תרומות ומעשרות ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות ב ע"פ המאמר ויתן עוז למלכו וכו' בליקוטי הראשון בסי' ע"ח ע"ש. והיוצא משם לעניננו כי ע"י הדיבור דקדושה בתורה הקדושה עי"ז מקררין חמימות הלב שלא ישרוף את האדם ח"ו בבחי' מ"ש בזוה"ק אלמלא כנפי ריאה דנשבי על לבאהוי לבא אוקיד כל גופא. כנפי ריאה זה בחי' התורה ששם רוח אלקים מרחפץ לקרר חמימות הלב דלא יוקיד כל גופא ח"ו בבחי' ורוח אלקים מרחפת על פני המי םכי ריאה דא מיא דאיהו אורייתא. כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להש"י הי' יכול לאוקיד כל גופא כי תבערת הלב של איש הישראלי להש"י הוא בלי שיעור עד שמגודל ההתלהבו תהי' אפשר לאוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה. עי"ז מקרר לבו ע"י דיבורי התורה שהוא כנפי ריאה דנשבא על לבאוכו' כנ"ל וכן ח"ו להיפך כשבוער ח"ואל תאות עוה"ז הי' ג"כ אוקיד כל גופא ח"ו אבל ע"י דיבורי התורה הקדושה ניצול מתבערת הלב כי התורה הוא בבחי' כנפי ריאה דנשבי על לבאדלא יוקיד כל גופא ח"ו הן ע"י ריבוי התלהבות ותבער תהבל להש"י חוץ מהשיעור הן ע"י ריבוי תבערת הלב את התאות כי התורה מרחף על הלב ומציל משניהם וכו' כנ"ל:
7 אֲבָרֵךְ אֶת-יי אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף-לֵילוֹת יִסְּרֻנִי כִלְיוֹתָי Avuraich es Adoanuy ashehr yi-utzunee af lailoas yisiroonee cheelyoasuy.
וזה בחי' תרומה ומעשר לכהן ולוי כי באמת צריכים ליזהא מזה מאד משני מיני תבערת הלב הנ"ל. כי גם כשבוער הלב להש"י חוץ מהמדמה גם זה אינו טוב כיעי"ז יכול ליפול לגמרי ח"ו ע"כ צריכין תמיד להרבות בעסק התורה כי התורה היא בחי' עמודא דאמצעיתא שמצלת מב' התבערו של הלב כנ"ל דהיינו שמצלת מתבערת הלב אל התואת ח"ו וגם מקררת הלב שלא יבעור חוץ מהמדה להש"י רק ילך בהדרגה ובמדה כסדר כי אע"פ שבודאי ראוי שיבעור האדם להש"י מאד מאד וכך הוא טבע כל האדם בשרשם שמצד היקידה שבלבבם כל אחד בוער מאד מאד להש"י בל ישיעור וערך אבל אעפ"כ צריכין ליזהר מאד לצמצם ההתלהבות והתבערה הזאת שלא יהי' חוץ מהמדה ח"ו דלא יוקיד הלב כל גופא ח"ו מריבוני ההתלהבות להש"י. כי הש"ירוצה בקיום העולם. כ"ש ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר וכו'. ע"כ צריכין לצמצם ההתלהבות שיהי' בהדרגה ובמדה בבחי' והחיות רצוא ושוב שלא יצא חוץ מהמדה ח"ו. כי רבים נכשלו עי"ז ונפלו לגמרי ע"י ריבוי התבערה חוץ מהמדה. ע"כ צריכין לעסוק בהתורה. כי רק ע"י התורה הקדושהיכולין לקרר את הלב משני החמימות הנ"ל. דהיינו מתבערת התאוה ח"ו ומתבערת הלב להש"י חוץ מהמדה ולעבוד את הש"י בהדרגה ובמדה כסד כרצונו הטוב. וע"כ צריכין לקדש את אכילתו מאד. וזה בחי' עשר קדושות שיש בלחם וכמבואר בטא"ח שיש עשר מצו תבפ ע"ש. כי הלחם סועד את הלב כי פתא סעדא דלבא. וע"כ ע"י האכילה נתחזק הלב היינו שמתגבר תבערת הלב כנראה בחוש שעיקר חיזוק תבערת הלב הוא ע"י האכילה שמביאחמימות וחיזוק להלב. וע"כ כשאין האכילה בקדשוה ע"פ התורה אזי מתגבר ח"ו תבערת הלב ע"י האכילה ח"ו. כ"ש וישמן ישורון ויבעט וכו' ולפעמים יכול לבעור ביותר חץ מהמדה להש"י ע"י אכילה ושתיה שזהו בחי' ואל אצילי בני ישראל אל שלח ידו. מכלל שהי' ראויים להשתלח בהם יד כשפירש"י שם. כי ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו שהסתכלו בו בלב בס מתוך אכילה ושתיה ונתלהבו להש"י חוץ מהמדה והסתכלו והציצו חוץ מהגבול בז שאין להם רשות שזהו בחי' פגם נדב ואביהוא בחי' שתויי יין נכנסו למקדש שהפגם שלהם הי' שנתלהבו חוץ מהשיעור. כ"ש בקרבתם לפני ה' וימותו. וזהו בחי' פן תאכל ושבעת ורם לבבכך ושכחת את ה' אלקיך. כי זה שנתלהבין ובוערין לה"י חץ מהמדה. זה בחי' רום לבב וגסות שעי"ז יכולין להכשל לגמרי ח"ו ולהתרחק מהש"י בחי' ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך ורוב בני אדם נכשלין בזה כי באמת ע"פ רוב האיקר מה שאין האדם מתקרב להש"י ואינו חוזר בתשובה להש"י. אע"פ שהמניעה מחמת התגברות תאות הגוף. אבל גם זה הוא מניעה גדולה מלהתקרב להש"י היינו ריבוי תבערת הלב להש"י שבוער חוץ מהמדה כי בודאי אם נתפוס איזה אדם שהוא בכל ישראל שלא נזקרה בו אפיקורסות ומינו תאם נשאל אות ואם הוא חפץ בתושבה לחזור להש, יבודאי הכל ישובו פה אחד שרוצים מאד מאד לשוב להש"י ומתגעגעים לזה מאד מאד ימים ושנים. וגם אם נשאל אותו אם רוצה לעשות איזה דבר בשביל הש"י כדי לשוב אליו ית' כגון למוד דף גמרא או ליתן פרוטה לצדקה או לילך לטבול במקוה וכיוצא בזה מדברים המקדשין את האדם בודאי ישוב בפה מאל הן. כי בודאי אני מרוצה לעשות בכפלים מהנ"ל. ובלבד שיועיל לי כי אני יודע שכל זה אינו מועיל לי לפיעוצם ריבוי הפגמים והחטאים שפגמתי נגדו ית' ומחמת זה שנדמה לו שכל זה לא יועיל לו. ע"כ אינו עושה כלל. נמצא שמחמת ריבוי תבערת לבבו מחת שלפי מה שמשער בליביה גדולתו ית' ואיך פגם נגדו ית' אשר לפי זההוא צריך להתקדש בקדושה יתירה מאד מאד. ולסקל עצמו לגמרי מהעולם הזה ולהשליך כל תאות עוה"ז אחרי גוו ולהתקדש בכל הקדושות ולהתענות הרבה ולסגף עצו בכל הסיגופים שבעולם וגם כל זה אינו מספיק לו לפי עוצ םחטאיו. ומחמת שאינו יכול להתגבר על גופו לעשות כל אלה. מחמת זה אינו עושה כלל אפילו מה שיכול ויש שנלפוח כ"כ בדעתם עד שאינם יכולים אפי' ללמוד דף גמרא או פרק משניות. מחמת שיודעים שצריכים לעשות הרבה מאד. ומחמת זה אינם עושים כלל. ועל זה כבר הזהיר אותנו מאד שלמה המע"ה אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה כי מחמת שרוצה להיות צדיק הרבה כנ"ל. ע"כ הוא רשע הרבה ח"ו כנ"ל. כי באמ תבודאי הי' ראוי שיהי' כך כמו שבוער בלבו כנ"ל. ולקדש עצמו בכל הקדושות ולהפוך פניו מהעוה"ז לגמרי וכו' וכו' ויותר ויותר. אבל אעפ"כ וכי מאן דלא יכול למיעבד כולא מצוה פלגא מצוה נמי לא ליעבד. וכי מפני שאינו יכול להרויח כל מה שיכולין להרויח בזה העולם א"כ לא ירויח כלל. וגם יפסיד ח"ו מה שיפסיד ר"ל ר". כי בודאיכל מה שיעשה איזה דבר בבקדושה בשביל הש"י אפי' נקודה קטנה בעלמא בודאי לא יאבד לעתיד שום דבר אפי' דיבור א' בתורה או תפילה או פרוטה אחת לצדקה וכיוצא בזה ולא די שזה לא יאבד בודאי בשום אופן אפי' יהי מי שיהיה אפילו אם ח"ו עבר על כל התורה כולה כמה פעמים אעפ"כאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. וכל מה שפעל ועשה בשבי להש" ידגר גדול ודבר קטן לא יאבד דבר לעתיד. כי אע"פ שכתוב בספרים שמי שהוא רשע הוא מוסיף כח בקליפה ח"ו על ידי מעשיו הטובים כבר יש על זה כמה תירוצים. כי אם הי' כן בפשיטות כבר אבדה התקוה של כל בעלי תשובה. כי בודאי א"א שישוב בפעם אחד להש"י. וא"כ מהיכןיתחיל לעשות תשובה כי הלא בהתחלה עדיין אינו צדיק וא"כ מהיכן יזכה לשוב ואין להאריך בזה. וגם אם הי' ח"ו כך כ"ש שם בפשיטות א"כ הי' צריכים לכל הרשעים להמיר דתם לגמרי ח"ו. וא"כ ח"ו יהי' המומר חשוב יותר מן הרשע שהואעדין בכלל ישראל ובודאי לא כן הדבר כי אדרבא אפילו פושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו כל זמן שיש בו איזה נקודה טובה עדיין ואינו פורק עול לגמרי ועושה לפעמים איזה דבר שבקדושה בודאי הוא יקר מאד בעיני הש"י. וא"א להאריך בזהשלא לצאת חוץ מן הענין. והכלל כי כל מי שרוצה לחוס על עצמו שלא יאבד את עולמו לגמרי ומתגעגע לשוב להש"י אע"פ שאינו זוכהל שוב כראוי לו אעפ"כ כל מה שיעשה איזהדבר שבקדושה יהי' איך שיהי' בודאי לא יהי' נאבד דבר אפילו אם לא יזכה לתשובה שלימה באמת עכ"פ הדבר שבקדושה שיעשה לא יהי' נאבד כלל ח"ו מכ"ש שע"פ הרוב כשהיי' חזק בדעתו וירגיל עצמו מעט מעט בתוך דרכי הקדושה סוף כל סוף יזכה לשוב בתשובה שלימה להש"י כראוי כי אין שום ייאוש בעולם כלל כמבואר אצלינו כמה פעמים:
I bless the LORD who has guided me; my conscience admonishes me at night.
Translation not yet available
אות ג נמצא שהעיקר מה שאי ןהאדם מתקרב להש"י הוא מחמת ריבוי תבער תהלב חוץ מהמדה כנ"ל. וזה בחי' עושה מעשהזמרי ומבקש שכר כפינחס דהיינו שהוא עושה מה שעושה. וכשמזכירין אותו לשוב להש"י הוא רוצה רק שיהי' נעשה תיכף ומיד צדיק גמור כפינחס ואם לאו אינו רוצה כלל. ועי"ז נטרד ירבעם בן נבט כי הש"י תפסו בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן ושאל מי בראש השיב הש"י בן ישי בראש ומחמת זה לא רצה לשוב כשר"ל ולכאורה הדבר תמוה כי הלא ירבעם הי' חכם גדול. ואיך יעלה על דעתו לשאול את הש"י מי בראש. וכי יהי' חוטא נשכר היעלה על הדעת שאחר שהרשיע כ"כ. יהי' גדול יותר מדוד המע"ה שעבד את הש"י ביגעה גדולה מאד מאד כל ימיו. אך ע"פ הנ"ל מבואר הענין היטב. כי תיכף כשהזיכרו הש"י לשוב תיכף נתלהב ירבעם מאדמאד להש"י בהתלהבות גדול ועצום מאד עד שלפי עוצם ההתלהבות אז הי' יכול לעלות למדריגה עד שיהי' גודל מאד אפילו יותר מדהמע"ה והי' רוצה לשוב רק באופן שיבטיחו הש"י שיזכה לתשובה גדולה כ"כ עד שיעלה למדריגה גבוה יותר מדוד המהע"ה נמצא שלא דיבר שטות גמור כי לא עלהעל דעתו שיהי' בחנם גבוה מדוד רק ששאלתו הי' שהי' רוצה לעבוד את הש"י כ"כ עד שיעלה במדריגה יותר מדוד וזהו בודאי אפשר ואפשר כי כל אדם אפילו פושעי ישראל יכול לעלות למדריגות גבוהות מאד כי במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. אבל אעפ"כ הסכיל מאד במה שתלה תשובתו בזה דייקא היינו שהשיב להש"י שאינו רוצה לשוב כ"א בזה האופן שיהי' גדול מדוד וע"כ השיב לו הש"י להיפך כן שבן ישי בראש כיהוא מחויב להיות מרוצה לשוב. אפילו אם לא זיכה רק למדריגה קטנה מאד כי עיקר התשובה הוא לב נשבר ומאחר שאדם יודע שפגם כ"כ הוא מחויב להיות רמוצה שישעה בשביל הש"י ואעפ"כ לא יזכה כ"א למדריגה הפחותה מאד ואם לא יזכה ע"י כל עבודתו כ"א למעט עונשו בגיהנם קצת ג"כ כדאי לבלותכל ימיו בעבודת ה' בשבי לזה לבד כי צער א' בגיהנם רגע אחת עולה יותר מכל העוה"ז כל ימי חייו ואם יהי' מרוצה לכך בודאי הש"י ירחם עליו כי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובתן של רשעים והבא לטהר מסייעין לו וברובת הימים אם יהי' חזק בדעתו לבל יניח את מקומו אפילו אם יעבור עליו מה, יוכל לזכות לעלות מדרגא לדרגא ולקנות חיי עולם ויזכה למה שיזכה אשרי לו. נמצא שמה שהאדם בוער להש"י חוץ מהמדה ומחמת זה נכשל לגמרי ח"ו. זהו בחי' גסות ורום לבב כי מחמת הגיאות שבלבבו אינו רוצה לעבודאת הש"י כ"א כשיזכה לעבוד את הש"י בעבודה גבוה מאדוכו' כנ"ל. כי באמת אע"פ שבודאי ראוי להאדם לעבוד את הש"י בכל מיני עבודות ולסלק עצמו מהעוה"ז לגמרי כי לכך נוצר אעפ"כ יקר בעיני הש"י כל ת ננועה ותנועה שעושין בשבילו ית'. ע"כ כל אשדר תמצא ידך לעשות בכחך עשכ ואם אין אתה זוכה להתגבר לעשות כראוי לך עכ"פ עשה מה שתוכל מעט הן הרבה ועכ"פ לא תאבד עולמך לגמרי ח"ו:
8 שִׁוִּיתִי יי לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט Sheeveesee Adoanuy linnegdee summeed key meemeenee bal emoat.
I am ever mindful of the LORD’s presence; He is at my right hand; I shall never be shaken.
אות ד וע"כ צריכין לקדש את האכילה של ישראל בכמה קדושות כדי שלא יבעור הלב ע"י האכילה חוץ מהמדה ליין או לשמאל כי שניהם אינם טובים כנ"ל. וזה בחי' פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע כי הוא מעורב טוב ורע ושניהם פגומים כי גם הטוב הוא פגום כיהואחוץ מהמדה. והרע בודאי הוא רע וע"כ הזהיר הש"י שלא יאכל אכילה זאת שמעורב טו"ר כנ"ל. כי צריכין להתדבק בעץ החיים שהוא התורה שמקררת הלב שיהי' בהדרגה ובמדה כנ"ל כי אדה"ר פגם בשני הבחי' הנ"ל כמובא שאדה"ר הסתכל בהמ דלא הוי ליה רשו שזהו בחי' תבערת הלב להש"י חוץ מהשיעור. וגם מבואר בתורה שפגם ע"י ריבו יתאוה כ"ש וכי תאוה הוא לעינים וכו' היינו שני הבחי' הנ"ל שהם תבערת הלב להש"י חוץ מהמדה ותבערת הלב אל התאות שזהו בחי' עץ הדעת טוב ורע שנקרא טוב ורע ושניהם לגנאי כי גם הטוב הוא פגום מחמת שהוא חוץ מהמדה כנ"ל כי הא בהא תליא מחמת שהאדם בוער חוץ מהמדה כשאיונו זוכה לקרר חמימות ע"י התורה הקדושה אזי יכול ח"ו ליפולת עי"ז לתאוות רעות ולהכשל מאד כנ"ל. שזהו בחי' יעלו שמים ירדו תהומות שמחמת שהעליה הוא שלא כסדר עד לשמים גם הירידה ח"ו עד התוהום ח"ו. בחי' מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני כי זהו בחי' הריסה בחי' פן יהרסו לעלות אל ה' וכמבואר במ"א. וע"כ עיקר מה שנכשלה חוה הי' ע"י שהוסיפה על הציווי כשרז"ל דחפה עד שנגעה בו וכו' כי מה שהוסיפה על הציווי ואמרה שגם הנגיעה אסורה זה בחי' חוץ מהמדה ועי"ז נכשלה לגמרי ואכלה מעץ הדעת. וע"כ גם בתחילה עיקר התחלת הסתת הנחש הי' ע"י הוספה שאמר אף כי אמר אלקי םלא תאכלו מכל עץ הגן וכו'. וזהו בחי' מה שהי' שואל עשו את אביו אבא איך מעשרין את התבן ואת המלח. וזהו מה שהזהירה התורה לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו וכ"ש שהמע"ה לא תוסיף על דבריו. כי כל זה הוא בחי' ריבוי אור חוץ מהמדה שעי"ז יוכל להכשל לגמרי ח"ו כנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ה וזה בחי' תרומה לכהן שצריכין ליתן מן הלחם תרומה לכהן כי הכהן ממשיך רוח אלקים המרחף על פני המים שהיא התורה שהואהרוח של כנפי ריאה המנשב על הלב לקרר חמימות הלב כנ"ל כי זה בחי' ברכת כהנים בחי' וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם ויעקר ברכת כהנים הוא שלום כמ ושמסיימין וישם לך שלום וע"כ ברכת כהנים הוא אצל שים שלום ושלום זה בחי' שעושין שלום בין המדות ע"י התורה שמרחפת על הלב ומקררת התאות וגם מצמצמת את התלהבות הלב שלא יהי' מתלהב חוץ מהמדה. וזהו בחי' שלום שמחבר שני הפכים הנפש והגוף כי הנפש בוערת להש"י בלי שיעור וכן הגוף להתאות ח"ו צריכין לקרר הלב ע"י התורה ולהמשיך בחינות שלום שיהי' שלום בעצמיו לעבוד הש"י בהדרגה ובמדה וע"כ ברכות כהנים הוא ע"י נשיאת הידים כי הידים הם בחי' כנפי ריאה כ"ש רבינו ז"ל במ"א כי כשנושאין הידים נתנשאין הכנפי ריאה שסומכין אלהים כמבואר בפוסקים שבשביל זה נשבר הגף טריפה כי בודאי ניקבה הראיה. ודיים הם במקום הכנפים שבעוף נמצא שכשנושאין הידים נתנשאין כנפי ריאה אשר בהם הרוח המנשב על הלבשמקרר חמימות הלב כנ"ל וזה בחי' ברכת כהנים שהוא שלום שמברכין בנשיאת כפיים דייקא כדי להמשיך הרוח שבכנפי ריאה שנושב על הלב ויקרר חמימות הלב ולזכות לעבוד הש"י בהדרגה ובמדה שזהו בחי' שלום כנ"ל כי עיקר התורה הוא אצל הכהן כ"ש יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכו'. כ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי הכהנים ממשיכין התורה לישראל שהוא בחי' רוח יים שבכנפי ראיה שממשיכין בנשיאת כפים ע"י ברכת כהנים שהוא בחי' שלום כנ"ל. וע"כ גם התורה נקראת שלום כ"ש ה' עוז לעמו יתן וכו' וע"כ צריכין ליתן תרומה לכהן שעי"ז מקדשין את הלחם הסועד את הלב שלא יבוא חמימות אל הלב חוץ מהמדה כנ"ל כי ע"י הכהן נמשך הרוח שבכנפי ראיה המקרר חמימות הלב הנמשך ע"י האכילה כנ". וע"כ צריכין ישראל לקדש אכילתם ע"פ התורה. כ"ש ותורתך בתוך מעי כדי לקרר ע" יהתורה חמימות הלב שנמשך ע"י האכילה כנ"ל. וזה בחי' נטילת ידים במים קודם האכילה כי צריכין לקדש את הידים במים ששם רוח אלקים מרחפת בבחי' ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים כנ"ל וע"כ ע"י המים מקדשין את הידים שיהי' בהם רוח אלקים שהוא הרוח שבכנפי ריאה שהם כנגד הידים ואז יכולין לשאת הידים בקדושה גדולה. בבחי' שאו ידיכם קודש בבחי' נשיאת כפים ועי"ז נתנשאין הכנפי ריאה ומרחפין על הלב שלא יזיק האכילה חס ושלום שלא תביא האכילה ריבוי חמימות בלב שלא יבעור הלב ח"ו חוץ מהמדה דלא יוקיד כל גופא כנ"ל. וזה בחי' תרומה לכהן ומעשר ללוי כי עיקר הצמצום הוא ע"י הלוי שהוא בחי' צמצום כידוע כי הכהן ממשיך רוח חיים לקרר הלב אבל עיקר הצמצום שיהי' בהדרגה ובמדה הוא ע"י הלוי. וע"כ תרומה לכהן אין לה שיעור רק החכמים שהם בחי' תורה שבע"פ הם נתנו שיעור כי עיקר השיעור וצמצום הוא ע"י הדיבור שהוא בחי' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה. וע"כ החכמים שהם בחי' תורה שבע"פ נתנו שיעור ומדה גם לתרומה הניתנה לכהן אבל עיקר השיעור והמדההואבבחי' לוי וע"כ צריכין ליתן מעשר ללוי כדי לצמצם הלב שיהי' בהדרגה ובמדה כראוי וע"כ בכל העבודות של הביהמ"ק הי' הלוי מסייע לכהן כ"ש ונלוו עליך וישרתוך כי הלוי עושה גבול ומדה להקדושה הנמשכת ע"י הכהן שיהי' בהדרגה ומדה שזהו בחי' מה שהי' הלווים מנצחים בשיר על הדוכן כי שיר הוא מסטרא דגבורה כמובא ועיקר השיר הוא בחי' מדות וצמצומם שנתצמצם הרוח שבכנפי הראיה במדות ובמשקל השיר כראוי עי"ז עיקר השיר כידוע בחוש נמצא שהשיר הוא בחי' צמצום הרוח שבכנפי ראיה שינשב כסדר על הלב כי גם הרוח שבכנפי ריאה צריכין לצמצם שינשב בהדרגה ובמדה. שזהו בחי'עבודת הלוי שמסייע את הכהן בשעת הקרבנות ועיקר עבודת הלוי היא השיר שעולה ויורד בנגינה כפי משקל השיר. בבחי' לעשות לרוח משקל היינו לרוח שבכפני ריאה:
Luchain summach leebee va-yuggel kivoadee af bisuree yishkoan luvetach. So my heart rejoices, my whole being exults, and my body rests secure.
Translation not yet available
אות ו וזה בחי' מה שהלוי יוצק מים על ידי הכהן קודם ברכות כהנים כי המים ששם רוח אלקים מרחפת וע"כיקר הקדושה על ידם כי ע"י תבערת הלב חוץ מהמדה משם באין ח"ו כלהפגמים שהם כל הטומאות ח"ו ועיקר הטהרה והקדושה להטהר מזה הוא ע"י הרוח שבכנפי ריאה שהוא בחי' התורה שמקררת הלב ומטהרת הלב מכל החמימות ומכל הפגמים וע"כ עיקר הטהרה מכל הטומאות שבעולם הוא ע:"י המים כי שם רוח אלקים מרחפת. כ"ש ורוח אלקים וכו' ועי"ז נתבטלין כל הטומאות הבאי ןע"י חמימות הלב וע"כ כשם שצריכין להטהר במים מטומאה להטרה או מקדושה קלה לקדושה חמורה כן צריכיןל טבול מקדושה חמורה לקלה. שזהו בחי' חמש טבילות ועשרה קדושין שהי' הכה"ג טובל ומקדש ביוה"כ. בכל עת שהי' משנה בין מקדושה קלה לחמורה ובין מחמורה לקלה כי אפילו כשיוצאין מקדושה חמורה לקלה צריכין להטהר במים כדי להמשיך רוח אלקים המרחפ ע"פ המים שלא יזיק לריבוי הקדושה ח"ו שלא יתלהב הלב עי"ז לצאת חוץ מהגבול כנ"ל. וע"כ הלוי יוצק מים על ידי הכהן קודם נשיאת כפים. כיעיקר הצמצום והמדה הוא ע"י סטרא דלוי שעי"ז יכול הכהן להמשיך רוח אלקים בנשיאת כפים לקרר הלב ולצמצמו בהדרגה ובמדה כנ"ל:
10 כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת Key low sa-azoav nafshee lishoal low seetain chaseedichu leeroas shuchas.
For You will not abandon me to Sheol, or let Your faithful one see the Pit.
אות ז וזה בחי' תרומה שדרשו רז"ל תרי ממאה כי התרומה לכהן כדי לקרר חמימות של הקדושה יותר מדאי ומחמימות של התאות ח"ו וכנ"ל. וע"כ איתא שתרומה הוא בחי' התורה. כי תרומה הוא אותיות תורה מ"ם. היינו התורה שניתנה למ"ם יםו כמובא. כי בחי' הנ"ל הנעשה ע"י התרומה דהיינו לקרר חמימות הלב כנ,ל. זהו בחי' התורה כי עיקר רוח אלקים המרחף על הלב לקרר החמימות הנ"ל הוא בהתורה וכנ"ל. כי ע"י דיבורי התורה והדיבור הוא רוח אלקים רוח ממללא רו חהחים. כ"ש ויהי האדם לנפש חי' ותרגומו לרוח ממללא. כ"ש רבינו ז"ל במ"א עי"ז ממשיכין רוח החיים שבכנפי ריאה ומקררין חמימות הלב דלא יוקיד את גופא בשני החמימות הנ"ל. וזהו בחי' תרומה תרי ממאה. מאה זה בחי' הדיבור שנקרא מאה בחי' מאה ברכות שצריכין לברך בכל ים כדי לקדש את הדיבור ולהמשיך רוח חיים וברכה על ידו שהם בחי' מאה אדנים של המשכן. שכל זה הוא בחי' מלכות אדנ' שהוא בחי' הדיבור שכלול מעשר ועשר מעשר בחי' מאה כידוע. וע"י שנותנין להכהן תרומה תרי ממאה עי"ז ממשיכין רוח החיים הנ"ל שבכנפי ריאה הנמשך ע"י דיבורי התורה כנ"ל. שהם מקררין שני החמימות הנ"ל חמימות של הקדושה יותר מדאי וחמימות של התאות כנ"ל. וע"כ נותנין תרי ממאה דיל קרר שני החמימות הנ"ל כי יש חמשים שעיר קדושה וכנגדם חמשים שערי טומאה. וזה ידוע שהעיקר הוא שער החמשים שמשם מקבלין כל השערים כמובא. וצריכין לראות לכוף את יצרו ע"י עסק התורה הקדושה ואז יוצאין מחמשים שערי טומאה לחמשים שערי קדושה שזהו עיקר בחי' התורה שניתנה לחמשים יום כמו שאנו אומרים בשבועות והבדלתנו מחמשים שערי טומאה והכנסתנו בחמשים שערי קדושה. כי ע"י התורה זוכין לצאת מחמשים שערי טומאה לחמשים שערי קדושה. ועיקר התיקון הנעשה ע"י התורה שעי"ז זוכין לצאת מחמשים ש"ט לחמשים שעיר קדושה הוא בחי' הנ"ל דהיינו מה שע"י עסק התורה ממשיכין רוח אלקים לרחף על הלב דלא יוקיד כל גופא בב' החמימות הנ"ל. ועיקר התיקון הוא בבחי' שער החמשים שהוא בחי' יום החמשים שהוא שבועות שבו ניתנה תורה. כי בקדושה צריכין חמימות הלב שלא יצא חוץ מהמדה. שזהו בחי' שער החמשים שא"א להשיגו אפילו משה רבינו לא השיגו כ"ש ותחסרהו מעט מאלקים כמו שדרשו רז"ל. וע"כ אסור לרדוף ולצאת חוץ מהמדה שזהו בחי' שער החמשים שא"א להשיגו כי ע"י התורה מצמצמין הארו של שער החמשים וממשכין משם הארה למ"ו שעיר קדושה שזהו בחי' מזוקק שבעתים הנאמר בתורה. אבל שער החמשים א"א להשיג ואסור להרוס לעלות לשם. כי זהו בחי' חוץ מהמדה הנ"ל ולהיפך בטומאה ח"ו צריכיל ע"י התורה לשבר שער החמשים של הטומאה ואז ממילא בטילין כל המ"ט שערי טומאה כי עיקר שרשם וחיותם משם משער החמשים כנ"ל. נמצא שע"י התורה מתקנין שער החמשים של הקדושה דהיניו שמצמצמין אורו כדי שנוכל לקבל משם ע"י מ"ט שערי קדושה שכולם מקבלין משער החמשים כנ"ל. וכן זוכין ע"י התרוה לשבר ולבטל שער החמשים של הטומאה שעי"ז נתבטלין כל שעיר טומאה שיניקתם משער החמשים כנ"ל. וזה בחי' תרומה שהוא בחי' התורה כנ"ל. שהוא תרי ממאה דהיינו אחד אחד מחממשים. כי צריכין לתקן ולברר התבואה שהוא הלחם הסועד את הלב צריכין לבררו ולתקנו משני החמימות הנ"ל מחמימות של הקדושה יותר מדאי ומחמימות של הס"א כנ"ל. וכל החמימות אלו נמתקין ונתתקנין ע"י התרומה לכהן שהוא תרי ממאה דהיינו אחד אחד מחמשים שנותנין לכהן שממנו מקבלין הרוח יים לקרר חמיימות הלב לתקן שער החמשים של הקדושה שירד האור בהדרגה ובמדה כסדר. וכן לשבר ולבטל שער החמשים של הטומאה שהוא חמימות הלב מאד להתאוות. כי כשנתבטל ונופל שאר המחשים של הטומאה נתבטלין כל הטומאות שיניקתן משם כנ"ל ואז יוצאין מחמשים ש"ט לחמשים שערי קדושה ונתבררין כל ניצוצות הקדושה מחמשים ש"ט ונכללין בחמשמים שערי קדושה ונתהפכין החמשים שערי טומאה ונכללין במחשמים שערי קדושה. כי העונות נתהפכין לזכיות ואז נעשין מהם מאה ברכות שהוא ב"פ חמשים וכנ"ל. וזה זוכין ע"י התרומה שהיא תרי ממאה. שעל ידי זה נשתלח ברכה בהתבואה על ידי הכהן בחי' מאה ברכות וכנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ח וזה בחי' חמשים חמשים לולאות שהיו ביריעות המשכן. והפרכת המבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים היתה נתונה תחת הקרסים המחברים חמשים לולאות הנ"י כי עיקר תיקון הקדושה הוא ע"י הפרכת המבדל תבין הקודש ובין קוד שהקדשים שהוא בחי' צמצום הנ"ל לצמצם התלהבות הלב שלא יתלהב יותר מאדי דלא יוקיד כל גופא. שזהו בחי' האזהרה שהזהיר הש"י אפילו את הכה"ג. ואל יבוא בכל עת אל הקודשד אל מבית לפרכות אשר על הארון ולא ימות וכו'. ופרש"י ולא ימות כמו שמתו נדב ואביהוא בקרבתם לפני ה' וימותו כי נתלהבו ונכנסו חוץ מהמדה. שעי"ז יצאה אש מאת ה' ותאכל אותם בחי' אש הנ"ל של הלב שהי' מוקיד כל גופא אם אין מצמצין אותו ח"ו. וכשזוכין להמשיך על עצמו קדושת הפרכת המבדלת הנ"ל שהוא פרוכתא פריסא בחי' צמצום הנ"ל עי"ז עיקר התיקון.ואז זוכין לצאת מחמשים שערי טומאה לחמשים שערי קדושה כי עיקר יניקת הטומאה הוא מבחי' ריבוי אור שגורם שבירת כלים ח"ו כידוע שזהו בחי' אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה כנ"ל. נמצא שע"י הפרכת המבדלת שהוא בחי' צמצום הנ"ל שלא יכנוס לפנים מן הגבול שלו. עי"ז עיקר התיקון ואזמכנייען חמשים שעיר טומאה ומעלין היטוב שהי' כבוש שם ואזי נכפלין השערים של הקדושה בבחי' מאה שערים בחי' מאה ברכות הנ"ל. בבחי' ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' כי זכה להפוך מרע לטוב ונעשהמאה שערים וכנ"ל. וזה בחי' חמשים חמשים לולאות שביריעות המשכן שהם מכוונין על הפרכת המבדלת הנ"ל. כי ע"י הפרכת המבדל תבין הקודש ובין קודש הקדשים היינו צמצום הנ"ל עי"ז נכללין חמשים לולאות שביריעות החיצוניות שמהם הי' יניקה לחמשים ש"ט. כשלא הי' יכולין להתחבר לחמשים שערי קדושה מחמת ריבוי אור וכנ"ל. אבל ע"י הפרכת המבדלת שהוא התיקון כי צמצום האור הוא עיקר התיקון כידוע. ואז יכולין לקבל ולהתחבר חמשים לולאות שביריעות החיצוניות בחמשים לולאות שביריעות הפנימיות המכסות את קודש הקדשים ואז נעשה המשכן אחד בבחי' והי' המשכן אחד כי נתבטל יניקת הטומאה ונעשה בחי' מאה שערים של הקדושה שהם לולאות שבשני החוברת וכנ"ל וכל זה נתתקן דייקא ע"י הצמצום האור בהדרגה ובמדה שהוא בחי' פרכת המבדלת בחי' ואל יבא בכל עת אל הקודש אל מבית לפרכת כנ"ל:
Toadee-ainee oarach cha-yim soava simuchoas es punechu ni-eemoas beemeenichu netzach. You will teach me the path of life. In Your presence is perfect joy; delights are ever in Your right hand.
אות ט
Psalm 32 · פרק לב
וזה בחי' מעשר ללוי כי עיקר התיקון והצמצום הוא על ידי סטרא דלוי שהוא בחי' צמצום כידוע. וע"כ אע"פ שנתנו תרומה לכהן עדיין לא נתצמצם האור בשלימות. וע"כ מן התורה אין לתרומה שיעור כי שם בבחי' כהן איש החסד עדיין לא נתצמצם האור רק חכמים נתנו שיעור גם לתרומה כי החכמםי הם בחי' תורה שבע"פ שהוא בחי' הדיבור שהוא צמצום האור וכנ"ל. אבל העיקר הצמצום הוא ע"י הלוי וזה בחי' מעשר ללוי כי הלוי הוא בחי' צמצום שמצמצם הואר בהדרגה ובמדה כנ"ל ואז כשמקבל הלוי המעשר ונתצמצם האור כראוי אז הוא עיקר השלימות ואז נונתין מעשר מן המעשר לכהן אחד ממאה כי חוזר המאה ונכלל באחד שזהוא עיקר התיקון שיחזור הלכ לשרשו. שזהו בחי' אי"ק בכ"א שזהו עיקר התיקון של המאה ברכות שיחוזר מאה שהוא התפשטות כל העולמות שכלולין מעשר ועשר מעשר שיחזור הכל ויוכלל בשרשו באחד בבחי' והי' מהשכן אחד כנ"ל:
Translation not yet available
(שייך לעיל) י) לענין שצריכין לצמצם ריבוי ההתלהבות. כי מחמת ריבוי ההתלהבות אין יכול לעשות כלל כנ"ל. וזהו לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחנה לנו וכו'. ופירש"י שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה ולא מעבר לים וכו' היינו כנ"ל. כי לפי ריבוי ההתלהבות של הלב שבוער מאד להש"י עד לשמים אין מספיק לו שום עבודה שבעולם שאפשר לו לעשות כי נדמה לו שעדיין אינו יוצא כלל ומחצת זה אינו עושה כלל ח"ו כנ"ל. וע"ז הזהירה תורה הקדושה המורה לנו דרך החיים לא בשמים הוא כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריתיו ולא ניתנה תורה למלאכי השרת כלומר שאין הדבר כמו שנדמה לך שאין אתה יכול לעבוד הש"י כ"א כשתעלה לשמים שתעשה עבודות שאין בידך לעשות שהם גבוהים ממך כגבוה שמים וזהו שפרש"י שאלו היתה בשמםי היית צריך לעללות אחריה היינו שבודאי האמת הוא כמ ושנדמה לך כי בודאי אפילו אם לא הי' אפשר לקיים את התורה כ"א לעלות לשמים היינו לעשות עבודות גבוהות מאד תיכף שהם בחי' שמים בודאי היית צריך לעלות אחריה כי בודאי ראו ילאדדם לעבוד את הש"י בתכלי תתכלית מדריגה העליונה הנקרא שמים אבל הש"י חפץ חסד הוא והוא יודע יצרינו כי עפר אנחנו ויצר לב האדם רע מנעוריו וא"א לכל אדם להתחיל תיכף בעבודות גבוהות לשמםי ואפילו לאחר ההתחלה לאו כל אדם זוכה אפילו בסוף ימיו לעבודות גבוהות וא"כ ח"ו אם לא ירצה הש"י לקבל העבודות פשוטים של סתם אנשים כשרים א"כ אבדה התקוה ח"ו של רוב העולם. אבל באמת אין התורה בשמים דוקא דהיינו שלא יהי' אפשר לזכות להתורה כ"א ע"י מדריגות גבוהות בחי' שמים כי אל בשמים הוא וכו'. וסיים המקרא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו היינו כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ואין הקב"ה חפץ מהאדם שיעלה לשמים דהיינו שיעשה עבודות גבוהות דוקא מה שאין בכחו לעשות רק הש"י חפץ מהאדם שיעשה מה שאפר לו לפי מדריגתו דהיינו שילך מדרגא לדרגא בבחי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שצריכין לילך מדרגא לדרגא נמצא שאין האדם צריך כ"א לעבוד את הש"י לפי מדריגתו דהיינו שימשוך עצמו מעט מעט כמו שאנו מבקשין בכל בוקר שתרגילנו בתורתך שתרגילנו דייקא כנ"ל נמצא שאין האדם צריך כ"א להתקרב ולעלות להמדריגה הקרוב אליו מאד כנ"ל וזהו לא בשמים הוא וכו' שאין אתה צריך לעלות לשמים כנ"ל כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו כי באמת התורה והעבודה שאתה צריך לקיים כפי רצונו ית' הוא קרוב אליך מאד כי אין אתה צריך רק להתגבר לעלות ממדריגה למדריגה הסמוכה שהוא קרובה אליך מאד וע"ז אתה מוזהר בפיך ובלבבך לעשותו דהיינו ע"י דיבורי תורה ותפילה שהם מקררין חמימות הלב משני הבחי' הנ"ל שעי"ז זוכין לעשות ולקיים את כל התורה ולעלות מדרגא לדרגא הסמוכה בבחי' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו כנ"ל. דהיינו הדבר שקרוב אליך מאד שהוא מדריגה הסמוכה. על זה אתה צריך להתגבר בפיך ובלבבך לעשות דהיינו ע"י הדיבור פה הקדוש שמקרר חמימות הלב מב' הבחי' כנ"ל. שעי"ז זוכין לעלות מדרגא לדרגא ולעשות את כל דברי התורה הזאת כנ"ל אמן ואמן:
Liduveed maskeel ashray nissoy pesha kissoy chatu-uh.
Loading comments…