Paragraphs
That fish that took out its head from water
רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא (בבא בתרא עד.).
הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא "That fish which raised its head out of the water…" [In the language of Rabbeinu, of blessed memory — from section 15 through here] Rabbi Yochanan was telling: "Once we were traveling by ship, and we saw that fish which raised its head out of the water, and its eyes resembled two moons, and water spouted from its two nostrils like the two rivers of Sura."
רשב"ם: ונפיץ - ושפך. אוסיא - נחיריו. מברי דסורא - נהרות שבסורא.
[Bava Basra 74] — The allegory that anchors and is decoded in this Torah. 📜 Compiler's Note [From section 15 until here — in the language of Rabbeinu, of blessed memory. That is: Torahs 15 and 16 together form a single continuous teaching in Rabbeinu's own language.] The Story — Full Aramaic, Rashbam's Explanation, and Rabbeinu's Decoding 📜 The Story — Full Aramaic Text
וחזינא האי כורא - שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע (עיין מאורי אור ערך דג). דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא - כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות, כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (מנחות צט.): 'פעמים בטולה של תורה זו היא קיומה'. וכד אפיק רישא ממיא - הינו כד מפיק את עצמו מחכמות עליונות, אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי - כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה, כמו שכתוב (בראשית ג): "ותפקחנה עיני שניהם". וכשעוסק בחכמתו, אזי עיניו בבחינת שמש, וכשמסלק את עצמו מחכמה עליונה, הוה זה כמו ביאת שמש, וכשבא השמש אזי נשתארים עיניו בבחינת סהרי, כי סהרא אין מאירה אלא כד נסתלק השמש. וזה בחינת: 'ועינינו מאירות כשמש וכירח' - לפעמים מאירות כשמש, כד אנחנו דבקים בחכמה, ולפעמים מאירות כירח, כד מסלקין את עצמנו מלשוטט בחכמה. ונפיץ מיא מתרי אוסיא - הם בחינת תרין משיחין (עיין זוהר פנחס רמ"ו: רנ"ב:), שאליהם העכו"ם ידרשו וימשכו את עצמם אליהם, כמו שכתוב (ישעיהו ב): "ונהרו אליו כל הגויים". וזה: 'תרי נהרות דסורא'. 'סורא' - זה בחינת עכו"ם, על שם עבודה זרה, כמו שכתוב (שמות ל"ב): "סרו מהר מן הדרך", והם נכללים בשתי אמות: עשו וישמעאל. ועל ידי אלו תרין משיחין, שהם תרי אוסיא, בחינת יכה ד): "רוח אפינו משיח ה'", על ידם יגאלו וימשכו כנהרות אצלם ללמד דבר ה'. ותרין אמין, עשו וישמעאל, אנון תרין עננין דמכסין על העינין, שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש. ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו, כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו, ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי. אבל על ידי תרין משיחין, שיפוצו מעינותיהם חוצה, ויהפך לכלם שפה ברורה, אז יתקים (ישעיהו ל): "והיה אור הלבנה כאור החמה", ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו. (מסימן טו עד כאן - לשון רבנו, זכרונם לברכה)
"Rabbi Yochanan mishta'ei: zimna chada havah ka'azlinan b'sfinsa, v'chazeinan hai kavra d'apik reisheh mimmaya, v'damya eineh kitrei siharei, v'nafit maya mitartei usya kitrei mavrei d'Sura." "Rabbi Yochanan was telling [mishta'ei]: Once we were traveling by ship [b'sfinsa], and we saw that fish [hai kavra] which raised its head [d'apik reisheh] out of the water [mimmaya], and its eyes [eineh] resembled two moons [kitrei siharei], and water spouted [nafit maya] from its two nostrils [mitartei usya] like the two rivers of Sura [kitrei mavrei d'Sura]." 📜 Rashbam's Explanation — Term by Term V'nafit v'shafach — "and it spouted and poured." Usya — its nostrils [נְחִירָיו]. Mavrei d'Sura — the rivers [נְהָרוֹת] of Sura [the city of Sura in Babylonia].
Loading comments…