נזיקין ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות א אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו חייב לשלם נזק שלם. אדם מועד לעולם בין ער בין ישן בין בשוגג בין במזיד:
Vi-yushoovoo lu-erev yehemoo chakulev veysoavivoo eer. The matter of the commandment of maakeh [rooftop railing] and the protection of the soul of Israel — to save him from all manner of harm — as it is written in the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law]:
ע"פ התורה אשרי העם זרקא וכו' (סי' לה) ע"ש כל התורה כולה. והכלל לענינינו שצריכין לשמור את הדעת מאד כי החכמה הוא שורש הכל כ,ש כולם בחכמה עשית. ועיקר התשובה הוא בחי' שמחזירין את הדבר לשרשו למקום שניטל משם בבחי' זרקא דאזידריקת לאתר דאיתנטילת מתמן. והמקום שניטל משם כל הדברים שבעולם היא החכמה שהוא שורש הכל כנ"ל. ע"כ העיקר לשמור את דעתו וחכמתו ומחשבתו מאד לבלי להניח לכנוס בדעתו שום חכמות חיצוניות ולא שום מחשבות זרות והרהורים. כי כשח"ו מכניס בדעתו מחשבות חיצוניות וחכמות חיצוניות אזי זאת החכמה חיצונה היא נועצת קנה בים החכמה שלו ומחסרת מקום הקדושה. וע"ז הקנה דס"א נבנה כל הבנין של היצה"ר שהוא בחי' כרך גדול של רומי שהוא בחי' כל המדות רעות ומגונות שכולם נמשכין ונבנין עי"ז שלא שמר את מחשבתו והניח ליכנס במחשבתו חכמות חיצוניות ומחשבות חיצוניות וכו'. וזהו בחי' בשעה שנשא שלמה את בת פרעה וכו'. ואפילו כששומר את מחשבתו ומקדש את דעתו מאד לא זו אף זו שצריך לחדש את מוחו בכל עת. וחידוש המוח הוא ע"י שינהשאז בא המוח והחכמה בתוך אמונה ונתחדש אשם בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך. ועי"ז זוכה לקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים שהוא בחי' ע' פנים לתורה או ע"י פני הצדיקים ע"י שמסבירין לו פנים וכו'. ויש כמה בחי' בשינה. כי יש שינה בגשמיות כפשוטו שצריכין לישן כפי ההכרח בשביל לשמור מוחו. כי השינה היא נייחא למוחין. ואז באה נשמתו שהוא שכלו בתוך אמונה ונתחגדש שם ומקבל שכל חדש שדהוא נשמה חדשה מ אור הפנים וכו'. ויש שינהשהיא פשטי אורייתא לגבי דביקות הבורא וכו'. ויש שינה שהיא בחי' מו"מ כשאדם עוסק במו"מ באמונה אזי באה נשמתו ושכלו בתוך בחי' אמונהו נתחדש שם בבחי' חדשים לבקרים וכו' ומקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים וכנ"ל לענין שינה בגשמיות וכו'. וזה בחי' תקיעת שופר כי ר"ה הוא בחי' שינה, ותקיעות שופר הם התעוררות השינה ואז נמשכין אורות מפנים העליונים שהוא בחי' ש"ע נהורין של אור הפנים שזהו בחי' התאדמות פני התוקע וכו' ע"ש כל זה היטב: (הרבה מזה מבואר לעיל בה"ב. ונשנית בשביל כמה דברים שנתחדש בה):
Based on what Rabainu [our master, teacher, and Rebbe — Rebbe Nachman of Breslov], of blessed memory, wrote on the verse: "And Yaakov traveled to Sukos and built himself a house, and for his livestock he made sukos [booths]" [Bereishis 33:17] — in §266 [of Likutay Moharan, Part I] and so forth. See there.
Translation not yet available
אות ב וזהו בחי' אדם מועד לעולם בין ער בין ישן. כי מבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' כא) שכל ההיזיקות מן העולם כ"ש וגר זאב עם כבש וכו' לא ירעו ולא ישחיתו וכו' כי מלאה הארץ דעה וכו' (ישעי' יא). נמצא שכל ההיזיקות הם ע"י פגם הדעת. כי כשפוגם בהדעת דהיינו שמכניס חכמות חיצוניות ומחשבות זרות בתוך דעתו עי"ז נעץ קנה בים החכמה וע"ז נבנה כרך גדול של רומי כנ,ל שהוא בחי' בנין היצה"ר. והס"א וכו'. וכרך גדול של רומי זה בחי' מזיקי עלמא שהם בחי' עשו וישמעאל שהחריבו את הביהמ"ק וחזקו בנין הס"א שהוא רומי רבתא ורומי זעירתא כמובא. נמצא שכל מזיקי עלמא נמשכין מפגם הדעת. כי באמת חורבן ביהמ"ק שהי' ע"י פגם הדעת ע"י בנין כרך גדול של רומי ע"י מזיקי עלמא שהם עשו וישמעאל כנ"ל. משם נמשכין כל ההיזיקות שבעולם. כי כשמזיקין ממון של ישראל ח"ו זהו בחי' חורבן ביהמ"ק. כי ממון של ישראל הוא יקר מאד וצריכין לשומרו מאד. כי כל הממון של ישראל דקדושה נמשך מבחי' ל"ט מלאכות המשכן. כי כל העסקים והמו"מ והמלאכות שעל ידם נמשך שפע הממון כולם כלולים בל"ט מלאכות וכולם ממשכן ילפינן כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א. וע"כ כל הממון של ישראל הוא בבחי' מלאכת המשכן שהיא ביהמ"ק. וע"כ כשמחריבין ומזיקין ח"ו ממון ישראל הוא בחי' חורבן ביהמ"ק. וכ"ז נמשך מפגם הדעת שמשם כל ההיזיקות כנ"ל כי ע"י פגם הדעת נבנה ח"ו כרך גדול של רומי שהוא בבחי' חורבן ביהמ"ק כנ"ל:
They come each evening growling like dogs, roaming the city. And the general principle is: that through the commandment of sukkah [booth] one is able to build a house — for the sukkah is the aspect of intellect [seichel] and wisdom — the aspect of "the mother [Ima] who spreads her shelter [m'sacheches] over the children [banin]" [Zohar III:103a] — the aspect of: "call to understanding 'mother'" [Mishlei 7:4]. And through this specifically one can build oneself a house — in the aspect of: "By wisdom a house is built..." [Mishlei 24:3] and so forth. See there.
וע"כ אדם מועד לעולם בין ער בין ישן. כי אע"פ שהוא ישן והזיק שלו בכוונה אעפ"כ הוא חייב בזה. מאחר שעיקר ההיזק נמשך מפגם הדעת כנ"ל ועל פגם הדעת האדם חייב גם בשינה. כי אדרבא השינה היא יעקר תיקון ושמירת הדעת כי ע,י השינה נתחדש הדעת וכו' כנ"ל. וע"כ זה שמתגבר לשמור את מוחו ודעתו ביום בהקיץ ומוחו קדוש, אז גם בשינה נכנס מוחו בתוך האמונה ונתחדש שם ואז נשלם מוחו ביותר ע"י השינה בבחי' התחדשות המוחין כנ"ל. אבל מי שאינו שומר את מוחו ביום אז יאינו זוכה לחידוש המוחין בשלימות. כי אין מניחין את נשמת אדם ליכנס לתוך שערי הקדושה שהוא האמונה בשעת שינה כ"א כפ ימה שזכה לקדש את מחשבתו שהוא נשמתו ביום בהקיץ. בבחי' מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו וכו'. כמובא בזוה"ק ובכתבים שעליית הנשמה להתחדש בבחי' עיבור בשעת שינה היא כפי הקדושה שהאדם מקדש א"ע ביום שאז זוכה בשעת שינה שתכנוס נשמתו לתוך האמונה ותתחדש שם כנ"ל. וגם את השינה בעצמה צריכין לקדש מאוד ע"י קבלת עול מלכות שמםי באהבה ובמסירת נפש קודם השינה לקרות ק"ש שעל המטה בכוונה גדולה שהוא אמונת היחוד ועי"ז זוכה ליכנוס לתוך האמונה בשעת שינה ואז נתחדש ונתחזק שכלו ביותר ע"י השינה. וע"כ זה שמזיק איזה דבר בשינה הוא חייב גדול תבזה אע"פ שהוא ישן כי הוא חייב בפגם הדעת שפגם בו או שפגם באמונה שעי"ז לא זכה ליכנוס לתוך האמונה בשעת שינה ולא נתחדש שכלו לטובה ועי"ז נפגם דעתו מילא וע"יו פגם הדעת והאמונה בא זה ההיזק בשינה כי כל ההיזקות נמשכין מפגם הדעת כנ"ל. וע"כ אדם מועד לעולם בין ער בין ישן. כי הוא חייב בהההיזק שבשינה כי אם הי' שומר את הדעת ע"י קבלת עול מלכות שמים קודם השינה וע"י שמירת הדעת ביום. ואז אדרבא בשעת שינה נתחזק הדעת ביותר כנ"ל וזה שהזיק בשינה בודאי פגם בדעתו כנ"ל וע"כ הוא חייב בזה כנ"ל:
And this is the aspect of the commandment of maakeh for one's house — as it is written: "When you build a new house, you shall make a railing for your roof, and you shall not place blood in your house, for the one who falls shall fall from it" [Devarim 22:8]. For when one builds a new house — then one must build one's house with wisdom and so forth, as stated above. And therefore the essential building of the house is through the commandment of sukkah, as stated above. And therefore one must make a maakeh for one's house — in order to save and to guard the souls of Israel so that they should not be harmed, G‑d forbid. And this is the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — for Hashem, Blessed be He, watches over His people Israel. And the essential protection is through the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — that is, as it were, the Shechina [Divine Presence] shelters and spreads her canopy over the children of Israel, to guard them and to save them from all manner of harm — as we request in the blessing of Hashkiveinu [the night prayer]: "And spread over us the sukkah of Your peace..." and so forth, and "...Guard our going out..." and so forth — for the essential protection is through the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children," as stated above.
Translation not yet available
אות ג וזה בחי' ל"ג בעומר שהוא הלולא דרשב"י שנוהגין בו בא"י שמחה גדולה. כי רשב"י הוא בבח'י התעררות השינה. כי מבואר בדברי רבינו ז,ל שר' שמעון הוא בחי' עיר וקדיש מן שמיא נחית שהוא ר" ת שמעון. עיר וקדיש דייקא בחי' התעוררות השינה. כי עיר הוא היפך השינה. וע"כ הוא גילה ביותר כל רזין דאורייתא וסתרי תורה כי לי' יהבי רשותא וכו'. כי סתרי תורה הם בבח'י התעוררות השינה כי פשטי אורייתא הם בחי' שינה כנ"ל וסתרי אורייתא הם בחי' התעוררות השינה שנתגלו ע"י רשב"י שהוא עיר וקדשי עיר דייקא היפך השינה כנ"ל:
16 הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכֹל אִם-לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ And likewise Hashem, Blessed be He, commanded us — upon each and every one of Israel — that one should always strive to guard and to save the souls of Israel from all manner of harm. For we are obligated to walk in His ways, Blessed be He — as it is written: "And you shall walk in His ways" [Devarim 28:9]. And therefore we too are obligated — each one — to guard and to save the souls of Israel from all manner of harm. And through our fulfilling this commandment — namely, the commandment of guarding the soul of Israel — through this we arouse the same dimension above as well: that Hashem, Blessed be He, will also guard us and shelter and spread His canopy over us — in the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children," as stated above.
Translation not yet available
אות ד וע"כ הי' הסתלקותו בימי הספירה בל"ג בעומר שאד מתחיל להתנוצץ ההארה של שבועות שהוא קבלת התורה. כי כל ימי הספירה הם בבחי' שינה דקדושה שהו אטובה גדולה להמוחין שעי"ז בא המוח בתוך האמונה ונתחדש שם ומקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים שהם ע' פנים של תורה וכו' כנ"ל. וזהו בחי' יצ"מ בפסח ואח"כ ימי הספירה ואח"כ שבועות שהוא קבלת התורה כי הכל בשביל תיקון הדעת ומוחין כמובא בכוונות שכל הכוונות של פסח וספירה ושבועות הוא לחזור ולהמשיך ולתקן המוחין שנפגמו ונתקלקלו ע"י חטא אדה"ר וע"י חטאי כל הדורות שלאחריו שהם דור המבול ודור הפלגה שכולם פגמו בהדעת ע"י תאות ניאוף וע"י הע"ז שלהם שהוא פגם האמונה שהוא ג"כ פגם הדעת כנ"ל. וכן בכל דור ודור צריכין לתקן אלו התיקונים שהוא תיקון הדעת ע"י הבחינות המבוארים בהתורה הנ"ל שזהו בחי' פסח וספירה ושבועות. כי בפסח הוא יציאת מצרים ואז נמשכו כל המוחין בהתגלות נפלא ובהארה גדולה מאוד כידוע שזהו עיקר יציאת מצרים. כי במצרים היו המוח והדעת בגלות כידוע כי אז עדיין לא נזדכך המוח בשלימות. וכן הוא בכל אדם שכל זמן שאינו זוכה לקדש את מוחו ממחשבות וחכמות חיצוניות וזרות אזי הוא בחי' גלות מצרים שמתגבר עליו פרעה ע"י שלא שמר את מוחו מבחי' בת פרעה שהיא בחי' חכמות חיצוניות כנ"ל. וע"כ לא התחילה גאולת מצרים עד שנולד משה שהוא היה הגואל כי הוא הי' בחי' הדעת כידוע. ותיכף כשנולד נתגלה אור הדעת והתחיל להתנוצץ גאולת ישראל כ"ש ותרא אתו כי טוב הוא אין טוב אלא דעת דקדשוה דעת התורה הקדושה כ"ש (משלי יט) גם בלא דעת נפש לא טוב וכ"ש כי לקח טוב נתתי לכם תותרי וכו'. וע"כ מחמת שאז התחיחל הדעת להשתלם ע"כ חזרה תיכף בת פרעה אל הקדושה ובת פרעה דייקא הצילה את משה מן היאור, זה רמז שהדעת נשלם בשלימות גדול עד שבת פרעהשהוא חכמות חיצוניות חזרה אל הקדושה ואל הדעת דקדשוה שהוא בחי' משה שמסרה נפשה בשבילו. ועי"ז היה הגאולה כי עיקר הגאולה של מצרים הוא ע"י שלימות הדעת כנ"ל דהיינו כשנתבטלין החכמות החיצוניות בחי' בת פרעה וחוזרין אל הקדושה ומכירין ויודעין כולם כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת וכו' שזה עיקר הדעת כמו שיהי' לעתיד כ"ש (צפני' ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכו'. נמצא שבפסח בשעת יציאת מצרים נשלם הדעת ונתבטלו החכמות חיצוניות שהוא בחי' בת פרעה וחזרו אל הקדושה כנ"ל. אבל אע"פ שבפסח נשלם הדעת מאד אעפ"כ עדיין אין הדעת בשלימות עד שמחדשין אותו בבחי' עיבור ע"י השינה. וזהו בחי' ספירת העומר שהו אבחי' שינה הסתלקות הדעת כי אחר יום ראשון של פסח חוזרין ונסתלקין כל המוחין והדעת כמובא והסתלקות הדעת הוא בחי' שינה. וזה בחי' עורמ שעורים שהוא מאכל בהמה שהוא העדר הדעת בחינת שינה וכמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א שמאכל בהמה הוא בחי' שינה. היינו שעכשיו אנו מסלקין דעתינו ומכניסין מוחינו לתוך האמונה לבד שהוא בחי' שינה כדי שיתחדש מוחינו כדי שנזכה לקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים שהוא בחי' קבלת התורה שהוא ע' פנים לתורה שזוכין לקבל בשבועות שזהו בחי' מה שחוזרין ומקבלין השכל חדש שהוא התורה ע"י מ"ט ימי הספירה שהם בחי' שינה שעי"ז נתחדש המוח וכו' כנ"ל. וע"כ ימי הספירה הם ימי דין כידוע זה בחי' שינה שהוא בחי' לילה בחי' חשך בחי' דינים כידוע כמבואר בזוהר הקדוש שבלילה דינא שריא וכו'. ועל כן נוהגין להיות נעורי ןכל הלילה כולה בשבועות, זהו בחי' התעוררות השינה כי ספירה הוא בחי' שינה דקדושה שעל ידי זה דייקא נתחדש המוח ע"י האמונה ואז זוכין לשבועות שהוא התעוררות השינה שאז מקבלין שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים שהוא בחי' קבלת התורה בחי' ע' פנים לתורה כנ"ל. נמצא ששבועות הוא בחי' התעוררות השינה וע"כ נעורין אז כל הלילה כנ"ל:
Haimu yinee-oon le-echoal eem low yeesbi-oo va-yuleenoo. It emerges that this commandment of guarding the soul of Israel is in the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter..." and so forth, as stated above. And therefore the Torah commanded this essential commandment specifically at the time when one builds one's house — namely, the commandment of maakeh for one's house, which is for the sake of protecting the soul of Israel so that one should not be harmed. For specifically at the time of building one's house one must strive to engage in this commandment of protecting the soul — for through making a maakeh and guarding the souls of Israel so that they should not be harmed, G‑d forbid — and this is the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children," as stated above — through this specifically one is able to build one's house. For the essential building of the house is through the aspect of sukkah, as stated above. And through the commandment of maakeh — which is for the sake of protecting souls from harm — through this one fulfills the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children," as stated above. And through this specifically one can build a house — in the aspect of: "And Yaakov traveled to Sukos and built himself a house" [Bereishis 33:17], as stated above — for the sukkah is the aspect of intellect, as stated above. And through this the essential building of the house — in the aspect of: "By wisdom a house is built" [Mishlei 24:3], as stated above.
They wander in search of food; and whine if they are not satisfied.
אות ה וזהו בחי' קול השופר של מתן תורה כ"ש ויהי ביום השלישי וכו' ויהי קולות וברקים כו' וקול שופר חזק מאד וכו'. כי שופר הוא בחי' התעוררות השינה שזהו בחי' שופר של ר"ה כמבואר בהתורה הנ"ל כנ"ל. וע"כ מזכירין פסוקי שופר של מתן תורה בר"ה ומזכירין כל הענין של מ"ת בר"ה כמו שכתוב אתה נגלית בענן כבודך על הר סיני וכו', כי מ"ת בקול שופר ושופר של ר"ה הם בחי' אחת בחי' התעוררות השינה שהוא התחדשות המוחין והנשמה שזהו בחי' קבלת התורה כנ"ל:
And the essential protection from harm is through the intellect — as we have already written several times — for through the wholeness of the intellect all manner of harm is nullified — in the aspect of: "They shall neither harm nor destroy, for the earth will be filled with the knowledge of [G‑d]..." [Yeshaya 11:9].
17 וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי-הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר-לִי
Translation not yet available
אות ו ובל"ג בועמר נסתלק רשב"י ואז מתחיל להתנוצץ ההארה והקדושה של שבועות שהוא בחי' התעוררות השינה התחדשות המוחין. וע"כ אז הוא הלולא רבא דרשב"י שהוא בחי' התעוררות השינה בחי' עיר וקדיש כנ"ל. כי רשב"י הוא קשת הברי תכמבואר בדברי ר"ל שבשביל זה לא נראה קשת בימיו כי הוא בעצמו הי' בחי' קשת שבשביל זה נוהגין לדרוך הקשת בל"ג בעומר. וקשת הוא בחי' תקיעה שברים תרועה שסימנם קשת (כמובא וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א) שהם כלליות הקולות של השופר שהוא בחי' התעוררות השינה כנ"ל:
It emerges that when one makes a maakeh and guards against harm — this is the aspect of the wholeness of da'as [knowledge / inner awareness / mind]. For when harm comes upon one, G‑d forbid, this is the aspect of a defect of da'as, as is brought in another place. But protection from harm through the commandment of maakeh — this is the aspect of the wholeness of da'as — the aspect of sukkah — the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — to guard them from all manner of harm. And through this the essential building of the house — in the aspect of: "By wisdom a house is built," as stated above.
Vaannee usheer oozechu vaaranain laboakehr chasdechu key hu-yeessu meesguv lee oomunoas bi-yoam tzar lee.
אות ז ומחמת שרשב"י הי' בבח'י התעוררות השינה בחי' אור הפנים. וע"כ התפאר באידרא דהא חמינא דאנפאי נהירין וכו' בחי' אור הפנים בחי' התאדמו תפני התוקע שנמשכין אורות מפנים עליונים בחי' קירון אור הפנים של משה רבינ ועי קבלת התורה. וע"כ לא הי' רשב"י יכול לסבול כשראה בני אדם שעוסקין בדרך ארץ. כשרז"ל (בגמרא שבת) כשיצא מהמערה חזי אינשי דקא כרב יוזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה וכו'. כי כל המלאכות ועסקי דרך ארץ שעושין כולם הם בבחי' שינה שהוא בחי' מו"מ ומחמת שרשב"י הי' רחוק משינה כי הי' עיר וקדיש כנ"ל וע"כ לא הי' יכול לסובלם כלל ואמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחי שעה היינו שהי' קשה לו הקשיא המבואר בהתורה הנ"ל. כי התחינח למי שעוסק בתורה שאז השינה יטובה לפניו שנתחדש מוו עי"ז ויכול אח"כ לעסוק בתורה במוח זך ביותר אבל מי שאינו עוסק בתורה מה פועל בהשינה. וזהו מניחין חיי עולם כוו' היינ וכי בשלמא אם היו עוסקין בחיי עולם דהיינו בתורה והי' עוסקים גם בדרך ארץ שהיא בחי' שינה הי' יכולים לומר שהמו"מ שהוא בחי' שינה היא טובה להם לעבודת הבורא כי עי"ז נתחדש מוחם כנ"ל. אבך מאחר שמניחין חיי עולם ואינם עוסקים בתורה ועוסקים רק בחיי שעה במלאכות ומו"מ שהוא בחי' שינה ע"כ הקפיד עליהם ביותר. אבל הש"י הקפיד על רשב"י על שאינו יכול לסובלם כלל ומענישם מיד כשרז"ל (שם) שאמר הש"י להחריב עולמי יצאתם וכו'. כי באמת גם זה צריכים כמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה הנ,ל דקרי קרי ודלא קרי ליהוו צוותא לחבירו שאפילו מי שאינו עוסק בתוכה כשעושה מו"מ באמונהשהוא בחי' שינה הוא עושה טובה לחבירו שהוא משרשו שנתחדש מוחו ונשמתו ע"י המו"מ של חבירו יע"ש:
And therefore the Torah commanded: "When you build a new house" — that is, when you wish to engage in the building of the house — then you must draw the aspect of sukkah, the aspect of the wholeness of da'as, in the aspect of: "By wisdom a house is built," as stated above. And therefore: "and you shall make a railing for your roof" — in order to guard the souls of Israel. And through this the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — the aspect of sukkah — is drawn. And through this the essential building, as stated above.
But I will sing of Your strength, extol each morning Your faithfulness; for You have been my haven, a refuge in time of trouble.
אות ח וע"כ עושין שמחה גדולה ביום הסתלקותו דייקא שהוא בל"ג בעומר. כי הסתלקות הצדיק עושה תיקון גדול בכל העולמות יותר מבחייו כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם והם מתקנין נשמות ישראל במיתתן יותר מבחייהם ומכניעין הס"א והקליפות הנאחזין בנשמות הנפולות בעונותיהם. כי הצדיקים מכניעין ומבטלין אותם במיתתם יותרר מבחייהם בבחי' ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו (שופטים טז) שהצדיק האמת מנהיג הדור האמיתי ממית שונאי הקדושה והקליפות והס"א ומותו יותר מבחייו כי המיתה היא בחי' שינה ארוכ ה ותחיית המתים הוא בחי' התעוררות השינה כ"ש הקיצו ורננו שוכני עפר וכ"ש ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וכו'. והצדיק שחפץ תמיד בטובות ותקנות ישראל ועירק הטוב ועיקר ההצלחה האמתיתית הוא הצלחת הנפש לטהר נפשות ישראל מזוהמתם ולהחזירם בתשובה שלימה לעוררם משינתם שלא ישנו שינת עולם ח"ו. אבל עיקר העסק שהצדיק האמיתי עוסק לתקן נשמות ישראל הוא בשעת שינה דייקא. כי ממוח הצדיק בעצמו א"א לקבל כי מוחו גדול ונשגב ונעלה מאוד מאדו עד שא"א לקבל ממנו בשום אופן, כ"א ע"י שהצדיק מוריד עצמו אל העולם ומסלק את דעתו ומדבר עם העולם שיחת חולין וסיפורי מעשיות שזהו בחי' שינה וכמו ששמעתי בפירוש מפי רבינו ז"ל ששיחת חולין שמדברין לפעמים עם העולם כדי לפקח את דעתו לתת נייחא להמוחין כשיגעים מהתורה ועבודת ה' זהו בחי' שינה ממש שעי"ז נתחדש המוח כנ"ל. נמצא כשהצדיק מדבר עם העולם זהו בחי' שינה אצלו בחי' הסתלקות הדעת ועי"ז דייקא הוא מעוררם בתשובה ומחזירם להש"י. כי בשעת שינה נכנס המוח בתוך האמונה וכו'. והאמונה היא שוכנת תמיד בין הגויים והקליפות לברר משם ניצוצי הקדושה שנפלו לשם שהם בחי' נשמות הנפולות של הרחוקים מהש"י שנפלו ע"י עונותיהם למקום שנפלו ר"ל והאמונה מרחמת עליהם ועוסקת תמיד לבררם אבל עיקר כח האמונה לבררם ולהוציאם הו אכשנשמות הצדייקם עולין אלי' ונכללין בה בשעת שינה בבחי' העלאת מ"ן וכידוע שאז יש כח להאמונה לעלות אל דודה ונעשה יחוד העליון. ובכל יחוד עליון כמה ניצוצות שנפלו שהם בח'י נשמות הנפולות נתעוררין אז בתשובה וחוזרין להש"י אלו הרשעים שהם שורש ניצוצי נשמות אלו ואז נתחדש גם נשמת הצדיק ע"י היחוד הזה ועי"ז זוכה לקבל שכל חדש ונשמה חדשה וכו' כנ"ל (וע' בכוונות ותבין הענין הזה היטב איך כל הכוונות כלולים בדברי רבינו ז,ל). וכמו שזה הענין נעשה בשינה ממש שזהו סוד כל כוונות ק"ש ושינה והתעוררות השינה וכנ"ל, כמו כן ע"י כל בחי' שינה נעשה ענין זה. וע"כ עקיר העסק שהצדיק עוסק לקרב ב"א להש,י הוא בשעת בחי' שינה שלו דיקא דהיינו כשמדבר עמהם שיחת חולין וסיפורי דברים שהם בחי' שינה כנ"ל. ואפילו כשהצדיק האמת מגלה תורה להעולם אע"פ שהיא תורה גבוה מאד אעפ"כ הוא בבחי' שינה לגבי השגתוח של עצמו שהיא גבוה מאוד עד שאי אפשר להשיגה אפילו במחשבה מכל שכן בדיבור, כמו שפשטי אורייתא הם בחי' שינה לגבי דביקות הבורא כן התגלות התורה של הצדיק שמגלה להעולם הוא בחי' שינה בחי' פשטי אורייתא כנגד השגות עצמו. נמצא שעיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים שהצדיק עוסק תמיד לקרבם הוא דייקא ע"י בחי' שינה שלו כנ"ל. וע"כ גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. כי עיקר הגדולה של הצדיק בחייו ובמותו הוא כפי מה שזוכה לקרב נפשות ישראל להש,י שזהו עיקר תענוגיו ושעשועיו של הש"י כשרז"ל כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וע"כ גדולת הצדיקים הוא במותם יותר מבחייהם כי במותם הם מקרבין ביותר נפשות ישראל להש"י, כי המיתה הוא בחי' שינה ארוכה כנ"ל ובשעת שינה אז דייקא עיקר העסק של הצדיק לקרב ישראל להש"י כנ"ל. ובאמת מבואר העני ןהיטב למי שבקי מעט בזוהר ובכתבי האריז"ל מענין היחוד הנעשה ע"י נשמת הצדיק בשעת שינה ובשעת מיתה וגודל בירור הניצוצות שנתבררין אז. כי כל מה שהיחוד גדול ביותר נתבררין ניצוצות ביותר וגדולת היחוד הוא כפי גודל נמשת הצדיק. וגם יש חילוק בין שינה שוא א' מששים במיתה שאז עולה נשמת הצדיק לתוך האמונה להייחד רק לפי שעה בבחי' פקדון. אבל בשעת מיתה ממש אז עולה כל הנשמה לגמרי לזמן ארוך עד התחי' ואז היחוד גדול ביותר מאד מאד כמבואר בספרים מגודל הפלגת גדולת היחוד שנעשה בשעת הסתלקות הצדיק שנקרא הלולא רבא בחי' חתונה שהיא בחי' יחוד. וכמובן ומבואר בזוה"ק באידרא בסתלקות רשב"י שאנו עוסקים בו מגודל היחוד שנעשה אז שנסתלק נשמתו לתוך בחי' המלכות לתוך יסוד האמונה כמבואר על פסוק כי שם צוה ה' את הברכה חיים לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאיסתלק נשמתי' וכו' ע"ש. כי הצדיק בשעת הסתלקותו שאז זוכה לתכלית שלימותו כיכל ימיו הי' עוסק בעבודת ה' ועלה בכל פעם מדרגא לדרגא וע"כ בכל פעם שעלתה נשמתו בשינה עדיין לא היתה בתכלית השלימות כמ ובשעת מיתתו שאז הוא בתכלית השלימות. וגם בשעת שינה לא עלתה לגמרי כי עדיין נשארה בו קצת בשביל חיותו כדי שיוכל להתעורר משינתו. אבל בשעת מיתה של הצדיק שאז הנשמה בתכלית שלימותה ועולה כל הנשמה לגמרי לתוך האמונה ע"כ אז נתגדל מאד מאד בחי' ההעלת מ"נ של השכינה בחי' חזי במה ברא קאתינא לגבך. ואז נתגדל היחוד מאד וכפי גדולת היחוד כן נתרבין לעלות נצוצות הנפולין יותר שעי"ז חוזרין בתשובה רשעים רבים ביותר. וכן מתנהג כל ימי עולם עד התחיה שנשמת הצדיק שמת שהיא בבחי' שינה היא מעלה תמיד בחי' מ"נ להשכינה שהיא האמונה ועי"ז היא מבררת נשמות רבות שנפלו עד אין קץ. כי יש נשמות נפולות מאד מאד שנפלו כ"כ כמו שנפלו עד שא"א שיהי' להם שום תיקון בעולם כ"א ע"י נשמת הצדיק ודייקא ע"י מיתתו וכמובן בדביר רבינו ז"ל. כי כפי גדולת היחוד שלמעלה כן עולים נצוצות רבי םמקמי הקליפות ביותר. וע"כ איתא בזוה"ק דצדיקיא שכיחי יתיר בתר אסתלקותי' בהאי עלמא יתיר מבחיוהי. וזהו בחי' השתטחות על קברי צדקיים אמתיים שהוא דבר גדול מאד ומועיל מאד לעבודת השי"ת לזכות לצאת מהרע שלו ולשוב להש"י. כי יש בני אדם שנפלו כ"כ בעונותיהם עד שנאחז בהם הרע כ"כ עד שא"א להם בשום אופםן לשוב להש"י רק ע"י שבאין על קברי הצדיקים האמתיים ואז נכללין בנשמת הצדיק שמת שהוא עוסק תמיד לברר בירורים והוא בכחו הגדול שגדול במיתתו יותר מבחייו הוא יכול לברר אפילו הנשמות שנפלו מאד מאד. אבל אעפ"כ הבעל בחירה א"א לבררו בעל כרחו כ"א כשבא על הקבר במקום גניזתו הקדושה ומעורר עצמו בתשובה שאז יש כח להצדיק לבררו בכחו הגדול ולהוציאו ממקום שנפל לשם ולתקנו אע"פ שלא היה אפשר לו להתתקן בשום אופן וכנ"ל:
"And you shall not place blood in your house" — for the dominance of blood is the opposite of intellect — for the dominance of blood is the aspect of anger [ka'as], from which come all the harms. For from it comes the spirit of foolishness [ruach shtus] of all the sins that come from the dominance of blood, as is brought in another place. And they are the aspect of the spirit of animality [ruach ha'behemiyus], which is the opposite of the aspect of sukkah — as is explained in the aforementioned Torah [Likutay Moharan I, §266]. See there.
Translation not yet available
אות ט וזהו בחי' הלולא דרשב"י שעושין ביום הסתלקותו דייקא כי דייקא ע"י הסתלקותו הוא מתקן ומחזיר בתשובה נפשות רבות יותר כנ"ל שעי"ז נתרבה השמחה ביותר בחי' השמחה שלעתיד בעת התחי' כ"ש ושמחת עולם על ראשם שהוא בחי' קבלת התורה כשדרז"ל (שבת פח). כי תחיית המתים הוא עיקר בחי' התעוררות השינה בחי' ורבים מישני אדמת עפר יקיצו כנ"ל. וע"כ אז יתקע בשופר גדול שהיא בחי' התעוררות השינה כנ"ל. ועי"ז יהי' עולין עאז כל הנדחין והאובדין כ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. כיכולם יהי' להם עליה ותיקון כ"א כפי הראוי לו ע"י הבירור שעסק הצדיק לבררם כל ימי חייו וביותר בכפלי כפליים בכל עת מיתתו שהוא בחי' שינה וכו' כנ"ל. ואז תגדל השמחה מאד מאד כמבואר בכמה פסוקים ובד ברי רז"ל מעוצם השמחה שלעתיד לאחר התחי' כשרז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול צדיקים לעתיד לבא וכו' כ"ש ואמר וכו' נגילה ונשמחה בישועותו. וזהו בחי' השמחה הגדולה של שבועות שהוא בחי' השמחה הגדולה של שבועות שהוא ג"כ בחי' התעוררות השינה כנ"ל בחי' תחיית המתים בחי' קול השופר שלעתיד כנ"ל. וע"כ באמת הי' בחי' תחיית המתים בשעת מתן תורה כמו שדרשו רז"ל ע"פ גשם נדבות תניף אלקים וכו' שיצאה נשמתן אז בשעת מתן תורה וחזר והחי' אותם. ועוצם השמחה הזאת נתעאוררה בשעת הסתלקות הצדיקי אמת כי הצדיק הולך לעולמו לחיים טובים ולשלום כי צדיקים במיתתן קרויים חיים אשרי להם.וזהו בחי' עוצם השמחה של הלולא רבא דרשב"י שעושין בל"ג בעומר. שביום הזה מתחיל להתמתק הדין הנאחז בימי הספירה שהיא בחי' שינה ומתחיל להתנוצץ ההארה של שבועות שהוא בחי' התעוררות השינה בחי' תחיית המתים בחי' קבלת התורה. ואז השמחה גדולה מאד בחי' השמחה שלעתיד שהוא בחי' השמחה של שבועות וכנ"ל. כי אין שמחה לפניו ית' כמ ובעת שמחזריין אליו יתברך נדחים דהיינו כשמחזירין בתושבה את הרחוקים מאד להש"י כי הש"י חפץ חסד הוא והוא צופה לרשע וחפץ בהצדקו. וכל זמן שהאדם רחוק ממנו ית' בעונותיו צר לו מאד כביכול כ"ש בכל צרתם לו צר. ועיקר הצרה היא צרת הנפש שרחוקה מהש"י כמבואר במ"א כי הש"י חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. וע"כ ע"י שהצדיק מעלה ומתקן כמה נשמות ישראל ומחזירם אלי ותית' עי"ז נגדלת השמחה מאד מאד מכו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעונותיו, ועי"ז שנתרחק קלקל בכל פעם ביותר מחמת שנפל בדעתו ע"י שראה גודל ריחוקו מהמלך עד שטעה ונדמה בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם, ולא הי' מצפה שישוב עוד אל המלך כ"ש לא יאמין שוב מני חשך. ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת וזוכר את בנו הרחוק בכל עת. וכשנמצא אחד שמרחם על המלך ועל בנו והולך אל המקום המזוהם שנפל לשם ומרמז לו רמזים ומתנהג עמו בחכמה נפלאה פלא והפלא עד שמכניס בו הרהורי תשובה ומחזירו אל המלך, כמה שמחה ותענוג גורם אל המלך עד אין שיעור. כי זה עיקר שמחתו וגדולתו ותענוגיו ושעשועיו של המלך ית' כשמחזירים אליו הרחוקים ממנו כ"ש בזוהר (יתרו סט עא) כד אתי יתרו ואמר כי עתה ידעתי וכו' כדין אסתליק ואתיקר שמא דקוב"ה עילא ותתא וזהו בחי' השמחה הגדולה של הלולא דרשב"י ביום הסתלקותו הקדוש בל"ג בעומר שאז עולין ונתתקנין וחוזרין בתשובה כמה רחוקים שזהו בחי' השטחות על קברי הצדקיים אמתיים כנ"ל. שעי"ז נגדלת השמחה מאד מאד כנ"ל:
18 עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי-א-לֹהִים מִשְׂגַּבִּי א-להי חַסְדִּי And therefore when you build your house — you must draw intellect, the aspect of sukkah, through the commandment of maakeh, as stated above — for through this the essential building of the house, as stated above. "And you shall not place blood in your house" specifically — that is, [for you must draw intellect, the aspect of sukkah, through the commandment of maakeh, as stated above — for through this the essential building of the house, as stated above.] And you shall not place blood in your house specifically — that is, for you must guard yourself that your house should not cause harm, G‑d forbid — for this is the corruption of the house. For harm is a defect of da'as — through which comes the corruption of the house — for the essential [purpose of the] house is through wisdom, as stated above.
Translation not yet available
אות י וזהו בח'י מה שסופרין הימים מפסח עד שבועות שהוא מצות ספירה הקדושה והנוראה מאד. כי איתא בדברי רבינו ז"ל בליקוטי תנינא (סי' ס"א) ע"פ אני היום ילדתיך שעיקר הזמן הוא מחסרון הדעת. כי כל מה שהדעת גדול ביותר נתמעט ונתבטל הזמן ביותר, עד שיש דעת גדול כ"כ שהוא הדעת של משיח שיבא ב"ב ששם נתבטל הזמן לגמרי כי יזכה להשיג בחי' למעלה מהזמן מה שא"א לנו להשיג בשום אופן מחמת פחיתות דעתינו כי כל מה שהדעת קטן ביותר הזמן נגדל אצלו ביותר. וע"כ בשעת שינה שאז הדעת הסתלק אד נגדל הזמן אצלו מאד עד שנדמה לו בחלומו שרבע הוא שבעי םשנה. כי בהחלום נדמה לפעמים שעובר זמן רב שבעים שנה ברבע שעה. נמצא שמחמת הסתלקות דעתו בשינה נגדל הזמן אצלו עד שרבע שנה נחשב אצלו שבעים שנה. ואח"כ כשמקיץ משנתו וחוזר דעתו אליו אז הוא מבין שכל זה הזמן שעבר עלי ובחלומו שנדמה לו שהוא שבעים שנה, באמת אינו כ"א רבע שעה לבד. רק שבעים שנה שלנו הם אצלינו לפי דעתינו שבעי םשנה ממש. כמו כן מי שיש לו עוד דעת גדול ביותר עד שהדעת שלנו נחשב כנגדו כמו שינה, אצלו גם השבעים שנה שלנו הם רק רבע שעה. וכן למעלה מעלה עד שיש דעת גדול כ"כ שהוא למעלה מהזמן ממש ששם הזמן כולו של העולם אינו כלום רק שא"א לנו להשיג זאת בשום אופן מחמת קטנות דעתינו ומחמת זה א"א לנו להשיג ולהבין בחי' למעלה מהזמן כלל וכו' ע"ש כ"ז היטב. נמצא שעיקר התהוות הזמן הוא בבחי' מיעוט הדעת בבחי' שינה כנ"ל. וע"כ בימי הספירה שאז הוא בחי' שינה שאז אנו מסלקין דעתינו בכוונה בבח'י שינה ומכניסין את מוחינו לבחי' אמונה לבד כדי לחדש מוחינו וכו' כנ"ל, ע"כ בימי הספירה אז הוא עיקר התהוות הזמן כי עיקר התהוות הזמן הוא בבחי' שינה כנ"ל שהוא בחי' ספירה כנ"ל. וע"כ אנו סופרים הימים אז כי עיקר בחי' ספירה ומנין הוא בבחי' זמן שהוא ימים ומדות ששם שייך ספירה ומנין. אבל למעלה מהזמן שהוא בחי' אלקות שם אין שייך ספירה ומנין כלל בבחי' לפני אחד מה אתה סופר. וע"כ בימי הספירה שאז הוא בחי' שינה שהוא עקיר התהוות הזמן. אז סופרים כל יום ויום. ועי"ז דייקא ממשיכין הזמן בקדושה. כי הספירה והמנין הוא בבחי' זמן דייקא ששם שייך לומר היום יום אחד היום שני ימים וכו' ומזה נמשכין כל הספירות והמנינים שבעולם. וע"כ התורה בעצמה היא סופרת ומונהכל יום ויום של ששת ימי בראשית כ"ש (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום א' וכן ביום שני וכו'. כי עיקר הבריאה הוא בזמן דייקא ושם עיקר הספירה והמנין כי אין קיום לזמן שהוא כלליות כל הבריאה שהוא בזמן ובמדות כ"א ע"י הספירה בדיבור ע"י זסופרין ומונין כל יום ויום בפה מאל בדיבור כ"ש (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וכו' שהוא כלליות הבריאה שהוא בח'י הזמין שכולל כל הבריאהכנ"ל. וכמבואר בזוה"ק בפ' במדבר בתחילתו. ת"ח כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתי' לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה וכו' ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא וכו'. כי הזמן שהוא כלליות הבריאה שנמשך מבחי' למעלה מהזמן אי אפשר להמשיכו ולקיימו בעולם, כ"א ע"י הדבור של הספירה שאז אתיישב בדוכתי' כנ"ל בזוהר הנ"ל. ובאמת א"א לנו להשיג זאת בשכל כלל איך נמשך הזמן מהש"י שהוא למעלה מהזמן. כי חידוש העולם א"א להשיג בשכל כלל כ"א באמונה לבד כידוע וכמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים. וע"כ מפסח עד שבועות שכל עסקינו לקבל את התורה בשבועות שהוא בחי' שכל חדש ונשמה חדשה וכו' שזוכין ע"י השינה דקדושה ע"י ספירת העומר כנ"ל. ע"כ אנו סופרים ומונין הימים אז כדי להמשיך הזמן בקדושה בבחי' אמונה לקשר כל יום ויום אל האמונה הקדושה לידע באמונה שלימה שכל יום ויום מהזמן נמשך מהש"י שהוא למעלה מהזמן שזה הענין א"א להשיג בשכלינו כ"א באמונה כנ"ל. כי עכשיו בימי הספירה אנו מסלקין דעתינו ומכניסין דעתינו לתוך אמונה לבד כנ"ל. וע"כ סופרין הימים לעומר כי עומר שעורים שהוא בחי' שינה כנ"ל הוא בחי' אמונה כנ"ל. וע"כ הי' מניף את העומר שהוא בח'י אמונת אחדותו ית' כשרז"ל מעלה ומוריד למי ששמים וארץ שלו מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו שזהו בחי' כוונות דאחד כמו שארז"ל (ברכות
Oozee aillechu azamairu key Eloaheem meesgabee Eloahay chasdee. And this is: "for the one who falls shall fall from it" — for we must guard the souls of Israel in order to draw the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — in order to raise up the fallen Sukkas Dovid ha'nofeles [the fallen Sukkah of David]. For when one of Israel falls and is harmed, G‑d forbid — physically or spiritually, G‑d forbid — then, as it were, there is pain to the Shechina, as is known. And then the Shechina, G‑d forbid, is in the aspect of "the fallen Sukkah of David" [Amos 9:11]. And conversely — when one guards a soul of Israel from falling and from harm — then, as it were, one sustains the Shechina from its falling — in the aspect of: "I will raise up the fallen Sukkah of David" [Amos 9:11]. For the Shechina is always with Israel, as is known — for guarding the soul of Israel is the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children," and through this one raises up the fallen Sukkah of David. And this is the aspect of maakeh, as stated above — so that the one who falls should not fall — for then it is, G‑d forbid, the aspect of the fallen Sukkah of David. Therefore one must make a maakeh in order to be guarded from this — and then the aspect of "the mother who spreads her shelter" and so forth is drawn, as stated above. And then it is fulfilled: "I will raise up the fallen Sukkah of David" — speedily in our days,
O my strength, to You I sing hymns; for G-d is my haven, my faithful G-d.
אות יג שצריך להאריך בד' דאחד כדי להמליכו למעלה ולמטה ובד' רוחות. נמצא שהנפת העומר הוא בחי' אמונת אחדותו ית' שהוא למעלה מהזמן. כי השי"ת הוא למעלה מהזמן כידוע. וע"כ אנו סופרין הימים לעומר שאנו מקשרין כל הימים והזמן שהיא בחי' ספירה ומנין כנ"ל, אנו מקשרים הכל אל האמונה הקדושה שהוא בחי' הנפת העומר שעורים כנ"ל כדי להאמין שכל הזמן נמשך מבחי' למעלה מהזמן שזהו עיקר קדושת הזמנים כמבואר במ"א כי א"א להשיג זאת בשכל כלל כ"א באמונה לבד כנ"ל:
All of this is related to the above.
אות יא
Psalm 77 · פרק עז
וע"כ סופרין שבע שבתות. כדי לכלול כל יום וים משבעת ימי בראשית בבחי' שבת שהוא יום השביעי. כי שבת הוא בבחי' למעלה מהזמן יתר מכל הימים הקדושים כ"ש וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים, כי כל יום שיש בו תוספת קדושה ביותר הוא סמוך ביותר לבחי' למעלה מהזמן. כי עיקר הקדושה הוא כשזוכין להשמיך הדעת הקדוש ע"י האמונה הקדושה שעי"ז נתמעט הזמן ביותר כנ"ל. ובכל יום שיש בו תוספתך קדושה כגון ימים טובים נמשך אד אלינו הארת האמונה והדעת ביותר ועי"ז נתמעט הזמן ביותר ונכלל ביותר בשרשו בתוך בחי' למעלה מהזמן שזהו עיקר קדושת הימים והזמנים וכל מה שהיום קדוש ביותר נתמעט ונתבטל הזמן ביותר. ושבת שהוא מעין עוה,ב ע"כ הוא בבחי' למעלה מהזמן לגמרי כנגד שאר הזמן, וכל הזמנים הקדושים מקבלים משבת שהוא בבחי' למעלה מהזמן כי כל הימים טובים מקבלים משבת כידוע וכמבואר במ"א. וע"כ סופרין שבע שבתות כדי לכלול כל יום מז' ימי בראשית שהוא כלליות הזמן, בתוך בח'י שבת כדי לקשר הזמן לבחי' למעלה מהזמן שזהו עיקר הקדושה כנ"ל. ועי"ז זוכין לקבל את התורה בשבועות שהוא יום החמשים שהוא סוד היובל בחי' יוה"כ כידוע. כי עיקר קדושת היובל הגדול שנת החמשים הוא ביוה"כ ע"י תקיעת שופר. כ"ש והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים. כי יוה"כ הוא בחי' למעלה מהזמן. כ"ש רבינו ז"ל בס' הא"ב החדש (אות ת' תשובה) שיום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן. וכן יוה"כ הוא למעלה מהזמן. כי אנו זוכין בשבועות ע"י מ"ט ימי הספירה להארת יםו החמשים שהוא בחי' יובל בחי' יוה"כ בחי' התעוררות השינה בחי' שופר שכל זה הוא בבחי' למעלה מהזמן כנ"ל. וע"כ אז בשבועות נתקיים העולם כשדרז"ל (שבת פח) על ה' דיום הששי שכל העולם הי' תלוי ומתמוטט עד יום הששי בסיון שקבלו ישראל את התורה. כי זה עיקר קיום העולם והזמן כשיודעין באמונה שלימה שכל הזמן נמשך מבחי' למעלה מהזמן שזהו בחי' אמונ תחידוש העולם שאנו זוכין בשבועות שעי"ז עיקר קיום העולם כיעקיר קיום העולם הוא ע"י אמונה כ"ש וכל מעשהו באמונה:
And see in the aforementioned Torah [Likutay Moharan I, §266] the matter of sukkah — that it is the aspect of intellect [seichel] — the aspect of the boundary of a human being [geider ha'adam], the opposite of the boundary of an animal [geider ha'behema], which is the absence of da'as. And this is: "and you shall not place blood in your house" — for the dominance of blood is the aspect of animality — the aspect of the spirit of foolishness [ruach shtus] that comes from the dominance of blood, as is understood in another place — which is the opposite of the aspect of sukkah, as stated above. And they corrupt the house, as stated above. And see in Etz Chaim [the Kabbalistic work of the Ari, Rabbi Yitzchak Luria] in the chapter Sha'ar ABIY"A [Atzilus, Beriya, Yetzira, Asiya — the four spiritual worlds: Emanation, Creation, Formation, Action] regarding the matter of the commandment of maakeh. There it is understood that the essential maakeh flows from the aspect of Bina [Understanding — the third sefira]. See there. And Bina is the aspect of "the mother who spreads her shelter over the children" — it emerges that maakeh is in the aspect of sukkah, as stated above.
בילא"ו:
Translation not yet available
Loading comments…