גזילה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
6 מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו
Translation not yet available
אות א ענין חומר איסור גזילה שהפליגו בו רז"ל מאד. וענין תקנת השבים שמצינו בגזילה דייקא שאם גזל קורה ובנאה בבירה א"צ לסתור הבירה ולהחזיר הקורה מפני תקנת השבים. ובסוכת החג בחד אפילו לא קבעה בטיט אעפ"כ אין צריך לסתור שמצות סוכה קובעה. וענין מה שהגזלן קונה הגזילה בשינוי מעשה כגון אם זגל עצים ועשאן כלים שא"צ להחזיר הכלים כי קנה בשנוי מעשה וא"צ להחזיר כי אם דמים:
According to what Rabbainu of blessed memory wrote in the discourse "I am Hashem, that is My Name" (Likutay Moharan I, §11) — that speech is dependent upon honour (kavod), which is the aspect of Malchus [Kingship], as mentioned above — and a blemish of honour is a blemish of speech. That is: because kavod in its wholeness is kavod malei vav — honour spelled in full, with a vav — and when it is blemished, the vav departs, and then one becomes kevad peh — heavy of mouth.
ע"פ התורה על פסוק ואתחנן המתחלת בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת וכו' בליקוטי תנינא (סי' עח) ע"ש כל התורה היטב מתחילתו לסופו. והכלל שהצדיק הוא לפעמים בטל מן התורה ואז הוא בחי' איש פשוט ממש שקורין פראסטיק ואז הוא מחיה עצמו רק מבחי' הדרך של א"י שהוא בחי' החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה וכו'. וע"י החסד חנם הזה הוא מחי' כל הפשוטים שבעולם ואפילו הנמוכים למטה יותר שהם אותן שנפלו מאד ע"י עונותיהם ואפילו או"ה שכולם צריכים לקבל חיות מן התורה וכו' אך כולם מקבלים חיות מהתורה ע"י הצדיק האמת שהוא בחי' איש פשוט הגדול בשעה שבטל מן התורה שאז מחיה עצמו מהחסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא בחי' הדרך לארץ ישראל שהוא בחי' התורה הנעלמת, כי קודם מ"ת היתה כל התורה נעלמת בתוך בחי' דרך ארך היינו בכל העשיות והעסקים והמלאכות שעושין בעולם שכולם נמשכין מעשרה מאמרות שבהם נברא אותו הדבר שעוסק בו כגון שחוטב עצים וכיוצא בו כי אין דבר שאין בו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו ובתוך העשרה מאמרות נעלמין העשרת הדברות. נמצא שבכל דבר שעוסקין בו שיש בו בח'י העשרה מאמרות שבו נברא, כלול באות ודבר התורה בהעלם שהוא בחי' העשרת הדברות הנעלמים בעשרה מאמרות שהם מחיין ומקיימין כל הדברים שעוסקים בהם. וקודם מ"ת הי' העולם מתקיים רק ע"י התורה הנעלמת הזאת שהוא בחי' חסד חנם בחי' אוצר מתנת חנם שהי' מקיים העולם אז קודם מתן תורה. והצדיק בעת פשיטותו הוא מחי' עצמו מהחסד חנם הזה וכו' ועי"ז מחי' ומקיים כל הפשוטים שבעולם עד שמחי' ומקיים אפילו הרשעים גמורים ואפילו אותן שנפלו מאד ואפילו או"ה כי את כולם הוא מחי' ע"י החסד חנם כנ"ל שהי' מקיים את העולם קודם מ"ת. ובזה מקושר היטב מה שסיים שם רבינו ז,ל בשיחתו הקדושה שאין שום יאוש בעולם כלל ואפילו בשאול תחתיות ולמטה וכו' אין שום יאוש בעולם כלל וכו' כמבואר שם ע"ש. כי ע"י הצדיק האמת הנ"ל יכולין לקבל חיות ולמצוא את הש"י בכל מקום אפילו בשאול תחתיות ומתחתיו ע"י החסד חנם הנ"ל שעי"ז הי' מקיים הש"י את העולם גם קודם מ"צת כנ"ל. וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' הדרך לא"י כי זה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' העשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהוא בחי' התורה הנעלמת כנ"ל, וזה הוא בחי' הדרך לא"י כי עיקר כח קדושת א"י ע"י כח מעשיו הגיד לעמו לת להם נחלת גוים כשפרש"י ע"פ בראשית וכו' שבשביל זה פתח בבראשית שלא יאמרו האומות גזלנים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממין ע"כ פתח בבראשית להודיע כי הוא ית' ברא הכל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. נמצא שעיקר כח א"י הוא מבחי' עשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהם בחי' כח מעשיו שעי"ז יכולםי ישראל לילך ולכבוש א"י. וגם כאן בחוץ לארץ נמצא בחי' זו כי ישראל עם קדוש באים לפעמים למקומות שהיו רחוקים מאד מקדושת ישראל וכו' והם כובשים המקום ומקדשין אותו שיהי' מקום ישראלי שזהו ג"כ בחי' א"י והיו יכולים הס,עא לומר גזלנים אתם שכבשתם זה המקום שאינו שלכם. אך ע"י כח מעשיו בחי' עשרה מאמרות דהיינו מה שיודעין שהש"י ברא את העולם בעשרה מאמרות כ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכו' עי"ז יש לנו רשות לכבוש כל העולם ולקדשו בקדושת ישראל כיהוא ית' ברראה וכו' וברצונו נתנה לנו וכו'. נמצא שע"י החסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מ"ת שהוא בחי' העשרה מאמרות שבהם נברא העולם עי"ז הולכין וכובשין א"י כי עי"ז אין יכולין לומר גזלנים אתם כוו' כנ"ל. ועי"ז מחי' עצמו הצדיק בעת פשיטותו כנ"ל ועי"ז הוא מחי' כל הפשוטים ואפילו אותן שנפלו מאד מאד וכו' כנ"ל:
And the vav is the aspect of tal oros — dew of lights [thirty-six lights]. And when it is blemished, there are then produced the thirty-nine labours (lamed-tes melachos) — the aspect of "in toil shall you eat it" — the aspect of deficiency of livelihood, etc. See there.
Ma teeshtoachachee nafshee vattehemee ulluy hoacheelee Lailoaheem key oad oadennoo yishoo-oas punnuv.
אות ב וזה בחי' תקנת השבים שעשו בגזילה. כי עיקר בחי' תיקון התשובה שמועיל לכל החטאים נמשך מבחי' תיקון הגזילה שיש לה תקנה בתשובה כ"ש והשבי את הגזילה אשר גזל וכו'. ואיתא בספרי מוסר שפסוק זה מרמז על תשובה לכל החטאים. כי עיקר בחי' תיקון התשובה נמשך מבחי' תיקון הגזילה כי עיקר תיקון השתובה מה שמועיל תשובה על החטא זהו נמשך רק מבחי' חסד חנם הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה. כי ע"פ דין תןורה לא הי' מועיל תשובה לחטא רק מה שמועיל תשובה על החטא זהו מחסד הש"י שנמשך מבחי' חסד חנם הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מ"ת ששם יכולין להתהפך העונות לזכיות ע"י התשובה. וע"כ באמת א"א לזכות לתשובה שלימה כ"א ע"י צדיק הדור האמיתי שיכול להמשיך החסד חנם הנ"ל בעת פשיטותו שעי"ז יש תקוה לכל אותן שנפלו בעונותיהם כנ"ל. וזהו שמסיים שם רבינו ז"ל שאין שום יאוש בעולם. כי הכל יכולין להחיות עצמן בנפילתם על ידי החסד חנם הנ"ל בחי' התורה הנעלמת הנ"ל שעי"ז יש להם תקוה לעולם אפילו אם נפלו כמו שנפלו וכו', נמצא שעיקר התשובה נמשך ע, יהחסד חנם הנ"ל וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' הדרך לא"י כי עי"ז יכולין לכבוש א,י ואין העכו"ם יכולין לומר גזלנים אתם וכו' כנ,ל. נממא שזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' תיקון הגזילה כי הכגזלן כשרוצה לשוב ולתקן את חטא הגזילה אשר גזל הוא צריך להמשיך התיקון משורש תקיון הגזילה שהוא בחי' חסד כנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י שעי"ז נתתקנין כלליות ישראל מבחי' גזילה כי אין יכולין לומר להם גזלנים אתם כי ברצונו וכו' כנ"ל. ומשורש בחי' תיקון הגזילה הזאת משם נמשך תיקון לכל הגזלנים הבאים לשוב בתשובה ולהשיב את הגזילה. וכן כל הבעלי תשובה כולם אין יכולין לקבל תיקון לחטאם בתשובה כ"א ע"י חסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י שהוא בחי' תיקון הגזילה כנ"ל. כי תיקון התשובה אין מועיל בדין כ"א ע"י בחי' חסד חנם הנ"ל כנ"ל:
And this is the aspect of the prohibition of striking — that it is forbidden to strike a Jew. For all blows and lashings are drawn from the aspect of lamed-tes [thirty-nine] lashes, which are the aspect of the thirty-nine labours mentioned above. For the thirty-nine labours and the thirty-nine lashes are one and the same aspect, and both are drawn from the contamination of the serpent (zuhamas hanachash) — the aspect of the thirty-nine curses — as is brought [in our sources]. And from there all blows are drawn.
Why so downcast, my soul, why disquieted within me? Have hope in G-d; I will yet praise Him for His saving presence.
אות ג כי באמת התשובה על כל החטאים הוא בחי' תיקון הגזילה והעושק אשר גזל ועשק את הקב"ה וכנסת ישראל ע"י חטאיו. וע"כ איתא בזוה"ק ומובא בדברי רבינו ז,ל (סי' לה) שתשובה הוא בחי' זרקא דאיזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן היינו להחזיר את הדבר למקום שניטל משם. כי קודם התשובה נקרא כל חוטא גזלן שלקח הכח והחיות והשפע שנתן לו הש"י ועשה עמו מה שעשה בחטאו ועי"ז עקר וגזל החיות הזה מהש"י וכנסת ישראל נמצא שהוא גזלן גמור בחי' גוזל אביו ואמו דא קוב"ה וכנסת ישראל וכשרז"ל כל הנהנה בעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנס"י שנאמר גוזל אביו ואמו וכו'. נמצא שאפילו כשרינו עושה עבירה ממש רק שנהנה מן ההיתר בלא ברכה נקרא ג"כ גזלן על שקבל הנאת עוה"ז מהשי"ת בלא ברכה שזהו בחי' גזילה ממש. כי הכל של הש"י כ"ש לה' הארץ ומלואה והוא ית' אינו נותן רשות להאדם לקבל וליהנות מזה העולם כ"א בברכה. אבל כשלוקח ונהנה בלא ברכה הוא גזלן ממש כי גוזל להקב"ה וכנס"י כנ"ל, מכ"ש כשח"ו נהנה מהעוה"ז בעבירה ח"ו שזהו בודא יגזלן גדול כנ"ל. וע"כ כשרוצה לעשות תשובה הוא בבחי' והשיב את הגזילה אשר גזל שצריך להחיזר ולהעלות הדבר שעקר מהש"י, לשורשו בבחי' זרקא הנ"ל דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן. נמצא שכל תיקוני התשובה הוא בבחי' תיקון השבת הגזילה כנ"ל.כי באמת כל תיקון התושבה נמשך מבכחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' הדרך לא"י שהוא בחי' תיקון הגזילה בשרשה שעי"ז אין יכולין לומר לישראל גזלנים אתם וכו' כנ"ל שמחבי' תיקון זה נמשך תיקון לכל הגזלנים הבאים לשוב כי כל דברא צריך להתמתק בשרשו כידוע וזהו התיקון של כל החוטאים שתיקונם וחיותם נמשך רק מבחי' חסד חנם הנ"ל שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה וכו' כנ"ל. וע"כ עשו חז"ל תקנת השבים בגזילה דייקא כי עיקר בחי' תקנת השבים נמשך מבחי' תיקון הגזילה שהוא בחי' החסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י וכו' כנ"ל:
And therefore our Sages of blessed memory derived the prohibition of striking from the thirty-nine lashes, as it states in the Gemara: "Forty shall he strike him — he shall not add" (Devarim 25:3), etc. — from here [we learn] that it is forbidden to strike a Jew. For all blows are drawn from there, from the thirty-nine lashes, as mentioned above.
7 אֱ-לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר
Translation not yet available
אות ד ועיקר תקנת השבים שעשו חז"ל בגזילה הוא מה שאין הגזלן צריך להחזיר גוף הגזילה כשקבעה בבנין שזהו מפני תקנת השבים כנ"ל וכל זה נמשך מבחי' חסד חנם הנ"ל שהוא בחי' התורה הנעלמת בעשרה מאמרות המלובשין בכל מלאכה ועסק שעושין וכו' כנ"ל. ומחמת זה ג"כ קונה הגזלן מדינא את הגזילה ע"י שינוי מעשה. ולכאורה הדבר תמוה איך אפשר לגזלן לקנות הגזילה ע"י השינוי מעשה הלא כל מעשיו הם חורבן והריסה מאחר שעבר על דת וגזל ועשק את עמיתו. אך באמת הכל נמשך מבחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' התורה הנעלמת בכל עשי' ועובדא שבזה העולם שבכל דבר מלובש עשרה מאמרות שבהם נעלמת התורה. נמצא שבכל עשי' ומלאכה שעושין בזה העולם מלובש ונעלם בו תורה בהעלם שעי"ז יש קיום להעולם גם כשבטלים או עוברים על הנתורה ח"ו כי זהו בחי' החסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מ"ת כנ"ל שזהו בחי' הדרך שכובשין בו א"י וכו' כנ"ל. ועיקר הדבר הוא מה שיודעין שהש"י הוא היוצר הוא הבורא והוא ברא הכל מראש ועד סוף בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וע"י ידיעת אמונה הזאת שהוא יסוד הכל כ"ש וכל מעשיהו באמונה וכל התורה עומדת ע"ז כ"ש כל מצותיך אמונה וכשרז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אמונה כ"ש וצדיק באמונתו יחיה, עי"ז נמשך החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' קיום העולם קודם מ"ת שזה החסד מקיים גם עכשיו את כל הפשוטים וכל הנופלים וכו' כנ"ל כי עיקר חיותם וקיומם הוא ע"י אמונה הנ"ל. כי אמונה יסוד הכל וכ"ז שאדם מחזק את עצמו באמונהשלימה שיודע ומאמין שהש"י בכל מקום ולית אתר פנוי מני' ובכל מקומות ממשלתו אפילו בעשר כתרין דמסאבותא ואפילו בכל הנפילות שבעולם אפילו אם נפל למקום שנפל גם שם נמצא הש"י כי מלכותו בכל משלה כי הוא ית' ברא הכל בחסדו ומקיים הכל בחסדו. ואפילו כשישראל עוברין על התורה ח"ו אעפ"כ מקיים העולם בחסדו לבד כמו שהיה מקיים העולם כ"ו דורות בחסדו לבד קודם שניתנה תורה כי חפץ חסד הוא וחסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם. וכל זמן שיודע ומאמין זאת אין שום נפילה וירידה לעולם כי תמיד יש לו תקוה עדיין למצוא את הש"י ולשוב אליו. וע"כ סיים שם רבינו ז"ל את התורה הנ"ל שאין שום יאוש בעולם כלל וכו' וכנ"ל. והכל הוא ע"י החסד חנם הנ"ל ע,י התורה הנעלמת הנ"ל ע"י הדרך של א"י הנ"ל שהוא בחי' עשרה מאמרות בחי' בראשית ברא וכו' היינו בחי' דרך ארץ הנ"ל שהוא מלובש בכל דבר, שבכל דבר נעלם תורה ע"י שיודעין ומאמינין שהש"י בראו מאין ליש בעשרה מאמרות שבהם נעלמין העשרת הדברות שעי"ז מתקיים אותו הדבר בחסד חנם אע"פ שלא ניתנה ונתגלה התורה עדיין או בעת שבטלים מן התורה וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of the blemish of honour — for in striking him, he disgraces him and blemishes the honour of the Jew. And through this, honour is blemished. For the essential wholeness of honour is when honour rests with Israel — for to them all honour is due — for their root is in honour, in the aspect of "let not my honour be joined in their assembly" (Bereishis 49:6) — as is brought in the words of Rabbainu of blessed memory. See there.
Elloahiy ulliy nafshee seeshtoachuch al kain ezkurchu mai-eretz yardain vi-chehrmoaneem maihar meetzur.
אות ה כי הש"י ברא כל הבריאה בשביל האדם שהוא תכלית כל הנבראים כידוע. והכל בשביל ישראל שיקבלו את התרוה שעי"ז הם מקיימין את העולם ונחשב כאילו הם בראו את העולם כ"ש בוראך יעקב ודרז"ל עולמי עולמי מי בראך יעקב בוראך. וכו'. כי התורה היתה כלי אמונתו כ"ש ואהיה אצלו אמון ודרשו רז"ל אל תקרי אמון אלא אומן. ועשרה מאמרות שבהם נברא כל העולם נמשכין מהעשרת הדברות שהם כלליות התורה. וע"כ כשקבלו ישראל את התורה נחשב אותו היום כאילו היםו בראו ישראל את העולם מחדש כי עד ששה בסיון הי' העולם מתמוטט עד שקבלו ישראל את התורה כשדרז"ל (שבת פח) על ה' דהששי' וכו'. כי אין קיום להעולם בלא התורה כי הש"י ברא את העולם בשביל האדם דייקא שהאדם דייקא יקיים את העולם ע"י מעשיו הטובי םכ"ש והארץ נתן לבני אדם וכ"ש אשר ברא אלקים לעשות שהשי"ת ברא הכל שהאדם יעשהו ויגמרהו כמובא שזהו פי' לעשות. כי כל דבר שנברא צריך תקון כמובא במדרש (ב"ר פ' יא) החטים צריכין לטחון התורמוסין וכו' וכ"ש לעבדה ולשמרה כי האדם צריך לגמור ולתקן הכל וכל זה להורות ולהודיע שהכל תלוי בהאדם כי הלכ בשבילו. ועיקר התכלית בשביל שיקיים את התורה שעי"ז מקיים את כל העולם שנברא ע"י התורה ואז נחשב כאילו הוא ברא את העולם כנ"ל. וע"כ אין קיום להעולם בלא ישראל שקבלו את התורה כי האדם דייקא צריך לקיים את העולם כי בשביל זה נברא הכל כדי שהאדם דייקא יקיים הכל כנ"ל, אבל כל זמן שלא ניתנה תורה עדיין אז הי' הש"י מקיים העולם בחסד חנם לבד כנ"ל. אבל אעפ"כ גם אז בהכרח שיהיה קיום העולם ע"י מעשה בני האדם כי תיכף כשנברא אדם לא הי' קיום להעולם בלי מעשה האדם כ"ש אשר ברא אלקים לעשות דייקא וכו' וכנ"ל. ועיקר מעשה האדם לקיים את העולם הוא מעשה התורה והמצוות. אבל מאחר שאז עדיין לא ניתנה תורה ע"כ הי' קיום העולם ע"י דרךארץ היינו ע"י מעשה בני האדם שעוסקין ועובדין בעסקי העולם במלאכות ומו"מ שכולם הם בחי' תיקון מעשה בראשית שנברא בעשרה מאמרות וע"י עשייתם ומלאכתם בעאתערותא דלתתא אתער לעילא ונתעורר אותו המאמר שבו נברא אותו הדבר ובאותו המאמר נעלם התורה ועי"ז הי' קיום העולם אז. וכן מובן ומבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א בהתורה ואת העורבים צויתי וכו' (בל'"ת סי'
It follows that when one strikes a Jew, he blemishes the honour by shaming a son of Israel, as mentioned above. And then the vav is blemished, and the aspect of the thirty-nine labours and thirty-nine lashes is produced — and all this comes about through the shame and the striking, as mentioned above.
O my G-d, my soul is downcast; therefore I think of You in this land of Jordan and Hermon, in Mount Mizar,
אות ד שע"י כל הל"ט מלאכות שהם כלל כל המלאכות והעסקים שבעולם עי"ז הוא בחי' אתערותא דלתתא שעי"ז מעוררין למעלה כח מעשי בראשית שעי"ז קיום העולם כמבואר שם ע"ש. וזה שדקדק וכתב רבינו ז"ל בהתורה שאנו עסוקים על פ' ואתחנן הנ"ל שאז קודם מ"ת שקיים השי"ת העולם בחסדו אז היתה התורה נעלמת בדרך ארץ וכו' כנ"ל. כי בהכרח שיהי' קיום העולם ע"י מעשי בני אדם דייקא כי כך היתה כוונתו בבריאתו כנ"ל ועיקר ע"י התורה כנ"ל. אך אז קודם מ"ת הי' קיום העולם ע"י בחי' דרך ארץ שהוא החסד חנם הנ"ל הוא כשעכ"פ היו שומרים את עצמן לבלי לעבור על דרך ארץ שזהו בחי' כלל כל הז' מצוות של בני נח כי כל הז' מצוות הם בחי' דרך ארץ שהשכל מחייב לקיים אותן המצוות. והיסוד הוא אמונה שזה עיקר בחי' הדרך ארץ בחי' עשרה מאמרות שמקיימין העולם בחי' החסד חנם הנ"ל שהיא בחי' בראשית ברא אלקים וכו' כנ"ל. וע"כ לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל כשרז"ל כי ע"י גזל שגוזל את חבירו הוא פוגם גם בדרך ארץ כי אע"פ שעדיין לא ניתנה תורה אעפ"כ עכ"פ מדרך ארץ ראוי שלא יעשוק ויגזול אחד את חבירו כי עיקר קיום העולם אזהוא ע"י מעשי ומלאכות האדם שעוסקין בזה העולם שהוא בחי' אתערותא דלתתא כנ,ל. וכ לאדם כפי מעשיו ומלאכתו כן מעורר כח מעשי בראשית שכנגד אותה המלאכה ועי"ז הוא קיום העולם, וע"כ כל אדם קונה אותו הדבר ע"י עשייתו ומלאכתו שעי"ז מרוויח אותו הדבר כי ע"י עשייתו ועסקו קנאו באמת כי נתעורר על ידו כח מעשי בראשית שעי"ז נברא אותו הדבר שזהו בחי' קנין כשפרש"י ע"פ קונה שמים וארץ ע"י עשייתן קנאן להיות שלו. כי גם האדם נתן לו הש"י זה הכח שע"י עשייתו ועסקו יתעורר כח מעשי בראשית עד שיהי' נחשב כאלו נברא הדבר על ידו אם עושההעסק והמלאכה בקדושה ובאמונה. אבל כשח"ו גוז לאת חבירו נמצא שמהרס ומחריב העולם בידים ממש כי פוגם בכח מעשי בראשית שנתעורר ע"י חבירו שעי"ז זכה חבירו באותו הדבר והוא רוצה לגזול ולהרוס ח"ו כח מעשי בראשית של מלאכת ועסק חבירו ופוגם בדרך ארץ הנ"ל כי גזילה הוא היפך דרך ארץ. וע"כ ע"י גזילה נחתם גזר דינם של דור המבולונחרב העולם אז על ידם כי ע"י הגזילה פגמו בדרך ארץ שעי"ז הי' עיקר קיום העולם אז כנ"ל:
And the essential thing is the shame (bushah) — for the essential thing is the blemish of honour, as mentioned above. And this is why our Sages of blessed memory were especially strict regarding shame, as is brought [in our sources]. And this is why the Torah likewise was exacting in the prohibition of striking regarding the shame — as it is written: "Forty shall he strike him, he shall not add, lest he add to strike him" — and as mentioned above — "and your brother shall be degraded before your eyes" (Devarim 25:3). For the essential prohibition of striking is the shame — meaning the blemish of honour, as mentioned above — which is the aspect of the thirty-nine lashes from which all blows are drawn, as mentioned above.
Translation not yet available
אות ו נמצא שכל אדם ע"י מעשיו ומלאכתו ועסקיו בדרך ארץ שהם עסקי העולם בכל המו"מ ומלאכות עי"ז מעורר כח מעשי בראשית כנ"ל ועי"ז הי' קיום העולם קודם מ"ת וכן עכשיו עי"ז הוא קיום של כל הפשוטים שהם הפראסטאקיס שאינם עוסקים בתורה כ"א בדרך ארץ שזהו בחי' החסד חנם הנ"ל וכו' כנ" ל. אבל כל זה כשעוסקים בהמו"מ והמלאכה שהוא בחי' דרך ארץ באמונה ובכשרות ובהתקשרות לצדיקים אמתיים שהם ממשיכין זה החסד חנם הנ"ל ע"י פשיטותם כנ"ל. אבל כשח"ו פוגמים בהמו"מ ח"ו מכ"ש כשגוזלים ח"ו את חבירם בזה הם מחרביים ממש מעשי בראשית כנ"ל. וע"כ עון הגזילה חמור מאד כמו שהפילגו רז"ל כי נחשב כאיל ומחרבי העולם ח"ו מאחר שפוגם בדרך ארץ שהוא בחי' כח מעשי בראשית שנתעורר ע"י כל עסקי האדם, וכשנוגע בממון ועסק חבירו הרי הוא כאילו סותר והורס בחי' כח עמשי בראשית שהי' מתתקן ע"י ממון ועסק הזה של חבירו וכנ"ל. אבל ע"י תשובה נתתקן הכל כי עיקר התשוב הוא בבחי' והשיב את הגזילה וכו' כנ"ל. כי ע"י התשובה הוא חוזר ומעורר את החסד ומעורר א תהחסד חנם הנ,ל שהוא בחי' דרך ארץ הנ"ל שהוא בחי' הדרך לא"י שהוא תיקון הגזילה כנ"ל, ואז ע" יהחסד הזה לא די שנתתקן הגזילה אף גם נתהפך מהיפך אל היפך בבחי' עונות נתהפכין לזכיות שאח"כ נחשב גם כל מעשדה הגזלן שעשה בחפץ הנגזל לעשי' גמורה עד שאמרו שקנאה הגזלן בשינוי מעשה שלו. כי ע"י תיקון התשובה נתתקן הגזילה ע"י חסד חנם הנ"ל עד שנתעורר כח מעשי בראשית בחי' עשרה מאמרות הנ"ל שנתעוררין תמיד ע"י כל מעשה ומלאכת האדם בכשרות כנ"ל. ועכשיו נתתקן הגזילה בבחי' זו עד שנחשב מעשה הגזילה לעשי' וקנין שקונה אותה עי"ז. וזהו בחי'תקנת השבים וקנין הגזלן בשינוי מעשה כי תיכף כשרוצה להחזיר את הגזילה שזהו בחי' תשובה או אפי' כשאינו רוצה להחזירה מעצמו רק הב"ד כופין אותו ומוציאין אותה מידו שזהו ג"כ בחי' תשובה שהב"ד מכריחים אותו לקיים הדת והלשיבה אז תנעורר בחי' חסד חנם הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית שהועא בחי' הדרך לא"י שהוא תיקון הגזילה שעי"ז מקיים הש"י העולם בחסדו עד שנחשב שינוי מעשה של הגזלן לעשי' שעי"ז כל אדם קונה חפצו ע"י שנתעורר כח מעשי בראשית ע"י עשייתו וכנ"ל:
8 תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ And therefore his punishment and his rectification is through money (mamon) — that he must give money specifically for five matters — as our Sages of blessed memory expounded: "so shall be given to him money" (Vayikra 24:20), etc. — for there he blemished the aspect of livelihood and money. That is: he blemished in the thirty-nine labours through the striking which is the aspect of the thirty-nine lashes, as mentioned above. And therefore his punishment is in money, as mentioned above.
Tihoam el tihoam koarai likoal tzeenoarechu kul meeshburechu vigallechu ulliy uvuroo.where deep calls to deep in the roar of Your cataracts; all Your breakers and billows have swept over me.
אות ז נמצא שכל זה דהיינו מה שהגזלן קונה החפץ בשינוי מעשה ואין צריך להחזיר הקורה מהבנין מפני תקנת השבים כ"א דמים וכו' כל זהמורה על גודל כח התשובה שנרמזה בפסוק והשיב את הגזילה כנ"ל. שיש כח בהתשובה ע"י החסד חנם הנ"ל להפוך העונות לזכיות. וע"כ נחשב מעשה הגזלן למעשה וקנין כנ"ל. כי באמת קיום הגזלן וכל החוטאים גם קודם שישובו נמשך מבחי' תשובה מבחי' חסד חנם הנ"ל שעל ידי זה הש"י מאריך להם אפו עד שישובו כי בכח החסד הזה השי"ת מקיים העולם בעת שעוברים על התורה וכו' כנ"ל, וע"כ נחשב מעשה הגזלן לקנין וכו' כנ"ל כי הכל ע"י בחי' החסד חנם הנ"ל שמקיים את העולם עד שישובו ואז נתתקן הכל ונתהפך מעונות לזכיות וכנ"ל: בילא"ו:
And this is the aspect of the five matters that he must give — corresponding to the blemish of honour which is the blemish of speech, which is the aspect of the lower Heh — Malchus — whose wholeness is through the tal oros [thirty-six lights], as mentioned above. And through the blemish the thirty-nine labours are produced, as mentioned above. And therefore he must give money — five matters — to rectify the honour and the Malchus, which is the aspect of Heh, through the rectification of money — which is the aspect of the rectification of the thirty-nine labours back into the thirty-six lights. For money and livelihood are the aspect of the thirty-nine labours, as mentioned above.
9 יוֹמָם יְצַוֶּה יי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי
Translation not yet available
אות ח וזה שארז"ל שבסוכת החב בחג עשו תקנת השבים אע"פ שלא קבעה בבנין כי כבר נתבאר שבחי' תקנת השבים נמשך מבחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית וכו' כנ"ל. וע"כ בסוכת החג עשו תקנת השבים ביותר שאע"פ שלא קבעה אין צריך להחזיר גוף הקורה כי סוכה נמשך ג"כ מחסד הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית כמבואר בהתורה על אשר מעלתם (סי' מח) ע"ש. וע"כ עשו בו תקנת השבים ביותר וכנ"ל:
Yoamum yitzaveh Adoanuy chasdoa oovalaylu sheeroa eemee tifeelu li-Ail chayuy.
Loading comments…