More

🙏
Reader Likutay Halachos ערב ד
A A
ערב ד

ערב ד

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

And therefore on Rosh Chodesh we begin first: "Roshai Chadashim l'am'cha nasata." And afterward we conclude with the praise: "For Your people Yisrael You chose from all the nations." For all this praise — that He chose us from all the peoples — is drawn from the holiness of Rosh Chodesh, which is the secret of the intercalation, which was commanded first, before they left Egypt and before the receiving of the Torah — for then He chose us. For the secret of how He chose us is drawn from the secret of the intercalation, which is the holiness of Rosh Chodesh, as mentioned. And therefore on Rosh Chodesh we begin first with the holiness of Rosh Chodesh mentioned above. 173

2

אות א ענין ערבות ע"פ התורה המתחלת יש צדיקים גנוזים (בלק"ת סי' ל"ב) ע"ש כל התורה:

2

Likutay Halachos, Choshen Mishpat. Based on Likutay Moharan II:280. Translated from the Hebrew.

3

והכלל כי הספר הוא בחי' שם ה'. ושם רוחו של משיח מרחפת וכו' ובחי' רוחו של משיח הוא אצל כ"א מישראל כפי קדושתו בשמירת הברית וכו'. ובחי' רוחו של משיח נעשה רוחו קנאה על פגם הברית וכו'. אך יש יחודא תתאה בזה העולם שהוא בקדשוה גדולה שהוא יקר מאד שתלוי בו יחודא עילאה. ושם הרוח קנאה של משיח בשביל אהבה וכו'. אך מאחר שהוא בזההעולם יכול להתקלקל השלום שביניהם ע"י הרוח קנאה וכו' וע"כ בשביל זה צריכין הצדיקים הגדולים להעלים תורתם לשורפם לפעמים וכו' כדי לסלק הרוח קנאה ששורה על ספריהם הקדושים שהוא רוחו של משיח ששורה על אנפי אורייתא שהם הספרים הקדושים. וכשנשרפין ונתעלמין הספרים הקדושים נתעלם הרוח קנאה ולא יתקלקל היחוד הקדוש שבין הזוג הכשרים וכו'. וזה בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה וכו' ואז נושאין ק"ו למעלה לשרוף למחות ולאבד ולעקור ולכלות ולבטל כל ספרי המינין האפיקורסים שהם ספרי המחקרים פילוסופיא שיאבד וימחה שמם וזכרם מן העולם וכו' ע"ש כל זה זה היטב:

3

A guarantor at the time of the giving of money becomes obligated immediately. After the giving of money, he does not become obligated except through a kinyan [formal act of acquisition].

4

4

But on the festivals, whose holiness depends on Rosh Chodesh — for they are all a remembrance of the Exodus from Egypt, when He had already chosen us from all the peoples — then we begin: "Atah b'chartanu" (You have chosen us). For we had already been chosen from all the peoples through the Exodus from Egypt and the giving of the Torah — through the holiness of Rosh Chodesh, which is the secret of the intercalation that was already commanded in Egypt when He wished to take them out, as is explained there in Parashas HaChodesh, as mentioned. 174

5

אות ב כי כל דבר יש לו שורש בתורה וענין ערבות שרשו מבחי' כלל קבלת התורה שכל ישראל ערבים זה בזה כשרז"ל כי עיקר הערבות צריכין במקום שיש חשש שינוי וכפירה וכו' ומחמת שעיקר קיום התורה צריכין רק בזה העולם העשיה דייקא וזה העולם יש בו אחיזת הקליפות והסט"א הרבה כי זה העולם הוא בבחי' רגלין בחי' והארץ הדום רגלי וברגלין עיקר אחיזתם בבחי' עון עקבי יסובני כ"ש במ"א וע"כ האדם בסכנה גדולה. ע"כ צריך ערבות גדול שיזכה לקיים את התורה וע"כ לא נתן השי"ת את התורה כ"א כשיהי' כל ישרא לערבין זה בזה. וע"כ הערבות בבחי' רגלין כ"ש רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ליה כי עיקר הערבות הוא במקום שיש חשש שישנה ויכפור שזהו בחי' רגלין ששם אחיזסת הסט"א כנ"ל. וע"כ באמת ארז"ל הרחק מן הערבונות כי בוודאי צריכין להתרחק מן הערבות של עסקי חול מחמת שעיקר הערבות הוא בבחי' רגלין במקום ששכיח שקרים והכחשות וכפירות וכנ"ל:

5

According to what Rabbainu z"l wrote on the pasuk "Ki saitzai lamilchamah" ["When you go out to war"] (Siman 280) — that one must bind one's thought at the time of business dealings to the Torah, and through this the emunah receives ko'ach to clarify the nitzutzos [sparks]. For this is the main aspect of masa umatan [business dealings] — to clarify nitzutzos through emunah — see there.

6

6

And therefore Rosh Chodesh is the root of teshuvah, as mentioned. And all the power of teshuvah is through the holiness of Rosh Chodesh. For the essential power of teshuvah is through the roots of the Torah, which is above the Torah — for according to the plain legal rulings of the Torah, teshuvah would not avail. Rather, the power of teshuvah comes from the exceedingly hidden chasadim, which are the aspect of the roots of the Torah — the aspect of the secret of the intercalation that the tzaddikim who renew themselves at all times, as mentioned, perceive. Therefore Rosh Chodesh is the root of teshuvah, as mentioned. 175

7

אות ג והנה עיקר שורש הערבות הוא על קבלת התורה בחי' כל ישרא לערבים זה בזה כנ"ל. אך עיקר סמיכת הערבות הוא על האנשים הבטוחים ביותר. שהם הצדיקים הגדולים האמתיים, כי אע"פ שכ"א מישראל ערב בעד חבירו עדייין אין בטוחים בזה כי ערבך ערבא צריך וכמו שמצינו שכ"פ פגמו רוב ישראל בהמצוות אך עיקר הבטוחות והסמיכה של הערבות הוא על גדולי הצדיקים האמתיים. שהם עומדים בפרץ ומזהירים ומוכיחים ושומרים את ישראל מעבירות. ומחזירים אותם לאביהם שבשמים ומצילים אותם מכל הצרות. ומגודל הסכנה שבזה העולם ומגודל ההתגרות של הבע"ד וחיילותיו גם הצדיקים אינם יכולים לעמוד בהערבות בשלימות. דהיינו להשיב כל ישראל אל התורה באמת שזה עיקר הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה. כי גם הצדיקים הגדוליםעדיין לא גמרו ענין זה בשלימות ומחמת זה עבר עלינו מה שעבר בחטאינו ובעוונותינו הרבים כי נחרב בית מקדשינו פעמיים וגלינו מארצינו ונתרחקנו וכו' ועדיין לא שבנו מטעותינו. אנו כבושים בגולה עדיין וארך עלינו הגלות ומרירות הצרות בעוה"ז. ע"כ כל עיקר הסמיכה של הערבות על קיום התורה שבזה תלוי' הגאולה שלימה, הכל הוא על משיח צדקינו שיבא ויגאלנו בקרוב. שהוא עיקר השלימות של כל הצדיקים שבכל הודורת הוא יגמור הכל בשלימות כי הוא ישיב את כל ישראל להשי"ת ולקיום התורה באמת ויגאל אותנו גאולה שלימה שאין אחריה גלות. נמצא שעיקר הערבות והסמיכה עליו וזה שנמאר על גדולת מלך המשיח לשון ערבות כ"ש (בירמיה ל')והי' אדירו ממנו וכו' כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי וכו' שפירושו מי ימלא את לבו לעמוד נגדו ית'. וקרא את ההתגברות שלהם של העכו"ם בל' ערבות כי הערב הוא מי שמכניס עצמו לקיים ולגמור הדבר. וע"כ המלך שמנהיג חילו ומדינתו ובו תלויים כולם נקרא ערב. כי הוא ערב לעמו שישמרם ויצילם מיד כל אויב ושונא וז"ש וכל מלכי הערב וכו'. וע"כ לעתיד כשיטול משיח צדקינו את המלוכה על כל העולם אז לא יתערבשום אחד לומר שיסמכו עליו לעמוד כנגד משיח ח"ו בחי' כי מי הוא זה ערב את לבו וכו' ואז יגמור משיח את הערבות באמת כי עליו יסמכו הכל והוא יציל ויגאול את ישראל גאולה שלימה בגשמיות ורוחניות וישיב את כל ישראל להשי"ת שיקיימו כולם את התורה שזהו עיקר קיום הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה לשמור ולקיים את התורה שהוא יגמור זה הערבות בשלימות כנ"ל:

7

It emerges that the main element of masa umatan is the aspect of Torah and emunah. And these two aspects we find in the body of the masa umatan itself as well. For most business dealing is done through money and merchandise. And money is the aspect of Torah, as is hinted in the words of Rabbainu (Siman 204), who wrote that ma'os [money] is roshay saivos [an acronym] of "V'ain avairah m'chabah Torah" ["And a transgression does not extinguish Torah"]. He also wrote elsewhere (Siman 60) that mamon [wealth] is roshay saivos of "Misham nis'asher Mosheh" ["From there Mosheh became wealthy"] — meaning from the Luchos, which are the Torah. And the merchandise is in the aspect of emunah, for there are the fallen nitzutzos, which are nitzutzos of Malchus — which is the aspect of emunah, as above.

8

8

And therefore Yisrael count by the moon and the nations of the world count by the sun. For the sun and the moon are the aspect of the Written Torah and the Oral Torah. And all the greatness of the Written Torah is known only through the Oral Torah — which is the aspect of emunas chachamim. For the entire Oral Torah is through emunas chachamim — that we must believe in the Sages to whom the Torah was transmitted orally, and who know how to expound the Torah through the thirteen hermeneutical rules, and to innovate in it, and to compose many s'farim at all times — for all of this is the completion of the Written Torah, as is explained there in the Torah [discourse] mentioned above. And all the power of the holiness of Yisrael to overcome the yaitzer hara is through emunas chachamim, through the aspect of the Oral Torah — through which is the essential fulfillment of the Torah. 176

9

אות ד כי כשהש"י רצה לברוא את העולם נמלך בנשמותיהן של צדיקים וברא את העולם כ"ש המה היוצרים וכו'. וענין מה שנמלך השי"ת עם הצדיקים הוא מחמת שהשי"ת צפה שעתידין בני אדם לחטוא ולהרגיז לפניו אשר מחמת זה באמת קיטרגו המלאכים על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וכו' כי עתיד לחטוא קמך ולארגזא קמך וכו' ומחמת זה נמלך ונתייעץ עשי"ת עם נשמות הצדיקים ונגמר העצה ביניהם לברוא את האדם וכל העולם התלוי בו. כי השי"ת ראה במעשה הצדיקים שהם יעמדו בנסיון בזה העולם. אף גם בגודל כחם ישיבו כל באי עולם אליו ויתקנו כל הקלקולים שיקלקלו שאר בני אדם ועיקר הסמיכה היה על נשמת משיח שקדם לעולם שהוא שורש כלל כל הצדיקים שבכל הדורות שהוא יגמור כל התיקונים ויתקן כל הקלקולים שקילקלו בכל הדורות. נמצא שמשיח הוא עיקר הערב של כל העולם וכמו שמבואר הדין בש"ע בה' ערב שמי שמתייעץ עם א' אם להלוות לאיזה אדם הואו אומר להלוות לו הוא נעשה ערב וע"כ משיח וכל הצדיקים הכלולים בו שיעצו את השי"ת לברוא העולם ע"כ הם נעשו ערבים בדבר כנ"ל. וסוף כל סוף יגמרו ויקיימו הערבות בשלימות כנ"ל:

9

And therefore most business dealing is done through money specifically, and through money one can acquire everything, and everything is done through money, as it is written: "V'hakesef ya'aneh es hakol" ["And money answers everything"] (Koheles 10:19). For masa umatan is to carry and elevate the nitzutzos and place them in their proper place, as Rabbainu wrote there — that this is the aspect of masa umatan ["carrying and giving"]. And this is done through emunah, as above. But the emunah does not have the ko'ach to be uplifted and to ascend except through the Torah, as above. And therefore through money — which is the aspect of Torah — all the business dealings are uplifted, and one can acquire all the merchandise through money. For all the aspects of nitzutzos of emunah that are in all the merchandise — it is difficult for them to be uplifted and to ascend except when they receive ko'ach from the aspect of Torah, as above. And therefore through money — which is the aspect of Torah — they are immediately uplifted and ascend. And therefore business dealing is done through money — meaning the clarification of nitzutzos of emunah through the aspect of Torah, as above. And therefore, min d'Oraisa [by Torah law], kesef [money/silver] acquires — for through money, which is the aspect of Torah, the emunah receives ko'ach. And therefore one must believe [uphold] his words to fulfill the transaction.

10

10

And therefore Yisrael count by the moon, which is the aspect of the Oral Torah, the aspect of emunas chachamim — who renew themselves at all times like the moon. For "the sun knows its setting, but the moon does not know its setting," etc. — as our Sages, of blessed memory, said. This is the aspect of the holiness of the tzaddikim, who make themselves at every turn as one who does not know, as mentioned. And as our Sages, of blessed memory, said: "The Torah is sustained only in one who makes himself as one who does not know." For they know that "to His greatness there is no limit," etc. — as mentioned. And from there is all the power of the holiness of Yisrael to return to Hashem, blessed be He. And therefore they count by the moon. 177

11

אות ה וע"כ דוד המע"ה שהוא משיח מבקש מהש"י ערוב עבדך לטוב וכו', עארוב דייקא. כי מבקש מהש"י שהוא יהיה בעזרו לגמור ולקיים הערבות בשלימות כי אומר הלא אני נעשיתי ערב בעד הכל כנ"ל ואין מי שיעמוד בעזרי כ"א אתה לבד וע"כ מבקש ערוב עבדך לטוב. ערוב דיקא וכנ"ל. וע"כ משיח סביל מרעין עבור כל ישראל כי הוא מוכרח לסבול מרעין וכו' מאחר שנעשה ערב בעד כולם וכנ"ל:

11

And this is the aspect of: a guarantor at the time of the giving of money becomes obligated immediately. For one must fulfill and believe his words, because the emunah has ko'ach through receiving from the aspect of Torah through the giving of money, which is the aspect of Torah. And when the emunah has ko'ach, one must fulfill his words. But after the giving of money, he does not become obligated — because the emunah does not have ko'ach from the aspect of Torah, meaning from the money. And therefore he can change his word that he promised to be a guarantor. And then he does not become obligated except through a kinyan. For the kinyan sudar [the acquisition through a cloth/garment] is also in this aspect, for garments are from the aspect of Binah, as is known. And from there the Torah goes forth, in the aspect of "V'al titosh Toras imecha" ["And do not forsake the Torah of your mother"] (Mishlai 1:8) — "V'im laBinah" ["And if to Binah/understanding"] (Iyov 38:36, see Brachos 57a). And this is the aspect of "K'vasim lilvushecha" ["Lambs for your clothing"] (Mishlai 27:26) — for the Torah is in the aspect of garments, as above. And this is the kinyan sudar — that the garment is taken in his hand, and then the emunah — which is in the hands, in the aspect of "Vayhi yadav emunah" ["And his hands were faithful"] (Sh'mos 17:12), as Rabbainu wrote there — receives ko'ach from the garments, which are the aspect of Torah, as above. And then the emunah has ko'ach, and therefore he must fulfill and believe his words. And therefore a kinyan sudar is effective for every matter, for through this the emunah is strengthened, as above.

12

12

But the nations want only to know everything immediately, according to wisdom and intellect in its plain sense, without emunah in the secrets of the Torah. Therefore they count by the sun, which is the aspect of the Written Torah. But in truth they do not know anything even in the Written Torah — all the more so they do not fulfill anything from it at all. For there is no completeness to the Written Torah except through the Oral Torah, which is the aspect of emunas chachamim, the aspect of the abundance of the holy s'farim, as mentioned. 178

13

אות ו וע"כ תחילת הזכרת שם ערבות בהתורה לא נזכר כ"א אצל יהודה כ"ש אם תתן ערבון וכו' כי מתחילת התורה עד כאן לא נזכר שם ערבות כי עיקר הערבות מתחיל מיהודה שהוא בחי' משיח שיצא ממנו וזה בחי' מה הערבון וכו' ותאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך, זה אפשר לבאר ע"פ התורה הנ"ל. כי באמת זה היחוד של יהודה ותמר הי' יקר מאד כי על ידם נמשך נשמת משיח כידוע וע"כ באמת מאת ה' הי' כל ענין הזה כ"ש צדקה ממני כשפרש"י שם כי כוונת תמר היתה מתייראת מענין הנ"ל דהיינו מבחי' הרוח קנאה שהוא חורו של משיח שמלובש ביהודה והיתה מתייראת פן ע"י גודל הרוח קנאה שמלובש בו יקלקל אח"כ את הבנין הקדוש הזה כאשר הי' אח"כ באמת שהיתה בסכנה גדולה ועצומה כי אמר הוציאוה ותשרף וזה הי' מגודל קנאתו על פגם הברית כי יהודה הוא בחי' משיח שמקנא מאד ע"ז כנ"ל. ע"כ אמרה שיתן לה לערבון חותמך ופתילך ומטך וכו' היינו שא"א לגמור בנין הזה כ"א כשיסלק מעצמו בחי' קדושת הספרים הקדושים ששם שורה רוחו של משיח שהוא הרוח קנאה כדי שזה הרוח קנאה לא יקלקל בנין של היחוד הקדוש הזה וכנ"ל. וזה בחי' חותמך ופתילך שהם בחי' טלית ותפילין כמובא שהם בחי' כלל התורה שיראל מקבלין על עצמן בכל יום ע"י הנחת טלית ותפילין. כי ציצית כלל התורה כ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' וכו' וכן תפילין כתיב בהם למען תהי' תורת ה' בפיך וארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין וכל דיני כתיבת ס"ת למדים מתפילין. ומטך אשר בידך זה בחי' הקולמס שבו כותבין הספרים הקדושים כ"ש בזוהר ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא, בגלותא בתראה בקנה דילך דאיהו קולמס בזע ימא דורייתא. היינו שביקשה ממנו שעתה יעלים ויסקל מעצמו קדושת הספרים הקדושים וימסור בידה כדי שיסתלק ע"י הרוח קנאה ששורה על הספרים כדי שלא יקלקל ח"ו בנין הזה כנ"ל כאשר הי' באמת שעי"ז דייקא ניצלה:

13

And this is what Chazal said: "At the time of the giving of money the guarantor becomes obligated — for on his trust [emunah] he lent him." Meaning, the emunah has ko'ach through the money, as above.

14

14

And therefore even the greatness of the sun that will be magnified in the future will be only through the greatness of the moon that will be magnified through Yisrael returning to Hashem, blessed be He. As it is written: "And the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold as the light of the seven days." And He intentionally placed first the greatness of the moon — that it will be as the light of the sun — and afterward: "and the light of the sun shall be sevenfold," etc. For the essential greatness of the sun is through the greatness of the moon, which will be filled from its blemish through Yisrael, who will return in teshuvah through the abundance of the holy s'farim — the aspect of emunas chachamim, the Oral Torah — through which is all the completeness of the Written Torah, as mentioned. 179

15

אות ז ויש לפרש שג' דברים אלו שהם חותמך ופתילך ומטך הם כנגד שלשה בחי' שיש בכל ספר קדוש כי כל ספר הנכתב נגמר ע"י ג' דברים שהם הקלף והדיו והקולמס והם בחי' ג' דברים הנ"ל שהם חותמך וכו' כי חותמך ופתילך הם בחי' הדיו והקלף כי פתילך שהוא טליתך כשפרש"י שהוא בחי' ציצית זה בחי' יריעות הקלף של הספר בבחי' עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה כי ציצית כלול מכל התורה כולה כנ"ל כי הם בבחי' חלוקא דרבנן בחי' יריעות הקלף שהם בבחי' מלבוש בחי' עור ובשר תלבישיני וכו' כי כלליות כלהתורה בציצית הוא עדיין בבחי' כח כמו הקלף שבו נצטיירין כל אותיות התורה אבל בהקלף עצמו אין בו שום ציור רק הוא כלי לצייר בו כל אותיות התורה, כן ציצית הוא מצוה שאין בגופה קדושה רק כל המצות נצטיירין בה כי כל המצות שעושים נצטיירין בהלבושין כידוע כ"ש ביהושע כהן גדול (זכרי' ג') הסירו הבגדים הצואים מעליו וכו' והלבש אותך מחלצות. וע"כ נאמר בציצית וראיתם אותו וזכרתם וכו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצות ה' כי הם בבחי' הקלף שנעשה מהם ספר שהוא בחי' זכרון בחי' כתב זאת זכרון בספר. חתמך זה בח' תפילין שחורות בחי' שחרות הדיו של הספר שהוא בחי' חותם כי הדיו מציטיר וחותם על הקלפ את אותיות התורה וע"כ בתפילין כתובים כמה פרשיות התורה כי ע"י הדיו הוא ציור של אותיות התורה שהם בחי' חותם. ומטך זה הקולמס כנ"ל שהוא המצייר האותיות ע"י הדיו על הקלף, וזה בחי' הלשון שהוא קולמס הלב בחי' לשוני עט סופר מהיר וכשאדם מתלבש בטלית ותפילין הוא ממשיך על עצמו קדושת התקלף והדיו של הס"ת ואח"כ כשמתפלל וקורא ק"ש בפיו ומודיע ומגלה אלקותו בפיו ובלשונו אז הוא מצייר וחוקק אותיות התורה בדיו על הקלף ואז דייקא נגמר ונשלם הקדושה דהיינו בחי' כתיבת הס"ת שכלול מהכל, כי עיקר הספר תורה וכן כל הספרים הקדושים הנמשכים משם, העיקר הוא להודיע ולספר שמו ית' בכל הארץ ועש"ז נקרא ספר לשון סיפור בחי' ולמען ספר שמי בכל הארץ. וזה עיקר מצות ק"ש ותפילה בטלית ותפילין כדי שיושלם עי"ז בחי' ספר הנ"ל שכלול מג' בחי' כדי לגלות ולפרסם אלקותו לכל באי עולם שעיקר ההתגלות על ידי הדבור בחי' תהלת ה' ידבר פי' בחי' אודיע אמונתך בפי וע"כ העיקר הוא הדבור של ק"ש ותפילה, וטלית ותפילין הם בבחי' כלים שעל ידם נצטייר ונחתם ונחקק הדבור בבחי' ספר כדי שיהי' קיום להדבור ע"י בחי' ספר שהוא נכתב לזכרון לדורות לכל באי עולם למען ידעו כולם מאתו ית' בבחי' להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' (וכן מובן בכוונות שעיקר התגלות המוחין והדעת הוא ע"י הדיבור של התפילה וכו'). וג' בחי' אלו השכלולים בכל ספר הם שלשה ספרים הנזכרים בס' יצירה שבהם נברא כל העולם ומלואו כ"ש שם במשנה א' בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק ית' וכו' את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וסיפור שהם ג' בחי' הנ"ל שכל בחי' כלולה מכולם וע"כ כל בחי' מהם נקרא ספר. וזה בספר וסופר וסיפור כי ספר וסופר זה בחי' הקלף והדיו שכ"א הוא עיקר הספר. וסיפור הוא בחי' הקולמס המצייר הדיו על הספר והוא נקר' סיפור כי מגוף הקולמס לא נשאר כלום בהספר כי אין נשאר בהספר כ"א הקלף והדיו ועל כן כל אחד מהם נקרא בשם ספר בחי' ספר וסופר אבל מהקולמס אין נשאר בו כלום בהספר אבל כל עיקר הספר לא נעשה ונצטייר כ"א ע"י הקולמס והיא בבחי' סיפור כי הקולמס הוא בבחי' הלשון והדיבור בחי' לשוני עט סופר מהיר. כי עיקר הסיפור מה שהספר מספר גדולתו וגבורתו ית' הוא ע"י הקולמס שהוא המצייר וחוקק האותיות בדיו על הקלף והוא בחי' הלשון, קולמס הלב. כי אפי' כשנצטייר ונעשה ונגמר הספר אם ח"ו אין לומדים בו אין בו תועלת והרי הוא כגולם ח"ו ועיקר שלימות הספר הוא כשקוראים ולומדים בו והעיקר הוא ללמד ולהשמיע לרביםשבשביל זה נברא העולם כדי להודיע ולספר כבודו וגדלו ית' כי הכל ברא לכבודו וכש"ש שיחו בכל נפלאותיו וכן הרבה. ואז כשלומדים את התורה ברבים אז עיקר שלימות הספר כי חוזרים ולוקחים אותיות הספר בדעתו ומודיעים ומספרים אותם להשומעים ונחקקים בלבם ע"י הלשון שהוא קולמס ונכתבים על לוח לבם וחוזר ונעשה בחי' ספר שכלול מג' ספרים כנ"ל וכמ"ש במ"א בהתורה פתח ר"ש. וזהו אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר. וזהו עיקר שלימות הספר שנשלם ע"י ג' בחי' שהם בחי' ספר וסופר וסיפור. ועיקר הוא הסיפור להודיע לבני האדם גבורותיו שבשביל זה נברא הכל כנ"ל. וע"כ כל דבר שבעולם נברא בג' בחי' אלו שהם ג' ספרים הנ"ל כ"ש במשנה הנ"ל. היינו כי כל דבר שבעולם נברא בג' בחי' אלו שהם ג' ספרים הנ"ל כש"ש במשנה הנ"ל. היינו כי כל דבר שבעולם נברא לכבודו כי בכל דבר שבעולם יכולים לראות גבורות ה' ונפלאותיו ונוראותיו ולספר ולהגדיל כבודו עי"ז שבשביל זה נברא זה הדבר וע"כ כל דבר שבעולם כלול מג' בחי' הנ"ל שהם בחי' ג' ספרים הנ"ל שהם ספר וסופר וסיפור כי בכל דבר שבעולם נכתב ונחקק גדולתו וגבורתו ית' כמו שבהספר ממש אך העיקר תלוי בהאדם שישים לבו לעיין ולהביט בזה ולספר כבודו וגדולתו שמבין מכל הברואים, לספר לכל באי עולם, כי כן גם בהספר עיקר שלימות כשלומדים ומבינים בו ומספרים ומלמדים אותו לאחרים כנ"ל:

15

For the essential completeness of the holy s'farim is through making oneself as one who does not know, as mentioned. As our Sages, of blessed memory, said: "The Torah is sustained only in one who makes himself as one who does not know" — which is the aspect of: "The moon did not know its setting." And this is the essential secret of the intercalation. And through this specifically the Written Torah is completed — which is the aspect of the sun, as mentioned. And through this is the essential teshuvah, for the essential teshuvah is through understanding that one knows nothing at all — rather, one strengthens oneself through the power of the tzaddikim, who knew what they knew and perceived what they perceived, until they truly arrived at the ultimate knowledge of not-knowing. 180

16

16

Not like the many to whom it seems that they know wisdoms, and they also say "the ultimate knowledge is not-knowing" — but they do not take to heart that they have not yet begun to know anything at all. For only the great tzaddikim and Sages truly arrived at the ultimate knowledge of not-knowing. And even they perceived, each time, this ultimate of not-knowing ever more and more, etc., as is explained in our words — several awesome conversations on this. But we know nothing at all, in the plain sense. We are simply obligated to fulfill all the words of this Torah and to believe in the true Sages and in their holy s'farim, which strengthen us in all the bitterness of the exile of each and every one of us, etc. — that there is always hope, for "the kindnesses of Hashem are not ended, and His mercies are not consumed" — and the kindnesses are renewed each day, in the aspect of: "They are new every morning; great is Your faithfulness," etc. — as mentioned. And therefore Yisrael count by the moon — for the moon, which is the yarai'ach, "did not know its setting" — for the essential tikkun of teshuvah is through "not-knowing," as mentioned. 181

17

אות ח וזה שאמר יהודה אנכי אערבנו וכו' כי עבדך ערב את הנער. כי יהודה שהוא בחי' משיח הוא עיקר הערב כנ"ל. וזה שנסמך פ' יהודה ותמר לפ' מכירת יוסף כי' השבטים שמכרו את יוסף בזה פגמו בחי' פגם הברית כי יוסף הצדיק הוא בחי' ברית כידוע והם מכרוהו למצרים ע"כ פגמו בברית שהכניסו הצדיק בחי' ברית למצרים וע"כ אז בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וכו' שעי"ז נמשך ונולד משיח כי אז תנעורר רוחו של משיח שמקנא על פגם הברית. וע"כ נסמכו זה לזה וכשרז"ל במ"ר וישב שאמר השי"ת אתם עוסקים למכור את הצדיק ואני עוסק להמשיך נשמת משיח בעולם היינו כנ"ל כי מכירת יוסף הוא בחי' פגם הברית וע"כ עסק השי"ת להמשיך נשמת משיח בעולם שהוא התיקון לזה כנ"ל וע"כ נסמך אח"כ פ' ויוסף הורד מצרימה ששם מבואר הנסיון של יוסף הצדיק. כי יוסף זכה להמשיך על עצמו בחי' רוחו של משיח ולשומרו היטב ועי"ז זכה לעמוד בנסיון בתאוה זאת כי עיקר שמירת הברית זוכין ע"י בחי' רוחו של משיח וכנ"ל:

17

And this is [the significance of the fact] that we bless the [new] month on the Shabbos that precedes it. For Shabbos is k'vi'a v'kayyama (fixed and established). And all the holiness of Rosh Chodesh, upon which depend all the festivals — which was entrusted to Yisrael, to the Sages, to sanctify the month according to their understanding, as mentioned — all of this they receive only from the aspect of the holiness of Shabbos, which is k'vi'a v'kayyama. Which is the aspect of Moshe — who is the generality of the Written and Oral Torah. For the entire Oral Torah — which is all the holy s'farim that reveal counsels for the service of Hashem, blessed be He, as mentioned — they are all included in the Written Torah, for "there is nothing that is not alluded to in the Torah." And this is the aspect of the holiness of Shabbos which is k'vi'a v'kayyama, the aspect of Moshe — who is the aspect of the great tzaddik who has already merited the holiness of Shabbos in completeness, from whence come all the holinesses and all the counsels, revealed and hidden, in all the s'farim of the holy Torah. And therefore we bless the month beforehand on Shabbos, for all the holiness of Rosh Chodesh — which is the secret of the intercalation, which is the aspect of the abundance of s'farim through emunas chachamim, etc. — as mentioned, is drawn from Shabbos, whose holiness is k'vi'a v'kayyama, as mentioned. 182

18

18

Chapter headings for the above halachah on the Torah [discourse] "Chadi Rabbi Shimon" mentioned above;and in it, laws of Yom Tov: 183

19

אות ט וע"כ ערב בשעת מתן מעות משתעבד בלא קנין אבל שלא בשעת מתן מעות אינו משתעבד אלא בקנין וכן הערב לב"ד משתעבד בלא קנין כמבואר בש"ע כי עיקר קיום הערבות ע"י שמקבל משרשו שהוא הערבות של משיח על קיום התורה שמשם עיקר שורש הערבות כנ"ל וע"כ בשעת מתן מעות אז א"צ קנין כי בשעת מתן מעות שאז גומל חסד המלוה עם הלוה וע"י הגמילות חסד ממשיכין בחי' רוחו של משיח שממנו המשכת כל החסדים. בבחי' ועושה חסד למשיחו וכו' כי אז כשיבא משיח יתקיים כי אמרתי עולם חסד יבנה וכו' שמדבר שם מענין מלכות דוד משיח וע,כ בשעת מתן מעות מתקיים הערבות בלא קנין כנ"ל. אבל שלא בשעת מתן מעות צריכין קנין כי קנין כדי שיתקיים הדבר ולא ישתנה, הוא בחי' המשכת קדושת רוחו של משיח שעל ידו עיקר קיום האמונה כי עיקר האמונה ע"י בחי' משיח שהוא ימשיך אמונה גדולה בעולם בתכלית השלימות שזה עיקר הגאולה כ"ש תבואי תשורי מראש אמנה וכתיב ואמונתי וחסדי עמו וכו' וכן הרבה. וע"כ הקניין ע"י כנף הבגדים כי הבגדים הם בבחי' מלכות בחי' מלך הכבוד וכו' כמבואר במ"א ועיקר המלכות הוא בחי' מלכות מלך המשיח שהוא מלכות שלימה. וזה ופרשת כנפיך על אמתך הנאמר בבועז שממנו יצא משיח וע"כ ע"י הק"ס שהוא ע"י כנפי הבגדים ממשיכין בחי' רוחו של משיח שעל ידו עיקר המשכת האמונה כדי שיתקיים העסק באמונה ולא ישנה עוד אחד מהם. וע"כ עיקר ק"ס אנו למדים מפ' בועז ורות שמהם נולד משיח כמו שאנו למדים מפסוק וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וכו' שמשם למדו רז"ל קנין סודר וכו'. כי עיקר הק"ס שהוא להמשיך אמונה בהעסק שלא ישתנה נמשך ע"י שממשיכין בחי' רוחו של משיח כנ"ל שעל ידו עיקר האמונה כנ"ל. וע"כ הערב שלא בשעת מתן מעות צריך קנין כי אז א"א שיתקיים הערבות כ"א ע"י קנין שעי"ז ממשיכין רוחו של משיח שהוא שורש הערבות ועל ידו עיקר קיום הערבות כנ"ל. וע"כ הערב לב"ד מתקיים ג"ע בלא קנין כי בכל מקום שיושבין ב"ד שם רוחו של משיח מרחפת. כי עיקר המשפט צדק ע"י בחי' מלך המשיח שממנו עיקר המשפט צדק כ"ש ושפט בצדק דלים וכו' וכתיב משפטיך למלך תן וכו' ישפוט עניי עם וכו'. כי רוח ושל משיח הוא בחי' רוח אלקים השורה בין הדיינים כ,ש אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט וכו'. כי רוחו של משיח הוא בחי' רוח אלקים כ"ש ורוח אלקים מרחפת דא רוחו של משיח כמובא שם בהתורה הנ"ל. וע"כ אין ב"ד פחות משלשה כנגד ג' בחי' הנ"ל שהם בחי' ג' ספרים שכלולים בכל ספר קדוש ששם רוח ושל משיח מרחפת. כי הדיינים צריכין לקשר עצמם לספרי התורה הקדושה כדי שידעו לפסוק דין תורה וע"כ הערב לב"ד א"צ קנין כי שם בב"ד רוחו של משיח שורה כנ"ל שעי"ז עיקר קיום הערבות כנ"ל:

19

And this is the aspect of ochel nefesh (food preparation) which is permitted on Yom Tov and forbidden on Shabbos: 184

20

20

For the birurim (siftings/clarifications) of all the weekdays — which are the aspect of the thirty-nine melachos (labors) — are to clarify the food from the foul vapors that were drawn through the blemish of Adam HaRishon's eating, who ate from the Tree of Knowledge of Good and Evil. For he blemished emunas chachamim then — he did not believe in himself and did not derive proper behaviors from the study of the mitzvah that Hashem, blessed be He, had commanded him, etc. — until the serpent misled him through the schemes of his cunning, until he greatly blemished emunas chachamim through blemished eating, etc. And then all the foods became intermingled and it was decreed: "In sorrow you shall eat of it; by the sweat of your brow you shall eat bread." Until the complete waste came into being, from which come the foul vapors that confuse the mind. And for this reason come all the thirty-nine melachos: to clarify the food from the waste. 185

21

אות י וזה בחי' ספירת העומר כי עומר שעורים הוא בחי' מנחת קנאות כ"ש בזוהר היינו כי ע"י העומר שעורים בחי' מנחת קנאות ממשיכין הרוח קנאה של משיח שהוא מקנא על תאוות ניאוף שהוא עיקר זוהמת מצרים שבשביל זה בא העומר וספירה כדי לטהר נפשות ישראל מזוהמתם, היינו מזוהמת תאוות ניאוף שהוא עיקר היצה"ר עיקר טומאת מצרים, כי כל גלות מרצים הי' על פגם הברית על פגם טיפי קרי של אדה"ר כידוע. ועכשיו ע"י העומר וספירה אנו צריכין להטהר מזה ע"כ מביאין עורמ שעורים מנחת קנאות כדי להמשיך הרוח קנראה של משיח שהוא מטהר מטומאה זאת וכנ"ל. וזה בחי' ספירה לשון ספר כי אנו ממשיכין ע"י הספירה קדושת הספר כי אנו ממשיכין ע"י הספירה קדושת הספר תורה שהוא בחי' קבלת התורה שאנו צריכין לקבל בשבועות ששם בהתורה שורה רוחו של משיח שהוא הרוח קנאה כמ"ש בהתורה הנ"ל. כי ספירה שסופרין הימים לעומר הוא בחי' ספר שהוא לשון סיפור שהוא לשון סיפור שמספר גדולת ה' ונפלאותיו כדי שנזכור נפלאותיו ולא נשכחם שזסהו עיקר קדושת כל הספרים הקדושים שהוא לשון סיפור. כי הספר הוא לזכרון כ"ש כתב זאת זכרון בספר וכו' וכתיב תכתב זאת לדור אחרון שזהו עיקר כלל כל התורה כ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם למען ידעו דור אחרון יקומו ויספרו לבניהם וכו'. כי עיקר התורה הוא לגלות יחודו ואחדותו וממשלתו לכל באי עולם וקדושה זאת אנו ממשיכין בימי הספירה. כי ביום א' של פסח מאירין כל המוחין הקדושים שבאו בבת אחת בליל פסח כי אז נתגלה גדולתו ונפלאותיו ונוראותיו ע"י ציצאת מצרים באותות ובמופתים נפלאים ונשגבים מאד מאד אשר לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם וכפי התגלות אלקות שהיה ביציאת מצרים בראשון של פסח היה ראוי לנו להיות דבוק בהשי"ת תמיד בלי הפסק אך אח"כ תיכף ביום ב' מסתלקין המוחין כמובא בכוונות היינו שאח"כ נמשך בחי' שכחה שהוא בחי' הסתלקות המוחין כי השי"ת ברא הכל בשביל הבחירה ובהכרח שיהי' בחירה ע"כ אע"פ שעשה עמנו אותות נוראות כאלה ביציאת מצרים והאיר עלינו התגלות אלקותו בהתגלות נפלא מאד שהי' ראוי לנו להיות דבוקים בו תמיטד אבל בשביל הבחירה המשיך שכחה בעולם שעי"ז מי שאינו משים לב היטב אל האמת הוא יכול לשכוח הכל ח"ו ועיקר השכחה ע"י תאוות ניאוף שהוא תאוות נשים שהוא לשון שכחה בחי' כי נשני אלקים וכו' כי שמירת הבירת הוא בחי' סטרא דדכורא בחי' זכר לשון זכרון אבל תאוות ניאוף הוא בחי' שכחה כי מעוצם התאוה שוכח הכל. ובשביל זה בא מנחת קנאות ביום ב' של פסח שהוא מנחת זכרון כדי להמשיך בחי' רוחו של משיח שהוא רוח קנאה שהוא מקנא על תאוה זאת כדי להגביר הזכרון על השכחה, האמת על השקר כדי שנזכרו בכל עת נפלאותיו ונוראותיו ונזכור מוראו וגדולתו יתב' להתגבר עי"זעל התאוה. כי התגברות התאוה רוצה להעלים האמת כי מחמת התגברות התאוה שוכח האמת שיודע בלבו מעוצם גדולת הבורא ואותותיואשר ראינו בעיניו. אבל ע"י כח רוחו של משיח שהוא רוח קנאה מתגבר האמת על התאוה כי זהו כחו של משיח שיכול לירד לתוך עומק הגלות של כל או"א שנפל למקום שנפל ולהאיר בו האמת שיזכור את ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה עאד שיתגבר האמת על התאוה עד שסוף כל סוף ישוב אל ה' באמת וירחמהו:

21

And on Shabbos all melachah is forbidden, for on Shabbos there is no clarification through any physical action or labor — rather, everything ascends and is clarified of itself and ascends to its root, through the holiness of Shabbos. And then is the essential tikkun of counsel, for then the sukkas shalom is spread, etc. And through the good counsel, of itself everything is rectified — for also all parnasah (livelihood) is through counsel, as they said: "For He will give you counsel to acquire possessions" (D'varim 8) — and especially in the service of Hashem, all tikkun of counsel is drawn from Shabbos. 186

22

וזה בחי' ספירה שסופרין הימים לעומר כי עיקר השכחה הוא ע"י ריבוי הימים כ"ש ברבות הימים הכל נשכח וע, כהזהיר משה רבינו ע"ה זכור ימות עולם. וע"כ תיכף שמביאין העומר שהוא מנחת קנאןות במחרת הפסח אזי מתחילין לספור הימים כדי לשמור כל יום ויום שיהי' מקושר אל העומר, שבכל יום ויום נמשיך עלינו קדושת רוחו של משיח כדי שנזכור ולא נשכח את הרשימה של יום ראשון של פסח שהוא יציאת מצרים שראינו בו התגלות אלקותו ית' עין בעין וע"כ נקרא ספירה לשון ספר שהוא לזכרון לספר גדולתו וגבורתו ית' שזהו בעצמו בחי' ספירה כדי לקשרם כולם אל העומר שהוא בחי' רוח קנאה של משיח כדי שלא נשכח גבורותיו ונפלאותיו כנ"ל ע"י ריבוי הימים ח"ו, רק אדרבא כל יום ויום יודיע לחבירו גדולתו של יוצר בראשית בבחי' יום ליום יביע ואמר וכו'. בחי' ימים ידברו. והכל זוכין ע"י רוחו של משיח שהוא רוח קנאה שהוא בחי' עומר שעורים שמטהר מזוהמת ניאוף שמשם השכחה, ומבטל כל המינות והאפיקורסית מן העולם כי הוא מזכיר את כ"א וא' גדולתו ואלקותו יתב' וכנ"ל:

22

And the essential tikkun of counsel is because then is the aspect of the completeness of the Written Torah through the Oral Torah, through the abundance of s'farim, etc. For on Shabbos, Malchus ascends up and up to the aspect of Kodesh itself, in the aspect of: "And you shall guard the Shabbos, for it is holy" — but on Yom Tov it is only the aspect of mikra kodesh (a calling of holiness) — that one calls the Kodesh, as all of this is explained in the kavanos of the Ari, zal, regarding the difference between Shabbos and Yom Tov, etc. For Malchus is the aspect of the Oral Torah, as it is written: "Malchus is the mouth, and the Oral Torah we call to it." And on Shabbos the aspect of the Oral Torah ascends to the Kodesh, which is Chochmah, which is called Kodesh, etc., as is written there — and completes the aspect of the Written Torah. For then is the ultimate unification between the Written Torah and the Oral Torah. And when the Written Torah is completed through the Oral Torah, through the abundance of s'farim that are increased through the chiddushai Torah that are innovated — whose essential [time] is on Shabbos, as is known — then all the dinim are sweetened, and then is the essential completeness of counsel that is made through the sweetening of the dinim, as is explained elsewhere. 187

23

בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין תבלין דייקא בחי' ריח טוב שהוא בחי'רוחו של משיח ששורה על אנפי אורייתא שהוא בחי'ריח כמובא כ"פ שהוא הרוח קנאה שמבטל תאוה זאת שהיא עיקר היצה"ר כמבואר במ"א:

23

But on Yom Tov it is "mikra kodesh" — one calls the aspect of the Written Torah from its place, that it should descend to the aspect of the Oral Torah. Therefore there is then still some birur (clarification). Therefore one needs the labor of ochel nefesh (food preparation) to clarify from the waste mentioned above. 188

24

(הלכה ה' בה' גביות חוב הלכה ה' אות כ"ג)

24

For there are holy s'farim from chiddushai Torah that are the aspect of Shabbos — where then is the ultimate unification between the Written Torah and the Oral Torah. That is, the Oral Torah — which is what the great true Sages innovate — ascends to the root of the Written Torah that was given from His mouth, blessed be He, and is included there in the ultimate unification. That is, the novellae that they innovate and explain and interpret the verses of the Written Torah are included and rooted and joined together in the ultimate unity with the words of the verses — for they innovate "a word fitly spoken," and their novellae are included in the ultimate unity within the verses of the Torah, etc. — in the aspect of: "His legs are pillars of marble founded upon sockets of fine gold," as Rashi explained there. 189

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…