עדות א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ע"פ שנים עדים וכו' יקום דבר כי העדים מגלים האמת ועי"ז מרימין את בחי' המלכות מנפילתה כי ע"י העדים נעשה המשפט שהוא בחי' הקמת המלכות כי עיקר נפילתה הי' ע"י השקר והמחלוקת כנ"ל (בהל' דיינים סי' א') וע"י האמת היא עלייתה כידוע שעיקר עליית ושלימות בחי' מכלות הוא ע"י בחי' אמת. וע"כ צריכין להיות שני עדים דייקא כי פגם המלכות ח"ו הוא קילקול הבראיה כי עיקר הבריאה והנהגת עולם הוא ע"י בחי' המלכות כידוע וכ"ז נעשה ע"י השקר והמחלוקת שהוא הרע והטומאה שעל ידם נפגם בחי' המלכות ח"ו כי שם עיקר אחיזתם ועל ידם נתקלקל הבריאה כנ"ל. כי על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום. (אבות פ"א) וכשאין אמת ושלום ח"ו נפגם ונתקלקל העולם. ואלו השניעדים שבאים לגלות האמת ולהרים המלכות כנ"ל הם קיום העולם והם בונין העולם מחדש כי עיקר בנין וקיום העולם הוא ע"י אמת כנ"ל. כי חותמו של הקב"ה אמת ובו ברא את העולם כמ"ש בוראך יעקב. וארז"ל עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך. יעקב זה בחי' אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב. כמ"ש רבינו ז"ל:
Likutay Halachos — Choshen Mishpat — Hilchos Aidus 5 — Part 1
וזה בחי' ב' עדים ע"פ מ "ש רז"ל (סי' ס"ו) שקודם הבריאה הכח והפועל ביחד ואין הפרש ביניהם ואח"כ נפתחין בבחי' פותח את ידיך יו"ד בראש ויו"ד בסוף. וזה בחי' מוציא מכח אל הפועל שהוא בחי' הבריאה. וכ"ז נעשה ע"י הדיבור שהוא נעשה ע"י בחי' אמת כמ"ש שם. נמצא שעיקר הבריאה דהיינו להוציא מכח אל הפועל הוא ע"י בחי' אמת וכנ"ל. כי עיקר הבריאה ע"י אמת. וע"כ אלו העדים שבאים לגלות האמת ולהרים המלכות לתקן ה בריאה הם שנים בבחי' יו"ד בראש ויו"ד בסוף בחי' כח ופועל. כי ע"י האמת שהם מגלים עי"ז מוציאין מכח אל הפועל כנ"ל. שעי"ז הוא תיקון הבריאה כנ"ל. כי ע"י השקר והמחלוקת שנעשה בין הבעלי דינים עי"ז נפגם המלכות ונתקלקל הבריאה שהוא בחי' סוף המעשה בחי' פועל. וזה ידוע שבעת הפגם ח"ו אזי עולה החיות ונ סתלק למעלה ואזי חוזר ועולה סוף המעשה בתחלית המחשבה. וזהו קילקול הבריאה ח"ו כי חוזר בבחי' קודם הבריאה שהוא הכח והפועל ביחד כנ"ל וע"כ צריכין ב' עדים שהם באים ומודיעין האמת ועי"ז הם מוציאין מכח אל הפועל. וזהו בחי' ב' עדים בחי' שני היודין שהם בחי' כח ופועל כנ"ל ועי"ז נתתקן בחי' המלכות בחי' הבריאה כנ"ל כדאיתא בתקונים שיש שני עדים לאדם בכל יום להעיד על יחודו ית' דהיינו אות תפילין ואות ברית ובשבת אות שבת וכו'. והם בחי' שני היודין הנ"ל של ב' השמות (יאהדונהי) נמצא שהשני עדים הם בבחי' ב' היודין הנ"ל כי גם אלו העדים הם מעידים על אלקותו ויחודו יתב"ש. כי הם מגלים האמת שהואבחי' יחודו ואלקותו ית' כי חותמו של הקב"ה אמת בחי' וה' אלקים אמת וה' אלקים זה בחי' שני היודין בחי' כח ופועל. כי ה' זה בחי' שם הויה שהוא יו"ד בראש ואלקים הוא בחי' מלכות בחי' יו"ד בסוף בחי' אדנ'. וע"י האמת מוציאין מכח אל הפועל. ומגלין אלקותו בעולם. כי עיקר הבריאה בגין דישתמודעין לי' נמצא שה ב' עדים הם בבחי' ב' העדים שיש לכל אדם שהם שני האותות הנ"ל. שהם מעידים על אלקותו ועל חידוש העולם שהש"י הוציא הכל מכח אל הפועל. כי האותות הנ"ל שהם אות שבת ותפילין וכו' מעידים ע"ז ג"כ. וזה בחי' (דברים יט) על פי שנים עדים יקום דבר. יקום דבר דייקא שהם מקימין ומרימין המלכות שהוא בחי' דבר בחי' דבר א' לדור וכמ"ש רבינו ז"ל (סי' ד) וזה דייקא על פי שנים עדים פי שנים דייקא בחי' הדיבור של אמת שנקרא פי שנים כי הוא כלול מב' הרוחות הנ"ל. כי על ידו מוציאין מכח אל הפועל וע"כ נקרא הדיבור של לשון הקודש פי שנים בחי' ויהיו נא פי שנים ברוחך וכו'. וכמ"ש לעיל בהל' תרומות (הלכה א') ע"ש. וע"כ צריכין שני עדים שע"י בחי' פי שנים עי"ז מוציאין מכח וכו' ונתתקן הבריאה שזה בחי' הקמת המלכות בחי' יקום דבר כנ"ל. וע"כ עד א' פסול להעיד כמ"ש לא יקום עד אחד וכו' ואפי' אם הוא כמשה רבינו ע"ה אינו מעיד כי אין כח להוציא מכח אל הפועל ולהעלות המלכות כ"א ע"י פי שנים שהם בחי' ב' היודין כנ"ל. וע"כ העדים אסורין להיות קרובין זה לזה. כי כשהם קרובין הם משורש נקודה אחת ואזי אף שהם שנים ויותר אינם נחשבים אלא לאחד כי צריכים להיות דייקא בבחי' ב' נקודות בחי' כח ופועל וע"כ כשהם רחוקים זה מזה אזי יש לכ"א נקודה בפ"ע וע"כ כשהם שנים הם תמיד בבחי' נקודה עליונה ונקודה תחתונה כי אין שני ב"א שווין. וכ"א הוא בבחי' נקודה עליונה לגבי חבירו וכמו שאיתא במאמר ואתם תהיו לי ממלכת וכו' (סי' לד) שכ"א מישראל יש לו נקודה שאין בחבירו שחבירו צריך לקבל מזאת הנקודה. נמצא שהוא בבחי' אותה הנקודה בחי' רב לגבי חבירו וחבירו הוא בחי' תלמוד וצריך לקבל ממנו רב ותלמיד הם הם בחי' ב' הנקודות הנ"ל שהם בחי' ב' היודין בחי' כח ופועל כנ"ל בחי' נקודה עליונה ונקודה תחתונה. וע"כ הגרים שנתגיירו אין להם קורבה אפילו שני אחין כו' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כי הגר אין מקבל נקידתו הקדושה דהיינו נשמתו מצד מחשפחתו מעת לידתו כי הם ערלים ואין מקבל נקודתו רק בעת שנתגייר. וע"כ הואכקטן שנולד וע"כ אף שבטבע הם אחין וקרובים עכ"ז מאחר שמבחי' הנקודה אין להם קורבה ע"כ כשרים להעיד. כי כ"א יש לו נקודה בפ"ע שקיבלו בעת שנתגיירו. ועיקר העדות הוא רק ע"י בחי' נקודות שהוא בחי' פי שנים כנ"ל:
And this is the aspect of the Three Kedushahs [Holy, Holy, Holy]. For this matter applies to all things in the world: whatever a person does — whether eating and drinking, or any craft and dealing etc. — in all of them the three aforementioned rectifications are needed; that is, to connect one’s thought to the Torah that is clothed in this thing, and to strengthen oneself in extra faith, to believe that everything is from Him, Yisborach. And through this one clarifies sparks through the action and dealing that one engages in, as above.
וע"כ הפסולים בעבירה פסולים להעיד כי איתא שם במאמר הנ"ל שהעבירה הוא ע"י פגם ונפילת הידים שהוא בחי' ב' היודין הנ"ל ע"ש. וע"כ פסול להעיד כי עיקר העדות ע"י בחי' שני היודין הנ"ל בחי' פי שנים כנ"ל:
And when one performs all the dealings in the world with this holiness, through this one is sanctified with three sanctities — which are the sanctity of thought, speech, and action, as above. And then His holiness, Yisborach, is elevated on High in the aspect of three sanctities, for “through the arousal from below there is an arousal from Above.” And then it is revealed that “the whole earth is full of His glory” (Isaiah 6:3) — for it is revealed that in every thing in the world is clothed the glory of His G-dliness, Yisborach. And this is: “Holy, Holy, Holy is Hashem of Hosts; the whole earth is full of His glory” (Isaiah 6:3) — for through the three sanctities, that is, through a person sanctifying himself with the three aforementioned sanctities — which are the aspects of the sanctity of thought, speech, and action — through which His holiness, Yisborach, is elevated on High in the aspect of three sanctities — through this it is revealed that “the whole earth is full of His glory.” And for this reason the Torah is threefold in all its aspects, as our Sages, of blessed memory, said (Shabbos 88a): “Blessed is the Merciful One Who gave a threefold Torah on the third day through a third one” etc. — corresponding to the three aforementioned aspects, which are the aspects of the three sanctities. For the essential sanctity is through the Torah, from which the emunah receives the power to clarify the sparks from every thing, as above. And therefore all three sanctities are included in the Torah, and therefore the Torah is threefold in all its aspects, corresponding to these three sanctities, as above.
Loading comments…