More

🙏
Reader Likutay Tefilos ח"ב י
A A

Sections

ח"ב י

ח"ב י

ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos

1

ח"ב י

1

2

כג תַּמּוּז

2

3

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בְּזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן הַתַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן. וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָּל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְעֹרָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וִיסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָעֹנֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲווֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ. וְכַאֲשֶׁר מְבֹאָר וּמְבֹרָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקָדוֹ, שֶּׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל, וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קֹהֶלֶת וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁ מִגֹּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו, כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְכוּ'. וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בְּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְלֹא יִוָּתֵּר לָנוּ דָבָר, וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה מַה נַּחְשֹׁב עַל יְהֹוָה, לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמֹד, וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח, מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם, אֲהָה אָחִי, אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵנוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל:

3

My heart was hot within me; in my meditation a fire burned — I spoke with my tongue [Psalms 39:4].

4

אֲבָל אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקָּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גֹּדֶל רִחוּקִי מִשִּׂמְחָה, עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַנִּצְחִיִּים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ בְּכָל עֵת, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהֹוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה אֶל הַמֹּחַ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא לְחֵרוּת מֹחִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר, זֶה יָמִים וְשָׁנִים, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גֹּדֶל עֹצֶם מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד וְהַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתִּי, שֶׁסּוֹבֵל גָּלוּת מַר וְשִׁעְבּוּד קָשֶׁה בְּכָל עֵת, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְטִרְדּוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַבָּאִים עַל הַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּכָל־עֵת, וּמְעַקְּמִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת מֹחִי וְלִבִּי מְאֹד, אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. וְכָל עִקָּר גָּלוּת הַדַּעַת הוּא מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד וְהַמַּר מְאֹד, אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עָלֵינוּ מֵעוֹדֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, וְלַחְשֹׁב הֵיטֵב בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֶת מֹחֵנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ, מֵחֲמַת עֹצֶם תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתֵּנוּ, מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת בְּכָל עֵת. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים. עַד שֶׁבָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ, וְעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, וְחָטָאנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ, וּפָגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ, וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְהָא בְּהָא תַלְיָא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֶּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְגָלוּתוֹ יוֹתֵר, עַד שֶׁאֵין (אָנוּ) יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֲקִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעַתָּה מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵאַיִן וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה וְהַצָּלָה לְחוֹלִים נְגוּעִים וּמְעֻנִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה. הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵינוּ, כִּי אֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ הָרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחַי הַחַיִּים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַחַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ כִּי נֶחֱרַבְנוּ מְאֹד, אוֹי לָנוּ שֶׁהֶחֱרַבְנוּ אֶת בֵּית הַחָכְמָה וְשָׂרַפְנוּ אֶת הֵיכָלֵי הַשֵּׂכֶל, וְהִגְלִינוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגְלִינוּ. אוֹי לָנוּ מְאֹד, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

4

Like a fire shut up within my heart; and I was weary of holding it in — and I could not [Jeremiah 20:9].

5

כד תַּמּוּז

5

6

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרוֹת לְבָבֵינוּ הִרְחִיבוּ מְאֹד, עַד שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה לְּדַבֵּר וְאֵיךְ לְדַבֵּר, מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מִדֵּי יוֹם יוֹם הַשְׁכֵּם וַחֲטוֹא, עַד אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם דַּעַת אֵיךְ לְדַבֵּר וְאֵיךְ לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב בְּזֶה הָעוֹלָם, הָעוֹבֵר כְּצֵל עוֹבֵר, לַחְשׁוֹב עַל תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי:

6

Master of the Universe: grant me merit to settle my mind well in this world — in this body; speedily and immediately; that I merit to always be in settled mind [yishuv ha'da'as]; and may my mind not be confused or disturbed at all. And may I merit through this to arrive at the innermost point of truth [nukda d'emet]; to know always and at every time the pure and genuine truth — the innermost truth without any self-deception whatsoever; to the very point of the heart without deceiving oneself at all.

7

אֲבָל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ הָאֲנוּשָׁה, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בְּכֹחָם הַגָּדוֹל תִּקְּנוּ מַה שֶּׁתִּקְּנוּ וְעָשׂוּ עִמָּנוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד שֶׁהֵכִינוּ לָנוּ צֳרִי וּמָזוֹר וּתְרוּפָה בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי סַמִּים שֶׁל חַיִּים יְקָרִים וַאֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, וְהוֹרוּ לָנוּ כַּמָּה וְכַמָּה דַּרְכֵי עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל־עֵת, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זִכִּיתָנוּ, שֶׁזֵּרְזוּ אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחֵנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, גַּם אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח בַּיהֹוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, אֲשֶׁר זִכָּנוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ גוֹי, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, וְהִצִּילָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, בְּנִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, מִלִּהְיוֹת מִתְנַגֵּד וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְעַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרוֹךְ, אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר. יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת:

7

Master of the Universe: the troubles of our heart have greatly expanded — until we do not know what to say or how to speak before You; and our mind is very confused. And help us with Your great mercies — to lift the weight of the confusion from our mind; and to properly think and to properly settle the mind — even in this world which passes like a passing shadow; to think about our eternal true purpose.

8

מַה נָּשִׁיב לַיהֹוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ, בַּמָּה נְּקַדֵּם יְהֹוָה נִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְכוּ'. וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קוּלְמוּסִים, וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְסַפֵּר עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, רְבָבוֹת רְבָבוֹת, נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת וְנִסִּים וַחֲסָדִים שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, אֲשֶׁר הָיוּ גְנוּזִים וּמְכֻסִּים, אֲשֶׁר חָפְרוּ וְחָתְרוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּכֹחָם הַגָּדוֹל, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָרוֹעֶה נֶאֱמָן, וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְכָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מִבַּעַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, רִבּוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, לְרַחֵם עָל אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לְרַחֵם, וְלָחוֹן אֶת שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לָחוֹן, כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שְׁפָלִים וְנִבְזִים וְנִמְאָסִים, כָּאָמוּר, וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ תֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹחַ לְהִתְחַזֵּק עַד הֵנָּה, לִבְרֹחַ אֶצְלְךָ תָמִיד לִבְטֹחַ בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְצִלְּךָ אָנוּ חוֹסִים, כֵּן יוֹסִיף יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אָב הָרַחֲמִים, לְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר חֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים הַחֲתוּמִים בְּאוֹצְרוֹתָיו, עִמָּדוֹ כְּמוּסִים, עַד נִזְכֶּה לְרַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַבָּךְ חוֹסִים. עַל כֵּן עוֹדֶנִּי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה, עֲדַיִן תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי חָזָק בַּיהֹוָה, שֶׁאֶזְכֶּה עוֹד מֵעַתָּה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת בֶּאֱמֶת:

8

But through Your abundant and mighty mercies — through which You thought from afar to benefit our end — You preceded with the remedy before the wound [hiqdamta refuah lifnei hamakkah]; and You distinguished us and separated us from those who go astray in all aspects. Blessed is our G‑d Who created us for His glory; and separated us from those who go astray in all aspects.

9

עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ לִשְׁטֹחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לִמְצֹא בִּי בִּמְהִירוּת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד, אֲשֶׁר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם, וּלְהוֹצִיא מִפִּינוּ בְּרָכוֹת רַבּוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּכָל יוֹם, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְפִקּוּדֶיךָ הַיְשָׁרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, וְאִם אֵין אָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְלֹא לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה הָרְאוּיָה, כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ וּתְפִלָּתֵינוּ וְעֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ מְעֻרְבָּב וּמְבֻלְבָּל בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם־כָּל־זֶה, עַל־כָּל־פָּנִים, יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ וְהַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בְּכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן, וְאַתָּה מִתְפָּאֵר וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאֹד עִם כָּל תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. זַכֵּנִי אָב הָרַחֲמָן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמִי תָמִיד וְלִמְצֹא בְּעַצְמִי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַרְבֵּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָבֹא לִידֵי שִׂמְחָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בֶּאֱמֶת, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף. וְאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנוֹתֵינוּ תִגְמֹל עָלֵינוּ, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם וְלֹא חֵלֶק מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מֵהֶם, כְּחַסְדְּךָ כְּרַחֲמֶיךָ כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח. הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי. וְאִם אָמְנָם אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ הַחַיָּבִים בְּצָרוֹתֵינוּ, עִם־כָּל־זֶה רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד. חוּסָה עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, רַחֵם עָלֵינוּ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא. הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. אַל תַּעַזְבֵנִי אֲדֹנָי אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי:

9

What shall we return to Hashem for all His benefits toward us [Psalms 116:12]; with what shall we come before Hashem; shall we bow before the Most High G‑d [Micah 6:6]? Were our mouth as full of song as the sea; and our tongue as full of praise as the multitude of its waves — we could not sufficiently thank You Hashem our G‑d and G‑d of our fathers; nor bless Your Name for even one of the thousands upon thousands and myriads upon myriads of goodnesses, wonders and salvations that You have done with our fathers and with us from the very beginning. Therefore — my trust and my hope are strong in Hashem; that I merit yet from now to true settled mind in truth. Therefore — help and save us and open for us an opening through Your mercies; and may You be filled with compassion upon us to open our hearts; and may our hearts burn within us — until our words blaze and shoot forth before You like fiery flames from the depths of the heart in truth; until we merit to a complete; true and eternal salvation — eternal salvation for eternity upon eternity and for endless eternities.

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…