Paragraphs
Hashem gives strength to His people; Hashem blesses His people with peace
ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ"ט):
Hashem gives strength to His people; Hashem blesses His people with peace Hashem gives strength to His people; Hashem blesses His people with peace [Psalms 29] [In the language of the friends] — It is known that peace is of great magnitude, as our Rabbis of blessed memory teach ( Ukzin ch.
הנה ידוע שגדול השלום, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (עקצין פרק ג'): 'שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום'. ומה הוא השלום, שמחבר תרי הפכים. כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (זהר ויקרא דף י"ב:) בפסוק: "עושה שלום במרומיו", כי זה המלאך מאש וזה ממים, שהם תרי הפכים כי מים מכבה אש, והקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהם ומחברם יחד. והוא בחינת יוסף, כי יוסף מחבר תרי הפכים, חסדים וגבורות. לכך נאמר ביוסף (בראשית ל"ז): "ויבא יוסף את דבתם רעה", הוא בחינת גבורות. כי 'שמאל דוחה' (סוטה מ"ז) "את אחי אנכי מבקש" (בראשית שם), הוא בחינת חסדים, כי 'ימין מקרבת' (סוטה שם) וכתיב (בראשית מ"ב): "ויוסף הוא השליט", הוא בחינת גבורות. "הוא המשביר לכל עם הארץ", זה בחינת חסדים. ונאמר אצלו (שם מ"א): "ויקראו לפניו אברך", ופרש רש"י: 'אב בחכמה ורך בשנים', שהוא מחין דגדלות וקטנות [שהם בחינת חסדים וגבורות כידוע]
The Holy One, Blessed be He, found no vessel capable of holding blessing except peace. What is peace? It unites two opposites (Zohar Vayikra 12b), as it says: “Maker of peace in His high places.” For one angel is of fire and the other of water—opposite elements, since water extinguishes fire. But the Holy One causes peace between them, binding them together. This is the attribute of Yosef, for he joins opposites— chesed (kindness) and gevurah (strength). Thus regarding Yosef it is written (Gen. 37): “And Yosef brought their evil report”—the attribute of strength ( Sotah 47a); and “My brothers, I seek you”—the attribute of kindness (Gen.
וזהו בחינת קדוש השם, כי קדוש השם הוא גם כן בחינת חסדים וגבורות. כי מתחלה הוא נתלהב בשלהובין דרחימותא, זהו בחינת חסדים. ואחר כך מתגבר על יצרו, ומוסר את נפשו למות על קדוש השם, זהו בחינת גבורות, שזהו בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל. ולכך אפלו פושעי ישראל הערו את נפשם למות על קדוש השם. כי 'ישראל עלה במחשבה' וכו' (בראשית רבה פרשה א), ואפלו פושעי ישראל, אך שעדין הוא מכנה בשם ישראל, יש להשם יתברך תענוג גדול ממנו, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט): "ישראל אשר בך אתפאר". וכשרוצין להפריד אותו מבחינה זו ישראל, שהיא בחינת ו' כנודע, ואי אפשר לקרותו בלא ואו שניה, שהוא בחינת יוסף, ותכף ומיד נתעורר בו בחינה זו למסר נפשו כנ"ל: [פרוש כי כל אחד מישראל אפלו פושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, כי נקרא פושעי ישראל (כמבאר בסימנים י"ד וי"ז), 'אף על פי שחטא ישראל הוא' (סנהדרין מ"ד), ומאחר שנקרא עדין בשם ישראל, שהוא בחינת ו' כנ"ל, על כן יש בו בחינת יוסף גם כן, כי ואו אי אפשר לקרותה בלא ו' שניה. הינו שישראל שהוא בחינת ו', מקשר בו ו' שניה, שהוא בחינת יוסף (כי ישראל ויוסף כחדא אזלי כידוע) (עיין זוהר וישב קפב:). נמצא שבכל אחד מישראל מקשר בו בחינת יוסף, שהוא בחינת שלום, בחינת קדוש השם כנ"ל. ועל כן תכף כשרוצין להעבירו על דת, חס ושלום, להפרידו מבחינת ישראל, נתעורר בו תכף בחינת יוסף שמקשר בישראל, שהוא בחינת מסירת נפש על קדוש השם. דהינו שלהובין דרחימותא, והתגברות על יצרו למות על קדוש השם, שזהו בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל]: כלל העולה, שיוסף הוא בחינת השלום, והשלום הוא כלי שעל ידו בוא יבוא כל ההשפעות והברכות לישראל. וכונתו יתברך שמו בזה, כדי שיוכל כל אדם הישראלי לדבר דבורים של קדשה לפני השם יתברך. ומה הוא קדשה, חכמה, כי חכמה נקרא קדשה כנודע (עיין זוהר אחרי סא). וזהו כשאדם מדבר בתורה ותפלה בחכמה ושכל, ומבין ושומע מה ידבר, נקרא קדשה. ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה, כי נבנה מזה מחין, שהיא חכמה, והדבור, שהוא בחינת ירושלים. וזה בחינת (תהלים קמ"ז): "בונה ירושלים ה'".כי ירושלים הוא בחינת דבור, כמו שכתוב (בראשית י"ד): "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגם אונקלוס: 'מלכא דירושלים', וצדק הוא בחינת הדבור, כמו שכתוב (תהלים נ"ח): "צדק תדברון". וה' הוא בחינת מחין כנודע. אימתי הוא נבנה, כשנדחי ישראל, רוצה לומר מי שהיה נדחה מבחינת ישראל, ואחר כך כונס: ונחזר לעניננו, שעל ידי השלום יכול לדבר דבורים בקדשה ובטהרה כנ"ל. והשלום הוא מחבר תרי הפכים כנ"ל, הינו חסדים וגבורות. הינו הויות שהוא חסדים, כמו שכתוב (תהלים מ"ב): "יומם יצוה ה' חסדו". ואלקים הוא גבורות, כי אלקים הוא מלכות, כמו שכתוב (שם ע"ד): "ואלקים מלכי מקדם", 'ודינא דמלכותא דינא' (גטין י:): ולכן גם כן נאמר ביוסף (בראשית מ"א): "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו". 'ידו', הוא בחינת מחין, כמו שכתוב (תהלים קל"ד): "שאו ידיכם קדש". וקדש הוא ראשית, וראשית הוא חכמה מחא. 'ורגלו' הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב (ישעיה מ"א): "צדק יקראהו לרגלו". וצדק הוא הדבור, ודבור הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה): "וגבורתך ידברו". נמצא שכתוב אצל יוסף חסדים וגבורות כנ"ל, ויוסף הוא השלום מחבר תרי הפכים להיות אחד, ויבוא ישועות וברכות בגשמיות וברוחניות. כמו שכתוב (ישעיה י"ב): "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה", ותרגם אונקלוס: 'ותקבלון אלפן חדת'. הינו שעל ידי התשועה, יבוא תורה ואלפן חדת מאת הבורא יתברך, לכל אחד לפי מדרגתו: וזה פרוש הפסוק: "ה' עז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". הינו כמו שפרש רש"י, כשה' יברך ברכות על ידי כלי שלום, אזי 'עז' שהיא התורה גם כן 'לעמו יתן' הינו 'ותקבלון אלפן חדת'. [נראה באור הענין, כי על ידי השלום יכולין לדבר דבורים בקדשה, כי השלום מחבר תרי הפכים, חסדים וגבורות, שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל. ועקר הקדשה הוא חכמה ומחין דקדשה, כי חכמה נקרא קדש כידוע. כי קדש הוא בחינת ראשית, כמו שכתוב (ירמיה ב): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה", כי כל ראשית הוא קדש בכל מקום. וראשית הוא בחינת חכמה, כמו שכתוב (תהלים קי"א): "ראשית חכמה". וכשאדם זוכה לדבר דבורים קדושים של תורה ותפלה, ומכניס כל מחו וחכמתו ודעתו בתוך הדבורים, דהינו שמקשר מחשבתו היטב להדבורים, ומבין ושומע מה שהוא מדבר, זהו בחינת קדש, ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה. וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות, כי הוא מחבר ומקשר החכמה והמחין שהם בחינת חסדים כנ"ל, להדבור שהוא בחינת גבורות כנ"ל. וזהו בחינת יוסף כנ"ל, ועל כן נאמר ביוסף: "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו", כי יוסף הוא כלול מבחינת ידין ורגלין, שהם בחינת החכמה והדבור, כי ידין זה בחינת חכמה בחינת קדש, כמו שכתוב: "שאו ידיכם קדש", ורגלין זה בחינת הדבור וכו' כנ"ל. על כן צריכין לעסק בתורה ובעבודת השם במסירת נפש ובפרט בשעת התפלה, שעקר שלמות התפלה הוא להתפלל במסירות נפש, שיכון למסר נפשו על קדוש השם. כי מסירת נפש על קדוש השם, בודאי מרצה כל אחד מישראל אפלו הקל שבקלים כנ"ל (וכמו שכבר ראינו בחוש בדורות שלפנינו שכמה אנשים קלים ופחותים מסרו נפשם ומתו על קדוש השם - אשרי להם) ותכף כשמרצה למסר נפשו על קדוש השם, נתעורר בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל. ועל ידי זה יכולין לדבר, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור, שזה עקר הקדשה כנ"ל, שזוכין לזה על ידי שלום כנ"ל. וזהו: "בונה ירושלים ה'", ירושלים הוא בחינת הדבור וכו' כנ"ל, ה' הוא בחינת מחין כנ"ל. הינו לזכות לקשר המח אל הדבור, שזהו בחינת "בונה ירושלים ה'", שהמחין בונין הדבור דקדשה. זה זוכין על ידי "נדחי ישראל יכנס", זה בחינת מסירת נפש על קדוש השם, שכל הנדחין מקדשת ישראל, כשרוצין להעבירם על דת, חס ושלום, אזי נתעוררין תכף ומוסרים נפשם על קדוש השם. נמצא שעל ידי קדוש השם נכנסין כל הנדחין מקדשת ישראל לתוך הקדשה, שזהו בחינת 'נדחי ישראל יכנס'. ועל ידי זה 'בונה ירושלים ה'', כי קדוש השם הוא בחינת שלום, שעל ידי זה יכולין לקשר המחשבה אל הדבור, שזהו בחינת 'בונה ירושלים ה' כנ"ל:
42), for the right-hand (symbol of kindness) draws close. And in Gen. 42: “And Yosef, he is the ruler”—strength; and “He is the provider to all the people of the land”—kindness. And it says (Gen. 41): “And they called before him Avrech ”; Rashi: “Father in wisdom and tender in years,” denoting greatness and humility in intellect (respectively kindness and strength)—this too is Yosef, the attribute that sanctifies God’s Name. Sanctifying His Name itself includes both kindness and strength: first inflamed by flames of love (kindness), then overcoming the self and giving up one’s soul for sanctification (strength). That is peace—Yosef’s attribute. Indeed, even Israel’s transgressors risk their lives to sanctify His Name—for Israel rose spiritually ( Bereishit Rabbah 1), and even transgressors who retain the name “Israel” bring great pleasure to the Blessed Name (Isaiah 49): “Israel in whom I will be glorified.” When one attempts to separate them from Israel—the aspect of ה (vav)— it’s impossible to call them without the second vav, Yosef’s attribute. Immediately Yosef’s attribute awakens in them—they are ready to give their lives for sanctification (again kindness and strength united in peace). This unifies the concept: Yosef as peace becomes the vessel by which all blessings and divinities enter Israel. Its purpose is so that any Israelite can utter holy words before the Blessed Name. What is holiness? Wisdom. Wisdom is called holiness (Zohar Acharei 61a). When one speaks Torah or prayer with wisdom and intent—understanding and listening to one’s words—that is holiness. Great delight to the Blessed Name resides there, for the mind (wisdom) builds it. Speech is the aspect of Jerusalem (Psalms 147): “Builder of Jerusalem is Hashem.” (Gen. 14: “And MalkiTzedek, king of Shalem”, translated as king of Jerusalem by Onkelos.) Righteousness is speech (Psalms 58: “Righteousness you shall speak”). The letter ה (heh) symbolizes intellect—the cognitive element. Thus holiness emerges when one who was estranged from Israel returns in peace and speaks from purity and wisdom. Peace binds opposites—kindness (the intellectual heart) and strength (speech). They combine in Yosef’s attribute. Kindness is the divine “ Havayot ,” as it says (Psalms 42): “By day Hashem commands His kindness.” Elokim is strength/kingship (Psalms 74: “And Elokim my King from of old.” Judgment of kingship is judgment (Gittin 10b). Thus in Yosef (Gen. 41): “And without you no man shall lift his hand or his foot” (Psalms 134: “Lift your hands in holiness”). Holiness is the beginning; beginning is wisdom (Isaiah 41: “Righteousness shall call him to his foot”). Righteousness is speech, and speech is the attribute of strength (Psalms 145: “And Your strengths they shall speak”). Therefore in Yosef we see kindness and strength united; he is peace. Salvation and blessing shall come both in the physical and spiritual (Isaiah 12: “And you shall draw water with joy from the springs of salvation.”)—Onkelos: “and you shall receive new teaching.” Through salvation comes Torah, new teaching from the Blessed Creator to each according to his level. This is the meaning of the verse: “Hashem gives strength to His people; Hashem blesses His people with peace.” As Rashi said: when God blesses through the vessel of peace, then strength (the Torah) is given to His people—thus you shall receive new teaching. [The explanation of the matter seems to be, that through peace one may speak words of holiness: peace joins kindness and strength (Yosef’s attribute), delivering the soul for sanctification. The essence of holiness is wisdom—it is called holy. Holy is the attribute of beginning (Jeremiah 2: “Holy Israel to the Lord is the first of His produce.”)—firsts are holy everywhere; the beginning is wisdom (Psalms 111: “The beginning of wisdom.”) When one merits to speak holy words in Torah and prayer—bringing all intellect, wisdom, knowledge into speech—binding thought to speech and truly hearing it—that is holiness, and a great delight to the Blessed Name. That is peace: connecting kindness (mind, wisdom) to speech (strength)—in Yosef’s attribute. Hence: Yosef’s descriptor: “And without you no man shall lift his hand or foot.” Yosef unites hands (wisdom) and feet (speech) in holiness. Thus, one must engage in Torah and divine service with full self-sacrifice, especially during prayer, intending self-sacrifice for sanctification.
נמצא שיוצא לנו מזה עצה נפלאה לעבודת ה', ובפרט בשעת התפלה, שכשאדם רואה שאינו יכול להתפלל כלל, ולקשר המחשבה אל הדבור. אזי יזכיר את עצמו שהוא בודאי מרצה למות על קדוש השם, כי אף על פי שהוא כמו שהוא, אפלו אם הוא בדיוטא התחתונה מאד. אף על פי כן, אם היו רוצים להעבירו על דת לגמרי, חס ושלום, בודאי היה מוסר נפשו על קדוש השם. כי על זה מרצה אפלו פושעי ישראל למות על קדוש השם ולא לעבר על דת, חס ושלום, כאשר ראינו בחוש פעמים אין מספר וכנ"ל. ותכף כשיזכיר את עצמו שרוצה למסר נפשו על קדוש השם, על ידי זה יתעורר בחינת שלום, בחינת יוסף, שהוא בחינת התחברות המח והדבור כנ"ל, ועל כן על ידי זה יוכל להתפלל ולקשר המחשבה אל הדבור וכנ"ל: וכן שמעתי מפיו הקדוש שאמר זאת בתוך שיחתו הקדושה לדבר פשוט שצריכין להתפלל במסירת נפש]:
For such sacrifice is deeply desired from every Israelite—even the lightest sinner—as we have seen throughout our generations, many humble and lowly people sacrificing themselves for sanctification. Blessed are they. Immediately when one truly desires to deliver one’s soul for sanctification, the aspect of peace—Yosef’s attribute—arises in them, allowing binding of mind and speech. And I heard from his holy mouth, as a simple truth, that it is necessary to pray with mesiras nefesh self sacrifice ).]
Loading comments…