קטו
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
קטו
ט אִיָּר
מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עָלַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאַף גַּם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנִי מֵעַתָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין כִּי רַחֲמֶיךָ אֵינָם כָּלִים מִמֶּנִּי לְעוֹלָם, רַק שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהָבִין דְּרָכֶיךָ, אֵיךְ אַתָּה מִתְנַהֵג עִם כָּל הָעוֹלָם, בִּפְרָט עִם בַּעֲלֵי הַבְּחִירָה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה. וְכָל הָעוֹלָמוֹת אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַכְּלוּלִים בָּהֶם, וְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, כָּל הַהֵיכָלִין וְהַדַּרְגִין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְעֻמַּת זֶה כָּל מַה שֶּׁבַּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, נִבְרָא וְנוֹצָר וְנַעֲשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ, בְּנֵי אָדָם הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה. וְאַתָּה מָסַרְתָּ הַבְּחִירָה בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם כְּאִלּוּ אֵינָהּ בְּיָדְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת גַּם הַבְּחִירָה בְּיָדְךָ, כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ. יְהֹוָה לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ. וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת, נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, חַד, וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי וְכוּ'. וּמִי יָבִין דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת. וְעֹצֶם חֲסָדֶיךָ הַגְּלוּיוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת וְהַנֶּעְלָמוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג בַּחֲסָדֶיךָ בְּכָל דּוֹר עִם כָּל אָדָם וְאָדָם בִּפְרָט:
Master
עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, חוֹמֵל דַּלִּים, שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁתַּחְמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתִתֶּן לִי עֵצָה וְכֹחַ וְהִתְחַזְּקוּת, אֵיךְ לִסְתֹּם וּלְהַעֲבִיר עֵינַי הַגַּשְׁמִיִּים, וְעֵינֵי הַשֵּׂכֶל וְהַמַּחֲשָׁבָה, לְבַל אֶסְתַּכֵּל עוֹד מֵעַתָּה עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, וּבִפְרָט לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחְשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשָׁבָה הַנּוֹגַעַת לְהִרְהוּרִים רָעִים חַס וְשָׁלוֹם. כִּי בֶאֱמֶת אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי בְּחִירָה בְּוַדַּאי, אַךְ מֵעֹצֶם מְרִירַת הַהֶרְגֵּל קָשֶׁה לִי מְאֹד לֶאֱחֹז מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל אַתָּה יָכֹל לַעֲזֹר לִי הַרְבֵּה לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן כְּבוֹדֶךָ, לְמַעַן חַסְדֶּךָ, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶנָּצֵל עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וְלֹא אֶכְנוֹס עוֹד לְגֵּיהִנָּם מַר כָּזֶה, לִיוֵן מְצוּלָה כָּזֹאת. וְאָחוֹס עַל נַפְשִׁי מֵעַתָּה לְהַרְחִיק מַחֲשַׁבְתִּי בְּתַכְלִית הָרִיחוּק, מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת עַל מַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינַי הַגַּשְׁמִיִּים. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי הִסְתַּכְּלוּת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי. יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים עַל עֲלוּב נֶפֶשׁ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְהַעֲבִיר עֵינַי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מֵחֵיזוּ דְּהַאי עַלְמָא, רַק אֶזְכֶּה לְהַטּוֹת עֵינַי וְלִבִּי וְדַעְתִּי תָמִיד בְּכָל־עֵת לְהִסְתַּכֵּל עַל אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַמְּאִירִים בְּאוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי עַל־יְדֵי־זֶה כָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי כְּבָר גִּלִּיתָ אָזְנַי, וַאֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל תַּאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו אֵינוֹ עוֹלֶה כְּלָל כְּנֶגֶד נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, הַמְּאִירִים בְּכָל הָעוֹלָם בְּאוֹר גָּדוֹל נִפְלָא וְנוֹרָא, רַק שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּטָן מְאֹד בְּכַמּוּת וּמַהוּת וְאֵיכוּת כְּנֶגֶד נְקֻדָּה אַחַת מֵאוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, עוֹמֵד לִפְנֵי עֵינֵי בְּנֵי אָדָם וּמוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב אוֹתָם מִלְּהִסְתַּכֵּל עַל אוֹר הַגָּדוֹל וְהַיָּקָר שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים. רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָמַלְתָּ עָלַי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה, לְבַל אַנִּיחַ לִטְעוֹת אֶת עַצְמִי עוֹד חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד חֲשֵׁכִים, וְלֹא אָתוּר אַחֲרֵי לְבָבִי וְאַחֲרֵי עֵינַי, וְלֹא אָרִים וְלֹא אֶשָּׂא עֵינַי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְתַאֲווֹתָיו הָרָעִים וְהַמָּרִים בְּאַחֲרִיתָם מְאֹד מְאֹד, רַק אֲעַקֵּם אֶת עֵינַי מִלְּהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל, רַק עֵינַי לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפַּי יַיְשִׁירוּ נֶגְדִּי, לְכַוֵּן רְאִיָּתִי וְהִסְתַּכְּלוּתִי בְּכָל־עֵת עַל אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, תָּאִיר עָלַי אוֹרָם הַגָּדוֹל וְהַנֶּעֱרָב, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי עַל־יְדֵי־זֶה כָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַעֲסָקָיו וַהֲבָלָיו, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:
I spread out my hands to You; my soul like a thirsty land for You — Selah [Psalms 143:6]. My eye wastes away because of affliction; I have called upon You, Hashem, every day — I have spread out my hands to You [Psalms 88:10]. Full of mercy — have mercy upon me and receive my supplications; and guide me and teach me Your true ways and Your upright counsels at every time; in such a manner that I merit speedily to return from my evil deeds and my shameful thoughts; until I merit speedily to the repair of the Bris [covenant] in truth and in perfection as Your good will desires. And graciously give me from You true knowledge and intellect; in such a manner that I merit to know and to feel my lowliness in truth; and let there not arise upon my mind any side of arrogance and grandeur and haughtiness and loftiness of spirit — for in truth according to my smallness I should not even have needed to pray about this at all to be saved from arrogance; for who am I that any side of arrogance should arise upon my heart — after I am so very distant from You? You know how they lie in ambush against me from every side at every time; until they confuse my mind with ulterior motives and arrogance — especially at the time when we want to engage in some holy matter. Therefore I have come before You — Master of mercies; Knower of hidden things: in Whose place of greatness there we find Your humility; that You have pity and compassion upon me at every time; and be with me and guard me always — that no side of arrogance and haughtiness shall arise upon my heart at all; until I merit to true humility; in such a manner that I merit to the guarding of the Bris in truth; as You have made known to us through Your holy sages that through humility one merits to the guarding of the Bris. And save me from false humility [anavah pesulah] — but rather may I merit to true genuine humility as Your good will desires. Teach me, Hashem, Your way; that I may walk in Your truth — unify my heart to fear Your Name [Psalms 86:11]. May the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before You — Hashem, my Rock and my Redeemer [Psalms 19:15]. And may You guard and save us through the merit and power of the holy Torah — and in particular through the merit of all those who engaged in Your holy Torah for its own sake in truth in every generation; and in the merit of those who are engaged in it now; and through their merit help and support and strengthen all of those who seek to draw close to Your holy Torah. Hashem — save; O King — answer us on the day we call [Psalms 20:10]. Amen and Amen. Fortunate are those of blameless way who walk in the Torah of Hashem [Psalms 119:1]. I shall consider the way of wholesomeness — when will it come to me? I shall walk with a whole heart within my house [Psalms 101:2]. Wholeness and uprightness shall guard me — for I have hoped in You [Psalms 25:21]. And I in my wholeness shall walk — redeem me and be gracious to me [Psalms 26:11]. Master of the Universe — full of mercy; Who is wholesome in His deeds; Who is whole and deals wholly with the wholehearted [ha'tam umis'tamem im t'mimim]: have mercy upon me and grant me merit to wholesomeness [temimus] in truth. And may I merit to bind myself in truth and with wholesomeness to true and wholesome righteous and upright ones of the generation — who merited to serve true tzadikim and to receive from them the way of truth and uprightness. And may I merit to remove and to uproot and to nullify all my wisdom and my intellect and my knowledge before them — as if I have no intellect at all; only to fulfill all that issues from their mouths; and in all that they say is so — to deviate neither right nor left. Have mercy upon me — Master of mercies; and rescue us from all manner of confusions and from all manner of worldly wisdoms that are not true. Have mercy upon us and rescue us from them; let my heart not incline to their ways; and may I not deviate from the words of the holy true tzadikim; who guide us with mercy in truth and with wholesomeness according to the ways of the Torah that we received from the mouth of Moshe our master upon him be peace. Guard us and save us from all manner of heresies and confusions of faith that come from these wisdoms. Grant us merit and bring us within the ways of true wholesomeness; in such a manner that I merit to complete faith in truth; and to fulfill all Your Torah with love and in truth and in wholesomeness all the days of my life. May my heart be wholesome in Your statutes — so that I not be put to shame [Psalms 119:80]. For You are Hashem the G‑d — Who chose Avram and took him out from Ur of the Chaldeans and set His name Avraham. And You found his heart faithful before You [Nehemiah 9:7–8]. For he walked before You in wholesomeness; for he was the head of all the true faithful — the wholehearted and the upright; who serve You in wholesomeness and simplicity in truth and in complete faith. Through his merit and through the merit of all the true and wholesome tzadikim — have mercy upon me; and grant me merit to begin from now to walk in Your way with wholesomeness and simplicity; in truth and in complete faith. And remove from me the perverse heart — that my heart not stray to the ways of the vain wisdoms that are practiced in the world; which greatly confuse and prevent one from thinking of our ultimate purpose and our end; and from drawing close to You in truth. And may I uproot and remove from my heart all these wisdoms; and may I know the truth to its very truth — the immensity of my foolishness and my deficiency of knowledge; as it is written: For I am more boorish than any man and have no human understanding [Proverbs 30:2]. And it is written: And I — brutish and unknowing; I was a beast with You [Psalms 73:22]. And it is written: I said: I shall become wise — but it is far from me [Ecclesiastes 7:23]. Have mercy upon me — that I not deceive myself with any of the world's wisdoms that greatly confuse. Rather may I merit to truly fulfill in truth and with wholesomeness all that issues from the mouths of our true masters; and to completely nullify my mind and my intellect before them — as if I have no intellect at all; as indeed is the truth. And may I merit to truly fulfill the verse: You shall be wholesome with Hashem your G‑d [Deuteronomy 18:13]. And it is said: Hashem — who shall dwell in Your tent? Who shall abide upon Your holy mountain? He who walks wholesomely and does righteousness and speaks truth in his heart [Psalms 15:1–2]. Have pity upon me and save me and grant me merit to all that I have entreated from before You. May the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before You — Hashem, my Rock and my Redeemer [Psalms 19:15].
י אִיָּר
מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי, וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי חֲמֹל עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְבַל אַחֲלִיף עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אוֹר בְּחֹשֶׁךְ, הוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, מֵחֶשְׁכַּת אֲפֵלַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְרַעְיוֹנוֹתָיו לְאוֹר צַח וּמְצֻחְצָח שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּנִי לְבַלּוֹת כָּל יָמַי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִין וּמְגַלִּין וּמְאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּכָל־עֵת. רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלַי וְעַל עוֹלָלַי וְטַפַּי, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי רַחֲמֶיךָ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. אֲהָהּ יְהֹוָה, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. אֵלֶיךָ עֵינַי נְשׂוּאוֹת וּתְלוּיוֹת. אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהֹוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי. עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים. עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ, וְהָאִירָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, אוֹר פְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי כְּבָר הִתְחַלְתָּ לְהָאִיר עָלֵינוּ אוֹרְךָ הַגָּדוֹל מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הֵנָּה, עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אֲבָל בְּעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּתֵנוּ וְחֶשְׁכַּת עֲוֹנוֹתֵינוּ הַמְּרֻבִּים מְאֹד, אָנוּ צְרִיכִים שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמָנוּת גָּדוֹל וְעָצוּם בְּיוֹתֵר, בְּאֹפֶן שֶׁתָּאִיר גַּם עָלַי, עַתָּה גַּם עַתָּה, אוֹר תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו לְגַמְרֵי, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ. וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. וְנֶאֱמַר, לֹא יִהְיֶה לָךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, וְהָיָה לָךְ יְהֹוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף, כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה:
Loading comments…