שותפים בקרקע ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות א ע"פ התורה כי מרחמם ינהגם וכו' בלק"ת סי' ז' ע"ש כל התורה ומבואר שם שצריך כל אדם לעסוק בישוב העולם דהיינו להמשיך הדעת הקדוש בעולם שיודיע ויזכיר כ"א את חבירו את התכלית הנצחי שלא בא לזה העולם בשביל התאוות ח"ו ולדאוג ולחשוב בכל עת על הפרנסה וכו'. רק כל ביאתו לזה העולם העובר הוא רק להכיר את הבורא ית' ע"י תורה ומצוות וכו' וזה עיקר החליפות וההשארה של האדם לאחר מיתתו וכו' כי צריך כ"א להאיר הדעת בבנים ותלמידים וכו' ע"ש כל זה היטב. ומבואר שם שזה שעוסק להאיר הדעת בחבירו ותלמידיו צריך שיהי' לו בחי' שתיקה שישתוק במקום שצריך לשתוק כדי שלא יכנוס בקשיות ותירוצים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספקי לבאר הקשיות והתירוצים שיש שם וכו' שזהו בחי' ועשו סיג לתורה בחי' סיד לחכמה שתיקה וכו' ע"ש כל זה היטב:
Liduveed maskeel ashray nissoy pesha kissoy chatu-uh. Likutay Halachos, Choshen Mishpat. Based on Likutay Moharan I:4 ("Anochi Hashem Elokecha") and I:31, and I:65 ("Vayomer Boaz"). Translated from the Hebrew.
Of David. A maskil. Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered over.
אות ב וזה בחי' מה שהחמירו רז"ל מאד על היזק ראי' כמבואר בש"ע הרבה דינים בזה שהשותפין שחלקו צריכים לעשות מחיצה ביניהם גבוה ד' אמות כדי שלא יסתכל זה על זה כי עיקר היזק ראי' שנמשך מהרע עין כל יניקתו נמשך ע"י זה שלא נזהר לצמצם דעתו בבחי' שתיקה לבלי ליכנוס בקשיות ותירוצים שאסור לו להסתכל בהם לפי בחינתו כי עינים ע"ש החכמה נאמר כ"ש ותפקחנה עיני שניהם כשרז"ל. וכ"ש ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. וע"כ כשמסתכל בדעתו במה שאין לו רשות זה בחי' רע עין. כי גם הרע עין בעצמו מה שעינו רעה בשל חבירו שיש לו עשירות או איזה כלי וחפץ נאה וכדומה, גם זה נמשך רק מבחי' ריבוי הקשיות הנ"ל שמסתכל במה שאין לו רשות. כי אם הי' לו מחיצה בדעתו לבלי ליכנוס להסתכל ולחקור במה שמופלא ממנו רק להאמין באמונה שלימה כי צדיק ה' ודרכיו ישרים ונכונים מאד כ"ש להגיד כי ישר ה' צורי טולא עולתה בו וכתיב אל אמונה ואין עול וכו', בוודאי לא הי' לו שום עין רעה בשל חבירו כלל. כי מי יבא אחר המלך מלכו של עולם יתב"ש אשר משפטו אמת וישר והשפיע לזה אלו הכלים והבגדים והחפצים וכו' ומה לו להסתכל על זה כלל מאחר שהכל ע"י השגחתו ומשפטו האמת. ועיקר העין רעה מה שנמצא שעינו רעה בשל חבירו נמשך רק מקשיות כנ"ל שקשה לו מדוע יהי' לחבירו כל העשירות והגדולה הזאת שזה נמשך מקשיות של צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו שבאלו הקשיות אסור ליכנוס ולחקור כלל כי הם בחי' דרכי ה' הנעלמים שא"א להבינם כמובא וכ"ש במ"א:
A person's agent is like himself. There is no agency for a minor, etc.
2 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יי לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה
Translation not yet available
אות ג וע"כ הזהירו רז,ל לעשות מחיצה בין השותפין שחלקו שלא יבואו להיזק ראיה. כי המחיצה נמשכת שרשה מבחי' סיג לחכמה שתיקה בחי' ועשו סיג לתורה הנ"ל. כי סיג פירושו גדר ומחיצה. כי השתיקה היא בחי' סיג וגדר ומחיצה להשכל והחכמה שלא תתפזר ותתקלקל לגמרי. כי כשאין לו מחיצת השתיקה הנ"ל לבלי ליכנוס להסתכל במה שאין לו רשות עי"ז יהי' נהרס ונחרב שכלו לגמרי. וזה בחי' המחיצה הנ"ל שהזהירו רז"ל לעשות בין השותפים בקרקעמשום היזק ראי'. כי עיקר השמירה מהרע עין נמשך ע"י בחי' המחיצות הנ"ל שהם בחי' סיג לחכמה שתיקה וכנ"ל:
For it is known that all Yisroel — their nefashos are one. For their root is from the aspect of "kulo echad, kulo tov" ["entirely one, entirely good"]. And as it is written (Sh'mos 1:5): "Kol hanefesh haba'ah livais Yaakov shiv'im nafesh" ["All the souls that came to the house of Yaakov were seventy souls"] — in the singular language [i.e., "nefesh" not "nefashos"], as Rashi explains. And therefore "sh'lucho shel adam kamoaso" ["a person's agent is like himself"] — for "kula chad" ["it is all one"], as above.
Translation not yet available
אות ד וע"כ הצריכו רז"ל שתהי' המחיצה גבוה ארבע אמות. כנגד ד' בחי' שאסור להסתכל בהם כשרז"ל כל המסתכל בד' דברים ראוי לו שלא בא לעולם שהם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. שעל זה נאמר כי אין מלה בלשוני בחי' שתיקה הנ"ל הן ד' ידעת כולה. אחור וקדם צרתני וכו' בחי' מה לפנים ומה לאחור. אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך זה בחי' מה למעלה מה למטה, שעל כל זה אסור לחקור כלל רק לשתוק בחי' סיג לחכמה שתיקה הנ"ל. שזהו בחי' כי אין מלה בלשוני וכו' כנ"ל. ומבחי' אלו הד' דברים מה למעלה וכו' מזה נמשך כל הנהגות דרכיו ית' הנפלאים ונעלמים מאד שהם בחי' צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו שהם ד' בחי' ג"כ. וכנגד זה צריך שתהי' המחיצה גבוה ד' אמות לשמור מהיזק ראי' שנמשך ע"י הקשיות שנמשכין מבחי' ד' דברים הנ"ל וכנ"ל. שכנגד זה צריכין לעשות מחיצה בדעתו. בחי' סיג לחכמה שתיקה שלא להסתכל בהקשיות הנמשכין מד' דברים הנ"ל. וע"כ הצריכו שתהי' המחיצה גבוה ארבע אמות וכנ"ל:
Ashray udum low yachshoav Adoanuy low uvoan vi-ain biroochoa rimeeyu. And therefore a nochri [gentile] cannot become an agent. For they are from behind the k'dushah, and are separated and divided from the k'dushah of Yisroel. And therefore one cannot say regarding them "sh'lucho kamoaso" — for this is the aspect of achdus [unity], as above. And therefore it applies only among Yisroel, who are all one and are all equal in the root of the achdus. But the akum are separated from the achdus, as above. And therefore an akum cannot become an agent — for it is impossible to say regarding them "sh'lucho kamoaso," as above.
Happy the man whom the LORD does not hold guilty, and in whose spirit there is no deceit.
אות ה וע"כ המשכת הדעת הנ"ל נקרא חנוכת הבית כמבואר שם היטב בהתו' הנ"ל. שהדעת הנ"ל הוא בחי' חנוכה בחי' חנוכת הבית המקדש שכלול מבן ותלמיד וכו' ע"ש. כי הדעת הקדוש הוא בחי' הביהמ"ק. וכשרז"ל כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו וכו'. כי עיקר שלימות הדעת דקדושה שהוא להכיר ולידע את הבורא ית' כל חד כפום מה דמשער בלבי', הוא בחי' בנין הבית המקדש שנבנה ע"י מחיצות קדושות שבתוכם ממשיכין הדעת הק' הזה שאלו המחיצות נמשך שרשןמבחי' השתיקה הנ"ל בחי' סיג לחכמה שתיקה. היינו שהשתיקה היא בחי' סיג שהוא גדר ומחיצה מכל צד שעי"ז נשמר ומתקיים החכמה שזהו עיקר פירוש של סיג. וכמו שאמרו מקודם מעשרות סיג לעושר. שהפי' שהצדקה ומעשרות שומרים את העשירות שלא יתפזר ויאבד. כן הפירוש סיג לחכמה שתיקה שהשתיקה הוא בחי' גדר ומחיצה סביב החכמה שתתקיים ולא תתפזר ותאבד י חכמתו ית' מלא כל העולם כי הכל נברא בחכמה כ"ש כולם בחכמה עשית. אך מחמת ריבוי האור א"א לקבל אור חכמתו ית' כ"א ע"י צמצומים רבים שהם בחי' שתיקה ומשם נמשכים גדרים ומחיצות שבתוכם נמשך ומתקיים החכמה לדעת אותו ית' שזה בחי' קדושת הביהמ"ק. כי הביהמ"ק נבנה ברוה"ק בקדושה כזאת שע"י המחיצות הקדושות של הביהמ"ק. עי"ז נמשך הדעת הקדוש לכל העולם להכיר אותו ית'. כי עיקר מעין החכמה יוצא משם מנקודת האבן שתי' כ"ש ומעין מבית ה' יצא. אך א"א לינק מזה המעין החכמה כ"א ע"י מחיצות הקדושות של הביהמ"ק. ומשם נמשך הדעת הקדוש לכ"א מישראל שהוא בחי' בית. כי א"א לקבל הדעת הקדוש כ"א ע"י מחיצות הנעשים ע"י בחי' השתיקה הנ"ל בחי' סיג לחכמה שתיקה וכנ"ל. ומשם מבחי' הביהמ"ק נמשך הקדושה לכל בתי ישראל. כי כ"א צריך לקדש ביתו בבחי' קדושת הביהמ"ק וכ"ש במ"א וכמובן בהתרוה בראשית ראש בית לעיני כל ישראל בסי' ס"ז ע"ש. וזה בחי' נר חנוכה סמוך לפתח הבית. כי הדעת צריכין להקיפו במחיצות השתיקה כנ"ל שרק עי"ז נמשך ומתקיים הדעת כנ"ל. אך מאחר שהוא מוקף מחיצות השתיקה מהיכן נוכל לקבל ולינק מהדעת. אך כל יניקת והמשכת הדעת הוא דרך הפתח והפתח הוא בחי' אמונה שמתגלה ע"י הדיבור כ"ש אודיע אמונתך בפי. שזהו בחי' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים בחי' פתחי פיך בחי' פתח דבריך יאיר. כי האמונה שממשיכין ע"י הדיבור הקדוש. הוא בחי' פתח ושער שעל ידה נכנסין לתוך בית החכמה הנ"ל להמשיך הדעת. שעל זהביקש דוד שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. שיתנשאו ויפתחו השערים והפתחים של הדעת שהם בחי' שעירי הביהמ"ק שבתוכם יתגלה בדעת כל אחד אלקותו וממשלתו ית' שזהו בחי' ויבא מלך הכבוד. וע"כ צריכין לשמור מאד את הפתח כי הס"א אורבים על הפתח ליכנוס ח"ו דרך שם. דהיינו שיכנוס בדעתו קשיות ובלבולי אמונה ח"ו. וע"כ צריכין לעשות בחי' דלתות להפתחים ולסוגרם בבריחים ומנעלים שלא יכנוס לתוכם זר להחריב בית החכמה ח"ו רק ליכנוס לשם בקדושה להמשיך הדעת הק' בהדרגה ובמדה כ"א לפי ערכו. וזהו בחי' מצות מזוזה אצל הפתח שצריכין לקבוע הב' פרשיות שמע והי' שמוע אצל הפתח כי ב' פרשיות אלו הם עיקר אמונת היחוד וקבלת עול מצוות שצריכים לקובעם אצל הפתח דייקא לשמור את הפתח וכמבואר מזה במ"א בה' מזוזה. וזה בחי' נר חנוכה סמוך לפתח. כי נר חנוכה שהוא בחי' המשכת אור הדעת הקדוש בעולם בחי' שמן משחת קודש להכניע ולעקור ולשבר ולבטל דעות מלכות הרשעה שרצו להשכיח תורתו ע"י התגברות חכמתם הרעה המוטעת והנבוכה מאוד. ע"כ צריכין להדליק אור נר חנוכה הקדוש הזה אצל פתח הבית כי עיקר צריכין לשמור הפתח שדרך שם נכנסין ויוצאין אל הדעת להשמיך הארתו לכל באי עולם וכנ"ל:
And this is what Chazal said: "Just as you are b'nai b'ris [members of the covenant], so too your agents must be b'nai b'ris." For the sh'lichus [agency] is dependent on the b'ris. For there is the aspect of achdus. In the aspect of: "Uv'risi ne'emenes lo" ["And My covenant was faithful to him"] (T'hilim 89:29). Meaning, the aspect of emunah — which is the achdus, that one believes in His unity, Yisbarach — is dependent on the b'ris, as is brought in the words of Rabbainu, nairo ya'ir (Siman 31). And therefore the sh'lichus — which is only in the aspect of achdus, the aspect of "sh'lucho kamoaso," as above — therefore it applies only among b'nai b'ris, who are in the aspect of achdus, as above.
Translation not yet available
אות ו וזה בחי' נר חנוכה אסור להשתמש לאורו, זה בחי' סיג לחכמה שתיקה הנ"ל. כי עיקר האור הוא החכמה שנקראת אור כ"ש כי יתרון לחכמה וכו' כיתרון האור וכו'. וכל מה שמשתמשין באור הנר לראות ולהסתכל על ידו, כל זה נמשך מבחינת החכמה שהוא עיקר שרש אור הנר. וע"כ בנר חנוכה אסור להשתמש ולהינות באורו. כי אור נר חנוכה נמשך ממקום גבוה מאד מאד עד שיכולין על ידו להאיר הדעת בכל העולם אפי' בהנמוכים והירודים במעשיהם מאד מאד. אפי' להמונחים רחמנא ליצלן, להאיר בכולן כי מלא כל הארץ כבודו וכו' כ"ש שם. וע"כ אסור להשתמש וליהנות לאורו בעסקי חול, שאסור להסתכל ולחקור בזה הדעת הקדוש להבין מה שנעשה בעולם כי על זה נאמר סיג לחכמה שתיקה הנ"ל כי הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם, להסתכל בזה הדעת הקדוש להבין הקשיות והתירוצים שאין הזמן מספיק להבינם כי אם לראותן בלבד כדי להודות ולהלל וכו' על ניסך ועל נפלאותיך וכו'. כי צריכין רק להסתכל על נר חנוכה לזכור תוקף הנס שעשה עמנו הש"י בגשמיות שעמדו מתתיהו ובניו מספר אנשים מועטים כנגד המון רב כזה. ונוסף לזה תוקף הנס שדלק מעט שמן שמונה ימים שבזה רואים שהש"י מושל בעולם וחפץ בעמו ישראל ובתורתו הק'. וכמ וכן צריכין להסתכל על גודל אור הדעת שהמשיכו הצדיקים אמתיים בעולם מאז ועד הנה עד שגילו ומצאו מצות נר חנוכה מרומזת בהתורה הקדושה שמסר לנו משה רבינו כמה מאות שנים מקודם, וגילו דעת כזה בעולם שכל מי שרוצה להסכתל על זה יכול להבין מרחוק גדולת הבורא ית' וגדולת צדיקיו האמתיים וגדולת התורה הק'. אבל אסור להסתכל לחוץ לרצות לחקור ולידע ולהבין הכל תרץ לו כל הקשיות וכו' כי על זה נאמר סיג לחכמה שתיקה וכנ"ל וע"כ אסור להשתמש לאורו וכנ"ל:
3 כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמַי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל-הַיּוֹם And therefore a katan [minor] cannot make an agent and cannot become an agent. For it is stated in the words of Rabbainu, nairo ya'ir, that the aspect of "kulo echad, kulo tov" is the completeness of da'as. In the aspect of: "Bayom hahu yih'yeh Hashem echad ush'mo echad" ["On that day Hashem will be one and His Name one"] (Z'charyah 14:9) — for then the da'as will be revealed. And it will be "kulo echad, kulo tov," as is brought at the beginning of the discourse "Anochi Hashem Elokecha" (Siman 4); see there. And therefore the katan, whose da'as is not yet complete — therefore he does not have the din of sh'lichus. For the main din of sh'lichus is through the aspect of achdus, which is dependent on da'as, as above.
Translation not yet available
אות ז וזה בחי' ויקרא יעקב אל בניו וכו' שביקש לגלות את הקץ ונסתלקה הימנו שכינה וכו' כי כל הברכות שבירך יעקב את בניו הכל הי' בחי' המשכת הדעת הקדוש הנ"ל. כי יעקב בחיר שבאבות שהיתה מטתו שלימה שהוליד י"ב שבטי י"ה שהיו כולם צדיקים קדושים בקדושת ישראל שמהם יצאו כל זרע בית ישראל שקיבלו אתהתורה הקדושה שהוא הדעת הקדוש הנ"ל להכיר ולידע את הבורא ית"ש, ע"כ קיבץ את בניו קודם מותו כדי לצוות להם להמשיך ולהאיר בהם הדעת הקדוש הזה להודיעם כי ה' הוא האלקים שזה הדעת הק' התחיל אברה םאבינו להודיעו בעולם בפרט לבניו כ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' ושמרו דרך ה' וכן יצחק אחריו. אבל אברהם ויצחק עדיין לא היתה מטתם שלימה אבל יעקב שהיתה מטתו שלימה עסק בזה ביותר ובפרט קודם הסתלקותו וע"כ קיבצם וציוום וברכם. כי כל הברכות הם בחי' המשכת הדעת הנ"ל להודיעם האמונה הקדושה שזה עיקר כלל הברכות שבעולם בחי' אשר המתברך בארץ יתברך באלקי אמן. כי כל הטובות והברכות וכל ההשפעות שבעולם בגשמיות ורוחניות כולם נמשכים מהדעת הנ"ל בבחי' דעת קנית מה חסרת, כי תכלית הדעת הנ"ל לידע ולהכיר את הבורא ית', הוא הברכה. דהיינו להודות ולהלל ולברך אותו ית' בכל עת על כל דבר כמו שתיקנו לנו רז"ל ברכות על כל הדברים שבעולם שכל אלו הברכות הם בחי' המשכת הדעת הנ"ל, שאנו צריכין להודיע לכל באי עולם בכל פעם כי ה' הוא האלקים והוא ברא ויצר ועשה הכל ומקיים הכל ומנהיג ומשגיח בכל עת. והוא ברחמיו מזמין ומשפיע לנו כל דבר ודבר בפרטי פרטיות. (וכן מבואר בהתו' ימי חנוכה הם ימי הודאה שעיקר התכלית הוא הודאות וברכות וכו' ע"ש). וע"י הברכות שאנו מברכין אותו ית' עי"ז נמשכין עלינו כל הברכות וכל ההשפעות טובות כי המברך מתברך כשרז"ל בבחי' טוב עין הוא יברך, יבורך כשרז"ל. וזה בחי' כל הברכות שבירך יעקב ומשה את ישראל קודם הסתלקותם שכולם הי' בחי' המשכת הדעת הק' הנ"ל. וע"כ כל כלליות ברכותיהם את ישראל הי' שיתגברו לכבוש את ארץ ישראל ולהכניע ולשבר השונאים המונעים מקדושת ישראל כמובן בפרש"י ובכל דברי רז"ל שזהו בחי' מה שבירך את יהודה. גור ארי' יהודה שיצא ממנו דוד שילחום מלחמות ה' להכניע העכו"ם שהם כנגד א"י וכן גד גדוד יגודנו וכו' וכן כולם וכן בברכתו של משה שהי' מעין ברכתו של יעקב כשרז"ל. כי עיקר הדעת הנ"ל נמשך רק בא"י ששם הביהמ"ק ששם עיקר הדעת של בחי' בן ותלמיד וכנ"ל:
Key hecherashtee buloo atzumuy bishaagussee kul ha-yoam. And therefore ain shali'ach lidvar avairah [there is no agency for a transgression]. For through the avairah one is separated, chas v'shalom, from the root of the achdus. And therefore sh'lichus does not apply to an avairah. For, on the contrary, the avairah is separation and a blemish in the aspect of achdus, as is known. And the main sh'lichus is in the aspect of achdus, as above. And this is the aspect of "liskunai sh'dartich vila li'avusai" ["I sent you to rectify, not to corrupt"]. For the aspect of "echad" is "kulo tov," as above — and there is no corruption or ruination there, chas v'shalom. And therefore he can say to him "liskunai sh'dartich," etc. For certainly when I made you an agent — that you should be like me, which is the aspect of "kulo echad, kulo tov" — therefore certainly the sh'lichus was only for rectification and not for corruption. For the sh'lichus is only in the aspect of "echad" and "tov," as above.
As long as I said nothing, my limbs wasted away from my anguished roaring all day long.
אות יח וע"כ קודם שבירך יעקב את כל בניו עסק תחילה במנשה ואפרים לברכם כמבואר בפרשה. כי יוסף הצדיק הוא בחי' צדיק יסוד עולם שהוא בחי' הצנור הקדוש שעל ידו נמשך ברכת הדעת לכל ישראל כי בן זקונים הוא לי', בר חכים שכל הדעת הקדוש שקיבל משם ועבר מסר לו. וע"כ יוסף הוא א' משבעה רועים שהם ממשיכים זה הדעת בעולם להודיע כי ה' הוא האלקים. וע"כ יצאו מיוסף מנשה ואפ]רים שהם בחי' כלליות הדעת הנ"ל שהוא בחי' הדעת של בחי' בן ותלמיד. כי מנשה זה בחי'השגת הדעת הבן שהוא בחי' מה חמית מה פשפשת בחי' איה מקום כבודו וכו' שזהו בחי' מנשה בחי' כי נשני ה' את כל עמלי ואת כל בית אבי, היינו בחי' אי' הנ"ל בחי' מה חמית וכו' כמ"ש בזוהר בתר דחמא ופשפש וכו' אחווין ליה מה חית מה פשפשת כי עדיין אין יודעין כלל שזהו בחי' כי נשני ה' וכו'. כי עדיין אינו יודע כלל כאלו הכל נשכח ממנו וכמ ושראינו זאת בכל פעם מרבינו הנורא זצוק"ל שבכל פעם אמר שאינו יודע כלל וכמו שמרומז זאת בהתפארות של העוור שאמר שזוכר כלאלו המעשיות ואינו זוכר כלל ע"ש היטב והבן. ואפרים זה בחי' השגת התלמיד שהוא בחי' מלא כלהארץ כבודו שאפילו בשאול תחתיות ואפי' בעוצם עניינו ודוחקינו בגוף ונפש וממון גם שם נמצא הש"י ועוזר לנו בכל עת וזה בחי' אפרים בחי' כי הפרני אלקים בארץ עניי שאפי' בעניי ומרורותי העצום גם שם הפרני ה' ומקרב אותי ומרחם עלי בכל עת כי מלא כל הארץ כבודו, וטובו וגדלו ורחמיו לא כלים לעולם:
And this is the aspect of the chazan, who is called "sh'li'ach tzibbur" [agent of the congregation]. For the main tikkun of the tefillah is only that it should be in the aspect of "kulo echad, kulo tov," as is brought in the words of Rabbainu, nairo ya'ir, in the discourse "Vayomer Boaz," etc. (Siman 65). And therefore the main tikkun of the tefillah is through the sh'li'ach tzibbur. For the sh'li'ach tzibbur includes them all together and makes the tefillah one — as is explained above in Hilchos Sh'li'ach Tzibbur; see there. And this is the aspect of the chazaras hatefillah [the repetition of the tefillah]; see there. And therefore he is called "sh'li'ach tzibbur" — the aspect of "sh'lucho shel adam kamoaso," the aspect of "kulo echad," as above. And this is the tikkun of the tefillah, as above.
ועפ"ז יש להבין איזה רמז קצת בענין הפלפול והשינוי דיעות שהיו בין יעקב אבינו ע"ה ובין יוסף אם להקדים את מנשה לאפרים או את אפרים למנשה כמבואר בפרשה. כי יוסף רצה להקדים את מנשה כי הוא הבכור כי הוא בבחי' השגת הבן הנ"ל שזה עיקר ההשגה בחי' השגת הרב כ"ש שם שזאת ההשגה גבוה יותר, אבל יעקב מיאן בזה ואמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וכו'. ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וכו'. כי אעפ"כ עיקר שעשועיו ית' ועיקר קיום העולם הוא ע"י בחי' השגת התלמיד שהוא בחי' מלא כל הארץ כבודו, שמודיע ומגלה אלקותו ית' לכל שוכני עפר המונחים למטה מאד וכו' כמ"ש בהתו' הנ"ל. שזה עיקר שעשועיו ית'. כי יש להש"י מלאכים ושרפים וכו'. וע"כ העיקר הוא מה שמאירין בדרי מטה הנמוכים מאד בבחי' ואבית תהלה מגושי עפר וכו'. וע"כ הקדים יעקב את אפרים לפני מנשה. כי זאת ההשגה של בחי' אפרים להאיר בדרי מטה בחי' מלא, זה יקר יותר כנ"ל וזה ושאמר וזרעו יהיה מלא הגוים, מלא דייקא. וכשרז"ל שיצא ממנו יהושע שיתמלא שהם ה' על ידו בכל הגוים, בכל העולם כולו הבט וראה נפלאות ה'. כי דייקא מחמת בחי' יהושע שיצא ממנו עי"ז הקדימו לפני מנשה. כי יהושע הוא בחי' השגת התלמיד בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר כע"ש שם שהוא מגלה כי מלא כה"כ וע"כ ראוי להקדימו כי זהעיקר הארת הדעת הנ"ל להמשיכו למטה לכל מדרגיות התחתונות וכו' וכנ"ל. נמצא שאפרים ומנשה הם בחי' כלליות הדעת של בן ותלמיד שזה כלל כל הברכות שרצה לברך את בניו ע"כ הקדים לברך אותם תחילה. וזה שברכם בך יברך ישראל לאמר ישימך אלקים כאפרים וכמנשה, שכל הברכות שירצה אחד מישראל בלרך את חבירו שהוא המשכת הדעת הקדוש הנ"ל שהוא עיקר הברכה, כל הברכות יהיו כלולים במה שיברכו ישימך אלקים כאפרים וכמנשה שהם בחי' הארת הדעת של בן ותלמיד שהם כלל הדעת הקדוש שהוא כלל כל הברכות כולם כנ"ל:
And this is what Chazal said: "'Gam' — 'gam' comes to include your agents. From here [we learn] that sh'lucho shel adam kamoaso." For "gam" is also the aspect of malchus — which is the aspect of emunah, the aspect of the daled of "Echad," as is brought in the writings of the Ari z"l — that the letters "gam" and "ais" are in malchus. And therefore the king holds them and gathers them together — so that they should not scatter, as Rashi explains on the verse "zeh ya'atzor bi'ami" ["this one shall rule over My people"] (Shmuel I 9:17); see there. For the malchus is the aspect of achdus, as above. And there are the roots of the nefashos of Yisroel — whose root is in achdus, as above. And therefore "gam" includes the agent — that sh'lucho shel adam kamoaso. For this is dependent on achdus, which is the aspect of malchus — the aspect of "gam," as above. And see in the Writings [of the Ari z"l] that "gam" is in Leah — which is the aspect of the daled of "Echad," the aspect of the kesher shel tefillin [the knot of the tefillin]; see there.
4 כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה
Translation not yet available
אות ט ואחר שבירך את מנשה ואפרים. שהם כלל הדעת כנ"ל. אח"כ קיבץ את בניו לברכם כולם להמשיך ולהאיר הדעת בכולם. ומחמת שראה כל מטתו שלימה וכולם צדיקים קדושים ויודעים את הש"י וראויים לקבל הדעת הקדוש כראוי ע"כ חשב לגלות את הקץ. כי באמת כל קץ הגאולה יהי' ע"י הדעת הזה כשיאיר בעולם בשלימות כי זה עיקר תכלית הגאולה להכיר ולידע אותו ית' כ"ש כי כולם ידעו אותי וכו' וכתיב כי תמלא הארץ דעה לדעת את ה' וכו'. אבל תיכף כשחשב לגלות את הקץ נסתלקה הימנו שכינה כי עדיין לא הגיע העת לגלות. וזה בחי' סיג לחכמה שתיקה הנ"ל שזה עיקר קיום הדעת כנזכר לעיל כי זה הדעת עמוק מאד עמוק עמוק מי ימצאנו וכל מה שעוסקין להמשיך ולהאיר הדעת הזה צריכין בכל פעם לשתוק כדי שלא ליכנוס בקשיות ותירוצים שהם למעלה מהזמן וכו'. וע"כ עיקר הדעת הנ"ל הוא לחזק את הכל באמונה שלימה להאיר הדעת בכל החפצים באמת שידעו ויבינו שראוי להאמין בהאמת (וכמבואר מזה הרבה בדברינו ע"ש). וע"כ עיקר קיום הדעת הוא ע"י שתיקה כנ"ל וע"כ אפי' יעקב אבינו שזכה לדעת כזה להאיר בבניו אעפ"כ תיכף כשרצה להגיע הסוף והקץ, כי רצה להאיר הדעת כ"כ עד שיתגלה קץ הגאולה תיכף נסתלקה הימנו שכינה. כי א"א לגלות הדעת בפעם אחד רק צריכין לשתוק בכל פעם שזה עיקר קיום הדעת בחי' סיג לתורה, בחינת סיג לחכמה שתיקה וכנ"ל:
And this is: "Just as you are b'nai b'ris, so too your agents must be b'nai b'ris." For the tikkun of the malchus — the aspect of emunah, the aspect of achdus — all of this is dependent on the b'ris. For "the one who guards the b'ris merits malchus." And as it is written: "Uv'risi ne'emenes lo" — as above. And therefore sh'lichus applies only among b'nai b'ris, who are in the aspect of "kulo echad, kulo tov," as above.
Key yoamum vullailu teechbad ulliy yudechu nehpach lishaddee bicharvoanay ka-yitz sellu.
אות י וכן אברהם אמר במה אדע כי אירשנה כי ראה שרחוק מאד לכבוש א,י שתהי' בידינו לעולם ועד, וצריכין להמתין על זה הרבה. ע"כ רצה לידע בשלימות איך תתקים א"י אצלינו ששם כל המשכת הדעת הנ"ל. ותיכף גילה לו הש"י כל הגליות כשרז"ל, וגמר הגאולה מרומז שם ברמז ובהעלם גדול כמו שדרז"ל ע"פ וגם את הגוי וכו' כי אברהם שגה בזה במה ששאל במה אדע כמו שאמרו רז"ל כי אסור לרדוף להשיג הדעת הזה בפעם אחד כי צריכין לשתוק בכל פעם וכנ"ל:
For night and day Your hand lay heavy on me; my vigor waned as in the summer drought. Selah.
5 חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא-כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיי וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה
Translation not yet available
אות יא וזה בחי' מה שנאמר לענין הקץ האחרון ישב בדד וידום וכו' דום לה' והתחולל לו וכו' וכתיב אך לאלקים דומי נפשי וכו' וכתיב (עמוס ה') לכן המשכיל בעת ההיא ידום. כל זה בחי' שתיקה הנ"ל שצריכין לידום ולשתוק ולבלי לחקור במה שאין לו רשות ולצפות לישועת ה' בבחי' טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'. וזה בחי' לך דומי' תהלה אלקים בציון היינו כנ"ל:
Chattussee oadee-achu vaavoanee low cheesseessee umartee oadeh allay pishu-iy Ladoanuy vi-attu nussussu avoan chattussee sellu.
Loading comments…