשר מדריגות עד שנעשה דיבור והוא בחי' והעומר עישרית האיפה בחי' השכל שהוא בחי' איפה שהוא ראשית המחשבה שהוא עדיין למעלה מן הדיבור שבפה והעומר שהוא המדה בחי' הדיבור כנ"ל הוא מדריגה עשירית מן החכמה שהוא בחי' איפה כנ"ל. וזהו בחי' לשון הקודש דהיינו הדיבור הנמשך מן החכמה שהוא קודש כנ"ל. ואז חייב בחלה שהוא בחי' שלימות לה"ק כנ"ל. וע"כ עיקר החלה היא בא"י כי ארץ ישראל היא בחי' לה"ק כנ"ל. אבל ח"ל שהם ארץ העמים שהוא בחי' לשונות העמים. וע"כ אין החלה ראוי לכהן כי נטמאת מיד באויר ארץ העמי םכי שם הוא בחי' לשונות העמים שהוא בחי' פגם הדיבור היינו בחי' הדיבור בלא דעת כנ"ל שנמשך מפגם עץ הדעת כנ"ל. ע"כ אין נותנין החלה לכהן כי שם אין יכולין לקשר אותיות הדיבור אל החכמה שהוא בחי' הכהן כנ"ל. וע"כ חלת ח"ל נשרפת בבחי' מאש יצאו והאר תאכלם כי בחי' לשונות העמים צריךם להכניעם ולשרפם באש בבחי' ימוטו עליהם גחלים וכו' כמובא בדברי רבינו שם במאמר תפילה לחבקוק עיין שם:
Chalah Halacha Four — Part One
וע"כ ה' מינין חייבין בחלה בבחי' ה' הדעת כמובא בדברי רבינו נ"י כי עיקר הדעת הוא ע"י בחי' חו"ג. וזה בחי' העיסה שהיא נילושה מקמח ומים כיהקמח השהוא עיקר המזון נמשך מגבורות בבחי' שולחן בצפון בחי' גבורות גמשים והמים הם בחי' מימי החסדים וכשנתחברים יחד המים והקמח אזי נעשה בבחי' דעת שהוא ע"י חיבור חו"ג כנ"ל. ואזי חייב בחלה שהיא בחי' ראשית דעת וכנ"ל:
According to the Torah beginning "V'Atem Tihyu Li Mamleches Kohanim v'Goy Kadosh, Eileh HaDvarim Asher Tedaber" etc. (Shemos 19:6) — Section 34 — see there. The general principle (haklal) is: the holy point (nekudah kedoshah) is the aspect of tzaddik yesod olam [the righteous one, the foundation of the world], the aspect of bris shalom [covenant of peace]. And there dwells (shorah) holy love (ahavah dikedushah) — the aspect of Kohen. And therefore, through the tzaddik — who is the aspect of the point wherein holy love dwells — shining into (me'ir b'leiv) the hearts of Israel: through this the shames (charafos) that dwell upon the heart — which are the brokenness of heart (shvirat leiv) — are nullified (misbatel). And each person must receive from the point that exists within himself, and from the point of his fellow (nukdas chaveiro). And all the points receive from the universal point (nekudah hakelalis), which is the aspect of the tzaddik. And through the illumination of the point that shines in his heart — through this the shames that dwell upon the heart, which are brokenness of heart, are nullified, etc. See there all of this carefully.
Loading comments…