קח
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
ב אִיָּר
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה. שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה. וּתְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד בֶּאֱמֶת, עִם כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהֵטִיב עִמָּהֶם וְלִגְמֹל לָהֶם חֶסֶד כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְתַצִּילֵנִי מִקְּפֵּדוֹת וְקִמּוּץ שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת הַדַּעַת וְהַמֹּחַ מְאֹד, וְלֹא אֶהְיֶה קַפְּדָן וְקַמְצָן כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב, אִישׁ חֶסֶד, וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּסִטְרָא דִימִינָא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד. וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלִי וּמֹחִי חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, שֶׁיִּהְיֶה מֹחִי זַךְ וָצַח וְצָלוּל. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשֹׁב בְּתוֹרָתְךָ בְּכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְלֹא אַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחְשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל. וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מְהֵרָה מִמַּחֲשַׁבְתִּי כָּל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְּסַבְּבִין אֶת הַמֹּחַ בְּכָל יוֹם, וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַגְּדָרִים וְהַמְּחִיצוֹת בַּרְזֶל וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִין וְחוֹצְצִין לִפְנֵי טוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכְנֹס אֵלָיו אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְרָאוּי אֵלָיו. מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי, וְלֹא תַעֲשֶׂה לִי כַּחֲטָאַי, וְלֹא תִגְמֹל לִי כַּעֲוֹנוֹתַי, רַק תַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ וּכְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב. וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וּתְגַדֵּל חַסְדְּךָ עָלַי בְּכָל־עֵת וּבְכָל יוֹם וָיוֹם. וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בַּחֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם אָנֹכִי אֶזְכֶּה לְהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְהָרַע שֶׁלִּי לַחֲצֹץ וּלְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְנֵי הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, רַק תִּתֶּן לִי כֹחַ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת בְּלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה, בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֶל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת, וְלֹא אַנִּיחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה וּלְשׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת לִכְנֹס בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּלְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶהְיֶה חָזָק בְּדַעְתִּי וְלֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחְשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיֵּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי. וּתְצַוֶּה לִפְתֹּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִי מֵאִתְּךָ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיַּי אָרוֹךְ וְגָדוֹל בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, עַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא הָאֲמִתִּיִּים שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת, לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. וְנֶאֱמַר, כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ. וְנֶאֱמַר, כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. וְנֶאֱמַר, אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. דְּרָכֶיהּ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן:
Come — let us bow down and let us kneel; let us fall prostrate before Hashem our Maker. My G‑d — guard my tongue from evil and my lips from speaking deceit; and to those who curse me let my soul be silent; and let my soul be as dust to all [Talmudic prayer at end of Amidah]. Master of the Universe — Master of peace: grant me merit to be a man of peace in truth; that I merit to be a lover of peace and a pursuer of peace always in truth and with a whole heart; and not to hold on to dispute at all forever. And even against those who dispute and rise up against me and undermine me, G‑d forbid; and do to me what they do — may the Merciful One protect me: grant me merit and help me that I not stand against them to do to them in return as they do to me; rather on the contrary — may I merit to judge them favorably and to do them all manner of good; and to truly fulfill: And let my soul be as dust to all; as it is written: Do not say — as he did to me so shall I do to him; I shall repay the man according to his deed [Proverbs 24:29]. And it is written: Do not say — I shall requite evil; hope to Hashem and He shall save you [Proverbs 20:22]. And may I merit to be literally like dust — which all trample upon it and yet it gives them all good; and through this may I merit to foil and to thwart the thoughts of my enemies and my foes; and they shall achieve no success. And may there be fulfilled in them: He who digs a pit shall fall into it; and he who rolls a stone — it shall return to him [Proverbs 26:27]. And all who rise up against me for evil — swiftly foil their counsel and spoil their thought.
Loading comments…