חלה א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
This is the aspect of Kiddush over wine on Shabbos, derived from (Shemos 20): "Remember the day of Shabbos to sanctify it" — "remember it over wine" (Pesachim 106). The essential Kiddush is to draw Shabbos holiness upon oneself, to sanctify all the sparks and souls refined during the weekdays that ascend at Shabbos's onset. Now we draw holiness upon them through Kiddush. Therefore we say Vayechulu over the cup, beginning "The sixth day, and the heavens were completed…" — the entire passage speaks of how on the seventh day, Shabbos, the work was completed through the cessation and rest drawn upon all creations — "Shabbos came, rest came" — the completion and purpose of all His work. As Rashi explained: "What was the world lacking? Rest…" All this we mention at the start of Kiddush over wine — for the entire Kiddush is to draw Shabbos-rest's holiness upon all weekday labors, which are berurim that ascend on the sixth day toward evening at Shabbos's onset, to be included in their purpose — Shabbos holiness, the purpose of heaven and earth. 115
אות א ע"פ התורה תפלה לחבקוק (בסי' י"ט) ה' מינם חייבים בחלה כי עיקר חיוב החלה היא משיתן מים בקמח כי אז מתחיל גמר תיקון התבואה ע"י נתינת המים שעי"זנעשה מן התבואה לחם שהוא עיקר המאכל שהוא בחי' דעת כדאיתא בדברי רבינו נ"י שלחם הוא בחי' דעת ועיקר הדעת ע"י החסדים כדאיתא שם. וע"כ משעת נתינת המים שהם בחי' מימי החסדים אזי נעשה בבחי' דעת שהוא בחי' לחם ועל כן צריך תיקון. דהיינו להפריש חלה שהוא ראשית מן העיסה כי כל הדברים נפלו בתוך הקליפות על ידי חטא עץ הדעת כידוע ועלכ ןכל הדברים צריכין בירור ותיקון ובפרט הפת והלחם כי הלחם הוא בבחינת דעת ועיקר אחיזתם שם בבחי' עץ הדעת טו"ר שהוא כרוך אחר הדעת שבקדושה כי הם כרוכים ביותר במקום שיש שם קדושה יתירה כידוע ועיקר הקדושה הוא הדעת וע"כ אף שכבר תיקנו התבואה ע"י תרומות ומעשרות שהם בחי' ראשית עכ"ז אח"כ כשנותן מים בעיסה שאז עיקר גמר תיקונו שנעשה בבחי' דעת ע"י המים ע"כ אז צריך לשמור ביותר לגרש הרע ולהעלות הטוב. כי אז צריך שמירה יתירה מן השאור שבעיסה הנאחז בעיסה דייקא. וע"כ צריך להפריש חלה שהוא ראשית שהוא בחי' שלימות לה"ק שהוא ג"כ ראשית כנ"ל (בהל' בכור בהמה טהורה הלכה א') כי בלה"ק נברא העולם שעי"ז נכנע הרע הנאחז שם מבחי' עץ הדעת כנ"ל. כי עיקר הכנעת הרע הנ"ל הוא ע"י שלימות לה"ק וצריך ליתן החלה לכהן כי עיקר שלימות לה"ק הוא כשהדיבור מקושר אל הדת ונמשך משם וזה בחי'לשון קודש כי קודש הוא חכמה שהוא המוחין. והלשון הוא הדיבור כשמקושר אל המוח אזי הוא בחי' שלימות לה"ק שהוא בחי' תיקון הברית כמובא שם בדברי רבינו נ"י ששלימות לה"ק ותיקון הברית תלוי זה בזה. כי עיקר תיקון הברית תלוי בדעת והוא היפך עץ הדעת טו"ר כי אתא בתיקונים שעץ הדעת טו"ר דא עירבוביא דטוב ורע והוא א' בפה ואחד בלב היינו שהדיבור רחוק מן החכמה שבלב שהוא פגם וקילקול לשון הקודש כנ"ל וע"כ צריך ליתן החלה וכל מתנות כהונה לכהן כי הכהן הוא בבחי' חכמה בחי' קודש כמובא וע"י שמעלין ומוציאין ראשית העיסה וכיוצא בו ונותנין לכהן עי"ז מקשרין הדיבור דהיינו האותיות המלובשין שם אל החכמה שהוא הכהן ואז ינעשה בבחי' שלימות לה"ק ואזי נכנע הרע הנאחז שם כנ"ל ואזי יכולין לאכול אח"כ המאכל ולבררו ולתקנו כי כ"ז נעשה ע"י בחי' שלימות לה"ק שהוא בחי' ראשית שתורמין ומפרישין מן התבואה ומן הפת כנ"ל וע"כ האוכל טבלים חייב מיתה כי הוא בחי' פגם עץ הדעת שנאמר בו ביום אכלך ממנו וכו'. וזשארז"ל שחלה ניתנה לנשים כי היא קילקלה חלתו של עולם כוו' היינו כי ע"י פגם עץ הדעת פגמה הלה"ק. וע"כ צריכ להפריש חלה שהיא בבחי' לשון הקודש שהוא בחי' חוה אשה כנ"ל וע"כ נקרא בשם חלה לשון תפילה לשון ויחל משה כי התפילה היא בחי' מלכו שהוא בחי' לשון הקודש והוא החיות של כל הדברים.כי התפילה היא חיי שעה דהיניו החיות של כל הדברים שבעולם הזה כמובא בדברי רבינו נ"י וע"כ היה העולם חסרד תיקון עד שבא אדה"ר והתפלל וירדו גשמים נמצא שעיקר תיקון העולם הי' ע"י תפילה שעל ידה המשיך חיות ושפע לעולם וע"כ ארז"ל אדה"ר חלתו של עולם הי' היינו בחי' חלה ראשית בחי' שלימות לה"ק בחי' תפילה שעל ידה נמשך החיות והשפע כנ"ל כי עיקר החיות של כל העולם הוא ע"י בחי' לשון הקודש שהוא בחי' תפילה שעל ידה נברא העולם כנ"ל וע"כ נוהגין להתפלל בשעת הפרשת חלה כי החלה היא בבחי' תפילה בחי' לה"ק כנ"ל וע"כ שיעור חלה היא עומר בבחי' והעומר עשירית האיפה היניו בחי' הדיבור שהוא בחי' עומר ומדה. כי הדיבור הוא המדה והגבול של כל הדברים והוא נמשך מן החכמה בבחי' השתלשלות עשר מדריגות עד שנעשה דיבור והוא בחי' והעומר עישרית האיפה בחי' השכל שהוא בחי' איפה שהוא ראשית המחשבה שהוא עדיין למעלה מן הדיבור שבפה והעומר שהוא המדה בחי' הדיבור כנ"ל הוא מדריגה עשירית מן החכמה שהוא בחי' איפה כנ"ל. וזהו בחי' לשון הקודש דהיינו הדיבור הנמשך מן החכמה שהוא קודש כנ"ל. ואז חייב בחלה שהוא בחי' שלימות לה"ק כנ"ל. וע"כ עיקר החלה היא בא"י כי ארץ ישראל היא בחי' לה"ק כנ"ל. אבל ח"ל שהם ארץ העמים שהוא בחי' לשונות העמים. וע"כ אין החלה ראוי לכהן כי נטמאת מיד באויר ארץ העמי םכי שם הוא בחי' לשונות העמים שהוא בחי' פגם הדיבור היינו בחי' הדיבור בלא דעת כנ"ל שנמשך מפגם עץ הדעת כנ"ל. ע"כ אין נותנין החלה לכהן כי שם אין יכולין לקשר אותיות הדיבור אל החכמה שהוא בחי' הכהן כנ"ל. וע"כ חלת ח"ל נשרפת בבחי' מאש יצאו והאר תאכלם כי בחי' לשונות העמים צריךם להכניעם ולשרפם באש בבחי' ימוטו עליהם גחלים וכו' כמובא בדברי רבינו שם במאמר תפילה לחבקוק עיין שם:
Therefore we sanctify over wine specifically. Refining the holy sparks from weekday contamination to sanctify them in Shabbos holiness — this is cutting off Amalek's seed through the lower point, the aspect of Yehoshua, subduing the blood of the chalal has'mali. Therefore we sanctify over wine specifically — wine is the strengthening of the blood: "Do not look upon wine when it reddens — its end is blood" (Sanhedrin 70 on Mishlay 23). One must be very careful about wine, especially on weekdays. Yet in holiness there are times when it is a mitzvah to drink wine — this is Kiddush over wine specifically. At Shabbos's onset, the blood of the chalal has'mali is subdued — then the wine is in holiness: "he merited — it gladdens him" — "wine gladdens the heart of man." Through the wine over which we sanctify, holiness is drawn upon all ascending sparks through the rectification of the lower point. For their essential ascent is through simchah (os 45). 116
וע"כ ה' מינין חייבין בחלה בבחי' ה' הדעת כמובא בדברי רבינו נ"י כי עיקר הדעת הוא ע"י בחי' חו"ג. וזה בחי' העיסה שהיא נילושה מקמח ומים כיהקמח השהוא עיקר המזון נמשך מגבורות בבחי' שולחן בצפון בחי' גבורות גמשים והמים הם בחי' מימי החסדים וכשנתחברים יחד המים והקמח אזי נעשה בבחי' דעת שהוא ע"י חיבור חו"ג כנ"ל. ואזי חייב בחלה שהיא בחי' ראשית דעת וכנ"ל:
Amalek — the muddying of the blood — is the aspect of sadness, from which the strengthening of desires whose totality is the desire of mishgal: "that he chanced upon you on the way" (Devarim 25). On weekdays it is hard to subdue him through wine — most do not merit the gladdening wine, and then "he did not merit — it devastates him." But at Shabbos's onset one must draw Shabbos joy through the cup of wine over which one sanctifies — then it is the gladdening wine. Through this, holiness is drawn upon the blood — the souls and sparks ascending — and through the blood of the heart one burns for Hashem in "flames of the fire of Yah" — Shabbos holiness is drawn upon all the sparks, their entire purpose. This is "song is said only over wine" (brachos 35, Arachin 11) — their essential ascent is through song and praise to Hashem: the ten kinds of melody, "A psalm, a song for the Shabbos day" — the ultimate delight of the World to Come, "a day entirely Shabbos," when they will merit the preserved wine and song will awaken in the world — as in the holy Zohar (Tikkun 10, 24b). 117
Loading comments…