טוען ונטען ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Also, Karpas is a term for fine cloth, as it is written (Esther 1:6): "chur karpas and blue". It alludes to the K'sones Passim (coat of many colors) that Yaakov made for Yosef — through which things unfolded until our forefathers descended to Egypt (and I believe this is brought in the holy books). For the K'sones Passim is the aspect of the Chaluka d'Rabbanan (the garment of the Sages), the aspect of the Oral Torah, which is the aspect of machlokes l'shem shamayim. For this reason it is called chaluka — a term meaning differences of opinion (chilukei dayoas). 38
אות א ובו ענין חנוכה ענין מודה במקצת שחייב שבועה דאורייתא. ורב נחמן תיקן שבועת היסת גם לכופר הכל:
Based on the teaching on the verse "And Yaakov traveled to Sukkos, and he built [a house]... and for his livestock he made booths" (Genesis 33:17), Siman 266; see there. Through the mitzvah of sukkah, which is the aspect of da'as [knowledge/awareness] — through this one ascends from [the level of] b'heimah [animal] to adam [man].
ע"פ התורה ויהי הם מריקים שקיהם וכו' בסי' י"ז ע"שכל התורה. והכלל שע"י הון יוסיף רעים רבים דהיינו ע"י צדקה עי"ז נעשה אויר הנח והזך. ועי"ז נשמע הדיבור הקדוש למרחוק עד ששומע הטוב הכבוש בין הס"א ונתעורר וחוזר להש"י ונעשים בעלי תשובה וגרים ועי"ז נשלם המזבח ועי"ז נשלם השכל ועי"ז זוכין ליראה ואהבה ע"י הצדיק שמגלה ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'. שמוצא התפארות פרטי אפי' בהפושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו וכו'. שעי"ז מוצא הרוצנות שהי' להשי"ת בכל הבריאה וכו' שעי"ז ממשיך יראה ואהבה וכו' ע"ש כל זה היטב:
And this is the aspect of tz'dakah and halva'as chain [a gracious loan] — through which one raises the poor man from b'heimah to adam. For "the wisdom of the poor man is despised" (Ecclesiastes 9:16). And therefore when he is poor, his wisdom is blemished. And therefore he is called the aspect of b'heimah, which is the absence of da'as. As Dovid said (Psalms 73:22): "And I was brutish and did not know; I was as an animal before You." For Dovid would always call himself poor and destitute, for he was constantly engaged in his prayer to rectify this attribute [of malchus], as is known.
Therefore, through the K'sones and this garment, the machlokes between Yosef and his brothers was aroused — for through it, "they hated him" and disputed with him. And this machlokes between Yosef and his brothers ought to have been in the aspect of machlokes within holiness, machlokes l'shem shamayim, which is the sustenance of the world. And certainly, their intention was so, for their dispute was certainly intended for the sake of Heaven. However, they were not saved from blemish, and that machlokes within holiness was blemished — until the Sitra Achra drew sustenance from it, for their essential sustenance is from the machlokes within holiness, as mentioned above. And through this, things unfolded and our forefathers descended to Egypt. 39
אות ב והנה זה הכופר בממון חבירו בוודאי הוא פוגם בבחי' הון יוסיף רעים הנ"ל. כי ע"י כפירות ממון חבירו הוא פוגם הרבה והוא בהיפך ממש מהתיקון הנזכר שם הנעשה ע"י הצדקה שהוא בחי' הון יוסיף רעים רבים. כי מבואר שם שע"י הצדקה הוא קונה לו רעים ואוהבים שעי"ז נמשך אויר הנח והזך ע"י ריבוי האהבה שרוחם נוחים זה עם זה וכו' ועי"ז נשמע הדיבור למרחוק וכו' ונתתקן הכל כנזכר שם. אבל זה שכופר ממון חבירו הוא בהיפך מזה ממש כי לא די שאינו מגדיל האויר הנח ע"י האבת רעים ע"י ריבוי צדקה. אף גם הוא מכחש בעמיתו שעי"ז עושה מריבה עמו. ובודאי אין רוחו נוחה עם חבירו שזהו ההיפך מאויר הנח והזך הנ"ל. כי הכחשת ממון חבירו הוא פגם הממון בחי' פגם הון יוסיף רעים הנ"ל היפך הצדקה שהוא תיקון הממון שעי"ז נעשה האויר הנח וכו'. והמכחש בעמיתו הוא בהיפך ממש מזה, כי האדם צריך לעשות מו"מ באמונה ויהי' דיבורו בנחת עם הבריות כשרז"ל. כי צריך האדם שיהי' טוב לכל ואפי' עם בני עאדם שאינם צריכים לקבל צדקה צריך עכ"פ לישא וליתן עמהם בנחת ובאהבה ולגמול חסד ולוותר משלו כמו ששיבח התנא א"ע שהאריך ימים על שהי' ותרן בממונו וכו'. כי כל זה בכלל צדקה וחסד שעושה עם הבריות שעי"ז קונה אהבה רבה עם הרבה בני אדם ונתרבה האויר הנח והזך שעי"ז נתתקן כל המבואר שם. אבל זה לא די שאינו מוות משלו אף גם הוא מכחש בעמיתו ועושה מריבה עם חבירו ונמשך שנאה ביניהם שהוא בחי' רוח רעה וכו' כמ"ש שם שהוא היפך האויר הנח פגם ההון יוסיף רעים הנ"ל ובזה פוגם הרבה. כי כמו שע"י הצדקה נמשך בחי' הון יוסיף רעים הנ"ל שעי"ז יכולין להודיע לטוב הכבוש לעוררו לתשובה שעי"ז נתתקן כל הנזכר שם עד שזוכין ליראה ואהבה ע"י התגלות ההתפארות וכו'. כמו כן זה הכופר בממון חבירו פוגם בכל זה כי מרבה שנאה היפך הון יוסיף הנ"ל ואין יכולין להודיע ולעורר הטוב הכבוש וכו' ועי"ז נפגם הכל עד שנפגם ההתפארות הנ"ל ח"ו. וע"כ צוותה התורה שישבע כי השבועה בנקטית חפץ דהיינו ספר תורה היינו שנותנים בידו ס"ת ובזה מזכירין אותו ההתפארות פרטי מאחר ששם ישראל נקרא עליו. כי כל ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט וכו' הכל כלול בספר התורה הקדושה שהיא תפארתנו וחיותינו. כי התורה היא ההתפארות של ישרא לשבשביל זה נברא העולם כי השי"ת מתפאר עם ישראל שקיבלו את התורה ובשביל זה ברא את העולם. וע"כ התורה מתחלת מזה כ"ש בראשית ברא אלקים וכו' וארז"ל בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראים ראשית. היינו בשביל ההתפארות שיקבל מישראל ע"י שיקיימו את התורה בשביל זה ברא את השמים ואת הארץ וכל אשר עליהם. ושם בהתורה נרשם ההתפארות גם בפרטיות ובפרטי פרטיטת שהש"י מקבל מכ"א מישראל בכל יום ויום. כי כ"א מישראל יש לו אות בתורהץ. וכל זמן ששם ישראל נקרא עליו עדיין יש לו אחיזה באותו האות. וכשהצדיק מגלה ההתפארות הפרטי של איזה איש ישראל אזי מאיר זה האות כפי ההתפארות שמוצא בו. כי ההתפארות בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות של כל ישראל הכל נרשם וכלול באותיות התורה הקודשה שהם כל התפארותינו. וע"כ נותנין בידו ס"ת לישבע. ובזה מזכירין אותו ההתפארות של ישראל ומארין לו מה שרוצה לפגום ח"ו. כי ע"י הכחשת ממון חבירו רוצהלפגום ח"ו בההתפארות כנ"ל. ע"כ עי"ז ראוי בוודאי שיודה על האמת. כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו בוודאי יש בו התפארות פרטי כנ"ל. ובוודאי כשמזכירין אות וההתפארות בכלל ובפרט ע"י הס"ת. בוודאי יזיכר א"ע היכן הוא בעולם. ובוודאי יודה על האמת. שלא יעקור עצמו ח"ו מההתפארות של ישרא לשהוא כל חיותו וחיות כל העולמות בכלל ובפרט כי בשביל זה נברא הכל וכנ"ל:
And this is what Rabbeinu, zichrono livrachah, wrote (Siman 37): that through tz'dakah one enters the category of adam. For this is measure for measure: through raising the poor man from b'heimah to adam, therefore he too merits to ascend to the category of adam through this.
Therefore, now on Pesach, at the time of the Exodus from Egypt, we take Karpas, an allusion to the K'sones Passim, as mentioned above. Through this, the child asks "Mah nishtanah" — which is the aspect of machlokes l'shem shamayim, machlokes within holiness. And we rectify what was blemished in the machlokes within holiness — the aspect of the K'sones Passim — by the brothers of Yosef, as mentioned above. (And see the discourse "T'hilah l'Dovid", Siman 12, what is explained on the verse "Vayarek es chanichav" — the aspect of the green line that encircles the world.) 40
אות ג וע"כ מדאורייתא אינו חייב שבועה כ"א מודה במקצת אבל לא כופר בכל. כי מודה במקצת אם נחשוד אותו שמשקר וכופר ממון חבירו עדיין לא עקר עצמו מההתפארות לגמרי רק אשתמוטי הוא דקמשתמיט כדאמר רבה יפני מה אמר ה תורהוכו' וע"כ אמרה תורה ישבע כדי להזכירו ההתפארות כנ"ל שעי"ז מודהעל האמת וכנ"ל. אבל הכופר בכל אם נחשוד אותו שמשקר איך יודה ע"י השבועה ע"י שיזכירו אותו ההתפארות מאחר שכבר רחוק מכל ההתפארות מאחר שכופר בכל. כי מי שיש לו אחוזה בהתפארות של ישראל בוודאי לא יבא לידי העזה זאת לכפור לגמרי. כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב וכו'. ע"כ מדינא אינו חייב שבועה אבל רב נחמן תיקן שבועת היסת גם לכופר בכל. כי רב נחמן ראה שהגלות מתארך מאד והטוב נכבש מאד מאד בתוך הס"א ע"כ השתדל כ"כ לחפש ההתפארות ומצא שיכול להיות התפארות פרטי בישראל אפי' בהכופר בכל. כי מעוצם אריכת הגלות שהטוב נכבש מאד מאד יכול להיות שיורה היתר לעצמו עד שיכפור בכל אבל באמת לא יצא עדיין מההתפארות ח"ו. וע"כ הטיל גם עליו שובעה כדי להזכירו ההתפארות שלו ע"י הששבועה שעי"ז יודה כנ"ל כי גם בו יש עדיין התפארות פרטי אעפ,י שהוא כופר בכל כי לא בא להכפירה והההכחשה כ"א מחמת שהטוב נכבש בתוך הס"א ביותר שעי"ז הורה היתר לעצמו גם לכפור בכל. וכמו שאמרו שם בגמ' שתיקן שבועה גם לכופר בכל מחמת שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו שעי"ז מורה היתר לעצמו. היינו כנ"ל שבאמת גם הוא לא יצא מכלל ההתפארות וכנ"ל וזה בחי' ספק מלוה ישנה וכו' זה בחי' הטוב הכבוש ביותר מכמה וכמה שנים עד שנתיישן הרבה ביניהם ומחמת שהרע חופה עליו מאד עי"ז יכול לטעות ביותר עד שיכפור בכל אבל באמת יש בו ג"כ התפארות פרטי וכנ"ל. כי מובן בכתבים שמלוה ישנה הוא סוד בחי' ניצוצות הקדושים שהם בחי' טוב הכבוש המגולגים מכמה וכמה שנים שמריבוי הרע החופה עליהם באים ההכחשות וכו'. וע"כ רב נחמן שהי' שנים הרבה אחר החורבן הוא דייקא תיקן שבועת היסת להורות שגם בהרחוקים ביותר כמו הכופר בכל גם בהם יכולים למצוא התפארות רק ע"י שנתיישנו בהגלות שמתארך מאד עי"ז נתרחקו כ"כ וכנ"ל וע"כ עדיין יש תקוה להזכירו ע"י השבועה ע"י שיזכירו אותו ההתפארות שיש בו עדיין וכנ"ל:
And the da'as is the aspect of sukkah, as above. And the sukkah applies during the day and at night. For the sukkah is the aspect of the ananai kavod [clouds of glory], regarding which it is written: "The pillar of cloud did not depart by day, nor the pillar of fire by night" (Exodus 13:22) etc. For the essential da'as is the aspect of the joining of chesed and g'vurah, which are the aspects of day and night. And sukkah is the aspect of da'as, and therefore the pillar of cloud completes etc. For the essential da'as — which is the aspect of sukkah, the aspect of the ananai kavod — is the aspect of the joining of day and night, as above.
And this is the aspect of: on the night of the fourteenth, we search for chametz by the light of a candle. "The night of the fourteenth" — for then is the aspect of the revelation of daas, since the illumination of the thirteen days from Rosh Chodesh until now has already been drawn. These are the aspect of great daas and great mercy, in the aspect of an elder with settled daas — the aspect of the fourteen rectifications of the beard (Tikuna DiY'kana). Through this daas, one can reveal the concealment as mentioned above — and this is the aspect of bi'ur chametz (the destruction of chametz), to destroy the chametz and the concealment and reveal the daas in the aspect of matzah, as mentioned above. 41
אות ד ואפילו כשנשבע בלי נקטית חפץ הוא ג"כ בבחי' זאת שמזכירין אותו ההתפארות של ישראל ע"י השבועה כי השבועה היא בשם ה'. ושם ה' היא רק ע"י ההתפארות של ישראל שהם שמו ית. כי כל הבריאה היתה רק בשביל להגדיל שמו ע"י ישראל שיקיימו את התורה שהוא שמא דקוב"ה. כי קוב"ה וישראל ואורייתא כולא חד. כי שמו משותף בשמינו כי קודם הביראה לא הי' שייך לקרותו בשם כלל. כי הוא ית' למעלה מכל השמות רק מאהבת ישראל שצפה שיקבל שעשועים והתפארות מעמו ישראל ע"י שיקיימו את התורה עי"ז צמצם בכמה צמצומים עד שברא את העולם כדי להגדיל שם תפארתו ע"י ישראל בבחי' ותעש לך שם כיום הזה וכו'. נמצא ששמו ית' כלול מכל ההתפארות של ישראל. וע"כ ע"י השבועה שהיא בשמו ית' כשרז"ל עי"ז יודה ע"י שיזכיר עצמו ההתפארות שיש בו עדין שח"ו יהיה נפגם ביותר ע"י הכחשת ממן חבירו ע"י שפוגם בבחי' הון יוסיף הנ"ל וכנ"ל:
And therefore one must return the pledge during the day and at night — that is, a daytime garment during the day etc. — in order to complete and join day and night, in order to rectify the da'as of the poor man. For the essential rectification of poverty is through joining day and night, as is known — which is the aspect of the completeness of the da'as, as above. For holy mamon [wealth] is the completeness of the nefesh. For the nefesh has its root in mamon. And one must exert oneself with the poor man to complete his nefesh and his da'as, so that he will go from poverty to wealth, as it is written: "And you shall support him" (Leviticus 25:35) — through a loan, as it is written there: "Do not take from him interest" (Leviticus 25:36) etc. For one must take hold of his hand etc.
Therefore, specifically on the night of the fourteenth we search for chametz — for through the completeness of the daas of the aspect of the thirteen, as mentioned above, one can search the chametz and destroy it and reveal the concealment, as mentioned above. 42
אות ה וזה שמאיימין ביותר בשעת השבועה כשרז"ל כי עיקר השבועה לגלות ההתפארות שעי"ז נמשך יראה גדולה ופחד גדול כ"ש שם:
A brief, intentionally abbreviated piece — Reb Nosson himself notes at the end that it was "not written in its complete form, only in abbreviated chapter headings, for it was not written at its proper time and most of it was forgotten." Based on LM I:266 "V'Yaakov Nasa Sukkosah."
And this is the aspect of "by the light of a candle." And our Sages, of blessed memory, derived that the light of a candle is effective for searching, from the verse (Mishlai 20:27): "The candle of Hashem is the soul of man, searching all the chambers of the belly." That is: through the light of the candle — the daas, which is the aspect of "the candle of Hashem is the soul of man", as it is written (Iyov 32:8): "And the breath of the Almighty gives them understanding" — through this, it is effective to search the chametz, to reveal the concealment and destroy the wickedness and the Sitra Achra, to return the wicked in teshuvah, as mentioned above. 43
אות ו וזה בחי' כל הנשבעין שבתורה נשבעין ואל משלמין ואל ונשבעין ונוטלין השכיר והנגזל וכו'. כי זה השכיר שהשכיר עצמו לחבירו ונפל לבחי' עבדות זה נמשך מפגם הון יוסיף רעים הנ"ל. שעל ידי זה נפגם ההתפארות וכו' כנ"ל. כי באמת צריך כ"א מישראל להאמין בעצמו שבוודאי מאחר ששם ישראל נקרא עליו. בוודאי יש בו עדיין התפארות פרטי שהשש"י מתפאר עמו. וכן צריך להאמין בפרטות בכל יום ויום. כי אין יום דומה לחבירו ובכל יום ויום עולה התפארות פרטיים מכל א' וא' מישראל כפי מעשיהם באותו היום. שעי"ז הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שהכל ע"י ההתפארות שמקבל מישראל מכ"א וא' בכל יום בפרט. כי כמו שתחילת הבריאה בכלל וברפט ובפרטי פרטיות לא היתה כ"א בשביל ההתפארות שיקבל מישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות. כמו כן עתה הש"י מקיים העולם בחסדו בכל יום ויום רק בשביל ההתפארות שמקבל מישראל בכלל ובפרט וכו'. אדרבא עיקר ההתפארות הוא עתה אחר הביראה כי בתחילת הבריאה לא היו עדיין ישראל בעולם רק. שברא העולם בשביל שצפה שיקבל התפארות בכלל ובפרט וכו' מכל אחד מישראל. מכ"ש וכ,ש עתה שכבר נמצאים ישראל קדושים בעלום שכל קיםו העולם וכל חידוש מ"ב שבכל יום הכל כפי ההתפארות שמקבל מהם בכלל ובפרט וכו'. ומזה באים כל השינויים הרבים והנפלאים שבכל יום כנראה גם בחוש ריבוי השינויים שבכל יום מכ"ש השינויים הנפלאים שנעשים בכל העולם בכל יום ויום בגשמיות ורוחניות עד אין חקר ואין מספר כמ ושאנו משבחים אותו ית' ע"ז בכל יום כ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד וכו'. מה רבו מעשיך ד' וכו'. וכן אומרים בברכת ק"ש של רערבית בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים וכו'. עושה גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר. וכל השינויים הנפלאים הרבים והעצומים שבכל יום ויום בפרטיות. הכל כאשר לכל הוא ית' מחדש בטובו ע"י ההתפארות שמקבל בפרטיות בכל יום ויום מכ"א וא' מישראל בפרטי פרטיות כנ"ל. ומי שמאמין בזה באמת ובאמונה שלימה בוודאי לא ידאג על פרנסה. מכ,ש שלא יבא לזה שיצטרך להשכיר עצמו לעבד ולשכרי בשביל פרנסתו. כי בוודאי יבטח בה' שימשיך לו שפע דבר יום ביומו ע"י ההתפארות שמקבל מכל ישראל בכלל ובפרט וכו'. עד שבוודאי מקבל ממנו בעצמו ג,כ איזה התפארות בכל יום כפי חלקו שיש לו בעולם שעי"ז מתקיים ומתחדש זה החלק בעולם אשר משם נמשך השפע והחיות לכל העולם כי מאחר שיש לו חלק בחיות וקיום העולם באותו היום בוודאי יהי' נמשך לו חיות ושפע באותו היום. וכ, ש ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה. וכשרז"ל בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. היינו שתראה שיעלו ממך שעשועים והתפארות הרבה בכל יום מעין הברכות וההשפעות שנמשכין בכל יום כי הא בהא תליא כפי ההתפארות שעולה ממנו כן זוכה לקבל שפע הרבה וכמו כן הוא צריך לברך ולפאר יותר ליוצרו. ועי"ז יהי' נמשך לו עוד שפע טובה וברכה הרבה אבל מחמת פגם הון יוסיף הנ"ל שעי"ז קשה להוציא הטוב הכבוש במקום שכבוש בגלות זה כמ. ואזי קשה לגלות ההתפארות מחמת כסילות השכל שעי"ז נחשך אור הצדיק כנ"ל. עי"ז כל זה נפל בדעתו כ"כ עד שנפל לבחי' עבדות להשכיר עצמו למלאכה ועבדות שהוא בזיונות היפך התפארות. כי באמת לאמתו אין עבדות שייך לישראל כלל כי כל ישראל בני מלכים הם. כי ישראל עלה במחשבה תחילה והמה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו שבהם נמלך ונתייעץ בבריאת עולמו כ"ש בהתורה הנ"ל על אנא ברי' קלה שבים וכו' ע,ש היטב כדי שתוכל לעורר עצמך היכן אתה בעולם. כי זה נאמר על כ"א מישראל. ע"כ זה השכרי שהשכיר עצמו בחי' פגם ההתפארות כנ"ל. ע"כ הזהירה תורה מאד ליתן שכרו ביומו דייקא כ"ש ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו וכן לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. כי העני מסר נפשו בשביל שכירתו מחמת שנפגם בחי' הון יוסיף ואין גומלין חסד אחד עם חבירו להחזיק את העני שעי"ז נפגם ההתפארות עד שבא לזה להשכיר עצמו שעי"ז נעלם ההתפארות ביותר. אבל תקונו הוא ע"י השכירות בעצמו שקבל מהבעה"ב כי בהממון שיקבל יחי' את נפשו ונפש ביתו ויהי' נמשך אהבה ורצון בחי' אויר הנח והזך כפי ממון השכירות שיקבל. כי בתחילה היתה שנאה ומריבה מצויה בתוך ביתו מחסרון הפרנסה כשרז"ל רמי ואתי תיגרה בביתה מכי מישלם שערא מכדא. וכשנמשך איזה שפע נמשך אהבה ושלום כ"ש השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. גם זה הבעה"ב אם לא זכה לתקן ההון כראוי כנ"ל עכ"פ כשיקיים מצות ביומו תתן שכרו עי"ז ג"כ יהיה נ חשב לתקון ההון הנ"ל. ע"י שמשפיע להעני עכ"פ דמי שכירותו שעי"ז נמשך א הבה ושלום בחי' אויר הנח והזך שעי"ז נתגלה ההתפארות הנ"ל. וע"כ הזהירה תורה מאד ביומו תתן שכרו ביומו דייקא ולא תבא עליו השמש וכו'. כדי לתקן נפש העני השכיר ביומו דייקא. היינו שיזכה שישוב אליו הדעת עד שירגיש עוצם רחמנותיו יתב'/ גם עליו שמקבל התפארות בפרטיות גם ממנו. כי זה נתתקן דייקא ע,י בחי' הון יוסיף הנ"ל ע"י שפע הממון שמקבל בשכירותו. שעי"ז נעשה בחי' אויר הנח והזך שעי"ז נתגלה ההתפארות שזה עיקר חיות ותיקון נפש הישראל. וע,כ הוזהר ביומו דייקא תתן שכרו. כי צריכן להאיר ולגלות ההתפארות בפרטיות בכל יום דייקא כפי השינויים שבאותו הים דייקא שעי"ז עיקר תיקטון נפש העני השכיר ע"י שמקבל שכירותו ביומו דייקא עד שירגיש ההתפארות בואתו היום דייקא וכנ"ל:
The core mapping: sukkah = da'as = the joining of chesed and g'vurah (= day and night). Poverty blemishes the poor man's wisdom (chochmas hamisken b'zuyah), reducing him to the level of b'heimah (absence of da'as). Tz'dakah and halva'as chain raise him back to adam. Returning the pledge by day and by night = completing/joining day and night = rectifying the poor man's da'as. Measure for measure: one who raises the poor man to adam himself ascends to adam.
And this is the aspect of searching for chametz in the holes and cracks and all the places that cannot be easily seen — but through the light of the candle, they are searched. For through the aspect of the light of the candle — the daas — one can reprove and warn and bring back in teshuvah even one in whom the chametz and wickedness have become so deeply embedded that it is not visible at all, in the aspect of "one who transgresses and repeats it — it becomes to him as if it were permitted" — and even worse, chas v'shalom, in the aspect of concealment within concealment, as is explained there in the discourse "Uv'yom habikurim" mentioned above. And through the daas, the aspect of the light of the candle, one can search and destroy the wickedness even from such places — for one can bring back in teshuvah even one who is in the aspect of concealment within concealment, through the daas, as mentioned above. 44
אות ז וע"כ תיקנו חז"ל דייקא שהשכיר נשבע ונוטל אעפ"י שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין כי המוציא מחבירו עליו הראי'. אבל השכיר נשבע ונוטל. ודוקא אם תבעו בזמנו כמבואר בגמ' ופוסקים. כי כשתבעו בזמנו כפי הדין של בל תלין ולא נתן לו מיד הרי כל חיותו ונפשו של בל השכיר אצל הבעה"ב בבחי' ואליו הוא נושא את נפשו וכמו שהאריך בזוהר בענין זה. והעיקר מה שלא נתן לו מיד ביומו בעתו ובזמנו. ועיכב הארת ההתפארות על זה השכיר כפי אותו היום דייקא. ועי"ז פגם מאד בבחי' ההון הנ"ל שהיא פגם ההתפארות ע"כ אין מאמינים לו עוד בשבועה שעי"ז יזכיר עצמו בההתפארות וכנ"ל מאחר שהטוב נכבש כ"כ ע"י שלא תיקן בחי' ההון הנ"ל ביומו לגלות ההתפארות ביומו דייקא. וע"כ יכול להיות שישכח כשרז"ל בעה"ב טרוד בפועליו וחשדינין לי' ששכח שנדמה לו שנתן לו שכירותו ובאמת לא נתן לו. וכל זה מחמת שטרוד בפועליו דייקא. מה שלא מצינו כן בשום מקום. כי בשאר חוב אם אמר פרעתי אפילו אם יביא עליו עדים שהי' טרוד באותו היום שאמר שפרע בכמה וכמה מיני עסקים אעפ"כ לא יפסל משבועה ויהיה לעולם פטור בשבועה. רק בפועל אמרו רז"ל בעה"ב טרוד בפועליו ומשום חיותו דשכיר נטלו השבועה מבעה"ב ונתנוה על השכיר היינו כנ"ל כי טרדא דפועלים היא טרדא עצומה מאחר שכל נפשות וחיות והתאפרות של נפשות הפועלים הם אצלו. כי נשכרו אצלו והיו אצלו בגלות ועבדות שכ"ז נמשך מחמת הטוב שנכבש מאד בגלות. ומאחר שהם בגלות אצלו בוודאי הוא מוכרח להיות טרוד לשלם להם במועדם וזמנם ביומם דייקא. וע"כ חשדינין ליה ששכח שהוא בחי' פגם הדעת שנמשך ע"י שלא החזיר הטוב הכבוש מיד מאחר שהשכיר תבעו בזמנו ולא נתן לו. ע"כ לא האמינוהו בשבועה והטילו השבועה על השכיר משום חיותו דשכיר. כי כל חיותו שנמשך מהתפארות הפרטי שבכל יום תלוי בזה וכנ"ל:
Based on Likutay Moharan I:266 "V'Yaakov Nasa Sukkosah"
And therefore it is called "or l'arba'ah asar" — "the light of the fourteenth." And our Sages, of blessed memory, said that the night is called "light" on account of the verse (Tehillim 148:3): "Praise Him, all you stars of light." That is: the aspect of "those who bring the many to righteousness are like the stars" (Daniel 12:3) — they who bring people back in teshuvah are called "those who bring the many to righteousness." And since they illuminate specifically in the aspect of the night — within the darkness and night, the aspect of concealment — specifically there they illuminate the light of their daas, as mentioned above, in order to illuminate the night and reveal the concealment, as mentioned above. For specifically there, great light is enclothed, as mentioned above. And for this reason the night is called "light" — the aspect of "or l'arba'ah asar", we search, etc. — the aspect of the revelation of the concealment, returning the wicked in teshuvah — the aspect of "those who bring the many to righteousness like the stars" — the aspect of "stars of light." And for this reason they called this night specifically "light," as mentioned above. 45
אות ח וע"כ אברהם אבינו היה איש חסד ועשה חסד וצדקה הרבה. כי אברהם וכל האבות עסקו בזה להודיע להטוב הכבוש במקומות המגונים מעלתו לעוררו לתשובה. ועי"ז עשו בעלי תשובה וגרים רבים כ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו'. וכן יחחק ויעקב גיירו רבים כשרז"ל ומובא בדבריו ז"ל. ומחמת שאברהם היה הראשון שהתחיל לעסוק בזה לעורר ולהוציא ולתקן הטוב הכבוש בין הס"א מחטא עץ הדעת. ע"כ עשה כל ימיו צדקה חוחסד הרבהכדי לעשות אויר הנח והזך כדי שיוכל להודיע לטוב הכבוש מעלתו והיכן הוא עתה וכו' כנ"ל. ובכלליות העולם השלשה אבות הם בבחי' כלליות התיקונים המבוארים בהתורה הנ"ל. כי אברהם הוא בבחי' תיקון הון יוסיף רעים רבים שנעשה ע"י צדקה הרבה. כי אברהם עשה חסד וצדקה הרבה כנ"לף. ועי"ז מודיעין להטוב הכבוש מעלתו ונעשין גרים בחי' ואת הנפש אשר עשו שנאמר באברהם מפורש יותר מבשאר האבות מחמת שהוא הראשון והוא התחיל התיקון ע"י צדקה כנ"ל. ועי"ז נתתקן פגם המזבח ונשלם המזבח כ"ש שם. וזה בחי' יצחק שנעקד ע"ג המזבח ואח"כ הקריבו איל תחתיו שזה בחי' תיקון המזבח. כי מחמת שהאבות הם הי' התחלת התיקון לתקן פגם האמונה שהוא פגם הע"ז שעבדו הדורות הראשונים מאד. על כן היה ההכרח לתקן פגם המזבח ע"י יצחק אבינו בעצמו שנתרצו א ברהם ויצחק להקריב אותו ע"ג המזבח. כי מגודל הפגם לא היה אפשר לתקן כ"א ע"י יצחק בעצמו. וע"י תיקון המזבח נשלם השכל ונתגלה ההתפארות ע"י הצדיק האמת וזה בחי' יעקב שהוא עיקר ההתפארות. כי יעקב נקרא ישראל בחי' ישראל אשר בך אתפאר בחי' תפארת ישראל:
Therefore, we search for chametz specifically at night. For specifically in the aspect of the night — in the aspect of the darkness and concealment to the utmost degree — specifically then, one reveals it through the light of daas, which is the aspect of the light of the candle. 46
And this is the aspect of Sefiras HaOmer (the counting of the Omer). The mitzvah is to count the days, in order to purify us from our impurity — to count, specifically. So that the days should be numbered and counted, that they should be divided and measured, each one on its own — so that they should be in the aspect of vessels — days and attributes — to receive the light in measure, in the aspect of "the measure of my days, what is it?" — so that there should not be an excess of light causing etc., as is understood there in the discourse "Uv'yom habikurim". For this is the essential aspect of the Torah, which is the Sh'ma d'Kudsha B'rich Hu — the aspect of vessels and attributes to receive the light, so that an excess of oil should not cause the extinguishing of the lamp. 47
אות ט וזה שטעה יצחק בעשו ואהב אותו ורצה לברכו. כ"ש ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ותרגומו ארי מצידיה הוה אכיל. כי מחמת שיצחק עיקר עסקו היה לתקן המזבח שהוא תיקון האכילה כ"ש שם. ע" מאחר שראה שעשו מביא לו לאכול. ואכילת יצחק בוודאי היה בקדושה גדולה בבחי' תיקון המזבח בחי' שולחן מכפר כמזבח ע"כ אהב אותו. כי סגבר שעוסק בתיקון המזבח. כי זה ידוע שבעשו היה ניצוצות קדושים גבוהים מאד שהם נשמות הגרים שיצאו אח"כ מזרעו כמ וזשארז"ל על פסוק זה כי ציד בפיו שמרמז על אלו הנשמות כמובא. ע"כ סבר יחחק שמה שמביא לו לאכול שמפורש ג"כ בזה הפסוק כי צדיק בפיו שכוונתו לשמים שמחמת היטוב הכבוש אצלו שעוסק להוציא ולהחזירו אל הקדושה. עי"ז בעצמו הוא עוסק להאכיל את אביו שהוא בחי' תיקון המזבח. כי הא בהא תליא כנ"ל. וע"כ א הב אותו. וע"כ רצה לברכו. וז,ש ותכהן עיניו מראות בחי' שנחשך אור הצדיק כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וזה שדרז"ל בעשנן של אלו שהי' מקטירות לע"ז דהיינו פגם המזבח שעי"ז נחשך אור הצדיק שעל ידו עיקר התגלות ההתפארות שהוא בחי' יעקב כנ"ל. ומריבוי הע"ז של בית עשו שהוא פגם המזבח נחשך האור כ"כ בחי' ותכהן עיניו עד שלא ראה יחחק עוצם ההתפארות שנתגלה ע"י יעקב דייקא עד שרצה לברך את עשו כי סבר שעוסק בתיקון המזבח ע"י שמאכילו וכו' כנ"ל. וזה שאמר לו הביאה לי ציד ואוכלה וכו'. כי דייקא ע"י שיאכיל אותו שהוא תיקן המזבח שנעשהע"י הון יוסיף וכו'. עי"ז רצה לברכו. כי עיקר הברכה שרצה לברכו היה בעשירות גדול. כי סבר שצריכים ליתן לו העשירות כדי שיוכל לעסקו יותר בתיקון המזבח שנתתקן ע"י עשירות דקדושה כשנותנין מממונו צדקה הרבה לעניים הגונים באמת וכנ"ל. אבל באמת עשו לא חפץ בברכה ותרחק ממנו. כי כל כוונת עשו מה שהאכיל את אביו לא הי' לטובה כ"א לרמות את אביו כדי שיאהב ויכבד אותו כדי שיתן לו עשירות שעי"ז יכבש הטוב בגלות עוד יותר ויותר. כי לא חפץ כלל להוציא הטוב הכבוש אצלו ולתקן המזבח רק כל כוונתו הי' בהיפך לכבוש הטוב שהוא בחי' קודשת ישראל בגלות. וכן נמצאי םאנשים שנותנים צדקה. אבל אין כוונתם לטובה כלל רק להרבו תכבודם ונותנים רק במקום שיתכבדו ויתייקרו ועל ידי זה דייקא מתגברים ומשתררים על עם דל על הכשרם באמת. וצדקה כזו בוודאי אינה מתקנת כלל רק מקלקלת הרבה. כי הם מרבים שנאה ומחלוקת ע"י הון ועשירות כזה. רק אצל ישראל הורב הוא לטובה. ויש בזה כמה בחי'. כי יש שטועים עצמן שסוברים שנותנים להגונים והוא להיפך. אבל עכ"פ כוונתם לטובה. וע"כ באמת ארז"ל (ב"ב י"ב) אחרי שהפליגו שם הרבה בגודל מעלת מצוות הצדקה. אמרו שם שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת"ל מה יקר חסדך אלקים וכו'. כי צריכים זכות גדול לזכות ליתן לעניים הגונים אמתים באופן שיתקן עשירותו עי"ז שיהי' נמשך ע"י צדקתו בחי' אויר הנח והזך שיוכלו להודטע לטוב הכבוש מעלתו וכו' עד שיושלם המזבח שעי"ז יתגלה ההתפארות ויהיה נמשך יראה ואהבה וכו'. אבל עשו הרשע בוודאי כל כוונתו היה לרעה ולא לטוב כלל ע"כ השתדלה רבקה שיקבל יעקב את הברכות שיהי' נמשך כל שפע ההון והעשירות ליעקב הצדיק האמת דייקא. כי יעקב דייקא צריך לקבל כל העשירות כדי שיתקן כל התיקונים הנזכרים שם עד שיתגלה ההתפארות וכו' וכנ"ל:
And through this specifically, one reveals the concealment. For the concealment is the aspect of the grip of the wicked kingdom, whose sustenance is from the shattering of vessels, which come about through an excess of light, as mentioned above. Thus, the essential rectification is to make vessels and attributes to receive the light in measure — and this is the greatness of the Torah, as mentioned above, which is the aspect of "the measure of my days, what is it?" as mentioned above. 48
Therefore, one must count Sefiras HaOmer — to count the days specifically — so that they should be numbered and measured, the aspect of "the measure of my days" etc. — to receive the light in measure, which is the essential rectification. And therefore, the counting purifies us from our impurity. For the essential grip of impurity is from the aspect of the shattering of vessels that comes through an excess of light, as mentioned above. Therefore, the essential purification and rectification is through the vessels and attributes, which is the aspect of the counting, the aspect of "the measure of my days" — that one counts the days so that they are counted and measured, so that one should not enter the boundary of another, so that they should not be mixed together — so that it should not be in the aspect of the shattering of vessels, which is the shattering of the days when they are mixed together. Rather, they should be in the aspect of the rectification — each and every one a vessel and attribute on its own, each one counted on its own, to receive the light in measure. And this is the aspect of the counting, as mentioned above. 49
אות י וזה בעצמו בחי' מכירת הבכורה שמכר עשו ליעקב ע"י תאוות האכילה דייקא כ"ש הלעיטיני נא וכו'. ואז אמר לו יעקב מכרה כיום את בכורתך לי. כי העבודה בבכורות. והעבודה דהיינו קרבנות הוא תיקון המזבח. וע"כ תיכף שאמר עשו ליעקב הלעיטיני נא שהוא פגם תאוות אכילה שהוא פגם המזבח. ע"כ תיכף אמר לו יעקב כדת וכדין. א"כ מכרה לי את בכורתך. כי למה לך עבודת הקרבנות שהם תיקון המזבח מאחר שאתה פוגמו כ"כ ע"י ריבוי תאוות אכילה שהוא פגם המזבח וכנ"ל:
For the counting is for the sake of the receiving of the Torah. For the Exodus from Egypt on Pesach, although it was the aspect of the revelation of the concealment as mentioned above, nevertheless it was not yet in complete perfection — because they had not yet received the Torah, as is brought. For the essential revelation of the concealment is through the Torah, as mentioned above. And the essential completeness of the revelation of the holy Malchus is on Shavuos, through the Torah. 50
וזה שאמר יצחק גם ברוך יהי' שארז"ל שמאחר ששמע יצחק שאמר את בכורתי לקח וכו'. אמר יצחק א"כ כדין ברכתי את יעקב וכו' היינו כנ"ל. שמאחר שמכר הבכורה שהיא תיקון המזבח. א"כ נודע לי עתה שאינו עוסק כלל בתיקון המזבח וכל עיסקו שהאכיל אותי. כל כוונתו הי' לרעה ולא לטובה מאחר שביזה את הבכורה שהוא תיקון המזבח. ע"כ בוודאי מגיע הברכות של העשירות רק ליעקב. ע"כ גם ברוך יהיה כי רק יעקב שהם בחי' הצדיקים והכשרים באמת צריכים לקבל את העשירות כדי להודיע לטוב הכבוש את מעלתו עי"ז כדי שיתרבו גרים ובעלי תשובה אמתים בעולם כדי לתקן פגם המזבח עד שיושלם השכל ויאיר אור הצדיקי אמת שממשיכים יראה ואהבה ע"י עוצם התגלות ההתפארות שמגלים התפארות אפילו מהפושעי ישראל שעל ידי זה עיקר חיות וקיום העולם וכו' כנ"ל:
Therefore, beforehand, the counting was needed — which is a preparation for receiving the Torah. That is: one counts and measures the days, in the aspect of "the measure of my days, what is it?" — to receive the light in measure, which is the essential greatness of the Torah that is received on Shavuos — which is the aspect of the Sh'ma d'Kudsha B'rich Hu, the aspect of days and attributes, the aspect of "the measure of my days, what is it?" as mentioned above. 51
Therefore, we count seven weeks, corresponding to the seven days — to rectify all seven days so that they should be in the aspect of vessels and attributes, as mentioned above. For also at the beginning of creation, the essential rectification of creation was through this aspect: that each day was measured and numbered on its own. And this is what is written in the account of creation: "And it was evening, and it was morning — day one" — and so for each day. And this is the aspect of the counting — that each day is numbered on its own, so that it should be in the aspect of attributes and vessels, as mentioned above. 52
אות יא וזה בחי' חנוכה. כי מלכות הרשעה גזרה אז הגזירות רעות על ישראל המובאים בתורה הנ"ל. שלא ימולו את בניהם ושיחללו את השבת וכו'. והחשיכו את ישרא לבצרותיהן שעי"ז כבשו ביותר את הטוב בגלות. וכשגברו הכהנים חשמונאי ובניו ונצחום. עי"ז הוציאו הטוב הכבוש מהם. ועי"ז נשלם המזבח. וזה בחי' חונכה בחי' חנוכת המזבח שנשלם ע"י הטוב הכבוש שהוציאו מן הגלות. וע"י שלימות המזבח. עי"ז נשלם אור השכל ורואין אור הצדיק שמגלה ההתפארות. וזה בחי' אור חנוכה שהוא בחי'אור הצדיק שממשיכין בחי' אור חנוכה שהוא בחי' אור הצדיק שממשיכין בחי' אור זרוע לצדיק שעי"ז נתגלה ההתפארות של ישראל שעי"ז תוקף הנס שדלק הנר בנס שמונה ימים. שעל ידי זה נתגלה שכל הבריאה וחיותה וקיומה ע"י ישראל עד שיכולין להמשיך אור הנר שידליק בנס כזה. כי ההתפארות הוא בחי' כבודו ית' בחי' על ישראל גאוותו שמתרומם כביכול כבוד מלכותו וגדלו ותפארתו ע"י ישראל ועי"ז מאיר אור גדול בכל העולמות. כי כבודו בחי' אור כ"ש והארץ האירה מכבודו. וזה בחי' נר חנוכה שמדליקין בכל שנה ושנה. וע"כ נוהגין ישראל הרבות בצדקה בחנוכה. כי עיקר התיקון ע"י הון יוסיף רעים רבים דהיינו ע"י ריבוי צדקה לעניים רבים לקנות לו רעים רבים. ועי"ז יוצא הטוב הכבוש ומשלים המזבח שזהו בחי' חנוכת המזבח כנ"ל. ועי"ז נשלם השכל ומאיר אור הצדיק ונתגלה ההתפארות והכבוד של הש"י שהוא בחי' אור גדול. וכל זה הוא בחי' אור נר חנוכה בחי' אור נרות המנורה שהם עדות שהשכינה שורה בישראל. כי ממנה הי' מתחיל וכו' היינו שהש"י מתפאר בישראל ועושה נסים בשבילם ומנהיג העולם כרצונם. כי בשבילם נברא הכל ובשבילם מתקיים הכל. היינו בשביל ההתפארות שמקבל מהם בכל דור ודור בכל שנה ושנה ובכל יום ויום וכנ"ל:
And the entire creation was suspended until the day of the Giving of the Torah, which is the sixth of Sivan, as our Sages, of blessed memory, said. Therefore, before the Giving of the Torah, one also needs to count the days — for this is the rectification of creation, as mentioned above. And one must count specifically seven weeks, for in them there are seven Shabbasos. And the essential rectification of the counting — which is the aspect of the rectification of the revelation of the concealment — is through Shabbos, which is daas, as mentioned above. Therefore, seven Shabbasos are needed to rectify all seven days through seven Shabbasos. And this is what is written (Vayikra 23:15): "Seven Shabbasos, complete shall they be." For the essential rectification is through seven Shabbasos, as mentioned above. 53
And this is what is written (Vayikra 23:15): "And you shall count for yourselves from the morrow of the Shabbos." And our Sages, of blessed memory, said that Yom Tov is also called Shabbos. For Yom Tov is called Shabbos because all the holiness of Yom Tov is drawn through Shabbos, as mentioned above. And for this same reason, Shabbos is mentioned in connection with the counting — for also the rectification of the counting, that is, to reveal the concealment, is drawn from Shabbos, as mentioned above — which is itself what Yom Tov receives from Shabbos, which is the revelation of the concealment as well, as mentioned above. 54
אות יב וזה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ודרז"ל בשביל ישראל ובשביל התורה שנקראו ראשית. היינו בשביל ההתפארות שיקבל מישראל ע"י שיקבלו את התורה. וזהו שנסמך מיד והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום. זה בחי' מה שנחשך אור הצדיק שעי"ז אין מתגלה ההתפארות וכו' וכנ"ל. ועיקר החשכות ע"י ריבוי הגליות שכובשין הטוב ביניהם שזהו בחי' תהו ובהו וחשך וכו' שהם בחי' הד' גליות שכבשו הטוב ביותר שעל ידי זה מתגבר החשך מאד מאד עד שאין רואין אור הצדיק שמגלה ההתפארות.ובפרט הגלות האחרון הזה שנקרא תהום וגם כל החכשות של גליות הראשונות כלולים בו. בבחי' תהו ובהו וחשך על פני תהום. שהחשך מחשיך עד התהום. עד שרוצה להסתיר ולהחשיך האור לגמרי ח"ו אבל ורוח אלקים מרחפת על פני המים. מים זה בחי' צדקה כ"ש שלח לחמך על פני המים. (כמובא בדברי קדשו ז"ל שם) מרחף רוח אלקים. דא רוחו של משיח שהם בחי' הצדיקי אמת כ"ש במ"א. ועי"ז ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור שזה בחי' אור נר חנוכה אור נר המנורה. כי עיקר התגלות הואר הוא ע"י צדקה כנ"ל:
Also, the four cups of wine are likewise in the aspect of the ascent of the holy Malchus from within the aspect of concealment. As Rabeinu, may his light shine, wrote: the four cups correspond to four mitzvos that apply on every Yom Tov, corresponding to the aspect of Malchus, which is the number four, ascending on Yom Tov from the four kingdoms. Therefore, they are four cups of wine, in the aspect of "wine enters, a secret goes out" — that is, the concealment is revealed, for the holiness had been enclothed there in great secrecy and hiddenness, as mentioned above. Furthermore, there within the concealments, specifically exalted holiness is enclothed — the aspect of the secrets of the Torah, as mentioned above. Through the wine, this is revealed — the aspect of "wine enters, a secret goes out" — and through this, Malchus ascends, which is the aspect of the number four, as mentioned above. And this is the aspect of the four cups of wine. 55
And this is what is brought in the writings of the Ari z"l: LaOmer in gematria equals Shem (Name). For through the aspect of Sefiras HaOmer — counting "today is day one LaOmer," etc. — through this, one makes the aspect of a Name, which is the aspect of attributes and days, as mentioned above, which is the essential rectification of holiness, as mentioned above. And therefore, the attributes of Hashem, blessed be He, as it were, are called Sefiros — for this is the essential rectification: that they are in the aspect of Sefiros, that is, attributes — that they are, as it were, numbered and counted and measured in the aspect of vessels, the aspect of measure and weight and number, which is the essential rectification, as mentioned above and as is brought. 56
אות יג וזה בחי' מצות נר חנוכה איש וביתו, זה בחי' אור התפארות בכלל. והמהדרין נר לכל אחד ואחד זה בחי' אור התפארות בפרטיות שהש"י מקבל מכ"א ואחד מישראל בפרטיות. והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך בכל יום. זה בחי' התפארות בפרטי פרטיות שהש"י מקבל מכל אבר של ישראל אפי' מהגרוע שבגרועים כ,ש שם בהתורה הנ"ל. שזהו העיקר שע"י זה הצדיק שיכול להאיר ולגלות ההתפארות בפרטי פרטיות כנ"ל. עי"ז יכול להוסיף אור בכל יום ויום. כי בכל יום ויום מוצא איזה התפארות באיזהאבר מישראל בפרטי פרטיות שעי"ז מתקיים העולם באותו היום. וכמו שכתבנו לעיל לענין לא תלין וכו' ע"ש. וזה עיקר תוקף הנס של חנוכה שדלק שמן מועט שלא הי' בו להדליק כ"א יום א' ודלק שמונה ימים. היינו כי שמן הוא בחי' אור התפארות כי שמן לשון גדולה והתפארות בחי' כשמן הטוב על הראש וכו' בחי' לריח שמניך טובים בחי' על כן משחך אלקים שמן ששון מחבריך וכו'. דהיינו גדולת והתפארות המלך. היינו כי היוונים טימאו כל השמנים, שרצו להחשיך אור הצדיק ולטמאות ולקלקל כל מיני התפארות שבישראל עד שגזרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל דהיינו שרצו להמשיך כפירות כאלו לא נברא העולם בשביל ישראל ואין הש"י מתפאר בהם ח"ו. וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום. מצאו פך שמן שהי' חתום בחותמו של כה"ג, כהן בחי' אהבה וחסד בפרט כהן גדול שהוא בחי' אהבה וחסד גדול שעיקר תיקון ההון יוסיף על ידו על ידי שהוא עוסק לקבל כל הצדקות וכל הנדבות לב של ישראל וכל התרומות והמעשרות של ישראל שכולם מקבלם הכהן בפרט הכה"ג שממונה על כל הכהנים ומצווים ישראל לעשרו. כי הוא צריך לקבל הון גדול מישראל כי על ידו עיקר תיקון ההון שעי"ז נעשה האויר הנח והזך שעי"ז מוציאין הטוב הכבוש מן הגלות מהס"א שכל זה עבודת הכהן לכפר על בני ישראל שעי"ז מעלין ומוציאין הטוב מהס"א שנפל לשם בעוונות ישראל כידוע. והי' אז תוקף הנס שמצאו השמן שחתום בחותמו של הכה"ג שהוא בגודל כח צדקתו יכול להאיר אור התפארות אפי' בעומק החשך מאד אבל לא הי' בו להדליק כ"א ליום א' שלפי האומדנא לפי דעת האדם נדמה שאין כח בזה ההתפארות שיאיר וידליק כ"א יום א' ונעשה נס ודלק שמונה ימים. ובזה הראה לנו הש,י גודל עוצם אהבתו את ישראל ע"י גדולת הצדיקים שהם ממשיכים לנו נסים כאלה כי הם דורשים ומחפשים ומבקשים ומוצאים התפארות בפרטי פרטיות בכל אבר ואבר מישראל עד שעי"ז מוצאים התפארות בישראל בכל יום ויום כל ימי עולם שעי"ז הי' תוקף הנס הזה שדלק השמן המועט שמונה ימים מרמז על כל שבעת ימי בראשית שנכללין ביום השמיני שהוא בחי' עלמא דאתי, להורות שהם יכולין ללמד זכות על ישראל עד שיאיר וידליק שמן מועט בחי' התפארות מועט יוסיף אור ויאיר לעולם עד יום השמיני בחי' עלמא דאתי. כי מעט ההתפארות מאיר להם עד שמוצאים ע"י התפארות בפרטי פרטיות עוד יותר וכן בכל יום ויום עד שמגלין ההתפארות של ישראל שלא יופסק לעולם עד הקץ האחרון שעי"ז עיקר חיות העולם וקיומו בכל יום עד אשר יזכו כל ישראל ליראה ואהבה בשלימות. ואז יהי' ההתפארות בתכלית השלימות ויתקיים כיה ' יהי' לך לאור עולם ואלקיך לתפארתך:
And this is the aspect of the Omer of barley, from which the days of the counting begin. An Omer is a measure — the aspect of attributes and vessels, as mentioned above. And this is Omer of barley (s'orim) — the aspect of shi'urim (measurements), the aspect of the attributes, which are the aspect of shi'urin d'liba — "measurements of the heart" — through which one grasps Him, blessed be He, as it were, in the aspect of "Her husband is known in the gates (sh'arim)" (Mishlai 31:23) — "each one according to what he measures in his heart" — which are the aspect of the attributes and Sefiros that are comprised in the heart, as is known. For the heart is the painter of the attributes, as Rabeinu, may his light shine, wrote. And they are the aspect of shi'urin d'liba, through which specifically the completeness of daas is achieved — for through this one grasps Him, blessed be He, as it were. And this is the aspect of Omer s'orim — the aspect of "Her husband is known in the gates (sh'arim)" — the essential rectification in the aspect of measurements and vessels and attributes, as mentioned above. 57
Therefore, then the counting begins, which is the aspect of the rectification of the vessels and attributes, as mentioned above. And all this is the rectification of daas, as is explained there in the discourse "Uv'yom habikurim" — that through the Torah, which is the aspect of His Name, blessed be He — the aspect of vessels and attributes — through this, one calls Him, blessed be He, and draws vitality from the Life of all life — that is, daas. And this is the aspect of "Her husband is known in the gates" mentioned above — that one merits to know Him, blessed be He, through shi'urin d'liba, which is the aspect of Omer s'orim, the aspect of vessels and attributes, the aspect of Shem, the aspect of Sefiras HaOmer, as mentioned above. 58
אות יד וזה בחי' מצות השבת העבוט. כסות יום מחזיר ביום וכסות לילה בלילה. וזה בחי' מה שאסור ליכנוס לבית הלוה ליטול משכנו. כ,ש כי תשה ברעך וכו'. לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו וכו'. כי עיקר העניות של ישראל שעי"ז באים לידי הלוואות נמשך מבחי' הנ"ל: כשאין מתקנין התיקון של הון יוסיף רעים רבים וכו' שעי"ז אין מוצאין ומעלין הטוב הכבוש בין העכו"ם. ואז יכשהטוב כבוש ביניהם אזי נמשכת השפע להם ח"ו כי כל עשירותם נמשך מהטוב הכבוש ביניהם כידוע שעי"ז נמשך השפע להטוב הכבוש ועי"ז יש להם כל העשירות וישראל ניזונין מתמצית. וכפי מה שזוכין ע"י תיקון ההון דהיינו ע"י צדקה וג,ח להעלות הטוב מהם כנ"ל. כמו כן מחזירין השפע והפרנסה והעשירות לישראל. והעיקר כי ע"י שמעלין הטוב כנ"ל ונעשין גרים ונשלם המזבח עי"ז מתגלה אור הצדיק ואזי נתגלה ההתפארות של ישראל מכל א' ואחד. וכשמתגלה ההתפארות של ישראל שהש"י מתפאר עם כ"א מישראל בכל יום ויום שבשביל זה נברא הכל ומחי' ומקיים הכל בכל יום ובכל עת ובכל שעה. אז יבוודאי נמשך כל השפעת של פרנסה ועשירות לישראל כי כל חיות העולם והשפעתו שייך בודאי לישראל כי מהם נמשך כל השפע והחיות ע"י ההתפארות שמתפאר בהם וכנ"ל. נמצא שעיקר עיכוב השפע שמשם בא העניות וההלוואות. בא ע"י פגם ההון הנ"ל של העשירים שאין עושין צדקה וחסד בממונם. וכל אחד מישראל כפי מהשעוסק בצדקה וחסד ומתקן בחי' ההון הנ"ל בבחי' הנ"ל, עי"ז חוזר וממשיך השפע לישראל והעיקר שעי"ז חוזר ונתגלה ההתפארות שעי"ז חוזר ונמשך השפע לישראל וכנ,ל. וע"כ הזהירה תורה להתנהג בחסד גדול עם הלוה כ"ש לא תהיה לו כנושה וכו' והחמירה מאד בהשבת העבוט ביום וכו' כנ"ל וכן שלא ליכנוס אל ביתו לעבוט עבוטו. כי עיקר התיקון לבטל העניות והלוואות הוא ע"י החסד שגומל עם הלוה שעי"ז קונה אהבה ושלום שעי"ז נעשה האויר הנח והזך שעי"ז נעשין כל התיקונים הנ"ל. שמוציא הטוב הכבוש ומשלים המזבח וכו' עד שמתגלה ההתפארות שעי"ז חוזרת השפע לישראל כנ"ל. שזה עיקר מצוות צדקה וגמילות חסדים כדי שע"י הצדקה והחסד יבטל העניות מהעני והלוה ע"י שיגלה ההתפארות עי"ז וכנ"ל. וע"כ אסור ליכנוס לבית הלוה לעבוט עבוטו כי החפצים של כל אדם הם בחי' התפארותו ושעשועיו כי הם חיותו שבהם משתעשע ומתפאר. ושורש חיותם נמשך מההתפארות שהש"י מתפאר עם כ"א ואחד מישראל אפי' עם הגרוע שבגרועים שמשם שורש החיות והשפע של כל החפצים של כל אדם שהם בחי' התפארותו כנ"ל. ובאמת היה ראוי שיהי' עיקר העשירות והחפצים היקרים אצל הצדיקים והכשרים שבישראל. אך מחמת חטאי הדורות התגברו היכלי התמורות שכבשו הטוב להס"א שעי"ז ע"פ הרוב הואלהיפך. אבל אעפ"כ כל החפצים שיש אפי' להעני שבישראל שרשם נמשך מבחי' ההתפארות כנ"ל. ועיקר ההתפארות הוא בבחית האדם בבחי' כתפארת אדם לשבת בית. כי כל בתי בני ישראל שרשם הוא מבחי' הבית המקדש (כמבון במאמר בראשית לעיני כל ישראל ע"ש). ששם עיקר ההתפארות של ישראל כ"ש בית קדשינו ותפארתינו וכו'. וכן יפה נוף משוש כל הארץ וכולו. כי כל התפילות והמעשים טובים של ישראל הכל עולה אל הביהמ"ק ושם הש"י מקבל כל ההתפארות מהם כי שם שער השמים. ועש,כ שם עומד המזבח שנשלם ע"י שמעלין הטוב הכבוש ונעשין גרים בבחי' עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק וכו' שעי"ז נתגלה ההתפארות כנ"ל. ומשם מביהמ"ק נמשך קיום של כל בתי בני ישראל ששם בחי' ההתפארות של כ"א מישראל. וע"כ כשישראל באים לידי הלוואות עד שמוכרחים למשכנם זה בחי' חורבן ביהמ"ק שנקרא משכון כי הביהמ"ק נקרא משכן על שם שנתמשכן בעוונות ישראל כשרז"ל ע"פ אלה פקודי המשכן משכן וכו' כי בזמן שהי' הביהמ"ק קיים היה כל השפע לישראל ולא הי' צריכים לשום הלואה כ"ש והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה וכו'. רק ע"י חורבן ביהמ"ק בעו"ה עי"ז נתעלם ההתפארות של ישראל ונמשך רוב השפע להם וכו' כנ"ל עד שמוכרחין לבא להלואות ולמשכון שהוא בחי' חורבן ביהמ"ק שנתמשכן בעוונותינו כנ"ל. וע,כ הזהירה התורה מאד על המלוה להקל על הלוה בפרט בעינן המשכון כדי שע"י החסד הזהשיגמול עמו, יהיד' חוזר ונמשך ההתפארות שעי"ז יחזור השפע לישראל. וע"כ אסור ליכנוס לביתו לעבוט עבוטו כדי שלא לפגום ביותר בבחי' ההתפארות שהוא בתוך הבית ביותר כנ"ל שנמשך מבחי' הבית המקדש כנ"ל:
And this is why the custom is to let the hair grow during the days of the Sefirah. For the hairs are the aspect of tzimtzumim and measurements through which the light of the brain and daas is contracted — so that it should be possible to grasp Him, blessed be He, as is brought in the discourse "Maishra d'sakina" (Siman 30). Therefore, during the days of the Sefirah, we let the hair grow — for then the rectification is in the aspect of hairs, the aspect of Omer s'orim, as mentioned above. 59
Therefore, on the first day of the Sefirah — that is, on the day of the offering of the Omer of barley — was the downfall of Haman. For through the aspect of the Name, the aspect of the rectification of the vessels and attributes, which is the rectification of daas as mentioned above — through this, one reveals the concealment and the holy Malchus is revealed, in the aspect of Esther, who was at first in concealment, the aspect of "I will surely hide" (haster astir). And this was accomplished through the aspect of Mordechai, who is the aspect of the rectification of the holy Malchus — the aspect of the Omer of barley, which is the aspect of Mordechai and Esther, as Rabeinu, may his light shine, wrote in the discourse "V'aileh hamishpatim — b'lu'ai d'Korach" (see there, Siman 10). Therefore, then is the subjugation of the wicked kingdom — the downfall of Haman-Amalek — which is subdued through the aspect of the rectification of the Name through the aspect of the Omer of barley, as mentioned above. And as is explained there in the discourse "Uv'yom habikurim"; see there. For the downfall of Amalek depends on the aspect of the rectification and completeness of His Name, blessed be He, as it is written: "His Name is not complete" etc. — "until his memory is erased" — for this depends on that, as mentioned above. 60
אות טו וזה בחי'מה שצריכים להחזיר כסות יום ביום וכסות לילה בלילה. כ"ש כי הוא כסותה לבדו היא שמלתו לעורו וכו' כי הכסות והשמלה הוא עיקר בחי' ההתפארות של האדם כי ר' יוחנן קרא למאני מכבדותא כי החפצים של האדם בפרט הבגדים הם מכבדין ומפארין את האדם וכ"ש לענין בגדי כהונה ועשית בגדי קודש וכו' לכבוד ולתפארת וע"כ צריכין להחזיר כסות יום ביום וכסות לילה בלילה. כי כל שינוי העתים שהם יום ולילה וכו' הכל ע"י ההתפארות שהש"י מקבל מכ"א מישראל בכל יום ויום שעי"ז מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכנ"ל. ע"כ תיכף כשמגיע היום צריך להחזיר לו כסות יום שנמשך ממהתפארות של אותו היום שעי"ז מ איר אור יום וכן כסות לילה בלילה, כי שינוי העתים של יום ולילה נמשך מההתפארות פרטי שהש"י מקבל בכל יום ערב ובקר מכל אחד מישראל בפרטי פרטיות וכנ"ל ומשם נמשך בחי' כסות יום ולילה. וע"כ מברכין בכל יום מלביש ערומים. וע"כ הזהירה התורה להחזיר המשכון כסות יום ביום וכו'. כדי לתקן ולהאיר בחי' ההתפארות שבכל יום שעי"ז יתבטל העניות וההלואות לגמרי. כי יוחזר השפע לישראל על ידי התגלות התפארות וכנ"ל. וזה שכתוב בזוהר כי הוא כסותה לבדה היא שלמתו לעורו דא ציצית ותפילין. כי ציצית ותפילין הם עיקר ההתפארות שהש"י מקבל מכ"א מישראל בכל יום כידוע וע"כ הם מרומזים בפסוק זה כי היא כסותה לבדו וכו' שמדבר ממצות השבת העבוט ביום ובלילה. כי הם בחי' אחת כי מצות השבת העבוט הוא בשביל תיקןו התגלות ההתפארות שהיא בחי' ציצית ותפילין שמרומזים בפסוק זה כי היא כסותו וכ' וכנ"ל:
Therefore, then — on the day of the waving of the Omer — was also the downfall of many great nations, all of whom are in the aspect of the wicked kingdom that is subdued through the rectification of the holy Malchus through the aspect of the Omer of barley, as mentioned above. 61
Loading comments…