נזיקין ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
But You, O LORD, laugh at them; You mock all the nations.
אות א אסור להזיק ממון לחבירו וא םהזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהי' שוגג בין שהי' אנוס. ובמשנה בגמ' בבא קמא מפורש יותר וז"ל: אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן. אפילו בראייתו אם יש לו הזיק לחבירו אסור להסתכל בו. לפיכך אסור לו לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומד בקמותיה:
The commandment of maakeh [rooftop railing]:
ענין איסור להזיק לחבירו ואפילו בשוגג ובשינה וענין תשלומי נזק וענין היזק ראיה:
For one must build the house with wisdom — in the aspect of: "By wisdom a house is built..." [Mishlei 24:3] and so forth. And then the house is in the aspect of sukkah [booth] — for the sukkah is the aspect of Bina [Understanding], mochin [divine mindstates / expanded consciousness] — as the essential tikkun [rectification] of the building of the house is through the aspect of sukkah, mochin, as stated above — in the aspect of: "And Yaakov traveled to Sukos and built himself a house" [Bereishis 33:17], as Rabainu [our master, teacher, and Rebbe — Rebbe Nachman of Breslov], of blessed memory, wrote — all of this — in §266 [of Likutay Moharan, Part I].
ע"פ המאמר אשרי העם יודעי תורעה (סי' לה) המתחיל דעכי תשובה היא בחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן ומאן ההוא אתר חכמה כי חכמה הוא שורש כל הדברים כ,ש כולם בחכמה עשית. לכן צריך כל אחד לשמור את שכלו משכליות חיצוניות הם בחי' קנה שבקליפה כ"ש גער חית קנה וכו' שהוא כנגד קנה חכמה שבקדושה. וכשאדם מכניס בתוך שכלו מחשבות חיצוניות הם חכמות חיצוניות אז ינתמעט קדוש תשכלו כפי המקום של חכמה חיצוניות וכו'. ועל זה השכל מתלקטים ומתחברים כל מדות רעות וכו' בחי' כרך גדול של רומי בחי' ירד גבריאל ונעץ קנה בים. שגם למעלה מהשתלשלות הגבורות נעשה סוספיתא דדהבא כו' וכו'. ועליו נבנה כרך גדול של רומי היינו נחש הקדמוני שהוא בונה בנינו על זה השכל החיצוני. ואח"כ כשאדם שומר א"ע משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וכו'. וזהו ע"י שינה כמובא בזוה"ק חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' ובשעת שינה המוחין היינו הנשמה באה בתוך אמונה וכו'. ויש כמה בחי' שינה. יש שינה בגשמיות וכו'. גם פשטי אורייתא הוא בחי' שינה לגבי דבגיקות הבורא וכו'. ויש שינה שהוא בחי' מו"מ וכו' היינו מו"מ באמונהוכו'. וזהו הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות וכו'. ועיקר חידוש המוחין שמקבלין ע"י אמונה בשעת שינה מקבלין מאור הפנים כוו'. אבל כשאדם מכניס שכלו בתוך אמונה בבחי' שינה וכו' אזי צריך לשמרו את האמונה שלא ינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בבחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' וירושלים הוא בחי' אמונה בחי' לילה פשטי אורייתא בחי' מאור הקטן וכו'. וצריך להמשיך בחי' חשמל מעולם הבינה להלביש את המלכות היינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם וכו' וזה נעשה כשמקיים בשעת מו"מ באמונה וודבר אמת בלבבו כרב ספרא וכו' ואזי אימא מסככת על בנאה וכו'. וזה בחי' הקרבת קרבן התמיג והקרת הקטורת כי ע"י התמיד עולה חב"ד דעשי' ביצירה וכל הניצוצות הקדושה שבקליפה עולים בסוד י"א סממני הקטרות בבחי' מלכות וכו' ע"ש כל זה באר היטב:
And this is the aspect of the commandment of maakeh — which is the aspect of shemira [protection / guarding] for the moach [brain] and the seichel [intellect], so that they should not fall, G‑d forbid. For one must guard the brain very much — not to allow the intellect and the thought within the brain to go out and to spread beyond the boundary of holiness, to think external thoughts, G‑d forbid. And this is the aspect of maakeh — that one must make a maakeh and a partition [mechitza] for the roof of the house — which is the aspect of the beginning of the intellect, which is the highest and uppermost [dimension] of all. And one must guard it very much and make for it a maakeh, a partition, and a boundary — so as not to allow it to go outside, to think an external thought, G‑d forbid — in the aspect of: "And I said to the sea: 'Until here shall you come, and here shall your proud waves be stilled'" [Iyov 38:11]. For the intellect — which is the aspect of the sea of wisdom — its way is to rise up and to exalt itself continually, wanting to go outside — through the waves, which are the aspect of the surge of thoughts that rise up and want to go out beyond [the boundary], G‑d forbid. And Hashem, Blessed be He, decreed upon the intellect: "Until here shall you come, and here shall [your waves be stilled]..." and so forth — that one must subdue the thought, not to allow it to go beyond the boundary of holiness, and to break the waves — which are the thoughts that rise up to go outside — to subdue them and to break them, so that they should not go beyond the boundary of holiness — in the aspect of: "Who placed sand as the boundary for the sea..." [Yirmiya 5:22] and so forth, as stated above.
Translation not yet available
אות ב וזה בחי' איסור לעשות איזה היזק לחבירו. כי כל ההיזיקות באין מפגם הדעת והשכל כמבואר ומובן בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ לעתיד שיהי' השכל מופלא בעולם לא יהי' שום היזק בעולם כ"ש לא ירעו ולא ישחיתו כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו'. וכן מבואר בהא"ב של רבינו ז"ל (אות ד' דעת סי' כ"ה) וז,ל כשאתה עושה איזה היזק ידיע ליהוי לך שפגמת בדעת. נמצאשכל היזיקות ע"י פגם הדעת. וזה מרומז היטב במאמר הנ"ל כי צריך כ"א לשמור מאד את שכלו ממחשבות זרות. וכשפוגם בשכלו ח"ו ומכניס בשכלו ח"ו מחשבות זרות חכמות חיצוניות אזי נעשה ח"ו סוספיתא דדגהבא וניתן מקום לחית קנה לבנות בנינו על זה השכל החיצוני בחי'ירד גבריאל ונעץ קנה בים החכמה וכו' כנ"ל. נממא שחית קנה מתגבר ח"ו ע"י פגם הדעת. וחית קנה הוא בחי' עשו וישמעאל בחי' חזיר היער כשפרש"י שם (תהים פ') שהם בחי' נחש הקדמוני הנ"ל שהם ראש לכל המזיקים שבעולם כי הם מזייק עלמא שמהם באים כל מיני היזיקות שבעולם. וז,ש בעשו יודע ציד איש שדה שהי' צד ומזיק כל בני עולם. וזהו יודע ציד יודע דייקא כי עיקר יניקתן ע"י הדעת ע"י פגם הדעת כנ"ל. וכן בישמעאל כתיב פרא אדם ידו בכל וכו'. כי הוא מזיק הכל כי הם החריבו את הבהמ"ק שזה כולל כל ההיזיקות שבעולם. כי בשעה שהי' הבהמ"ק קיים היו הכל יושבים בשלום והשקט בלי שום היזק איש תחת גפנו וכו' כמו שהי' בימי שלמה. וע"י חורבן הבמה"מ ע"י כרך גדול של רומי בחי' עשו וישמעאל עי"ז הזיקו והחריבו כל העשירו תוכל ההשפעות של ישראל. כי הבהמ"ק שם הי' כלול כל עשירות דקדושה של ישראל בחי' זהב וכסף ונחשת וכו' ואבנים טובות שהיו בבהמ"ק וכלים של בהמ"ק שכל זה הוא בחי' עשירות דקדושה ומשם הי' יוצא ההשפע והעשירות דקדושה ומשם הי' יוצא ההשפעה והעשירות לכל ישראל. והם ע"י שהחריבו והזיקו את הבהמ"ק עי"ז הזיקו הכל כי מאז אין שלום ושלוה והתגברו ח"ו מזיקי עלמא. נמצא שכל מיני היזיקות באים ח"ו ע"י בחי' חית קנה כרך גדול של רומי שהם מתגברים ויוצאים להזיק ח"ו ע"י פגם השכל כנ"ל בבחי' ירד גבריאל ונעץ קנה וכו'. וע"י ע"י פגם השכל באים כל מיני היזק וכנ"ל:
10 עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי-א-לֹהִים מִשְׂגַּבִּי And this is the aspect of a maakeh for the roof of the house — the aspect of a partition and boundary for the roof of the intellect — that is, the beginning of the intellect. For the essential [point] depends on the beginning and the start of the thought — which one must guard very much, not to allow it to go outside. For then it is easy to subdue it and to guard it from going outside. But immediately when one allows the beginning of the thought to go outside — through this one falls, G‑d forbid, in the aspect of choleh nofeil [the falling sickness / epilepsy], G‑d forbid — as is explained in the Torah "Ha'i man d'azil l'minsav" ["One who goes to take a wife"] [Likutay Moharan I, §29]. See there — the aspect of the falling sickness [choleh nofeil], G‑d forbid — which is the aspect of the fall of the mochin through the dominance of the damim [blood], which surges and sprays into the brain, and through this one falls, G‑d forbid.
Translation not yet available
אות ג וע"כ אדם מועד לעולם וכו'. כי עיקר האדם הואהדעת וזה גדר האדם שישמור דעתו ושכלו ואזי בודאי לא יזיק כנ"ל וע"כ הוא חייב אפילו בשעת שינה על היזק כי אע"פ שבשעת שינה אין לו דעת אעפ"כ גם אז בשעת שינה חל עליו האיסור והחיוב שלא יזיק. כי באמת בשעת שינה אע"פ שהוא בחי' הסתלקות המוחין אעפ"כ אז המוחין באין בתוך אמונה וכו' כנ"ל ועי"ז המוין מתחדשין ומתחזקין וע"כ השינה היא נייחא למוחין וכנ"ל. נמצא שאדרבא בשעת שינה המוחין מתחדשין יותר. וע"כ מי שהוא אדם ודעתו שלימה ויש לו אמונה בשלימות אזי בודאי לא יבא לידי היזק אפילו בשעת שינה או כשהוא שוגג שהוא ג"כ בחי' שניה הסתלקות הדעת כי אז המוח בא בתוך אמנוה ונתחדש עי"ז יותר נמצא שהשניה הוא חיזוק המוח. וע"כ הוא מחויב שלא יבא לידי היזק גם אז בשעת שינה כי כשהמוח חזק ניצול מהיזק כי כל ההיזקות ע"י פגם המוח כנ,ל. כי אז בשע תשינה המוח בא בתוך אמונה ואמונההיא בחי' שמירה כיהיא מדת שמור כידוע והאמונה שומרת על האםד. אזי כמו שהאדם צריך שמירה שלא יהי' ניזק כן צריך שמירה שלא יזיק כ"ש אצל יעקב ויירא ויצר וירא שמא יהרג ויצר שלא יהרוג. וכשזוכה האדם שיהי' דעתו שלימה ואמונתו שלימה אזי בודאי יהי' נשמר שלא יזיק אפילו בשעת שינה כי האמונה שומרת את הדעת שבא בתוכה בשעת שינה שלא יהי' נפגם שלא יבא לידי היזק שלא יינקו ממנו מזייק עלמא. כיכל ההיזקות ע"י פגם הדעת כנ"ל והאמונה מצלת את הדעת שבתוכה מזה. וע"כ האדם מועד לעולם אפילו בשעת שינה וכנ"ל:
Oozoa ailechu eshmoaru key Eloaheem meesgabee. And this is the aspect of: "and you shall not place blood in your house, for the one who falls shall fall from it" — "and you shall not place blood" specifically — for through not being careful about the commandment of maakeh, to make a partition for the thought within the brain as stated above — through this one literally places blood [damim] in one's house — that is, the blood enters there, for it sprays into the brain as stated above — and through this one falls, as stated above.
O my strength, I wait for You; for G-d is my haven.
אות ד ואפי' בראי' אסור להזיק כי צריך לשמור את האמונה שלא ינקו ממנה החיצונים וכו'. וזה נעשה ע"י החשמל שנמשך ע"י שמקיים ודובר אמת בלבבו שעי"ז אמא מסככא על בני' כ"ש שם במאמר הנ"ל ע"ש. ועיקר היזק ראי' בא ע"י פגם האמת שבלב כיעיקר היזק ראי' הוא ע"י החמדה שבלב שהעין רואה והלב חומד ועי שעינו צרה בשל חבירו כי יש קנאה וחמדה בלבו עי"ז נמשך היזק ראי' כי עי"זיכול להזיקו בראייתו. וזה עיקר היזק ראי' כי בודאי מי שעינו טובה בשלימות לא יזיק בראייתו ואדרבא נמשך ברכה בכל מה שמסתכל כמובא בבחי' טוב עין הוא יברך וכו'. נמצא שעיקר היזק ראי' ע"י פגם הלב היינו ע"י החמדה שבלב. וזה בחי' פגם האמת כי פגם תאות ממון הוא פגם האמת כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' כג) במאמר צוית צדק וכו' המובא לעיל. כי כשפוגם בתאות ממון וחומד את של חבירו ח"ו הוא משנה האמת כי משנה סדרי בראשית. כי כפי סדר מעשה בראשית שברא הש"י וסידר הכל על מקומו מגיע ע"פ זה הסדר האמיתי שיהי' לזה ממון כך וכך ולזה כך וכך וכו'. כי הכל ע"פ סדר מעשה בראשית כ"ש (תענית כה) איבעית דאיחרוב עלמא ואפשר דאיברית בשעתא דמזונא. כי כפי סדר בריאת העולם הי' מגיע שלא יהי' לו מזון לאותו התנא נמצאכשאחד רוצה וחומד של חבירו זה בחי' שקר שרוצה לשנות האמת דהיינו הסדר האמיתי של מעשה בראשית כי כל מעשה בראשית נברא ע"י אמת בבחי' בראשית ברא אלקים ס"ת אמת. וע"כ החומד הוא בחי' פגם האמת שהוא פגם תאות ממון כנ"ל. ועיקר החמדה בלב נמצא שהחמדה הואפגם האמת שבלב. ועי"ז בא ההיזק ראי' כי שוריינא דינא בלבא תליא (כמובא סי' נ"ד לקו"א) גם עיקר היזק ראי' הוא דבר המסור ללב כי אין אדם מכיר בזהכי יכול להסתכל בשלו חבירו וחבירו לא ידע בזה כלל. ואפילו כשחבירו יראה שמסתכל בשלו יכול להשמיט עצמו ולומר שאינו מתכוון כלל להסתכל בשלו רק הוא מסכתל בשביל אזיהדבר אחר וכיוצא בזה מה שיכול למצוא לעצמו אמתלאות על הסתכלותו. וע"כ מהיזק ראי' אין אדם יכול שמור עצמו אם לא כשחבירו בעצמו שומר א"ע באמת שלא יתן עין בשל חבירו ולא יביט בו כדי שלא יזיקנו בראייתו. נממא שהיזק ראי' הוא דבר המסור ללב היינו שצריך שיהי' לו אמת בלבבו שלא יחמוד את של חבירו כי עיקר ההיזק ע"י החמדה כנ"ל כי ע"י החמדה לבד יכול להזיק את חבירו כ"ש רבינו ז"ל במ"א (סי' סט) וזה עיקר היזק ראי' כי שוריינא דינא בלבא תליא כי העין רואה והלב חומד כנ"ל. ועיקר כל ההיזיקות הם ע"י פגם הדעת כנ"ל היינו כי כשיש לו חמדה בלבו לממון חבירו ונפגם האמת שבלב אזי נפגם ח"ו בחי' החשמ"ל הנ"ל הנמשך מאמת שבלב וכשנפגם ונסתלק החשמ"ל ח"ו אזי נסתלק השמירה של האדם כי נסתלק השמירה של האמונה ונפגם האמונה ח"ו כי עיקר שמירת האמונה הוא ע"י החשמ"ל הנמשך מהלב כנ"ל. וכשנפגם האמונה ח"ו נפגם המוח כי עיקר קיום וחיזוק המוח הוא ע"י אמונה כנ"ל. ואזי כשהמוח נפגם אזי יכול להזיק בראייתו כיהעין הוא שליח השכל כמובא במ"א וכ"ש יכול להזיק בראייתו ע"י פגם השכל שמשם באים כל ההיזקות כנ"ל כי אז כשנפגם השכל ע"י פגם האמונה שנפגם ע"י פגם החשמ"ל ע,י פגם הלב אז ענני ןמכסיין על עיינין שהם רומי רבתא ורומי זעירתא כמובא (בר"מ פנחס דף רנ"ב) שהם בחי' כרך גדול של רומי שנבנה על זה השכל הפגום שמהם באים כל ההיזקות כנ"ל. וזה בחי' היזק ראי' ע"י עננין דמכסיין על עניינין ע"י פגם המוח ע"י פגם החשמ"ל הנמשך מהלב שהוא עיקר השמירה כנ"ל:
And this is: "for the one who falls shall fall," as stated above. For this depends on this — for the essential [point] depends on the brain — that is, the fact that the blood surges and sprays into the brain and causes it to fall — this is brought about through a defect of the brain itself. For through not guarding the brain and allowing it to go outside, G‑d forbid — through this one gives power to the blood, until it surges, G‑d forbid, and enters into the brain and causes it to fall entirely, G‑d forbid — as is understood there in the aforementioned Torah [Likutay Moharan I, §29].
Translation not yet available
אות ה ומי שזוכה לבחי' ודובר אמת בלבבו שאין לו שום תאוה וחמדה לשל חבירו כי יש לו אמת בלבבו ועושה מו"מ באמונה שלימה אזי בודאי לא יבא לידי שום היזק כי זוכה שימשיך בחי' חשמ"ל לשמור את האמונה וע"י האמונה נשמר האדם שהוא המוח בחי' הדעת שלא יהי' נפגם ואז לא יבא לידי היזק כלל כנ"ל. וע"כ האדם חייב אפילו בשוגג כי שוגג הוא בחי' שינה הסתלקות הדעת ואז נשאר האדם רק בבחי' אמונה לבד. ומי שזוכה לאמונה שלימה ע"י בחי' אמת שבלב ע"י החשמל הנ"ל שעי"ז נמשר האמונה אזי נשמר מוחו גם בבחי' הסתלקות ע"י האמונה כנ"ל ואזי בודאי יהי' נשמר מהיזק כנ"ל. אבל כשפוגם ומזיק ח"ו אפילו בשוגג זה מורה שנסתלק השמריה ח"ו דהיינו בחי' החשמ"ל הנ"ל שעי"ז נפגם האמונה ועי"ז בא לידי היזק בשעת הסתלקות המוחין דהיינו בשוגג כי עיקר קיום ושמירת המוחין בשעת בחי' הסתלקות הוא ע"י אמונה כנ"ל ועיקר קיום האמונה ע"י החשמ"ל כנ"ל. וזה בחי' מה שהשוגג מביא קרבן על חטאו. וזה בחי' מה שהאדם צריך לשמור אפילו ממונו דהיינו בהמותיו שלא יזיקו כי בחי' אמונה הנ"ל שנשמר ע"י החשמל כנ"ל ע"י שעושה מו"מ באמונה שלימה וכו' כנ"ל שעי"ז הוא קיום וחיזוק המוחין, זה בחי' הקרבת קרבן התמיד וקטרות כי כל ניצוצי הקדושה עולין וכו' כמבואר שם ע"ש. וכל זה נעשה ע, יבחי' החשמל הנ"ל כי העאדם צריך להכניע רוח הבהמיות שהוא העדר הדעת שמשם באין כל המדות המגונות כנ"ל וכל החטאים ח"ו כמובא. ורוח הבהמיות הוא מבחי' נוגה לוסביב כידוע שהוא סיבב החשמ"ל כ"ש ומתוכה כעין החשמ"ל ונוגה לוסביב. ונוגה הוא בחי' עץ הדעת טו"ר שחציו טוב וחציו רע כידוע. ועיקר עבודת האדם להכניע ולבטל הרע שבנוגה שיהי' עולה הטוב ויהי' נכלל בקדושה שיהפך בחי' רוח הבהמיות לבחי' אדם בבחי' אדם ובהמה תושיע ה' בבחי' ואתן צאני צאן מרעיתיח אדם אתם אתם קרויים אדם (כשרז"ל כריתות ו'). היינו שמעלין מבהמה לאדם. וזהו צאן מרעיתי אדם אתם כי זה עיקר האדם כשמברר ומעלה מבהמה לאדם ע"י שמברר היוב מהרע שיהי' נכלל נוגה בקדושה. וכל זהנעשה ע"י בחי' החשמ"ל הנ"ל שהוא בחי' אש בחי' חיות אש וכו' (רז"ל חגיגה יג). כי כשבחי' נוגהרוצה לעלות אל הקדושה אזי רוצים גם השלש קליפות הטמאות וכו' לעלות עמם והאש היוצא מהחשמ"ל שורף אותם ואזי הם נופלים למטה רק נוגה נכלל בקדושה כידוע כי זהו בחי' שלהובא דאשא היורד בע"ש וכו' כמובא במ"א. אבל מי שפוגם ח"ו באמת שלבלב ואינו ממשיך בחי' החשמ"ל הנ"ל לשמור את האמונה כנ"ל ואזי ח"ו אין האמונה נשמרת אזי הם יונקים ח"ו מהאמונה מאחר שאין אש מחשמל לשורפם ואזי אין יכול נוגה ליכלל בקדושה כי אדרבא הם מתגברים ח"ו ויונקים מהקדושה כנ"ל. וע"כ כשהאדם חוטא בשוגג וזה מחמת שלא זכה לבחי' חשמל הנ"ל לשמור את האמונהכנ"ל כי אם הי' נשמר האמונה ע"י החשמל הי' נשמר מחטא אפילו בשעת הסתלקות הדעת אפיל בשוגג שהוא בחי' שינה כי אז באה הנמשמה והמוח בתוך אמונה כנ"ל. ומאחר שפגם בבחי' החשמל הנ"ל אזי מתגבר ח"ו רוח הבהמיותך הבאה מבחי' נוגה שסביב החשמל כי לא נכלל בקדושה כנ,ל. וע"כ צריך להביא קרבן בהמהמ כדי להכהניע רוח הבהמיות כי אש שעל המזבח הוא בחי'אש שלמעלה אש מחשמל, כי הבהמ"ק הוא בחי' הלב של העולם בבחי' דברו על לב ירושלים (ישעי' מ) בבחי' והיו עיני ולבי שם. שמשם יוצא האש מחשמל בבחי' חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש (תהלים לט). וזה האש מחשמל שהוא האש שעל המזבח שורף את הקרבן ומכניע רוח הבהמיות ונכלל בהמה באדם שזהו עיקר הקרבן כידוע בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וכו'. שעיקר הקרבן שיעלה בחי' בהמה לאדם כי ע"י האש הנ"ל נופלין למטה הג' קליפות הנ"ל ואזי נכלל נוגה בקדושה כנ"ל. וזה בחי' הקרבת קרבן התמיד וקרטת כי ע"י הקרבן ע"י האש ששורף את הבהמיות נופל הרע למטה אז יכולין לברר כל הניצוצות הקדושים בסוד י"א סממני הקרטת כנ"ל שזהו בחי' שנוגה נכלל בקדושה ושעי"ז עולין כל הניצוצות אל הקדושה כנודע:
11 א-להי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי א-לֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי And this is the aspect of: "for the one who falls shall fall." And our Sages, of blessed memory, expounded: "This one is deserving of falling" [Sifri, Devarim 22:8]. And therefore the verse calls him "one who falls [nofeil]" — for certainly he has already begun to fall through having gone outside the boundary of holiness — for through this he gives power to the blood, until it surges and brings down the falling one entirely. And this is the aspect of: "and you shall not place blood in your house, for the one who falls shall fall," as stated above.
Translation not yet available
אות ו וע"כ האדם חייב בהיזק אפילו בשוגג כנ"ל. כי צריך להשמר אפילו בשוגג ואפי' בשעת הסתלקות הדעת בחי' שינה ע"י בחי' החשמל ששמור את האמונה ששם באין המוין בשעת בחי' שינה כנ"ל. וע"כ הדם חייב אפילו נזקי בהמתו כי האדם צריך להעלות אפילו בחי' בהמה לאדם ע"י בחי' החשמל הנ"ל ואז אפילו הבהמה שלו לא תבא לידי היזק ע"י שלימות הדעת שנשלם ע"י בחי' החשמל כנ"ל. כי יעקר ההיזק ע"י פגם הדעת כנ"ל וכ"ש (ישעי' יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דהה שע"י ריבוי הדעת גם הבהמות וחיות אינם מזיקים כלל כי אין שלימות להדעת כל זמן שאינו זוכה להמשיך בחי' החשמל הנ"ל שהוא שומר את האמונה שהיא עיקר קיום הדעת כנ"ל. וכשזוכה לבחי' חשמל הנ"ל אזי נכלל נוגה בקדושה ואזי מעלה כל הניצוצות אל הקדושה ועולה בהמה לאדם לבחי' דעת ואזי אין שום היזק אפילו בבהמות וחיות כנ"ל כי הנצוצות הקדושים שנפלו באין משבירת כלים ומשם באין כל ההיזקות שהם בחי' שבירה. אבל כשמעלין כל הניצוצות נתבטל בחי' השבירה בחי' היזק כי הכל עולה אל הדעת בבחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן שהוא חכמה כנ"ל וע"י הדעת נתבטלין כל ההיזיקות כנ"ל:
Eloahay chasdiy yikadimainee Eloaheem yarainee vishoariruy. And for this reason the Torah commanded the aspect of the commandment of maakeh — in order to guard the brain from going outside the boundary of holiness, as stated above — so that through this one should not come to falling, G‑d forbid, as stated above.
My faithful G-d will come to aid me; G-d will let me gloat over my watchful foes.
אות ז וזה בחי' תשלומי נזק כ"ש כסף ישיב לבעליו. כסף דייקא בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא בחי' שלימות הדעת היפך סוספיתא דדהבא שבא ע"י פגם הדעת כנ"ל. כי עיקר שלימות הדעת תלוי במו"מ באמונה כמבואר במאמר הנ"ל. כי עיקר בירו הניצוצות ע"י מו"מ כמובא בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. כי בהממון הם כל הניצוצות כמובא במ"א. וכשעושה מו"מ באמונההוא בחי' הקרבת קרבן התמיד וקטורת שעולין כל הניצוצות אל הקדושה כנ"ל. ואז נתחדש מוחו בבחי' הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות כנ"ל. וכשעושה מו,מ באמונה הוא עוסק בדיני ממונות כנ"ל. וכל דיינ ממונות כלולים בדיינ נזיקיין וע"כ קרא התנא הסדר משניות שמדבר מדיני ממונות בשם נזיקין וכמו שארז"ל האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין. כי א"א לעשות מו"מ באמונהכ"א כששמח בחלקו ומסתפק בשלו ואינו חומד את של חבירו אדרבא מוותר משלו לחבירו שמקיים ודובר אמת בלבבו כרב ספרא שעשה לפנים משורת הדין. וכשאינו חומד את של חבירו ואזי אינו נפגם לבו ואין נפגם בחי' החשמל הנ"ל אז יכול לקיים מילי דנזיקין כי אז יכול לשמרו מלהזיק לחבירו כנ"ל, אבל כל זמן שיש לו חמדה לממון חבירו אזי בודאי לא ישמור מהיזק כי בראיה בעלמא יכול להזיקו ואפילו ע"י החמדה לבד יכול להזיקו כמבואר בדברי רבינו במ"א וכנ"ל:
And therefore the guarding of the brain was hinted at within the building of the house — for the building of the house is through wisdom, as stated above. It emerges that guarding the wisdom within the brain is the guarding and rectification of the house that one has built — for the essential rectification of the house depends on this, as stated above. And through this protection from the fall of the brain, as stated above — then the brain is whole, and then the house is in its rectification, in the aspect of sukkah, as stated above. For the fall, G‑d forbid, is a defect of the sukkah — in the aspect of "the fallen Sukkah of David" [Amos 9:11] — which is the aspect of the falling sickness [choleh nofeil], G‑d forbid — as is explained there in the aforementioned Torah [Likutay Moharan I, §29]. And therefore one must make the aspect of maakeh — which is the aspect of guarding the house in the aspect of sukkah, as stated above.
נמצא שכל דיינ נזיקין דהיינו לשמור מהיזק הוא תלוי בשמירת הלב דהיינו שלא יחמוד את של חבירו כנ"ל ובזה תלוי כל המו"מ באמונה שהוא בחי' דיני ממונות כנ"ל. וע"כ כל דיני מונות קרא התנא בשם נזיקין להורות שא"א לקיים כל דיני ממונות כ"א מי ששומר א,ע מלהזיק לחבירו והעיקר ע"י שאין לו חמדה בלב לשל חבירו כי בלא זה א"א להשמר מהיזק וא"א לקיים דיני ממונות דהיינו לעשות מו"מ באמונה כנ"ל. כי הכל תלוי בבחי' החשמל שמנשך מהלב וע"כ העיקר לשמור הלב שלא יחמוד של חבירו שלא יהי' נפגם ח"ן בחי' החשמל הנ"ל הנעשה מבחי' ודובר אמת בלבבו כנ"ל. ומי שפוגם בזה ומזיק את חבירו ח"ו צריך לשלם לו במיטב, במיטב דייקא כי צריך לחזור לברר הטוב שנתערב וכו' ע"י פגם הדעת שמשם בא ההיזק שעי"ז נעשה סוספיתא דדהבא ונתערב טו"ר ח"ו. וע"י הממון שמשלם חוזר ומבר הטוב מהרע ומעלהו לשרשו ומחזירו להבעלים בבחי' כסף ישיב לבעליו בבחי' זרקא דאיזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן שהו אחכמה שהוא בחי' בעלים. כי חכמה הוא הבעלים של כל הדברים שבעולם כי כולם בחכמה עשית (תהילים קד). וע"כ קראה התורה התשלומין כסף בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא דהיינו שחוזר ונתתקן המוח בבחי' חוורא ככספא היפך סוספיתא דדהבא. וזהו בחי' שצריך המזיק לשלם במיטב דייקא כי צריך לברר הטוב וכו' כנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ח וזה בחי' האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין. האי מןא דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות. כי כולו חד. כי א"א לקיים מילי דנזיקין כ"א ע"י שלשה בחינות הנאמרין במאמר הנ"ל דהיינו שישמר מוחו ודעתו ממחשבות חיצוניות ןוגם יחדש את חוחו ע"י בחי' שינה וז תלוי באמונה כשזוכה שיהי' לו אמונה שלימה כנ"ל וגם צרך לשמור האמונה ע"י אמת שבלב ע"י החשמל הנ"ל בחי' אימא דמסככא על בני' ואז יכול להיות נזהר מהזיק בין במזיד בין בשוגג בין ער בין ישן ואפילו מהזיק ראי' כנ"ל. וג' בחי' אלו הנ"ל הם בחי' שלשה אבות. חכמה בשלימות שהוא שורש כל הבריאה בחי' כולם בחכמה עשית, זה בח'י אברהם שהוא ימין בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא כמובא במ"א. וזה בחי' אלה תולדת השמים הוארץ בהבראם באברהם כי כולם בחכמה עשית. שינה הנ"ל שאז המוח בא בתוך אמונהבחי' לילה בחי' חשך וכו' כנ"ל, וזה בחי' יצחק גבורות בחי' חשך בחי' ותכהינה עיניו מראות שהוא בחי' ר"ה שהוא בחי' פחד יצחקכידוע ואז הוא בחי' שינה כידוע כמובא במאמר הנ"ל. ועיקר המתקת פחד יצחק בחי' שינה הנ"ל הוא ע"י יעקב שהוא בחי' אמת בחי' ודובר אמת בלבבו הנ"ל. כי יעקב בחי' אמת הוא מכריע לצד ימין וממתיק פחד יצחק כנודע, כי יעקוב בחי' אור הפנים דהיינו חידוש המוחין שמקבלין מהאמונה בשעת השינה שעי"ז נתחדשין המוחין שהם בחי' אברהם כנ"ל ואז נמתקין כל הגבורות. כי יעקב הוא בחי' אמת שבלב שמשם נמשך בחי' החשמ"ל הנ"ל בחי' אימא דמסככא על בני' שהוא בחי' סוכת שלם שהוא בחי' יעקב בחי' ויעקב נסע סוכתה וכו' ולמקנהו עשה סוכות (בראשית לג). וע"כ יעקב בחיר שבאבות ומטתו שלימה כי הוא כלול משלשתן. כי עיקר תיקון המוח והאמונה שהוא בחי' אברהם ויצחק כנ"ל הוא ע"י החשמ"ל הנ"ל הנמשך ע"י אמת שבלב שהוא בחי'יעקב כנ"ל. וע"כ כל זמן שלא נולד יעקב עדייןלא הי' המוח בשלימות ולא הי' אפשר להשמר מהזיק כי מאברהם יצא ישמעאל ומיצחק עשו שהן מזיקי עלמא כנ"ל שהחריבו שני המקדשות שהי' כנגד אברהם ויצחק כי כל זמן שלא נתגלה יעקב א"א לשמור המוח בשלימות כי עיקר שמירת המוח ע"י אמונה כנ"ל ועיקר שמירת האמונה ע"י אמת שבלב בחי' יעקב:
Al tahargaim pen yeeshkichoo amee haneyaimoa vichailichu vihoareedaimoa mugeenainoo Adoanuy. Do not kill them lest my people be unmindful; with Your power make wanderers of them; bring them low, O our shield, the Lord,
Translation not yet available
אות ט וע"כ מאן דבעי למהוי חסידא בחי' מוח זך ככסף בחי' אברהם איש החסד לקיים מילי דנזיקין כנ"ל. כי כשנשמר מהזיק וזה א"א כ"א ע"י בחי' החשמ"ל הנ"ל שעי"ז נשמר האמונה ועי"ז קיום המוחין כי בלא זה א"א לקיים מילי דנזיקין כנ"ל. וע"כ כשמקיימים מילי דנזיקין בודאי חוא חסיד דהיינו שמוחו בשלימות שהוא בחי' אברהם איש החסד כנ"ל. וזהו ואמרי לה מילי דאבות היינו הך. כי בודאי א"א לשמור המוח כדי שלא יבא לידי היזק כ"א כשיזכה להיות נכלל בשלשה אבות ע"י שלשה בחי' הנ"ל כי בלא זה א"א לשמור את המוח כנ"ל. וזהו ואמרי לה מילי דברכות כי עיקר שמירה מלהזיק הואתלוי רק בבחי' החשמל הנמשך מהלב כנז,ל דהיינו שלא יהי' לו חמדה בלבו שעי"ז הוא טוב עין בחי' טוב עין הוא יברך, היפך רע עין שבא ע"י נפש רחבה ע"י חמדת הלב כנ"ל שעינו רעה בשל חבירו שאז יכול לזיק ח"ו בראייתו שזהו בחי' קללה כשרז"ל בכל מה דאסתכל אתלטייא. וצריך האדם שלא יהי' לו חמדה בלב ויהי' לו לב טוב כדי שיהי' בבחי' טוב עין הוא יברך ואז דייקא יכול להשמר מלהזיק כי בזה תלוי הכל כנ"ל. וזה בחי' מילי דברכות היפך רע עין בחי' היזק ראי'. רק יהי' בבחי' ברכה בחי' טוב עין הוא יברך כנ"ל:
13 חַטַּאת-פִּימוֹ דְּבַר-שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ Chatas peymoa divar sifusaymoa vi-yeeluchidoo veegoanum oomai-ullu oomeekachash yisapairoo.because of their sinful mouths, the words on their lips. Let them be trapped by their pride, and by the imprecations and lies they utter.
14 כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי-א-לֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה
Translation not yet available
אות י וזה בחי' מה שתם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם כי האדם יש לו דעת ותיכף כשדמזיק זה בחי' פגם הדעת שמשם בא ההזיק שנמשך מבחי' חית קנה כנ"ל. אבך הבהמה אין לה דעת והוא מבחי' נוגה שחציו טוב וכו'. ודרך הבהמה להזיק שלא בכוונה כגון ברגל בדרך הליכתה או בשן להנאתה וכיוצא בזה. כי מחמת שאין לה דעת ע"י היא מזקת כי כל ההזיקות מהעדר הדעת כנ"ל. אבל שיהי' להבהמה כוונה להזיק, להזיק בווכנה שלא להנאתה כגןו בקרן וכיוצא זהו שינוי כשרז"ל. וע"כ אין נעשה מועד כ"א בשלשה פעמים וקודם לזה נקרא תם ומשלם רק חצי נזק. כי מהיכן נמשך שיהי' להבהמה כוונה להזיק. אך זהו מבחי' פגם הדעת של האדם שנפגם ע"י פגם הלב הנ"ל שנפגם בחי' החשמל הנ"ל וכשאין נמשך החשמל אז יהם יונקים מהקדושה מבחי' הדעת כי אין יכולין לברר נוגה שמשם אחיזת הבהמה להכלל בקדושה, ואדרבא הם יונקים מהדעת ח"ו שנכלל הבהמה בבחי' ג' קליפות הטמאות הנ"ל. ואזי כשהם יונקים מהדעת אז נמשך הדעת לבחי' הבהמה ונהפך יניקת הדעת להזיק בכוונה כי הם מזייק עלמא. נמצא שעיקר מה שמזיק הבהמה בכוונה הוא מפגם הדעת של האדם ע"י שנסתלק בחי' החשמל שעי"ז נמשך הדעת להם ח"ו לבחי' בהמיות ושם נהפך הדעת ח"ו ונמשך מזה היזק בכוונה היפך הדעת דקדושה ששמור מהיזק. וע"כ אין נעשה מועד כ"א בשלשה פעמים דהיינו בפעם השלישי נעשה מועד ומשלם נזק שלם כנגד בחי' ג' קליפות הנ"ל שיונקים ח"ו מהדעת. ע"י פגם הלב הנ"ל שעי"ז נעשית הבהמה מועדת בכוונה כנ"ל. אבל קודם לזה עדיין הוא תם ומשלם חצי נזק כי עדיין אין נכללת בהם רק הוא בבחי' נוגה שמעורב טו"ר חציו טוב וחציו רע. וע"כ אינו חייב רק החצי נזק כי עיקר השמירה של הניזקין הוא ע"י הדעת ע"י החשמל הנ"ל וכו' שהוא בחי' שלשה אבות כנ"לשהם מכניעין ומבטלין הג' קליפות הנ, Kונכלל נוגה בקדושה ואז אפילו הבהמה נשמרת מהזיק לגמרי. וזהו בחי' קרבנות כנ"ל, וזהו בחי' הקרבת קרבן התמיד הנאמר במאמר הנ"ל שיהיה נכלל בהמה באדם שיהיה נכלל בחי' נוגה וכו' בקדושה כנ"ל. ואז עולין כל הניצוצות הקדושה בסוד י"א סממני הקטורת כנ"ל. ואז נכנע ונתבטל בחי' שור המועד שהוא בחי' תולע בגי' שור שנכנע ע"י הקרבת קרבן התמיד כמובא בפע"ח. וזהו בחי' עולת תמיד כ"ש שם. וזהו להקריב לי במועדו ונכנע בחי' שור המועד כנ"ל. וכל זה ע"י בח י' יעקב כנ"ל. בחי' אל תיראי תולעת יעקב כ"ש בפע"ח. כי ע"י יעקב נכנע בחי' תולע הנ"ל. בחי' שור המועד. כי עיקר ביטול ההיזיקות ע"י החשמל הנ"ל הנמשך מבחי' יעקב שהוא בחי' אמת כנ"ל. וזה בחי' מה שאיתא בתיקונים בסופו בראשית ברא אלקים ר"ת בבא דאינון תלתא בבא וכו' על שור על שה וכו'. דהיינו כל דיני נזקין שבתלתא בבות וכו' ע"ש. כי דיני נזקין שבתלתא בבי הם מרומזין בתחילת התורה בתחילת בריאת שמים וארץ. כי הם בחי' שמירת המוח כנ"ל. שעי"ז ברא העולם בחי' כולם בחכמה עשית. וזהו בראשית ברא אלקים ר"ת בבא כנ"ל. וס"ת אמת, כי עיקר שמירת נזקין בחי' דיני ממונות שבתלתא בבא הם ע"י אמת בחי' יעקב שעי"ז נמשך בחי' החשמל שעי"ז נשמר המוח ועי"ז נתבטל כל מיני היזק בבחי' לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דיעה כנ"ל. וע"כ הם תלתא בבא כנגד בחי' שלשה אבות הנ"ל שעל ידם עיקר השמירה מנזיקין כנ"ל. והעיקר ע"י יע קב שכלולת משלשתן שהוא בחי' אמת כנ"ל:
Kalay vichaimu kalay vi-aynaimoa vi-yaidoo key Eloaheem moashail biyaakoav li-afsay hu-uretz sellu.
In Your fury put an end to them; put an end to them that they be no more; that it may be known to the ends of the earth that G-d does rule over Jacob. Selah.
אות יא וזה בחי' כה אמר ה' אל יעקב אשר פדה את אברהם. כי ע"י בחי' יעקב ניצול אברהם שהוא בחי' החכמה כנ"ל. וזהו אשר פדה את אברהם דהיינו מאור כשדים כשרז"ל שבזכות יעקב ניצול אברהם מאור כשדים. כי ע"י יעקב נמשך בחי' חשמל כנ"ל ואשר החשמ"ל שורף ומכניע האש של הס"א שרוצה ח"ו להתגבר על אברהם שהוא החכמה. כי מהאש יצאו והאש תאכלם (יחזקאל ט"ו). וע"כ כשהאש של הס"א רצה להתאחז באברהם בבחי' החכמה יצא אש מהחשמל שנמשך מבחיח' יעקב ושרף אותם ונתבטל אש שלהם ולא הי' יכול לשלוט באברהם. כי מהאש יצאו והאש תאכלם כנ"ל. וזה בחי' וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. כי שני המקדשות שהי' כנגד אברהם ויצחק נחרבו כנ"ל. כי עיקר השמירה ע"י בחי' יעקב כנ"ל. וע"כ לעתיד שיהי' גאולה שלימה יהי' הבהמ"ק בזכות יעקב. וע"כ מנה הכתוב את האבות להיפך והתלחיל מיעקב תחילה. כי עיקר התיקון ע"י שיהי' נמשך סוכת שלםך בחי' חשמל הנ"ל מבחי' יעקב ועי"ז יהי' נשמר האמונה בחי' שינה בחי' לילה בחי' יצחק. וזהו ואף את בריתי יצחק. וע"י האמונה יהי' קיום המוח והחכמה בחי' אברהם. וזוה ואף את בריתי אברהם. כי מתחילה שהי' אברהם ויצחק קודם ליעקב עי"ז לא הי' אפשר להמוח שיהי' בתכלית השלימות. ועי"ז נחרבו שני מקדשות ע"י כרך של רומי וכו' כנ"ל. אבל לעתיד יהי' להיפך שיתחיל מיעקב ואז יהי' נשמר האמונה והחכמה בחי' אברהם ויצחק. ואז והארץ אזכור כי אז יזכור השי"ת את ארץ הקדושה להשיב ישראל לארצם ויבנה בתוכה בית המקדש שיהי' קיים לעולם. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב וכו' וכנ"ל: בילא"ו:
Translation not yet available
Loading comments…