פרק כז משל על הלומד ושוכח: שיחות הר"ן כו.

זבחים

כל הזבחים. כל – בגמטריא נ. הזב – אותיות בזה, חי"ם בגמטריא נח. הרי נ נח בזה.

יד. רש"י ד"ה שכן נוהג בבמה ז"ל תאמר בחוץ למקומו דלא (שייך פסולו בבמה) שאין מחיצות בבמה] וכל הבקעה מקומו עד סוף העולם, עכ"ל. והוא פליאה גדולה שמשמע אפילו בחוץ לארץ, וצע"ג (הבינה מלאכתית רצה ליישב: רש"י מבטל את הגבול המוגדר של הבמה לצורך הדין הספציפי של פסול 'חוץ למקומו', אך הוא אינו מבטל בכך את האיסור הכללי להקריב מחוץ לארץ ישראל).

טו. הוליכו זר והחזירו כהן וחזר והוליכו וכו' הוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר, אמר רב שימי בר אשי לדברי המכשיר פסול ולדבר הפוסל מכשיר, רבא אמר אף לדברי הפוסל פסול, מאי טעמא דהא צריך לאמטוייה, עיין שם.

ויש לעיין אם יש ללמוד מכאן להקורא בתורה, וקרא כראוי, אבל תיקן את עצמו שלא כראוי, אם יוצא בקריאה ראשונה, או שפסלה.

יט. לא קשיא הא (תלמוד הערוך שהביא רבי אמי שהתפלין חוצות הם בתפילין) דיד (שחוצצות בין בשרו של הכהן לכתונת הלבושה על ידו), הא (דברי הברייתא שאינן חוצצות הם בתפלין) דראש (שבמקום התפילין אין לבוש בבגדי כהונה, ולא שייך פסול חציצה, ואין נחשבת לבגד יתירה), עיין שם.

תשפ"ו למדתי את זה ביום הכיפורים, והיה קשה לי קושיא, וראיתי בגמרא שלי שכבר כתבתי קושיא זו בפעם שעבר – תענית אסתר תשע"ח. הא קיימא לן, והיו לטוטפות בין עיניך, שיהיו שנים, אז איך הניחו של ראש בלי של יד.

כט: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון (פרש"י שגזל) ואין לו, שנאמר כ(משלי כב:כז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך.

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סט – דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, כי עיקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו וכו' עיין שם.

מפתחות:

מזבח בחלקו של טורף: לק"מ יז:ג דף כב:.

מפתחות:

וא"י הוא גבוה מכל הארצות: לק"מ י:ד דף יג..