גזילה ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
All my enemies whisper together against me, imagining the worst for me.
אות א ענין גזילה שאיסורו חמור מאד ואין תקנה לגזילה כי אם כשמשיב את הגזילה להנגזל כ"ש והשיב את הגזילה אשר גזל. ואסור לקנות שום דבר מהגזלן:
For it is explained in the Torah Chosom b'soch Chosom (§22) in the matter of brazenness [azzus] — that it is impossible to draw close to holiness except through holy brazenness [azzus d'kedushah]. For there are many brazen-faced ones who are great obstacles to the true service of Hashem, and they are the aspect of "and the dogs are brazen of spirit, they are shepherds who cannot understand," for azzus malkusa b'lo taga [brazenness is kingship without a crown]. Therefore one must have holy brazenness to stand against their brazenness, etc. And holy brazenness is merited through the aspect of na'aseh v'nishma ["we shall do and we shall hear"] which are the aspect of joy, and they are the aspect of two witnesses, etc., the aspect of B'reishis bara [in the beginning He created], the aspect of upper Eden, lower Eden, etc. And it is explained there that holy brazenness is drawn from shame, etc. — and this is "and the shamefaced go to the Garden of Eden," etc. See there.
ע"פ הממאר המתחיל חדי ר' שמעון וכו' (סי' ס"א) ע"ש והכלל כי העיקר הוא אמונת חכמים וע"י פגם אמונת חכמים וכו' וכו'. וכשזוכה לתקן אמונת חכמים ואזי נתרבין הספרים של התורה הקדושה בחי' עשו תספרים הרבהאין קץ עי"ז נמתקין כל הצמצומים שהם הדינים וכו' כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל דין וצמצום צריך שיהי' נמתק בשכל השייך לו שמשם שרשו ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק. אך יש חכמה עילאה שכל החכמות כלולים שם ומקבלים משם ועל כן שם נמתקין כל הדינים כי בהשכלים פרטיים א"א להמתיק הדין כ"א בזה השכל דייקא השייך לזה הצמצום שהוא שרשו. אבל ע"י בחי' חכמה עילאה שכלול מכולם שם נמתקים כל הצמצומיםוכל הדיינם כולם.והתרוה מחכמה עילאה נפקת וכו' וזה בחי' אבןל שתי' קדשי קדשים כי השכל נקרא קודש וחכמה עילאה שכלול מכולם הוא בחי' ק"ק וזה בחי' אבן שתי' שכלול מכל הצמצומים שבעולם שכולם נרשמםי באבן שתי' שממנו הושתת העולם ושם נמתקין כולם כי הוא בחי' קדשי קדשים בחי' חכמה עילאה שכלול מכולם וכו'. וזה בחי' אבני יעקב שנכללו כולם באבן שתי'.וזה בחי' מה ש נוסעין על ר"ה לצדיקים שנכללין כל הנפשות בחכם הדור שהוא בחי' אבן שתי'. והעיקר תלוי באהבה שצריך שיהי' אהבה בין נפשות ישראל כדי שיהיו נכללין יחד בבחי' אבן שתיה בבחי' ק"ק בחי' אנן בחביבותא תליא וכו' וכו' ע"ש כל זה בסוף מאמר הנ"ל:
It follows that holy brazenness is the aspect of Eden, the aspect of the two adornments [shnay ha-adayim] that crowned Israel — for from there holy brazenness is drawn, as above. And through this one subdues and nullifies the brazenness of the sitra achra — from which the dominion of the sitra achra comes — for it is the aspect of azzus malkusa b'lo taga, as above.
Translation not yet available
אות ב וזה בחי' איסור החמור של גזילה. כי כל אחד וא' מישראללפי בחי' הנשמה שלו שהוא השכל כן הוא צריך להמתיק כמה בחי' צמצומים ודיינם השייכים לשורש נשמתו דהיינו שכלו כמבואר לעיל שהמתקת כל צמצום וצמצום הוא ע"י בחי' שכל השייך לאות וצמצום שמשם שרשו. וכל א' מישראל יש לו איזה שכל כי כל אחד מישראל אחיזתו במחשבתא דקוב"ה בבחי' ישראל עלה במחשבה והמשחבה הוא השכל, וכפי אחיזת כל אחד מישראל במחשבתא דקוב"ה דהיינו בבחי' חכמה עלאה כמו כן לפי בחי' החכמה והשכל שלו שהוא נשמתו שמקבל במחי' חכמה עילאה כמ וכן הוא צריך להמתיק אותן הצמצומים השייכים לשכל שלו כי השכל שיש בכל אחד מישראל הוא בבחי' שכליים הפרטיים הנ"ל שכל שכל צריך להמתיק דייקא את הצמצום השייך לאותו השכל כנ,ל, ואלו הצמצומים השייכים לכ"א ואחד מישראל כפי שכלו ונשמתו הם מלובשים בהממון והעשירות והחפצים של כ"א ואחד כי הממון והחפצים של כ"א שם עיקר בחי' הצמצומים בבחי' (איוב לז) מצפון זהב יאתה ועיקר הצמצום מבחי' צפון בחי' שמאל כידוע. וצריך כ"א ואחד כפי שכלו שיש לו להמתיק את בחי' הצמצומים השייכים לו דהיינו לתקן ולהמתיק את בחי' ממונו וחפצים שלו וכל אשר יש לו ששם מלובשים כל בחי' הצמצומים השייכים לשכלו לשורש נשמתו כי השכל הוא הנמשה כמבואר במ"א. וזהו בחי' גודל מעלת מצות צדקה ששקולה כנגד כל המצוות. כי זה ידוע שכל המצות כולם הם בחי' המתקות וכל מצוה ומצוה כפי שורשה בחכמה עילאה דמתמן אורייתא נפקת כן יש לה כח להמתיק איזה בחי' צמצומים השייכים לאותה המצוה שהיא בחי' שכל כי כל מצוה היא בחי' חכמה מחכמתו ית' כמובא במ"א וע"כ יש כח לכל מצוה ומצוה כפי בחינתה להמתיק איזה צמצום השייך לאותה החכמה של אותה המצוה, ומחמת שעיקר בחי' כל הצמצומים מלובשים בהממון שהוא נמשך מבחי' שמאל שמשם הצמצום ע"כ עיקר המתקת הצמצומימם מלובשים בהממון שהוא נמשך מבחי' שמאל שמשם הצמצום ע"כ עיקר המתקת הצמצומים הוא על ידי מצות צדקה כי ע"י צדקה מתקן וממתיק את הממון שלו שהוא עיקר בחי' הצמצום. וע"כ מצות צדקה גדולה מאד ושקולה כנגד כל המצוות. כי עיקר המתקת הצמצום היא ע"י צדקה שעל ידה ממתיק הממון שזה עקיר הצמצום כנ"ל. כי עקיר המתקת כל הצמצומים הוא ע"י שמקבלים השכלים הפרטיים מבחי' חכמה עילאהשכלול מכל השכליים כנ"ל וכמבואר היטב שם במאמר הנ"ל ע"ש. וא"א לקבל משם כ"א ע"י בחי' כלליות שנכללין כמה נפשות ישראל יחד ועי"ז יכולים לכלול שם בבחי' חכמה עילאה בבחי' אבן שתי' קדשי קדשים ועי"ז מקבלים כח להמתיק את הצמצומים. וזה בחי' אינו דומה מועטין העושין את המצוה למרובין העושין את המצוה כי עיקר ההמתקה תלוי ברבים העושין שנכללין הרבה נפשות יחד. ואז יכולין לכלול בתוך חכמה עילאה בבחי'אבן שתי' ועי"ז עיקר ההמתקה כנ"ל שזהו עיקר כוונת המצוה כנ"ל. וע"כ התפילה שעיקרה בשביל המתקת הצמצומים והדינים כידוע ע"כ עיקר תפילה ברבים וכו' כי כל התפילות צריכין להעלותם דרך שער השמים שהוא בחי' האבן שתי' ששכב עליו יעקב בחי' ק"ק שדרך שם עולין כל התפלות כידוע ועי"ז יש כח להתפילות לפעול פעולתם להמתיק הדין והצמצום כנ"ל. וע"כ עיקר תפילה ברבים שנכללים רבים יחד ואז דייקא יכולים לכלול בתוך אבן שתי' כנ"ל שעי"ז עקיר ההמתקה שזהו עיקר תיקון התפילה כנ"ל. וזה בחי' מה שצריכין לקבל מ"ע של ואהבת לרעך כמוך קודם התפילה. כי העיקר תלוי באהבה כנ"ל שעי"ז נכללין נפשות ישראל ביחד ע"י האהבה שיש ביניהם שכ"א אוהב את חבירו כנפשו ועי"ז נכללין יחד בתוך האבן שתי' כנ"ל ועי"ז נמתקים כל הדינים כנ"ל. וע"כ אר"ע זהו כלל גדול בתורה. וע"כ צריך לקבל מצוה זו בכל יום קודם התפילה דייקא כדי שיכללו יחד כל נפשות ישראל ויהי' נעש מכולם אחד ויוכללו יחד בתוך האבן שתי' ששם עיקר עליית התפלה ששם נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ"ל שזהו עיקר התפילה בשביל להמתיק דינים כנ"ל. וזהו בחי' צדקה כי על ידי צדקה שנותן לנפשות ישראל הוא קונה אהבה וכלליות כמה נפשות ישראל כמובא במ"א ועי"ז יכול להמתיק הצמצומים והדינים כנ"ל שהם מלובשין בהממון דייקא כנ"ל. וע"כ צריך ליתן צדקה קודם תפילה וכנ"ל:
9 דְּבַר-בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא-יוֹסִיף לָקוּם And this is the aspect of: damages are assessed from the best land [idis]. For all the damagers of the world are drawn from the brazenness of the sitra achra — the aspect of "and the dogs are brazen of spirit" — from which all the harms in the world are drawn, for they are the damagers of the world [mazikay alma]. And as can be plainly seen: all those whose nature is to damage — such as dogs and the like — are exceedingly brazen of spirit, as it is written: "and the dogs are brazen of spirit," and from this all the harms in the world are drawn. And the primary subduing and rectification of these damagers is through holy brazenness, which must be drawn from the aspect of "and the shamefaced go to the Garden of Eden" — from the aspect of the two adornments mentioned above — in order to subdue through this the brazenness of the sitra achra from which all the harms in the world come, as above. And therefore the Torah commanded that damages be assessed from the best land — as it is written: "the best of his field and the best of his vineyard shall he pay" — for all the good is drawn from the aspect of the upper Eden, from which all the good and delight [idun] in the world are drawn. For all the good and delight found in the world — everything is drawn from the aspect of "and a river goes out of Eden to water the garden" etc., "and from there it separates and becomes four heads" etc. — and from these four heads of rivers all the abundant flow and all the orchards and vineyards are watered and grown. And these four heads, in their supernal root in holiness, are the aspect of the four letters of the Name, as is known, from which all four elements are drawn, from which all things in the world came into being. And everything is drawn from the upper Eden, as it is written: "and a river goes out of Eden" etc. And the upper Eden is the root of holy brazenness, as above. And therefore through fulfilling the Torah's commandment that the damager pay from the best land [idis], one thereby draws the holy brazenness drawn from the aspect of Eden, from which all the good and the best land come, as above. And through this holy brazenness one subdues and nullifies the brazenness of the sitra achra from which all the harms come, as above. It follows that the best land [idis] is the rectification of the damage drawn from the brazenness of the sitra achra — and therefore damages are assessed from the best land.
Divar bileeya-al yutzook boa vaashehr shuchav low yoaseef lukoom.“Something baneful has settled in him; he’ll not rise from his bed again.”
אות ג ועיקר הצדקה הוא כשזוכין ליתן צדקה לעני הגון בפרט כשזוכין ליתן לחכם הדור שהוא כלול מכל נפשות ישראל. כי החכם הדור האמיתי הוא בבחי' אבן שתי' בחי' ק"ק כמובא שם במאמר הנ"ל שזהו בחי' מה שנוסעין להחכם על ר"ה ע"ש. נמצא כשנותנין צדקה לזה החכם האמת שהוא בחי' ק"ק אטזי נכללין בתוך בחי' אבן שתי' ק"ק ששם עיקר ההמתקה של כל הצמצומים והדינים שהם מלובשין בהממון כנ"ל:
And this is what is written in the Tikkunim (Tikkun 10): "B'reishis bara Elokim — this is B'B'A, and they are the three gates [bavin] hinted in the three alefin of B'reishis bara Elokim, and about these it is said: 'for any matter of transgression' etc. — this is Bava Kama," etc. — see there. For it is explained in the Torah mentioned above that na'aseh v'nishma, through which one merits holy brazenness, are the aspect of B'reishis bara, which are the aspect of an utterance and half an utterance, the aspect of upper Eden, lower Eden, etc., as brought there from Sifra d'Tzeni'usa, fifth chapter — see there. And therefore the Torah hinted the laws of monetary matters and damages, explained in the three Bavas, in the verse B'reishis bara Elokim, which is the acronym B'B'A. For the rectification of the damages is through the aspect of B'reishis bara, which is the aspect of na'aseh v'nishma etc. — which is the aspect of holy brazenness that rectifies and subdues the brazenness of the sitra achra from which all the damages come, as above. And also all the monetary laws in the other three Bavas are likewise in the aspect of rectifying the brazenness of the sitra achra through holy brazenness. For all the contradictions and disputes between one person and another in monetary matters — all of it is through the blemish of brazenness, as our Sages said: a person does not have the audacity to deny a debt to his creditor's face — and one who does deny and repudiate his fellow's money finds a pretext by which to deny it, as stated there. And in any case, however it is, it is a blemish of holy brazenness, as explained elsewhere. And therefore all the commandments and the holy judges that the Torah commanded in monetary and damage laws — all of it is in order to subdue and nullify the brazenness of the sitra achra through holy brazenness drawn from the aspect of na'aseh v'nishma, which is the aspect of B'reishis bara. And therefore there it is hinted in acronym as B'B'A, the three Bavas, in which all the monetary and damage laws are stated — which are the aspect of subduing and nullifying the brazenness of the sitra achra through holy brazenness drawn from the aspect of B'reishis bara, as above.
Translation not yet available
אות ד כי העיקר תלוי באמונת חכמים שהם בחי' שלימות התורה וכו' כמובא שם ע"ש. כי עירק הכל הוא האמונה ועיקר האמונה בו ית' היא תלויה באמונת חכמים דייקא כי הש"י הוא לעילא מן כולא ולית מחשבה תפיסא בי' כלל וא"א להשיגו בשום שכל כ"א ע"י אמונה זוכין לדעת ממנו ית' כל חד כפום מה דמשער בלבי'. ואפי' לאמונה א"א לזכות כ"א ע"י צדיקי וחכמי הדור האמתיים כי הם ממשיכין האמונה לכל ישראל וכמבואר במ"א. ומחמת שגם הצדיקים האמתיים הם רחוקים וגבוהים מאתנו מאד מאד וא"א להשיגם כלל בשום שכל ע"כ אנו צריכים להאמין בהם. וע"י אמונת חכמים שאנו מאמינים בהחכמים והצדיקים עי"ז אנו נכללים בהם ועי"ז אנו זוכים לינק מ הם ולקבל על ידם אמונה לזכות לאמונה שלימה בו ית' שזהו יסוד כל התורה כולה כ"ש (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יח'. ואמונה הוא בחי' צמצום כידוע כי אמונה הוא בחי'צמצום של השכל וע"כ ע"י אמונה יכולין להמתיק כל הצמצומים כי עיקר תיקון והמתקת כל הצמצומים הוא ע"י אמונה שהוא בחי' צמצום הקדוש שורש של כל הצמצומים שבעולם בבחי' (תהלים לג) וכל מעשהו באמונה. כי כל מעשה בראשית דהיינו כלל העולם הם בחי' צמצומים כי בכל דבר יש צמצום בכמות ואיכות כמבואר במאמר הנ"ל, וכולם נבראו ע"י בחי' אמונה שהוא בחי' צמצום העליון שורש של כל הצמצומים שבעולם. וכשזוכין לאמונה נכללין כל הדברים שהם כל הצמצומים באמונה וע"י אמונה נכללין כולם בתוך השכל בתוך אבן שתי' כנ"ל. וכמובן במאמר הנ"ל שדייקא ע"י אמונת חכמים נכללין באבן שתי' להמתיק כל הצמצומים והדינים וכנ"ל:
10 גַּם-אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב And therefore all damagers are comprised in the four primary categories of damage, which are the aspect of the four kingdoms of the sitra achra — whose primary dominion is through brazenness — that is malkusa b'lo taga [kingship without a crown]. And their rectification is through the river going out of Eden, etc., and from there it separates and becomes four heads — for these four heads subdue and nullify the dominion of the four kingdoms of the sitra achra, which are the aspect of the four primary categories of damage — the damagers of the world that destroyed the First and Second Temples. And as hinted in the Tikkunim in the Tikkun mentioned above: "and therefore with the ox and the donkey, which are the ministering angels of Esav and Yishmael, the two Messiahs will come riding upon them," etc. For all the damage laws are in order to subdue all the damagers of the world — whose subduing is through holy brazenness drawn from the aspect of B'reishis bara Elokim — and this rectification in its fullness will be through our righteous Messiah, who will receive the holy Kingdom through holy brazenness — as it is written: "Hashem, through Your strength the king shall rejoice" — and he will nullify all four kingdoms of the sitra achra, which are the aspect of the four primary categories of damage, the aspect of tohu, vohu, choshech, tehom [formlessness, void, darkness, deep] — which are the aspect of the four kingdoms as brought in the Midrash. For through the holy brazenness that Messiah will draw from the aspect of B'reishis bara he will nullify their evil brazenness — and everything will be rectified in the aspect of "and the spirit of G-d hovered over the face of the waters — this is the spirit of the Messiah," as is brought — which is the rectification of tohu, vohu, choshech, tehom, the aspect of the four kingdoms, as above.
Gam eesh shiloamee ashehr butachtee voa oachail lachmee heegdeel ulliy ukaiv.
אות ה נמצא שהמתקת כל הצמצומים והדינים הוא ע"י אמונה דייקא כנ"ל. ועיקר האמונה תלויה בהממון דייקא כמובא במ"א בבחי' ואמונה מאד. כי עיקר ההמתקה שנעשה ע"י האמונה העיקר הוא להמתיק בחי' הממון שהוא עיקר הצמצום כנ"ל. וע"כ אין ניכר אמונת חכמים כ"א ע"י הממון כשזוכין ליתן להם ממוןשזהו עיקר תיקון האמונה כי בזה דייקא ניכר האמונה באמת כשמפזר ממונו בשביל החכמים האמתיים. ואז יזוכה לאמונה באמת וזוכה להיות נכלל בחכמי הדור שהם בי' אבן שתי' ק"ק ועי"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים שהם כלולים בממון כי כל ממונו ששם כל הצמצומים נתתקן ע"י שנותן מממונו לחכם הדור האמת בחי' אבן שתי' קדיש קדשים ששם נמתק הכל כנ"ל:
My ally in whom I trusted, even he who shares my bread, has been utterly false to me.
נמצא שכלל כל המצוות הוא בשביל להמתיק הצמצומים והדינים כנ"ל והעיקר תלוי בממון ששם כל הצמצומים כנ"ל. וע"כ צריין לפזר ממון בשביל כל מצוה ומצוה כ"ש אמת קנה וכמובא בדברי ריבונו ז"ל במ"א (סי' כג) וכמבואר בזוהכר הקדוש כי עיקר ההמתקה של הצמצומים והדינים תלויה בתיקון הממון כנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ו וזהו בחי' איסור החמור של גזילה שאסור לגזול ממון חבירו ואפי' כל שהוא. כי כ"א מישראל כפי שכלו כן הוא ממתיק את בחי' הצמצוים השייכים לו כנ"ל. ועיקר הצמצומים הם בחי' הממון והחפצים של אדם כנ"ל וכל א' אינו יכול להמתיק כ"א את ממונו וחפצים שלו כי א"א להמתיק שום צמצום כ"א ע"י השכל השייך לו כנ"ל, וכ"א מישראל הוא בחי' שכל פרטי כנ"ל שאין לו כח להמתיק כ"א את בחי' הצמצום השייך לו שהוא ממונו וחפצים שלו שהם בחי' צמצומים שלו כנ"ל. אבל ממון חבירו הוא בחי' צמצום אחר שהמתקתו ע"י שכל אחר השייך לו דהיינו ע"י בעליו של אותו הממון שהם בחי' השכל השייך לאותו הצמצום דהיינו לאותו הממון. וזהו איסור החמור של גזילה כי ע"י גזילה ח"ו הוא עוקר את הממון שהם הצמצום מהשכל השייך לו שא"א לזה הצמצום דהיינו הממון להיות נמתק כ"א ע"י זה השכל דייקא דהיינו ע"י בעליו. וע"כ כשגוזלו ממנו ועוקר הממןו והצמצום מבעליו משכלו ממש אזי בודאי אינו יכול להיות נמתק כי אין נמתק אלא בשרשו כנ"ל כמבואר היטב במאמר הנ"ל. וכשאין הצמצום נמתק אזי מתגבר הדין ח"ו ומתגבר הסט"א ח"ו שאחיזתה משם ח"ו כידוע כי לא די שאינו נמתק הצמצום והדין אדרבא מתגבר הדין ביותר ח"ו כי הצמצום יונק משכל אחר שאין שייך לו שאינו נמתק על ידו ואזי כשאינו נמתק על ידו ונפסק משרשו אזי נמשך היניקה שמקבל משכל אחר שאין שייך לו, להסט"א ח"ו ומתגבר הדין ח"ו כנ"ל:
Vi-attu Adoanuy chunainiy vahakeemainiy vaashallimu luhem. But You, O LORD, have mercy on me; let me rise again and repay them.
Translation not yet available
אות ז וזהו בחי' מה שארז"ל על דור המבול לא נחתם גזר דינם כ"א על הגזל, כי ע"י גזילה נפסק הצמצום משרשו ח"ו כנ"ל ו אזי אינו יכול לימתק ומתגבר הדין ח"ו. וע"כ ע"י הגזל דייקא נחתם גזר דינם כנ"ל. כי כל זמן שאין גזל אזי אפילו כשיש דין ח"ו יכול לימתק ע"י השכל השייך לו. אבל ע"י גזל ח"ו שעי"ז נפסק הדין והצמצום משרשו ואזי אין יכול לימתק ח"ו וע"כ אז דייקא נחתם הגזר דין כנ"ל. נמצא שזה שגוזל את חבירו שוה פרוטה הוא פוגם בכל התורה כולה כי זהו כלל כל התורה כולה להמתיק הצמצומים והדינים כנ"ל וע"י גזילה א"א להמתיק בשום אופן כנ"ל כי נפסק הצמצום משרשו כנ"ל וע"כ הוא פוגם בכל התורה כולה כנ"ל. וזה בחי' מה שארז"ל על פסוק חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו. כי כל זמן שיש אהבה בי ןישראל אין הדין שולט עליהם כלל כי ע"י האהבה נכללין יחד בתוך אבן שתי' וכו' ועי"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ"ל, אבל כשיש ח"ו שנאה ופרוד ביניהם ואין נכללין יחד אזי אין יכולין לכלול בתוך אבן שי' להמתיק הדינים. וע"כ אז יכול ח"ו הדין לשלוט על שונאי ישראל כנ"ל בבח'י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל שהוא בחי' שנאה ופרוד כנ"ל כי עקיר ההמתקה תלויה באהבה וכלליות כנ"ל:
12 בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי-חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא-יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי Bizoas yudattiy key chuffatztu bee key low yuree-a oyivee ulluy.
Then shall I know that You are pleased with me: when my enemy cannot shout in triumph over me.
אות ח וע"כ אין תקנה לגזילה כ"א כשמשיב את הגזדילה לבעליו כ"ש והשיב את הגזילה וכו' וכל זמן שאינו משיב את הגזילה לבעליואין לו תקנה בשום תשובה בעולם. כי כל התשובות של כל החטאים הוא ע"י בחי' שכל הכולל בחי' חכמה עילאה אבן שתי' ק"ק ששם הי' נכנס כה"ג ביום הכיפורים לפני ולפנים לכפר עונות ישראל. כי כל החטאים הוא שע"י החטא פוגם בחכמה ושכל לפי שוראש נשמתו שהוא השכל כנ"ל כי ע"י החטא ממשיך לעצמו ח"ו רוח שטות כשארז"ל (סוטה דף
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ג אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות. וכשנפגם החמכה אזי אין יכול להמת יק הצמצום והדין ואזי מתגבר הדין ח"ו שזהו עיקר הפגם של החטא ח"ו, כי כל עבודתינו הוא בשביל להמתיק דינים כדי להכניע הסט"א שעיקר אחיזתה מבחי' דינים כידוע. וע"כ תיקון החטא ע"י תשובה כי תשובה היא בחי' שכל העליון שכל הכולל הנ"ל. כי תשובה היא בחי' בינה כידוע ובינה וחכמה עילאה כולו חד כי ג' הראשונות כחדא חשיבי כידוע, היינו כי ע"י תושבה בחי' שכל הכולל הנ"ל עי"ז חוזר ומקבל משם שכל לחזור ולתקן ולהמתיק הצמצום והדין שפגם בו כנ"ל. כי עיקר ההמתקה והתיקון ע"י שכל הכולל שהוא בחי' תשובה שהוא בחי' ק"ק אבן שתי' כנ"ל, וע"כ שם הי' נכנס כה"ג ביוה"כ לכפר עונות כנ"ל:
Vaannee bisoomee tumachtu bee vatatzeevainee lifunechu li-oalum. You will support me because of my integrity, and let me abide in Your presence forever.
וזה בח'י כל הקרבנות שהיו בבימה"ק בשבי לכפרה על נונות, כי הבהמ"ק שם מאיר השכל הכולל בחי' אבן שתי' שהי' בבהמ"ק וע"י שהי' האדם מביא קרבן מיגיע כפו מממונו לתוך הביהמ"ק עי"ז הי' מעלה ומתקן וממתיק את בחי' הצמצום ונתבטל הרוח שטות רוח הבהמיות שעי"ז הי' מתגבר הדין ח"ו ע"י שנפגם השכל ולא הי' יכול להמתיק את הצמצום. ועכשיו ע"י הקרבן בהמה שמקרבי בביהמ,ק ששם הוא האבן שתיה עי"ז זוכה להמשיך שכל מאבן שתי' ומכניע רוח הבהמיות רוח שטות וממתיק את הצמצום והדין שעיקרו הוא בחי' הממון ע"י שהביא הקרבן מממונו מיגיע כפו כנ"ל. ועי"ז נתכפר חטאו וכנ"ל:
Translation not yet available
וזה בחי' שונא גזל בעולה. כי אע"פ שבבית המקדש הי' האבן שתי' ששם נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ"ל. אעפ"כ אין יכולין לכלול שם כ"א ע"י אהבה וכלליות כנ"ל וע"כ כשיש גזל בהקרבן אזי בודאי אין הקרבן יכול להתקבל כי ע"י הגזל נפרד הצמצום משרש שכלו כנ"ל ואז אינו יכול ליכלול בתוך האבן שתי' שזהו עיקר תיקון הקרבן כנ"ל. וזהו בחי' שונא גזל בעולה כנ"ל:
Burooch Adoanuy Eloahay Yisru-el maihu-oalum vi-ad hu-oalum umain vi-umain.
וע"כ אין תשובה וקרבן מועיל על הגזל כ"א אחר שישיב את הגזילה. כי א"א להכלל בתוך האבן שתיה ששם המתקת כל הדינים תיקון של כל החטאים כ"א ע"י אהבה וכלליות. אבל ע"י גזל נפסק הצמצום משורש שכלו ואז אינו יכול לכלול בתוך אבן שתי' בשום אופן. וע"כ א"א לתקן חטאו בשום פנים כ"א כשישיב את הגזילה לבעליו לשרשו ואז יכול לזכות לתשובה להיות נכלל בתוך בחי' אבן שתי' ששם נתתקן הכל וכנ"ל:
Blessed is the LORD, G-d of Israel, from eternity to eternity. Amen and Amen.
אות ט
Psalm 42 · פרק מב
וזה בחי' גזל ואינו יודע למי גזל יעשה מהן צרכי רבים. כי מאחר שאינו יודע את מי גזל ואעפ"כ הוא חפץ לתקן חטאו ע"כ נתנו לו חז,ל עצה לעשות צרכי רבי םכי ע"י שיעשה צרכי רבים שהם נכללים יחד בתוך בחי' אבן שתי' מאחר שהם רבים וכנ"ל עי"ז יוכל לתקן חטאו כי בכללם יהי' אפשר לו לכלול עמהם ג,כ שם ועי"ז יתקן חטא הגזילה שלו להמתיק הצמצום ע"י הרבים שנכללין בתוך אבן שתי' כנ"ל. וכל זה הוא מחמת שאינו יודע אבל כשיודע אין לו תקנה כ"א ע"י והשיב את הגזילה וכו' וכנ"ל:
Translation not yet available
אות י
Lamnatzai-ach maskeel leevnay koarach.
וזה בחי' האיסור שאסרו רז"ל לקנות מן הגזלן שום דבר. כי כל דבר שבעולם יש לו צמצום ואין הצמצום נמתק אלא בשרשו דהיינו ע"י החמכה והשכל השייך לו שהוא הבעלים של אותו הדבר שהם בחי' החמכה והשכל השייך לאותו הצמצום המלובש באותו הדבר שהוא ברשותו כנ"ל. ולפעמים החפץ צריך לצאת מרשות אדם זה לרשות אחר ואין הדבר יכול לצאת מרשות לרשות כ"א בדעתו וברצונו הטוב של הבעלים. כי עיקר אחיזת הצמצום שהוא בחי' החפץ הוא בדעתו ובשכלו שש םשרש הצמצום וע"כ אין הדבר יוצא מרשותו כ"א בדעתו והעיקר תלוי ברצונו הטוב, כי באמת איך אפשר שיצא הדבר מרשות אדם זה לרשות אדם אחר כי מאחר שזה הצמצום שייך לזה האדם לזה השכל וא"א לו להתברר ולהתמתק אלא ע"י זה השכל של זה האדם דייקא כנ"ל איך אפשר שיצא לרשות אחר. אך העיקר של המשא ומתן הוא שצריכין לשאת ול גביה הדבר הנמכר לשרשו לבחי' חכמה עילאה לבחי' אבן שתי' ק"ק שהוא שורש של כל הצמצומים של כל הדברים שבעולם כנ"ל. וכשמגביהין הדבר לשם ששם נכללין יחד כל הצמצומים שבעולם, ושם יכולין להחליף הדבר שיצא מצמצום זה לאדם אחר מאחר ששם כלולים כל הצמצומים וכל החכמות יחד כנ"ל. וזה בחי' מה שארז"ל שהגבהה קונה בכל מקום, כי עיקר הקנין ע"י הגבהה דהיינו בחי' מה שמגביהין הדבר למעלה לשרשו העליון לבחי' אבן שתי' ק"ק ושם דייקא יוצא הדבר מרשות לרשות מחמת ששם שורש הכל כנ,ל., וזה בחי' משא ומתן דהיינו שנושאין הדבר למעלה ושם עיקר בחי' השמה ומת ןכי אפשר שיצא הדב ר מרשות לרשות כ"א כשמעלין אותו למעלה וכו' כנ"ל:
For the leader. A maskil of the Korahites.
Translation not yet available
אות יא וזה בח'י (רות ד) וזאת לפני םבישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו ונתן לרעהו וכו'. חליצת הנעל בשעת קנין מרמז על הנ"ל שצריכין בשעת הקנין להיות נכלל בבחי' אבן שתי' ק"ק ששם הדבר יוצא מרשות לרשות כנ"ל. וכשרוצין להכלל שם צריכין לחלוץ המנעלים בבחי' של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, בבחי' לא יכנס להר הבית במנעלו, מחמת שש םבבימה"ק הוא האבן שתי' צריכין שם לחלוץ המנעלים. וזה בחי' חליצת המנעלים ביוה"כ כי אז נכללין בתוך אבן שתי' שזה בחי' מה שהכה"ג הי' נכנס בשביל כלל ישראל לפני ולפנים לתוך ק"ק אל האבן שתי' ע"כ צריכין אז לחלוץ המנעלים בבחי' של נעליך וכו'. וע"כ לפנים בישראל בשעת המו"מ שאז היו צריכים לכלול בתוך האבן שתי' ששם שורש כל הצמצומים כדי ששם יהי' הדבר נחלף ויוצא מרשות לרשות כנ"ל ע"כ היו חולצין המנעל אז לרמז על זה כנ"ל. והו על הגאולה ועל התמורה, כי מחמת שהדבר צריך שיהי' נימר ונחלף מצמצום זה לצמצום אחר וזה בחי' תמורה ומזה יהיה אפשר ח"ו שיתאחז הסט"א שאחיזתם מבחי' תמורות כידוע כי מאחר שאין הצמצום נמתק אלא בשרשו כנ"ל א"כ כשיכנס ברשות אחר לא יוכל להיות נמתק כנ"ל וא"כ יוכל ח"ו הס"א להתאחז ח"ו מאחר שאין הצמצום נמתק כי עיקר אחיזתם כשאין הצמצום נמתק ח"ו כנ"ל, וע"כ עיקר תקון המו"מ הוא ע"י שבשעת המו"מ הדבר עולה לשרשו העליון לבחי' חכמה עילאה לבחי' אבן שתי' ק"ק ששם כלול הכל ביחד ושם הדבר נמתק ונחלף ויוצא שם מרשות לרשות מצמצום לצמצום ואז יהד בר נחלף בקדושה גדולה ואדרבא נתברר הדבר ונמתק ביותר מאחר שנכלל הדבר בשעת המו"מ בתוך אבן שתי' כנ,ל. וזה בחי' שלף איש נעלו שהי' לפנים בישרא לבעת התמורה כשיצא הדבר מרשות לרשות כנ"ל:
2 כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ א-ל Ki-a-yul taaroag al afeekay muyeem kain nafshee saaroag aillechu Eloaheem.
Like a hind crying for water, my soul cries for You, O G-d;
אות יב ועיקר הדבר תלוי ברצון ואהבה כי א"א להכלל שם בבחי' אבן שתי' ק"ק כ"א ע"י בחי' אהבה וכלליות כנ"ל, וע"י צריך שיהי' המכריה ברצון טוב ובדיעה מיושבת כי עיקר הכלייות שם בבחי' אבן שתי' הואע"י רצון ואהבה דייקא כנ"ל. וגם צריכין דיעה מיושבת כי השכל הוא שורש הצמצום שהוא הממון וע"י הרצון ואהבה נכלל השכל בתוך שכל העליון שהוא בחי' אבן שתי' וכו' ועי"ז יוצא הדבר מרשותו לרשות חבירו כי שם בתוך האבן שתי' נתוועדין יחד כל הצמצומים שבעולם ושם נכללין יחד כנ"ל. וכל זה ע"י אהבה וכלליות דהיינו כשמוכר או נותן מידיעתו ורצונו כנ"ל:
Translation not yet available
אבל כשלוקח הדבר בחזקה בגזילה ח"ו אזי א"א להכלל שם ואזי אדרבא הדבר נפסק משורשו וכו' וכנ"ל. וע"כ אסור לקנות שום דבר מהגזלן כי מאחר שהדבר בא בגזילה לידו ונפסק משרשו ואז בודאי אין הדבר יכול לעלות ע"י הגזלן לשורשו לבחי' אבן שתי' כי א"א להכלל שם כ"א ע"י רצון ואהבה כנ"ל ע"כ אסור לקנות ממנו. כי ע"י קנין זה מתגבר הסט"א ביותר כי מאחר שאין נכלל בשרשו העליון ואין נמתק הצמצום אזי כל מה שנחלף הדבר ויוצא מרשות לרשות מתגבר הס"א יותר כי עיקר אחיזתם מבחי' תמורות ח"ו וכנ"ל. אב לכשקונין מאדם כשר אז בשעת המו"מ עולה הדבר לרשות העליון ע"י רמון הטוב ושם דיקא בבחי' השורש העליון בבחי' אב ןשתיא שהועא כלול מכולם שם הדבר יוצא מרשות לרשות ואז יהדבר נמתק יותר כנ"ל. כי שם נמתק הכל כנ"ל: בילא"ו:
Tzumi-uh nafshee lailoaheem li-ail chuy mussay uvoa vi-airu-eh pinai Eloaheem.my soul thirsts for G-d, the living G-d; O when will I come to appear before G-d!
4 הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ
Translation not yet available
אות יג וזהו בחי' שינוי מעשה שעי"ז קונה הגזלן החפץ ואין צריך להחזירו לבעליו כ"א דמים. כי כ"א כפי שכלו ודעתו כן יש לו צמצומים המלובשים בהחפצים והכלים שלו כנ"ל וע"כ כ"א חפץ בכלים וחפצים אחרים משונים מחבירו כגון למשל זה חפץ בכלי שיש לו ציור כזה וזה חפץ בכלי שיהי' לו ציור אחר היינו צמצום אחר והכל כפי שורש שכלם שהם שורש הצמומים וכמו כן כ"א חפץ בכלים אחרים היינו בצמצומים אחרים. וע"כ כל זמן שה הכלי בציורו הראשון בבחי' צמצום הראשון שהי' ביד בעליו כפי רצון בעליו כפי השכל שלו שהוא שורש המצמום כנ"ל אז הי' חיב הגזלן להחזיר הכלי דייקא ליד בעליו כדי להחזיר זה הצמצום דייקא לשורשו שהוא בעליו כנ"ל. אבל כשכבר קלקל הגזלן ושינה הכלי ושינה הכלי בשינוי גמור שאינו חוזר לברייתו ועשה ממנו ציור אחר צמצום אחר שוב אין הדבר שייך לו כלל כי לא נעשה ע"פ שכלו וכנ"ל. וע"כ אין חייב להחיזר לו גוף החפץ כ"א דמים מה שהי' שוה כי דמים חיב עכ"פ כי אפילו אם הי' נאבד הכלי שגזל צריך לשלם כי הגזילה באחריות הגזלן. אבל גוף החפץ אין עריך להחזיר מאחר שנתנה הצמצום שוב אין שייך להשכל הראשון שהוא בעליו וכנ"ל:
Hu-yisu lee deemussee lechem yoamum vuluylu be-emohr ailliy kul ha-yoam a-yai Eloahechu.
My tears have been my food day and night; I am ever taunted with, “Where is your G-d?”
אות יד וזה בחי' מה שגזל הגר שמת ואין לו יורשים צריך להחזיר הגזילה לכהנים בזמן שביהמ"ק קיים וכו' כמבואר הדין בגמ' כי הכהן איש חסד והוא ממתיק כל הדינים שהם כל הצמצומים כי הכהן מקבל מהכה"ג שנכנס לפני ולפנים להאבן שתי' וכו' כנ"ל. וע"כ הכה ןהוא איש שלום כי עיקר ההמתקה ע"י בחי' שלום וכלליות שעי"ז נכללין לפני ולפנים בתוך בחי' האבן שתי' כנ"ל. וע"כ כל הקרבנות על ידם כי עיקר הקרבן שיהי' עולה ונכלל בתוך בחי' אבן שתי' ששם כל ההמתקות כנ"ל כי שם עולין כל הקרבנות וכל התפילות כי זה שער השמים הנ"ל. וע"כ עיקר ברכת כהנים הוא שלום והתחלת ברכתם הוא יברכך ה' בממון כשרז"ל כי שם בממון עיקר הצמצום כנ"ל ושם צריכין עיקר ההמתקה שהוא בחי' ברכה כנל ועיקר הברכה להמתיק הצמצום שהוא בחי' ממון כנ"ל הוא ע"י השלום וכלליות וכו' וכנ"ל. וע"כ הגזילה שאין לה בעלים להחזירה לידם לתקן הפגם ע"י ההשבה שיחזור הצמצום לשרשו שעי"ז יעלה ויוכלל בשרשו ויוכל להתמתק וכו' וכנ"ל, וכשאין לה בעלים להשיב להם הגזילה לתקן עי"ז אזי תיקונו שישיב לכהנים כי הם עיקר בחי' ההמתקות של כל הצמצומים והדינים כי הכהן הורא בחי' חכמה כידוע והוא בחי' חסד שממתיק כל הצמצומים והדינים וכו' וכנ"ל:
Translation not yet available
וזה בחי' ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה וכו' ופירש"י ברכת כהנים, כי עיקר תיקון הקרבנות והתפילות הוא ע"י ברכת כהנים שעיקר ברכתם הוא שלום בחי' כלליות ואהבה שעי"ז נכללין בבחי' אבן שתיה ששם כל ההמתקות ושם עולין כל הקרבנות והתפילות וכו' כנ"ל. וזה בחי' ברכת כהנים בשעת התפלה וכנ"ל: בילא"ו:
Ailleh ezkirru vi-eshpichu ulliy nafshee key e-evohr basuch edadaim ad bais Eloaheem bikoal reenu visoadu humoan choagaig.
When I think of this, I pour out my soul: how I walked with the crowd, moved with them, the festive throng, to the House of G-d with joyous shouts of praise.
Loading comments…