פדיון פטר חמור ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א כל פטר חמור תפדה בשה וכו'. ע"פ התו' עתיקא וכו' בסי' כ"א:
Likutay Halachos – Hilchos Pidyon Peter Chamor, Halacha 3
כי עיקר הבחירה ע"י שיש קשיות וסתירות שא"א להבינם בשכל אנושי בשום אופן כמו הידיעה והבחירה וכו' כ, ששם שעיקר הבחירה ע"י שאין יודעין השכל של הידיעה והבחירה וכו' כי זה השכל הוא בבחי' המקיפין שא,א להשיגם בזההעולם כי אם ישיגו אלו המקיפין ויתרצו כל הקושיות וידעו השכל של הידיעה והבחירה תתבטל הבחירה לגמרי. ואם הי' מתבטל הבחירה הי' מתבטל העולם כי עיקר קיחום העולם בשביל הבחירה וע"כ לעתיד שיתבטל הבחירהכי באמ תיתבטל זה העולם ויהי' חידוש העולם אז באמת ישיגו זה השכל של הידיעה והבחירה. וכן יתורצו אז כל הקשיות והסתירות כי אז ישיגו המקיפין העליונים כל אחד כפי עבודתו ויגיעו וטרחו בעבודת הש"י שזה יהי' שכר עוה"ב בחי' לע"ל צדיקים יושבים דייקא ועטרותיהם בחי' המקיפין בראשיהם שיכנסו המקיפין בפנים וכו' כמבואר שם כל זה היטב ע"ש היטב:
Based on what Rabbainu z"l explains — that the essence of perfection is Yir'ah (awe/fear of Hashem), as it is written, "What does Hashem your G-d ask of you, but to fear [Him]" etc., and as it is written, "The end of the matter, all having been heard: Fear G-d, for this is the wholeness of all things" — there are two kinds of Yir'ah. There is one who fears Hashem on account of His greatness and loftiness, for He is exalted and sovereign, blessed be His Name. And there is a Yir'ah of a lesser kind, which comes to a person by way of lower-level fears — through fear of a beast or an officer etc. — through which he is reminded and comes to fear Hashem. The first Yir'ah, which arises through the mind's contemplation of His greatness and loftiness, blessed be He, is one bechina (aspect), for Yir'ah is the bechina of Malchus (Kingship), as it is written, "Were it not for the fear of the [earthly] kingdom [of man]" etc. The second Yir'ah, which comes through lower things, is the bechina of Aleph-Daled (i.e., the Name "Adon"). Through this Yir'ah, Divine influence is drawn down into the world etc. And when the shefa (abundance) is drawn down, a vessel must be made etc. And this [relates to] the letters Aleph-Daled-Mem [i.e., Adam] etc. And this [is the meaning of] "Man (Adam) sees with his eyes" — through looking with awe, i.e., the lower Yir'ah etc. — through this, the bechina of Adam is formed. But through the higher Yir'ah etc., through it the Name of the Holy One Blessed be He is made complete (ishtalim shma). And this is [the meaning of] "And Hashem sees into the heart" etc. Study there.
ולהשיג המקיפין צריכין לקדש שבעת הנרות וכו'. ולפעמים המוחין בהעלם בבחי' עיבור וצריכין לזה צעקה בין בתורה בין בתפילה ועי"ז מולידין המוחין בבחי' צור ילדך תש"י וכו' ע"ש כל זה היטב:
The principle, in sum, is that the essence of all perfection is Yir'ah, as stated above — for all the core attainments of Divinity and knowledge of the Creator, blessed be He, are not grasped by the mind and heart except through Yir'ah, which is the essential means of preservation and sustaining of holy Da'as (knowledge/awareness) and Chochmah (wisdom), in the dimension of "whoever's fear of sin precedes his wisdom — his wisdom endures" etc.
אות ב והנה כל ההולדות כולם הם בחי' הולדת המוחין. כי רק בשביל זה ברא השם יתברך את העולם ובשביל זההוא ית' מקיים את העולם הכל בשביל שיתגהל המוח והדעת שידעו הכל כי ה' הוא האלקים כי כולם בחכמה עשית וכ"ש בזוה"ק שכל הבריאה בגין דישתמודעין לי'. וע"כ כל ההולדות שבעולם מדור לדור שזהו קיום העולם הכל רק בשביל זה. וע"כ בכל הולדה ששבעולם נמשך ונתגלה איזה דעת כפי ההולדה ואפילו בהולדות הבהמות וכו' נמש ונולד ג"כ איזה דעת כפי הולדה. כי כל הבהמות והחיות טהורות וטמאות כולם אינם נולדים בעולם כ"א בשביל האדם הבעל דיעה הבעל בחירה שכל העולם נברא ונתקיים רק בשבילו כידוע. וע"כ בכל הולדו תשל הבהמות נמשך ונולד איזה דעת להאדם שבשבילו נולד ומתקיים הכל כדי שע"י ההולדה זאת יהי' נוסף לו איזה דעת להבין ע"י פלאי מעשיו הבורא ית' מכ"ש בהולךדות האדם עצמו שהוא בעצמו בחי' הדעת. וע"כ צריכין לקדש כל הולדות הראשונות באדם ובבהמה שהוא בחי' מצות קדושת בכור שהוא הולדה הראשונה שהוא העיקר והכל נמשך אחריה. וזאת המצוה נצטוו תיכף ביציאתם מצרים כ"ש קדש לי כל בכור וכו' וכל יציאת מצרים הי' ע"י הכנעת בכור דסט"א שהוא הריגת בכורי מצרים. ובכורי ישראל ניצולו כי אז ביציאת מצרים הי' עיקר הולדת הדעת. כי אז נולד ונתגלה ע"י משה רבינו כי ה' הוא האלקים. וע"כ אז נתקדשו הבכורים שהוא הולדה ראשונה כדי שיזהרו ישראל לקדש ההולדה הראשונה כדי שיהי' נמשך על ידה דעת דקדושה שזה העיקר כי בל הולדה שהוא בחי' הולדת הדעת יש בה אחיזת טוב ורע כי לפתח חטאת רובץ כי מחמת שע"י הולדה זאת צריך שיהיה נמשך דעת להכיר את הבורא ית' ע"י פלאות ההולדה הזא. ע"כ תיכף מתעורר את זה לעומת זה שהוא הרע שכנגד הטוב ורוצה להתאחז בההולדה להעלים הדעת הטוב ולהמשיך דעת דסט"א הנמשך מעץ הדעת טו"ר דהיינו הדעת של הקשיות והסתירות שהם מעלימין הדעת דקדושה. ומשם נמשך חבלי לידה של כל הבעלי חיים (כמובן במ"א) ובאמת זהלטובה גדולה כי עיקר ההולדה בשביל הבחירה שהיא עיקר קיום העולם. ועיקר הבחירה נמשך ע"י העלמה הזאת שהם הקשיות וכו' וכנ"ל. ע"כ מצווין ישראל לקדש ההולדה הראשונה ליתנו לכהן כדי שעי"ז יתךגבר הטוב על הרע כדי שיזכו להמשיך קדושת המוחין להבין כי צדיק וישר ה' רק שא"א להבין דרכו ולהתחזק באמונה שלימה ואזי זוכין לדעת גדול דייקא על ידי הקשיות והעלמות. כי זה עיקר מעלת הצדיקם והכשרים שזוכין למה שזוכין שהעיקר מחמת שהי'להם בחירה שנמשך מהקשיות הנ"ל. והם שברו הכל ע"י יגיעתם באמת בעבודתו יתב'. וע"כ ההעלם הוא תכלית הגילוי וכו' כידוע:
body {
אות ג וזה בחי' וכל פטר חמור תפדה בשה. כי אפילו בהולדה של מינים טהורים נאחז הסט"א בהולדה וצריכין בירור ותיקון ע"י קדושת הבכור שנותנין לכהן כנ"ל. מכ"ש בהולדת חמור שהוא מין טמא ונקרא חמור ע"ש תוקף הסט"א הנאחז בו שכל התגברותם ע"י קשיות וסתירות ובלבולים שמכניסין בהמוח. שזה ובחי' חמור לשון חומרא דשמעתתא שהוא ע"י הקשיות שבהלכה. כ"ש בזוה"ק וימררו את חייהם בחומר וכו' בחומרא דשמעתתא היינו בחי' הקשיות שמכניסין במוח כי אפילו חומרא דשמעתתא שהם הקשיות שבהלכה גם כן קשה מאדלבררם וצריכין לסבול מרירות גדול לבררם כמ ושכתוב וימררו את חייהם בחומר וכו' וכנ"ל. וגם הם נמשכין מהסתרת הידיעה הבא ע"י הסט"א כמובא בכתבים. מכ"ש הקשיות שמכניסין ביעקר האמונה ובעיקר דרכי עבודתו יתב' שזה העיקר כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. שאלו הקשיות הם עיקר בחי' חומרא דשמעתתא שנמשך מבחי' חמור. וע"כ חמור לשון חומר כי עיקר התגברות החומר שרוצה להתגבר על הצורה ח"ו נמשך משם כי יעקר הבחירה משם כנ"ל. ובאמת הכל לטובה כי הסט"א לטובת העולם כדי שיהיה בחירה שעי"ז דייקא יזכו ישראל הכשרים והצדקים למה שיזכו וכנ"ל. וזהבחי' ישככר חמור גרם יששכר בחי' הצדיק האמ תבבחי' יש שכר לפעולתך בחי' להנחיל אוהבי יש חמר גרם. שהחמור דייקא גרם לו כל השכר הטוב הצפון שיזכה. כי דייקא ע"י שיתגבר עליו חומר כזה שנמשך מבחי' חמור מבחי' חומרות הקשיות והסתירות וכו'. והוא התגבר עליו עד שביטלו וזכה לגלות הדעת האמתי כיה' הוא האלקים וגילה דעת התורה בעולם עי"ז דייקא יזכה למה שיזכה וכנ"ל. וזה בח'י מה שתרגם חמור גרם עתיר בנכסין כי עי"ז זוכין לעשירות גדול דקדושה. כי כל העשירות נמשך מהקשיות הנ"ל כמובא בדבריו ז"ל במ"א שכל העשירות נמשך מקשיות וכו'. כי העשירות משמאל כ"ש בשמאלה עושר וכבוד ושמאל סטרא דדניא בחי' הסתרת הידיעה שמשם כל הקשיות ומי שזוכה להתגבר על כל הקשיות שקשה לו על הש"י ועל צדייק אמ תכוו' ומסתכל על האמת והולך בדרכי התורה הקדושה הוא זוכה ע"י הקשיות דייקא לעשירות גדול. כי מהקשיו תששבר והפכם אל הקדושה התגבר שמאל דקדושה שמשם כל העשירות כנ"ל. וזה בחי' מצפון זהב יאתה צפון לשון הצפנה והסתרה שדייקא ע"ל הקשיות שרוצין להצפין ולהסתיר האמ תעי"זדייקא זהב יתאה כי משם כל העשירות כנ"ל. וזה בחי' מצפון זהב יתאה צפון לשון הצפנה והסתרה שדייקא ע"י הקשיו תשרוצין להצפין ולהסתיר האמת עי"ז דייקא זהב יתאה כי משם כל העשירות כנ"ל וזה בחי' מ"ש בהתורה פתח ר' שמעון בסי' ס' שהעשירות הוא בחי' פסולת הלוחות שהם ההקדמות והסיבובין שננסרין ונפסליטן סביב החידוש שמחדשין בתורה וכו' ומשם נתעשר משה בחי' העשירות הגדול שדייקא ע"י באים להתבוננות נפלא ונורא מאד שא"א להשיגו כ"א ע"י העישרות גדול שיהי' לו כל הון דעלמא וכו' כ"ש שם ע"ש כי כל הקשיות והסתירות כשזוכין לתרצם ולשברם לתרץ מה שיוכל לתרץ ולהתחזק באמונה במה שא"א לתרץ וכו' אזי נעשה מהקשיות בחי' פסולת הלוחות שהוא בחי' הדברים שננסרין סביב החידוש שהוא בחי' עשירות. כי דייקא ע"י הקשיות והסתירות נתהוה החידוש כמ ושרואין בחידושים בגמפ"ת שדייקא ע"י שהי' קשים לו קשיות הרבה בהלכה ותרצם וישבם עי"ז דייקא נתהוה החידוש. נמצא שהעקשיות הם בחי' פסולת הלוחות בחי' עשירות וכל הקשיות נמשכין מבחי' חמור כנ"ל. וע"כ הצדיק שהוא בחי' יששכר שזוכה לשבר הקשיות וזוכה להתבוננות נפלא בחי' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת וכו' הוא זוכה לעשירו תגדול על ידי הקשיות דייקא שהם בחי' חמור כנ"ל. וזהו יששכר חמור גרם שתרגומו עתיר בנכסין. כי העשירות נמשך ע"י החמור דייקא. ועי"ז בעצמו זוכה להתבוננות הנפלא וכנ"ל:
font-family: Georgia, serif;
וע"כ עיקר בריאת החמור בגשמיות הוא בשביל שישא עליו כל ממונו ועשירותו של אדם כי החמור מיוחד למשאוי כשרז"ל כחמור למשאוי כי כל ממונו ועשירותו של האדם נושא עליו החמור כי משם כל עשירותו כנ"ל והכל כפי מה שזוכה האדם כי הצדיק מקבל העשירות בקדושה ואזי זוכה ע"י החמור דייקא שהוא בחי' עשירות להתבוננות גדול להכיר את הבורא ית' ולהודיע טבעו בעולם וכנ"ל. אבל הרשע מתגבר עליו החומר והרע ביותר ע"י העשירות שהוא בחי' חמור בחי' עושר שמור לבעליו לרעתו כי ע"י העשירות הוא מתגאה ונדמה לו שהוא חכם ונוטה אחר עקמימות הקשיות שבלבו ומפריד עצמו מהאמת וכו':
For it is known that Hashem, blessed be He, is exalted and elevated far beyond all wisdoms and thoughts, such that it is impossible to grasp Him through any thought or knowledge whatsoever, as Eliyahu declared: "No thought can grasp You at all." Only in His great kindness did He have compassion upon us and placed within us the capacity to receive His dread, awe, and terror — and only through this do we know of Him, blessed be He. This is the dimension of "The beginning of wisdom is the fear of Hashem," and as it is written, "The fear of Hashem is the beginning of Da'as" — for the very essence of Da'as and Chochmah, which is to know of Him, blessed be He (for only this is truly called Da'as and Chochmah), as it is written, "Let not the wise man glory in his wisdom" etc., "but in this let him who glories glory: that he understands and knows Me." And it is written, "And you shall know today and take it to your heart that Hashem, He is G-d" etc.
אות ד וע"כ נצטווינו ישראל לקדש ההולדה הראשונה של החמור לפדותו בשה לכהן כי עיקר המשכת קדושת הדעת ע"י הכהן שהם בני אהרן שזכה לכהונהעל ידי שלא נתקנא במשה רבינו כשרז"ל בשכר וראך ושמח בלבו וכו' כי עיקר קדושת הדעת הואבחי' משה שהואבחי' משיח שזכה לקדושת שבעת הנרו תבתכלית השלימות למעלה למעלה. אבל מהצדקי בעצמו א"א לקבל כי הוא סתום ונעלם מאד מהעולם כ"א על ידי בחי' אהרן הכהן שהוא ממשיך בעבודתו קדושת שבעת הנרות ממשה וע"כ המצוה הראשונה שנצטווה אהרן אחר חנוכת המזבח הי' בהעלותך את הנרות וכו':
font-size: 16px;
אות ה וע"כ נותנין לאהרן הכהן השה בשביל פטר חמור. כי ישראל נמשלו לשה כי השה בחי' עשירות דקדושה של יעקב שזכה ע"י הצאן בחי' ועשתרות צאנך שמעשרות את בעליהן כי השה כולו קודש כשפרש"י בשיר השירים כי צמרו לתכלת עורו לתוף וכו'. כי צמר כבשים הוא בחי' ת"ד שהם בחי' מזל העליון שמשם שורש העשירות דקדושה בבחי' מזוני במזלא תליא כמובא בכתבים וזשארז"ל זדהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשמת קולו ז' עורו לתוף וכו' כי בחי' ז' קולות דקדושה נמשכין מן השה שהם כנגד ז' קולות הנ"ל. עיקר הולדות המוחןי על ידם וע"כ מקריבין שה בכל יםו לקרבן תמיד כי על ידו עיקר הולדת הדעת שצרייכן להמשיך בכל יטםו שבשביל זה באים התמידים בכל יום וע"כ ע"י השה דייקא שנותנין לכהן פודין את הפטר חמור שיהי' נמשך על ידו עשירות דקדושה שעי"זנמשך דעת והתבוננות דקדושה כנ"ל:
line-height: 1.85;
אות ו וזהו שפרש, ישקדושת פטר חמור הוא בשביל שסייעו את ישראל בביזת מצרים שאין לך אחד מישראל שלא טען עשרה חמורים וכו' היינו כנ"ל שעיקר העשירות והרכוש גדול שהוציאו ממצרים הי' ע"י בחי' חמור כי פרעה ומצרים הם בחי' הקשיות הנ"ל בחי' הסתרת הדעת בחי' פרע"ה אותיות הער"ףשהוא כנגד הדעת כי במצרים היה הדעת בגלות ע"י הקשיות והסתרות הידיעה שהתגברו ע"י פרעה ומצרים ועיקר יציאת מצרים הי' שיצא הדעת ונולד ע"י משה שהוא הדעת כידוע וע"כ הוכרחו לצאת ברכוש גדול. כי הדעת וההתבוננות זוכין ע"י העשירות וכנ"ל. וע"כ הוציאו הרכוש והעשירות על ידי החמורים דייקא וכנ"ל. כי ישראל זכו בצעקתם ובקדושתם בכח רבינו להפוך החמור אל הקדושה שמשם כל העשירות וכנ"ל:
max-width: 860px;
אות ז וזהו ואם לא תפדה וערפתו להורגו מהעורף דייקא. כי העורף בחי' פרעה כדי להכניע בחי' פרעה שהוא הרע שבחומר שהם הקשיות וההסתרות שעי"ז אמר מי ה' וכו'. אבל עיקר המצוה לפדות החמור בשה כדי להפוך הכלאל הקדושה וכנ"ל:
margin: 40px auto;
Loading comments…