נזיקין ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א אסור להזיק ממון לחבירו וא םהזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהי' שוגג בין שהי' אנוס. ובמשנה בגמ' בבא קמא מפורש יותר וז"ל: אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן. אפילו בראייתו אם יש לו הזיק לחבירו אסור להסתכל בו. לפיכך אסור לו לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומד בקמותיה:
margin-bottom: 12px;
ענין איסור להזיק לחבירו ואפילו בשוגג ובשינה וענין תשלומי נזק וענין היזק ראיה:
“All the craftsmen are paid guardians.”
ע"פ המאמר אשרי העם יודעי תורעה (סי' לה) המתחיל דעכי תשובה היא בחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן ומאן ההוא אתר חכמה כי חכמה הוא שורש כל הדברים כ,ש כולם בחכמה עשית. לכן צריך כל אחד לשמור את שכלו משכליות חיצוניות הם בחי' קנה שבקליפה כ"ש גער חית קנה וכו' שהוא כנגד קנה חכמה שבקדושה. וכשאדם מכניס בתוך שכלו מחשבות חיצוניות הם חכמות חיצוניות אז ינתמעט קדוש תשכלו כפי המקום של חכמה חיצוניות וכו'. ועל זה השכל מתלקטים ומתחברים כל מדות רעות וכו' בחי' כרך גדול של רומי בחי' ירד גבריאל ונעץ קנה בים. שגם למעלה מהשתלשלות הגבורות נעשה סוספיתא דדהבא כו' וכו'. ועליו נבנה כרך גדול של רומי היינו נחש הקדמוני שהוא בונה בנינו על זה השכל החיצוני. ואח"כ כשאדם שומר א"ע משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וכו'. וזהו ע"י שינה כמובא בזוה"ק חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' ובשעת שינה המוחין היינו הנשמה באה בתוך אמונה וכו'. ויש כמה בחי' שינה. יש שינה בגשמיות וכו'. גם פשטי אורייתא הוא בחי' שינה לגבי דבגיקות הבורא וכו'. ויש שינה שהוא בחי' מו"מ וכו' היינו מו"מ באמונהוכו'. וזהו הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות וכו'. ועיקר חידוש המוחין שמקבלין ע"י אמונה בשעת שינה מקבלין מאור הפנים כוו'. אבל כשאדם מכניס שכלו בתוך אמונה בבחי' שינה וכו' אזי צריך לשמרו את האמונה שלא ינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בבחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' וירושלים הוא בחי' אמונה בחי' לילה פשטי אורייתא בחי' מאור הקטן וכו'. וצריך להמשיך בחי' חשמל מעולם הבינה להלביש את המלכות היינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם וכו' וזה נעשה כשמקיים בשעת מו"מ באמונה וודבר אמת בלבבו כרב ספרא וכו' ואזי אימא מסככת על בנאה וכו'. וזה בחי' הקרבת קרבן התמיג והקרת הקטורת כי ע"י התמיד עולה חב"ד דעשי' ביצירה וכל הניצוצות הקדושה שבקליפה עולים בסוד י"א סממני הקטרות בבחי' מלכות וכו' ע"ש כל זה באר היטב:
For the matter of the craftsmen [umnin] who make and repair all the vessels is astonishing at first glance. For is it not that they cannot make any vessel except through Hashem, blessed be He, having first prepared for them the materials from which the vessels are made? For example, a woodworker cannot make a wooden vessel unless he has wood, which Hashem, blessed be He, created. And likewise a goldsmith needs gold, which Hashem, blessed be He, created. And only then does the craftsman do his work and bring forth a vessel for its purpose.
אות ב וזה בחי' איסור לעשות איזה היזק לחבירו. כי כל ההיזיקות באין מפגם הדעת והשכל כמבואר ומובן בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ לעתיד שיהי' השכל מופלא בעולם לא יהי' שום היזק בעולם כ"ש לא ירעו ולא ישחיתו כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו'. וכן מבואר בהא"ב של רבינו ז"ל (אות ד' דעת סי' כ"ה) וז,ל כשאתה עושה איזה היזק ידיע ליהוי לך שפגמת בדעת. נמצאשכל היזיקות ע"י פגם הדעת. וזה מרומז היטב במאמר הנ"ל כי צריך כ"א לשמור מאד את שכלו ממחשבות זרות. וכשפוגם בשכלו ח"ו ומכניס בשכלו ח"ו מחשבות זרות חכמות חיצוניות אזי נעשה ח"ו סוספיתא דדגהבא וניתן מקום לחית קנה לבנות בנינו על זה השכל החיצוני בחי'ירד גבריאל ונעץ קנה בים החכמה וכו' כנ"ל. נממא שחית קנה מתגבר ח"ו ע"י פגם הדעת. וחית קנה הוא בחי' עשו וישמעאל בחי' חזיר היער כשפרש"י שם (תהים פ') שהם בחי' נחש הקדמוני הנ"ל שהם ראש לכל המזיקים שבעולם כי הם מזייק עלמא שמהם באים כל מיני היזיקות שבעולם. וז,ש בעשו יודע ציד איש שדה שהי' צד ומזיק כל בני עולם. וזהו יודע ציד יודע דייקא כי עיקר יניקתן ע"י הדעת ע"י פגם הדעת כנ"ל. וכן בישמעאל כתיב פרא אדם ידו בכל וכו'. כי הוא מזיק הכל כי הם החריבו את הבהמ"ק שזה כולל כל ההיזיקות שבעולם. כי בשעה שהי' הבהמ"ק קיים היו הכל יושבים בשלום והשקט בלי שום היזק איש תחת גפנו וכו' כמו שהי' בימי שלמה. וע"י חורבן הבמה"מ ע"י כרך גדול של רומי בחי' עשו וישמעאל עי"ז הזיקו והחריבו כל העשירו תוכל ההשפעות של ישראל. כי הבהמ"ק שם הי' כלול כל עשירות דקדושה של ישראל בחי' זהב וכסף ונחשת וכו' ואבנים טובות שהיו בבהמ"ק וכלים של בהמ"ק שכל זה הוא בחי' עשירות דקדושה ומשם הי' יוצא ההשפע והעשירות דקדושה ומשם הי' יוצא ההשפעה והעשירות לכל ישראל. והם ע"י שהחריבו והזיקו את הבהמ"ק עי"ז הזיקו הכל כי מאז אין שלום ושלוה והתגברו ח"ו מזיקי עלמא. נמצא שכל מיני היזיקות באים ח"ו ע"י בחי' חית קנה כרך גדול של רומי שהם מתגברים ויוצאים להזיק ח"ו ע"י פגם השכל כנ"ל בבחי' ירד גבריאל ונעץ קנה וכו'. וע"י ע"י פגם השכל באים כל מיני היזק וכנ"ל:
.summary-box ul { margin: 0; padding-left: 22px; color: #2a1000; }
אות ג וע"כ אדם מועד לעולם וכו'. כי עיקר האדם הואהדעת וזה גדר האדם שישמור דעתו ושכלו ואזי בודאי לא יזיק כנ"ל וע"כ הוא חייב אפילו בשעת שינה על היזק כי אע"פ שבשעת שינה אין לו דעת אעפ"כ גם אז בשעת שינה חל עליו האיסור והחיוב שלא יזיק. כי באמת בשעת שינה אע"פ שהוא בחי' הסתלקות המוחין אעפ"כ אז המוחין באין בתוך אמונה וכו' כנ"ל ועי"ז המוין מתחדשין ומתחזקין וע"כ השינה היא נייחא למוחין וכנ"ל. נמצא שאדרבא בשעת שינה המוחין מתחדשין יותר. וע"כ מי שהוא אדם ודעתו שלימה ויש לו אמונה בשלימות אזי בודאי לא יבא לידי היזק אפילו בשעת שינה או כשהוא שוגג שהוא ג"כ בחי' שניה הסתלקות הדעת כי אז המוח בא בתוך אמנוה ונתחדש עי"ז יותר נמצא שהשניה הוא חיזוק המוח. וע"כ הוא מחויב שלא יבא לידי היזק גם אז בשעת שינה כי כשהמוח חזק ניצול מהיזק כי כל ההיזקות ע"י פגם המוח כנ,ל. כי אז בשע תשינה המוח בא בתוך אמונה ואמונההיא בחי' שמירה כיהיא מדת שמור כידוע והאמונה שומרת על האםד. אזי כמו שהאדם צריך שמירה שלא יהי' ניזק כן צריך שמירה שלא יזיק כ"ש אצל יעקב ויירא ויצר וירא שמא יהרג ויצר שלא יהרוג. וכשזוכה האדם שיהי' דעתו שלימה ואמונתו שלימה אזי בודאי יהי' נשמר שלא יזיק אפילו בשעת שינה כי האמונה שומרת את הדעת שבא בתוכה בשעת שינה שלא יהי' נפגם שלא יבא לידי היזק שלא יינקו ממנו מזייק עלמא. כיכל ההיזקות ע"י פגם הדעת כנ"ל והאמונה מצלת את הדעת שבתוכה מזה. וע"כ האדם מועד לעולם אפילו בשעת שינה וכנ"ל:
.summary-box li { margin-bottom: 8px; }
אות ד ואפי' בראי' אסור להזיק כי צריך לשמור את האמונה שלא ינקו ממנה החיצונים וכו'. וזה נעשה ע"י החשמל שנמשך ע"י שמקיים ודובר אמת בלבבו שעי"ז אמא מסככא על בני' כ"ש שם במאמר הנ"ל ע"ש. ועיקר היזק ראי' בא ע"י פגם האמת שבלב כיעיקר היזק ראי' הוא ע"י החמדה שבלב שהעין רואה והלב חומד ועי שעינו צרה בשל חבירו כי יש קנאה וחמדה בלבו עי"ז נמשך היזק ראי' כי עי"זיכול להזיקו בראייתו. וזה עיקר היזק ראי' כי בודאי מי שעינו טובה בשלימות לא יזיק בראייתו ואדרבא נמשך ברכה בכל מה שמסתכל כמובא בבחי' טוב עין הוא יברך וכו'. נמצא שעיקר היזק ראי' ע"י פגם הלב היינו ע"י החמדה שבלב. וזה בחי' פגם האמת כי פגם תאות ממון הוא פגם האמת כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' כג) במאמר צוית צדק וכו' המובא לעיל. כי כשפוגם בתאות ממון וחומד את של חבירו ח"ו הוא משנה האמת כי משנה סדרי בראשית. כי כפי סדר מעשה בראשית שברא הש"י וסידר הכל על מקומו מגיע ע"פ זה הסדר האמיתי שיהי' לזה ממון כך וכך ולזה כך וכך וכו'. כי הכל ע"פ סדר מעשה בראשית כ"ש (תענית כה) איבעית דאיחרוב עלמא ואפשר דאיברית בשעתא דמזונא. כי כפי סדר בריאת העולם הי' מגיע שלא יהי' לו מזון לאותו התנא נמצאכשאחד רוצה וחומד של חבירו זה בחי' שקר שרוצה לשנות האמת דהיינו הסדר האמיתי של מעשה בראשית כי כל מעשה בראשית נברא ע"י אמת בבחי' בראשית ברא אלקים ס"ת אמת. וע"כ החומד הוא בחי' פגם האמת שהוא פגם תאות ממון כנ"ל. ועיקר החמדה בלב נמצא שהחמדה הואפגם האמת שבלב. ועי"ז בא ההיזק ראי' כי שוריינא דינא בלבא תליא (כמובא סי' נ"ד לקו"א) גם עיקר היזק ראי' הוא דבר המסור ללב כי אין אדם מכיר בזהכי יכול להסתכל בשלו חבירו וחבירו לא ידע בזה כלל. ואפילו כשחבירו יראה שמסתכל בשלו יכול להשמיט עצמו ולומר שאינו מתכוון כלל להסתכל בשלו רק הוא מסכתל בשביל אזיהדבר אחר וכיוצא בזה מה שיכול למצוא לעצמו אמתלאות על הסתכלותו. וע"כ מהיזק ראי' אין אדם יכול שמור עצמו אם לא כשחבירו בעצמו שומר א"ע באמת שלא יתן עין בשל חבירו ולא יביט בו כדי שלא יזיקנו בראייתו. נממא שהיזק ראי' הוא דבר המסור ללב היינו שצריך שיהי' לו אמת בלבבו שלא יחמוד את של חבירו כי עיקר ההיזק ע"י החמדה כנ"ל כי ע"י החמדה לבד יכול להזיק את חבירו כ"ש רבינו ז"ל במ"א (סי' סט) וזה עיקר היזק ראי' כי שוריינא דינא בלבא תליא כי העין רואה והלב חומד כנ"ל. ועיקר כל ההיזיקות הם ע"י פגם הדעת כנ"ל היינו כי כשיש לו חמדה בלבו לממון חבירו ונפגם האמת שבלב אזי נפגם ח"ו בחי' החשמ"ל הנ"ל הנמשך מאמת שבלב וכשנפגם ונסתלק החשמ"ל ח"ו אזי נסתלק השמירה של האדם כי נסתלק השמירה של האמונה ונפגם האמונה ח"ו כי עיקר שמירת האמונה הוא ע"י החשמ"ל הנמשך מהלב כנ"ל. וכשנפגם האמונה ח"ו נפגם המוח כי עיקר קיום וחיזוק המוח הוא ע"י אמונה כנ"ל. ואזי כשהמוח נפגם אזי יכול להזיק בראייתו כיהעין הוא שליח השכל כמובא במ"א וכ"ש יכול להזיק בראייתו ע"י פגם השכל שמשם באים כל ההיזקות כנ"ל כי אז כשנפגם השכל ע"י פגם האמונה שנפגם ע"י פגם החשמ"ל ע,י פגם הלב אז ענני ןמכסיין על עיינין שהם רומי רבתא ורומי זעירתא כמובא (בר"מ פנחס דף רנ"ב) שהם בחי' כרך גדול של רומי שנבנה על זה השכל הפגום שמהם באים כל ההיזקות כנ"ל. וזה בחי' היזק ראי' ע"י עננין דמכסיין על עניינין ע"י פגם המוח ע"י פגם החשמ"ל הנמשך מהלב שהוא עיקר השמירה כנ"ל:
.translator-label {
אות ה ומי שזוכה לבחי' ודובר אמת בלבבו שאין לו שום תאוה וחמדה לשל חבירו כי יש לו אמת בלבבו ועושה מו"מ באמונה שלימה אזי בודאי לא יבא לידי שום היזק כי זוכה שימשיך בחי' חשמ"ל לשמור את האמונה וע"י האמונה נשמר האדם שהוא המוח בחי' הדעת שלא יהי' נפגם ואז לא יבא לידי היזק כלל כנ"ל. וע"כ האדם חייב אפילו בשוגג כי שוגג הוא בחי' שינה הסתלקות הדעת ואז נשאר האדם רק בבחי' אמונה לבד. ומי שזוכה לאמונה שלימה ע"י בחי' אמת שבלב ע"י החשמל הנ"ל שעי"ז נמשר האמונה אזי נשמר מוחו גם בבחי' הסתלקות ע"י האמונה כנ"ל ואזי בודאי יהי' נשמר מהיזק כנ"ל. אבל כשפוגם ומזיק ח"ו אפילו בשוגג זה מורה שנסתלק השמריה ח"ו דהיינו בחי' החשמ"ל הנ"ל שעי"ז נפגם האמונה ועי"ז בא לידי היזק בשעת הסתלקות המוחין דהיינו בשוגג כי עיקר קיום ושמירת המוחין בשעת בחי' הסתלקות הוא ע"י אמונה כנ"ל ועיקר קיום האמונה ע"י החשמ"ל כנ"ל. וזה בחי' מה שהשוגג מביא קרבן על חטאו. וזה בחי' מה שהאדם צריך לשמור אפילו ממונו דהיינו בהמותיו שלא יזיקו כי בחי' אמונה הנ"ל שנשמר ע"י החשמל כנ"ל ע"י שעושה מו"מ באמונה שלימה וכו' כנ"ל שעי"ז הוא קיום וחיזוק המוחין, זה בחי' הקרבת קרבן התמיד וקטרות כי כל ניצוצי הקדושה עולין וכו' כמבואר שם ע"ש. וכל זה נעשה ע, יבחי' החשמל הנ"ל כי העאדם צריך להכניע רוח הבהמיות שהוא העדר הדעת שמשם באין כל המדות המגונות כנ"ל וכל החטאים ח"ו כמובא. ורוח הבהמיות הוא מבחי' נוגה לוסביב כידוע שהוא סיבב החשמ"ל כ"ש ומתוכה כעין החשמ"ל ונוגה לוסביב. ונוגה הוא בחי' עץ הדעת טו"ר שחציו טוב וחציו רע כידוע. ועיקר עבודת האדם להכניע ולבטל הרע שבנוגה שיהי' עולה הטוב ויהי' נכלל בקדושה שיהפך בחי' רוח הבהמיות לבחי' אדם בבחי' אדם ובהמה תושיע ה' בבחי' ואתן צאני צאן מרעיתיח אדם אתם אתם קרויים אדם (כשרז"ל כריתות ו'). היינו שמעלין מבהמה לאדם. וזהו צאן מרעיתי אדם אתם כי זה עיקר האדם כשמברר ומעלה מבהמה לאדם ע"י שמברר היוב מהרע שיהי' נכלל נוגה בקדושה. וכל זהנעשה ע"י בחי' החשמ"ל הנ"ל שהוא בחי' אש בחי' חיות אש וכו' (רז"ל חגיגה יג). כי כשבחי' נוגהרוצה לעלות אל הקדושה אזי רוצים גם השלש קליפות הטמאות וכו' לעלות עמם והאש היוצא מהחשמ"ל שורף אותם ואזי הם נופלים למטה רק נוגה נכלל בקדושה כידוע כי זהו בחי' שלהובא דאשא היורד בע"ש וכו' כמובא במ"א. אבל מי שפוגם ח"ו באמת שלבלב ואינו ממשיך בחי' החשמ"ל הנ"ל לשמור את האמונה כנ"ל ואזי ח"ו אין האמונה נשמרת אזי הם יונקים ח"ו מהאמונה מאחר שאין אש מחשמל לשורפם ואזי אין יכול נוגה ליכלל בקדושה כי אדרבא הם מתגברים ח"ו ויונקים מהקדושה כנ"ל. וע"כ כשהאדם חוטא בשוגג וזה מחמת שלא זכה לבחי' חשמל הנ"ל לשמור את האמונהכנ"ל כי אם הי' נשמר האמונה ע"י החשמל הי' נשמר מחטא אפילו בשעת הסתלקות הדעת אפיל בשוגג שהוא בחי' שינה כי אז באה הנמשמה והמוח בתוך אמונה כנ"ל. ומאחר שפגם בבחי' החשמל הנ"ל אזי מתגבר ח"ו רוח הבהמיותך הבאה מבחי' נוגה שסביב החשמל כי לא נכלל בקדושה כנ,ל. וע"כ צריך להביא קרבן בהמהמ כדי להכהניע רוח הבהמיות כי אש שעל המזבח הוא בחי'אש שלמעלה אש מחשמל, כי הבהמ"ק הוא בחי' הלב של העולם בבחי' דברו על לב ירושלים (ישעי' מ) בבחי' והיו עיני ולבי שם. שמשם יוצא האש מחשמל בבחי' חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש (תהלים לט). וזה האש מחשמל שהוא האש שעל המזבח שורף את הקרבן ומכניע רוח הבהמיות ונכלל בהמה באדם שזהו עיקר הקרבן כידוע בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וכו'. שעיקר הקרבן שיעלה בחי' בהמה לאדם כי ע"י האש הנ"ל נופלין למטה הג' קליפות הנ"ל ואזי נכלל נוגה בקדושה כנ"ל. וזה בחי' הקרבת קרבן התמיד וקרטת כי ע"י הקרבן ע"י האש ששורף את הבהמיות נופל הרע למטה אז יכולין לברר כל הניצוצות הקדושים בסוד י"א סממני הקרטת כנ"ל שזהו בחי' שנוגה נכלל בקדושה ושעי"ז עולין כל הניצוצות אל הקדושה כנודע:
font-size: 0.85em;
אות ו וע"כ האדם חייב בהיזק אפילו בשוגג כנ"ל. כי צריך להשמר אפילו בשוגג ואפי' בשעת הסתלקות הדעת בחי' שינה ע"י בחי' החשמל ששמור את האמונה ששם באין המוין בשעת בחי' שינה כנ"ל. וע"כ הדם חייב אפילו נזקי בהמתו כי האדם צריך להעלות אפילו בחי' בהמה לאדם ע"י בחי' החשמל הנ"ל ואז אפילו הבהמה שלו לא תבא לידי היזק ע"י שלימות הדעת שנשלם ע"י בחי' החשמל כנ"ל. כי יעקר ההיזק ע"י פגם הדעת כנ"ל וכ"ש (ישעי' יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דהה שע"י ריבוי הדעת גם הבהמות וחיות אינם מזיקים כלל כי אין שלימות להדעת כל זמן שאינו זוכה להמשיך בחי' החשמל הנ"ל שהוא שומר את האמונה שהיא עיקר קיום הדעת כנ"ל. וכשזוכה לבחי' חשמל הנ"ל אזי נכלל נוגה בקדושה ואזי מעלה כל הניצוצות אל הקדושה ועולה בהמה לאדם לבחי' דעת ואזי אין שום היזק אפילו בבהמות וחיות כנ"ל כי הנצוצות הקדושים שנפלו באין משבירת כלים ומשם באין כל ההיזקות שהם בחי' שבירה. אבל כשמעלין כל הניצוצות נתבטל בחי' השבירה בחי' היזק כי הכל עולה אל הדעת בבחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן שהוא חכמה כנ"ל וע"י הדעת נתבטלין כל ההיזיקות כנ"ל:
font-style: italic;
אות ז וזה בחי' תשלומי נזק כ"ש כסף ישיב לבעליו. כסף דייקא בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא בחי' שלימות הדעת היפך סוספיתא דדהבא שבא ע"י פגם הדעת כנ"ל. כי עיקר שלימות הדעת תלוי במו"מ באמונה כמבואר במאמר הנ"ל. כי עיקר בירו הניצוצות ע"י מו"מ כמובא בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. כי בהממון הם כל הניצוצות כמובא במ"א. וכשעושה מו"מ באמונההוא בחי' הקרבת קרבן התמיד וקטורת שעולין כל הניצוצות אל הקדושה כנ"ל. ואז נתחדש מוחו בבחי' הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות כנ"ל. וכשעושה מו,מ באמונה הוא עוסק בדיני ממונות כנ"ל. וכל דיינ ממונות כלולים בדיינ נזיקיין וע"כ קרא התנא הסדר משניות שמדבר מדיני ממונות בשם נזיקין וכמו שארז"ל האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין. כי א"א לעשות מו"מ באמונהכ"א כששמח בחלקו ומסתפק בשלו ואינו חומד את של חבירו אדרבא מוותר משלו לחבירו שמקיים ודובר אמת בלבבו כרב ספרא שעשה לפנים משורת הדין. וכשאינו חומד את של חבירו ואזי אינו נפגם לבו ואין נפגם בחי' החשמל הנ"ל אז יכול לקיים מילי דנזיקין כי אז יכול לשמרו מלהזיק לחבירו כנ"ל, אבל כל זמן שיש לו חמדה לממון חבירו אזי בודאי לא ישמור מהיזק כי בראיה בעלמא יכול להזיקו ואפילו ע"י החמדה לבד יכול להזיקו כמבואר בדברי רבינו במ"א וכנ"ל:
color: #7a4010;
נמצא שכל דיינ נזיקין דהיינו לשמור מהיזק הוא תלוי בשמירת הלב דהיינו שלא יחמוד את של חבירו כנ"ל ובזה תלוי כל המו"מ באמונה שהוא בחי' דיני ממונות כנ"ל. וע"כ כל דיני מונות קרא התנא בשם נזיקין להורות שא"א לקיים כל דיני ממונות כ"א מי ששומר א,ע מלהזיק לחבירו והעיקר ע"י שאין לו חמדה בלב לשל חבירו כי בלא זה א"א להשמר מהיזק וא"א לקיים דיני ממונות דהיינו לעשות מו"מ באמונה כנ"ל. כי הכל תלוי בבחי' החשמל שמנשך מהלב וע"כ העיקר לשמור הלב שלא יחמוד של חבירו שלא יהי' נפגם ח"ן בחי' החשמל הנ"ל הנעשה מבחי' ודובר אמת בלבבו כנ"ל. ומי שפוגם בזה ומזיק את חבירו ח"ו צריך לשלם לו במיטב, במיטב דייקא כי צריך לחזור לברר הטוב שנתערב וכו' ע"י פגם הדעת שמשם בא ההיזק שעי"ז נעשה סוספיתא דדהבא ונתערב טו"ר ח"ו. וע"י הממון שמשלם חוזר ומבר הטוב מהרע ומעלהו לשרשו ומחזירו להבעלים בבחי' כסף ישיב לבעליו בבחי' זרקא דאיזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן שהו אחכמה שהוא בחי' בעלים. כי חכמה הוא הבעלים של כל הדברים שבעולם כי כולם בחכמה עשית (תהילים קד). וע"כ קראה התורה התשלומין כסף בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא דהיינו שחוזר ונתתקן המוח בבחי' חוורא ככספא היפך סוספיתא דדהבא. וזהו בחי' שצריך המזיק לשלם במיטב דייקא כי צריך לברר הטוב וכו' כנ"ל:
And if so, it is difficult at first glance: why did Hashem do this to the earth, that it should need craftsmen, masters of labor? Is He not, blessed be He, all-powerful? And since in His wisdom He created the wood or the metal, He certainly could have created complete vessels, and there would have been no need for the repair and the making by the craftsmen, the masters of labor. But this matter relates to what is written in the Midrash regarding the question of the heretics, who asked: Why did the Holy One, blessed be He, create man with an orlah [foreskin], so that we need to circumcise him? And why was man not created already circumcised? And they answered them: Everything that the Holy One, blessed be He, created needs repair. The wheat needs to be ground, the lupines, etc. Even man needs repair — that is, the repair of the milah [circumcision]. And the matter is thus: Hashem, blessed be He, created the entire Creation only for the sake of man, the one who possesses free choice [b’chirah]. And therefore it was His will, blessed be He, that man should direct and sustain the entire world and its fullness. And as it is written: “And the earth He gave to the children of man” (Tehillim 115:16). And therefore He wanted that the entire world and its fullness should be directed through is’ar’rusa dil’sasa [arousal from below] specifically — that is, through the actions of the lower beings, people, specifically — that they specifically should direct and give life and sustain the entire world. However, at the beginning of Creation, when there was not yet any person, it was of necessity that He created the world through His wonders alone, without any arousal from below. But He created all things lacking. Until man should repair them — in order that all things should be completed through arousal from below, through the actions of people specifically. And then, through man completing and repairing the thing, it is considered as if he himself made the thing and created it. For such is the truth: that the essential creation needs to be through arousal from below — that is, through the good deeds of the tzadikim. And as our Sages of blessed memory said: “My world, My world! Who created you? Yaakov created you,” etc. And from there it chains down that also in the physical realm, all things are lacking and need repair through the actions of the lower beings, people, specifically. And because of this itself, all things are lacking from the beginning of Creation — because they were created without arousal from below, when the creation has no completeness. For the essential completeness of creation is through arousal from below specifically, as above. And from this is drawn the craftsmanship of all the craftsmen, the masters of labor. For the craftsman specifically must make the vessel from the wood and the metals. For the essential repair and completeness of the vessels — which is the completeness of creation — is through the lower beings, people, specifically. For just as people need to repair and complete the world spiritually through their good deeds — for which everything was created — so too they need also in the physical realm that people specifically should complete and repair all things in the world. And therefore no thing has completeness from the beginning of creation — for the wheat needs to be ground, etc., and likewise the wood and the metals, etc., need craftsmen to make vessels from them. And all of this is because of the aspect mentioned above — that everything must be completed through people specifically, as above. And in truth, it is all one. For through making the vessel and completing the thing physically, through this the thing arrives at its completeness also spiritually. For it is known that everything was created only for His glory, as our Sages of blessed memory said: “Everything that the Holy One, blessed be He, created,” etc. — that is, for the sake of Israel, that they should fulfill the Torah and serve Him, blessed be He, through all the things in the world. And as long as the thing is not repaired physically, one certainly cannot serve Hashem, blessed be He, with this thing. For example, wood or metal — as long as it is an unformed mass and no vessel has been made from it, it is not needed by man and he cannot serve Hashem, blessed be He, with it. But when the craftsman takes the wood and the metal and makes from it a vessel — such as a spoon or a bowl — then it is needed by man, and then man can serve Hashem, blessed be He, with it. For he eats with the spoon and the bowl in honor of Shabbos, or he honors guests with them, and he also recites a blessing over the food that he eats in them, at the beginning and at the end. For certainly, Israel, a holy people, serve Hashem, blessed be He, with all things in the world. But it is impossible for them to perform their service with any thing unless it is first repaired and made into a vessel. And then they repair and complete the thing spiritually through serving Hashem, blessed be He, with it — which is the essential life-force and completeness of all things in the world. It emerges that through the craftsman repairing and making the vessel physically, through this the thing arrives at its completeness also spiritually. And the entire creation was created with wisdom, as it is written: “You made them all with wisdom” (Tehillim 104:24). For there is in every thing in the world a wondrous wisdom. But Hashem, blessed be He, created all things lacking, as above. And because of this He constricted [tzimtzeim] His wisdom and diminished and withheld from the wisdom needed for this thing. For since He wanted this thing to be lacking — and the completeness of every thing is through the wisdom that is in it — therefore He needed to constrict and diminish and withhold the wisdom from this thing, so that it should remain lacking, until man should complete the wisdom of this thing through the wisdom of his own mind, which is the aspect of the arousal from below through which everything needs to be completed, as above. And man’s wisdom — which is the aspect of the arousal from below through which everything is completed — this wisdom is drawn and chained down from the wisdom of the Torah. For the Torah preceded the world and was the instrument [k’li] through which the world was created, as our Sages of blessed memory said. And therefore the Torah is called “oman” [master craftsman], as it is written: “And I was with Him as an oman” (Mishlai 8:30). And from there it chains down to below, to all the lower beings, that they also have wisdom for all types of craftsmanship, through which they complete all things in the world. And this is the wisdom that Hashem, blessed be He, constricted and diminished and withheld from each and every thing, in order that man should complete it through his wisdom, through the wisdom that comes from the Torah. And all of this is because of the aspect of free choice — for everything must be completed through man who has free choice. And through this specifically all things arrive at their completeness — through the wisdom of man that comes from the Torah. And therefore, because there must be free choice, therefore Hashem, blessed be He, constricted and withheld the wisdom from each thing. So that if a person wants, he can add wisdom to this thing and complete it in order to serve Hashem, blessed be He, with it, and then he can serve Him, blessed be He, with this thing and complete and bring it to its completeness also spiritually, as above. And conversely, if he wants, G–d forbid, to incline to the other side, he will find room to err, G–d forbid — since the wisdom has not been revealed in completeness, as above. And this is: “which G–d created to make” [asher bara Elokim la’asos] (Beraishis 2:3). That Hashem, blessed be He, created all things in a manner that man should need to make and repair and finish them. For the wheat needs to be ground, the lupines need cooking, etc., as above. It emerges that the essential craftsmanship of all the craftsmen — its root is drawn from emunah. And likewise the guarding of all things in the world is also drawn from emunah. For shamor [guarding] is the attribute of malchus, which is emunah, as is known. For if all things had been created in their completeness, there would have been no need for either craftsmanship or guarding. For the need for craftsmanship and guarding comes only because all things in the world are lacking from the beginning of creation, as above. And why are they lacking? Because of the tzimtzum of the wisdom, as above. And why did He constrict the wisdom? Because of free choice. And free choice — all is one with emunah, as is known. For the main aspect of emunah is in the place of free choice, for there is no free choice except in the place where emunah is needed. And there, specifically, is where the essential rectification of emunah takes place. It emerges that the root of the craftsmanship and the guarding is from emunah. And since both come from one root, therefore the craftsmen are guardians, as mentioned above. And the more one blemishes the emunah, G–d forbid, through this is drawn more blemish to the creation itself — because of the constriction of the wisdom mentioned above — and through this is drawn more damage and loss to all things in the world, G–d protect us. And therefore, in truth, Torah scholars do not need guarding [talmidai chachamim ainam tz’richim n’tirusa]. For the Torah, which is emunah, guards them, as above. And this is the aspect of the difference between the shomer chinam [unpaid guardian] and the shomer sachar [paid guardian]: that the shomer chinam is exempt from everything, and the shomer sachar is liable for theft and loss, etc. For it is brought in the Torah teaching “Tzivisa Tzedek Aidosecha Ve’emunah M’od” (siman 23) that the essential emunah depends on money — that is, one must spend and scatter money for the sake of the mitzvah. For the attribute of tzedek [justice] — as long as it is not joined with emes [truth] — the dinim [judgments] that are in this attribute of tzedek are still harsh. But when it is joined with emes, then it becomes emunah — in the aspect of: “tzedek when it is joined with emes becomes emunah”. And the main joining of tzedek with emes is through money, as is explained there. For as long as the mitzvah does not cost money, it is still only tzedek. But when one scatters money for the sake of the mitzvah, then it becomes emunah, in the aspect of: “tzedek when joined with emes becomes emunah” — see there. [continued:] And therefore all things in the world, before man completes them through the aspect of emunah, are in the aspect of tzedek, where there is the grasp of the dinim, from which chains down the grasp of the Sitra Achara and the k’lipos, from which one must guard. But when man inclines the tzedek toward emes through the emunah — then the tzedek becomes emunah and there is no more grasp for the dinim and the k’lipos. And this is the aspect of guarding — which comes from emunah, as above. For specifically through emunah, tzedek is completed and sweetened and becomes emunah, and then there is no grasp of the dinim and k’lipos, and then one is guarded from all the damages. And therefore the shomer chinam is exempt from everything. For the shomer chinam guards for free, and this free guarding is the aspect of emunah, for emunah depends on money — and when one does something for free, this is the aspect of the completion of the emunah. And then the tzedek is completed and becomes emunah, and there is no grasp for the dinim and k’lipos. But the shomer sachar, since he receives wages, the emunah is not yet completed through him regarding this thing. For the essential emunah depends on money, and since he is receiving money for the guarding, he has not yet reached the aspect of emunah. And therefore he is liable for theft and loss, which come from the dinim and the k’lipos that have grasp in the tzedek before it becomes emunah. And the essential guarding — that is, to draw the guarding from the aspect of emunah — lies upon him, since he received wages of money or its equivalent, where the essential strengthening of the emunah takes place, as above. And therefore the craftsmen are paid guardians. For the craftsman, since he accepted upon himself the labor and the craftsmanship of this vessel, therefore the guarding certainly falls upon him, as if he had received the wages of guarding. For also the rectification of craftsmanship is only through emunah — for it is impossible to make any vessel without the wisdom of the Torah that is the aspect of the oman, as above. And the essential completeness through the Torah is only through emunah, as above. And money — from which the essential emunah is drawn — is included in this. For the ba’al habayis [the owner] gave him the materials of the vessel, which is the aspect of money. And through completing the vessel through his craftsmanship — which is the aspect of the completion of emunah, as above — through this is drawn the guarding from its root, from the aspect of emunah that depends on money, in the aspect of: “v’emunah m’od” — which is the aspect of: “tzedek when joined with emes becomes emunah,” as above. And this is the aspect of: “Ha’umnam ailem tzedek t’dabairu(n)” (Tehillim 58:2) — “Is it indeed [ha’umnam] silence? Tzedek shall you speak?” For when the thing is lacking, it is in the aspect of silence [ailem] — for one cannot yet give thanks to Him, blessed be He, and bless Him over the thing, since it is still lacking. And this is: “Ha’umnam ailem tzedek” — when the craftsmanship [umanus] is in the aspect of silence, in the aspect of tzedek that has not yet become emunah — then: “tzedek t’dabairu(n)” — that one must draw the speech to complete the aspect of tzedek, in order that it should become emunah, through which is the essential completeness of the craftsmanship, as above. And this is: “Maisharim tishp’tu b’nai adam” — “With uprightness shall you judge, children of man.” “Children of man” [b’nai adam] specifically — that is, the verse says that this matter depends on you, the children of man specifically, to join tzedek with emes. For yosher [uprightness] is the aspect of emes, as it is written: “And write uprightness, words of truth” (Koheles 12:10). That is, you, the children of man, are those upon whom it falls to bring all the things of the world to their completeness by joining tzedek with emes, so that it should become emunah — upon which depends the completeness of all creation. And this depends on the children of man who are in this world specifically, who have free choice, etc., as above.
אות ח וזה בחי' האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין. האי מןא דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות. כי כולו חד. כי א"א לקיים מילי דנזיקין כ"א ע"י שלשה בחינות הנאמרין במאמר הנ"ל דהיינו שישמר מוחו ודעתו ממחשבות חיצוניות ןוגם יחדש את חוחו ע"י בחי' שינה וז תלוי באמונה כשזוכה שיהי' לו אמונה שלימה כנ"ל וגם צרך לשמור האמונה ע"י אמת שבלב ע"י החשמל הנ"ל בחי' אימא דמסככא על בני' ואז יכול להיות נזהר מהזיק בין במזיד בין בשוגג בין ער בין ישן ואפילו מהזיק ראי' כנ"ל. וג' בחי' אלו הנ"ל הם בחי' שלשה אבות. חכמה בשלימות שהוא שורש כל הבריאה בחי' כולם בחכמה עשית, זה בח'י אברהם שהוא ימין בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא כמובא במ"א. וזה בחי' אלה תולדת השמים הוארץ בהבראם באברהם כי כולם בחכמה עשית. שינה הנ"ל שאז המוח בא בתוך אמונהבחי' לילה בחי' חשך וכו' כנ"ל, וזה בחי' יצחק גבורות בחי' חשך בחי' ותכהינה עיניו מראות שהוא בחי' ר"ה שהוא בחי' פחד יצחקכידוע ואז הוא בחי' שינה כידוע כמובא במאמר הנ"ל. ועיקר המתקת פחד יצחק בחי' שינה הנ"ל הוא ע"י יעקב שהוא בחי' אמת בחי' ודובר אמת בלבבו הנ"ל. כי יעקב בחי' אמת הוא מכריע לצד ימין וממתיק פחד יצחק כנודע, כי יעקוב בחי' אור הפנים דהיינו חידוש המוחין שמקבלין מהאמונה בשעת השינה שעי"ז נתחדשין המוחין שהם בחי' אברהם כנ"ל ואז נמתקין כל הגבורות. כי יעקב הוא בחי' אמת שבלב שמשם נמשך בחי' החשמ"ל הנ"ל בחי' אימא דמסככא על בני' שהוא בחי' סוכת שלם שהוא בחי' יעקב בחי' ויעקב נסע סוכתה וכו' ולמקנהו עשה סוכות (בראשית לג). וע"כ יעקב בחיר שבאבות ומטתו שלימה כי הוא כלול משלשתן. כי עיקר תיקון המוח והאמונה שהוא בחי' אברהם ויצחק כנ"ל הוא ע"י החשמ"ל הנ"ל הנמשך ע"י אמת שבלב שהוא בחי'יעקב כנ"ל. וע"כ כל זמן שלא נולד יעקב עדייןלא הי' המוח בשלימות ולא הי' אפשר להשמר מהזיק כי מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו שהן מזיקי עלמא כנ"ל שהחריבו שני המקדשות שהי' כנגד אברהם ויצחק כי כל זמן שלא נתגלה יעקב א"א לשמור המוח בשלימות כי עיקר שמירת המוח ע"י אמונה כנ"ל ועיקר שמירת האמונה ע"י אמת שבלב בחי' יעקב:
text-align: right;
אות ט וע"כ מאן דבעי למהוי חסידא בחי' מוח זך ככסף בחי' אברהם איש החסד לקיים מילי דנזיקין כנ"ל. כי כשנשמר מהזיק וזה א"א כ"א ע"י בחי' החשמ"ל הנ"ל שעי"ז נשמר האמונה ועי"ז קיום המוחין כי בלא זה א"א לקיים מילי דנזיקין כנ"ל. וע"כ כשמקיימים מילי דנזיקין בודאי חוא חסיד דהיינו שמוחו בשלימות שהוא בחי' אברהם איש החסד כנ"ל. וזהו ואמרי לה מילי דאבות היינו הך. כי בודאי א"א לשמור המוח כדי שלא יבא לידי היזק כ"א כשיזכה להיות נכלל בשלשה אבות ע"י שלשה בחי' הנ"ל כי בלא זה א"א לשמור את המוח כנ"ל. וזהו ואמרי לה מילי דברכות כי עיקר שמירה מלהזיק הואתלוי רק בבחי' החשמל הנמשך מהלב כנז,ל דהיינו שלא יהי' לו חמדה בלבו שעי"ז הוא טוב עין בחי' טוב עין הוא יברך, היפך רע עין שבא ע"י נפש רחבה ע"י חמדת הלב כנ"ל שעינו רעה בשל חבירו שאז יכול לזיק ח"ו בראייתו שזהו בחי' קללה כשרז"ל בכל מה דאסתכל אתלטייא. וצריך האדם שלא יהי' לו חמדה בלב ויהי' לו לב טוב כדי שיהי' בבחי' טוב עין הוא יברך ואז דייקא יכול להשמר מלהזיק כי בזה תלוי הכל כנ"ל. וזה בחי' מילי דברכות היפך רע עין בחי' היזק ראי'. רק יהי' בבחי' ברכה בחי' טוב עין הוא יברך כנ"ל:
margin-top: 8px;
אות י וזה בחי' מה שתם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם כי האדם יש לו דעת ותיכף כשדמזיק זה בחי' פגם הדעת שמשם בא ההזיק שנמשך מבחי' חית קנה כנ"ל. אבך הבהמה אין לה דעת והוא מבחי' נוגה שחציו טוב וכו'. ודרך הבהמה להזיק שלא בכוונה כגון ברגל בדרך הליכתה או בשן להנאתה וכיוצא בזה. כי מחמת שאין לה דעת ע"י היא מזקת כי כל ההזיקות מהעדר הדעת כנ"ל. אבל שיהי' להבהמה כוונה להזיק, להזיק בווכנה שלא להנאתה כגןו בקרן וכיוצא זהו שינוי כשרז"ל. וע"כ אין נעשה מועד כ"א בשלשה פעמים וקודם לזה נקרא תם ומשלם רק חצי נזק. כי מהיכן נמשך שיהי' להבהמה כוונה להזיק. אך זהו מבחי' פגם הדעת של האדם שנפגם ע"י פגם הלב הנ"ל שנפגם בחי' החשמל הנ"ל וכשאין נמשך החשמל אז יהם יונקים מהקדושה מבחי' הדעת כי אין יכולין לברר נוגה שמשם אחיזת הבהמה להכלל בקדושה, ואדרבא הם יונקים מהדעת ח"ו שנכלל הבהמה בבחי' ג' קליפות הטמאות הנ"ל. ואזי כשהם יונקים מהדעת אז נמשך הדעת לבחי' הבהמה ונהפך יניקת הדעת להזיק בכוונה כי הם מזייק עלמא. נמצא שעיקר מה שמזיק הבהמה בכוונה הוא מפגם הדעת של האדם ע"י שנסתלק בחי' החשמל שעי"ז נמשך הדעת להם ח"ו לבחי' בהמיות ושם נהפך הדעת ח"ו ונמשך מזה היזק בכוונה היפך הדעת דקדושה ששמור מהיזק. וע"כ אין נעשה מועד כ"א בשלשה פעמים דהיינו בפעם השלישי נעשה מועד ומשלם נזק שלם כנגד בחי' ג' קליפות הנ"ל שיונקים ח"ו מהדעת. ע"י פגם הלב הנ"ל שעי"ז נעשית הבהמה מועדת בכוונה כנ"ל. אבל קודם לזה עדיין הוא תם ומשלם חצי נזק כי עדיין אין נכללת בהם רק הוא בבחי' נוגה שמעורב טו"ר חציו טוב וחציו רע. וע"כ אינו חייב רק החצי נזק כי עיקר השמירה של הניזקין הוא ע"י הדעת ע"י החשמל הנ"ל וכו' שהוא בחי' שלשה אבות כנ"לשהם מכניעין ומבטלין הג' קליפות הנ, Kונכלל נוגה בקדושה ואז אפילו הבהמה נשמרת מהזיק לגמרי. וזהו בחי' קרבנות כנ"ל, וזהו בחי' הקרבת קרבן התמיד הנאמר במאמר הנ"ל שיהיה נכלל בהמה באדם שיהיה נכלל בחי' נוגה וכו' בקדושה כנ"ל. ואז עולין כל הניצוצות הקדושה בסוד י"א סממני הקטורת כנ"ל. ואז נכנע ונתבטל בחי' שור המועד שהוא בחי' תולע בגי' שור שנכנע ע"י הקרבת קרבן התמיד כמובא בפע"ח. וזהו בחי' עולת תמיד כ"ש שם. וזהו להקריב לי במועדו ונכנע בחי' שור המועד כנ"ל. וכל זה ע"י בח י' יעקב כנ"ל. בחי' אל תיראי תולעת יעקב כ"ש בפע"ח. כי ע"י יעקב נכנע בחי' תולע הנ"ל. בחי' שור המועד. כי עיקר ביטול ההיזיקות ע"י החשמל הנ"ל הנמשך מבחי' יעקב שהוא בחי' אמת כנ"ל. וזה בחי' מה שאיתא בתיקונים בסופו בראשית ברא אלקים ר"ת בבא דאינון תלתא בבא וכו' על שור על שה וכו'. דהיינו כל דיני נזקין שבתלתא בבות וכו' ע"ש. כי דיני נזקין שבתלתא בבי הם מרומזין בתחילת התורה בתחילת בריאת שמים וארץ. כי הם בחי' שמירת המוח כנ"ל. שעי"ז ברא העולם בחי' כולם בחכמה עשית. וזהו בראשית ברא אלקים ר"ת בבא כנ"ל. וס"ת אמת, כי עיקר שמירת נזקין בחי' דיני ממונות שבתלתא בבא הם ע"י אמת בחי' יעקב שעי"ז נמשך בחי' החשמל שעי"ז נשמר המוח ועי"ז נתבטל כל מיני היזק בבחי' לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דיעה כנ"ל. וע"כ הם תלתא בבא כנגד בחי' שלשה אבות הנ"ל שעל ידם עיקר השמירה מנזיקין כנ"ל. והעיקר ע"י יע קב שכלולת משלשתן שהוא בחי' אמת כנ"ל:
Maakeh [Rooftop Railing] and the Protection of the Soul
אות יא וזה בחי' כה אמר ה' אל יעקב אשר פדה את אברהם. כי ע"י בחי' יעקב ניצול אברהם שהוא בחי' החכמה כנ"ל. וזהו אשר פדה את אברהם דהיינו מאור כשדים כשרז"ל שבזכות יעקב ניצול אברהם מאור כשדים. כי ע"י יעקב נמשך בחי' חשמל כנ"ל ואשר החשמ"ל שורף ומכניע האש של הס"א שרוצה ח"ו להתגבר על אברהם שהוא החכמה. כי מהאש יצאו והאש תאכלם (יחזקאל ט"ו). וע"כ כשהאש של הס"א רצה להתאחז באברהם בבחי' החכמה יצא אש מהחשמל שנמשך מבחיח' יעקב ושרף אותם ונתבטל אש שלהם ולא הי' יכול לשלוט באברהם. כי מהאש יצאו והאש תאכלם כנ"ל. וזה בחי' וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. כי שני המקדשות שהי' כנגד אברהם ויצחק נחרבו כנ"ל. כי עיקר השמירה ע"י בחי' יעקב כנ"ל. וע"כ לעתיד שיהי' גאולה שלימה יהי' הבהמ"ק בזכות יעקב. וע"כ מנה הכתוב את האבות להיפך והתלחיל מיעקב תחילה. כי עיקר התיקון ע"י שיהי' נמשך סוכת שלםך בחי' חשמל הנ"ל מבחי' יעקב ועי"ז יהי' נשמר האמונה בחי' שינה בחי' לילה בחי' יצחק. וזהו ואף את בריתי יצחק. וע"י האמונה יהי' קיום המוח והחכמה בחי' אברהם. וזוה ואף את בריתי אברהם. כי מתחילה שהי' אברהם ויצחק קודם ליעקב עי"ז לא הי' אפשר להמוח שיהי' בתכלית השלימות. ועי"ז נחרבו שני מקדשות ע"י כרך של רומי וכו' כנ"ל. אבל לעתיד יהי' להיפך שיתחיל מיעקב ואז יהי' נשמר האמונה והחכמה בחי' אברהם ויצחק. ואז והארץ אזכור כי אז יזכור השי"ת את ארץ הקדושה להשיב ישראל לארצם ויבנה בתוכה בית המקדש שיהי' קיים לעולם. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב וכו' וכנ"ל: בילא"ו:
Halacha 2
Loading comments…